הרצאה שישית

שיגעון-טיפוח

בקהילת המטפחים יש מונח כזה הנקרא שיגעון-טיפוח שיש לו השפעה גדולה על הציבור. במיוחד, יש אנשים שפרסמו את זה כל כך הרבה שהיו אנשים שכבר לא העזו לתרגל גונג. כשאנשים שומעים שתרגול גונג יכול לגרום לשיגעון-טיפוח הם יפחדו כך שלא יעזו לתרגל. למעשה, אני אומר לכם ששיגעון-טיפוח אינו קיים כלל.

אנשים רבים משכו אליהם פוּ-טִי משום שלבם אינו ישר. הג'וּ-אִי-שְה שלהם אינו יכול לשלוט עליהם, אבל הם חושבים שזה גונג. גופם נשלט על ידי פו-טי וזה גורם להם להיות מבולבלים נפשית או לצרוח ולצעוק. כשאנשים רואים שתרגול גונג הוא כזה, הם פוחדים עד שאינם מעזים לתרגל. רבים מכם חושבים שזהו גונג, אבל איך זה יכול להיות תרגול גונג? זה רק המצב הנמוך ביותר של סילוק מחלות ושיפור בריאות, אבל למעשה זה מסוכן מאוד. אם אתה רגיל לדרך זו, הג'וּ-אִי-שְה שלך תמיד לא יוכל לשלוט עליך. אז גופך יישלט על ידי פוּ-אִי-שְה או על ידי מסרים זרים, פו-טי ועוד. אתה עלול לבצע פעולות מסוכנות, ונוסף על כך ייגרם נזק גדול לקהילת המטפחים. זה נגרם על ידי לב לא ישר של האדם והחזקה של התפארות. זה לא שיגעון-טיפוח. יש אנשים, לא ידוע איך הם נעשו כביכול מאסטרים של צ'יגונג, הם גם כן מדברים על שיגעון-טיפוח. למעשה תרגול גונג לא יכול לגרום לשיגעון-טיפוח. רוב האנשים שומעים על המושג הזה בעיקר מעבודות סִפרותיות, מרומנים על אמנויות הלחימה וכו'. אם אינכם מאמינים אתם יכולים לדפדף בספרים עתיקים או בספרי טיפוח-תרגול – אין דברים כאלה. איך יכול להיות שיגעון-טיפוח? דבר כזה בכלל לא יכול לקרות.

לשיגעון-טיפוח שבדרך כלל מתכוונים אליו יש כמה צורות. מה שהזכרתי הוא אחת מהצורות האלו. כיוון שהלב של האדם אינו ישר, הוא מושך אליו פו-טי ויש לו כל מיני מצבים מנטליים כמו לרדוף אחרי "מצב צ'יגונג" כדי להתפאר. יש אנשים שרודפים ישירות אחר יכולות על-טבעיות, או שהם מתרגלים צ'יגונג מזויף. כשהם מתרגלים הם רגילים לשחרר את הג'ו-אי-שה שלהם. הם אינם מודעים לשום דבר ומוסרים את גופם לאחרים. הם הופכים למבולבלים נפשית והגוף שלהם נשלט על ידי הפו-אי-שה או על ידי מסרים זרים, והם עושים דברים מוזרים. אדם כזה יקפוץ מבניין אם אומרים לו, או יקפוץ אל המים אם אומרים לו. הוא עצמו אפילו לא ירצה לחיות עוד וירצה לתת את גופו לאחרים. זה לא שיגעון-טיפוח, אלא סטייה מתרגול גונג וזה נגרם מזה שהוא בהתחלה מתנהג כך בכוונה. רבים חושבים שלנדנד את הגוף בלי הכרה זהו תרגול גונג. למעשה אם אדם באמת מתרגל במצב כזה, זה יגרום לתוצאות חמורות. זה לא תרגול של גונג, אלא משהו שנגרם מהחזקות ומרדיפות של אנשים רגילים.

מצב אחר הוא שבזמן תרגול גונג האדם יפחד כשצ'י נחסם באיזשהו מקום בגוף, או כשצ'י מגיע לקצה הראש ואינו יכול לרדת. גוף אנושי הוא יקום קטן. במיוחד בשיטות תרגול של אסכולת הטאו, כשצ'י פורץ מעברים נתקלים בבעיות האלה. אם הצ'י אינו יכול לעבור דרך המעבר הוא יסתובב שם. זה יכול לקרות לא רק בקצה הראש, אלא גם בחלקים אחרים של הגוף, אבל קצה הראש הוא המקום הרגיש ביותר של אדם. צ'י עולה לקצה הראש ואז הוא יורד למטה. כשהצ'י אינו יכול לעבור דרך המעבר האדם ירגיש שהראש כבד ונפוח כאילו הוא חובש כובע עבה של צ'י, או תופעות אחרות מהסוג הזה. אבל לצ'י אין כל השפעה של ריסון, והוא גם אינו יכול לגרום לבעיה כלשהי או לגרום למחלות כלשהן. יש אנשים שאינם מבינים את האמת על הצ'יגונג ומפיצים הערות מיסטיות באופן חסר אחריות, וזה גרם למצב מבולבל. לכן אנשים חושבים שאם צ'י עולה לקצה הראש ואינו יכול לרדת למטה, לאדם יהיה שיגעון-טיפוח, הוא יסטה וכן הלאה. כתוצאה מכך אנשים רבים נעשים מפוחדים בעצמם.

אם הצ'י עולה לקצה הראש ואינו יכול לרדת למטה זה רק מצב של תקופה מסוימת. אצל אנשים מסוימים זה יכול לקחת זמן רב ולא לרדת אפילו במשך חצי שנה. אם זהו המקרה, אדם יכול למצוא מאסטר אמיתי של צ'יגונג שידריך את הצ'י, ואז הוא יוכל לרדת למטה. בתרגול גונג, אלו מבינינו שהצ'י שלהם אינו יכול לעבור דרך המעבר או לרדת למטה, צריכים לחפש את הסיבות בתוך השִין-שִינְג שלהם, לראות אם הם תקועים ברמה הזאת זמן רב מדי – צריך לשפר את השין-שינג! ברגע שאתם באמת משפרים את השין-שינג שלכם תגלו שהצ'י יכול לרדת למטה. אתם שמים דגש רק על טרנספורמציית הגונג בגוף הפיזי בלי להדגיש את השינוי בשין-שינג שלכם. הוא מחכה שתשפרו את השין-שינג שלכם – רק אז יקרה שינוי כולל. אם הצ'י באמת נחסם הוא לא יגרום לבעיות כלשהן, זה בדרך כלל אפקט פסיכולוגי שלנו. חוץ מזה אדם יפחד כשהוא שומע ממאסטר מזויף של צ'יגונג שכאשר צ'י עולה לקצה הראש אדם יסטה. הפחד הזה יכול באמת להביא לאדם הזה בעיות. ברגע שאתה מפחד זהו לב של פחד. האין זאת החזקה? ברגע שההחזקה שלך מופיעה האם לא צריך לסלק אותה? ככל שתפחד ממנה יותר כך זה ייראה יותר כמו מחלה – את ההחזקה הזאת שלך צריך לסלק, ולגרום לך ללמוד מהשיעור הזה, כך שתסלק את לֵב הפחד שלך ותוכל להתקדם.

מתרגלים לא ירגישו נוח בטיפוח העתידי שלהם כי הגוף שלהם יפתח סוגים רבים של גונג. כולם יהיו דברים חזקים מאוד שזזים בתוך הגוף שלהם. הם יגרמו לך להרגיש לא בנוח בצורה זו או אחרת. הסיבה לחוסר הנוחות שלכם היא בעיקרה שאתם תמיד מפחדים ללקות במחלה כלשהי. למעשה, הדברים שמתפתחים בגוף שלכם חזקים כל כך והם כולם גונג, יכולות על-טבעיות וישויות חיות רבות. אם הם זזים תרגישו שהגוף מגרד, כואב, לא נוח לו ועוד. קצות העצבים הם רגישים במיוחד ויהיו כל מיני מצבים. כל עוד גופכם לא הוחלף לחלוטין על ידי החומר בעל האנרגיה הגבוהה אתם תרגישו כך. זה בעצם דבר טוב. כמטפח, אם תמיד תתייחס לעצמך כאל אדם רגיל ותמיד תחשוב שיש לך מחלות, איך תוכל לתרגל? כשקושי צץ בטיפוח ובתרגול, אם אתה עדיין מתייחס לעצמך כאדם רגיל, הייתי אומר שהשין-שינג שלך יָרַד באותו רגע לרמה של אנשים רגילים. לפחות בנושא הספציפי הזה ירדת לרמה של אנשים רגילים.

כמתרגלים אמיתיים אנחנו צריכים להסתכל על עניינים מרמה גבוהה מאוד ולא מנקודת המבט של אנשים רגילים. כשאתה חושב שאתה חולה זה באמת יכול לגרום לך להיות חולה. זה משום שברגע שאתה חושב שאתה חולה, רמת השין-שינג שלך תהיה באותו גובה כמו זו של אנשים רגילים. תרגול גונג וטיפוח אמיתי – במיוחד מצבים כאלה – לא יגרמו למחלות. ידוע שמה שבאמת גורם לאנשים לחלות הוא 70 אחוז פסיכולוגי ו-30 אחוז פיזיולוגי. בדרך כלל האדם נשבר קודם ולא יכול לשאת את זה, כי זה נטל כבד מאוד. זה יחמיר במהירות את מצב המחלה. זה בדרך כלל קורה כך. למשל, פעם היה אדם שקשרו אותו למיטה, לקחו את הזרוע שלו ואמרו שהם הולכים לחתוך אותה כך שידמם. לאחר מכן הם כיסו את עיניו ושרטו את פרק כף היד שלו (לא גרמו לו לדמם בכלל). הם פתחו ברז מים כך שיוכל לשמוע את צליל הטפטוף. כך הוא חשב שזה הדם שלו שנוטף. האיש מת זמן קצר לאחר מכן. למעשה לא גרמו לו לדמם בכלל – אלו היו המים שטפטפו. הגורם הפסיכולוגי הוביל למותו. אם תמיד תאמינו שאתם חולים, ייתכן שתחלו כתוצאה מכך. כיוון שהשין-שינג שלכם כבר ירד לרמה של אנשים רגילים, מובן שלאדם רגיל יהיו מחלות.

כמתרגל, אם תמיד תחשוב שזו מחלה, אתה למעשה מבקש את זה. אם אתה מבקש מחלה, היא תוכל להידחק לתוך גופך. כמתרגל, רמת השין-שינג שלך צריכה להיות גבוהה. אין עליך לפחד תמיד שזו מחלה, כי הפחד הזה ממחלות גם הוא החזקה, והוא יכול להביא לך בעיות באותה מידה. במהלך הטיפוח-תרגול צריך לסלק קארמה וזה כואב. איך זה יכול להיות שהגונג יגדל בנוחיות! אחרת איך תוכל לסלק את ההחזקות שלך? אספר לכם סיפור מהבודהיזם: פעם היה אדם שאחרי מאמץ רב טיפח לרמת אָרְהַאט. האדם הזה עמד להשיג את הפרי האמיתי ולהפוך להיות ארהאט, האם יוכל לא לשמוח? הוא עומד לעבור מעבר לשלושת העולמות! ברגע שהוא שמח זאת הייתה החזקה, ההחזקה של קורת-הרוח. ארהאט צריך להיות בווּ-ווֵי[1] עם לב שלא זז. אבל הוא נפל והטיפוח שלו הסתיים לשווא. כיוון שנכשל היה עליו לטפח מחדש. אז הוא טיפח מחדש כלפי מעלה, ואחרי שהשקיע מאמץ רב הוא עלה שוב מעלה. הַפּעם הוא פחד ואמר בלבו: "הַפּעם אין עליי לשמוח. אם אשמח שוב, אפול שוב". ברגע שהוא פחד הוא נפל שוב. פחד הוא גם סוג של החזקה.

יש מצב אחר: כשאדם נַעֲשֶׂה חולה בנפשו יגידו שיש לו שיגעון-טיפוח. יש אנשים שאפילו מחכים שאטפל במחלות הנפש שלהם! אני אומר שמחלת נפש אינה מחלה וגם אין לי זמן לטפל בדברים כאלה. מדוע? זה משום שלחולה נפש אין שום וירוס, ובגוף שלו אין שינויים פתולוגיים או דלקות. זאת לא מחלה בעיניי. מחלת נפש מתרחשת כשהג'ו-אי-שה של האדם חלש מדי. עד כמה הוא חלש? זה כמו אדם שאף פעם לא יכול להיות בעל הבית של עצמו. הג'וּ-יוּאֶן-שֶן של חולה נפש הוא בדיוק כזה. הוא לא רוצה עוד להיות אחראי לגוף הזה. הוא תמיד מעורפל מחשבה ולא יכול להיות ערני. בזמן זה הפו-אי-שה שלו, או המסרים הזרים, יפריעו לו. יש רמות רבות כל כך בכל ממד, כל מיני מסרים יפריעו לו. יתרה מכך, יכול להיות שהג'ו-יואן-שן שלו ביצע מעשים רעים בחיים קודמים ויכול להיות שהנושים ירצו לפגוע בו. כל מיני דברים יכולים להופיע. אנחנו אומרים שמחלת נפש היא בדיוק כך. איך אני יכול לרפּא אותה עבורך? אני אומר שזה איך שמישהו בעצם מקבל מחלת נפש. מה אפשר לעשות? לחנך את האדם ולעזור לו להיות ערני, אבל קשה מאוד לעשות את זה. אתם תראו שכאשר רופא בבית חולים פסיכיאטרי מחזיק בידו אלה חשמלית, מיד החולה יפחד עד כדי כך שלא יוציא מפיו שום דבר שטותי. מדוע זה כך? באותו רגע הג'ו-יואן-שן של האיש נַעֲשֶׂה ערני והוא מפחד מהשוק החשמלי.

בדרך כלל כשאדם נכנס בשער הטיפוח-תרגול הוא ירצה להמשיך לתרגל. לכל אחד יש טבע בודהא ולב לטיפוח הטאו. לכן ברגע שלומדים שיטת תרגול, רבים יתרגלו למשך שארית חייהם. לא משנה אם הוא יוכל או לא יוכל להצליח בטיפוח, ואם הוא יקבל או לא יקבל את הפא, לאדם הזה בכל מקרה יש לב לחפש את הטאו והוא תמיד רוצה לתרגל. כל אחד יודע שאדם זה מתרגל צ'יגונג. אנשים במשרד שלו יודעים את זה, בשכונה שלו גם יודעים את זה, כל השכנים יודעים שהוא מתרגל צ'יגונג. אבל חישבו על זה כולכם: כשמדברים על טיפוח-תרגול אמיתי, מי עשה דבר כזה לפני כמה שנים? לא היה איש. רק אם מישהו באמת מטפח ומתרגל ניתן לשנות את מסלול החיים שלו. אבל כאדם רגיל, אדם זה מתרגל צ'יגונג רק כדי לסלק מחלות ולשפר בריאות. מי ישנה עבורו את מסלול החיים? כאדם רגיל הוא יחלה יום אחד, או ייתקל בבעיה ביום אחר. הוא עלול להיות חולה בנפשו יום אחד או למות. כל החיים של אדם רגיל הם בדיוק כך. אף על פי שאתה רואה אדם שמתרגל צ'יגונג בפארק, למעשה הוא לא באמת מטפח ומתרגל. הוא היה רוצה לטפח ולתרגל לקראת רמה גבוהה, אבל בלי לקבל את הפא האמיתי הוא לא יכול להצליח בטיפוח. יש לו רק הרצון לטפח לקראת רמה גבוהה. אדם זה הוא עדיין מתרגל של צ'יגונג ברמה נמוכה של סילוק מחלות ושיפור בריאות. אין אף אחד שישנה לו את מסלול החיים, לכן הוא יחלה. אם הוא אינו מדגיש את המוסריות אפילו המחלות שלו לא יתרפאו. זה לא שאחרי שמתרגלים צ'יגונג לא לוקים בשום מחלות.

