הרצאה שנייה

לגבי הנושא של הטְיֶאן-מוּ

מאסטרים רבים של צ'יגונג דיברו גם הם על תופעות של טְיֶאן-מוּ[1], אבל לפָא יש צורת ביטוי שונה ברמות שונות. אדם שהגיע לרמה מסוימת באמצעות טיפוח יכול לראות רק את המראה ברמה ההיא, ואת האמת שמעבר לרמה ההיא הוא לא יכול לראות והוא גם לא מאמין לה. לכן הוא חושב שרק מה שהוא רואה ברמה שלו הוא נכון. כשהוא עוד לא טיפח לרמה גבוהה יותר, הוא חושב שהדברים האלה אינם קיימים ושלא ניתן להאמין בהם. זה נקבע על ידי הרמה. אז גם המחשבה שלו לא תוכל להתרומם. זאת אומרת, לגבי הנושא של הטיאן-מו יש אנשים שאומרים שזה כך ויש אנשים שאומרים שזה אחרת. כתוצאה מכך הם עשו מזה ערבוביה ובסופו של דבר אף אחד לא נתן לזה הסבר ברור. למעשה, את הטיאן-מו אי אפשר להסביר בבירור ברמה הנמוכה. בעבר היה מבנה הטיאן-מו סוד בתוך סוד שלא ניתן לגלותו לאנשים רגילים, לכן בהיסטוריה אף אחד לא דיבר על זה. אבל כאן לא נדבר בהתבסס על תיאוריות מהעבר. אנחנו נשתמש במדע הנוכחי ובשפה מודרנית פשוטה בשביל להסביר אותה ונדבר על הנושאים המהותיים שלה.

הטיאן-מו שאנחנו מדברים עליה נמצאת למעשה במקום הנמצא בין שתי הגבות של האדם, קצת למעלה, והיא מחוברת לבלוטת האִצְטְרוּבָּל. זהו המעבר העיקרי. לגוף יש עוד עיניים רבות מאוד. באסכולת הטאו מדברים על כך שכל פתח הוא עין. אסכולת הטאו קוראת לנקודת דיקור "פתח"[2]. ברפואה הסינית קוראים לזה נקודת דיקור. באסכולת הבודהא אומרים שכל נקבובית היא עין. לכן יש אנשים שיכולים לקרוא עם האוזן ויש כאלה שרואים עם היד או עם העורף, ויש גם שרואים עם הרגל או הבטן, כל זה אפשרי.

אם מדברים על טיאן-מו, נדבר ראשית על זוג עיני הבשר ודם שלנו. בימינו יש אנשים החושבים שהעיניים האלה יכולות לראות את כל החומרים ואת כל החפצים שבעולם הזה שלנו. לכן אנשים מסוימים פיתחו השקפה מקובעת, והם חושבים שרק הדברים שרואים דרך העיניים הם ממשיים ואמיתיים. הם אינם מאמינים במה שאינם יכולים לראות. בעבר תמיד התייחסו לאנשים כאלה כאל בעלי תכונת הארה גרועה. יש אנשים שאפילו לא יכולים להסביר בבירור מדוע זוהי תכונת הארה גרועה – זה נשמע די הגיוני שמה שלא יכולים לראות לא מאמינים בו – אבל כשמסתכלים מרמה קצת יותר גבוהה זה כבר לא הגיוני. כל זמן-מרחב מורכב מחומר. מובן שבכל זמן-מרחב יש מבנה חומר שונה וקיימות צורות ביטוי שונות של כל הגופים החיים השונים.

אתן לכם דוגמה: בבודהיזם מדברים על כך שכל התופעות של החברה האנושית הן אשליות ולא ממשיות. מדוע הן אשליות? חפצים מונחים שם באופן ממשי ואמיתי, מי יכול להגיד שהם אינם אמיתיים? צורת הקיום של חפץ היא כזאת, ואילו הצורה שבה הוא מתבטא היא למעשה אחרת. אבל לעיניים שלנו יש יכולת כזו שהן יכולות לייצב את האובייקט שבתוך הממד החומרי שלנו למצב שאנחנו רואים עכשיו. למעשה המצב שלו אינו כך. אפילו בממד הזה שלנו המצב שלו אינו כך. לדוגמה, איך נראֶה אדם כשמסתכלים מבעד למיקרוסקופ? כל הגוף מורכב ממולקולות קטנות ומנותקות כמו גרגרי חול הנמצאים בתנועה. האלקטרונים מקיפים את גרעין האטום וכל הגוף מתפתל ונע. פני השטח של הגוף אינם חלקים ואינם אחידים. כל סוג של אובייקט שביקום, פלדה, ברזל, אבן, הם כך גם כן, המרכיב המולקולרי בתוכם נמצא בתנועה ואינך יכול לראות את הצורה הכוללת. למעשה הם אינם יציבים. גם השולחן הזה מתפתל, אבל העיניים אינן יכולות לראות את המראה האמיתי. העיניים האלה יכולות לגרום לאדם לסוג של אשליה.

זה לא שאיננו יכולים לראות דברים מיקרוסקופיים, זה לא שלאדם אין יכולת כזאת, אדם נולד עם היכולת הזאת, והוא יכול לראות דברים במיקרוסקופיות מסוימת. אלה בדיוק זוג העיניים שיש לנו בממד החומרי הזה שיוצרות לאנשים מראות כוזבים: הן גורמות לאנשים לא להיות מסוגלים לראות. לכן בעבר בקהילת הטיפוח תמיד התייחסו אל מי שלא מכיר במה שהוא לא יכול לראות כאל אדם שיש לו תכונת הארה גרועה, שהוּלַך שולל על ידי מראות כוזבים של אנשים רגילים. הוא הלך לאיבוד בקרב האנשים הרגילים, זה המשפט שתמיד אמרו אותו בדתות. למעשה אנחנו רואים שזה הגיוני.

העיניים האלה יכולות לייצב את החפצים של הממד הנוכחי שלנו למצב הזה. חוץ מזה אין להן יכולות נוספות גדולות כלשהן. כשאדם רואה דברים, הדמות אינה נוצרת היישר בעין. העין היא כמו עדשת המצלמה, מתפקדת רק ככלי. כשמסתכלים למרחק, עדשת המצלמה מתארכת. גם לעיניים שלנו יש פונקציה כזאת; כשמסתכלים בחושך האישונים מתרחבים, וכשמצלמים במקום חשוך צריך להרחיב את הצמצם, אחרת אין חשיפה מספקת והכול יהיה שחור; כשיוצאים החוצה למקום מואר מאוד האישונים צריכים להצטמצם במהירות, אחרת מסתנוורים ולא יכולים לראות שום דבר בבירור. מצלמה עובדת על אותו עיקרון וצריך להקטין את הצמצם. היא יכולה רק לצלם את האובייקטים והיא רק כלי. כשאנחנו באמת רואים משהו, אדם, או צורת קיום של חפץ – יצירת הדמות היא במוח. זאת אומרת, מה שאנחנו רואים באמצעות העיניים עובר דרך עֲצַב הראייה, מגיע לבלוטת האִצְטְרוּבָּל שבחלק האחורי של המוח והתמונה משתקפת באזור ההוא. כלומר ההשתקפות האמיתית של דמויות לצורך ראיית האובייקט קוֹרָה בחלק הזה של בלוטת האִצְטְרוּבָּל שבמוח, הרפואה המודרנית הכירה בכך גם כן.

פתיחת הטיאן-מו שאנחנו מדברים עליה היא שנמנעים משימוש בעֲצַב הראייה ופותחים מעבר בין הגבות של האדם, כך שבלוטת האִצְטְרוּבָּל תוכל להסתכל ישירות החוצה. זה נקרא פתיחת הטיאן-מו. יש אנשים שיחשבו: "זה לא מעשי. העיניים האנושיות האלה בכל זאת יכולות לתפקד ככלי ומסוגלות לצלם חפצים. אי אפשר בלעדיהן". באנטומיה, לפי הרפואה המודרנית, כבר גילו שהחלק הקדמי של בלוטת האִצְטְרוּבָּל מכיל מבנה שלם של העין האנושית. כיוון שהיא נמצאת בתוך הגולגולת אומרים שהיא עין מנוונת. באשר לאם העין הזאת מנוונת, לקהילת הטיפוח שלנו יש גישה מסתייגת. אבל בכל מקרה ברפואה המודרנית כבר הכירו בכך שיש עין במקום האמצעי של הראש. המעבר שאנחנו פותחים הוא בדיוק מול הנקודה הזאת, וזה מתאים בדיוק להבנה של הרפואה המודרנית. העין הזאת אינה כמו עיני הבשר ודם שלנו היוצרות מראות כוזבים לאדם, היא יכולה לראות את מהות הדברים והחומר. לכן אדם עם טיאן-מו ברמה גבוהה מאוד יכול לחדור דרך הממד שלנו ולראות זמני-מרחב אחרים. הוא יכול לראות מראות שאנשים רגילים אינם יכולים לראות; לאדם ברמה לא כל כך גבוהה יכולה להיות יכולת חדירה, הוא יוכל לראות חפצים דרך הקיר ולראות בתוך הגוף האנושי. לטיאן-מו יש יכולת כזאת.

אסכולת הבודהא מדברת על חמישה סוגי ראייה: ראיית בשר ודם, ראייה שמימית, ראיית חוכמה, ראיית פא וראיית בודהא. אלו הן חמש הרמות העיקריות של טיאן-מו וכל אחת מהן מחולקת לגבוהה, בינונית ונמוכה. אסכולת הטאו מדברת על 9 פעמים 9 שהן 81 רמות של עין הפא. אנחנו פותחים כאן עבור כולכם את הטיאן-מו, אבל לא לרמת הראייה השמימית או מתחתיה. מדוע זה כך? אף על פי שאתה יושב כאן וכבר התחלת לטפח, אחרי הכול רק התחלת עכשיו מרמה של אדם רגיל. יש החזקות רבות של אדם רגיל שעוד לא הנחת. אם הטיאן-מו נפתחת ברמת הראייה השמימית או מתחתיה, יופיעו הדברים שאנשים רגילים מתייחסים אליהם כאל יכולות על-טבעיות. תוכל לראות דברים דרך הקיר ולראות בתוך הגוף האנושי. אם נפיץ את היכולת הזאת בקרב אנשים רבים וכולם יגיעו למצב הזה, זה יפריע באופן חמור לחברת האנשים הרגילים ויפגע במצבה. סודות של המדינה לא יישמרו היטב; זה לא ישנה אם אנשים ילבשו בגדים או לא; תוכל לראות מבחוץ את האנשים הנמצאים בתוך החדר; כשאתה רואה דוכן לוטו ברחוב, אולי תקבל את הפרס הראשון. זה לא בסדר! חישבו כולכם, אם לכל אחד יש טיאן-מו שנפתחה ברמת הראייה השמימית, האם זאת חברה אנושית? אסור בהחלט שיתקיימו תופעות שמפריעות מאוד לחברה האנושית. אם אֶפְתַח עבורך את הטיאן-מו לרמה הזאת אולי תתחיל מיד להיות מאסטר של צ'יגונג. יש אנשים שבעבר רצו להיות מאסטרים של צ'יגונג. אם הטיאן-מו שלך תיפתח לפתע, תוכל לטפל במחלות של אנשים. האם לא הובלתי אותך לדרך רעה?

אם כן, לאיזו רמה אֶפְתַח לך אותה? אני אֶפְתַח לך היישר לרמת ראיית החוכמה. אם אֶפְתַח לך אותה לדרגה גבוהה יותר – רמת השין שינג שלך אינה מספיקה; אם אֶפְתַח לך אותה לדרגה נמוכה יותר – זה יפגע באופן חמור במצב החברה של האנשים הרגילים. ברמת ראיית החוכמה לא תהיה לך יכולת של ראייה דרך הקיר וראייה לתוך גוף האדם, אבל תוכל לראות מראות הקיימים בממדים אחרים. איזה יתרון יש בזה? זה יחזק אצלך את האמונה בתרגול. כשאתה רואה באופן מוחשי דברים שאנשים רגילים אינם מסוגלים לראות, תרגיש שהם קיימים באמת. בתקופה הנוכחית, ואין זה משנה אם אתה יכול או לא יכול לראות בבירור, אֶפְתַח לך אותה לרמה הזאת וזה יועיל לתרגול שלך. אלה שבאמת מטפחים בדאפא ומקפידים על שיפור השין-שינג ישיגו אותה תוצאה כשהם קוראים את הספר הזה.

