לרשימת המאמרים למאמר הקודם למאמר הבא

הוראת הפא בוועידה באירופה

לי הונג-ג'י
מאי 30 ו-31, 1998, פרנקפורט, גרמניה

 

חלק מכם הנוכחים כאן היום הם תלמידים ותיקים, בעוד רבים הם תלמידים חדשים.

כמה שנים עברו במהירות מאז שהתחלתי ללמד את הפא*. עצרתי קודם בגרמניה בדרכי ללמד את הפא בצרפת. באתי לראות את הסביבה של המקום הזה. זוהי הפעם השנייה שאני מגיע לפרנקפורט, אבל זוהי הפגישה הראשונה שלי עם תלמידים חדשים מכמה אזורים שונים באירופה. אני חושב שקשרי גורל שנקבעו מראש הם שהביאו אותנו לתרגל את הדאפא* הזה ביחד. באסכולת הבודהא אנו מאמינים בקשרים גורליים. והיות שזה כך, אנו צריכים להוקיר את הפא הזה. רבים מכם הנוכחים כאן לא למדו את הפא באופן מעמיק ולעתים קרובות התייחסתם אליו כאל צ'יגונג* רגיל. ההתפשטות של הפא הזה בסין הביאה לכך שכ-100 מיליון אנשים לומדים ומתרגלים אותו. מספר האנשים באזורים שמחוץ לסין הוא גם כן די גדול. למה זה כך, ולמה זה שרמת ההשכלה של אלה הלומדים את הפא הזה היא יחסית גבוהה? הרבה מהם הם אנשים ידועים בחוגים אינטלקטואליים. בהרבה אזורים של סין כמו גם במקומות אחרים יש אנשים שהם יחסית מרמה חברתית גבוהה אשר מתרגלים. כמובן, כאשר צ'יגונג רגיל הוצג לראשונה לציבור בסין, רוב המתרגלים שתרגלו זאת היו אנשים מבוגרים יותר ואנשים עם מחלות. לכן אנשים התייחסו לזה כאל סוג של תרגול פיזי ומשהו שיעזור לשמור על בריאותם. כמובן, צ'יגונג אכן דן בכמה תופעות על טבעיות שאינן נראות בקלות בחברה האנושית הרגילה, וזה נתן לצ'יגונג אווירה של מסתורין, אבל זה כל מה שזה היה.

הרבה אנשים לא יכולים להבין עד הסוף מהו בעצם הצ'יגונג. מאז הזמן שבו הדאפא פורסם לציבור, חשפתי כמה תופעות בצ'יגונג שלא ניתן להסבירן כמו גם דברים שלא הוסברו בקהילת הצ'יגונג. אבל זו איננה הסיבה למה כל כך הרבה אנשים לומדים את הדאפא. זה בגלל שהפא שלנו באמת יכול לאפשר לאנשים להגיע לשלמות, באמת להציל אנשים, ולאפשר לכם באמת להתרומם לרמות גבוהות בתהליך הטיפוח. בין אם זה תחום המחשבה שלכם או האיכות הפיזית של גופכם, הפא באמת מאפשר לכם להשיג את הסטנדרטים של רמות שונות. זה לחלוטין יכול למלא את התפקיד הזה.

כרגע הזכרתי כי הרבה אנשים לומדים את הפא. אנשים בעלי השכלה טובה הם צלולי מוח ובדרך כלל לא ילמדו משהו בצורה עיוורת. אנשים אלה הם בדרך כלל די יציבים ברגע שהם לומדים את הפא, כי הם יודעים עד כמה ערכו רב. הספר חושף הרבה מסודות השמים, בנוסף, המשמעות הפנימית שלו היא עצומה. לא חשוב כמה גבוה התחום או כמה גבוהה הרמה שאותה אתם רוצים להשיג בטיפוח, זה יכול להדריך אתכם. מעולם קודם לכן איש לא לימד את הפא הזה למין האנושי. אם לא הייתם לומדים את הדאפא, לא הייתם משיגים את הידע הזה לא משנה כמה הרבה ספרים תקראו או כמה גדולים ההישגים שלכם בחברה האנושית. זה בגלל שזה לא משהו שאדם יכול ללמוד מספרים או יכול למצוא בידע של המין האנושי. אתה יכול לחפש באופן יסודי בכל הספרים שישנם – עתיקים או מודרניים, מזרחיים או מערביים – ועדיין לא תוכל למצוא אותו.

ישנו עניין אחר: כדי לתרגל טיפוח, אדם צריך לקרוא את הספר הרבה. הרבה אנשים לא שמים לב ללימוד הפא בטיפוח שלהם. זה לא בסדר. מדוע יש לי דרישה די נוקשה כאשר זה מגיע לזה? לעתים קרובות אמרתי שאם אתה רוצה לטפח, אתה חייב לקרוא את הספר הרבה, לקרוא אותו שוב ושוב. לספר יש משמעות פנימית עצומה – זה בלתי נתפס. לתלמידים חדשים רבים אין הבנה יסודית לגבי זה ולא שמו מספיק לב לזה. הם חושבים שהספר הוא פשוט דיו שחור על נייר לבן – "אני אדע על מה הוא לאחר שאקרא אותו פעם אחת". כמובן, כל ספר בחברה האנושית הוא כזה שכן הם מוגבלים רק לידע שטחי וחסרה בהם משמעות פנימית כלשהי; אתה יודע על מה הם לאחר קריאה אחת בלבד. אבל הספר הזה הוא שונה, שכן הוא מאפשר הדרכה לטיפוח של בני אדם. אם אתם רוצים לשפר את עצמכם בתוך הפא הזה, אתם צריכים להמשיך ולקרוא את הספר. רק אז הוא יוכל להדריך את הטיפוח שלכם.