אדם צריך לטפח ולתרגל באמת ולשים לב לשין-שינג שלו. רק אם הוא יטפח ויתרגל באמת אפשר יהיה לסלק את המחלות. כיוון שתרגול גונג אינו התעמלות אלא משהו שמעבר לאנשים הרגילים, חייבים להיות עיקרון ואַמַת-מידה גבוהים אפילו יותר בשביל המתרגלים. אדם חייב לפעול על פיהם כדי להשיג את המטרה. אבל אנשים רבים לא עשו כך ונשארו אנשים רגילים, לכן הם עדיין יהיו חולים כשיגיע הזמן. אדם כזה אולי יסבול יום אחד מקריש-דם במוח, לפתע יחלה במחלה זו או אחרת, או שיהפוך לחולה נפש. אבל כל אחד יודע שהוא מתרגל צ'יגונג. ברגע שהוא נַעֲשֶׂה חולה בנפשו אנשים יגידו שהוא קיבל שיגעון-טיפוח מהתרגול, ישימו עליו את התווית הגדולה הזאת. חישבו על זה כולכם: האם זה הגיוני לעשות את זה? אנשים מחוץ לתחום הטיפוח אינם יודעים, וגם לאנשים מתוך תחום הטיפוח קשה לדעת את העיקרון האמיתי בזה. אם אדם זה יחלה בנפשו בבית זה עשוי להיות פחות בעייתי, אף על פי שאחרים עדיין יגידו שהוא קיבל את זה מתרגול צ'יגונג. אם הוא יחלה בנפשו באתר תרגול, זה יהיה נורא, ישימו עליו תווית גדולה ויהיה בלתי אפשרי להסיר אותה. העיתונות אפילו תפרסם שתרגול צ'יגונג גרם לשיגעון-טיפוח. יש אנשים המתנגדים לצ'יגונג בעיניים עצומות: "תסתכל, לפני רגע הוא תרגל והיה בסדר, ועכשיו הוא כך". כאדם רגיל מה שצריך לקרות לו יקרה. ייתכן שיהיו לו מחלות אחרות, או שיופיעו בעיות אחרות. האם זה הגיוני להטיל את האשמה כולה על תרגול הצ'יגונג? זה כמו רופאים בבית חולים: כשמישהו נַעֲשֶׂה רופא אז בשארית חייו הוא לא אמור לחלות עוד לעולם – האם אפשר להבין את זה כך?

לכן אפשר להגיד שאנשים רבים אומרים דברים חסרי היגיון בלי לדעת את המצב האמיתי של הצ'יגונג או את העקרונות שמאחוריו. ברגע שמתעוררת בעיה כלשהי ישימו כל מיני תוויות על צ'יגונג. צ'יגונג היה פופולרי בחברה במשך זמן קצר מאוד. אנשים רבים מחזיקים בצורת חשיבה עקשנית ותמיד מכחישים אותו, משמיצים אותו ופוסלים אותו. מי יודע איזה מצב מנטלי יש לאנשים האלה. הם שונאים צ'יגונג כל כך, כאילו זה קשור אליהם. ברגע שמזכירים צ'יגונג הם יגידו שזה אידיאליזם[2]. צ'יגונג הוא מדע והוא מדע גבוה אף יותר. זה קורה משום שצורות המחשבה של האנשים האלה עקשניות מדי והידע שלהם צר מדי.

יש מצב אחר הנקרא בקהילת המטפחים "מצב צ'יגונג". לאדם כזה יש אי-בהירות נפשית, אבל אין לו שיגעון-טיפוח. אדם במצב זה הוא הגיוני מאוד. אסביר קודם מה זה "מצב צ'יגונג". ידוע שתרגול גונג קשור לנושא של האיכות המולדת של האדם. בכל הארצות בעולם יש אנשים שמאמינים בדתות. במשך אלפי שנים היו בסין אנשים שהאמינו בבודהיזם או בטאואיזם. הם מאמינים שטוּב זוכה לגמול טוב ואילו רוע זוכה לגמול רע. אבל יש אנשים שאינם מאמינים בזה. במיוחד במשך תקופת "מהפכת התרבות" מתחו על זה ביקורת וקראו לזה אמונה טפלה. יש אנשים המחשיבים כאמונה טפלה את כל מה שאינם יכולים להבין, מה שלא לומדים מספרי הלימוד, מה שהמדע המודרני לא פיתח עדיין ומה שלא הובן עדיין. לפני כמה שנים היו אנשים רבים כאלה, אבל עכשיו יש יחסית פחות מהם. אף על פי שאינך מכיר בתופעות מסוימות, הן כבר משתקפות באופן מוחשי בתוך הממד הזה שלנו. אינך מעז להישיר בהן מבט, אבל עכשיו אנשים מעזים לדבר עליהן בגלוי. הם התוודעו לכמה תופעות הקשורות לתרגול גונג ממה ששמעו או ראו.

יש אנשים שהם עקשנים עד כדי כך שברגע שאתה מזכיר צ'יגונג הם יצחקו עליך מעומק הלב. הם חושבים שאתה עוסק באמונות טפלות ושאתה מגוחך מדי. ברגע שאתה מדבר על תופעה בתרגול צ'יגונג הם יחשבו שאתה בּוּר. אף על פי שאדם כזה הוא קְשֶה-עורף, האיכות המולדת שלו אינה בהכרח רעה. אם יש לו איכות מולדת טובה והוא רוצה לתרגל גונג, אולי הטיאן-מו שלו תיפתח ברמה גבוהה מאוד וייתכן שהוא יפתח יכולות על-טבעיות. הוא אינו מאמין בצ'יגונג, אבל הוא אינו יכול להבטיח שלא יהיה חולה. כשהוא חולה הוא הולך לבית החולים. כשרופא של רפואה מערבית אינו יכול לרפּא אותו, הוא ילך לרופא של רפואה סינית. כשגם רופא של רפואה סינית אינו יכול לרפּא אותו, וכששום תרופה עממית אינה עובדת, אז הוא יחשוב על צ'יגונג. הוא יהרהר: "אנסה את מזלי לראות אם צ'יגונג יכול באמת לרפּא את המחלה שלי". הוא יבוא עם חוסר רצון גדול. ברגע שהוא יתרגל, כיוון שהאיכות המולדת שלו טובה, הוא יהיה טוב מאוד בזה. אולי איזה מאסטר יהיה מעוניין בו, או אולי חיים גבוהים בממד אחר יעזרו לו. לפתע תיפתח הטְיֶאן-מוּ שלו, או שהוא יהיה במצב של הארה למֶחֱצָה. כשהטיאן-מו שלו פתוחה ברמה גבוהה מאוד הוא יוכל פתאום לראות אמיתות מסוימות של היקום. יתר על כן, יהיו לו יכולות על-טבעיות. האם היית אומר שכאשר אדם כזה רואה מצב כזה המוח שלו יוכל לעמוד בכך? באיזה מצב נפשי אתה חושב שהוא יהיה? מה שתמיד נחשב לאמונה טפלה, בלתי אפשרי בהחלט ומגוחך כשאחרים דיברו על זה, מופיע באופן ממשי היישר מול עיניו והוא באמת חווה את זה. אז המוח של אדם זה לא יעמוד בכך כי הלחץ הנפשי פשוט גדול מדי. אחרים לא יוכלו לקבל את מה שהוא אומר, אבל הלוגיקה של חשיבתו אינה בלתי תקינה. הוא פשוט אינו יכול לאזן את היחס בין שני הצדדים. הוא גילה שמה שעושה המין האנושי מוטעה, ואילו מה שנַעֲשֶׂה בצד ההוא הוא בדרך כלל נכון. אם יעשה דברים כפי שעושים בצד ההוא אנשים יגידו שהוא טועה. הם אינם יכולים להבין אותו, אז הם אומרים שהוא קיבל שיגעון-טיפוח מתרגול צ'יגונג.

למעשה, לאדם זה אין שיגעון-טיפוח. אצל רוב האנשים מבינינו שמתרגלים גונג התופעה הזאת לא תקרה בכלל. מצב הצ'יגונג הזה יופיע רק אצל אנשים שהם עקשנים מאוד. לאנשים רבים כאן בקהל יש טיאן-מו פתוחה – די הרבה אנשים. הם באמת ראו דברים בממדים אחרים. הם אינם מופתעים, מרגישים די טוב לגבי זה, המוח שלהם לא בהלם ומצב הצ'יגונג לא קורה להם. אחרי שאדם נמצא במצב צ'יגונג הוא רציונלי מאוד ומה שהוא אומר יהיה פילוסופי מאוד ובעל היגיון לוגי. רק שאנשים רגילים לא יאמינו למה שהוא אומר. הוא יגיד לכם לפעמים שהוא ראה מישהו מסוים שְמֵת, ושהאדם הזה אמר לו לעשות משהו. האם אנשים רגילים יכולים להאמין לזה? מאוחר יותר האדם הזה יבין שהוא צריך לשמור את הדברים האלה לעצמו ושאין עליו לדבר עליהם. אחרי שהוא יטפל היטב ביחסים בין שני הצדדים, הכול יהיה בסדר. בדרך כלל לאנשים כאלה יש יכולות על-טבעיות. גם זה אינו שיגעון-טיפוח.

יש גם מצב שנקרא "שיגעון אמיתי" והוא נדיר מאוד. ה"שיגעון האמיתי" שאנחנו מדברים עליו אינו אומר שאדם הוא באמת משוגע, אין זו המשמעות. המשמעות היא "טיפוח האמת". מה זה שיגעון אמיתי? אני אומר שבין המטפחים אדם כזה הוא נדיר מאוד, אולי רק אחד מבין מאה אלף איש. לכן זה אינו נפוץ וגם אין לזה השפעה על החברה.

בדרך כלל יש תנאי מוקדם ל"שיגעון אמיתי". לאדם זה צריכה להיות איכות מולדת מעולה והוא צריך להיות די מבוגר. אם הוא זקן, זה יהיה מאוחר מדי בשבילו לטפח ולתרגל. אלו עם האיכות המולדת המעולה הם בדרך כלל כאן במשימה והגיעו מרמות גבוהות. כל אחד מפחד לבוא לחברה הזאת של האנשים הרגילים – אחרי ששוטפים לו את המוח הוא לא יהיה מסוגל להכיר אף אחד. אחרי שאדם מגיע לסביבה החברתית הזאת של אנשים רגילים, הפרעות מהאנשים יגרמו לו לייחס חשיבות לתהילה ולרווח ובסוף הוא ייפול. לעולם לא יגיע היום שהוא יֵצֵא מכאן. לכן אף אחד אינו מעז לבוא לכאן וכולם מפחדים. יש אנשים כאלה שהגיעו לכאן, ואחרי שהם הגיעו הם באמת אינם יכולים לנהל את עצמם היטב בקרב אנשים רגילים. הם באמת ייפלו לרמות נמוכות ויבצעו מעשים רעים רבים במהלך חייהם. כשאדם חי בשביל להתחרות על אינטרסים אישיים הוא יכול לבצע לא מעט דברים רעים ולהיות חייב דברים רבים לאחרים. המאסטר שלו רואה שהוא עומד ליפול, אבל הוא אדם שיש לו סטטוס פרי, אי אפשר סתם כך לתת לו ליפול! מה לעשות? המאסטר שלו ידאג מאוד ולא תהיה לו דרך אחרת לאפשר לו לטפח – איפה יכול היה אדם למצוא מאסטר בזמן ההוא? עליו לחזור למקור באמצעות טיפוח מההתחלה. אבל איך זה יכול להיות קל כל כך? והוא גם זקן ולא יספיק לו הזמן לטפח. איפה הוא יוכל למצוא שיטה המטפחת את טבע הנפש ואת החיים גם יחד?

רק אם לאדם יש איכות מולדת מעולה, ותחת הנסיבות המיוחדות האלה, ניתן להשתמש בדרך הזאת שגורמת לו להיות משוגע. במילים אחרות, כשאין בכלל תקווה, ותחת הנסיבות שהאדם הזה אינו יכול לחזור למקור בעצמו, אז אולי ישתמשו בדרך הזאת – לגרום לו להיות משוגע. סוגרים חלק מסוים במוח שלו. לדוגמה, כבני אדם אנחנו פוחדים מקור ומלכלוך. סוגרים לו את החלק הזה של המוח שמפחד מקור ואת החלק שמפחד מלכלוך. אחרי שסוגרים את החלקים האלה, זה ייראה כאילו האדם סובל מבעיות נפשיות ומתנהג בצורה משוגעת. אבל אדם כזה בדרך כלל לא יבצע מעשים רעים, לא יקלל ולא יכה אנשים. בדרך כלל הוא יעשה דברים טובים. אבל כלפי עצמו הוא אכזרי מאוד. כיוון שהוא אינו מודע לקור, הוא ירוץ בחורף יחף בשלג בבגדים קלים. רגליו יקפאו עד שידממו מאוד. כיוון שהוא לא מודע ללכלוך הוא מעז לאכול אפילו צואה ולשתות אפילו שתן. אני יודע שבעבר היה אדם כזה שכרסם גללי סוסים קפואים ונוקשים וזה נעם מאוד לחִכּוֹ. הוא היה יכול לסבול קשיים שאדם רגיל לא יכול לסבול במצב מודע. רק תארו לעצמכם כמה הוא סבל בגלל השיגעון הזה. מובן שלאנשים כאלה יש בדרך כלל יכולות על-טבעיות. הרוב הן בדרך כלל נשים מבוגרות. בעבר, לנשים מבוגרות היו רגליים קשורות כדי שיהיו קטנות יותר. אבל הייתה אישה שעדיין יכלה לקפוץ ללא מאמץ מעל גדר של יותר משני מטרים. כשבני המשפחה ראו שהיא משוגעת ושהיא בורחת כל הזמן מהבית, הם נעלו אותה בחדר. כשבני המשפחה היו עוזבים את הבית היא הייתה פותחת את המנעול רק על ידי כך שהצביעה עליו. אז היא הייתה יוצאת. אז הם נעלו אותה בשלשלאות ברזל. כשבני המשפחה היו עוזבים את הבית היא הייתה מנערת את השלשלאות בקלות. זה היה בלתי אפשרי להגביל אותה. כך היא סבלה קשיים רבים. כיוון שהיא סבלה באופן כה עז וזה היה אלים כל כך, היא שילמה במהירות על הדברים הרעים שהייתה חייבת. זה היה לוקח לא יותר משלוש שנים, ובדרך כלל רק שנה או שנתיים, כי הסבל הזה היה די עז. אחרי כן היא הייתה מבינה מיד מה קרה. כיוון שזה כבר נחשב כסיום של הטיפוח שלה היא הייתה נעשית מיד קאי-גונג, וסוגים רבים של כוחות שמימיים היו מופיעים. המקרים האלה נדירים מאוד מאוד. היו כאלה שקרו במהלך ההיסטוריה. לאנשים עם איכות מולדת ממוצעת לא יאפשרו לעשות את זה בדרך זו. ידוע שבהיסטוריה אכן היו מקרים מתועדים של נזירים וטאואיסטים משוגעים, כמו הנזיר המשוגע שהוציא את צִ'ין חְוֵוי[3] אל מחוץ למקדש באמצעות מטאטא וסיפורים על טאואיסטים משוגעים. יש סיפורים קלאסיים רבים כאלה.