מהו הדבר הקובע את רמת הטיאן-מו של האדם? זה לא שאחרי שהטיאן-מו שלך נפתחה תוכל לראות את הכול, זה לא כך. קיימת גם חלוקה לרמות. מה קובע את הרמות? יש שלושה גורמים: הגורם הראשון הוא, שחייב להיות שדה מסוים מתוך אל חוץ הטיאן-מו. אנחנו קוראים לזה "התמצית החיונית". מה התפקיד שלה? זה כמו מסך טלוויזיה. אם אין חומר פלורסנטי, אז אחרי שתפתח את הטלוויזיה היא בעצם מנורה. יש רק אור בלי תמונות. משום שיש חומר פלורסנטי היא יכולה להציג תמונות. מובן שזו אינה דוגמה מתאימה כל כך, כי אנחנו מסתכלים ישירות ואילו הטלוויזיה מציגה דרך מסך, זה בערך כך. התמצית החיונית יקרה מאוד. היא מורכבת מהדברים היותר תמציתיים שזוקקו מהדֶה. באופן כללי התמצית החיונית אצל כל אדם ואדם שונה. מתוך עשרת אלפים איש אולי אפשר למצוא שניים הנמצאים באותה רמה.

הרמה של הטיאן-מו היא ביטוי ישיר של הפא של היקום שלנו. היא דבר על-טבעי ויש לה קשר הדוק לשין-שינג של האדם. אם השין-שינג של האדם נמוך, הרמה שלו נמוכה. היות שהשין-שינג שלו נמוך, חלק גדול מהתמצית החיונית שלו התפזר מאוד; ואילו אם השין-שינג של האדם גבוה ובמהלך חייו בחברת האנשים הרגילים הוא לוקח בקלות דברים כמו תהילה, רווחים, קונפליקטים בין אנשים, אינטרסים אישיים, שבעת הרגשות ושש התשוקות – התמצית החיונית יכולה להישמר טוב יחסית. לכן אחרי שהטיאן-מו נפתחת הוא יראה יחסית בבירור. ילדים מתחת לגיל שש יכולים לראות בבירור רב אחרי שהטיאן-מו נפתחת וזה קל מאוד לפתוח אותה בשבילם, אפשר לעשות את זה אפילו במשפט אחד.

בזיהום שנוצר על ידי הזרימה החזקה וחבית הצביעה של חברת האנשים הרגילים, דברים רבים שאנשים חושבים לנכונים הם למעשה מוטעים. האם אנשים לא רוצים לחיות טוב? ייתכן שהרצון לחיות טוב יפגע באינטרסים של אחרים ואולי יעודד את המנטליות האנוכית של האדם. אולי הוא ירוויח על חשבונם של אחרים, ויציק ויפגע באחרים. האם לחימה בין אנשים רגילים עבור רווח אישי אינה נוגדת את תכונת היקום? לכן הדברים שאנשים חושבים שהם נכונים הם לא בהכרח נכונים. כשמחנכים ילדים, המבוגרים בדרך כלל רוצים שהם יסתדרו בעתיד בתוך חברת האנשים הרגילים. מגיל רך מלמדים אותם "אתה צריך ללמוד להיות ממולח יותר". מנקודת המבט של היקום "להיות ממולח" זה כבר מוטעה, כי אנחנו מדברים על התנהלות על פי מהלך הדברים הטבעי ועל התייחסות לאינטרסים אישיים בקלות. הוא כל כך ממולח, רק בשביל להשיג רווח אישי. "מי שיציק לך, תגיד למורה שלו ותגיד להורים שלו", "אם אתה רואה כסף, תרים", וכך הם מחנכים אותו. כאשר הילד גדֵל, הוא יקבל עוד ועוד דברים, וייעשה בהדרגה אנוכי יותר ויותר בחברה של האנשים הרגילים. הוא ינצל אחרים וכך יְאַבֵּד דֶה.

החומר הזה דֶה אינו מתפזר לאחר שמאבדים אותו. הוא עובר לאנשים אחרים, אבל התמצית החיונית הזאת תתפזר. אם האדם ערמומי מאוד במהלך חייו, יש לו רצון חזק לאינטרסים אישיים והוא מציב את הרווח האישי שלו לפני כל דבר אחר, אז כאשר העין השמימית שלו תיפתח הוא בדרך כלל לא יראה, או שלא יראה בבירור. אבל אין זה אומר שלעולם לא יראה. מדוע? כי בתהליך הטיפוח-תרגול אנחנו צריכים לחזור למקור ולשוב לאמת, ותוך כדי תרגול מתמשך משלימים בהתמדה את התמצית בחזרה. לכן צריכים להדגיש שין-שינג. אנחנו מדברים על שיפור כולל והתרוממות כוללת. כשהשין-שינג עולה, כל הדברים האחרים עולים בעקבות זאת; אם השין-שינג לא עולה, התמצית החיונית של הטיאן-מו לא תחזור, זהו העיקרון.

הגורם השני הוא שכאשר מתרגלים לבד, אם האיכות המולדת טובה אפשר גם לפתוח את הטיאן-מו באמצעות התרגול. בדרך כלל ברגע שהטיאן-מו נפתחת נבהלים. מדוע נבהלים? כי בדרך כלל מתרגלים בסביבות חצות הלילה, בזמן שהכול שקט. כשאדם מתרגל הוא לפתע רואה מולו עין גדולה וזה מבהיל אותו. הבהלה היא רצינית והוא לא יעז לתרגל עוד. כמה שזה מפחיד! עין גדולה כל כך, מביטה בו כשהיא ממצמצת, וזה כל כך חי וברור. לכן יש אנשים שקוראים לה "עֵין השד" ויש אנשים שקוראים לה "עֵין הבודהא" וכו', למעשה היא העין שלך עצמך. כמובן, הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר. כל תהליך התפתחות הגונג של המטפח הוא תהליך מסובך מאוד בממד אחר, אפילו לא בממד אחד אחר אלא בכל הממדים, הגוף בכל ממד עובר שינויים. האם תוכל לעשות את זה בעצמך? לא תוכל. הדברים האלה מתוכננים על ידי המאסטר, המאסטר עושה אותם. לכן קוראים לזה "הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר". לך יש רק הרצון הזה והמחשבה הזאת, אבל למעשה הדבר הזה מתבצע על ידי המאסטר.

יש אנשים הפותחים את הטיאן-מו בעצמם באמצעות תרגול. אנחנו אומרים שהעין היא שלך, אבל אתה לא יכול לְפַתֵחַ אותה בעצמך. לחלק מהאנשים יש מאסטר. כשהמאסטר רואה שהטיאן-מו שלך פתוחה, אז הוא מפתח לך עין. זה נקרא עין אמיתית. מובן שיש אנשים שאין להם מאסטר, אבל יש להם מאסטר שעובר ליד. באסכולת הבודהא אומרים: "בודהות נמצאים בכל מקום" – זה אומר שמספרם עצום עד כדי כך. יש אנשים שאומרים גם: "יש אלוהויות מטר מעל הראש", זה אומר שמספרן עצום כל כך. כשמאסטר שעובר ליד רואה שאתה מתרגל די טוב, שהטיאן-מו שלך פתוחה ושחסרה לך עין, אז הוא מפתח לך אחת, זה גם נחשב לדבר שהשגת באמצעות התרגול שלך. כי כשמצילים אנשים לא אכפת משום תנאי, משום מחיר, משום גמול ומשום פרסום. הם הרבה יותר גבוהים ממודלים לחיקוי בין האנשים הרגילים, וכל זה נובע מתוך חמלה.

אחרי שהטיאן-מו של האדם נפתחת יקרה מצב מסוים: נעשים מסונוורים מאוד מהאור והעיניים מרגישות מגורות. למעשה לא העיניים שלך מסונוורות, אלא בלוטת האִצְטְרוּבָּל שלך, ואתה מרגיש כאילו העיניים מסונוורות. זה אומר שעדיין אין לך העין הזאת. אחרי שהעין מותקנת לא תרגיש יותר סנוור. חלק מאיתנו ירגישו ויראו את העין הזאת. כיוון שהטבע שלה הוא כמו זה של היקום היא תמימה וסקרנית, והיא מסתכלת פנימה לראות אם הטיאן-מו שלך נפתחה ואם אתה כבר יכול לראות. היא מביטה פנימה עליך. בזמן זה הטיאן-מו שלך כבר פתוחה, ואתה תיבהל כשלפתע תראה אותה מסתכלת עליך. למעשה זאת העין שלך. מעתה ואילך כשתסתכל על דברים, תעשה את זה דרך העין הזאת. בלי העין הזאת לא תוכל לראות בכלל, אף על פי שהטיאן-מו נפתחה.

הגורם השלישי נוגע לשינויים המופיעים בכל ממד וממד כאשר פורצים רמות, זה הנושא שבאמת קובע את הרמה. חוץ מהמעבר העיקרי שדרכו רואים דברים, לאדם יש גם מעברי משנה רבים. אסכולת הבודהא מדברת על כך שכל נקבובית היא עין; אסכולת הטאו מדברת על כך שכל פתח של הגוף הוא עין, זאת אומרת כל נקודת דיקור היא עין. מובן שמה שהם מדברים עליו הוא צורה אחת שבה הפא מתפתח בגוף האדם ואין שום מקום שאי אפשר לראות דרכו.

הרמה שאנחנו מדברים עליה שונה מזה. חוץ מהמעבר העיקרי יש כמה מעברי משנה עיקריים מעל הגבות, מעל ומתחת לעפעפיים ובנקודת השָאן-גֶן[3]. אלה קובעים את פריצת הרמות. מובן שאם מטפח ממוצע יכול לראות דרך כל המקומות האלה, הוא כבר פרץ לרמה די גבוהה. יש אנשים היכולים לראות גם דרך העיניים שלהם. הם הצליחו לטפח את העיניים שלהם, שגם הן מצוידות בצורות שונות של יכולות על-טבעיות. אבל אם לא משתמשים בעין הזו היטב, הם יסתכלו כל הזמן על אובייקט אחד בלי לראות את האובייקט השני – זה גם כן לא יעבוד. לכן יש אנשים שבדרך כלל מסתכלים עם עין אחת לצד אחד ועם העין השנייה לצד האחר, אבל מתחת לעין הזאת (העין הימנית) אין מעבר משנה, כי זה קשור ישירות לפא. כשאנשים עושים דברים רעים, הם נוטים להשתמש בעין הימנית. לכן אין מעבר משנה מתחת לעין הימנית. זה מתייחס לכמה מעברי משנה עיקריים המופיעים בטיפוח "הפא שבתוך שלושת העולמות".

כשמגיעים לרמה גבוהה מאוד, אחרי שיוצאים מעבר לטיפוח "הפא שבתוך שלושת העולמות", יופיע גם סוג של עין המזכירה עין מורכבת. היא בעצם עין גדולה שתיווצר בחצי העליון של הפנים ויש בתוכה אין-ספור עיניות קטנות. יש ישויות מוארות גבוהות מאוד שטיפחו עיניים כה רבות, שהן על כל הפנים שלהן. כל העיניים מביטות דרך העין הגדולה ורואות את מה שהן רוצות. במבט אחד הן רואות את כל הרמות. בימים אלו חוקרים הזוֹאוֹלוֹגִים והאֶנְטוֹמוֹלוֹגִים[4] את הזבובים. לזבובים יש עיניים גדולות. כשמסתכלים מבעד למיקרוסקופ רואים בתוכן אין-ספור עיניים קטנות וקוראים לזה עין מורכבת. כשמגיעים לרמה גבוהה מאוד יכול להופיע מצב שכזה. זה יופיע רק ברמה גבוהה הרבה יותר מרמת הטַאתַאגָאטַה. אבל אנשים רגילים אינם יכולים לראות את זה. גם מי שנמצא ברמה ממוצעת אינו יכול לראות את קיום העין, אלא יכול לראות רק שהאדם הוא אותו דבר כמו אנשים רגילים, כי העין נמצאת בממד אחר. מדובר בפריצה דרך רמות, כלומר ביכולת לפרוץ לממדים שונים.

הסברתי לכולם באופן בסיסי את מבנה הטיאן-מו. אנחנו פותחים בשבילך את הטיאן-מו באמצעות כוח חיצוני, לכן זה מהר וקל יחסית. כשאני מדבר על טיאן-מו כולם מרגישים לחץ במצח והשרירים מתכווצים ולוחצים פנימה. האין זה כך? זה כך. כל עוד מניחים באמת את הלב כדי ללמוד פָאלוּן דָאפָא, כל אחד ירגיש את זה, והכוח אפילו ילחץ פנימה די בחוזקה. אנחנו פולטים גונג שמיועד במיוחד לפתיחת טיאן-מו, כדי לפתוח אותה עבורך, ובאותו זמן פולטים גם פאלונים שיְּתַקְּנוּ אותה. כשאנחנו מדברים על טיאן-מו אנחנו פותחים טיאן-מו לכל אחד שמטפח בפאלון דאפא, אבל לא בהכרח כל אחד יוכל לראות בבירור, ולא בהכרח כל אחד יוכל לראות. זה קשור אליך ישירות. אל תדאג – אם אתה לא יכול לראות אל תדאג, טפח לאט לאט. בעקבות שיפור הרמה תוכל לראות בהדרגה, ממצב שלא תוכל לראות בבירור ועד למצב שבו תראה בבירור. כל עוד תטפח ותתרגל בנחישות, ניתן יהיה להשלים חזרה את מה שהתפזר.