קחו בחשבון את זה: בטיפוח תרגול היה נהוג שמאסטר היה מדריך את תלמידו. כשהיה מגיע הזמן שלך להשתפר, הוא היה אומר לך איך לתרגל, איך להשתפר, ואיך זה בכל רמה ובכל תחום. אבל זה יכול היה להיעשות רק בקנה מידה קטן ועם מספר מועט של אנשים. היום יש לנו כל כך הרבה אנשים – כ-100 מיליון אנשים לומדים [את הפא]. זה בלתי אפשרי בשבילי ללמד כל אחד באופן אישי ולהראות להם כל תנועה בתרגול. לכן כדי לפתור את האתגר הזה, כתבתי בתוך הספר הזה כל מה שאני יכול לתת לכם וכל דבר שיכול לאפשר לך להשתפר ולשנות את עצמך – כל זה דחוס לתוך עבודת הפא הזו. לא רק שהשיפור שלכם יהיה מודרך על ידי העקרונות שלו: מאחורי הפא יש משמעות פנימית רבת עוצמה. הרעיונות שלו הם בלתי רגילים, הם בהחלט לא תיאוריות של בני אדם רגילים. מה שאנחנו עוסקים בו מתעלה מעל הרמה של אנשים רגילים. אז הוראת הדברים האלה תשפיע על צורות חיים שהם מעבר לאלה של בני אדם רגילים ועל המצב של ממדים אחרים. במילים אחרות, למרות שהספרים נראים כדיו שחור על נייר לבן, מאחורי כל מילה ישנם אינסוף ממדים ברמות שונות, ומאחורי המילים אפילו בודהות וטאואים* ואלוהויות מממדים שונים מגלים את עצמם.

חישבו על כך, כולכם: אני שוב ושוב הדגשתי שאתם צריכים להוקיר את הספר. כשאתם לא יודעים עד כמה הוא יקר, אתם לא תתנו לו מספיק תשומת לב, וכמובן זה לא ייחשב שאתם לא בסדר. אבל אם אתם כבר יודעים כמה משמעות פנימית יש לו ובכל זאת לא מכבדים אותו או לא מתייחסים אליו ברצינות, אז הייתי אומר שזה עניין אחר ושאתם לא צריכים להיות ככה. כמובן, מצד שני, כשאתם מודעים עד כמה משמעות פנימית יש בו, אתם עצמכם תדעו להוקיר אותו.

כמה מהתלמידים שלנו אמרו: "זה משונה מאוד – אני מוצא שהספר שונה בכל פעם שאני מסיים לקרוא אותו. בפעם הבאה שאני קורא אותו, הוא שוב שונה לחלוטין". יש לכם הרבה שאלות לאחר שאתם קוראים את הספר בפעם הראשונה: "למה זה ככה? למה זה אחרת?" אבל כשאתם קוראים אותו בפעם השנייה, תגלו שכל שאלותיכם נפתרו – הוא יכול לענות על כולן. עם זאת עדיין יהיו לכם שאלות חדשות, שכן טיפוח הוא תהליך של התרוממות. השאלות החדשות שמגיחות יהיו גבוהות יותר מהשאלות והתשובות שהיו לכם כשקראתם את הספר בפעם הראשונה. כשאתם קוראים את הספר בפעם השלישית, תשימו לב שכל השאלות שהיו לכם ושלא יכולתם להבין במשך הפעם השנייה - נפתרו. ואם אתם ממשיכים לקרוא, זה ימשיך להיות בדרך זו. וכרגע יש אנשים די רבים שקראו את הספר למעלה ממאה פעמים. הם לא יכולים יותר להניח את הפא הזה. ככל שהם קוראים יותר, הם רואים בספר יותר דברים והמשמעות הפנימית שלו גדלה יותר. למה זה כך? אם הבודהות, הטאואים והאלוהויות בממדים שמאחורי המילים רואים שהגיע הזמן בשבילך להשתפר, הם באופן טבעי יאפשרו לך להבין את העקרונות הקיימים באותו תחום. אתה אז תרגיש שפתאום אתה מבין עוד משמעות נסתרת במשפט.

לפני כן, כאשר דנתי בהארה, הרציתי על סוד שמימי שאף אחד לא חשף: "הטיפוח תלוי באדם עצמו, ואילו הגונג תלוי במאסטר". במשך אלפי שנים אנשים חשבו שהאדם שמתרגל טיפוח הוא המרים את עצמו. למעשה, אתה לא יכול להשיג כלום כשאתה מטפח [בעצמך]. שום דבר לא יכול להיפתר אם אין לך מאסטר שדואג לך. כלומר, הנושאים האמיתיים נפתרים על ידי המאסטר שלך – הם נפתרים על ידי הגורמים מאחורי הפא. ההארה העצמית שלך היא רק לגבי העובדה שהמשכת בטיפוח לאחר שהתגברת על קשיים בתרגול. זה מה שאנחנו מתכוונים בהארה עצמית שלך. לגבי להתעורר באמת למשהו מתוך העקרונות, אם הפא הזה לא מאפשר לך לדעת את זה, אתה לא יכול להתעורר אליו לא חשוב כמה תתאמץ. אז עליך לעמוד בתנאי אחד: אתה מוכרח לתרגל טיפוח באמת.