לגבי שיגעון-טיפוח אנחנו אומרים שהוא בטוח לא קיים. אם מישהו יכול לפלוט אש[4] – אם זה באמת כך – הייתי אומר שהאדם הזה הוא די יוצא מן הכלל. אם אדם יכול לירוק אש על ידי כך שהוא פותח את פיו, או על ידי כך שהוא מושיט את ידו, או יכול להדליק סיגריה עם האצבע, אני אומר שזו יכולת על-טבעית!

הפרעה דמונית בתרגול גונג

מהי משיכת הפרעה דמונית בתרגול גונג? זה שכאשר אנחנו מתרגלים גונג, בדרך כלל נוטים להיתקל בהפרעות. איך זה שתרגול גונג יכול למשוך הפרעה דמונית? זה כיוון שכאשר אדם רוצה לטפח ולתרגל זה באמת קשה ביותר. אתה פשוט לא יכול להצליח בטיפוח אמיתי ללא ההגנה של הפָא-שֶן שלי. ברגע שתצא החוצה, ייתכן שחייך יהיו בסכנה. היוּאֶן-שֶן של האדם לא נעלם. אז בפעילויות החברתיות שלך בחיים הקודמים אולי היית חייב לאחרים, הצקת לאחרים או ביצעת מעשים רעים אחרים. הנושים האלה יחפשו אותך. בבודהיזם אומרים: חיי האדם הם גמול גלגולי קארמתי. אם אתה חייב למישהו משהו הוא ידרוש ממך את החוב. אם הוא מקבל יותר מדי יהיה עליו להחזיר את זה בַּפּעם הבאה. אם הבן אינו מכבד את ההורים הם יחליפו מקום בחיים הבאים. כך זה מתגלגל שוב ושוב. אבל אנחנו אכן ראינו שיש שדים שמפריעים, שמונעים ממך לתרגל גונג. לכל אלה יש יחסים קארמתיים של סיבה ותוצאה, וזה לא בלי סיבה, לא מרשים לזה לקרות בלי סיבה.

הצורה השכיחה ביותר של הפרעה דמונית מתרחשת כך: לפני שאתה מתרגל גונג הסביבה שלך שקטה יחסית. כיוון שלמדת גונג אתה תמיד אוהב לתרגל את זה. אבל ברגע שתתחיל לשבת במדיטציה פתאום נַעֲשֶׂה רועש מחוץ לחדר. צופרי מכוניות מרעישים, יש רעש של צעדים במסדרון, דיבורים וטריקת דלתות ורדיו נפתח בחוץ. פתאום זה כבר לא שָקֵט. אם אתה לא מתרגל גונג הסביבה היא די סבירה, אבל ברגע שאתה מתחיל לתרגל גונג היא מתחילה להיות כך. רבים מכם לא חשבו על זה לעומק. מה באמת הולך? אתם רק מרגישים שזה מוזר ותהיו די מאוכזבים שאתם לא יכולים לתרגל גונג. ה"מוזר" הזה חוסם אותך. זהו בדיוק שד שבא להפריע לך. הוא גורם לאחרים להפריע לך. זאת הצורה הקלה ביותר של הפרעה והיא יכולה להשיג את המטרה של הפסקת התרגול שלך. אתה מתרגל גונג ומשיג את הטאו, אבל יש כל כך הרבה דברים שאתה חייב, לא תחזיר אותם? הם לא יסכימו, אז הם לא יתנו לך לתרגל, אבל זו גם השתקפות של רמה מסוימת. אחרי זמן מה לא מרשים לתופעה זו להתקיים עוד. במילים אחרות, אחרי שהחוב הזה נשחק, לא מרשים להם לבוא ולהפריע שוב. זה משום שבפאלון דאפא שלנו מתקדמים מהר יחסית בטיפוח ופורצים רמות די במהירות.

יש צורה אחרת של הפרעה דמונית. כולכם יודעים שבאמצעות תרגול גונג הטיאן-מו שלנו יכולה להיפּּתח. יש אנשים שאחרי שהטיאן-מו שלהם נפתחת יראו, כשהם מתרגלים גונג בבית, מראות מפחידים או פנים מפחידות. לחלקם יש שיער ארוך פרוע וחלקם רוצים להילחם בך למוות ואפילו עושים תנועות – זה מפחיד מאוד. לפעמים כשמתרגלים גונג רואים אותם גוחנים מבחוץ על החלון וזה מפחיד מאוד. מדוע קורה המצב הזה? אלו כולן צורות של הפרעה דמונית. אבל באסכולת הפאלון דאפא שלנו המקרה הזה נדיר מאוד, אולי הוא קורה לאחד ממאה. רוב האנשים לא ייתקלו במצב כזה. היות שאין בו שום תועלת לתרגול שלך, לא מרשים לו להפריע לך באופן זה. בטיפוח-תרגול של שיטות רגילות סוג זה של הפרעה הוא התופעה הנפוצה ביותר והוא יימשך זמן רב. יש אנשים שאינם יכולים לתרגל גונג ומפחדים פשוט בגלל הסיבה הזאת. אדם בוחר בדרך כלל לתרגל גונג בסביבה שקטה בלילה. אם הוא רואה אדם עומד מולו שנראֶה חצי רוח חצי אנושי הוא יפחד מכדי לתרגל גונג. בדרך כלל אין תופעה כזו בפאלון דאפא שלנו. אבל יש כמה יוצאים מן הכלל נדירים מאוד. יש אנשים שהמצב אצלם מיוחד מאוד.

מצב אחר הוא בתרגול של שיטות המשלבות טיפוח פנימי וטיפוח חיצוני גם יחד – כשמתרגלים גם אמנויות לחימה וגם טיפוח פנימי. שיטה מסוג כזה נפוצה יחסית באסכולת הטאו. ברגע שהאדם לומד שיטה כזאת הוא בדרך כלל ייתקל בהפרעה דמונית כזאת. בשיטות רגילות לא נתקלים בזה, אלא רק באלו הכוללות טיפוח פנימי וחיצוני, או באלו של אמנויות הלחימה. כלומר יהיו אנשים שיחפשו אותו בשביל להילחם. כיוון שיש בעולם אנשים רבים המטפחים את הטאו, רבים מהם מתרגלים אמנויות לחימה ומשלבים טיפוח פנימי וגם חיצוני. אדם המתרגל אמנות לחימה יכול גם הוא לפתח גונג. מדוע? אחרי שהוא מסלק כמה החזקות אחרות, כמו ההחזקה לתהילה ולרווח, גם הוא יכול להגדיל את הגונג. אבל ייקח זמן לוותר על ההחזקה הזו לתחרותיות והוא יוותר עליה מאוחר יחסית. לכן הוא נוטה לעשות דברים כאלה וזה יכול אף לקרות ברמות מסוימות. כשהוא יושב במדיטציה בטרנס הוא יודע שמישהו מתרגל, אז היואן-שן שלו יֵצֵא מגופו כדי לחפש את האדם ההוא להילחם איתו, כדי לקבוע למי יש יכולות גבוהות יותר וקרב יפרוץ ביניהם. מצב כזה יכול גם לקרות בממד אחר כשמישהו יחפש אותו להתחרות ולהילחם. אם הוא יסרב, האדם השני באמת יהרוג אותו. אז קרב יפרוץ בין השניים והם יילחמו ויילחמו. ברגע שהאדם הזה הולך לישון, מישהו יחפש אותו כדי להילחם וזה יהפוך את הלילה שלו לחסר מנוחה. למעשה זה הזמן בשבילו לסלק את החזקת התחרותיות שלו. אם הלב התחרותי הזה לא יסולק, הוא תמיד יהיה כזה, ואם זה יימשך כך הרבה זמן, אז גם אחרי כמה שנים הוא עדיין לא יוכל לצאת מהרמה הזאת. זה יגרום לכך שהוא לא יהיה מסוגל להמשיך לתרגל גונג. גם הגוף הפיזי הזה לא יוכל להחזיק מעמד, כי הוא יבזבז אנרגיה רבה מדי וייתכן שכוחו יאֹבַד. לכן, בשיטות עם טיפוח פנימי וחיצוני גם יחד אדם עלול להיתקל במצב כזה וזה גם די נפוץ. בשיטה שלנו של טיפוח פנימי אין מצב כזה ולא מרשים לו לקרות. הצורות האלה שהרגע דיברתי עליהן קיימות באופן די נפוץ.

יש סוג נוסף של הפרעה דמונית שכל אחד ייתקל בה. גם באסכולת הטיפוח שלנו כל אחד ייתקל בה. זהו שד התאווה המינית. הדבר הזה רציני מאוד. בחברת האנשים הרגילים יש יחסי אישות בין בעל ואישה, ורק כך אפשר שהחברה של המין האנושי תייצר את הדורות הבאים שלה. המין האנושי מתפתח בדיוק כך ובחברה של המין האנושי יש צִ'ינג[5]. לכן דברים כאלה מוצדקים על פי עקרונות השמים והארץ לגבי אנשים רגילים. כיוון שלבני האדם יש צ'ינג: כעס זה צ'ינג, שמחה היא צ'ינג, אהבה היא צ'ינג, שנאה היא גם כן צ'ינג, ליהנות לעשות דברים זה צ'ינג, לא ליהנות לעשות דברים זה שוב צ'ינג, לראות מישהו כטוב או כלא טוב, לאהוב לעשות משהו או לא לאהוב לעשות משהו – הכול צ'ינג, ואנשים רגילים חיים בדיוק בשביל הצ'ינג. אז כמתרגל וכאדם שמעבר לרגיל, אין להשתמש בעיקרון הזה כדי לאמוד דברים. יש לפרוץ את הדברים האלה. לכן לגבי החזקות רבות הנובעות מהצ'ינג עלינו להתייחס אליהן בקלילות ולבסוף להניח את כולן. תשוקה ותאווה מינית ודברים מסוג זה כולם שייכים להחזקות האנושיות, ועל כל הדברים האלה יש לוותר.

באסכולת הטיפוח שלנו, בחלק הזה שבו מטפחים בקרב אנשים רגילים, אתם לא נדרשים להיות נזירים או נזירות. הצעירים שלנו צריכים עדיין להקים משפחה, אז איך יש להתייחס לנושא הזה? אמרתי שאסכולת הטיפוח שלנו מכוונת ישירות ללב האדם ולא תגרום לך באמת להפסיד משהו במובן התועלת החומרית. בדיוק להפך, בדיוק בתוך התועלת החומרית של האנשים הרגילים עליך לחשל את השין-שינג שלך. מה שבאמת משתפר זה השין-שינג שלך. אם אתה יכול להניח את הלב ההוא, תוכל להניח כל דבר. כשנדרש ממך לוותר על תועלת חומרית, תוכל בוודאי לעשות את זה. אם לא תוכל להניח את הלב, לא תוכל להניח שום דבר. לכן המטרה האמיתית של טיפוח-תרגול היא לטפח את הלב שלך. כשמטפחים במנזרים מכריחים אותך לאבד את הדברים האלה בכוח וזה גם כן כדי שתוכל להיפטר מהלב הזה שלך. הם מכריחים אותך, גורמים לך להימנע מהם לחלוטין, לא נותנים לך לחשוב עליהם, זו השיטה שהם אימצו. ואילו אנחנו לא דורשים ממך לעשות כך. אנחנו דורשים ממך להתייחס בקלילות לאינטרסים החומריים העומדים מולך, לכן אלה שעוברים טיפוח באסכולת הטיפוח שלנו הם היציבים ביותר. איננו מבקשים מכם להיות נזירים או נזירות. אנחנו מטפחים בין אנשים רגילים, בעתיד השיטה שלנו תיעשה נפוצה יותר ויותר. אם כל אחד יהפוך לנזיר שאינו נזיר ואם כל אחד שמטפח בפאלון דאפא יהפוך להיות כזה, זה לא ילך. במהלך התרגול אנחנו דורשים מכולכם: אתם מתרגלים, אבל בני הזוג שלכם אולי לא, זה לא ילך אם תתגרשו בגלל התרגול. במילים אחרות, עלינו להתייחס לעניין הזה בקלילות ואין עליכם לייחס חשיבות כה גדולה כמו שאנשים רגילים מייחסים. במיוחד מה שנקרא החופש המיני והפּוֹרנוגרפיה של החברה של היום מפריעים לאנשים. יש אנשים המעוניינים מאוד בדברים כאלה. כמתרגלים עלינו להתייחס אליהם בקלילות רבה.

כשמסתכלים מרמה גבוהה, אומרים שאנשים רגילים פשוט משחקים בתוך בוץ כשהם בחברה, בלי לדעת שהוא מלוכלך. הם משחקים בתוך הבוץ על הארץ. אמרנו שאינכם יכולים לגרום לחוסר הרמוניה במשפחה שלכם בגלל העניין הזה. לכן, בשלב הנוכחי, אתם צריכים להתייחס אליו בקלילות. זה טוב לשמור על חיי נישואים נורמליים והרמוניים. בעתיד כשתגיעו לרמה מסוימת, יהיה המצב של הרמה ההיא. עכשיו זה כך, אנחנו דורשים שתעשו כך, וזה יהיה בסדר. מובן שאין עליכם להתנהג על פי המצב הנוכחי בחברה. איך אפשר!

יש בזה עוד עניין. אנחנו יודעים שבגוף של המתרגלים שלנו יש אנרגיה. עכשיו, אצל 90-80 אחוז מהאנשים, לאחר שיֵצאו מהסמינר הזה, לא רק שהמחלות שלהם נרפאו, אלא שהם גם יפתחו גונג. לכן הגוף שלכם נושא אנרגיה חזקה מאוד. הגונג שאתם נושאים ורמת השין-שינג הנוכחית אינם בפרופורציה. הגונג שלכם הוא גבוה יותר באופן זמני, הוא הורם בבת אחת למעלה. עכשיו השין-שינג שלכם משתפר. בהדרגה תדביקו את הפער. מובטח שבתוך תקופת הזמן הזאת אתם תדביקו את הפער, לכן עשינו את זה מראש. במילים אחרות, יש לכם כמות מסוימת של אנרגיה. כיוון שהאנרגיה שטופחה מפא אמיתי היא טהורה ורחומה, כל מי שיושב כאן מרגיש שדה של שלווה וחמלה. אני טיפחתי בדרך זו ואני נושא את הדבר הזה. כל מי שיושב כאן מרגיש בהרמוניה, אין לו מחשבות רעות ואפילו לא עולה על דעתו לעשן סיגריה. בעתיד כשאתם תנהגו גם כן לפי דרישות הדאפא שלנו, הגונג שתפתחו באמצעות הטיפוח-תרגול יהיה גם כן כזה. כשעוצמת האנרגיה שלכם תמשיך ותגדל, האנרגיה המתפזרת של הגונג שתישאו בגופכם גם כן תהיה חזקה מאוד. גם אם היא לא תהיה חזקה כל כך תוכלו להשפיע על אחרים, להשפיע על אדם ממוצע הנמצא בטווח השדה שלכם, או הנמצא בביתכם. בני המשפחה שבביתכם אולי יושפעו מכם. מדוע זה כך? אתם לא צריכים אפילו להשתמש במחשבה שלכם לעשות את זה, כי השדה הזה הוא טהור, שליו ורחום – זהו שדה של מחשבה נכונה. לכן אנשים אינם נוטים לחשוב על דברים רעים או לבצע מעשים רעים. יכולה להיות לזה השפעה כזאת.