קשה יחסית לפתוח טיאן-מו בעצמך. אני אדבר על כמה צורות שבהן פותחים טיאן-מו לבד. למשל, בזמן הישיבה במדיטציה אדם מסתכל על אזור המצח, מסתכל על הטיאן-מו, מרגיש שהמצח חשוך ואין שם שום דבר. ככל שהזמן עובר הוא מרגיש שהמצח הופך להיות בהיר. אחרי תקופה מסוימת של טיפוח הוא יגלה שהמצח מתבהר לאט לאט ואחר כך הוא אדום. ברגע זה הוא יתחיל לפרוח כמו שניצן של פרח נפתח בבת אחת בסרט או בטלוויזיה. התמונה הזאת תופיע. בהתחלה האדום הוא שטוח, ובבת אחת מרכזו יבלוט ויפרח ויפרח ללא הרף. אם אתה רוצה לפתוח אותה בעצמך לגמרי, אפילו שְמוֹנֶה או עשר שנים לא יספיקו, כי כל הטיאן-מו אטומה לגמרי.

אצל אנשים מסוימים הטיאן-מו אינה אטומה ויש לה מעבר. אבל כיוון שהם לא מתרגלים אין שם אנרגיה. לכן כשהם מתרגלים הם יראו לפתע מול עיניהם דבר עגול שחור. כשממשיכים לתרגל הוא יהפוך בהדרגה להיות לבן, ומלבן עד בהיר, ולבסוף יותר ויותר בהיר והעיניים מסתנוורות. לכן יש אנשים האומרים: ראיתי את השמש, ראיתי את הירח. למעשה לא ראית את השמש וגם לא ראית את הירח. אם כך מה ראית? זהו המעבר שלך. יש אנשים שפורצים רמות מהר יחסית. אחרי שהעין מותקנת הם יכולים לראות מיד. אצל אנשים מסוימים זה קשה מאוד. המעבר כמו מנהרה ויש גם כמו באר. בכל פעם שהם מתרגלים הם רצים דרך המעבר החוצה. אפילו בזמן השינה הם ירגישו שהם רצים החוצה. חלק מרגישים שהם דוהרים על סוס, חלק עפים וחלק רצים. יש גם כאלה שמרגישים כאילו הם נוסעים במכונית במהירות החוצה, אבל תמיד מרגישים שאי אפשר להגיע עד הסוף, כי קשה לפתוח טיאן-מו לבד. אסכולת הטאו מתייחסת לגוף האדם כאל יקום קטן. אם זה יקום קטן, חישבו כולכם, מהמצח עד בלוטת האִצְטְרוּבָּל זה לא פחות מ-108 אלף לִי[5]. לכן הוא תמיד מרגיש שהוא רץ החוצה במהירות ולא מגיע עד הסוף.

אסכולת הטאו מתייחסת לגוף האדם כאל יקום קטן. זה הגיוני מאוד. זה לא אומר שהמבנה שלו דומה לזה של היקום. לא מדובר בצורת הקיום של הגוף בממד החומרי הזה שלנו. אנחנו שואלים: לפי התפיסה של המדע המודרני, מהו המצב מתחת לתאים המרכיבים את הגוף החומרי? יש הרכבי מולקולות שונים. מה שקטן יותר ממולקולות הם האטומים, הפרוטונים, גרעיני האטום, האלקטרונים והקוורקים. החלקיק הקטן ביותר שנחקר בימינו הוא הנויטרינו. מהו אם כן החלקיק המיקרוסקופי ביותר? זה אכן קשה מדי לחקור את זה. שָאקְיָאמוּנִי אמר בימיו האחרונים את המשפט הזה: "זה נרחב כל כך שאין לו חיצוניות וקטן כל כך שאין לו פנימיות". מה זה אומר? ברמה של טַאתַאגָאטַה היקום נרחב כל כך שהגבולות שלו בלתי ניתנים לראייה. עם זאת הוא קטן כל כך שלא ניתן לראות את החלקיק החומרי הקטן ביותר. לכן הוא אמר "זה נרחב כל כך שאין לו חיצוניות וקטן כל כך שאין לו פנימיות".

שאקיאמוני דיבר גם על תיאוריית שלושת אלפי העולמות. הוא אמר שבתוך שביל החלב שביקום שלנו יש 3,000 כוכבי לכת שיש בהם אנשים עם גוף פיזי כמו של המין האנושי שלנו. הוא גם אמר שבתוך גרגיר של חול יש גם כן 3,000 עולמות כאלה. גרגיר חול הוא כמו יקום ובתוכו יש גם אנשים בעלי חוכמה כמונו ויש כוכבי לכת כמו זה וגם הרים ונהרות. זה נשמע מאוד בלתי מתקבל על הדעת! אם זה כך, חישבו כולכם, האם קיים חול גם בתוך כל זה? האם יש עוד 3,000 עולמות בתוך החול הזה? אם כן, בתוך 3,000 העולמות האלה האם יש עוד חול, ובחול הזה האם יש עוד 3,000 עולמות? לכן ברמת הטאתאגאטה אי אפשר לראות עד הסוף.

אותו הדבר נכון לגבי התאים המולקולריים של האדם. אנשים שואלים מהו גודל היקום. אגיד לכולכם שליקום הזה יש קצה, אבל אפילו ברמה הזאת של טאתאגאטה רואים אותו כאין-סוף, גדול ללא גבולות. ואילו החלק הפנימי של הגוף מהמולקולות ועד החלקיקים המיקרוסקופיים הוא באותו גודל כמו היקום. זה נשמע מאוד בלתי מתקבל על הדעת. כשאדם או חיים נוצרים, האלמנטים הייחודיים של החיים שלו והאיכויות הבסיסיות כבר נוצרו ברמה המיקרוסקופית ביותר. לכן בחקר הנושא הזה המדע שלנו מפגר הרבה מאחור. יחסית לחיים עם החוכמה הגבוהה הקיימים בכוכבי הלכת שבכל היקום, רמת המדע והטכנולוגיה של המין האנושי שלנו נמוכה מאוד. אנחנו אפילו לא יכולים לפרוץ לממדים האחרים הקיימים באותו זמן ובאותו מקום, ואילו הצלחות המעופפות מכוכבים אחרים נוסעות ישירות בממדים אחרים. מושג הזמן-מרחב שונה לחלוטין. לכן הם יכולים לבוא וללכת במהירות כה רבה שאיננה ניתנת לתפיסה על ידי ההבנה האנושית.

הגענו לנושא הזה כשדיברנו על הטיאן-מו כי כשאתה רץ החוצה במעבר שלך יש לך הרגשה שהוא ללא גבולות. יש אנשים שאולי רואים מצב אחר: הוא ירגיש שהוא לא רץ דרך תעלה, אלא רץ קדימה בדרך רחבה ואין-סופית, ובשני צִדֵי הדרך יש הרים ונהרות וערים, והוא רץ כל הזמן החוצה. זה נשמע אפילו עוד יותר בלתי מתקבל על הדעת. אני זוכר שמאסטר של צ'יגונג אמר פעם: בכל נקבובית של הגוף האנושי יש עיר ובתוכה רצות רכבות ומכוניות. כשאנשים שומעים את זה הם נדהמים, ומרגישים שקשה להאמין לזה. כולם יודעים שהחלקיקים המיקרוסקופיים של החומר כוללים מולקולות, אטומים ופרוטונים. כשחוקרים הלאה, אם בכל רמה תוכל לראות את פני הרובד של הרמה ההיא ולא רק נקודה אחת, ותראה את פני רובד המולקולות, פני רובד האטומים, פני רובד הפרוטונים ופני רובד גרעיני האטומים, אז תראה את צורת הקיום בממדים השונים. כל אובייקט, כולל גם גוף האדם, קיים סימולטנית עם הרמות והממדים של היקום ומחובר אליהם. כשחוקרים את חלקיקי החומר בפיזיקה המודרנית שלנו חוקרים רק חלקיק אחד. מנתחים אותו, מפרקים אותו ואז חוקרים את המרכיבים אחרי הביקוע של גרעין האטום. אם היה קיים מכשיר כזה שבעזרתו ניתן להרחיב ולראות את הביטוי הכולל של כל המרכיב האטומי, או של המרכיב המולקולרי ברמה הזאת, אם היית יכול לראות את המראה הזה, אז כבר פרצת את הממד הזה וראית את אמת הקיום של ממדים אחרים. גוף האדם מקביל לממדים שבחוץ ויש בו צורת קיום כזאת.

יש עוד תופעות שונות כשפותחים את הטיאן-מו לבד. אנחנו דיברנו בעיקר על הנפוצות יחסית. יש גם אנשים שרואים שהטיאן-מו מסתובבת. אנשים המתרגלים בשיטות של אסכולת הטָאו רואים לעתים קרובות משהו מסתובב בתוך הטיאן-מו ופתאום דיסק הטָאי-צִ'י[6] נסדק בקול של "קליק" ואז הוא רואה דמויות. זה לא שיש טאי-צ'י בתוך הראש שלך. זה המאסטר שהתקין אצלך מההתחלה סט של דברים שאחד מהם הוא טאי-צ'י, והוא חתם את הטיאן-מו שלך. כשמגיע הזמן של פתיחת הטיאן-מו, הוא נסדק. זה דבר שהמאסטר תכנן במיוחד עבורך ולא מה שהיה בראש שלך במקור.

יש גם אנשים הרודפים אחר פתיחת הטיאן-מו, אבל ככל שהם יתרגלו יותר, כך עוד יותר היא לא תיפתח. מה הסיבה? הם בעצמם אינם מבינים את זה. זה בעיקר משום שטיאן-מו זה דבר שאי אפשר לרדוף אחריו. ככל שתרדוף אחריו יותר, כך עוד יותר לא יהיה לך אותו. ככל שתרדוף, לא רק שזה לא ייפתח, אלא דבר מסוים, לא שחור ולא לבן, יישפך מתוך הטיאן-מו החוצה. זה יכסה את הטיאן-מו שלך. אחרי זמן מה הוא ייצור שדה גדול מאוד, ועוד ועוד יישפך החוצה. ככול שהטיאן-מו לא נפתחת כך הוא רודף אחרי זה עוד יותר והדבר הזה נשפך עוד יותר, והתוצאה היא שהוא מקיף את כל הגוף והעובי די גדול, עם שדה גדול מאוד. אם הטיאן-מו של אדם זה באמת תיפתח, הוא לא יוכל לראות, כי הוא נאטם על ידי ההחזקה הזאת שלו. רק אם בעתיד הוא לא יחשוב על זה יותר, וכשהוא יוותר על ההחזקה הזאת לחלוטין, הדבר הזה יתפזר לאט לאט. אבל זה דורש תהליך של טיפוח-תרגול ארוך וקשה כדי להיפטר מהדבר הזה, וזה מאוד לא נחוץ. יש אנשים שאינם מבינים את זה. המאסטר אמר לו לא לרדוף ושאין עליו לרדוף. הוא לא מאמין בזה ולא מפסיק לרדוף והתוצאה היא ההפך הגמור.

היכולת העל-טבעית של ראייה למרחקים

סוג יכולת על-טבעית הקשור ישירות לטיאן-מו נקרא "ראייה למרחקים". יש אנשים האומרים: כשאני יושב כאן אני יכול לראות סצנה בבייג'ינג, בארצות הברית, או בצד השני של כדור הארץ. אנשים אינם יכולים להבין את זה ואפילו אינם יכולים להסביר את זה באופן מדעי. איך זה יכול להיות כך? יש אנשים המסבירים את זה באופן זה או אחר ואינם מצליחים להבהיר את זה. הם תוהים איך ייתכן שלאדם תהיה יכולת גדולה כל כך. אין זה כך. לאדם המטפח ברמת "הפא שבתוך שלושת העולמות" אין היכולת הזאת. הדברים שהוא רואה, כולל הראייה למרחקים ויכולות על-טבעיות רבות, מתפקדים כולם בתוך ממד מוגדר. לכל היותר הם אינם עוברים את הממד הפיזי הזה היכן שהמין האנושי שלנו מתקיים. בדרך כלל הם אפילו אינם עוברים את השדה הממדי של האדם עצמו.

