לי הונג-ג'י
23 במאי 2004
שלום כולם! (תלמידים: שלום, מאסטר!)
אמרתי בעבר שכאשר המצב הכולל של תיקון הפא נע קדימה ומסלק את הרוע, וכאשר אתם עוזרים לאנשים להיות יותר ויותר צלולים לגבינו כאשר אתם מבהירים את העובדות, אז הישויות המרושעות מתמעטות עוד ועוד. אף שהכוחות הישנים אינם קיימים עוד, לדברים שהם תכננו בשלושת העולמות עדיין יש השפעה. אז במילים אחרות, אף שהישויות המרושעות שנותרו הן מעטות, ושהיום אנשי העולם ככלל מתעוררים במהירות, הרוע עדיין לא יפסיק סתם כך. אז במהלך הזמן הזה, לפני שהישויות הרעות מסולקות באופן סופי ומוחלט, הן עדיין ממלאות תפקיד, והן עדיין עד כדי כך מרושעות – זה רק שכוחן צומצם עכשיו ויש פחות מקומות שבהם הן יכולות לבצע רשע.
בזמן הנוכחי, בנוסף לטיפוח האישי של תלמידי הדאפא, עליכם לעשות דברים רבים כדי להבהיר את העובדות. אז אני מאמין שעבור תלמידי דאפא, הבהרת העובדות הפכה לדרך מיוחדת של טיפוח לכם המטפחים היום. זה מעולם, מעולם, לא קרה בעבר. וניתן לקרוא לזה הישג מפואר של תלמידי דאפא המאמתים את הפא ומצילים ישויות חיות במהלך תיקון הפא. אתם יודעים, בעבר כשאנשים טיפחו הם שאפו רק להגעה לשלמות של עצמם. אך הדברים שעומדים מול תלמידי הדאפא הם עצומים. אתם יודעים, אמרתי פעמים רבות שלאיש מבני האדם בעולם היום אין רקע פשוט. אם לאיש מהם אין רקע פשוט, אז האנשים שאתם מצילים, הישויות החיות שאתם מצילים, אינן ישויות רגילות, ואין זה משהו שמטפח רגיל יכול לעשות. רק תלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא של היום מסוגלים לעשות זאת כאשר הם מאמתים את הפא, רק הם ראויים לעשות זאת ורק הם מורשים לעשות זאת. אז מה שאני אומר הוא, שהאחריות ההיסטורית שאתם נושאים היא משמעותית, ואתם מניחים את הבסיס בשביל העתיד.
אתם יודעים, כל דבר ביקום הגיע לשלב הסופי שלו בתיקון הפא. אך בשלושת העולמות האלה ישויות של רמות סופיות וגבוהות עד מאוד עדיין מתקיימות, ולקיום שלהן יש השפעה של הפרדה, וכך הישויות הרעות עדיין יכולות לעשות מעשי רשע בעולם. אף ששלושת העולמות הם זעירים בהשוואה לקוסמוס העצום, הם קיימים בהתאמה אליו, כמו נקודת המוקד שלו. אף שכדור הארץ הזה הוא זעיר, ואף שמי שאנחנו ניצבים מולם הן ישויות ברמה הנמוכה ביותר של היקום – בני אדם, הדומים לאלוהויות ויש להם מראה חיצוני של אלוהויות – ושאפילו הדרך שבה אתם מטפחים היא כזו שבה אתם מתחילים משיטת הטיפוח הנמוכה ביותר בקוסמוס – עדיין המשימה שאתם נושאים על כתפיכם היא עצומה.
כאשר תלמידי הדאפא הבהירו את העובדות, הצלתם ישויות רבות שהיו צריכות להינצל, אך זה לא מספיק. למעשה, עד כה מה שהשגתם הוא עדיין מוגבל, ובמושגים מספריים היחס עדיין קטן למדי. במיוחד תלמידי הדאפא שבסין נושאים באחריות הגדולה ביותר. הגוף העיקרי של תלמידי הדאפא נמצא בסין, אז על תלמידי הדאפא שם לפעול אפילו טוב יותר. באמצעות לקחים שנלמדים עליהם להיעשות אפילו יותר רציונליים ואפילו יותר צלולים, ולעשות דברים בצורה ישרה יותר. עליהם לאפשר ליותר ישויות חיות להינצל, וצריכה להיות להם ההשפעה של הגוף העיקרי של תלמידי הדאפא. כל מה שעושים תלמידי הדאפא באזורים אחרים סובב סביב הגוף העיקרי של הדאפא בסין, וזה מרסן את הרדיפה של הרוע, מפחית את הלחץ מתלמידי הדאפא בסין, ועוזר לתלמידי הדאפא בסין להבהיר את האמת. בהתייחסות כוללת, כאשר מסתכלים על מצב אימות הפא של הגוף הכולל של תלמידי הדאפא, בתקופת תיקון הפא תלמידי הדאפא מילאו באופן בסיסי את התפקיד של תלמידי הדאפא.