ביום ההוא אמרתי שאור הבודהא זוהר בכל מקום ומביא את ההגינות והצדק לשלמות ובהירות. במילים אחרות, האנרגיה המתפזרת מגופנו יכולה ליישר את כל המצבים הלא נכונים. לכן בהשפעת האפקט של השדה הזה, אם לא תחשבו על הדברים האלה, תשפיעו על בני זוגכם גם כן מבלי שזה יורגש. אם אינכם חושבים עליהם ולא יהיו לכם מחשבות כאלה, בני זוגכם לא יחשבו עליהם גם כן, אבל זה לא מוחלט. בסביבה של היום ברגע שמדליקים טלוויזיה יש כל מיני דברים, והם יכולים בקלות לעורר את התשוקות. אבל במצב רגיל יש לך ההשפעה המרסנת הזאת. בעתיד, כשתטפחו ברמה גבוהה, בלי שאצטרך להגיד לכם, תדעו בעצמכם איך לפעול. אז כבר יהיה מצב אחר שישמור על חיים הרמוניים. לכן, אל תתייחסו לזה יותר מדי בכבדות, כי דאגת יתר גם היא החזקה. אין עניין של תאווה מינית בין בעל ואישה, אבל יש תשוקה. כל עוד תיקחו את זה בקלות ותרגישו מאוזנים בלב, זה יהיה בסדר.

אז איזה שדים של תאווה תפגשו? אם אין לכם מספיק יכולת דִינְג[6], זה יופיע בזמן השינה. בזמן שאתם ישנים או יושבים במדיטציה זה יופיע פתאום: אם אתה זכר, יפהפייה תופיע; אם את נקבה, גבר חלומותייך יופיע, אבל הם יהיו עירומים. ברגע שתחשבו על זה, ייתכן שתפלטו ותהפכו את זה למציאות. חישבו על זה כולכם: בתרגול הגונג שלנו משתמשים בתמצית של הגוף לטפח חיים, אתם לא יכולים לפלוט כך כל הזמן. באותו זמן לא עברתם את מבחן התאווה המינית. איך אפשר? לכן אני אומר לכם שכל אחד ייתקל בעניין הזה וזה בטוח. בזמן שאני מלמד את הפא אני שולח אנרגיה חזקה מאוד לתוך המוח שלכם. אחרי שתצאו מכאן אולי לא תזכרו במדויק את מה שאמרתי, אבל כשבאמת תיתקלו בבעיה, תִיזַכְרוּ במה שאמרתי. כל עוד תתייחסו אל עצמכם כמתרגלים, כך תוכלו להיזכר בזה ברגע ההוא ותוכלו לרסן את עצמכם, ואז תוכלו לעבור את המבחן הזה. אם לא תעברו את המבחן בַּפּעם הראשונה, יהיה קשה לעבור את זה בַּפּעם השנייה, אבל יש גם מקרים שכשאדם נכשל בַּפּעם הראשונה הוא מתחרט על זה מאוד כשהוא מתעורר מהשינה. אולי המצב המנטלי הזה שלך, והסיטואציה הזו, יעמיקו את הרושם במחשבות שלכם. כשהנושא הזה יצוץ שוב, תוכלו לשלוט בעצמכם ולעבור את המבחן. אם מישהו נכשל במבחן ולא אכפת לו מכך, יהיה קשה יותר לעבור את זה מאוחר יותר. זה בטוח כך.

סוג זה של הפרעה יכול לבוא או משדים, או מהמאסטר שהופך עצם אחד לעצם אחר כדי לבחון אתכם. שני הסוגים קיימים, כי כל אחד חייב לעבור את המבחן הזה. אנחנו מתחילים לטפח כאנשים רגילים. הצעד הראשון הוא המבחן הזה וכל אחד ייתקל בו. אתן לכם דוגמה, כשערכתי סמינר בווּ-הָאן[7] היה שם תלמיד, בחור בן 30. מיד אחרי שנתתי את ההרצאה הזאת הוא הלך הביתה וישב במדיטציה. הוא הגיע מיד למצב של דינג. אחרי שהוא נכנס לדינג הוא ראה פתאום את בודהא אָמִיטַאבְּהַא מופיע בצד אחד ואת לָאו דְזְה בצד השני. זה מה שהוא סיפר בתיאור ההתנסות שלו. אחרי שהם הופיעו, שניהם הסתכלו עליו בלי להגיד דבר ואז נעלמו. מאוחר יותר בּוֹדְהִיסָאטְווָה גוּאַן-יִין הופיעה, נושאת בידיה אגרטל שממנו בקע עשן לבן. בזמן שהוא ישב שם במדיטציה וראה הכול באופן חי הוא היה די מרוצה. לפתע הפך העשן לכמה יפהפיות. היפהפיות הן הנערות השמימיות המעופפות האלה שהן יפות מאוד. הן רקדו למענו בתנועות חינניות מאוד! הוא חשב לעצמו: "מפני שאני מתרגל פה, בודהיסאטווה גואן-יין גומלת לי, היא המציאה כמה נשים יפות להראות לי, יפהפיות שמימיות שירקדו למעני". בדיוק כשהוא נַעֲשָׂה מרוצה מהמחשבה הזאת, היפהפיות האלה הפכו לפתע עירומות ועשו תנועות שונות לעברו, באות לחבק את צווארו ואת מותניו. השין-שינג של מתרגל זה השתפר במהירות. באותו רגע הבחור הצעיר הזה עמד מיד על המשמר. הדבר הראשון שעלה במחשבתו היה: "אני לא אדם רגיל. אני מתרגל. אל תתייחסו אליי כך, אני מטפח של פאלון דאפא". ברגע שהמחשבה הזו הופיעה, "פַּאף", כל דבר נעלם לפתע, כי הן היו כולן במקורן המצאות. לאחר מכן בודהא אָמִיטַאבְּהַא ולאו דזה הופיעו שוב. לאו דזה הצביע על הבחור הזה ואמר לבודהא אָמִיטַאבְּהַא בחיוך: "את הילד הזה ניתן ללמד". זה אומר שהבחור הזה הוא בסדר ואפשר ללמד אותו.

במהלך ההיסטוריה או מנקודת מבט של ממדים גבוהים, העניין של התשוקה והתאווה המינית הוא קריטי ביותר כדי לראות אם האדם יכול לטפח. לכן עלינו באמת להתייחס לדברים האלה בקלילות. אבל אנחנו מטפחים בין אנשים רגילים, ולא מבקשים מכם להימנע מהם לחלוטין. לפחות בשלב הנוכחי אתם צריכים להתייחס אליהם בקלילות, לא כפי שהייתם קודם. כמתרגל צריך להיות כך. בכל פעם שמופיעה במהלך התרגול הפרעה מסוג זה או אחר עליכם לחפש את הסיבות בתוך עצמכם ולהבין מה עדיין לא שחררתם.

הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו

מה היא "הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו"? לגוף האנושי יש שדה חומרי בכל ממד. בתוך שדה מיוחד כל דבר ביקום יכול להשתקף כבבואה אל תוך השדה הממדי הזה שלך. אף על פי שהן בבואות, הן קיימות באופן חומרי. כל דבר בתוך השדה הממדי שלך נשלט על ידי ההכרה של המוח שלך. זאת אומרת, אם אתה רואה דברים בשקט דרך הטיאן-מו בלי להשתמש במחשבה שלך, מה שאתה רואה הוא אמיתי. אם אתה מתחיל לחשוב אפילו קצת, מה שראית יהיה כוזב. זה נקרא הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו, או טרנספורמציה בעקבות המחשבה. זה קורה משום שיש מתרגלים שאינם יכולים להתייחס לעצמם כאל מטפחים ואינם יכולים לנהל את עצמם כַּיָאוּת. הם רודפים אחרי יכולות על-טבעיות ויש להם החזקות למיומנויות של מה בכך, או אפילו לדברים שהם שומעים מממד אחר. יש להם החזקה לרדוף אחרי הדברים האלה. זה הכי קל לאנשים מסוג זה לפתח הפרעה דמונית מהמחשבה שלהם עצמם וליפול למטה. לא חשוב כמה גבוהה תהיה רמת הטיפוח של האדם, ברגע שהבעיה הזו מתחוללת האדם ייפול עד לתחתית וייהרס לחלוטין. זה עניין רציני מאוד. זה לא כמו היבטים אחרים שבהם אם מישהו נכשל הַפּעם במבחן של שין-שינג הוא יכול לקום ולהמשיך לטפח. אם מתחוללת הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו זה לא ילך, כי כל תקופת החיים הזו של האדם תיהרס. במיוחד המתרגלים האלה עם הטיאן-מו הפתוחה ברמה מסוימת נוטים להיתקל בבעיה הזאת. יש גם אנשים שתמיד מקבלים הפרעות ממסרים זרים בהכרה שלהם והם מאמינים בכל מה שהמסרים הזרים אומרים להם – הבעיה הזאת גם היא יכולה לצוץ. לכן, יש בינינו אנשים שאחרי שהטיאן-מו שלהם תיפּתח יקבלו הפרעות מכל מיני סוגים של מסרים.

ניתן דוגמה. ברמת טיפוח נמוכה קשה מאוד שהלב לא יזוז. ייתכן שלא תראה בבירור איך נראֶה המורה שלך. יום אחד תראה לפתע אל גבוה וגדול. האל הגדול הזה משבח אותך קצת ואז מלמד אותך כמה דברים. אם תקבל את זה, הגונג שלך יתקלקל. ברגע שאתה נַעֲשֶׂה מרוצה ומקבל אותו כמאסטר שלך – תלך ללמוד ממנו. אבל גם הוא לא השיג את הפרי האמיתי. בממד ההוא הגוף שלו יכול לגדול ולקטון. כשזה קורה מול עיניך ואתה רואה את האל הגדול הזה, תתרגש באמת! ברגע שמתעוררת ההחזקה של קורת-הרוח, האם אינך הולך אחריו ללמוד ממנו? קשה מאוד להציל מטפח אם הוא אינו יכול לנהל את עצמו כיאוּת. הוא יכול להרוס את עצמו בקלות. כל האנשים השמימיים הם אלוהויות, אבל גם הם לא השיגו את הפרי האמיתי וגם הם ימשיכו לעבור סמסארה. אם סתם כך תכיר בישות כזאת כמאסטר שלך ותלך אחריו, לאן הוא יוכל לקחת אותך? אפילו הוא אינו יכול להשיג את הפרי האמיתי. האם הטיפוח שלך לא יהיה לשווא? לבסוף הגונג שלך יתקלקל. קשה מאוד לאדם שהדברים לא יזיזו את לבו. אני אומר לכולם שזה עניין רציני מאוד ולרבים מכם תהיה הבעיה הזאת בעתיד. לימדתי אתכם את הפא. זה תלוי בכם אם תוכלו לנהל את עצמכם כיאוּת. מה שאמרתי הוא אחד מהמצבים. אל תתנו לזה להזיז את לבכם כשתראו אדם מואר מאסכולה אחרת. הישארו עם אסכולה אחת בלבד. "לא משנה איזה בודהא, איזה טאו, איזה אל, או איזה שד – אפילו אל תחשבו להזיז לי את הלב". בדרך זו בוודאות יש תקווה להצלחה.

ההפרעה הדמונית מהמחשבה של האדם עצמו מתבטאת גם בצורות אחרות: אולי תראו הפרעות מקרוב שמֵת, והוא בוכה ואומר לכם שתעשו כך או אחרת. כל מיני דברים יכולים לקרות. האם לבכם לא יזוז? אתה אוהב מאוד את הילד הזה שלך, או אוהב את הוריך. הוריך מתו. הם אומרים לך לעשות דברים מסוימים... כולם דברים שאין עליך לעשות. אם תעשה אותם זה יהיה רע. זה בדיוק קשה כל כך למתרגל. אומרים שהבודהיזם בכאוס, דברים מהקונפוציאניזם עברו אל הבודהיזם, כמו כיבוד הורים ואהבה אל הילדים. לבודהיזם לא היה תוכן כזה. מה זה אומר? כיוון שהחיים האמיתיים של האדם הם יואן-שן, זאת שמעניקה חיים ליואן-שן שלך היא אמך האמיתית. במהלך הסמסארה היו לך אמהות אנושיות ולא אנושיות לאין-ספור. גם לא ניתן לספור כמה בנים ובנות היו לך במהלך גלגולי החיים השונים שלך. מי היא אמך? מיהם בִּנְךָ או בִּתְךָ? אחרי שהאדם מת אף אחד לא מכיר אף אחד. אתה עדיין חייב לשלם את הקארמה שאתה חייב. בני האדם חיים באשליה ופשוט לא יכולים לוותר על הדברים האלה. יש אנשים שאינם יכולים לוותר על בניהם או על בנותיהם ואומרים כמה הם טובים ואז הם מתים; אדם יכול לדבר על כמה שאמו טובה ואז היא גם כן מתה. האדם הזה מתאבל כל כך שהוא פשוט רוצה ללכת בעקבותיהם לשארית חייו. מדוע אתה לא חושב על זה? האם הם לא נמצאים כאן כדי לייסר אותך? הם משתמשים בדרך זו כדי לגרום לכך שלא תוכל לנהל חיים טובים.

אולי אנשים רגילים אינם יכולים להבין את זה. אם יש לך החזקה לדבר הזה, אינך יכול לטפח בכלל. לכן לבודהיזם אין תוכן כזה. אם אתה רוצה לטפח, יש להניח את הרגשות האנושיים. מובן שכאשר מתרגלים ומטפחים בחברה הרגילה עלינו לכבד את ההורים ולחנך את הילדים שלנו. בכל הסביבות עלינו להיות טובים ונדיבי לב לאחרים, שלא לדבר על בני משפחתנו. עלינו להתייחס לכל אחד באותה דרך. עלינו להיות טובים להורינו ולילדינו ולהתחשב באחרים בכל מובן. לב כזה אינו אנוכי, הוא לב של נדיבות ושל טוּב, זוהי חמלה. צ'ינג הוא דבר שבין אנשים רגילים, ואנשים רגילים פשוט חיים בשביל הצ'ינג.