בממד ספציפי לגוף שלנו יש שדה. שדה זה אינו השדה ההוא של הדֶה. הם לא באותו ממד, אבל הם באותו הגודל. לשדה זה יש יחס מקביל ליקום. מה שנמצא ביקום יכול להשתקף בתוך השדה הזה שלו. כל דבר יכול להשתקף. זהו סוג של בבואה ואינו אמיתי. לדוגמה, על כדור הארץ יש ארצות הברית ווושינגטון; בשדה שלו משתקפות ארצות הברית ווושינגטון, אבל זוהי בבואה. אלא שבבואה היא גם סוג של קיום חומרי וזוהי התוצאה של יחס מקביל המשתנה בהתאם לשינויים ששם. לכן היכולת העל-טבעית של ראייה למרחקים שאנשים מדברים עליה מתייחסת לראיית דברים שבתוך הטווח של השדה הממדי של האדם עצמו. אחרי שהוא מגיע לטיפוח של ה"פא שמעבר לשלושת העולמות" הוא לא יסתכל עוד על דברים בדרך זו. הוא יסתכל על דברים ישירות וזה נקרא הכוח השמימי של פוֹא פָא. זה משהו עם כוח עצום.

מהו פשר היכולת העל-טבעית של ראייה למרחקים בטיפוח ב"פא שבתוך שלושת העולמות"? אסביר לכולכם: במרחב של השדה הזה יש מראָה במצח של האדם. אצל אדם שלא מתרגל המראָה היא כלפי פנים; המראָה של המתרגל מסתובבת. כשיכולת על-טבעית של ראייה למרחקים עומדת להגיח אצל אדם, המראָה תסתובב החוצה ופנימה. ידוע שסרט קולנוע מראה 24 פְרֵיימִים בשנייה כדי ליצור תמונות בתנועה מתמשכת. אם יוצגו פחות מ-24 פְרֵיימִים בשנייה, התמונה תקפוץ. המהירות שבה המראה מסתובבת היא מעבר ל-24 פְרֵיימִים בשנייה. הדברים המשתקפים מוטבעים עליה ואז היא מסתובבת אליך כדי להראות לך. כשהיא מסתובבת החוצה זה נמחק. היא שוב משקפת ושוב מסתובבת ושוב מוחקת, וכך היא מסתובבת ללא הרף, לכן מה שאתה רואה הוא בתנועה. כך היא משקפת את הדברים שבשדה הממדי שלך כדי להראות לך, והדברים שנמצאים בשדה הממדי הם השתקפות של מה שיש ביקום הגדול.

אם כך איך רואים את מה שיש מאחורי הגוף? המראה קטנה כל כך, איך היא מסוגלת לשקף את כל מה שמסביב לך? אתם יודעים, כשרמת הטיאן-מו נפתחת מעבר לרמת הראייה השמימית ולקראת ראיית החוכמה, היא עומדת לפרוץ אל מעבר לממד הזה שלנו. בנקודה זו, כשהטיאן-מו עומדת לפרוץ אבל עדיין לא פרצה לגמרי, היא עוברת סוג של שינוי: כשהיא מביטה בחפצים הם כבר לא קיימים, כשהיא מסתכלת על אנשים הם כבר נעלמו, והקירות כבר נעלמו, וכבר לא קיים שום דבר. חומר כבר לא קיים. זאת אומרת שכאשר אתה מביט הלאה עמוק יותר בממד הספציפי הזה, תגלה שהאדם כבר אינו שם. קיימת רק מראה העומדת בטווח של השדה הממדי שלך. המראה הזאת היא באותו גודל של כל השדה הממדי שלך. לכן, כשהיא מסתובבת פנימה והחוצה היא משקפת את כל המקומות. בתוך טווח השדה הממדי שלך, כל עוד הדברים משתקפים מהיקום, המראָה יכולה לשקף לתוכה את כולם. זוהי היכולת העל-טבעית של ראייה למרחקים שאנחנו מדברים עליה.

כשמדענים החוקרים את מדעי גוף האדם בוחנים את היכולת העל-טבעית הזאת הם יכולים בדרך כלל להפריך את קיומה. הסיבה לכך היא: למשל, כששואלים אדם לגבי קרוב משפחה של מישהו בבייג'ינג "מה הקרוב עושה בבית?" אחרי שאומרים לאדם את שם הקרוב ופרטים כלליים, האדם יכול לראות אותו. הוא יתאר איך נראֶה הבניין, איך להיכנס אל הדירה ואיך החדר שנכנסים אליו מרוהט. כל מה שהוא אומר הוא נכון. מה עושה הקרוב? הוא אומר שהקרוב כותב משהו. כדי לוודא את זה מצלצלים לקרוב: "מה אתה עושה עכשיו?" – "אני אוכל". זה לא מסתדר עם מה שהוא ראה, הלא כן? זאת הסיבה שבעבר לא הכירו בסוג זה של יכולת על-טבעית, אבל הסביבה שהוא ראה לא הייתה מוטעית בכלל. זה משום שלמרחב ולזמן שלנו, מה שאנחנו מכנים "זמן-מרחב", יש הבדל זמן מהזמן-מרחב של הממד שבו קיימת היכולת העל-טבעית, אז המושג של זמן שונה בשני הצדדים. האדם כתב משהו קודם לכן, ועכשיו הוא אוכל, יש הבדל כזה בזמן. לכן אם האנשים החוקרים את גוף האדם יסיקו מסקנה היפותטית על בסיס התיאוריות המקובלות ולפי המדע המודרני, המאמץ שלהם לא יישא פרי אפילו אחרי עשרת אלפים שנה. כי מלכתחילה הדברים האלה הם מעבר לאנשים הרגילים. לכן, המחשבה של האנשים צריכה להשתנות והם כבר אינם אמורים להבין דברים בדרך זו.

היכולת העל-טבעית לַחֲזוֹת בעבר ובעתיד

יש סוג נוסף של יכולת על-טבעית הקשורה ישירות לטיאן-מו. קוראים לה היכולת העל-טבעית לחזות בעבר ובעתיד (סוּ-מִינְג-טונְג). בימינו קיימים שישה סוגי יכולות על-טבעיות שקיבלו הכרה בעולם. הם כוללים טיאן-מו, ראייה למרחקים וגם את היכולת לחזות בעבר ובעתיד. מהי היכולת לחזות בעבר ובעתיד? זה שאדם יכול לדעת את העבר ואת העתיד של מישהו; עם יכולת חזקה יותר ניתן לדעת את העלייה והשקיעה של החברה; עם יכולת חזקה עוד יותר אפשר לראות את החוקיות של כל השינויים בקוסמוס. זוהי היכולת העל-טבעית לחזות בעבר ובעתיד. כיוון שהחומר נע לפי חוקיות מסוימת, בממד מסוים לכל חפץ יש צורת קיום בממדים רבים אחרים. לדוגמה, כשגוף האדם נע, כל התאים בתוך הגוף נעים גם כן וכל המולקולות, הפרוטונים, האלקטרונים שברמת המיקרו, עד הקטנים ביותר, כל המרכיבים נכנסים לתנועה בעקבות כך. עם זאת יש להם צורות קיום עצמאיות משלהם, וצורות הגוף הקיימות בממדים אחרים עוברות גם הן שינויים.

האם לא דיברנו על כך שחומר לא נכחד? בממד ספציפי מה שאדם סיים לעשות, או מה שהוא עשה בהינף יד – כל זה הוא קיום חומרי. כל מה שהוא עושה משאיר חותם ומסר. בממד אחר זה לא נעלם וקיים שם לתמיד. מי שיש לו יכולת על-טבעית יכול לדעת מה קרה ברגע שהוא מסתכל על החותָם מהעבר. בעתיד, כשתהיה לך יכולת על-טבעית לחזות בעבר ובעתיד, כשתסתכל על הצורה של ההרצאה שלנו כאן היום, היא עדיין תהיה קיימת. היא כבר קיימת שם עכשיו. כשאדם נולד, כל חייו כבר קיימים בממד מיוחד שבו לא קיים המושג של זמן. לפעמים אפילו יותר מתקופת חיים אחת.

יש אנשים שאולי תוהים: אם כך, האם המאבקים האישיים והמאמצים לשנות את עצמנו אינם נחוצים? הם אינם יכולים לקבל את זה. למעשה מאמצים אישיים יכולים לשנות דברים קטנים בחיים. יש דברים קטנים שאפשר לשנות באמצעות מאמצים אישיים. אבל בדיוק בגלל המאמצים שלך לשנות דברים אולי תקבל קארמה. אחרת, לא יתקיים עניין יצירת הקארמה ולא יתקיים הנושא של לבצע מעשים טובים ומעשים רעים. כשעושים משהו תוך התעקשות, יכול להיות שמנצלים את האחרים ועושים מעשים רעים. לכן בטיפוח נדרשים שוב ושוב להתנהל על פי מהלך הדברים הטבעי, זה העיקרון, כי באמצעות מאמץ תפגע באחרים. במקור זה לא היה קיים בחיים שלך, אבל השגת בחברה את מה שהיה שייך במקור לאחרים, אז אתה חייב להם.

כשמדובר באירועים גדולים אדם רגיל אינו יכול לשנות אותם כלל. עם זאת, יש דרך לשנות והיא שאותו אדם יעשה רק מעשים רעים, ללא מעצורים, ואז הוא יוכל לשנות את חייו. אבל מה שעומד בפניו זו היכחדות מוחלטת. מרמה גבוהה אנחנו מגלים שכשאדם מת היוּאֶן-שֶן שלו לא נעלם. מדוע היואן-שן לא נעלם? למעשה אנחנו רואים שאחרי שהאדם מת הגופה שלו שמונחת בחדר המתים אינה אלא תאים של הגוף האנושי שבממד הזה שלנו. בממד הזה רקמות תאים שונות של האיברים הפנימיים וכל התאים של כל גוף האדם נושלים, בזמן שבממדים האחרים הגופים העשויים מחלקיקים מיקרוסקופיים יותר מאשר מולקולות, אטומים, פרוטונים וכדומה, אינם מתים כלל וכלל. הם עדיין קיימים בממדים אחרים, ממדים מיקרוסקופיים. מה שעומד בפני מישהו העושה כל מיני מעשים רעים הוא התפוררות כוללת, של כל התאים שלו, מה שנקרא בבודהיזם היכחדות של הגוף והנפש.

יש עוד דרך שיכולה לגרום לאדם לשנות את כל חייו וזוהי הדרך היחידה, שהאדם מאמץ מעתה ואילך את דרך הטיפוח-תרגול. מדוע ניתן לשנות את חייו של מישהו אם הוא הולך בדרך הטיפוח-תרגול? מי יכול לשנות דבר כזה בקלות? ברגע שאדם חושב ללכת בדרך של טיפוח-תרגול וברגע שהמחשבה הזו מתהווה, היא זורחת כמו זהב ומרעידה את העולם של עשרת הכיוונים. התפיסה של אסכולת הבודהא את היקום היא תיאוריה של העולם של עשרת הכיוונים. בעיני ישות גבוהה חיי אדם אינם מיועדים להיות אנושיים. הישות הזאת חושבת שחייו של אדם נוצרו במרחב של היקום והם מותאמים בתכונתם ליקום. החיים הם רחומים ומורכבים מהחומר הזה של גֶ'ן-שָן-רֶן. אבל יש ביניהם גם יחסים חברתיים. תוך כדי האינטראקציות החברתיות חלק מהחיים ייעשו מושחתים וייפלו לרמה נמוכה יותר. ברמה ההיא הם שוב לא יוכלו להישאר, ייעשו גרועים אף יותר, וייפלו לרמה נמוכה אף יותר. וכך הם נופלים, נופלים ונופלים עד שלבסוף הם מגיעים לרמה הזאת של האנשים הרגילים.

ברמה הזאת האנשים האלה צריכים להיות מושמדים ומסולקים. אבל מתוך החמלה העצומה של המוארים הגדולים הם יצרו באופן מיוחד ממד כזה כמו הממד של החברה האנושית שלנו. בממד הזה נותנים לאדם גוף בשר ודם נוסף של בן אנוש ואת זוג העיניים הנוספות האלה, המוגבלות לראות רק את החפצים שבממד החומרי הזה שלנו. כלומר האדם ירד לתוך אשליה ולא נותנים לו לראות את האמת של היקום, מה שניתן לראות בממדים האחרים. בתוך האשליה הזאת ובמסגרת תנאים כאלה נותנים לאדם הזדמנות כזאת. כיוון שהאדם נמצא בתוך אשליה, זה גם מר ביותר. עם גוף זה האדם נועד לסבול. בשיטות תרגול של אסכולת הטאו מדברים על "לחזור למקור ולשוב לאמת" – אם אדם בממד זה יכול לחזור למעלה, אם יש לו לב לטיפוח-תרגול, אז זהו טבע הבודהא שלו שהגיח. לב זה נחשב ליקר ביותר ואנשים יעזרו לו. במסגרת נסיבות קשות כאלו אדם זה עדיין לא הלך לאיבוד ורוצה לחזור. כתוצאה מכך אנשים יעזרו לו, יעזרו לו ללא תנאי, ויוכלו לעזור לו בכל דבר. מדוע אנחנו יכולים לעשות דבר כזה עבור מטפח ולא עבור אדם רגיל? זאת הסיבה.