כמובן, ישנם עדיין מעט אנשים שהם היוצאי דופן, ותמיד היו אנשים שאינם מתקדמים במרץ, מכיוון שאחרי הכול ישנם שלושה מצבים שונים עם תלמידי הדאפא. הראשון הוא שהם עשו הסכם מוקדם עם המאסטר לבוא לכאן, והשני הוא זה שבו הם יצרו איתי קשרים קארמתיים בהיסטוריה – האנשים שיצרו איתי קשרים קארמתיים בתקופות היסטוריות שונות. והקבוצה השלישית הם אלה שנכנסו כאשר העברתי את הפא בפעם הזאת והדלת הייתה פתוחה לרווחה. היה להם בסיס טוב, ונדמה היה שהם די טובים ושהם יוכלו להצליח. אך למעשה, הדרך בה הם נהגו לא הייתה משביעת רצון עד כדי כך. גם היום יש אנשים שההתנהלות שלהם בחיים האישיים כלל אינה כמו זו של מטפח. באשר לאנשים כאלה, לא משנה כמה דברים אתה עושה, אינך יכול להגיע לשלמות. בשעה שתלמידי הדאפא מבהירים את העובדות, [מספר אנשים] מבזבזים את הכסף המיועד להכנת חומרים שתלמידי הדאפא אספו וחסכו. תמיד לימדתי אתכם לחשוב קודם על אחרים בכל דבר שאתם עושים, אך האם זה בכלל עובר במחשבתך בשעה שאתה משתמש בכסף וברכוש של תלמידי הדאפא? הרוע מנצל כל פער קטנטן, ונועץ מבט מאיים בכל מילה ומילה ובכל מעשה שלכם. מה שלא יהיה הדבר אליו אתה קשור, זה מה שהישויות המרושעות יחזקו, וכאשר מחשבתך אינה ערנית הם יהפכו אותך ללא-רציונלי. כולם נותנים מעצמם למען הדאפא ועם זאת אנשים מסוימים מבקשים ללא בושה תשלום מתלמידים אחרים. האם הנכם מטפחים? עם מי אתם מתמקחים על תנאים? מדוע אתם מתנהגים לגמרי לא כמו מטפחים? וכיצד תוכלו לבסס מוסריות אדירה של מטפח? האם אתם חושבים שהמאסטר מוביל אתכם באיזה שהוא דבר פוליטי של אנשים רגילים? ישנם גם אנשים שלא היו צלולים או רגועים, הם אינם ערים לענייני בטיחות, ועוד פחות מזה הם ערים לביטחונם של אנשים אחרים. בזמן ההוא כאשר הקבוצה השלישית הזו של התלמידים הצטרפה לשורות תלמידי הדאפא, זה היה ידוע שכאשר הם יעברו ניסיונות, כאשר הם יחוו קשיים, וכאשר הקארמה העצומה שלהם תופחת ותושמד, המבחנים שלהם יהיו רציניים. אך לא היה ידוע בתקופה ההיא אם הם יהיו מסוגלים לצלוח אותם. כמובן, הקבוצה ההיא של האנשים הלא-רציונליים היא קטנה.
בהתבונן במצב הנוכחי, אני חושב שרובם באופן בסיסי בסדר, אך עדיין ישם כאלה שלא, כאלה המסתכלים על הפא בצורה אנושית, מסתכלים על הרדיפה בצורה אנושית, ומסתכלים בצורה אנושית על שלושת הדברים שעל תלמידי הדאפא לעשות. ובמיוחד כאשר זה מגיע להבהרת העובדות לאנשים, יש עדיין אנשים רבים שאינם הופכים את זה לעדיפות. כאן אני בעיקר מדבר על התלמידים שבסין. המחשבות הנכונות של חלק מהאנשים עדיין לקויות, והם עדיין אינם מסוגלים לשים בעדיפות ראשונה את הבהרת העובדות לאנשים. ובמהלך הרדיפה לחלק מהאנשים אפילו הייתה השפעה שלילית מאוד. ברגע אחד הם צלולים, אך לאחר זמן מה הם שוב נעשים מטושטשים. בני אדם.... זה לא משנה מאיפה באת וזה לא משנה איזה בסיס יש לך, ברגע שבאת למקום האנושי הזה נכנסת לעולם של אשליה, וזה אכן קשה לבן אדם לצעוד החוצה מתוך המצב המזויף הזה של החברה האנושית והתרבות המזויפת הזו שנוצרה על ידי הכוחות הישנים. אך באותו זמן הישות אינה מושלית לגמרי, כיוון שעדיין יש לה צד שמודע ועדיין יש לה הבסיס היסודי של הישות שלה, המבוסס על הטבע המקורי המולד שלה. לכל הדברים האלה יכולה להיות השפעה חיובית וצריכה להיות השפעה טובה מאוד. במילים אחרות, צריכות להיות לכם מחשבות נכונות. במונחים של כיצד אנשים עשו זאת בפועל, אני רואה שיש אנשים שהביצוע שלהם היה עלוב מאוד. אבל אתם יודעים לשם מה המאסטר בא לכאן? במונחים של תיקון הפא המטרה שלי היא לא אחרת מאשר הצלת כל הישויות החיות, וזה כולל את אנשי העולם, האנשים על כדור הארץ. (מחיאות כפיים) אז [אני] חייב להציל את אלה שיכולים להיות מוצלים. הדרך שבה אני מסתכל על דברים שונה מהדרך שבה אתם או אנשי העולם מסתכלים עליהם. כאשר בן אנוש רואה מישהו עושה טעות הוא מוצא את זה כמעט בלתי נסלח. אבל אני לא מסתכל על דברים באופן זה. אני מסתכל על הישות כולה בשלמותה, וגם כאשר יש רק חוט אחד של תקווה, אני אתן לה תקווה (מחיאות כפיים).
יש אנשים רגילים האומרים: "האם אין למאסטר שלכם יכולות עצומות? למה הוא לא עושה כך וכך?" דברים אינם כפי שהם חושבים. המחשבות האמיתיות של האנשים קובעות מי מהם ינופה החוצה, וכן, ניתן להשמיד אותם בהינף יד. אך לשם מה באתי לכאן? מדוע נשאתי כל כך הרבה בשביל כל הישויות? [אם הייתי עושה דברים בדרך זו], האם לא הייתי עושה כל זאת לשווא? ישות על כדור הארץ קיימת בהתאמה לקוסמוס ובהתאמה לדברים גדולים, אז זוהי נקודת מוקד, וכאשר אדם חוטא אין זה עניין של אדם אחד שחטא – חִשבו על כך, זה בהחלט יכול לערב מערכת קוסמית עצומה. אם זהו המקרה, אז כשישות אחת נהרסת, אולי מערכת קוסמית עצומה נהרסה. ובמקרים מסוימים זה הולך יותר רחוק, כיוון שאם ישות על כדור הארץ ביצעה חטאים, אז [מה לגבי] אלה שהשתמשו בה, שארגנו את זה, שתמרנו אותה, שהסיתו לכך, שהגורמים שלהם שיחקו תפקיד... מה שמעורב זה לא רק גוף קוסמי אחד או שני גופים קוסמיים, אלה הם גופים קוסמיים עצומים, שהם כולם אחראים לזה. זהו החוק של הקוסמוס! וזהו סטנדרט בסיסי שעל פיו תיקון הפא של הקוסמוס ממקם את כל הישויות החיות. כשמישהו ביצע מעשים רעים במקום האנושי הזה, אם אתה רק מחפש שבן האנוש יְיַשֵב את החשבון, בן האנוש אינו מסוגל לשאת באחריות המלאה. לא משנה באיזו מידה תשמיד אותו, הוא אינו יכול לשאת באחריות המלאה, כיוון שזה אינו עניין פשוט של בן אדם שביצע חטא – זה נובע מכך שמעורבים בזה גורמים של ישויות מרמות גבוהות.