אנשים רבים אינם יכולים לנהל את עצמם היטב, וזה גורם לקשיים בטיפוח-תרגול. יש האומרים שבודהא אמר להם משהו. למעט אם מאיימת סכנה על חייך ואומרים לך איך להימנע ממנה – כל אלה שאומרים לך שיהיו לך היום קשיים ואיך להימנע ממשהו שיקרה, אלה שאומרים לך את מספר כרטיס ההגרלה של הפרס הראשון ומציעים לך לנסות את זה, כל אלה שגורמים לך לקבל דברים טובים בחברה של האנשים הרגילים – כולם שדים. אם תמיד תקבל דברים טובים בקרב האנשים הרגילים ולא תוכל לעבור את הקושי הזה, לא תוכל להתקדם. אם תחיה טוב ובנוחיות בקרב אנשים רגילים איך תוכל לטפח? איך הקארמה שלך תוכל לעבור טרנספורמציה? איך תוכל להיות לך סביבה לשפר את השין-שינג שלך ולהפוך את הקארמה שלך? כולכם חייבים לזכור את זה היטב. שד יכול גם לשבח אותך ולהגיד לך כמה גבוהה הרמה שלך, איזה בודהא או טאו גדול אתה, ושהוא חושב שאתה יוצא מן הכלל. כל אלה שקריים. כאדם שבאמת מטפח ומתרגל לקראת רמות גבוהות עליך להניח כל מיני לבבות. כשאתם נתקלים בנושאים האלה עליכם להיות על המשמר!

במהלך התרגול הטיאן-מו שלכם תיפתח. עם טיאן-מו פתוחה יהיו קשיי טיפוח של טיאן-מו פתוחה; עם טיאן-מו לא פתוחה יהיו קשיי טיפוח של טיאן-מו לא פתוחה. בכל אחד מהמקרים לא קל לתרגל ולטפח. אחרי שהטיאן-מו שלך תיפּתח, כשכל מיני מסרים יפריעו לך, יהיה לך באמת קשה מאוד לנהל את עצמך היטב. בממדים אחרים הכול מרהיב עיניים, יפה מאוד ונהדר, וכל דבר עלול להזיז את לבך. ברגע שזה מזיז את לבך, יכול להיות שתקבל הפרעה והגונג שלך יתקלקל. זה כך בדרך כלל. לכן, כשאדם עם הפרעה דמונית מהמחשבה של עצמו אינו יכול לנהל את עצמו היטב, יכול לקרות מצב כזה. לדוגמה, ברגע שאדם יוצר מחשבה לא נכונה זה מסוכן מאוד. יום אחד הטיאן-מו שלו תיפּתח והוא יוכל לראות דברים די בבהירות. הוא חושב: "באתר התרגול הזה רק הטיאן-מו שלי נפתחה היטב. אולי אני אדם בלתי רגיל? אני הייתי מסוגל ללמוד את הפאלון דאפא של מאסטר לי ולמדתי את זה כה טוב, יותר טוב מהאחרים. אולי אני לא אדם רגיל". המחשבה הזו כבר אינה נכונה. הוא יחשוב: "אולי אני גם בודהא. אה, הבה ואתבונן בעצמי". כשהוא יתבונן בעצמו הוא יראה שהוא אכן בודהא. מדוע זה כך? זה משום שכל דבר בתוך השדה הממדי מסביב לגופו ייהפך בהתאם למחשבותיו, מה שנקרא "טרנספורמציה בעקבות המחשבה".

כל דבר המשתקף מהיקום ישתנה בעקבות המחשבות של האדם. זה משום שכל דבר בתוך השדה הממדי של האדם הוא תחת שליטתו, וכך גם לגבי בבואות, שגם הן קיימות באופן חומרי. האדם הזה חושב: "אולי אני בודהא ואולי גם מה שאני לובש הם בגדים של בודהא". אז הוא יראה שמה שהוא לובש הם אכן בגדים של בודהא. "וואו, אני באמת בודהא". הוא ישמח עד מאוד. "אולי אני אפילו בודהא לא קטן". במבט נוסף הוא יראה שהוא בודהא גדול. "אולי אני אפילו גבוה יותר מלי הונג-ג'י!" הוא יתבונן שוב: "וואו, אני באמת גבוה יותר מלי הונג-ג'י". ויש אנשים שישמעו את זה באוזניהם. שד יפריע לו ויגיד: "אתה גבוה יותר מלי הונג-ג'י. אתה גבוה בכך וכך מלי הונג-ג'י". והוא יאמין לזה. האם חשבת על איך אתה אמור לטפח בעתיד? האם פעם טיפחת? מי לימד אותך לטפח? אפילו כשבודהא אמיתי יורד לכאן למטה במשימה הוא חייב גם כן לטפח מחדש. לא יתנו לו את הגונג המקורי שלו. זה רק שעכשיו מטפחים מהר יותר. לכן, ברגע שהבעיה הזו מופיעה, לאדם הזה יהיה קשה להוציא את עצמו מזה. ההחזקה הזאת מתעוררת מיד. אחרי שהיא מתעוררת, הוא יעז לומר כל דבר: "אני בודהא, אתם לא צריכים ללמוד מאחרים. אני בודהא, אני אגיד לכם מה לעשות". הוא יתחיל לעשות את הדברים האלה.

האם אין לנו אדם כזה בצָ'אנְג-צ'וּן? בהתחלה הוא היה די טוב, ואז הגיעה הבעיה הזאת. הוא חשב שהוא בודהא. בסוף הוא חשב שהוא גדול יותר מכל אחד אחר. זה נגרם מפני שלא יכול היה לנהל את עצמו היטב ומשום שהתפתחו אצלו החזקות. מדוע יש תופעה כזאת? הבודהיזם מלמד: לא חשוב מה אתה רואה, אינך צריך להתייחס לזה, וכל זה הוא אשליה דמונית ועליך רק להמשיך בהתקדמות בטיפוח דרך מדיטציה בריכוז. מדוע לא נותנים לך לראות או לפתח החזקות לדברים האלה? הם חששו שתתעורר הבעיה הזאת. בטיפוח בבודהיזם אין כל שיטת טיפוח מחוזקת וגם אין בכתובים הדרכה כיצד להיפטר מהדברים האלה. שָאקְיָאמוּנִי לא לימד את הדְהַרְמָה הזאת בזמנו. כדי להימנע מהבעיה של הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו או מטרנספורמציה בעקבות המחשבה, הוא קרא לכל המראות שרואים בטיפוח-תרגול אשליות דמוניות. אז ברגע שמתפתחת החזקה היא תגרום לאשליה הדמונית הזאת. לאדם קשה מאוד להיפטר ממנה. אם לא מטפלים בזה כפי שצריך אדם ייהרס וילך בדרך דמונית. כיוון שהוא קרא לעצמו בודהא, הוא כבר נכנס לדרך דמונית. בסוף יכול להיות שהוא ימשוך אליו פו-טי או דברים אחרים וייהרס לחלוטין. הלב שלו יהפוך לרע גם כן והוא ייפול למטה לחלוטין. יש אנשים רבים כאלה. גם בסמינר הזה יש אנשים החושבים את עצמם למשהו. אפילו צורת הדיבור שלהם היא אחרת. לדעת מהו מצבו האמיתי של אדם – אפילו בבודהיזם דבר כזה הוא טאבו. מה שעכשיו אמרתי הוא צורה אחרת של הפרעה הנקראת "הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו", או "טרנספורמציה בעקבות המחשבה". יש תלמידים כאלה בבייג'ינג והופיעו גם באזורים אחרים. זה גורם להפרעה רצינית למתרגלים.

מישהו שאל אותי: "המורה, מדוע אינך מסלק את הבעיה הזאת?" חישבו על זה כולכם, אם ננקה עבורכם את כל המכשולים בדרך הזאת של הטיפוח-תרגול, איך תטפחו? בדיוק בנסיבות של ההפרעה הדמונית אפשר לראות אם תוכל להמשיך את הטיפוח שלך, אם באמת תוכל להתעורר לטאו, אם תופרע, אם תוכל לדבּוק באסכולה הזאת. הגלים הגבוהים יסחפו את החול וכך הוא הטיפוח-תרגול. מה שיישאר בסוף יהיה זהב אמיתי. אם לא היה סוג זה של הפרעה הייתי אומר שזה קל מדי לאדם לטפח ולתרגל. לדעתי הטיפוח שלכם כבר קל מדי. המוארים הגדולים האלה מהרמות הגבוהות יחשבו עוד יותר שזה לא הוגן: "מה אתה עושה? האם זה נקרא להציל אנשים? אין שום מכשולים בדרך הטיפוח וניתן להצליח בטיפוח במישרין עד הסוף. האם זה טיפוח? ככל שמתרגלים, כך מרגישים נוח יותר ואין שום הפרעות. איך אפשר כך?" זה הנושא וגם אני חשבתי על הסוגיה הזאת. בהתחלה טיפלתי בשדים רבים כאלה. אבל גם אני חושב שזה לא בסדר אם אמשיך לעשות כך כל הזמן. אמרו לי גם: "עשית את הטיפוח שלהם קל מדי. לאנשים יש רק את מעט הקשיים האלה של עצמם, יש ביניהם רק את מעט העניינים האלה שבין אדם לאדם. יש להם החזקות רבות שעדיין אין הם יכולים לוותר עליהן! זאת עדיין שאלה האם הם יכולים להבין את הדאפא שלך עצמו ברגע שהם נמצאים בתוך האשליה והבלבול". קיים נושא כזה, לכן יהיו הפרעות ומבחנים. עכשיו אמרתי שזו צורה אחת של הפרעה דמונית. קשה מאוד באמת להציל אדם, אבל קל כל כך להרוס אדם. ברגע שהמחשבה שלך אינה נכונה, אתה מיד תהיה גמור.

הג'וּ-אִי-שְה צריך להיות חזק

בגלל מעשים רעים שאדם ביצע בגלגולים שונים יִיגַרְמוּ לאדם אסונות, ולמטפח – מכשולים קארמתיים. לכן יהיו לידה, זִקנה, מחלה ומוות. זוהי קארמה רגילה. יש קארמה חזקה אחרת המשפיעה מאוד על מטפחים. היא נקראת קארמה של מחשבה. אם האדם חי אז הוא צריך לחשוב. כיוון שהאדם מושלה בין אנשים רגילים הוא יוצר בראשו לעתים קרובות מחשבות בגלל תהילה, רווח, תאווה מינית, כעס וכו'. כשהזמן עובר, המחשבות האלה הופכות להיות סוג חזק של קארמה של המחשבה. לכל דבר בממדים אחרים יש חיים, ואותו הדבר לגבי הקארמה. כשאדם מתחיל לטפח ולתרגל בפא אמיתי עליו לסלק את הקארמה. סילוק הקארמה פירושו להשמיד את הקארמה ולשנות אותה. מובן שהקארמה לא תסכים ואז לאדם יהיו קשיים ומכשולים. אבל קארמה של מחשבה יכולה להפריע ישירות למוח האדם. לכן במחשבתו יופיעו קללות כלפי המורה וכלפי הדאפא, הוא יחשוב מחשבות רעות או מילות קללה. כשזה קורה יש מתרגלים שלא יודעים מה קורה וחושבים שהמחשבות האלה באות מהם. יש גם אנשים שחושבים שזה פוּ-טִי, אבל זה לא פוּ-טִי, אלא נגרם על ידי כך שהקארמה של המחשבה משתקפת במוח האדם. יש אנשים שהג'ו-אי-שה שלהם לא חזק, אז הם פועלים לפי הקארמה של המחשבה ועושים דברים רעים. האנשים האלה יהיו גמורים וייפלו מטה, אבל רוב האנשים יכולים לסלק אותה ולהתנגד לה עם מחשבות סובייקטיביות חזקות מאוד (ג'ו-אי-שה חזק). זה מראה שאדם זה ניתן להצלה ויכול להבחין בין טוב לרע. כלומר לאדם זה יש תכונת הארה טובה. הפא-שן שלי יעזור לסלק חלק גדול מקארמת המחשבה. מצב זה נפוץ יחסית. ברגע שהוא מופיע האדם ייבחן כדי לראות אם הוא יכול להתגבר על מחשבות רעות כאלה בעצמו. אלה שיכולים להיות נחושים, ניתן לסלק עבורם את הקארמה.

על הלב להיות ישר

מה זה לב לא ישר? זה מתייחס לאדם שכל הזמן אינו מסוגל להתייחס לעצמו כאל מתרגל. מתרגל ייתקל בקשיים בטיפוח. כשקושי מגיע הוא יכול להתבטא כקונפליקט בין אנשים. יהיו תככים ומאבקים וכו', דברים שמשפיעים במישרין על השין-שינג שלך. ההיבט הזה מופיע יחסית הרבה. במה עוד נתקלים? הגוף שלנו ירגיש לפתע לא נוח. זה משום שתשלום הקארמה יתבטא בדרכים שונות. בתקופה מסוימת יגרמו לכך שלא תהיה בטוח אם זה אמיתי או לא, אם הגונג שלך קיים, אם אתה יכול לטפח ואם אתה יכול בסופו של דבר להצליח בטיפוח-תרגול, או אם ישנם בודהות ואם הם אמיתיים. בעתיד המצבים האלה יופיעו כדי לתת לך את הרושם המוטעה הזה, ולגרום לך להרגיש כאילו הם אינם קיימים והכול מזויף, כדי לראות אם תוכל להישאר נחוש. אתה אומר שאתה חייב להיות נחוש ויציב. עם לב כזה, אם תוכל באמת להיות נחוש ויציב ברגע ההוא, תפעל היטב באופן טבעי, כי השין-שינג שלך כבר השתפר. אבל עכשיו אתה עדיין כל כך לא יציב. אם המצוקה הזאת תופיע לך עכשיו, לא תתעורר לזה כלל, ולא תוכל לטפח בכלל. מצוקות יכולות להופיע בכל מיני היבטים.

במהלך הטיפוח על האדם לטפח באופן זה כלפי רמות גבוהות יותר. אז ברגע שאחדים מכם ירגישו חוסר נוחות פיזי באיזה מקום בגוף, הם יחשבו שהם חולים. הם תמיד אינם מצליחים להתייחס לעצמם כאל מתרגלים, כי ברגע שזה קורה להם הם חושבים שזו מחלה. מדוע יש צרות רבות כל כך? אני אומר לך, כבר סולק עבורך הרבה והקשיים שלך קטנו בהרבה. אם לא היו מסלקים אותם בשבילך ייתכן שחייך היו מסתיימים כשנתקלת בבעיה הזאת. אולי אפילו היית שוכב שם ולא היית יכול לקום. כשאתה נתקל בקושי קטן תחוש אי-נוחות. אבל איך זה יכול להיות דבר נוח כל כך? למשל, כשערכתי סמינר בצ'אנג-צ'ון היה אדם עם איכות מולדת טובה מאוד, באמת מבטיח, וראיתי בו פוטנציאל טוב. הגברתי קצת את הקשיים שלו כך שיתאפשר לו לשלם במהירות את החובות ולהיות מואר – זה מה שהתכוונתי לעשות. אבל יום אחד לפתע נראָה כאילו שיש לו סימפטומים של אירוע מוחי והוא נפל על הארץ. הוא הרגיש שהוא אינו יכול לזוז, כאילו ארבעת גפיו שותקו. הוא נשלח לטיפול נמרץ בבית חולים. לאחר מכן הוא היה מסוגל שוב ללכת. חישבו על זה כולכם, עם אירוע מוחי איך מישהו יכול לרדת מהמיטה ולהזיז שוב את הידיים והרגליים מהר כל כך? אבל במקום זאת הוא אמר שזה שהוא למד את הפאלון דאפא, זה מה שגרם לו לסטות. הוא לא חשב על זה: איך הוא יכול היה להתאושש במהירות רבה כזאת מאירוע מוחי? אם הוא לא היה לומד פאלון דאפא באותו הזמן, יכול להיות שהוא היה מת שם כשהוא נפל. אולי הוא היה הופך משותק לשארית חייו ובאמת היה קורה לו אירוע מוחי.