דתות במערב נהגו ללמד על אמונה, בעוד אלה שבמזרח לימדו על הארה. הרעיון הוא שאתה צריך להיות נחוש. ללא הלב הזה אתה לא יכול להשלים שום דבר. במילים אחרות, כשאין לך הבנה טובה של הפא יהיה לך קושי להיות נחוש. כמה אנשים מרגישים באמת מודאגים כאשר הם רואים שתלמידים אחרים לא לומדים את הפא: "קיבלת את הפא, אבל אתה לא לומד אותו. אוי לאותה בושה!" זה אכן כך. הרבה אנשים לא לוקחים ברצינות את לימוד הפא, ובמקום זאת הם מתייחסים לזה כאל צ'יגונג רגיל: "אעשה קצת את התרגילים ואחזק את הגוף שלי". כמובן, הפא שלנו הוא עצום, כך שזה יעיל מאוד כשמדובר בחיזוק הפיזי של האדם, ריפוי מחלות, או שמירה על הבריאות, והשינויים שאדם חווה הם רבי עוצמה. אבל אם אתה רק שואף לרפא את מחלותיך או להישאר בריא, לא תשיג את הדברים שבאים עם השיפור של עצמך. מלבד זאת, מה שאני עושה היום הוא בעל מטרה ברורה. אני לא מעביר את הפא הזה כדי לרפא מישהו או כדי לשמור על בריאות של מישהו. המטרה שלי היא להדריך אנשים לרמות גבוהות ובאמת להרים אתכם. אם אתה לא יכול להתאים לגישה זו, אתה יכול להשיג רק את אותם שיפורי בריאות. אבל אם אתה בא בשביל איזה מטרה מלבד ללמוד את הפא הזה באמת, אני חושש שלא תוכל אפילו להשיג את המעט ההוא. מצד שני, אתם יכולים להשיג הכל אם באתם ללמוד את הפא הזה באמת. אפילו אם אתם באים ללא שום מטרה מוגדרת, אם אתם באים ללמוד ללא כוונה לרפא את מחלותיכם או לשמר את בריאותכם, או שיש לכם כמה מחשבות אחרות, ייתכן שבכל זאת התוצאות יהיו טובות. זה בגלל שבמשך התהליך של ההשתפרות שלכם מרשים לכם להיות בתהליך הדרגתי של הבנה; לכן אנחנו מבקשים מכם לקרוא את הספר. עליכם להבין על מה הוא. אז תוכלו להחליט אם אתם יכולים להמשיך ללמוד ולהמשיך לטפח.

אני חושב שאנחנו צריכים לתת לתלמיד חדש את הספר לקרוא ברגע שהוא מתחיל לתרגל. אחרי שהוא קורא את הספר הוא יחליט אם זה משהו שהוא יכול לעשות. אם הוא מוכן לכך, הוא יבוא לתרגל טיפוח; אם הוא לא, אנחנו לא צריכים להכריח אותו. אפילו שאנחנו מציעים הצלה לאנשים אנחנו לא יכולים להכריח אותם. לפני שאדם יכול לתרגל טיפוח, הוא צריך שיהיה לו את הרצון בתוך לבו להשתפר, לטפח, ולהגיע לרמה גבוהה יותר. אם זה לא נוגע בלבו של אדם, אף אחד לא יכול לעשות דבר בקשר לכך. מה שנובע מכפייה איננו טיפוח, וכפייה אינה יכולה להוביל אדם לטפח. זה לחלוטין חסר תועלת אם זה לא נוגע בלבו של אדם או אם הוא לא רוצה לשנות את עצמו. אתם יודעים שאלה הם עקרונות יוצאים מן הכלל. אם אתם רוצים לטפח לקראת רמות גבוהות ולהרים את הרמה שלכם, כיצד תוכלו [אם זה בכפייה]?!

הרבה אנשים שתרגלו צ'יגונג בעבר נכנסו לאופן חשיבה לא נכון: "אני אשתפר כל עוד אני עושה את התרגילים בהתמדה ואאריך את הזמן לכך בכל יום". למעשה, כלום לא ישתפר. אנשים אלה לעולם לא יוכלו לפרוץ את הרמה של סילוק מחלות ושמירה על הבריאות, כלומר, הרמה של רתימת צ'י. אבל צ'יגונג אינו מוגבל לכך. הוא רק, במאמץ לעשות טוב לאנשים, חשף לציבור את דברי הטיפוח האלה שברמה הנמוכה ביותר שיכולים לסלק מחלות ולשמור על הבריאות. אבל המטרה שלו נמצאת במקום אחר. לכן אני לעתים קרובות שואל: למה צ'יגונג – משהו שאף פעם לא נראה בהיסטוריה הסינית ומעולם עד כה לא הופיע בעולם - התגלה בתוך מצב החברה של היום [המונע על ידי המדע המודרני]? אנשים הם רק בני אדם. החשיבה האנושית מוגבלת,  והאינטליגנציה של האנשים מוגבלת. אז הם לא יכולים להבין את הדברים האלה, והם חושבים שכל זה הוא טבעי ומקרי. אני אומר שאין שום דבר "טבעי", וגם אין דבר כזה כמו "צירוף מקרים" – לכל דבר יש הסיבה שלו. מה שדנתי בו זה עתה הוא כדי להגיד לכם שאנחנו צריכים להתייחס ללימוד הפא ברצינות. כל עוד אתה לומד את הפא, אתה תתרומם בטיפוח ומצבים שונים יופיעו. אבל אם אתה לא לומד את הפא לא תשיג דבר.

תרגילי צ'יגונג הם לא יותר מאשר לסילוק מחלות ושמירה על הבריאות, לא משנה איך אתה מבצע אותם או עד כמה מספר מאסטרים של צ'יגונג מתפארים בהם. הם בוודאי לא יובילו אותך לתחום גבוה ועמוק. בעבר, זה היה בהחלט בלתי אפשרי לכל אחד באשר הוא – בין אם הוא היה באיזשהו מעגל טיפוח או בקהילה דתית – לדעת פא עמוק שכזה ובלתי נתפס. צ'יגונג רגיל רק מלמד אנשים איך לסלק מחלות ולשמור על הבריאות, כי אין לו פא להדריך אנשים בטיפוח. מה שאני אומר הוא, אם אתה רוצה להגיע לתחום הזה ולפתח יכולות עמוקות, רמת המחשבה שלך צריכה לעמוד בדרישות.