אך מנגד, אם המחשבות הנכונות של אדם באמת מתעוררות והוא נעשה צלול, אז כאשר הוא רוצה לעשות משהו, אז הישויות מהרמות הגבוהות יסתכלו על הצד הזה של האדם גם כן. אם אדם באמת רוצה לעשות מעשים טובים, אז לאף אחד אין הזכות להכריח אותו לבצע חטאים, וכל מי שיעשה זאת יושלך למטה. אם לגוף העיקרי של הישות יכולה להיות השפעה טובה, אז גם אם בהיסטוריה הישות הזו נעשתה רעה, ניתן להפחית את החטאים שלה, כיוון שהקריטריון של תיקון הפא כלפי הקוסמוס כולו הוא להתבונן בעמדתה של ישות כלפי תיקון הפא. המצב הכולל של בני אדם על פני כדור הארץ נשלט על ידי תחומים גבוהים, אז הגישות של בני האנוש, [בתורן], משפיעות על התחומים הגבוהים האלה ואף על רמות גבוהות יותר.
לתלמידים רבים יש היכולת לראות מחזות ומצבים מסוימים, אך למען האמת, אומר לכם שכל אלה הם ביטויים ספציפיים של ישויות מסוימות ברמות שונות בקוסמוס העצום – הם כולם התבטאויות של החיים השונים האלה ושל ישויות אינדיבידואליות של אלוהויות שונות. אך הדברים הקריטיים הם הביטויים של מלכי-הגוף-העיקרי העצומים שלהם – שבדרך כלל יודעים הרבה על המצב האמיתי והביטויים שלהם שונים מאלו של הישויות הספציפיות שלהם. לכן מה שחלק מהתלמידים רואים הם לא הביטויים של הגופים העיקריים. אז לתלמידי הדאפא שלנו, הבהרת העובדות למעשה עוברת בהרבה את הטיפוח האישי שלכם. הטיפוח האישי שלכם הוא רק למען הגשמת השלמות של ישות אחת, אך התפקיד שאתם ממלאים בהצלת ישויות חיות נעשה למען הגשמת השלמות של המון עצום של גופים עיקריים, מספר אין-סופי של ישויות, ואף גופים קוסמיים עצומים יותר – זה עד כמה גדול הוא מה שאתם נושאים על כתפיכם!
כמובן, אנו לא מכירים באף אחד מהדברים שהכוחות הישנים ארגנו – אני כמאסטר שלכם לא מכיר בהם, ותלמידי הדאפא כמובן לא מכירים בהם גם כן. (מחיאות כפיים) אבל אחרי הכול, הם כן עשו את מה שהם רצו לעשות, כך שיש עוד יותר סיבה לתלמידי הדאפא לפעול אפילו טוב יותר, ולטפח את עצמם היטב בתהליך של הצלת כל הישויות. כאשר אתה נתקל בקשיים במהלך הטיפוח שלך, אתה חייב לטפח את עצמך ולהסתכל על עצמך – זה לא אומר להכיר בקשיים שאורגנו על ידי הכוחות הישנים ולנסות לעשות היטב בתוך הקשיים שהם ארגנו, זה אינו המקרה. אנחנו שוללים אפילו את עצם הופעת הכוחות הישנים ואת כל מה שהם ארגנו. אנחנו אפילו לא מכירים בקיום שלהם. אנחנו שוללים באופן מוחלט את כל הדברים שלהם, וכל, ורק, הדברים שאתם עושים, תוך כדי שאתם שוללים אותם ונפטרים מהם, הם מוסריות אדירה. זה לא שאתם מטפחים בתוך הקשיים שהם יצרו. אלא, עליכם לפסוע בנתיב שלכם היטב תוך כדי שאינכם מכירים בהם, לא מכירים אפילו בסילוק הביטויים של המבחנים שלהם. (מחיאות כפיים) אז כשמסתכלים על זה מהזווית הזו, מה שעלינו לעשות הוא לשלול לחלוטין את הכוחות הישנים. גם תלמידי הדאפא וגם אני לא מכירים בביטויים של המאבקים שלהם כשהם גוססים.
יש חוק בקוסמוס שכולכם יודעים עליו, והוא שכל הישויות חייבות לשאת באחריות לכל התוצאות הטובות והתוצאות הרעות שלהן הן גרמו במהלך ההיסטוריה. בסילוק כל הרדיפה שאורגנה על ידי הכוחות הישנים, כמה שתלמידי הדאפא ישקיעו זה כמה שהם יקבלו. אפילו ישות ממוצעת ורגילה, לאחר שתישא באחריות לכל המעשים הטובים ולמעשים הרעים, תקבל בעתיד את כל מה שהיא צברה. כל הרדיפה והכאב שתלמידי הדאפא היו נתונים להם במהלך הרדיפה יסתיימו בכך שתהילה גדולה יותר תוענק לתלמידי הדאפא בהיסטוריה של העתיד. תהילה כזו היא משהו שמעולם לא התקיים לגבי אף אחת מהישויות בקוסמוס מאז תחילת הזמן, כיוון שתלמידי הדאפא הם תלמידים שחושלו על ידי הדאפא במהלך תקופת תיקון הפא והם חלק מתיקון הפא. עובדה זו עצמה העלתה את תלמידי הדאפא למיקום גבוה מאוד. נוסף לכך, הם תלמידי דאפא המוצלים ישירות על ידי המאסטר.