זה אומר עד כמה אדם הוא קשה להצלה. כה רבות נַעֲשָׂה בשבילו, אבל הוא עדיין אינו מבין את זה ובמקום זאת אומר משהו כזה. יש תלמידים ותיקים האומרים: "המורה, מדוע אני מרגיש שלא בנוח בכל גופי? אני כל הזמן הולך לבית החולים לקבל זריקות, אבל זה לא עוזר. גם תרופות אינן עוזרות". הם אפילו לא התביישו להגיד לי את זה! מובן שהן לא עזרו. אלה לא מחלות. איך הן יכולות לעזור? אתה יכול ללכת לעשות בדיקות, אין שום מחלה, אתה רק מרגיש שלא בנוח. יש לנו מתרגל שעיקם כמה מחטים בבית החולים. לבסוף התרופה הנוזלית התיזה החוצה והמחט עדיין לא חדרה. הוא הבין: "אה, אני מתרגל, לא אקבל עוד זריקות". רק אז הוא נזכר שאין לו עוד צורך לקבל זריקות. לכן, בכל פעם שאתם נתקלים בקשיים שימו לב לנושא הזה. יש אנשים החושבים שאני פשוט לא מרשה להם ללכת לבית החולים, אז הם חושבים: "אם אתה לא נותן לי ללכת לבית החולים, אלך למאסטר של צ'יגונג". הם עדיין חושבים שזו מחלה ורוצים ללכת למאסטר של צ'יגונג. איפה הם יכולים למצוא מאסטר אמיתי של צ'יגונג? אם הוא מזויף אתם תיהרסו באותו רגע.

אנחנו אומרים: איך תוכל להבחין בין מאסטר אמיתי של צ'יגונג לבין אחד מזויף? מאסטרים רבים של צ'יגונג הכתירו את עצמם בעצמם. עברתי מבדקים ויש בידי מסמכים של המבדקים מהמכונים המדעיים. מאסטרים רבים של צ'יגונג הם מזויפים, והכתירו את עצמם בעצמם. רבים מהם מרמים את האנשים ומשקרים להם. מאסטר מזויף כזה של צ'יגונג יכול גם כן לרפּא מחלות. מדוע הוא יכול לעשות זאת? יש לו פו-טי. בלי פו-טי הוא אפילו אינו יכול לרמות אנשים! הפו-טי הזה יכול גם כן לפלוט אנרגיה ולרפּא מחלות. הוא גם כן צורת קיום של אנרגיה, והוא יכול להשפיע על אנשים רגילים די בקלות. אבל אמרתי: כשהפו-טי הזה מטפל במחלות שלך, מה הוא מקרין על גופך? ברמה מיקרוסקופית ביותר כל אלו הן דמויות של הפו-טי. אם זה מוקרן על גופך מה תעשה? "קל יותר להזמין אֵל מאשר לְשַלֵחַ אותו"[8]. אנחנו לא מדברים על אנשים רגילים, הם רק רוצים להיות אנשים רגילים ולמצוא הקלה זמנית. אבל אתה מתרגל, האם אינך רוצה לטהר את גופך ללא הרף? אם זה עולה על גופך מתי תוכל להשתחרר מזה? נוסף לכך, יש לו גם כמות מסוימת של אנרגיה. יש אנשים החושבים: "מדוע הפאלון מרשה לזה להיכנס, האם אין לנו פא-שנים של המורה שמֵגֵנים עלינו?" יש עיקרון ביקום הזה שלנו: אם אתה בעצמך רודף אחרי משהו, אף אחד לא יתערב. אם זה מה שאתה עצמך רוצה, אף אחד לא יתערב. הפא-שן שלי יעצור אותך וייתן לך רמזים. אבל אם הוא יראה שאתה תמיד כזה הוא יפסיק לדאוג לך. איך אפשר להכריח מישהו לטפח? אי אפשר להכריח אותך או לאלץ אותך לטפח. ההשתפרות האמיתית תלויה בך. אם אינך רוצה לשפר את עצמך אף אחד אינו יכול לעשות דבר. כבר לימדתי אותך את העקרונות, כבר לימדתי אותך את הפא – אם אתה עצמך עדיין לא רוצה לשפר את עצמך את מי אתה יכול להאשים? בקשר למה שאתה רוצה, גם הפאלון וגם הפא-שן שלי לא יתערבו. זה בטוח. יש גם אנשים שהלכו לסמינרים של מאסטרים אחרים של צ'יגונג ואחרי שחזרו הביתה הרגישו מאוד לא נוח. זה ברור. מדוע הפא-שן לא הגן עליכם? לשם מה הלכתם לשם? בכך שהלכתם לשם להאזין, האם לא רציתם לחפש משהו? אם לא האזנתם עם אוזניכם, איך זה יכול היה להיכנס לגופכם? יש אנשים שעיוותו את הפאלון שלהם. אני אומר לכם שהפאלון הזה שווה יותר מחייכם. הוא סוג של ישות גבוהה שלא ניתן לקלקל אותה סתם כך. עכשיו יש מאסטרים מזויפים רבים של צ'יגונג וחלק מהם די מפורסמים. אמרתי למנהלים בחברה הסינית לחקר מדע הצ'יגונג שבזמנים הקדומים הופיעה דָא-גִ'י[9] שהמיטה אסון על החצר הקיסרית. השועל הזה פעל באופן אכזרי מאוד, אבל עדיין לא היה גרוע כמו המאסטרים המזויפים של הצ'יגונג של היום, שפשוט ממיטים אסון על כל המדינה. כמה אנשים היו לקורבנות! אתה רואה שעל פני השטח זה נראֶה די טוב, אבל כמה אנשים נושאים את הדברים האלה על גופם? אם הם מקרינים את זה עליכם, אתם תישאו את זה – הם פשוט משתוללים מדי. לכן קשה לאדם רגיל להבחין בכך ממבט חיצוני.

יש אנשים שאולי חושבים: "אחרי שהייתי בסמינר הצ'יגונג הזה והאזנתי להרצאה של לי הונג-ג'י, הבנתי כמה גדול ועמוק הוא הצ'יגונג! אם בַּפּעם הבאה יתקיימו סמינרים אחרים של צ'יגונג, אני אבוא אליהם גם". אני אומר שאין עליכם ללכת לשם. אם תקשיבו להם, ייכנסו דרך אוזניכם פנימה דברים רעים. זה קשה מאוד להציל אדם, זה קשה מאוד לשנות את מחשבתך, ולכוונן את גופך זה גם קשה מאוד. יש כל כך הרבה מאסטרים מזויפים של צ'יגונג, אפילו מאסטר אמיתי של צ'יגונג משיטה אמיתית – האם הוא באמת נקי? יש חיות שהן אכזריות מאוד. אף על פי שהדברים האלה לא יכולים להידבק לגופו, הוא גם לא יכול לגרש אותם. לו, ובמיוחד לתלמידים שלו, אין היכולת להתמודד עם הדברים האלה בקנה מידה גדול. כשהוא מקרין גונג יש כל מיני דברים מעורבבים בתוכו. יכול להיות שהוא עצמו דווקא די ישר, אבל התלמידים שלו אינם ישרים ויש להם סוגים שונים של פו-טי, כל מיני סוגים.

אם אתה באמת רוצה לתרגל ולטפח בפאלון דאפא, אל תלך להאזין להם. מובן שאם אינך רוצה לתרגל בפאלון דאפא ואתה רוצה לתרגל כל דבר, אתה יכול ללכת. אני לא אֶעֱמוֹד בדרכך. אתה גם לא תלמיד של פאלון דאפא. אם מופיעות בעיות, אל תטען שזה נגרם מתרגול בפאלון דאפא. רק אם אתה פועל לפי הקריטריון של השין-שינג ומטפח-מתרגל בהתאם לדאפא אתה באמת מתרגל של פאלון דאפא. יש אנשים השואלים: "האם אני יכול להתרועע עם מתרגלים משיטות אחרות של צ'יגונג?" אני אומר לכם שהם רק מתרגלים צ'יגונג, בעוד שאתם מטפחים ומתרגלים בדאפא. אחרי שתהיו בסמינר הזה, הרמה שלכם תהיה כל כך רחוקה משלהם. הפאלון נוצר במשך טיפוח-תרגול של דורות רבים ויש לו כוח עצום. מובן שאם אתה בא איתם במגע, אם אתה יכול לשמור שלא תקבל מהם שום דבר וגם לא תרצה שום דבר, ורק תהיה חבר רגיל, אז לא תהיה בעיה גדולה. אבל אם האנשים האלה באמת נושאים משהו, זה רע מאוד, ועדיף לא להתרועע איתם. במובן של זוג נשוי, אני חושב שזו אינה בעיה גדולה אם בן או בת זוגך מתרגלים בשיטה אחרת של צ'יגונג. אבל יש דבר אחד: כיוון שאתה מתרגל את הפא האמיתי, התרגול שלך יועיל לאחרים. אם בן או בת זוגך מתרגלים בדרך רעה, הוא או היא עלולים לשאת דברים של דרך רעה על גופם. למען ביטחונך צריך לנקות עבורם גם כן. כל דבר ינוקה עבורכם בממדים אחרים. צריך לנקות גם את סביבת ביתך. אם הסביבה שלך לא תנוקה ויהיו כל מיני דברים שיפריעו לך, איך תוכל לתרגל גונג?

אבל יש מצב אחד שבו הפא-שן שלי לא ינקה עבורך. יש לי תלמיד שיום אחד ראה את הפא-שן שלי מגיע. הוא שמח מאוד: "הפא-שן של המורה הגיע. המורה, היכנס בבקשה". הפא-שן שלי אמר: "החדר שלך מבולגן מדי ויש יותר מדי דברים". אז הוא עזב. בדרך כלל כשיש יותר מדי ישויות בממדים אחרים, הפא-שן שלי ינקה אותן עבורך. אבל החדר שלו היה מלא בספרים מבולגנים של צ'יגונג. הוא הבין את זה ונפטר מהם, חלק שרף, חלק מכר. אחרי כן הפא-שן שלי חזר. זה מה שהתלמיד אמר לי.

יש גם אנשים שהולכים לראות מגידי עתידות. מישהו שאל אותי: "המורה, אני מתרגל עכשיו פאלון דאפא. אני מתעניין מאוד ב'ג'וֹאוּ-אִי'[10] או הדברים האלה של הגדת עתידות. האם אני יכול עדיין להשתמש בהם?" בואו נגיד את זה כך: אם אתם נושאים כמות מסוימת של אנרגיה, לְמה שתגידו תהיה השפעה. אם משהו אינו כך אבל אמרתם למישהו שזה כך, ייתכן שעשיתם מעשה רע. אדם רגיל הוא חלש מאוד, המסרים שלו אינם יציבים, ויכול מאוד להיות שהם יעברו שינויים. אם תפתח את הפה ותגיד לו משהו, הקושי ההוא עלול להתקיים. אם יש לו קארמה רבה שעליו לשלם ואתה תמיד אומר לו שיהיו לו דברים טובים, הוא לא יוכל לשלם את הקארמה שלו. האם זה בסדר? האם אינך מזיק לו? יש אנשים שפשוט אינם יכולים לשחרר את הדברים האלה ומחזיקים בהם כאילו יש להם איזה כישרון. האם אין זו החזקה? כמו כן, גם אם אתם באמת יודעים, כמתרגלים עליכם לשמור על השין-שינג שלכם ולא לגלות סתם כך סוד שמימי לאדם רגיל, זהו העיקרון. לא משנה איך משתמשים ב"ג'וֹאוּ-אִי" כדי לנבא, חלק מהדברים כבר אינם נכונים בכל מקרה. מנבאים כך או אחרת, חלק נכון וחלק מוטעה; בחברת האנשים הרגילים מותר שיתקיימו דברים כאלה של הגדת עתידות. היות שאתה אדם שבאמת יש לו גונג, אני אומר שמתרגל גונג אמיתי צריך לדרוש מעצמו אמות מידה גבוהות. אבל יש כאלה שמוצאים אחרים שיגידו להם את עתידם ואומרים: "נבאו לי את העתיד וראו מה קורה איתי – איך התרגול שלי? או האם יש לי אי אֵילוּ קשיים". הם מוצאים אחרים שינבאו את הדברים האלה. אם אפשר לנבא את הקושי הזה שלך, איך אתה יכול לשפר את עצמך? כל החיים של המתרגל אורגנו מחדש. קריאת כף היד, קריאת הפנים, נתוני לידה והמסרים שהגוף נושא אינם כפי שהיו, הם עברו שינויים. כשתלכו למגיד עתידות – תאמינו לו, אחרת מדוע תעשו את זה? מה שהוא אומר הם דברים שטחיים, דברים מהעבר שלכם, אבל המהות כבר השתנתה. אז חישבו על זה כולכם: אם תלכו למגיד עתידות, האם אינכם מקשיבים לו ומאמינים לו? אז האין זה גורם לכם למעמסה פסיכולוגית? אם אתם מעמיסים על עצמכם וחושבים על זה בלבכם, האין זאת החזקה? אז איך אפשר לסלק את ההחזקה הזאת? האין זה להוסיף לעצמכם קושי באופן מלאכותי? האם לא יהיה עליכם לסבול עוד כדי להיות מסוגלים לוותר על ההחזקה הזאת? בכל מבחן ובכל קושי קיימת השאלה אם תתקדם או תיפול בטיפוח. זה כבר קשה מלכתחילה, ואתה עוד מוסיף לעצמך את הקושי הזה באופן מלאכותי. אז איך תוכל להתגבר על זה? ייתכן שתיתקל בקשיים או בבעיות כתוצאה מכך. לא מרשים לאחרים לראות את הדרך הזאת שלך אחרי שעברה שינויים. אם אחרים היו רואים את זה, או אם אפשר היה להגיד לך באיזה שלב יהיה לך קושי, איך תוכל עוד לטפח? לכן בכלל לא נותנים לראות את זה. גם לאף אחד מאסכולות אחרות של תרגול לא נותנים לראות את זה. אפילו לתלמידים מאותה אסכולה לא נותנים לראות את זה. אף אחד לא יוכל לחזות את זה נכון, מפני שהחיים ההם שונו והם חיים של טיפוח-תרגול.