אנחנו יודעים שבודהות ותורות אסכולת הטאו בעבר אמרו שאדם צריך להדגיש מוסריות בטיפוח. ישוע אמר לאנשים שעליהם להיות אנשים טובים. מה הכוונה בלהיות אנשים טובים? מה המשמעות של להדגיש מוסריות? זה אומר שאתה צריך להתנהג היטב יותר ויותר. כמה טוב עליך להיות? עליך להיות יותר טוב מכל האנשים הרגילים – אז אתה מישהו אשר מתעלה מעבר לאנשים רגילים. מאחר שאתה מטפח הגוף שלך יפתח גונג*, והגונג שלך יגדל כגובה רמת המחשבה שלך. ככל שרמת המחשבה שלך גבוהה יותר, כך גבוהה הרמה של הגונג שלך. הייתי אומר שהמדע לעולם לא יוכל להשיג את זה; זאת אומרת, ההתפתחות שלו אף פעם לא תגיע לתחום של בודהות. זה בגלל שלא משנה עד כמה המדע מתקדם, בני אדם הם עדיין אנשים רגילים. חישבו על כך כולכם: לאדם רגיל יש כל מיני רגשות ותשוקות, כמו גם סוגים שונים של החזקות. עם כל מיני תשוקות ארציות, אתה רוצה ללכת לגן עדן – איך אפשר להרשות את זה! האם גן עדן לא יהפוך לחברה של אנשים רגילים? האם הוא לא יהפוך לחברה של אנשים רגילים שבה אנשים נלחמים, מתחרים ומרמים אחד את השני? אז תחום המחשבה שלך צריך להגיע לגובה ההוא לפני שתוכל ללכת לשם.

להרבה אנשים יש אמונות דתיות. אבל אם אתה מאמין בדתות של היום, קודם כל, אלוהויות לא משגיחות יותר על דברים, כך שזה קשה עבורך להעלות את הרמה שלך. דבר אחר הוא שאנשים רבים לא יכולים להבין את הפירוש האמיתי של מה שנאמר על ידי ישוע, יהוה או מריה הקדושה בזמנם. יש אנשים שמאמינים שאדם רק צריך שתהיה לו אמונה כדי שיוכל להגיע לגן עדן. להיות בעל אמונה זה רק הבסיס. ההבנה של הרבה אנשים מגיעה עד פירוש המילים על-פני השטח. הם אומרים, "כל עוד יש לי אמונה, אני בוודאי אגיע לגן עדן לאחר שאמות". הרשו לי לומר לכם שאתם לא תוכלו להגיע לשם. למה לא? חישבו על כך. מהי אמונה אמיתית? אתה רק אומר עם פיך שיש לך אמונה, אבל בלבך למעשה אין לך אמונה. למה אני אומר את זה? כי כאשר באמת יש לך אמונה מעשיך חופפים למילותיך. כאשר אתה מתוודה בכנסיה ואומר: "אלוהי, בבקשה עזור לי. עשיתי משהו רע היום. בבקשה סלח לי על החטא שלי". ההתנהגות שלך די טובה באותו רגע. אבל ברגע שאתה פוסע מחוץ לדלת הכנסייה, אתה עושה מה שמתחשק לך ומתנהג בדיוק כמו אדם רגיל. אתה עושה אותן שגיאות, ובין אנשים רגילים אתה אפילו מתנהג יותר גרוע מהם. אז חשוב לרגע: מה הטעם בווידוי שלך? הרבה אנשים לא מעמיקים מעבר למה שנמצא מעל לפני השטח. אין עליך לחזור על שגיאותיך לאחר הווידוי. כאשר אתה מגלה מאוחר יותר שאתה עדיין עושה שגיאות אחרות, אתה שוב הולך להתוודות ומפסיק לחזור על אותן שגיאות. כשאתה נוהג כך ובעקביות מתנתק מהשגיאות שנעשות בין אנשים רגילים, האם אתה לא אדם יותר טוב? האם לא הגעת לרמה גבוהה יותר ונהיית אדם טוב שמתעלה הרחק מעבר לאנשים הרגילים?! האם אתה לא מתרגל טיפוח ומעלה את השין-שינג* שלך? מאחר שלתרבות המערבית אין את המושג של טיפוח עצמי, לא ישוע ולא יהוה הזכירו את המונח "טיפוח" בזמן שהם לימדו את הפא שלהם; לא היה אפילו המושג הזה. הסיבה היא, הם ידעו ש"הטיפוח תלוי באדם עצמו, ואילו הגונג תלוי במאסטר". כל עוד אדם מתרגל טיפוח, כל דבר יקבל סיוע מהאל של גן העדן שאליו האדם עתיד ללכת. הוא יבצע שינויים בגופך, ישנה את גופך, ויאפשר לגופך להשיג את העוצמה הרבה שיש לאלוהות. כל זה ייעשה על ידי אלוהויות.

יש אנשים שאומרים שהם ילכו לגן עדן לאחר שימותו. אנשים שלא תרגלו טיפוח נקראים, במילים של התרבות המערבית שלכם "נשמות[1]" לאחר מותם. נשמות אלה הם למעשה רוחות. חישבו על כך, כולכם: מה הן? לאנשים במזרח יש תפיסה ברורה ומוחלטת לגבי טיפוח גוף האדם: אדם מפתח גוף של בודהא באמצעות טיפוח, כלומר, גוף שמימי. אם לאדם אין גוף הבודהא הזה – במילים אחרות, אם לאדם אין גוף של אלוהות של גן עדן שמימי – הנשמה שלו פוחדת מאור כאשר היא יוצאת [מגופו]. היא מתפוררת באור השמש ואפילו לא יכולה להתגלגל מחדש. בגלל זה אנשים מכוסים בבד לאחר שהם מתים – זה מונע חשיפה לאור השמש – ונקברים באדמה כך שנשמותיהם לא יתפוררו. בודהות ואלוהויות מבהיקים ללא גבול, זוהרים אפילו יותר מאור השמש. האם נשמה של אדם לא תתמוסס אם היא רואה אלוהות? איך היא תלך לגן עדן? לכן עליה להיות בעלת גוף של אלוהות ובאותו זמן, לשנות את הרכב האלמנטים של הישויות האינטליגנטיות שלה באמצעות טיפוח כדי לגרום להם להיות מורכבים מחומר בעל אנרגיה גבוהה. רק עם גוף של בודהא או גוף אלוהי היא יכולה ללכת [לגן עדן]. האם נשמה יכולה לבוא לעולם האנושי? לא, היא לא יכולה. כך שלפני שהיא יכולה להישאר בעולם הזה, היא צריכה שיהיה לה גוף אנושי כדי להתגלגל איתו והיא צריכה להיוולד באמצעות הגוף של הורים. יש אנשים שחושבים בטעות שהם ילכו לגן עדן אם רק תהיה להם אמונה. איך זה יכול להיות? זה נשמע מגוחך לאלה מאתנו בחוגי הטיפוח. עליכם באמת לתרגל טיפוח לפני שתוכלו ללכת לגן עדן.