העניין הזה עצמו הוא כבוד גדול, אז תלמידי הדאפא צריכים להיות ראויים לכבוד שכזה. אך עתה כשהמאסטר אמר את זה, אל תלכו ותנהגו כאילו שוב הבנתם משהו, ואז חלק מכם עלול מיד להפסיק לעשות כל דבר אחר ולהתרכז אך ורק בדברים של דאפא, ולא לעשות דבר פרט לדברים של דאפא. במקרה זה אתם עלולים להיות מנוצלים על ידי הכוחות הישנים. כי מה שהם עושים זה לנצל את הפרצות שלכם. היום, מה שאני אומר לתלמידי דאפא לעשות זה לטפח בקרב אנשים רגילים בדרך המתאימה לאנשים רגילים עד כמה שניתן. אינכם יכולים ללכת לקיצוניות. רק תתנהלו ביציבות שכזו עם הדברים, ומלאו באופן שלם את התפקיד של תלמידי הדאפא בשעה שאתם מאמתים את הפא. יש לכם אתגרים רבים, רבים מאוד. נוסף לעשיית הדברים היטב באימות הפא, בעולם הזה עליכם גם לשמור על יחסים עם אנשים אחרים, עם המשפחה שלכם ובחברה. זה קשה, אך זהו הנתיב שעל תלמידי הדאפא לקחת.
אמרתי לפני זמן רב שאני עושה את זה בשני שלבים. אם הייתי משלים את זה בשלב אחד, אז הקושי היה קושי כלל עולמי. יהיו מיליארדים של תלמידי דאפא שהשיגו את הפא, אך יהיו גם רבים שהיו ממלאים תפקיד שלילי. היו לפחות מאות מיליונים, וזה היה הופך את הקושי לכלל עולמי. אם זה היה נעשה בדרך זו, אז כל העולם היה נלכד בזה ואיש לא יכול היה להימלט מזה. כל אדם ואדם, כל ישות, היה חייב למקם את עצמו בסבב האחד הזה – אלה שיכולים לטפח, אלה שיכולים לצעוד קדימה, אלה שמתנגדים לזה, אלה שיש להם השקפות שונות... הם כולם היו ממקמים את עצמם. אז אם יש לך מיליארדי אנשים שבאו כולם בבת אחת לטפח בדאפא, אם לא הייתה נלקחת הגישה הזאת לטיפוח, אם היו מיליארדי אנשים שעוזבים את החברה האנושית ומתמקדים בטיפוח, זה היה אסון לחברה האנושית, וזה היה בלתי אחראי כלפי המין האנושי וכלפי הפא ברמה הזו. אף על פי שהפרדתי את זה לשני שלבים והדברים האלה לא קרו, האם לא יהיו בעתיד אנשים רבים שיטפחו בדאפא? ובכן הגישה הזאת לטיפוח עשויה בדיוק להיות הנתיב שיושאר למטפחים הרבים של העתיד.
במונחים של האחריות של תלמידי הדאפא, יש עוד דברים רבים שיש לעשות בצורה עמוקה יותר, במיוחד הבהרת העובדות. עשיית עבודה טובה יותר ביידוע אנשים יותר לעומק לגבי העובדות קשורה להשגת הפא על ידי האנשים של העתיד, קשורה להצלתם של כל הישויות, קשורה לשלילת הכוחות הישנים, קשורה להשמדה של הרוע ושל הרדיפה הזאת, וקשורה להגעה לשלמות שלכם עצמכם. למעשה יש תלמידים שמעולם לא פעלו היטב. תלמידים רבים בסין עדיין מתרצים כל מיני תירוצים בשביל לא לצעוד קדימה. ויש כאלה ש"עברו שינוי", הם מתביישים בכך, אך אז הם מבוישים ולא מסוגלים להרים את ראשם ולצעוד קדימה, והם מיואשים. וגם יש מספר אנשים שהם כאלה: גם הם לא צעדו קדימה כל הזמן, אך הם התחבאו בבית וקראו ספרים ]של דאפא[, ואפילו תירצו תירוצים כדי להצדיק זאת כאשר האמת היא שזהו הפחד שלהם שפועל. אני מקווה שתלמידי הדאפא האחרים בסין יעזרו לאנשים האלה ויבקשו מהם לצעוד קדימה ולעשות את מה שתלמיד דאפא צריך לעשות. הדבר הזה לא הסתיים עדיין, אז לכל ישות זה עדיין מזמן הזדמנות וסיכוי.
בעיני אלוהויות, הצלת ישויות חיות אינה בשום אופן דבר שנעשה כמו בחברה האנושית שבה אחרי שמישהו עושה כמה טעויות נוקטים בשיטות אנושיות כדי לתקן אותו. אלוהויות הן רחומות ויש להן היכולת הגדולה ביותר לסלוח, והן אחראיות באמת על ישויות חיות, ולא מתמקדות רק בפעולות של האדם בזמן מסוים. זה מכיוון שאלוהויות מעוררות ישות ברמה הבסיסית, ומחיות את טבע הבודהא של ישות ברמה הבסיסית. אז בהתבונן בדברים מנקודה זו, עליכם עדיין להמריץ במידת מה את הבהרת העובדות שלכם, ועדיין עליכם לעשות זאת באופן עמוק יותר, לעשות זאת טוב יותר, ולעשות זאת באופן יציב יותר. בשום אופן אין עליכם לעשות זאת רק כדי לצאת ידי חובה. רק כאשר אתם עושים זאת ברצינות יש ביכולתכם להציל כמות כה גדולה של אנשים. אז לא משנה באילו תירוצים משתמש מספר קטן של אנשים או אנשים מסוימים בעלי מניעים נסתרים בסין כדי לעצור את התלמידים [של הדאפא] מליידע אנשים על העובדות, הם מפריעים, וזהו הרוע שמשתמש בבני אדם כדי להפריע לכם. אנשים שעושים זאת – או שיש להם הבנה עקומה, או שנוצלו על ידי הרוע, או שזהו מקרה בו אנשים מסוימים בעלי מניעים נסתרים משחקים תפקיד שלילי. הבהרת העובדות הוא דבר שאתם חייבים לעשות, ועליכם לעשות זאת עד הסוף. זה אינו משהו שאנחנו עושים בהתאם לסידורים של הכוחות הישנים. אנו שוללים לחלוטין כל דבר של הכוחות הישנים.