היו אנשים ששאלו אותי: האם אפשר לקרוא ספרי דת אחרים או ספרי צ'יגונג אחרים? אמרנו שספרי דת, במיוחד של הבודהיזם, כולם מלמדים אנשים איך לטפח את השין-שינג שלהם. גם אנחנו מאסכולת הבודהא, אז לא אמורה להיות כל בעיה. אבל יש נקודה אחת: בדברים רבים בכתובים אירעו טעויות במהלך התרגום. נוסף על כך, פרשנויות רבות של הכתובים נעשו מנקודות מבט של רמות שונות וההגדרות נעשו כלאחר יד. זה להרוס את הדהרמה. האנשים האלה שפירשו בחוסר אחריות את הכתובים היו רחוקים מאוד מהתחום של בודהא. הם לא הבינו את התוכן האמיתי, לכן גם היו להם הבנות שונות של הנושאים. זה לא יהיה לכם קל מאוד להבין אותם באופן מלא, ולא תוכלו להתעורר אליהם בעצמכם. אבל אתה אומר: "אני רק מתעניין בלימוד הכתובים", ואתה תמיד לומד את הכתובים. אז אתה לומד באסכולת הטיפוח ההיא, כי הכתובים גם הם משלבים את הגונג ואת הפא מאותה אסכולת טיפוח. ברגע שאתה לומד את זה, אתה לומד באסכולת הטיפוח ההיא. יש כאן נושא כזה. אם תתעמק בזה ותטפח על פי זה, אולי תלך בדרך הטיפוח של האסכולה ההיא וזו לא תהיה האסכולה הזאת שלנו. במהלך ההיסטוריה, בטיפוח-תרגול מקפידים על "ללא דרך שנייה". אם אתה באמת רוצה לטפח באסכולת טיפוח מסוימת, אז קרא רק את הכתבים של אסכולת הטיפוח הזאת.

כשמדובר בספרי צ'יגונג, אל תקרא אותם אם אתה רוצה לטפח, במיוחד בהתייחס לספרי צ'יגונג המפורסמים היום, אל תקרא אותם. באשר לספרים כמו "כתבי הקיסר הצהוב לטיפוח פנימי", "עקרונות לטיפוח הטבע והחיים" או "כתבי הטאו"[11] – אף על פי שאין בהם הדברים הרעים האלה, הם עדיין כוללים מסרים מרמות שונות. הם עצמם גם דרכים של טיפוח. ברגע שאתה קורא אותם הם יוסיפו לך משהו ויפריעו לך. אם אתה חושב שאחד המשפטים נכון, אז בסדר, משהו יבוא אליך. זה יתווסף לגונג שלך. אף על פי שזה לא משהו רע, איך אתה יכול לתרגל כשמשהו אחר מתווסף אליך לפתע? האין זה גורם לבעיות גם כן? אם אתה מוסיף חלק נוסף ליחידה אלקטרונית בתוך מכשיר טלוויזיה, מה אתה חושב שיקרה לטלוויזיה הזאת? היא תתקלקל מיד, זהו העיקרון. נוסף על כך, ספרים רבים של צ'יגונג בימינו הם מזויפים ונושאים כל מיני מסרים. כשאחד מהמתרגלים שלנו דפדף בספר צ'יגונג, נחש גדול קפץ מתוכו. מובן שאני לא אדון בזה בפרוטרוט. הדברים שדיברתי עליהם זה עתה הם כמה צרות הנובעות מחוסר היכולת של המתרגלים לנהל את עצמם נכון. כלומר, הצרות האלה נובעות מלב לא ישר. זה מועיל להצביע עליהן בפניכם ולאפשר לכל אחד לדעת מה לעשות ואיך להבחין בהן, כך שבעיות לא יצוצו בעתיד. אף על פי שלא השתמשתי במילים חזקות במה שאמרתי זה עתה, כולכם חייבים לשים לב לכך, כי בעיות בדרך כלל צצות בקשר לנושא הזה והן צצות בדרך כלל כאן. טיפוח-תרגול הוא קשה ביותר ורציני מאוד. אם אתם לא שמים לב לרגע, אתם עלולים ליפול ולהיהרס בבת אחת. לכן הלב חייב להיות ישר.

צ'יגונג של אמנויות הלחימה

חוץ משיטות הטיפוח הפנימי, יש גם צ'יגונג של אמנויות הלחימה. כשאני מדבר על צ'יגונג של אמנויות הלחימה עליי להדגיש נושא: היום בקהילת המטפחים מדברים על הרבה סוגי צ'יגונג.

היום הופיעו גם מה שנקרא צ'יגונג של אמנות הציור, צ'יגונג של המוסיקה, צ'יגונג של הקליגרפיה וצ'יגונג של המחול. כל מיני סוגים הופיעו. האם הם כולם צ'יגונג? אני חושב שזה מוזר. אני אומר שזה להמיט אסון על הצ'יגונג. זה לא רק להמיט אסון על הצ'יגונג אלא פשוט להרוס את הצ'יגונג. מה הוא הבסיס התיאורטי? אומרים שכאשר מציירים, שרים, רוקדים או כותבים, יש להיכנס למצב של טְרַנְס, כביכול מצב צ'יגונג. האם זה צ'יגונג? אין להבין את הדברים כך. האם אין זה להרוס את הצ'יגונג? צ'יגונג הוא ידע נרחב ועמוק של טיפוח-תרגול של הגוף האנושי. הו, האם להיות במצב של טרנס זה צ'יגונג? אז לְמה זה ייחשב אם נלך לשירותים במצב של טרנס? האם אין זה להרוס את הצ'יגונג? אני אומר שזה בדיוק להרוס את הצ'יגונג. לפני שנתיים, בתערוכת הבריאות האוריינטלית, היה שם כביכול צ'יגונג של הקליגרפיה. מה זה צ'יגונג של הקליגרפיה? הלכתי לשם להעיף מבט וראיתי שם אדם כותב. אחרי שהוא כתב הוא הקרין בידו את הצ'י שלו לכל מילה, והצ'י שהוא הקרין היה כולו שחור. המחשבה שלו הייתה עסוקה בכסף ובתהילה. איך יכול היה להיות לו גונג? גם הצ'י שלו לא יכול היה להיות טוב. כתבי היד שלו נתלו עם מחירים יקרים, אבל הם כולם נמכרו לזרים. הייתי אומר שמי שקנה אותם יהיה לו מזל רע. איך הצ'י השחור יכול להיות טוב? כל הפָּנים של האדם ההוא נראו שחורות. הוא היה רדוף בכסף ורק חשב על כסף. האם יכול היה להיות לו גונג? למרות זאת, על כרטיס הביקור של אדם זה הייתה ערימת תארים, כמו כביכול צ'יגונג הקליגרפיה הבין-לאומי וכו'. אני שואל: האם הדבר הזה יכול להיחשב לצ'יגונג?

חישבו על זה כולכם: אצל 90-80 אחוז מהאנשים שיֵצאו מהסמינר הזה לא רק שהמחלות שלהם נרפאו אלא שהם גם יפַתחו גונג, גונג אמיתי. מה שגופכם נושא הוא כבר די על-טבעי. אם תטפחו ותתרגלו בעצמכם לא תפַתחו את זה אפילו בחיים שלמים של טיפוח. אפילו אם אדם צעיר מתחיל את התרגול עכשיו, במהלך החיים האלה, הוא לא יוכל לפתח את מה שהתקנתי עבורכם גם אם מאסטר טוב אמיתי ידריך אותו. זה לקח לנו דורות רבים ליצור את הפאלון הזה ואת המנגנונים האלה. הדברים האלה מותקנים בגופכם בבת אחת. לכן אני אומר לכם לא לאבד אותם בקלות רק מפני שקיבלתם אותם בקלות. הם בעלי ערך עצום וערכם לא יְסוּלָא בפז. אחרי הסמינר הזה מה שתישאו אתכם יהיה גונג אמיתי, החומר בעל האנרגיה הגבוהה. כשתלכו הביתה ותכתבו מספר מילים, לא חשוב איך כתב היד שלכם, הוא נושא גונג! לכן, האם על כל אחד מסמינר זה לשאת תואר של "מאסטר" ולהיות מאסטר של צ'יגונג של קליגרפיה? אני אומר שאין להבין את זה כך, משום שכאנשים עם גונג אמיתי ואנרגיה אין צורך להקרין אותו בכוונה. אתם תשאירו אנרגיה בכל דבר בו תיגעו והוא יזהר.

ראיתי גם מודעה בכתב-עת האומרת שעומדים לקיים כיתה של צ'יגונג של קליגרפיה. רפרפתי בזה כדי לראות איך מלמדים את זה. נכתב שם שראשית צריך לווסת את הנשימה, לשאוף ולנשוף, אחר כך לשבת במדיטציה במשך 15 או 30 דקות כשמרכזים את המחשבה בצ'י שבדָאן-טְיֶאן, ולדמיין שמרימים את הצ'י של הדאן-טיאן לאַמַת היד. אז יש להרים את המכחול ולטבול אותו בדיו. אחר כך יש להניע את הצ'י אל קצה המכחול. כשכוונת המחשבה מגיעה לשם, יש להתחיל לכתוב. האין זה לרמות אנשים? הוֹ, אם מישהו יכול להזיז את הצ'י לאיזה מקום, האם זה ייחשב לצ'יגונג? אם כך כשנאכל, אם נשב במדיטציה במשך זמן מה, נרים את מקלות האכילה, נזיז את הצ'י לקצות מקלות האכילה ונאכל – אז זה ייקרא צ'יגונג של האכילה, האין זאת? מה שאנחנו אוכלים יהיה כולו אנרגיה גם כן. אנחנו רק מציינים את הנושא הזה. אני קורא לזה להרוס את הצ'יגונג, כי הם מתייחסים אל הצ'יגונג כאל משהו רדוד כל כך. לכן, אין להבין את זה כך.

אבל צ'יגונג של אמנויות הלחימה כבר יכול להיחשב לשיטת צ'יגונג עצמאית. מדוע? כי יש לו מסורת של כמה אלפי שנים, מערכת שלמה של תיאוריות טיפוח-תרגול ומערכת שלמה של דרכי טיפוח-תרגול. לכן הוא יכול להיחשב למערכת שלמה של דברים. למרות זאת צ'יגונג של אמנויות הלחימה הוא עדיין משהו ברמה נמוכה ביותר של טיפוח-תרגול פנימי. הצ'יגונג הקשיח הוא מסה של חומר אנרגטי המיועד רק לתקיפה. אתן לכם דוגמה: בבייג'ינג היה תלמיד שאחרי הסמינר של פאלון דאפא לא יכול היה ללחוץ על שום דבר בידיו. כשהלך לחנות לקנות עגלת תינוק הוא בדק בידיו אם היא יציבה. ברגע שהוא לחץ, "בום", היא התפרקה. הוא חשב שזה מוזר. כשהוא חזר הביתה וישב על כיסא, הוא לא יכול היה ללחוץ עליו בידיו. אם הוא לחץ, הכיסא התפרק. הוא שאל אותי מה קורה. לא אמרתי לו, כי לא רציתי שיפַתֵח החזקה. רק אמרתי שכל זה הוא תופעה טבעית, תן לדברים לקרות באופן טבעי ואל תשים לב לזה, כל זה טוב. אם משתמשים היטב ביכולת העל-טבעית הזאת, ניתן למחוץ חתיכת אבן לאבקה בכף היד. האם אין זה הצ'יגונג הקשיח? אבל הוא מעולם לא תרגל צ'יגונג קשיח. בשיטות הטיפוח הפנימי אפשר בדרך כלל לפתח את כל היכולות העל-טבעיות האלה, אבל מפני שקשה לנהל היטב את השין-שינג, בדרך כלל לא נותנים לך להשתמש בהן אפילו אם הן התפתחו. במיוחד כשנמצאים ברמה הנמוכה של הטיפוח-תרגול, כאשר השין-שינג של האדם עדיין לא השתפר, לא ניתן יהיה להציג כלל את היכולות העל-טבעיות המתפתחות ברמה הנמוכה. ככל שהזמן עובר, עם השתפרות הרמה שלך, כך לא יהיה בדברים האלה כל שימוש ולא יהיה צורך להוציא אותם.

איך בדיוק מתרגלים את הצ'יגונג של אמנויות הלחימה? כשמתרגלים צ'יגונג של אמנויות הלחימה מדגישים את תמרון הצ'י, אבל זה לא קל לתמרן צ'י בהתחלה. אף שרוצים לתמרן צ'י, יכול להיות שלא ניתן יהיה לעשות את זה. אז מה לעשות? יש לאמן את הידיים ואת שני צדי החזה, את כפות הרגליים, את הרגליים, את הזרועות ואת הראש. איך לאמן אותם? יש אנשים ההולמים בידיהם בעץ, מכים בעץ בכפות הידיים. יש אנשים המכים בידיהם בלוח אבן, "טַאח טַאח", כך הם מכים. כמה זה כואב כשהעצמות באות במגע עם זה, עוד קצת כוח וזה ידמם, ועדיין לא ניתן לתמרן את הצ'י. מה לעשות? הוא יתחיל לנופף את הזרועות ולגרום לדם לנוע אחורה אל הזרועות, והזרועות והידיים יתנפחו. הן למעשה יהיו נפוחות. אחרי כן, כשאדם יכה באבן, העצמות יהיו מרופדות, לא יהיה להן מגע ישיר עם האבן. כך הוא לא ירגיש את הכאב כל כך. עם המשך התרגול שלו המאסטר ילמד אותו. ככל שהזמן עובר הוא יִלְמד לתמרן את הצ'י. אבל היכולת לתמרן צ'י לבדה אינה מספיקה, כי בקְרָב ממשי המתחרה לא יחכה לך. מובן שכאשר מישהו יכול לתמרן צ'י, הוא כבר יכול להתנגד להתקפות ואולי הוא לא ירגיש את הכאב אחרי שיכו בו עם מקל עבה מאוד. אחרי שהצ'י מתומרן אל מקום כלשהו, המקום יתנפח. אבל בשלב ההתחלתי הצ'י הוא הדבר הכי פרימיטיבי וככל שממשיכים לתרגל הוא יכול להיהפך לחומר בעל אנרגיה גבוהה. כשהוא הופך לחומר בעל אנרגיה גבוהה, הוא ייצור בהדרגה סוג של אשכול אנרגיה בעל צפיפות גבוהה. לאשכול האנרגיה הזה יש תבונה, לכן הוא גם אשכול של יכולת על-טבעית, או בעצם יכולת על-טבעית. אבל היכולת העל-טבעית הזאת היא רק לשם התקפה והגנה נגד התקפה. זה לא יעבוד אם ישתמשו בזה כדי לרפּא מחלות. כיוון שהחומר בעל האנרגיה הגבוהה הזה קיים בממדים אחרים ולא מטייל בממד שלנו, הזמן שלו יותר מהיר משלנו. כשאתה רוצה להכות במישהו אינך צריך יותר לתמרן צ'י או לחשוב על זה, כי הגונג כבר יהיה שם. כשמישהו מכה אותך ואתה מנסה לבלום את זה, הגונג כבר יהיה שם. לא חשוב כמה מהר אתה מוציא את היד, הוא יהיה מהיר יותר ממך, כי מושג הזמן בשני הצדדים שונה. באמצעות תרגול של צ'יגונג של אמנויות הלחימה אפשר לפתח את מה שנקרא כף חול הברזל, כף הצִינוֹבַּר, רגל וָאגְ'רָה וכף רגל אָרְהַאט[12]. אלו הן מיומנויות של אנשים רגילים. אדם רגיל יכול להגיע לזה באמצעות אימון.