ואילו לגבי אדם רגיל, הרוצה לרפּא את המחלה שלו, איננו יכולים לעזור לו בשום דבר. אדם רגיל הוא רק אדם רגיל. אדם רגיל צריך להתאים למצב של חברת האנשים הרגילים. אנשים רבים אומרים שבודהא מציע הצלה לכל הישויות החיות ושבאסכולת הבודהא מלמדים הצלה לכל הישויות החיות. אני אומר לכם שאתם יכולים לבדוק בכל הכתבים בבודהיזם – אף אחד מהם אינו אומר שסילוק מחלות עבור אנשים רגילים נחשב להצעת הצלה לכל הישויות החיות. המאסטרים המזויפים של הצ'יגונג הם שהמיטו אסון על העניין הזה בשנים האחרונות. המאסטרים האמיתיים של הצ'יגונג, אלה שסללו את הדרך, לא אמרו לכם כלל וכלל לטפל במחלות של אחרים. הם רק לימדו אתכם לתרגל בעצמכם כדי לסלק מחלות ולשפר את הבריאות. אתה אדם רגיל. איך תוכל לרפּא מחלות אחרי שלמדת במשך יומיים? האין זה לרמות אנשים? האם זה לא מעודד את ההחזקות? זה לרדוף אחרי תהילה, אינטרסים אישיים ומשהו על-טבעי כדי להתפאר בקרב אנשים רגילים! זה אסור לחלוטין. לכן ככל שאנשים מסוימים רודפים אחרי משהו, כך עוד יותר לא יהיה להם אותו. אסור לך לעשות כך. כמו כן אין עליך להפריע למצב החברה הרגילה כרצונך.

יש עיקרון כזה ביקום שכאשר אתה רוצה לחזור למקור ולשוב לאמת אחרים יעזרו לך. הם חושבים שחיים אנושיים צריכים לחזור למקום שממנו באו ולא להישאר בקרב אנשים רגילים. אם מאפשרים למין האנושי שלא יהיו לו שום מחלות והוא יחיה בנוחיות ובמנוחה, אז אפילו אם היו מציעים לך להיעשות ישות שמימית, לא היית מעוניין. כמה נהדר זה יהיה אם אדם לא יסבול מכל מחלה או קושי ויהיה לו כל מה שהוא רוצה, זה יהיה באמת עולם של אלוהויות. אבל אתה ירדת לרמה הזאת כי התקלקלת, לכן לא יהיה לך נוח. אנשים יכולים בקלות לעשות דברים רעים בתוך אשליה. בבודהיזם קוראים לזה גמול גלגולי קארמתי. לכן כשאנשים סובלים מקשיים או ממזל רע הם משלמים את הקארמה שלהם בתהליך הגמול הקארמתי. בבודהיזם אומרים גם כי הבודהות נמצאים בכל מקום. אם בודהא אחד יניף את ידו, כל מחלות האנושות יוכלו להימחק, זה אפשרי בהחלט. עם בודהות רבים כל כך מדוע אף אחד לא עשה את זה? אדם נושא את הסבל הזה משום שהוא ביצע מעשים רעים בעבר. אם תרפא את המחלות שלו זה אותו דבר כמו להפר את העקרונות של היקום, ואדם יוכל לעשות דברים רעים ולהיות חייב משהו למישהו בלי שיהיה עליו לשלם על כך. זה אסור. לכן כולם שומרים על המצב של חברת האנשים הרגילים ואף אחד אינו רוצה להפר אותו. טיפוח-תרגול הוא הדרך היחידה באמת להיות בנוח וללא מחלות ולהשיג את המטרה להיות חופשי באמת! לאפשר לאנשים לטפח את הפא האמיתי, רק זו הצלה אמיתית לכל הישויות החיות.

מדוע יש מאסטרים רבים של צ'יגונג שיכולים לטפל במחלות? מדוע הם מדברים על ריפּוי מחלות? אולי אנשים כבר חשבו על הנושא הזה. רוב המאסטרים האלה לא באו מדרכים ישרות. מותר שמאסטר אמיתי של צ'יגונג יעזור לאחרים במהלך הטיפוח-תרגול שלו, מתוך לב רחום ורחמים, כשהוא רואה שכל הישויות החיות סובלות. אבל הוא אינו יכול לרפּא את המחלה, הוא יכול רק לדכא אותה זמנית, או לדחות אותה – אם אין לך אותה עכשיו, יהיה לך אותה אחר כך, כי המחלה נדחתה לעתיד; או שהוא מעביר אותה למקום אחר, או מעביר אותה לגוף של קרוב משפחה שלך. הוא אינו יכול באמת לסלק בשבילך את הקארמה הזאת לגמרי. אסור לעשות את זה סתם עבור אדם רגיל, אפשר לעשות את זה רק בשביל מטפחים, זהו העיקרון.

המשמעות של המשפט "הצלת כל הישויות החיות" שאומרים באסכולת הבודהא היא: להביא אותך מהמצב המר ביותר של אדם רגיל לרמה גבוהה, שלא תסבול יותר לנצח ותהיה חופשי. זאת המשמעות שמתכוונים אליה. האם שאקיאמוני לא דיבר על הגדה השנייה של נירוואנה? זאת המשמעות האמיתית של "הצלת כל הישויות החיות". אם אתה נהנה בין האנשים הרגילים ויש לך כסף רב, אפילו המיטה שלך מרופדת בכסף ואין לך שום סבל, אתה לא תרצה להיות ישות שמימית אפילו אם יציעו לך. כאדם המטפח ומתרגל ניתן לשנות עבורך את דרך חייך ואפשר לשנות אותה רק באמצעות טיפוח-תרגול.

הצורה של היכולת העל-טבעית לחזות בעבר ובעתיד היא שיש באזור המצח של האדם מסך קטן כמו של טלוויזיה. אצל חלק מהאנשים זה באזור המצח; אצל חלקם זה קרוב מאוד למצח; אצל חלק מהאנשים זה בתוך המצח. יש אנשים היכולים לראות בעיניים עצומות. אם היכולת העל-טבעית חזקה מאוד, אדם יוכל לראות בעיניים פקוחות. אבל אחרים לא יוכלו לראות את זה, כי זה דבר השייך לטווח של השדה הממדי של האדם. זאת אומרת שכשהיכולת הזאת מופיעה יש יכולת אחרת המשמשת כנשא המשקף את התמונות שרואים בממדים האחרים, וכך רואים אותן בטיאן-מו הזאת. אפשר לראות במדויק מאוד את העבר ואת העתיד של אדם. ככל שמגיד העתידות יראה ברור, הוא אינו יכול לנבא את האירועים הקטנים ואת הפרטים שלהם. אבל עם היכולת הזאת ניתן לראות בבירור רב, אפילו את התאריך, אפילו את פרטי השינויים, משום שמה שרואים זו השתקפות אמיתית של אנשים ושל דברים בממדים שונים.

כל עוד אתם מטפחים ומתרגלים בפאלון דאפא, אפתח את הטיאן-מו עבור כל אחד, אבל היכולות העל-טבעיות שנתייחס אליהן אחר כך לא יינתנו. בעקבות השיפור המתמיד של הרמה שלך, היכולת לחזות בעבר ובעתיד תופיע באופן טבעי ואתה תיתקל במצב זה בטיפוח-תרגול שלך בעתיד. כשהיכולת הזאת תתפתח אתה תדע מה קורה, לכן אנחנו מלמדים אתכם את הפא ואת העקרונות.

לעבור מעבר לחמשת האלמנטים ולצאת משלושת העולמות

מה זאת אומרת "לעבור מעבר לחמשת האלמנטים ולצאת משלושת העולמות"? זה נושא שרגיש מאוד להעלות אותו. בעבר מאסטרים רבים של צ'יגונג דיברו על הנושא הזה ונאלמו בגלל השאלות של אנשים שלא האמינו בצ'יגונג. "מי מביניכם שמתרגל צ'יגונג עבר מעבר לחמשת האלמנטים ומי מביניכם לא נמצא בשלושת העולמות?" יש אנשים שאינם מאסטרים של צ'יגונג והם כינו את עצמם מאסטרים של צ'יגונג. אם הם אינם מסוגלים להסביר בבירור את הנושא, אין עליהם לדבר עליו. אבל הם עדיין מעזים לדבר על זה ואז אחרים משתיקים אותם. זה גרם לנזק רב ולבלבול גדול בקהילת הטיפוח, ואנשים ניצלו את ההזדמנות להתקיף את הצ'יגונג. "לעבור מעבר לחמשת האלמנטים ולצאת משלושת העולמות" היא אִמרה בקהילת הטיפוח. מקורה בדתות. היא הגיעה מהדתות. לכן איננו יכולים לדון בנושא הזה בלי להתייחס לרקע ההיסטורי ולנסיבות באותה תקופה.

מה זה לעבור מעבר לחמשת האלמנטים? הן הפיזיקה הסינית העתיקה והן הפיזיקה המודרנית מתייחסות לתיאוריה הסינית של חמשת האלמנטים כנכונה. זה נכון שחמשת האלמנטים של מתכת, עץ, מים, אש ואדמה מרכיבים את רִיבּוֹא הדברים ביקום שלנו. לכן אנחנו מדברים על חמשת האלמנטים האלה. אם אומרים שאדם עבר את חמשת האלמנטים, בשפה מודרנית זה אומר שהוא יצא מעבר לעולם החומרי הזה שלנו. זה נשמע בלתי מתקבל על הדעת. חישבו על זה כולכם: למאסטר של צ'יגונג יש גונג. השתתפתי בניסוי כזה, ומאסטרים רבים אחרים של צ'יגונג השתתפו אף הם בניסויים כאלה כדי למדוד את האנרגיה. את המרכיבים החומריים שבתוך הגונג אפשר לזהות בעזרת מכשירים מודרניים שונים. זאת אומרת שכל עוד יש מכשיר כזה אפשר להבחין בקיום הגונג ובמרכיבים שמאסטרים של צ'יגונג מקרינים. המכשירים המודרניים יכולים להבחין בקרניים אינפרה אדומות, קרניים אולטרה סגולות, גלים על-קוליים, גלים תת-קוליים, חשמל, כוח מגנטי, גלי גאמה, אטומים וניוטרונים. למאסטר של צ'יגונג יש כל החומרים האלה, ויש חומרים אחרים שהמאסטרים של הצ'יגונג מקרינים שאי אפשר להבחין בהם, כי לא קיים מכשיר כזה. כל עוד קיימים מכשירים מתאימים, אפשר לזהות את כל החומרים האלה, ומצאו שהחומרים שהמאסטרים של הצ'יגונג מקרינים הם רבים ומגוונים ביותר.

בהשפעת שדה אלקטרו-מגנטי מיוחד, מאסטרים של צ'יגונג יכולים להקרין הילה חזקה ויפה מאוד. ככל שעוצמת האנרגיה של מישהו גבוהה, כך השדה האנרגטי שלו גדול יותר. גם לאדם רגיל יש הילה, אבל היא קטנה מאוד וחלשה. במחקר הפיזיקה של אנרגיה גבוהה מאמינים שאנרגיה עשויה מחלקיקים כמו ניוטרונים ואטומים. מאסטרים רבים של צ'יגונג, כולל הידועים שבהם, עברו מבחנים. גם אני נבחנתי והבחינו בזה שקרני גאמה והניוטרונים התרמיים שהקרנתי הם פי 170-80 יותר מהקרינה של חומרים רגילים. ברגע זה המחוג של מכשיר המדידה הגיע לגבול ועצר בנקודת המקסימום. לבסוף המכשיר לא יכול היה לומר כמה אנרגיה הייתה. ניוטרונים בעלי עוצמה שכזו, זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת! איך יכול אדם ליצור ניוטרונים חזקים כל כך? זה גם מאמת את העובדה שאכן לנו, המאסטרים של הצ'יגונג, יש גונג ואנרגיה. זה אומת על ידי הקהילה המדעית והטכנולוגית.