יש עוד דבר שאני רוצה לדבר עליו. כפי שאתם יודעים, כאשר תלמידי הדאפא ממשיכים לטפח את עצמם בשעה שהם מאמתים את הפא, דברים רעים רבים שנוצרו בין אנשים רגילים בהדרגה הוסרו במהלך תהליך הטיפוח שלכם, אך דברים מסוימים רק הופחתו בשעה שדברים רבים באמת הוסרו. אז הדברים שהופחתו לא הוסרו לחלוטין. ישנה סיבה מדוע אינכם יכולים להיפטר מהם לחלוטין עדיין, והיא לאפשר לכם, לפני שאתם מגיעים לשלמות, לחיות בחברה הרגילה, להציל ישויות חיות בחברה הרגילה, ולעשות את הדברים שתלמיד דאפא צריך לעשות היום. אך כיוון שהחזקות אלה יופיעו לעתים קרובות בטיפוח שלכם ובחיים שלכם, הן יצוצו בדיבור שלכם ובמעשים שלכם בסביבות שונות, ויכולות אף להופיע בכל מחשבה ומחשבה שלכם במהלך חיי היום-יום שלכם. כאשר אתם מושפעים מהחזקות אנושיות, אז באותו רגע, או לאותו זמן קצר, או בנושא ההוא, ההתנהגות שלכם זהה לזו של אדם רגיל. אם לעתים קרובות אינך עומד בדרישות לתלמיד דאפא, למטפח, אז האין אתה אדם רגיל?
לא משנה אם יש לכם את הדברים האנושיים ההם. כל עוד אתם מסוגלים לרסן אותם במעשים שלכם, לחזק את הנחישות שלכם, לחזק את המחשבות הנכונות שלכם, ולנהל את עצמכם היטב, אז זהו טיפוח. ללא הדברים האלה זה לא ייחשב לטיפוח. זה בדיוק משום שיש לכם את מעט דברים האלה שאתם מסוגלים לטפח את עצמכם ולחזק את הנחישות שלכם בתהליך, וכאשר אתם מסוגלים לטפח את עצמכם בסביבה המסובכת הזאת ובתוך הרדיפה הזאת, אתם מדגימים אף יותר את הגדוּלה של תלמיד דאפא. כך הדברים האלה עובדים. אך אם אינכם זהירים, אז פעמים רבות הם יבואו לידי ביטוי כהחזקות חזקות מאוד.
למעשה, כאשר תלמידי דאפא מאמתים את הפא, פעמים רבות הם מתווכחים ביניהם כדי לפעול היטב בהבהרת האמת לאנשים, ובעניינים אחרים של תלמידי דאפא. ראיתם איך תלמידים מסוימים פעלו, ההחזקות האנושיות שלהם די חזקות, ויש תלמידים שמושפעים בקלות מההחזקות האנושיות שלהם. אני כבר הבחנתי במצב מסוים מזה זמן מה, אך לא דיברתי איתכם על כך, כיוון שהדברים שאתם עושים כדי ליידע אנשים על העובדות והדברים האחרים שאתם עושים כדי לאמת את הפא הם כולם חשובים מאוד, אז לא רציתי שהם ייהרסו על ידי זה, ולכן לא דיברתי על כך כל הזמן הזה. האם הבחנתם בכך שתלמידים רבים שלנו אינם מסוגלים לקבל ביקורת מאחרים? ברגע שמעבירים עליהם ביקורת הם כועסים ולא מסוגלים לשאת את זה. הדברים האלה כבר בולטים מאוד עכשיו. חשבו על כך בתשומת לב, אינכם יכולים אפילו לקבל ביקורת ממני, המאסטר שלכם. היום כולכם יודעים שהמאסטר באמת עושה דברים למען טובתכם ודיבר אליכם על הפא בחמלה. אם הייתי משנה את ההתנהגות שלי ומדבר אליכם בבוטות, מיד לא הייתם מסוגלים לשאת את זה, באמת. יש אנשים שאומרים "לא משנה איך המאסטר יציג לי את זה אני אהיה מסוגל לקבל את זה". זה מה שאתה חושב. על הטיפוח שלך להיות מוצק ויציב, אז אתה חייב באמת להגיע לסטנדרט.
אתם יודעים, מדוע זה כך שמכל כך הרבה דברים, כל כך הרבה החזקות, לא ניתן להיפטר? מדוע זה כה קשה? תמיד אמרתי לכם שחלקיקים מרכיבים חלקיקים, רמה אחר רמה, כל הדרך מהמיקרוקוסמוס עד לחומר של פני השטח. אם הייתם מסתכלים בתוך המיקרוקוסמוס המאוד מאוד זעיר בחומר שנוצר על ידי הדבר שבו מחזיקה המחשבה שלכם, [תראו ש] אלה הרים, הרים עצומים, עשויים מסלע קשה דמוי גרניט, וברגע שהם נוצרים, לבן-אנוש אין פשוט שום דרך להסיר אותם. אתם יודעים שבמקרה של מטפחים רבים של העבר, זו הייתה הנשמה המשנית (פוּ-יוּאֶן-שֶן) שטיפחה, המורים שלהם לא יכלו לעשות דבר לגבי הדברים הללו, ולכן בטיפוח שלהם פשוט לא הייתה כל דרך שהם יכלו לשמור את הגוף הזה. זה בגלל שהם לא יכלו להיפטר מההרים הגדולים האלה, הם לא יכלו לחסל את ההרים הגדולים האלה. הם רק יכלו לנסות לרסן אותם – לרסן אותם בזמן שהם בתוך ריכוז שקט (דינג) או במצב של חוסר מחשבה – לא לתת להם להשפיע במהלך תקופת החיים הזאת, ולא לתת למחשבות הללו לצוץ במהלך הטיפוח שלהם. זה היה כל מה שהם יכלו לעשות. הם ניסו כמיטב יכולתם למנוע מהצד שלהם שיכל להגיע להארה דרך טיפוח מלהיות מושפע מהם, כיוון שההשפעות הרעות האלה יכלו לגרום לטיפוח שלהם להיכשל ולגרום להם ליפול למטה – הם ניסו להימנע ממצב שדברים יגיעו למצב כה גרוע, לכן בזמן מסוים כאשר הם יכלו להגיע לשלמות הם היו ממהרים להיפטר מהגוף הזה. הם לא יכלו להתעכב אפילו שנייה.