אז בדתות מערביות, בתהליך של להיות בעל אמונה באלוהים, השין-שינג של האדם ורמת המחשבה שלו מתרוממים ללא הרף, והוא נעשה אדם יותר ויותר טוב. האם לא הייתם אומרים שהוא מתרגל טיפוח? בטיפוח הצורה איננה חשובה; ישנן כל מיני שיטות טיפוח. ההבדל בצורות הטיפוח הוא בין דתות מערביות ודתות מזרחיות. מדוע אין מזכירים טיפוח במערב כפי שהם עושים במזרח? למעשה שתיהן טיפוח. זה פשוט שתרבות המזרח ספציפית מאוד בנוגע לזה, בעוד שתרבות המערב אינה מדברת על דברים אלה. זה בגלל שכאשר אלוהויות יורדות למטה להציל אנשים ולהעביר את הפא שלהן, עליהן לאמץ צורת תרבות שמובנת לאנשים. רק אז אתם יכולים להבין – רק [כאשר הן] משתמשות בשפות האנושיות של אותם זמנים תוכלו להבין. מה שאמרתי הוא גם כדי להגיד לכם שתרגול צ'יגונג רגיל לא יכול לאפשר לאנשים להגיע לרמה גבוהה ועמוקה מאוד. זה בלתי אפשרי. רק טיפוח אמיתי יכול לעשות זאת. צ'יגונג הוא רק משהו ברמה הנמוכה ביותר של טיפוח, כך שהוא מוגבל לסילוק מחלות ושמירה על הבריאות. אפילו כשמדובר בסילוק מחלות ושמירה על הבריאות ישנן כמה דרישות מבני אדם, מפני שאחרי הכל, זוהי צורת טיפוח, והיא שונה מכל צורה של טיפול רפואי הקיים בין אנשים רגילים. אם אתה רוצה ללמוד צ'יגונג כדי לסלק את מחלתך, עליך לעמוד בדרישות של עקרונות הצ'יגונג.

מה זה אומר לעמוד בדרישות של עקרונות הצ'יגונג? מאחר שזה מעבר לרגיל – אם אתה רוצה להשתמש באמצעים בלתי רגילים כדי לטפל במחלות ללא שימוש בתרופות, בזריקות, או בניתוח, ולהירפא, האם אין זה על-טבעי? – אז בני אדם צריכים להתאים לעקרונות שלו לפני שהמחלות שלהם יוכלו באמת להתרפא. זהו הגורם הבסיסי מדוע הרבה אנשים לא מצליחים להיפטר מבעיות הבריאות שלהם למרות שהם מתרגלים צ'יגונג. מאחר שאתה רוצה להשתמש בשיטה על-טבעית זו לסלק את מחלתך, עליך להתאים לעקרונות העל-טבעיים. עליך לנהוג על-פי דרישות הצ'יגונג, להיות אדם טוב, ולהפסיק את הנטייה שלך לעשות דברים רעים או לא מוסריים – רק אז המחלה שלך באמת תתרפא. זה ההיגיון האמיתי מאחורי החלמה ממחלות. זה לא תופס אם אתה בוחר בטיפולים רפואיים של אנשים רגילים. אז תצטרך לעבור ניתוח, לקבל זריקות או לקחת תרופות כדי להבריא. עם זאת ישנו חוק ביקום הזה, שנקרא "אין הפסד – אין רווח". כדי להרוויח אתה חייב להפסיד; כשתפסיד – תרוויח. זוהי אמת מוחלטת. האם אתה יודע מדוע מחלתך משתפרת בבית החולים? יש אנשים שאומרים שהיא נרפאה באמצעות האמצעים הטכנולוגיים של המדע המודרני. אני אומר שזה רק אנשים מודרניים המשתמשים בשיטה, או בצורה, המתבטאת בתוך החברה המודרנית. הסיבה האמיתית מאחורי ההחלמה שלך אינה מוגבלת לזה. דברים צריכים להתאים לעקרונות היקום בממד זה. אתה יודע שכאשר אתה חולה אתה צריך להוציא הרבה כסף כדי לראות רופאים. כמובן, יש ארצות שיש להם תוכניות רווחה חברתיות טובות, ולאנשים בחברות האלה יש ביטוח רפואי שיכול לפתור את הבעיה הזו. אבל אתה עדיין סובל – האם אינך סובל כאשר אתה חולה? אתה מתייסר כאשר אתה חולה, וסבל כשלעצמו הוא דרך של תשלום קארמה. בנוסף, אתה צריך להוציא כסף, לקבל זריקות, לקחת תרופות, וייתכן גם שיחתכו אותך בניתוח. האם לא סבלת ייסורים לפני שמצבך התחיל להשתפר? אבל תנו לי לספר לכם שההחלמה הזו לא תיקנה את המחלה מהשורש שלה: זה דחף את קארמת המחלה למקום אחר או דחה אותה לעתיד.

זה בגלל שהמחלה אינה נובעת מפני השטח החיצוניים ביותר של גופו הפיזי של אדם רגיל; בעצם, היא באה מהמישור של החלקיקים המיקרוסקופיים מתחת לגוף העשוי מהמולקולות הגדולות ביותר. גוף האדם מורכב ממולקולות בעלות חלקיקים במישורים מיקרוסקופיים שונים, וכל מישור של חלקיקים הוא ממד. כמובן, הממדים אינם מקובצים יחד. הם בצורה של חלקיקים קטנים יותר המרכיבים חלקיקים גדולים יותר. עם זאת התחום של כל מישור של חלקיקים קטנים הוא ממד. ישנם הרבה ממדים כאלה, ולמעשה זה שם שמקננים הגורמים להרבה מחלות. מחלות לא נובעות מפני-השטח החיצוני. מה שמופיע על פני השטח החיצוני של הבשר או הרקמות של אדם הוא רק הביטוי החיצוני של מחלה.