כדי לצאת מעבר לחמשת האלמנטים צריך שיטה המטפחת את טבע האדם ואת החיים גם יחד. אם זאת אינה שיטה המטפחת את טבע האדם ואת החיים גם יחד, אז היא רק מגדילה את הגונג שקובע את הרמה של האדם. בשיטות שאינן מטפחות חיים לא קיים הנושא הזה, והן אינן מדברות על לצאת מחמשת האלמנטים. בשיטה המטפחת את טבע האדם ואת החיים גם יחד האנרגיה מצטברת בתוך כל התאים של הגוף. המתרגלים הממוצעים שלנו, אלה שהגונג שלהם רק התחיל לצמוח, מקרינים אנרגיה עם חלקיקים גדולים יחסית, עם פערים ביניהם וצפיפות נמוכה, לכן העוצמה קטנה. כשהרמה של מישהו עולה, הצפיפות של האנרגיה שלו תהיה פי 100, פי 1,000 או פי 100 מיליון גבוהה יותר מהמולקולות הרגילות של מים, כל זה אפשרי. ככל שרמתו של אדם גבוהה יותר, כך צפיפות האנרגיה שלו תהיה גבוהה יותר עם חלקיקים קטנים יותר, והעוצמה תהיה חזקה יותר. בנסיבות אלו האנרגיה נאגרת בכל תא של הגוף. אנרגיה כזו לא רק נצברת בכל תא של הגוף בממד הפיזי הזה, אלא ממלאת גם את המולקולות, האטומים, הפרוטונים והאלקטרונים של כל הגופים שבממדים האחרים, עד שזה מגיע לתאים המיקרוסקופיים ביותר. ככל שעובר הזמן, כך כל גוף האדם יתמלא בחומר הזה בעל האנרגיה הגבוהה.

לחומר זה בעל האנרגיה הגבוהה יש תבונה והוא בעל יכולת רבה. ברגע שהוא מצטבר ונַעֲשֶׂה צפוף יותר, הוא ימלא את כל התאים בגוף האנושי וידכא את תאי הבשר – התאים הלא מוכשרים ביותר. ברגע שהתאים מדוכאים הם לא יעברו יותר חילוף חומרים. לבסוף תאי הבשר האנושיים יוחלפו לחלוטין. מובן שקל לי להגיד את זה. כדי להגיע לנקודה הזאת בטיפוח התהליך הוא איטי. כשהטיפוח שלכם יגיע לנקודה זו, החומר הזה בעל האנרגיה הגבוהה יחליף את כל התאים של גופכם. חישבו על זה: האם גופכם עדיין עשוי מחמשת האלמנטים? האם הוא עדיין חומר מהממד הזה שלנו? הוא כבר יהיה מורכב מחומר בעל אנרגיה גבוהה שנאסף מממד אחר. האלמנט ההוא של הדֶה גם הוא חומר הקיים בממד אחר. גם הוא אינו מוגבל על ידי שדה הזמן של הממד שלנו.

המדע המודרני גורס כי לזמן יש שדה, אם משהו אינו בתוך הטווח של שדה זמן, הוא אינו מוגבל על ידי אותו זמן. בממדים אחרים התפיסה של זמן-מרחב שונה מזו שלנו כאן. איך יכול הזמן כאן להגביל חומר מממדים אחרים? זה לא משפיע בכלל. חישבו על זה כולכם: האם לא תהיו אז כבר מעבר לחמשת האלמנטים? האם גופכם עדיין יהיה גוף של אדם רגיל? זה לא יהיה כך בכלל. אבל יש נקודה אחת: אנשים רגילים לא יוכלו להבחין בכך. אף על פי שהגוף של מישהו משתנה לדרגה זאת, אין זה סוף הטיפוח-תרגול. אדם צריך להמשיך ולעשות פריצות דרך לקראת רמות גבוהות בטיפוח. לכן על האדם להמשיך לטפח ולתרגל בקרב אנשים רגילים. זה לא יעבוד אם אנשים לא יוכלו לראות את האדם הזה.

מה יקרה אחר כך? במהלך הטיפוח-תרגול, אף על פי שכל התאים של אדם זה מוחלפים ברמה המולקולרית על ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה, לאטומים יש צורת סידור והסידורים של המולקולות ושל גרעיני האטומים אינם משתנים. הסידור המולקולרי של התאים נמצא במצב שהם רכים למגע כשאתה נוגע בהם; בסדר המולקולרי של העצמות יש צפיפות גדולה והעצמות הן קשות למגע; הצפיפות של מולקולות הדם נמוכה מאוד, כך שזה נוזל. אדם רגיל לא יכול להבחין בשינויים שבך מהמראה החיצוני שלך, כי המולקולות של התאים שומרות עדיין על המבנה ועל הסדר המקוריים שלהן. המבנה שלהן אינו משתנה, אבל האנרגיה בפנים השתנתה. לכן מכאן ואילך אדם זה לא יעבור את התהליך הטבעי של ההזדקנות. התאים שלו לא ימותו. לכן הוא יישאר צעיר לנצח. במהלך הטיפוח-תרגול אדם ייראה צעיר ובסוף הוא יישאר כך.

מובן שאם הגוף הזה ייפגע ממכונית, ייתכן שהעצמות עדיין יישברו, ואם הוא ייחתך על ידי סכין הוא עדיין ידמם, כי הסידור המולקולרי לא השתנה. זה רק שהתאים לא ימותו ולא יזדקנו באופן טבעי, אין חילוף חומרים. זה מה שאנחנו קוראים לו "לעבור מעבר לחמשת האלמנטים". איפה כאן האמונות הטפלות? אפשר להסביר את זה אפילו באמצעות עקרונות מדעיים. יש אנשים שאינם יכולים להסביר את זה בבהירות, אז הם מעירים סתם הערות. אחרים יאמרו שהם מפיצים אמונות טפלות. כיוון שהמשפט הזה מקורו בדתות, הוא לא מונח שהוטבע על ידי הצ'יגונג המודרני.

מה זה "לצאת משלושת העולמות"? הזכרתי ביום ההוא שהמפתח להגברת הגונג הוא טיפוח השין-שינג והיטמעות בתכונת היקום, אז תכונת היקום לא תגביל אותך. כשהשין-שינג שלך עולה, האלמנט הזה דֶה יהפוך לגונג. הגונג גָדֵל ועולה כלפי מעלה ללא הרף. אחרי שהוא מגיע לרמה גבוהה נוצר עמוד גונג. רמת הגונג שלך היא באותו גובה של עמוד הגונג. יש אִמרה כזאת: "החוק הגדול (דאפא) הוא ללא גבולות", הטיפוח תלוי לחלוטין בלב שלך. לגבי הגובה שאליו יכולה להגיע רמת הטיפוח שלך, הכול תלוי בסִיבּוֹלֶת שלך וביכולת שלך לשאת קשיים. אם תְכַלֶה את החומר הלבן שלך, החומר השחור שלך יכול להיהפך לחומר לבן באמצעות סבל. אם זה עדיין לא מספיק, תוכל לקחת על עצמך את החטאים של חבריך או קרוביך שאינם מטפחים, וגם אז תוכל להגביר את הגונג שלך. הכוונה כאן לאנשים שהגיעו לרמה גבוהה מאוד בטיפוח-תרגול. כאדם רגיל שמטפח, אינך צריך לחשוב על נשיאת החטאים של קרוביך. עם כמות כה גדולה של קארמה אדם ממוצע אינו יכול להצליח בטיפוח. אני מסביר כאן עקרונות של רמות שונות.

שלושת העולמות שמדברים עליהם בדתות מתייחסים לתשע הרמות של השמים, או 33 הרמות של השמים, כלומר השמים, הארץ והעולם התחתון מרכיבים את שלושת העולמות שבהם נמצאות הישויות החיות. מדברים על כך שכל הישויות בתוך 33 רמות השמים חייבות לעבור דרך מעגל גלגול הנשמות של הסַמְסָארָה[7]. "סמסארה" משמעה שמישהו הוא יצור אנושי בחיים האלה ויכול להיות חיה בחיים הבאים. בבודהיזם אומרים: על אדם לנצל את הזמן המוגבל בחיים האלה. אם לא תטפח עכשיו, מתי תעשה את זה? זה משום שלְחַיות אסור לטפח ולתרגל ואסור להן לשמוע את הפא. גם אם יטפחו לא ישיגו את "הפרי האמיתי"[8]. אם רמת הגונג שלהן תהיה גבוהה, השמים יהרגו אותן. אולי לא מקבלים גוף אנושי במשך כמה מאות שנים; אולי מקבלים גוף אנושי אחת לאלף שנה. ברגע שאתה מקבל גוף אנושי, לא תדע אפילו להוקיר אותו. אם תתגלגל לחתיכת סלע לא תהיה מסוגל לצאת במשך עשרת אלפים שנה. אם חתיכת סלע זו לא תתרסק או תישחק, לא תהיה מסוגל לצאת. זה קשה כל כך להשיג גוף אנושי! אם אדם יכול באמת להשיג את הדאפא הוא פשוט באמת הכי בר מזל. גוף אנושי קשה להשגה – זה העיקרון שמדובר עליו.

בתרגול הגונג אנחנו מתייחסים לנושא של רמה. הרמה תלויה לחלוטין בטיפוח-תרגול של האדם עצמו. אם אתה רוצה לעבור מעבר לשלושת העולמות, ואם עמוד הגונג שלך מטופח לרמה גבוהה, האם לא פרצת אל מעבר לשלושת העולמות? יש אנשים שכאשר היואן-שן שלהם עוזב את הגוף במשך הישיבה במדיטציה הוא מגיע בבת אחת לרמה גבוהה מאוד. יש תלמיד שכתב לי על ההתנסות שלו: "המורה, הגעתי לכך וכך רמות של רקיעים וראיתי מראות מסוימים". אמרתי לו שיעלה קצת יותר. הוא אמר: "אני לא יכול. אני לא מעז לעלות יותר ואני לא מסוגל לעלות יותר". מדוע זה כך? זה מפני שעמוד הגונג שלו היה רק בגובה כזה. הוא הגיע לשם על ידי כך שישב על עמוד הגונג שלו. זהו "סטטוס הפרי" שמדברים עליו בבודהיזם. הטיפוח שלו הגיע לסטטוס הזה. אבל לגבי מתרגל אין זו עדיין נקודת השיא של סטטוס הפרי. הוא עדיין עולה למעלה ללא הרף, מתרומם ללא הרף ומשפר את עצמו ללא הרף. אם עמוד הגונג שלך פורץ את הגבול של שלושת העולמות, האם אינך מעבר לשלושת העולמות? בדקנו וגילינו ששלושת העולמות שמדובר עליהם בדתות הם רק בתוך הטווח של תשעת כוכבי הלכת העיקריים[9] שלנו. יש אנשים המדברים על עשרה כוכבי לכת עיקריים. אני אומר שזה לא נכון כלל וכלל. ראיתי שלחלק מהמאסטרים של הצ'יגונג מהעבר יש עמוד גונג גבוה מאוד שהגיע מעבר לשביל החלב. הם כבר מזמן עברו הרבה מעבר לשלושת העולמות. הנושא של "לצאת משלושת העולמות" שדיברתי עליו עכשיו הוא בעצם עניין של רמה.

הנושא של רדיפה אחרי דברים

אנשים רבים נכנסו לשדה הטיפוח שלנו עם החזקה של רדיפה אחרי דברים. יש אנשים שרוצים להשיג יכולות על-טבעיות, יש אנשים שרוצים להאזין לכמה תיאוריות, יש אנשים שרוצים שמחלותיהם יתרפאו, יש גם אנשים שרוצים לבוא כדי לקבל פאלון. יש כל מיני סוגים של מנטליות. יש אפילו אנשים האומרים: "מישהו במשפחה שלי לא בא לכאן לשמוע את ההרצאה. אני אשלם שכר לימוד, תן לו פאלון בבקשה". זה לקח לנו דורות רבים, זמן ארוך מאוד ומספר שנים מפחיד בגודלו עד שהפאלון נוצר. איך אתה יכול לקנות פאלון עם כמה עשרות יואנים[10]? אז מדוע אנחנו יכולים לתת את זה לכולכם ללא תנאי? זה משום שאתם רוצים להיות מטפחים. לא ניתן לקנות את הלב הזה בשום סכום של כסף. רק כשטבע הבודהא מתגלה אנחנו יכולים לעשות את זה.

אתה מחזיק בלב של הרדיפה אחרי דברים. האם באת רק בשביל הדבר הזה? הפָא-שֶן[11] שלי בממד אחר יודע כל דבר שאתה חושב. כיוון שהמושגים של שני זמני-המרחב שונים, כשמסתכלים מממד אחר יצירת המחשבה שלך היא תהליך איטי מאוד. הוא יכול לדעת הכול לפני שאתה חושב. לכן עליך לוותר על כל המחשבות הלא נכונות שלך. אסכולת הבודהא מאמינה בקשרים גורליים. כל אחד מגיע לכאן בגלל קשר גורלי. אם קיבלת, אולי היית צריך לקבל את זה. לכן עליך להוקיר זאת ולא להחזיק בשום רדיפה אחרי דברים.