כאשר מטפח אינו רוצה להיפטר מההחזקות שלו, לעתים קרובות התירוץ שלו הוא "כאשר אנשים אחרים מעבירים עליי ביקורת, אני לא רוצה לשמוע, אך אם המאסטר יגיד לי משהו, אני ארצה לשמוע". אך אם המאסטר יגיד לך משהו, האם ההר הגדול הזה שלך פשוט ייעלם בכוחות עצמו? האם הסלע הקשה הזה פשוט יתפורר ללא טיפוח? אם הייתי עושה זאת בשבילך זה לא היה נחשב כטיפוח שלך, אז אינני יכול לעשות זאת, ועליך עצמך להיפטר מזה על ידי טיפוח. יש דברים רבים שאינך יכול לעשות ושהמאסטר יכול. ואז איך המאסטר עושה אותם? זה לא כך שברגע שנבוא במגע אני אסיר אותם. כאשר המחשבות הנכונות שלך נחושות וכאשר אתה יכול לדחות את הדברים האלה, אני אסיר אותם למענך מעט בכל פעם; כמה שתוכל לעשות, זה כמה שאני אסיר למענך ואפחית למענך. (מחיאות כפיים) אך כיוון שאתה מטפח, עליך באמת לדרוש מעצמך לפעול לפי הדרישות למטפח. אמנם לפעמים אתה עוד לא מצליח ממש לעשות זאת, אבל צריך שלפחות יהיו לך המחשבות הנכונות האלה, ועליך לטפח את עצמך.
כרגע הרבה תלמידים אינם מזהים [את הבעיות האלה] כלל. המאסטר לא התייחס לסוג הנושאים האלה לזמן מה, והרבה אנשים באמת נותנים מקום לדברים האלה. דיברתי על הדברים האלה ב"ג'ואן פאלון" לפני זמן רב, ואלו הם דברים שמטפח צריך לטפל בהם ישר בהתחלה. "לא להכות בחזרה כשמותקפים, ולא לענות כשמעליבים אתכם" זה לא רק משהו שאתם אומרים, אלא, עליכם להיות לגמרי לא מושפעים, וזה משהו שאתם מגיעים להבנה שלו מתוך הפא. אמרתי לכם ללמוד את הפא הרבה, ללמוד את הפא, ללמוד את הפא, ללמוד את הפא... כשאתם לא נותנים משקל ללימוד פא, הדברים האלה בטוח יקבלו מקום. אינכם רוצים לשמוע דברים שאינם נעימים, אתם רוצים לשמוע רק דברים שנעימים לכם ו[אתם אומרים או מתנהגים כמו] "אני לא יכול לשאת את זה אם אנשים אחרים מרגיזים אותי". חשבו על זה כולם, האם אין אלה האנשים הרגילים שחיים בעולם הרגיל שרוצים ליהנות מהדברים הנעימים האלה ושנהנים לשמוע מילים נעימות? אתה מטפח, אז האם אתה רוצה את הדברים הרגילים האלה? אומר לכם, כיוון שאתה מטפח ואתה נמצא בין האנשים הרגילים, עליך להקשיב למילים הלא נעימות האלה, ואתה חייב להיות מסוגל להקשיב למילים הלא נעימות האלה. (מחיאות כפיים) אחרת, כאשר עוד לא פתרת אפילו את העניין הבסיסי הזה בטיפוח, איך תוכל לקרוא לעצמך תלמיד דאפא?
אתה מטפח, אז מדוע זה שלפעמים יש לך ויכוחים ארוכים בהם אתה מסרב לוותר? למה אתה תמיד אומר שזה בגלל הגישות של אנשים אחרים? מדוע זה שבכל פעם שמישהו אחר אומר משהו אתה מושפע? האם אתה לא אמור להישאר בלתי מושפע גם כאשר מישהו תוקף אותך באופן מילולי? הרבה מהגורמים שתורמים לקונפליקט נגרמים מהדבר ההוא שפועל. ברגע שמישהו לוחץ על הדבר ההוא אתה נעשה פזיז ועצבני, אפילו הלב שלך מתחיל להלום ובאותו רגע אתה לא חושב על להיות אחראי לפא, אלא פשוט נעשה כועס ולא יכול להתגבר על כך. יש אנשים שתמיד מתעקשים, "בחיי, איך לאדם הזה יש תמיד גישה שכזאת? למה הוא נוהג כך עם כולם?" ויש אנשים שאומרים, "ובכן, אף אחד לא מעריך אותו יותר מדי". אבל אם אתה שואל אותי, המאסטר שלך, כולכם טועים. כאשר אף אחד מכם כבר לא יהיה קשור לשמיעת דברים נעימים, כאשר אף אחד מכם לא יהיה מושפע כשמעליבים אותו, תראו אם האדם ההוא עדיין יהיה ככה. בדיוק משום שיש לכם עצמכם את ההחזקות האלה, קיימים גורמים שמפעילים את ההחזקות שלכם. ובדיוק בגלל שההחזקות האלה שלכם מתעוררות אתם נעשים מרוגזים. כשלכולכם יש ההחזקות האלה, אז מתרחש מצב בו כולם מתרגזים בגלל האדם שנוגע בהחזקות שלהם. אם כולכם תוכלו לשמור על מצב של מחשבה רגועה ויציבה בזמן שאתם מותקפים על ידי מילים חזקות, ולא תושפעו כלל, אז תראו אם הגורמים האלה עדיין יתקיימו.
