למרכז הסיוע של הפאלון דאפא בשאן-דונג

למרכז הסיוע של הפאלון דאפא בשאן-דונג:

בנוגע ליוזמה של המתרגלים בצ'ינג-יון להקים מקדש, או מנזר, עליכם לומר להם בצורה ברורה שזה אינו משהו שהדאפא שלנו רוצה לעשות, ושאין לזה כל קשר עם הטיפוח-תרגול שלהם בדאפא, ושאין עליהם להעסיק את לבם ומחשבתם בעניין כזה. שאיפתם של אלה שהקדישו את עצמם לחיי נזירות לבנות מקדש היא פעולה של יוזמה אישית שלהם, כאינדיווידואלים, ועניין הקשור רק לאלה שהקדישו את עצמם לחיי נזירות. בשנים קודמות, משום שהיו נזירים שלמדו את הדאפא, כמאסטר שלהם שקלתי את העניין שהתלמידים שלי צריכים קורת גג, ולכן הקדשתי לנושא הזה תשומת לב מסוימת. אבל כעת העניין הזה עורר לבבות של אנשים וגרם לאנשים מסוימים לא להיות מסוגלים להרגיע את הלב והמחשבה כשהם לומדים את הפא. ובמקום ללמוד את הפא בשקט בבית, יש מתרגלים מאזורים אחרים שעברו לצ'ינג-יון ונעשו מעורבים בכל זה. העניין הזה הפריע באופן חמור לטיפוח של המתרגלים שלנו. יש מתרגלים שאינם נזירים שמיקדו גם הם את מחשבתם במידה מסוימת בנושא של בניית מקדש, וכשמתרגלים אחרים הצביעו על כך שהתנהגות כזאת אינה בהתאם לדאפא, הם כיסו על ההחזקות שלהם על ידי כך שאמרו שהמאסטר היה כאן, והדבר הזה והדבר ההוא. חלק מההתנהגות שלהם היווה הפרעה רצינית ביותר לטיפוח-תרגול הרגיל של המתרגלים שלנו. הם הלכו לאיבוד בתוך ההחזקות שלהם וכשלו להבין את הבעיות שלהם אפילו כשמה שהם עושים מנוגד לצורת הטיפוח בדאפא. תגידו לכל המתרגלים שלנו לוותר על כל ההחזקות וללמוד את הפא, ולאלה מאזורים אחרים לחזור הביתה.

את האופן שבו נעשה הטיפוח-תרגול בדאפא אין לשנות ולא משנה היכן אתה. אין על אדם שאינו נזיר ללכת עם נזיר ולהסתובב איתו ממקום למקום, ובוודאי לא ללכת ממתרגל למתרגל באזורים השונים ואפילו לבקש כסף ממתרגלים בשם בניית מקדש. אינני חושב שלתרום כמות מסוימת של כסף למען בניית מנזר זה משהו שיעזור לטיפוח של מתרגל. להפך, אין לזה כל קשר לטיפוח-תרגול ולהתרוממות בטיפוח. וזה יכול ליצור נטל מסוים על מתרגלים שיש להם משאבים כספיים מוגבלים, וכך להפריע להם בטיפוח. אינני מעסיק את עצמי בדברים שאנשים רוצים לעשות באופן אישי, אבל ההתנהגות [שמפגינים המתרגלים האלה] בהחלט אינה בהתאמה למה שאני מלמד, ואין לה דבר עם טיפוח-תרגול. תלמידים, מדוע אינכם יכולים להניח את הרצון לעשות דברים מסוימים?!

למעשה, כשהם פעלו שלא כהלכה, נתתי להם כל הזמן רמזים, אבל ההתעקשות שלהם לעשות את מה שהם רצו לעשות כיסתה על ההחזקות שלהם, והם לא רצו ולא העזו להתמודד מולן. כשהם למדו את הפא הם נאחזו בהחזקות שלהם, וחיפשו מילים העשויות לתמוך במה שהייתה להם החזקה לעשות, ושיוכלו לשמש כבסיס [לשמור] על ההחזקות שלהם. כך לא אמורים ללמוד את הפא, וכך לא אמורים לטפח. אמרתי פעמים רבות שמתרגלים אינם אמורים להסתובב ממקום למקום, ושעליהם להשקיט את הלב ולהתמקד בטיפוח-תרגול שלהם. לימדתי גם שאין על אף אחד ללכת ממקום למקום ו"ללמד" את הפא למתרגלים. ההתנהגות של האנשים שהוזכרו מקודם כבר גרמה לתגובה גדולה למדי באזורים שונים. אני התבוננתי בהם ונתתי להם הזדמנויות להתעורר בעצמם. אבל הם דחו שוב ושוב את ההזדמנויות שנתתי, ועשו שוב ושוב דברים שהם נגד הדאפא. לא רק שהם אינם מסוגלים לטפח את עצמם ביציבות, אלא שהם גם הפריעו למתרגלים אחרים. הם איבדו שוב ושוב את ההזדמנויות שלהם. עליהם להתעשת! אני אתבונן בנתיב שהם יבחרו ללכת בו מעתה ואילך… כשיש בעיה, הסתכלו פנימה כדי למצוא את הסיבה – זה ההבדל היסודי בין תלמיד דאפא לבין אדם שאינו מטפח.

לי הונג-ג'י

3 במארס 1999

המאמר הוכנס לראשונה בתאריך 27.4.2024