לאחר שאתה עובר ניתוח, אתה חושב שהגידול שלך הוסר. למעשה, מה שהוסר זה רקמת הבשר שמורכבת ממישור המולקולות הגדולות ביותר. זה הוסר, שכן התאים שלו אינם נמצאים עוד בממד הזה. אבל אינך יכול להסיר את החלקיקים היותר מיקרוסקופיים שמרכיבים את התאים. אבל מכיוון שאינך רואה יותר את אותם תאים על פני הגוף אחרי שהם מוּסַרים, זה נראה כאילו הבראת. לאחר מכן, המחלה עלולה לשנות צורה, וכמה מחלות עלולות לחזור. מכיוון שהמחלה לא באמת סולקה, היא עלולה לעבור למקום אחר וגידול אחר כלשהו עלול לצוץ שם מחדש. או אולי היא תשנה צורה למחלה אחרת כלשהי או לאיזה אסון. זוהי הסיבה האמיתית שמתחת לפני-השטח שראינו. כאשר משתמשים ביכולות על-טבעיות כדי לטפל במחלה, לעומת זאת, ניתוח אינו נחוץ. מדוע יכולה יכולת על-טבעית לסלק גידול של אדם? זה בגלל שהיא מסלקת את המחלה מממד אחר, ממד הנסתר מעין אדם. הבה נשתמש בהמחשה פשוטה. אתם רואים שלאריג הזה יש גוש בולט כאן. למה? זה בגלל שיש גורם מאחורי זה – היד שלי מאחורי זה. אם אתה מוציא את הבד אבל אתה לא מסלק את היד, הוא יבוא לצד הזה. זה אומר שאם אתה לא פותר את הגורם שמאחורי זה, אתה לא יכול לסלק את הבעיה מהשורש שלה. במילים אחרות, טיפולים רפואיים אנושיים לא יכולים לפתור את הבעיה המהותית, כי הם רק פותרים בעיות על פני-השטח ולא יכולים לסלק קארמה.

בעולם הזה, בין אם אדם מפסיד או מרוויח, בין אם הוא מאושר, בין אם הוא שבע רצון לחלוטין מאיך שהדברים מתנהלים, בין אם יש לו מזל טוב, וההיקף של חוסר המזל שלו – כל אלה נקבעים על ידי שני חומרים הנישאים על גופו. האחד נקרא מוסריות (דֶה), והאחר, קארמה (יֶה-לִי). זה רק שני חומרים אלה שמשפיעים. אנחנו צוברים מוסריות כאשר אנחנו עושים דברים טובים. בימים עברו אנשים דיברו על צבירת מוסריות. אנשים עכשיו מתייחסים לכך כאל משהו קונספטואלי או בטווח המחשבה. למעשה, זהו סוג של חומר, חומר מוחשי ממש. הקארמה שאנשים מדברים עליה הוסברה בבירור בדתות המזרח. מהי קארמה? זהו חומר שחור. אדם מייצר את החומר הזה כאשר הוא עושה משהו רע. כאשר יותר מדי מהחומר הזה מצטבר, יקרו לו דברים לא נעימים, כמו להיות חולה, להיות בעל מזל רע, או לעבור תקופות קשות. מצאתי שכל דבר שקורה לבני אדם הוא תוצאה של מה שאנשים עצמם עשו. בעולם האנושי הזה, בין אם אתה מאושר ובין אם אתה מצליח זה תוצאה של מעשיך שלך. הדברים האלה לעתים קרובות מתגלים בחייך הנוכחיים, בעוד שחלק מהדברים האלה יבוא לידי ביטוי בחיים הבאים שלך; רובם באים לידי ביטוי בחיים הבאים שלך. מה הכוונה ב-"יבוא לידי ביטוי בחיים הבאים"? זה אומר שזה לא יקרה בחיים הנוכחיים אלא יופיע בחיים הבאים שלך. החלק שבא לידי ביטוי בחיים האלה נקרא בחוגי המטפחים במזרח "גמול בחיים האלה". [כלומר], לאחר עשיית מעשה רע, תקבל גמול מיידי. יש אנשים שנופלים על פניהם כשהם יוצאים מהדלת לאחר שעשו משהו רע. הם לא רואים זאת כגמול על עשיית משהו רע, אלא חושבים שזה מקרי או טבעי. אני טוען שאין דבר כזה כמו "תופעות טבעיות", שכן כל הדברים מתוכננים – מקריות אינה קיימת. בממד הזה ישנם הרבה הרבה דברים שאנשים לא יכולים לראות. כמובן, מדע מודרני יודע שיש אוויר, חמצן, מימן ויסודות קורט אחרים שמורכבים ממולקולות, אבל זה כל מה שהוא יודע. עם זאת העיניים שלך לא יכולות אפילו לראות את הדברים האלו.