האם לא אמרתי לכם ששום דבר שקורה למטפח אינו מקרי? האם לא אמרתי לכם שמטפח צריך להישאר בלתי מושפע? היום למאסטר יש רק הופעה של גוף בשר ודם בעולם האנושי, אך למאסטר יש הרבה, הרבה יכולות, ויש לי אין-ספור פא-שנים, וכולם פותרים את הדברים שיש לפתור למען תלמידי הדאפא, הם פותרים עניינים הקשורים לתיקון הפא במהלך תיקון הפא, ועושים דברים רבים, רבים. אך שום דבר מזה אינו מתגלה כאן. עם זאת, מה שאמרתי לכם הם עקרונות ישרים, אמיתות פא של הקוסמוס, ופא שיוצר ישויות מוארות גדולות. אתם תלמידי דאפא, אז מה אתם מחפשים? ומה אתם מטפחים? האם שכחתם את הדברים הכי בסיסיים והכי פשוטים האלה?
כן, אתם מבהירים את העובדות, עסוקים בעשיית הרבה דברים, ויש הרבה דברים לעשות. זה הציג את הצד היוצא מגדר הרגיל של תלמידי הדאפא. אך אל תשכחו לטפח את הדברים הבסיסיים ביותר! זה לא כך ש"ברגע האמת אני אהיה טוב מספיק" – זה לא בהכרח נכון. קונפליקט תמיד מגיע כאשר אינך מצפה לו, אז בְרגע האמת אולי לא תהיה טוב מספיק, כי זה לא כמו מה שאתה חושב, וזה גם לא משהו שאתה יכול רק להגיד. זה בדיוק כמו שכשאתה מטפח לבודהא אתה עשוי לומר "כשבאמת אגיע לשם למעלה אני מבטיח לך שאהיה טוב מספיק, ולא אהיה קשור לשום דבר". אבל איך תוכל להיות טוב מספיק כאשר הגורמים האלה שלך עדיין שם? אתה לא תהיה, וזה כיוון שכך בנויה ישות. אבן היא אבן ולא משנה היכן תשים אותה, וחתיכת זהב היא חתיכת זהב לא משנה היכן תשים אותה.
כולכם יודעים שבמהלך הטיפוח שלכם, גם כאשר אתם לא באופן ספציפי חושבים על משהו, מחשבות רעות צצות מעצמן. ומדוע זה כך? האם זה לא משום שהדבר ההוא נמצא שם? כאשר קונפליקט כלשהו צץ או משהו קורה, אמרתי לכם שלא רק שני הצדדים בקונפליקט צריכים לחפש סיבות מצדם, גם כל צד שלישי צריך לחשוב על עצמו – מדוע אתה הוא שצופה בכך? כאשר אתה משתתף ישיר בקונפליקט, זה עוד יותר כך, אז מדוע אינך מטפח את עצמך?
היום העליתי את הנושא הזה כי הרגשתי שזה הזמן בשבילי להעלות את זה, אז חשבתי שאשתמש בהזדמנות הזו. עכשיו כשדיברתי על כך, עליכם להיות ערניים לכך ולקחת זאת ברצינות. עשו את הפעולות שלכם באימות הפא קדושות יותר, ואל תנהגו כמו אנשים רגילים. כאשר אדם רגיל עושה דברים של דאפא הוא רק צובר מזל טוב, אך הדברים שתלמידי דאפא עושים בשביל לאמת את הפא הם תרומה הצוברת דה, אז עליכם להשלים את עצמכם היטב.
אדבר על נושא נוסף. אתם יודעים, דברים רבים של תלמידי הדאפא יושארו לעתיד. הם לא בהכרח יושארו לבני אנוש, אולי הם יושארו היכן שהוא בקוסמוס. כיוון שאתם מאמתים את הפא, אתם בוחנים אם ניתן לעשות דברים מסוימים בדרכים מסוימות, וסוללים נתיב בשביל העתיד. אף על פי שדברים אלה באים לידי ביטוי פה על כדור הארץ, במקום האנושי הזה, אם תגדילו אותם, [תראו ש] ברמות שונות הם מתבטאים באופנים שונים. על כל תלמיד דאפא ליצור ולהשלים את הנתיב של עצמו, והנתיבים שלכם שונים זה מזה. במילים אחרות, נתיב הטיפוח של כל אדם הוא אחר. כל המצבים העתידיים של הסוגים השונים של היצורים ברמות שונות של הקוסמוס עשויים לבוא לידי ביטוי בכם במידה מסוימת, אז הכול תלוי בשאלה אם הנתיבים שאתם עצמכם פוסעים בהם באימות הפא הם ישרים, טובים, ויעבדו. גורמים כה עצומים מעורבים בכך.
לחלק מכם יש יכולות על טבעיות בזמן שאתם מטפחים. יש אנשים היכולים לראות דברים, ויש אנשים היכולים להשתמש ביכולות על טבעיות מסוימות. כפי שזה עתה אמרתי, כל אחד פוסע בנתיב שונה שבו תלמיד דאפא צריך ללכת, והנתיבים שאתם יוצרים ומשלימים יהיו בעלי השפעה על העתיד של הקוסמוס. אז ודאי יש סיבה לתת לתלמיד דאפא מסוים יכולות על טבעיות בזמן שהוא מטפח. זה חייב להיות למען המטרה של הנחת היסודות בשביל הישויות של העתיד. זה עד כמה שהאחריות של תלמידי הדאפא עצומה, כלומר, יש לכם משימות חשובות כאלה על כתפיכם! יש דברים רבים שלא סיפרתי לכם עליהם או שאינני רוצה לספר לכם עליהם באופן מלא, שמא תפתחו כל מיני החזקות.