בטיפוח הדתי של העבר אסכולת הבודהא לימדה רֵיקוּת, לא לחשוב על שום דבר ולהיכנס לשער הרֵיקוּת; אסכולת הטאו לימדה את האַין, אין כלום, לא לרצות כלום ולא לרדוף אחרי כלום. מתרגלים אומרים: יש הלב לתרגל אבל אין הלב להשיג גונג. כל עוד בטיפוח-תרגול תהיה במצב של ווּ-וֵוי[12] ותתרכז רק בטיפוח השין-שינג שלך, כך הרמה שלך תעשה פריצות דרך, ומובן שתשיג דברים שצריך שיהיו לך. אם לא תוכל לוותר על דברים האין זו החזקה? אנחנו מלמדים בבת אחת פא כה גבוה, מובן שהדרישות מהשין-שינג שלך גם הן גבוהות. לכן אין לבוא ללמוד את הפא עם כוונות של רדיפה אחרי דברים.

כדי שנהיה אחראים כלפי כולכם, אנחנו מובילים אתכם אל הדרך הנכונה, ועלינו להסביר לכם את הפא הזה ביסודיות. כשמישהו רודף אחרי טיאן-מו היא תיחסם בעצמה וגם תאטום אותך. נוסף לכך, אני אומר לכולם שכל היכולות העל-טבעיות המתפתחות בטיפוח ב"פא שבתוך שלושת העולמות" הן יכולות מקוריות ומולדות של גוף הבשר ודם. בימינו אנחנו קוראים להן יכולות על-טבעיות. הן יכולות לעבוד רק בממד הנוכחי, בממד הזה שלנו, ולהשפיע על אנשים רגילים. בשביל מה אתם רודפים אחרי היכולות והמיומנויות הקטנות האלה? אתם רודפים ורודפים, אבל לאחר שמגיעים ל"פא שמעבר לשלושת העולמות" הן לא יעבדו בממדים אחרים. ברגע שמגיעים לטיפוח ה"פא שמעבר לשלושת העולמות" יש לזרוק את כל היכולות העל-טבעיות האלה ולדחוס אותן לתוך ממד עמוק מאוד לשם שימור. בעתיד הן ישמשו כעדות לטיפוח-תרגול שלך והן יכולות למלא רק את התפקיד המועט הזה.

אחרי היציאה מה"פא שבתוך שלושת העולמות" האדם מתחיל טיפוח-תרגול מחדש. הגוף ההוא הוא בעצם הגוף שדיברתי עליו שזה הגוף שמעבר לחמשת האלמנטים. הוא גוף בודהא. האם אין לקרוא לגוף כזה גוף בודהא? גוף הבודהא הזה צריך לטפח ולתרגל מההתחלה ולפתח יכולות מחדש. במקום לקרוא להן יכולות על-טבעיות קוראים להן "הכוחות השמימיים של פוא פא". הן חזקות ללא גבול, יכולות להשפיע בכל הממדים, והן מה שבאמת מתפקד. לשֵם מה אתה עוד רודף אחרי יכולות על-טבעיות? כל אלה שרודפים אחרי יכולות על-טבעיות, האין אתם מתכוונים להשתמש בהן בקרב אנשים רגילים, להתפאר בין אנשים רגילים? אחרת מדוע תרצו אותן? הן בלתי נראות ואי אפשר לגעת בהן. אפילו למטרה של קישוט עדיף למצוא משהו שנראֶה טוב! זה בטוח שבאופן תת-הכרתי יש לך כוונה להשתמש בהן. לא ניתן לרדוף אחריהן כמיומנויות שבקרב אנשים רגילים. הן משהו על-טבעי לחלוטין ואסור לך להתפאר בהן מול אנשים רגילים. התפארות בעצמה היא החזקה חזקה מאוד והחזקה רעה מאוד שמטפח חייב להיפטר ממנה. אם אתה רוצה לעשות כסף והון בעזרתן, או אם אתה רוצה להשיג את המטרות שלך בקרב אנשים רגילים במאבקים אישיים, זה אפילו עוד יותר לא בסדר. זה בעצם להשתמש בדברים של רמות גבוהות כדי להפריע לחברת האנשים הרגילים ולערער אותה. המחשבה הזאת היא אפילו גרועה יותר. לכן אסור להשתמש בהן סתם כך.

יכולות על-טבעיות נוטות בדרך כלל להתפתח אצל אנשים בשני הקצוות: ילדים ואנשים בגיל מבוגר מאוד. במיוחד נשים מבוגרות שומרות בדרך כלל היטב על השין-שינג ואין להן החזקות רבות בקרב אנשים רגילים. אחרי שהיכולות העל-טבעיות מתפתחות אצלן הן שולטות בקלות על עצמן ואין להן מנטליות של התפארות. מדוע קשה לאנשים צעירים לפתח יכולות על-טבעיות? במיוחד גבר צעיר, הוא עדיין רוצה להיאבק ולהשיג כמה מטרות בחברת האנשים הרגילים! ברגע שיש לו יכולות על-טבעיות הוא ישתמש בהן כדי להשיג את המטרות שלו. הוא ישתמש בהן כאמצעים להגשמת המטרות שלו. זה אסור לחלוטין. לכן הוא לא יְפַתֵח יכולות על-טבעיות.

העניין של טיפוח-תרגול אינו משחק ילדים והוא גם אינו טכניקה של אנשים רגילים – הוא עניין רציני מאוד. הרצון שלך לטפח או היכולת שלך לעשות זאת תלויים לחלוטין באיך תשפר את השין-שינג שלך. זה יהיה נורא אם מישהו יוכל באמת להשיג יכולות על-טבעיות באמצעות רדיפה אחריהן. תראה שלא יהיה לו אכפת מטיפוח והוא לא יחשוב על העניין הזה בכלל. כיוון שהשין-שינג שלו יימצא ברמה של אנשים רגילים והיכולות שלו הושגו דרך רדיפה, אז ייתכן שהוא יבצע כל מיני מעשים רעים. יש כסף רב בבנק והוא ייקח אותו אליו; ברחוב יש דוכני הגרלה רבים, הוא יקבל את הפרס הראשון. מדוע הדברים האלה אינם קורים? יש מאסטרים של צ'יגונג האומרים: בלי להדגיש מוסריות אדם נוטה בקלות לעשות מעשים רעים אחרי שיְפַתֵחַ יכולות על-טבעיות. אני אומר שזו הצהרה מוטעית, זה בכלל לא כך. אם אתה לא מדגיש מוסריות ולא מטפח את השין-שינג שלך, אתה פשוט לא תְפַתֵחַ שום יכולת על-טבעית. יש אנשים שהשין-שינג שלהם טוב וברמה שלהם מתפתחות יכולות על-טבעיות, ואז הם אינם יכולים לנהל את עצמם היטב ועושים דברים שאין עליהם לעשות. יש גם מקרים כאלה. אבל ברגע שאדם עושה משהו רע, היכולות שלו ייחלשו או יֹאבְדוּ. ברגע שהן יֹאבְדוּ הן אבודות לנצח. יתר על כן, הדבר החמור ביותר הוא שזה יכול לעורר את ההחזקות של האדם.

יש מאסטרים של צ'יגונג המצהירים שאם מישהו לומד את השיטה שלהם הוא יוכל לטפל במחלות אחרי שלושה או חמישה ימים. זה כמו פרסומת ויש לקרוא להם "סוחרי צ'יגונג". חישבו על זה כולכם: כאדם רגיל, איך תוכל לרפּא את המחלות של אחרים באמצעות פליטה של מעט צ'י? בגוף האנשים הרגילים יש צ'י וגם אצלך יש צ'י. אתה רק התחלת את התרגול, זה רק שנקודות הלָאו-גונְג[13] שלך נפתחו ואתה יכול לספוג ולפלוט צ'י. כשאתה מטפל במחלות של אנשים גם אצלם יש צ'י, אולי הצ'י שלהם יטפל בך! איך יכולה להיות השפעה של ריסון בין צ'י לצ'י? צ'י אינו יכול לרפּא מחלות בכלל. נוסף לכך, כשאתה מטפל אתה יוצר עם המטופל אותו שדה, וכל הצ'י החולני שבגוף המטופל יעבור לגופך באותה כמות. אף על פי שהשורש נמצא אצל המטופל, אם יש יותר מדי צ'י חולני זה יגרום לך להיות חולה. ברגע שאתה מרגיש שאתה יכול לטפל במחלות, תִפְתַח את הדלת שלך ותתחיל לטפל. אתה לא תדחה בקשות ותְפַתֵחַ החזקה. כמה משמח זה כשאתה מצליח לרפּא מחלות של אחרים! מדוע אפשר לרפּא אותן? האם לא חשבת על כך? בגופם של כל המאסטרים המזויפים של הצ'יגונג יש פוּּ-טִי[14]. כדי לגרום לך להאמין בהם הם נותנים לך קצת מהמסרים שלהם, שְיִתְכַּלוּ אחרי שתטפל בשלושה, חמישה, שמונה או עשרה מטופלים. זה צורך אנרגיה ולאחר מכן האנרגיה המועטה הזאת לא תהיה יותר. אין לך גונג משלך – מנין יש לך גונג? כמאסטרים של צ'יגונג טיפחנו ותרגלנו במשך עשרות שנים. זה היה קשה מאוד לטפח בעבר. טיפוח-תרגול הוא קשה מאוד אם אדם אינו דבק בדרך אמיתית או אם הוא מטפח בדרך סוטה או קטנה.

אף שרואים שמאסטרים גדולים של צ'יגונג הם מפורסמים, הם פיתחו את הגונג המועט שלהם רק אחרי שטיפחו במשך עשרות שנים. אתה לא טיפחת, איך יכול להיות לך גונג אחרי שהיית בסדנת צ'יגונג? איך זה יכול להיות? אתה תְפַתֵחַ החזקה מעתה ואילך. ברגע שהחזקה מתפתחת, אתה תילחץ אם לא תוכל לרפּא מחלה. כדי לשמור על השם הטוב, מה האדם חושב כשהוא מטפל במחלות? "תנו לי את המחלה כדי שהמטופל יירפא". זה לא בא מתוך חמלה. ההחזקה של פרסום ואינטרס אישי לא סולקה בכלל ואי אפשר בהחלט לפַתֵחַ חמלה. הוא מפחד לאבד את שמו הטוב. הוא יעדיף לקבל את המחלה בעצמו כדי לשמור על שמו הטוב. איזו החזקה עצומה לפרסום! ברגע שנוצרת המשאלה הזאת, אז בסדר, המחלה הזו תעבור מיד לגוף שלו. זה באמת ישיג את האפקט הזה. הוא יחזור הביתה עם המחלה והמטופל יירפא. אחרי הטיפול הוא בעצמו יסבול בבית. אתה חושב שריפּאת את המחלה, וברגע שאחרים קוראים לך מאסטר של צ'יגונג תשמח ותהיה מרוצה מאוד מעצמך, האין זאת החזקה? ברגע שאינך יכול לרפּא מחלה תרכין את ראשך בכישלון. האם זה לא נגרם על ידי ההחזקה לתהילה ולרווח אישי? נוסף על כך, כל הצ'י החולני מהמטופלים שלך יעבור לגוף שלך. אף על פי שהמאסטרים המזויפים של הצ'יגונג לימדו אותך איך לסלק אותו, אני אומר לך שאי אפשר לסלק אותו בכלל, אפילו לא מעט, כי אין לך היכולת להפריד בין צ'י טוב לצ'י רע. כשהזמן עובר, הגוף שלך יהיה שחור כולו מבפנים, וזוהי קארמה.

כשבאמת תרצה לטפח ולתרגל זו תהיה באמת חוויה קשה. איך תעשה את זה? כמה תצטרך לסבול כדי להפוך את הקארמה לחומר הלבן? זה יהיה קשה מאוד. במיוחד, ככל שהאיכות המולדת של האדם טובה יותר, כך הבעיה הזאת נוטה יותר להתעורר. יש אנשים שכל הזמן רודפים אחרי טיפול במחלות. אם קיימת אצלך רדיפה אחרי דברים, חיות יראו את זה ויבואו לעלות על גופך. זהו פו-טי. האם אינך רוצה לטפל במחלות? הן יעזרו לך בזה. אבל הן לא יעשו את זה ללא תנאי. אין הפסד – אין רווח. זה מסוכן מאוד ובסוף תזמין אותן אליך. איך תוכל להמשיך את הטיפוח-תרגול שלך? זה ייגמר לגמרי.