למעשה, אני יכול לומר לכם שבממד הזה, ברמה הכי מיקרוסקופית, הן כולן – כולל החומר העצום והמתפשט – אלוהויות. הן יודעות בבירור כל תנועה וכל פעולה שנעשית על ידי בני אדם והדברים שהם עשו. כאשר אנשים עושים דברים רעים הם תמיד חושבים שאף אחד לא יכול לראות מה שהם עשו. הם יודעים שמה שהם עשו היה רע אבל עדיין מנסים למצוא תירוץ עצמי שיאפשר להם להרגיש צודקים ונינוחים. הם אינם מאמינים כלל באלוהויות. הנה דוגמה "מהשרוול". היא אינה מערבת שום ענייני דת או גזע. אני רק מדבר על אנשים העושים דברים רעים. אתם בטח יודעים שלפני מספר ימים מדינה מסוימת ערכה ניסויים גרעיניים, ופוצצה חמש פצצות אטום ברצף. הרבה מדינות הזדעזעו! זה בגלל שאנשים בכל העולם כולם נכספים לשלום. לשם מה היו הפיצוצים האטומיים שלהם? אין לי שום דעות קדומות. אני רק מדבר על אנשים שעושים דברים רעים. אני לא מציין אם המדינה ההיא צדקה או שגתה. הבה נחשוב על כך. למרות שפצצות האטום התפוצצו מתחת לאדמה, אלוהויות לא יסבלו את הנזק שהם עשו לאדמה, לסביבה האנושית, ולעולם החומרי המורכב ממולקולות שונות [בגודלן]! כאשר השמים מענישים בני אדם הם חושבים שזו תופעה טבעית. הטמפרטורה באותה ארץ מיד קפצה לגבוהה ביותר בעולם. היא נשארה מעל 50ºC והרבה אנשים מתו מהחום. וסערת רוחות הגיעה אחר כך וגרמה לעוד הרבה מקרי מוות. אנשים לא מבינים שהתופעות האלה הן אזהרה של אלוהויות: "אתם לא יכולים לעשות זאת". אנשים פשוט מתייחסים אליהן כאל תופעות טבעיות. דבר שקורה בעולם הזה אינו מקרי. פשוט התבוננו: אם איזו אומה, אזור או יחיד עושים משהו רע, תופעה מיוחדת כלשהי מיד תבוא אחריו. אסונות וכל דבר שעולה בגורלם של בני האדם הם תוצאה של ההתנהגות שלהם עצמם. זה עתה דיברתי בקצרה על כמה דברים ברמה בסיסית. לתלמידים הוותיקים בקהל כבר יש הבנה עמוקה לגבי הדברים האלה, אך מאחר שהרבה מכם בקהל תלמידים חדשים, אני רק דנתי במצבים האלה בקצרה.

אם אתם רוצים להבין את הדברים האלה בשלמותם, אני חושב שאתם צריכים ללכת לקרוא את הספר. הספר, "ג'ואן פאלון", זעזע את הקהילה המדעית והטכנולוגית בכל העולם! המשמעות הפנימית של "ג'ואן פאלון" היא באמת עצומה ועשירה. מאחר שטיפוח-תרגול מחולק לרמות שונות ולמספר תחומים, אחרי קריאה אחת של הספר אתה תמצא: "הו, זה ספר שמסביר לך איך להיות אדם טוב". אבל אני יכול לומר לכם שהוא לא רק מלמד אתכם איך להיות אדם טוב. אם זה כל מה שהיה בו, לא הייתם מצליחים להרים את הרמה שלכם. אם אתם רוצים להרים את עצמכם, הספר צריך להכיל עקרונות של הפא שהם ברמות גבוהות יותר ושמדריכים אתכם מעבר ללהיות אדם טוב. אז, הספר הזה חייב שיהיה בו משמעות פנימית ברמות האלה. כאשר אתה מתרגל טיפוח לקראת רמות גבוהות אף יותר הוא יוכל להדריך את הטיפוח שלך לקראת רמות גבוהות, גבוהות יותר, וגבוהות אף יותר. כך שעל הפא הזה להיות בעל יכולת זו, הוא צריך להיות בעל משמעות פנימית ברמות שונות כדי להדריך את הטיפוח שלך. הוא ידריך אותך כל הדרך עד שתשיג את מטרת הטיפוח – תחום השלמות המלאה. לכן, כשאתה מתרגל טיפוח, ככל שהרמה שאתה מגיע אליה גבוהה יותר, כך תראה יותר דברים בספר. מה שאני אומר כאן מכוון בעיקר לתלמידים חדשים. אני רק דנתי בדברים האלה בקצרה, אבל זה למעשה די מתקדם. יהיו לך הבנות שונות. לא אומר עוד הרבה עכשיו, שכן ועידת פא זו היא בעיקרה כדי לחלוק התנסויות והבנות.

הייתי רוצה לשמוע תלמידים החולקים את התנסויותיהם והבנותיהם שהושגו באמצעות לימוד הפא בטיפוח. אענה עבורכם על שאלות בחצי היום האחרון לפני שהוועידה מסתיימת, וזה גם כן יהיה הוראת הפא. אתם בוודאי תעלו שאלות שונות. השאלות המכוונות לטיפוח רווחות בקרב תלמידים ומועילות לשיפור שלכם ביחד. אתם יכולים לכתוב את שאלותיכם אלי על פתקי נייר, ואני אענה עליהן. תלמידים ותיקים התקדמו במהירות בתקופת הזמן האחרונה, ויש כרגע פער לא קטן ביניהם לבין התלמידים החדשים. הפא הועבר ביסודיות לתלמידים שלנו. מה שנשאר הוא רק השאלה איך תשתפרו בטיפוח.

כרגע דיברתי על כמה מהעקרונות הבסיסיים ביותר, בעיקר לתלמידים חדשים. הייתי צריך לשבת כאן וללמד במשך ימים אם הייתי צריך להסביר אותם ביסודיות. אני רק דיברתי עליהם מעט מאוד ובמונחים כלליים.

הזדמנות בשבילנו להיפגש היא קשה להשגה. אתם תמיד מרגישים שאתם מטפחים במשך זמן לא מועט אבל ההזדמנויות שלכם להיפגש עמי היו ספורות. למעשה אתם לצדי כל יום, רק שאתם לא יודעים זאת. אבל אין אתם רשאים לדעת זאת, כי אתם עדיין ברמת פני-השטח, אדם רגיל. רק כאשר אתם מטפחים לשלב ההוא תוכלו לדעת זאת. מה שאמרתי כרגע פירושו שאני יכול להשגיח עליכם אם אתם רוצים לתרגל טיפוח. לא משנה כמה אנשים מתרגלים, אני יכול להשגיח על כולם. יש לי אין-ספור גופי-חוק (פא-שנים). המושג הזה לא קיים בדתות המערב, אבל הוא קיים באלה שבמזרח, במיוחד בבודהיזם. אומרים בבודהיזם כי לבודהא אמיטאבהא יש גופי-חוק רבים. אני יכול לומר לכם שגופי-החוק שלי הם רבים מספור, אי אפשר לספור אותם. במילים אחרות, לא משנה כמה אנשים מתרגלים טיפוח, אני יכול להשגיח על כולם. עם זאת גופי-החוק האלה הם אני, והם גם ההתגלמות הספציפית של חוכמתי. אי אפשר להבין את זה עם מושגים אנושיים כי המדע של היום מוגבל רק לממד הנוכחי ולהבנות שלו לגבי מבנה השטח של החלקיקים הגדולים ביותר.