אם האנשים האלה שיש להם יכולות על טבעיות במהלך הטיפוח לא יפסעו בנתיביהם היטב, אם יהיו להם הפרעות היום, הם יפתחו הבנות עקומות מחר, ומשהו יגרום להם שתיטרף דעתם ולא יוכלו להבחין בין מטה ומעלה מחרתיים, אז אני אומר לכם שלא פסעתם היטב בנתיב שאורגן בשבילכם. נתיב שכזה אורגן בשבילכם כיוון שיש גורמים שכאלה בקוסמוס אשר ניתנו לכם, והופקדה בידיכם המשימה לפסוע בנתיב ההוא. האם אתם מבינים מה אני אומר? (מחיאות כפיים) אבל מספר קטן של תלמידים שיש להם יכולות על טבעיות כשלו לעמוד במשימות האדירות שלהם ולא פעלו היטב. הם מרוצים מעצמם בגלל היכולות העל טבעיות הקטנטנות שיש להם, והבעיה שלהם הולכת אף רחוק יותר מהתפארות, הם אפילו הלכו בעיקוף גדול מאוד, חלקם אף פיתחו הבנות עקומות, ועדיין הם לא נוכחו בזאת! לא הצלחתם לעמוד באמון העצום שהיקום תלה בכם, ואין זה דבר קטן. אז, בהיותך תלמיד דאפא עליך להיות מודע לכל היבט של הדברים. כאשר תלמידי דאפא יסתכלו אחורה על הנתיב שהם צעדו בו, [הם יראו ש] בסביבות שונות כל אדם פסע בנתיב של עצמו, ושהייתה סיבה אפילו מאחורי סוג העבודה שהייתה לכם בעולם האנושי, סגנון החיים שהיה לכם, וכולי.
הפא שאני מלמד כאן היום תופס לגבי כל התלמידים, וזה כולל את אלה שבתוך סין ואלה שמחוץ לסין. אלה הן בעיות שצצו בגוף הכולל. תלמידי הדאפא למעשה פעלו טוב מאוד באימות הפא בפעם הזאת, ויש הרבה דברים ספציפיים שאינני רוצה לדבר עליהם, כי אני אחכה ואתן לכם לראות בעצמכם את הדברים הנפלאים, המדהימים, והקדושים האלה. בזמן הזה, כל עוד אתם מסוגלים לעשות היטב ביציבות את שלושת הדברים שאותם תלמידי דאפא אמורים לעשות, אתם תהיו מסוגלים לעבור את זה – אתם בהחלט תהיו מסוגלים לעבור את זה (מחיאות כפיים).
אני אומר זאת שוב: אינני רוצה להשאיר מאחור ולו אדם אחד. לכן החשיבה של המורה בדרך כלל שונה משלכם. לפעמים אתם חושבים שאנשים מסוימים אינם אמינים, אנשים מסוימים בלתי ניתנים להצלה, אנשים מסוימים הם כך או כך... אבל החשיבה שלי שונה משלכם. אתם יודעים, היום פתחתי את הדלת להצלת אנשים בצורה כה רחבה. צורת הדברים במובן של העבודה שיש לישויות החיות בחברה האנושית, היא כזו שאנשים עושים כל מיני סוגים של עבודה, ואני רוצה להציל כל אדם ואדם. כל עוד אדם לָמַד את הפא, אני רוצה להציל אותו, אינני רוצה לנטוש את האנשים האלה. (מחיאות כפיים) כאשר אתם, תלמידי הדאפא, תפתחו מחשבות נכונות חזקות עוד יותר ביניכם, זה יהיה הדבר המדהים ביותר. בהתחילנו מכל אחד ואחד, בואו באמת נעשה את הסביבה שלנו סביבה נכונה מאוד, ואז כל הגורמים הלא נכונים יתפוררו, וכל התלמידים שלא ניהלו את עצמם היטב יראו היכן יש להם החסרות, וזה יגרום להם לפעול טוב יותר.
עבור בני אדם... כשישות יכולה להשיג את הפא בזמן זה בהיסטוריה, אין זה דבר רגיל – יש לה כל כך הרבה מזל! אך ברגע שהיא מאבדת את הפא, אתם יודעים מול מה היא עומדת? זה באמת איום, כי כשהיא נכשלת במילוי האחריות הגדולה והמשימות העצומות שהוענקו לה, אז בהתאם, זה כמו היפוך של הגעה לשלמות של ישות, והיא באמת תצטרך להיכנס לשער של אין-חיים. אנשים, אתם אינכם יכולים פשוט ללכת ולנטוש אדם בלי לנסות ולהתאמץ מספיק. לא חשוב כמה טעויות מישהו עשה, או איזה מין סוג של אדם הוא, אני עדיין רוצה לתת לו הזדמנות. כמובן, בחברה האנושית יש, אחרי הכול, מספר מסוים של אנשים שכבר אינם טובים מספיק, אז פשוט הניחו להם. היום אני בעיקר אומר שעל תלמידי הדאפא שלנו לפעול טוב יותר, ועלינו להוקיר את אלה שהשיגו את הפא.
אלה שלא פעלו היטב צריכים לחשוב בתשומת לב על הדברים האלה, ולוודא שאינם לוקחים את רחמי המאסטר בקלות ראש. אינכם צריכים להאמין לי. אתם יכולים ללכת ולעשות דברים בדרך שלכם. אך אני חזרתי ואמרתי: שהעובדה שדבר כל כך גדול התרחש בחברה האנושית, שמספר כה גדול של אנשים עשו את כל מה שהם עשו בחברה, והעובדה שהפא שאני, לי הונג-ג'י, לימדתי הוא מה שאנשים במהלך כל הדורות תמיד רצו לדעת עליו ורצו להשיג אבל לא יכלו (מחיאות כפיים) – דבר מהדברים האלה אינו במקרה. חִשבו על כך שוב ברוגע. אלה שלא פעלו היטב, ודאו שאינכם הורסים את חיי הנצח שלכם בגלל אי-רציונליות והחזקות אנושיות.
זה כל מה שאני אומר היום. תודה לכם. (מחיאות כפיים ארוכות ונלהבות)
התרגום עודכן והוכנסו שינויים משמעותיים: אפריל 2026