יש אנשים עם איכות מולדת טובה המחליפים את האיכות המולדת שלהם עם הקארמה של אחרים. האדם ההוא חולה ויש לו קארמה רבה. אם תרפא מטופל חולה מאוד, אחרי הטיפול תרגיש מאוד לא נוח בבית! בעבר אנשים רבים הרגישו כך אחרי שטיפלו בחולה, החולה נרפּא ואתה נַעֲשֶׂה חולה מאוד בבית. כשהזמן עובר, יותר קארמה עוברת אליך; אתה נותן לאחרים דֶה ומחליף אותו בקארמה שלהם. אין הפסד – אין רווח. אף על פי שמה שאתה מקבל הוא מחלה, צריך לשלם בדֶה עבור הקארמה. יש עיקרון ביקום הזה שאף אחד לא יכול להתערב במה שאתה עצמך רוצה. אף אחד גם לא יגיד שאתה טוב. יש כלל ביקום: מי שיש לו קארמה רבה הוא אדם רע. אתה מוותר על האיכות המולדת שלך לאדם אחר בעבור קארמה, איך תוכל לעשות טיפוח-תרגול עם קארמה רבה? האיכות המולדת שלך תיהרס לגמרי על ידי האדם ההוא. האין זה מפחיד? האדם יירפא, הוא ירגיש טוב, אבל אתה תסבול בבית. אם תרפּא שני חולי סרטן – אתה בעצמך צריך "ללכת" במקומם. האין זה מסוכן? זה אכן כך, ורבים לא יודעים את העיקרון שמאחורי זה.

אל תושלו מכך שכמה מאסטרים מזויפים של צ'יגונג הם מפורסמים. להיות ידוע זה לא בהכרח להיות יודע. מה יודעים אנשים רגילים? כשהרבה אנשים עושים מזה רעש, אז אנשים מאמינים לזה. אמנם הם עושים את הדברים האלה עכשיו, אבל הם פוגעים לא רק באחרים, אלא גם בעצמם. תוך שנה או שנתיים תראה מה יקרה להם. אסור לערער כך את הטיפוח-תרגול. טיפוח-תרגול יכול לטפל במחלות, אבל הוא אינו מיועד לריפּוי מחלות. הוא דבר על-טבעי ולא טכניקה של אדם רגיל. אסור לחלוטין לערער כך סתם את הטיפוח-תרגול. בימינו כמה מאסטרים מזויפים של צ'יגונג ממש עשו תוהו ובוהו והשתמשו בצ'יגונג כאמצעי להשגת פרסום או הון. אלו הן קבוצות רעות הפועלות להרחיב את השפעתן, והן עולות במספרן על המאסטרים האמיתיים של הצ'יגונג פי כמה וכמה. כל האנשים הרגילים אומרים כך ועושים כך ואתה מאמין בהם? אולי אתה חושב שצ'יגונג הוא רק כך, אבל הוא לא. מה שאני אומר זה עיקרון אמיתי.

כשיחסים חברתיים שונים מתהווים בין אנשים רגילים, כשאדם עושה מעשים רעים לשם רווח אישי ויהיה חייב לאחרים דברים, הוא יצטרך לשאת סבל כדי לשלם את החובות. נניח שאתה מטפל במחלה סתם כך, גם אם אתה באמת יכול לרפּא אותה, איך אפשר להרשות לך לעשות זאת? בודהות נמצאים בכל מקום. יש בודהות רבים כל כך, מדוע הם אינם עושים דבר כזה? כמה נהדר זה יכול היה להיות אם בודהא היה גורם לכל המין האנושי להרגיש נוח! מדוע אינו עושה את זה? על אדם לשלם את הקארמה שלו בעצמו ואף אחד אינו מעז להפר את העיקרון הזה. במהלך הטיפוח מטפח יכול לעתים לעזור לאדם אחר מתוך חמלה, אבל זה רק ידחה את המחלה. אם אינך סובל עכשיו תסבול מאוחר יותר. או שיהפכו את זה כך שבמקום שתהיה חולה תאבד כסף או שיהיו לך קשיים, ייתכן שזה יהיה כך. מי שבאמת יכול לעשות את הדבר הזה ולסלק את הקארמה עבורך בבת אחת, יעשה את זה רק למען מטפחים ולא עבור אנשים רגילים. אני לא מלמד כאן רק את העקרונות של האסכולה שלי. אני מדבר על האמיתות של כל היקום ואני מדבר על המצבים הממשיים בקהילת המטפחים.

כאן אינני מלמד אתכם לרפּא מחלות. אנחנו מובילים אתכם אל הדרך הגדולה, הדרך האמיתית, ואנחנו מובילים אתכם כלפי מעלה. לכן בהרצאותיי אני אומר תמיד שלתלמידי הפאלון דאפא אסור לטפל במחלות. אם תטפלו במחלות אינכם מטפחים של פאלון דאפא. כיוון שאנחנו מובילים אותך אל הדרך האמיתית, במשך טיפוח ה"פא שבתוך שלושת העולמות" אנחנו מטהרים, מטהרים ומטהרים עבורך ללא הרף את הגוף, עד שהוא יוחלף לגמרי על ידי החומר בעל האנרגיה הגבוהה. איך תוכל לטפח אם אתה עדיין אוסף את הדברים השחורים האלה בתוך גופך? הדברים האלה הם קארמה! אתה לא תהיה מסוגל לטפח ולתרגל כלל וכלל. עם יותר מדי קארמה לא תוכל לשאת את זה. אם אתה סובל יותר מדי לא תהיה מסוגל לטפח ולתרגל, זהו העיקרון. אני חשפתי את הדאפא הזה ואולי אתם עדיין אינכם יודעים מה לימדתי. כיוון שהדאפא הזה יכול להיחשף לציבור, יש דרכים להגן עליו. אם אתה מטפל במחלות של אחרים, הפָא-שֶן שלי ייקח בחזרה את כל מה שהותקן בגופכם למען הטיפוח-תרגול. אי אפשר להרשות לכם סתם כך להרוס משהו יקר כל כך בגלל תהילה ואינטרס אישי. אם אינך נוהג לפי הדרישות של הפא, אינך מטפח של הפאלון דאפא שלנו. גופך יוחזר שוב לרמת האנשים הרגילים והדברים הרעים יוחזרו אליך, כי אתה רוצה להיות אדם רגיל.

אתמול אחרי ההרצאה רבים מכם הרגישו שכל גופם קל. אבל מספר מועט מאוד של אנשים עם מחלות קשות הקדימו את האחרים, והתחילו להרגיש אתמול חוסר נוחות. אחרי שהוצאתי אתמול את הדברים הרעים מגופכם, רובכם הרגשתם שכל גופכם קל ונוח מאוד, אבל ליקום שלנו יש עיקרון של "אין הפסד – אין רווח". איננו יכולים להוציא את הכול עבורך. אסור לחלוטין שלא תסבול שום דבר מזה. זאת אומרת הוצאנו את הגורמים היסודיים של המחלות שלך ושל בריאותך הרופפת, אבל עדיין יש לך שדה של מחלות. אדם שהטיאן-מו שלו נפתחה ברמה נמוכה מאוד יכול לראות בגופך אשכולות של צ'י שחור, צ'י חולני עכור, שהוא גם גוש של צ'י שחור מרוכז בצפיפות גבוהה מאוד. ברגע שהוא מתפזר הוא יתפשט בכל גופך.

מהיום ואילך חלק מהאנשים ירגישו קור בכל גופם כאילו הם סובלים מהתקררות עזה. אפילו עצמותיהם אולי יכאבו. רוב האנשים ירגישו חוסר נוחות מקומי, כמו כאבים ברגליים או סחרחורת. החלק החולה של גופכם, שחשבתם שהִתְרַפֵּא קודם במהלך תרגילי צ'יגונג או על ידי איזה מאסטר של צ'יגונג, יופיע שוב. זה משום שהמאסטר ההוא של הצ'יגונג לא ריפֵּא את המחלה שלך אלא רק דחה אותה. זה עדיין שם ויופיע שוב מאוחר יותר אם לא עכשיו. עלינו לחפור את כל זה החוצה, להוציא עבורך את הכול ולסלק את זה לחלוטין מהשורש. באופן זה ייתכן שתרגיש שמחלתך הופיעה שוב. זהו סילוק הקארמה שלך באופן יסודי, לכן יהיו לך תגובות. יש אנשים שיהיו להם תגובות מקומיות, ירגישו חוסר נוחות בדרך זו או אחרת ויופיעו סוגים שונים של חוסר נוחות, כל זה נורמלי. אני אומר לכולם שלא חשוב כמה רב הוא חוסר הנוחות שלכם, עליכם להתמיד ולבוא להרצאה. ברגע שתיכנס לכיתה, כל הסימפטומים שלך ייעלמו ולא תהיה כל סכנה. יש לציין עניין אחד: לא חשוב כמה אתה סובל מה"מחלה", אני מקווה שתתמיד לבוא, כיוון שקשה להשיג את הפא. כשאתה מרגיש עוד יותר גרוע, זה אומר שדברים יתהפכו אחרי שיגיעו לשיא, כל גופך יטוהר, וזה חייב להיות מטוהר לחלוטין. שורש המחלה כבר סולק ומה שנשאר הוא רק מעט הצ'י השחור שיֵצֵא בעצמו ויגרום לך למעט קושי ולמעט סבל. אסור שלא תסבול בכלל.

בחברה של האנשים הרגילים, כשאתה מתחרה עם אחרים למען תהילה ורווח אישי, אינך יכול לישון או לאכול היטב והרסת את גופך. כשגופך נראֶה מממד אחר, אפילו עצמותיך שחורות כולן. עם גוף כזה אי אפשר שלא תהיה לך שום תגובה בזמן שהוא מטוהר בבת אחת, לכן יהיו לך תגובות. יש אנשים שיקיאו וישלשלו. בעבר תלמידים ממקומות רבים העלו את הנושא הזה כשכתבו לי על ההתנסויות שלהם: "המורה, בדרכי הביתה מההרצאות חיפשתי בתי שימוש לאורך כל הדרך, עד שהגעתי הביתה". זה משום שאפילו כל האיברים הפנימיים חייבים להיות מטוהרים. אנשים בודדים יכולים להירדם, ולהתעורר ברגע שאני מסיים את ההרצאה. מדוע? זה משום שיש להם בתוך הראש מחלות שצריך לכוונן. אדם לא יהיה מסוגל לסבול את זה במשך הכוונון של המוח, לכן צריך להכניס אותו למצב של הרדמה באופן שהוא לא ירגיש. אבל יש אנשים שאין להם בעיה בשמיעה, אמנם הם ישנים חזק, אך הם שמעו הכול בלי להחסיר מילה. הם יהיו ערניים לאחר מכן ולא ירגישו עייפים אפילו אם לא יישנו יומיים. כל אלה הם מצבים שונים וצריך לכוונן את כולם, כל גופכם יטוהר עבורכם.

כאנשים שבאמת מתרגלים פאלון דאפא, כשאתם יכולים באמת לוותר על ההחזקות שלכם, לכל אחד מכם יהיו תגובות מעתה ואילך. אלה שאינם יכולים לוותר עליהן אומרים מן השפה ולחוץ שהם ויתרו, אבל למעשה אינם יכולים לוותר עליהן כלל, לכן יהיה קשה מאוד לעשות זאת עבורם. יש גם כמה מהאנשים שיבינו מאוחר יותר את תוכן ההרצאות שלי. הם מתחילים לוותר על ההחזקות שלהם וגופם מטוהר, ובשעה שגופם של אחרים מרגיש קל, אנשים אלה רק אז מתחילים להֵירָפֵא ממחלותיהם ומתחילים להרגיש רע. בכל כיתה יש אנשים כאלה שנשארים מאחור – אלה עם תכונת הארה נחותה יותר. לכן לא חשוב מה קורה לכם – זה נורמלי. כשנתתי הרצאות במקומות אחרים תמיד קרה מצב כזה: היו אנשים שהרגישו רע מאוד, ישבו כפופים ולא קמו מהכיסא וחיכו שארד מהבמה ואטפל בהם. אני לא אטפל בהם. אם אפילו את המבחן הזה אתה לא יכול לעבור – מהיום ואילך, כשתטפח ותתרגל בעצמך, תיתקל בקשיים גדולים רבים – אם אפילו את זה אתה לא יכול לעבור, איך תטפח ותתרגל? האם אינך יכול להתגבר על עניין קטן כזה? כולם יכולים לעבור את זה. לכן אל תבקשו ממני עוד לטפל במחלות וגם אינני מטפל במחלות. ברגע שתזכיר את המילה "מחלה" אני לא מעוניין להקשיב.

קשה מאוד להציל בני אדם. יש תמיד חמישה או עשרה אחוזים מהאנשים בכל כיתה שאינם יכולים לעמוד בקצב של האחרים. זה בלתי אפשרי שכל אחד ישיג את הטאו. אפילו לגבי אלה מביניכם שיכולים להמשיך את הטיפוח-תרגול שלהם, צריך לראות אם תוכלו להצליח בטיפוח ואם אתם נחושים לטפח. זה בלתי אפשרי שכל אחד יהפוך לבודהא. אצל מטפח אמיתי של הדאפא יופיעו אותם מצבים כתוצאה מקריאת הספר והוא יקבל גם כן את כל מה שהוא אמור לקבל.

 

 

---