ההבדל הגדול ביותר בין צ'יגונג של אמנויות הלחימה לבין שיטות הטיפוח הפנימי הוא: צ'יגונג של אמנויות הלחימה דורש תרגול בתנועה, לכן הצ'י נע מתחת לעור. כיוון שזה דורש תרגול בתנועה, האדם לא יכול להיכנס למצב של שקט והצ'י לא נכנס לדאן-טיאן, הוא נע מתחת לעור ודרך השרירים. לכן אי אפשר לטפח חיים וגם אי אפשר לטפח יכולות גבוהות ועמוקות. שיטת הטיפוח הפנימי שלנו דורשת תרגול במצב של שקט. שיטות רגילות דורשות שצ'י ייכנס לדאן-טיאן וייכנס לאזור הבטן התחתונה. הן מדגישות טיפוח-תרגול במצב של שקט וטרנספורמציה של הבֶּן-טִי. הן יכולות לטפח חיים ולאפשר טיפוח-תרגול לרמות גבוהות אף יותר.

אולי שמעתם על טכניקות של אמנויות לחימה[13] הכתובות ברומנים, כמו מגן פעמון הזהב, חולצת הברזל והיכולת לקלוע בעלה של עץ צפצפה ממרחק של מאה צעדים. עם יכולת הריחוף באוויר אנשים יכולים לנוע בגובה מפה לשם; יש כאלה היכולים אפילו להיכנס לממדים אחרים. האם מיומנויות כאלה קיימות? כן. זה בטוח. אבל הן אינן קיימות בקרב אנשים רגילים. אלה שבאמת טיפחו אמנויות גבוהות שכאלה לא יכולים להציג אותן בציבור. כיוון שאדם כזה לא רק מתרגל אמנויות לחימה והוא לגמרי מעבר לרמה של אנשים רגילים, הוא חייב לטפח ולתרגל לפי שיטת טיפוח פנימי. הוא חייב להדגיש את השין-שינג ולשפר את השין-שינג שלו. עליו להתייחס בקלילות לדברים כמו אינטרסים חומריים אישיים. אף על פי שהוא יכול לטפח מיומנויות כאלה, הוא לא יכול מאותו זמן ואילך להשתמש בהן סתם בקרב אנשים רגילים. מותר לו להשתמש בהן כשאין אף אחד בסביבה שיכול לראות את זה. קראתם ברומנים שהדמות נלחמת והורגת בעבור מדריך סודי לאמנות החרב, בשביל אוצר או נשים. כולם מתוארים כבעלי יכולות גדולות ונעים לפה ולשם באורַח מסתורי. חישבו על זה כולכם, האם אנשים אלו שבאמת יש להם מיומנויות כאלה לא השיגו אותן באמצעות טיפוח פנימי? הם השיגו אותן רק באמצעות הדגשת השין-שינג שלהם, והם היו צריכים כבר מזמן לאבד עניין בתהילה, ברווחים אישיים ובתאוות שונות. איך הם יכולים להרוג אחרים? איך הם יכולים לייחס חשיבות כזאת לכסף ולרכוש? זה פשוט בלתי אפשרי. אלו רק הגזמות סִפרותיות. אנשים רק רודפים אחרי הריגושים המנטליים ויעשו כל דבר בשביל להרוות את הצמא הזה. הסופרים תפסו את הנקודה הזאת ועשו ככל יכולתם לכתוב על כל מה שמַרווה את הצמא שלכם או מוצא חן בעיניכם. ככל שמה שכותבים הוא בלתי אפשרי, כך תרצה לקרוא את זה עוד. אלו הן רק הגזמות סִפרותיות. אלו שבאמת יש להם מיומנויות כאלה לא יתנהגו כך. במיוחד הם לא יציגו אותן בציבור.

המנטליות של ההתפארות

כיוון שמתרגלים ומטפחים בקרב אנשים רגילים, רבים מהתלמידים שלנו אינם יכולים לשחרר רבים מהלבבות שלהם. לבבות רבים כבר נעשו טבעיים ואנשים אלה אינם יכולים להבחין בהם. המנטליות הזו של ההתפארות יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מצב, גם בזמן שעושים מעשה טוב. כדי להרוויח תהילה, רווח אישי ומעט תועלת, יש אנשים שבדרך כלל מתרברבים ומתפארים: "אני בעל יכולת גבוהה ואני מצליחן". גם לנו יש מקרים כאלה. כשמתרגלים מעט טוב יותר מאחרים, או רואים ברור יותר עם הטיאן-מו, או שהתנועות בתרגול נראות טוב יותר, יש כאלה שמתפארים.

מישהו אומר: "שמעתי משהו שמאסטר לי אמר". אנשים יקיפו את האדם הזה ויקשיבו לו. הוא מדבר שם, ומעביר את השמועה ומוסיף עליה מההבנות שלו. מה המטרה? זה גם כן כדי להראות את עצמו. יתרה מזאת, יש אנשים שגם מפיצים את השמועות מאחד לשני בהנאה ובהתלהבות רבה כאילו הם מעודכנים היטב. כאילו רבים מהמתרגלים שלנו אינם מבינים או אינם יודעים הרבה כמוהם. זה כבר הופך לטבע שלהם ואולי הם אינם קולטים את זה בעצמם. באופן תת-הכרתי יש להם בדיוק את המנטליות הזו של ההתפארות. אחרת מה תהיה מטרת העברת השמועה? יש אנשים המרכלים על מתי המורה יחזור להרים. אני לא מההרים. לחזור לאיזה הרים? יש גם אנשים המרכלים שאמרתי למישהו משהו ביום מסוים ושנתתי לאיש הזה יחס מיוחד. איזו תועלת תצא מהפצת הדברים האלה? זה לא יביא שום תועלת. אבל ראינו שזו ההחזקה שלהם, המנטליות של ההתפארות.

יש גם אנשים המבקשים ממני חתימה. מה המטרה? זה עניין של אנשים רגילים לקחת את החתימה של מישהו או לשמור מזכרות. אם אינך מטפח ומתרגל, זה שאני אתן לך את החתימה שלי לא ישרת שום מטרה בשבילך. כל מילה בספר שלי נושאת את דמותי ופאלון וכל משפט נאמר על ידי. לשם מה אתם עדיין צריכים את החתימה שלי? יש אנשים החושבים: "עם החתימה, המסר של המורה יגן עליי". הם עדיין מאמינים בדברים כמו מסרים. אנחנו איננו עוסקים במסרים. את הספר הזה כבר לא ניתן למדוד במובנים של ערך. אחרי אֵילוּ דברים אתם עוד רודפים? כל אלה הם השתקפויות של ההחזקות האלה. יש גם אנשים שראו את התלמידים שסביבי. אחרי שהם ראו את ההתנהגות שלהם הם חיקו אותם בלי לדעת אם זה טוב או רע. למעשה, אין זה משנה לנו מי האדם הזה ואיך הוא – יש רק פא אחד. רק על ידי כך שתפעל בהתאם לדאפא הזה תתאים לקריטריון האמיתי. אנשים הנמצאים לצדי אינם מקבלים כל יחס מיוחד והם כמו כל אחד אחר. הם רק אנשי צוות של אגודת המחקר. אל תתנו להחזקות האלה לעלות. בדרך כלל כאשר הלבבות האלה עולים אתם יכולים לגרום להשפעה של ערעור הדאפא מבלי להתכוון. הסנסציה שיצרת יכולה אולי אפילו ליצור קונפליקט, ותעורר את ההחזקות של התלמידים שינסו גם הם להתקרב למורה כדי לשמוע עוד כמה דברים וכו'. האין כל זה שייך לאותו נושא?

לְמה נוטה המנטליות הזו של התפארות לגרום עוד? לימדתי את השיטה כבר במשך שנתיים. חלק מהתלמידים הוותיקים של הפאלון דאפא אולי ייעשו בקרוב קאי-גונג; חלקם ייכנסו למצב של הארה הדרגתית וזה יקרה לפתע. מדוע לא הופיעו אצלם היכולות העל-טבעיות האלה קודם? זה מפני שאף על פי שאני דוחף אתכם לרמה גבוהה כל כך בבת אחת, זה לא ילך אם עדיין לא סילקתם את הלבבות של האנשים הרגילים. מובן שהשין-שינג שלכם כבר השתפר מאוד, אבל עדיין יש החזקות רבות שלא סולקו. לכן, אי אפשר לתת לכם לפתח את היכולות העל-טבעיות הללו. אחרי שהשלב הזה יעבור ואתם תיעשו יציבים, תוצבו מיד במצב של הארה הדרגתית. במצב זה של הארה הדרגתית הטיאן-מו שלכם תיפתח ברמה גבוהה מאוד ואתם תְפַתחו יכולות על-טבעיות רבות. למעשה אני אומר לכם שכאשר מטפחים ומתרגלים באמת, כבר בהתחלה מפתחים יכולות על-טבעיות רבות. כבר הגעתם לרמה גבוהה כל כך, אז יש לכם יכולות על-טבעיות די רבות. בקרוב מצב זה יכול לקרות לרבים מכם. יש גם אנשים שאינם יכולים להגיע לרמה גבוהה בטיפוח. מה שהם נושאים בגופם, יחד עם היכולת שלהם לשאת, הוא קבוע. לכן יש אנשים שייעשו קָאי-גונְג ומוארים – מוארים לחלוטין – ברמה נמוכה מאוד. אנשים כאלה יופיעו.

אני מדבר איתכם על הנושא הזה כדי להגיד לכולכם שברגע שאדם כזה מופיע עליכם לוודא שאינכם מתייחסים אליו כאל מואר יוצא מן הכלל. זה עניין רציני מאוד בטיפוח-תרגול. רק כשנוהגים לפי הדאפא הזה – רק אז זה נכון. אל תלכו בעקבותיו או תאזינו לו רק משום שראיתם שיש לו יכולות על-טבעיות, כוחות שמימיים, או משום שהוא יכול לראות כמה דברים. אתם תזיקו לו, כי הוא יפַתח את ההחזקה של קורת-הרוח ובסופו של דבר הוא יאבד הכול, הכול ייסגר לו והוא ייפול מטה. גם מישהו שהוא קאי-גונג יכול ליפול מטה. אם הוא אינו יכול לנהל את עצמו היטב, גם אם הוא מואר הוא יכול ליפול מטה. גם כאשר בודהות אינם יכולים לנהל את עצמם היטב הם עלולים ליפול, שלא לדבר על אנשים כמוך, המטפחים ומתרגלים בקרב אנשים רגילים! לכן, לא חשוב כמה יכולות על-טבעיות פיתחתם, כמה הן אדירות, או כמה אדירים נראים הכוחות השמימיים שלכם, עליכם לנהל את עצמכם היטב. לאחרונה היה מישהו שישב כאן ונעלם, ואחרי כמה זמן הופיע שוב, פשוט כך. גם כוחות אפילו גדולים יותר יתפתחו. מה תעשו בעתיד? כמתרגל או כתלמיד שלנו, אם הדברים האלה יקרו לך או לאחרים בעתיד, אל תעריץ אותם ואל תרדוף אחרי הדברים האלה. ברגע שהלב שלך משתנה, מיד תהיה גמור ותיפול. אולי אתה אפילו ברמה גבוהה יותר מהם, רק שהכוחות השמימיים שלך עדיין לא הופיעו. לפחות נפלת בנושא הזה. לכן כולכם חייבים לשים לב לנושא הזה. אנחנו כבר שמנו את הנושא הזה במקום חשוב מאוד מפני שדברים כאלה יקרו בקרוב. כשזה יקרה, זה לא ילך אם לא תוכלו לנהל את עצמכם היטב.

אפילו מטפח שפיתח גונג ונַעֲשָׂה קאי-גונג או מואר באמת, אינו צריך להתייחס אל עצמו כאל משהו מיוחד. הדברים שהוא ראה הם מה שהוא ראה ברמה שלו. זה משום שהטיפוח שלו הגיע לנקודה הזאת, זאת אומרת, תכונת ההארה הגיעה לנקודה הזאת, קריטריון השין-שינג שלו הגיע לנקודה הזאת, והחוכמה שלו גם כן הגיעה לנקודה הזאת. לכן, בהתייחס לדברים ברמות גבוהות יותר, ייתכן שהוא לא יאמין. בדיוק משום שהוא לא יאמין בהם, הוא יחשוב שמה שהוא רואה הוא מוחלט ושזה כל מה שזה. זה רחוק מאוד, משום שהרמה שלו היא רק כאן.

יש אנשים שייעשו קאי-גונג ברמה הזאת כי הם אינם יכולים לטפח גבוה יותר. לכן הם יכולים להיות קאי-גונג ומוארים רק ברמה הזאת. בין אלו מכם שיצליחו בטיפוח, חלק יגיעו להארה בדרכים ארציות קטנות, חלק יהיו מוארים ברמות שונות וחלק יהיו מוארים עם הפרי האמיתי. רק אלה שיוארו עם הפרי האמיתי הם הגבוהים ביותר. הם יכולים לראות דברים ברמות שונות ולהופיע בהן. אפילו אלה שייעשו קאי-גונג ומוארים בדרכים ארציות ברמות הנמוכות ביותר יהיו מסוגלים לראות כמה ממדים וכמה מוארים, והם יהיו מסוגלים לתקשר איתם. כשזה קורה אל תהיו מרוצים, כי הארה בדרכים ארציות קטנות ברמות נמוכות אינה יכולה להשיג את הפרי האמיתי. זה בטוח. אז מה לעשות? אפשר רק להישאר ברמה הזאת. טיפוח לקראת רמה גבוהה יותר יהיה עניין של העתיד. אבל הטיפוח שלו יכול להגיע רק עד לגובה הזה, אז מה הטעם שהוא לא ייעשה קאי-גונג? גם אם תמשיך לטפח את עצמך כך כלפי מעלה, הטיפוח שלך לא יוכל לעלות מעלה, אז אתה תיעשה קאי-גונג כי הגעת לקצה הטיפוח שלך. יהיו אנשים רבים כאלה. לא משנה מה יקרה, צריך לשמור על השין-שינג. רק אם נוהגים לפי הדאפא, זה באמת נכון. בין שמדובר ביכולות העל-טבעיות שלך או בקאי-גונג שלך, השגת אותם באמצעות טיפוח-תרגול בדאפא. אם תשים את הדאפא במקום משני ואת הכוחות השמימיים שלך במקום החשוב, או כאדם שהגיע להארה אתה מאמין שההבנה הזאת שלך או ההבנה האחרת שלך הן נכונות, או אם אתה אפילו מתייחס לעצמך כיוצא מן הכלל ומעבר לדאפא, הייתי אומר שכבר התחלת ליפול מטה. זה יהיה מסוכן ואתה תיעשה אפילו גרוע יותר ויותר. בזמן זה אתה תהיה באמת בצרות והטיפוח שלך יהיה לשווא. אם דברים לא נעשים היטב אתה תיפול וטיפחת לשווא.

אני גם אומר לכם שהתוכן של ספר זה הורכב מהפא שלימדתי בכמה סמינרים. הכול נאמר על ידי וכל משפט נאמר על ידי. כל מילה ומילה הוצאה מההקלטות והועתקה מילה במילה. התלמידים שלי, המתרגלים, עזרו לי להעתיק כל דבר מההקלטות, ואז תיקנתי את זה שוב ושוב. כל זה הוא הפא שלי, מה שאני מלמד הוא בדיוק הפא האחד הזה.

 

 

---