המדע העכשווי מסוגל לראות את ההרכב של החלקיקים המולקולריים הגדולים ביותר. תכונה של פלדה היא שהיא יותר חזקה מברזל, כי היסודות והמבנה של חלקיקיה שונים. מה טבעה של נחושת? מה טבעם של כסף וזהב? המדע יכול לתפוס את הדברים האלה. אז הוא משתמש בחומרים הידועים כרגע, ורק מתפתח עם זה כבסיס. אבל אומַר לכם שזהו המכשול הגדול ביותר למדע המודרני במאמציו לדעת על ממדים אחרים. במילים אחרות, הוא לא לקח את הנתיב של הבנת החומר בעולמות מיקרוסקופיים או באלה שהם אף יותר ענקיים. למעשה חומר מורכב מחלקיקים מולקולריים קטנים, וחלקיקים מולקולריים אלה מורכבים מחלקיקים אטומיים. וחלקיקים אטומיים מורכבים מחלקיקים גרעיניים. וחלקיקים גרעיניים מורכבים מחלקיקים מיקרוסקופיים אף יותר. החלקיקים המיקרוסקופיים אף יותר מורכבים מחלקיקים אפילו עוד יותר ויותר מיקרוסקופיים. לבני האדם זה נראה אין-סופי וחסר גבולות. ככה זה ממשיך להתקדם עוד יותר למטה. עד כמה מיקרוסקופי זה מגיע? אני יכול לומר לכם שהמצב המיקרוסקופי שחלקיקים מגיעים אליו מעורר השתוממות!

שאקיאמוני ראה שלושת אלפים עולמות בגרגר של חול. שלושת אלפי העולמות שהוא דיבר עליהם לא התייחסו לחברה אנושית. הוא דיבר על התיאוריה שלו של שלושת אלפי עולמות. אומר זאת בפשטות: הכוונה היא שבשביל-החלב שלנו קיימים שלושת אלפים ממדים פיזיים הדומים לזה של המין האנושי שלנו. במילים אחרות, ישנם שלושת אלפי כוכבי לכת כמו כוכב-לכת זה. אבל מה שהוא התכוון היה שהיו שלושת אלפי עולמות כאלה בגרגר חול אחד בלבד. דיברתי על כך בספר "ג'ואן פאלון". אם יש כל כך הרבה עולמות אנושיים כמו גם יצורים מיקרוסקופים הקיימים בתוך שלושת אלפי העולמות של גרגר חול, אז ייתכן שיש שם גם נהרות, אגמים וימים בעולמות שבתוך אותו חול, ולהם גם יש חול. אז בחול ההוא האם אין שם עוד שלושת אלפי עולמות מיקרוסקופיים יותר ועוד חברות מיקרוסקופיות כמו אלה של המין האנושי? שאקיאמוני היה מסוגל לראות דברים ברמה מיקרוסקופית מאוד. הוא היה בודהא ולכן הייתה לו יכולת כזו. אבל אני יכול לומר לכם שזה, גם, היה שטחי. אם תמשיכו לעקוב אחר דברים בדרך זו, תמצאו שהחלקיקים בעולמות המיקרוקוסמיים האלה הם אין-סופיים וללא גבולות. תנו לי להציג בפניכם את ההמחשה הפשוטה ביותר. אמרתי לאנשים כי השכבה הגדולה ביותר של חלקיקים שאנשים יכולים לראות היא לא זו של המולקולות; השכבה הגדולה ביותר של חלקיקים שאנשים יכולים לראות היא זו של כוכבי לכת. אבל כוכבי לכת אינם חלק משכבת החלקיקים הגדולים ביותר ביקום. הם רק החלקיקים שבין המאקרוקוסמוס והמיקרוקוסמוס. רק חישבו איזה מספר עצום של חלקיקי-פלנטות ישנם.

היקום הוא יחידה, חלקיק משולב. שלושת אלפים עולמות הדומים לשלנו מרכיבים את היקום של השכבה השנייה. כלומר, הם יוצרים מישור של חלקיקים יותר גדולים. זוהי רק התפשטות מכיוון ליניארי אחד. עם זאת ההתפשטות של חלקיקים היא ללא גבולות ואין-סופית – הם מפוזרים בכל מקום וחודרים כל דבר. כאשר אלקטרון מסתובב סביב גרעין של אטום, האם אין זה דומה לכדור הארץ שלנו המסתובב סביב השמש? הם בדיוק אותו דבר, הן מבחינת המנגנון והן מבחינת הצורה. ככל שהחלקיק קטן יותר כך צפיפותו גבוהה יותר. אם היית מגדיל אלקטרון לממדים של כדור הארץ שלנו ומסתכל לראות מה קיים על פני השטח שלו, מה תמצא? הייתכן אולי שיש שם בני אדם? מה שקיים על החלקיק וצורת הקיום שלו הם, כמובן, שתי תפיסות שונות. אני רק נותן לכם רעיון. האם הוא לא ייראה כמו כוכב-לכת?

כיום האנושות מחשיבה את עצמה כצורת החיים הגבוהה-יותר האחת והיחידה בכל היקום. אני יכול לומר לכם שבמציאות, האנושות היא צורת החיים הנמוכה ביותר בכל היקום. יש יצורים חיים בכל כוכב-לכת מלבד הירח. הירח נבנה על ידי אנושות מהעבר (ההיסטוריה של המין האנושי חוזרת על עצמה במחזוריות). כאשר הקארמה של האנושות נעשית גדולה מדי, הגזע האנושי מושמד. אז גזע אנושי חדש שוב מתחיל להתקיים ולהתפתח. אחר כך, כאשר הוא נעשה רע, הוא שוב מושמד. מאחר שהזכרתי את הירח, אספר לכם שהירח נבנה על ידי אנושות פרה-היסטורית בתקופה רחוקה למדי. כאשר הוא נבנה לראשונה הוא לא היה כזה גדול, אם כי הוא היה מבהיק יותר מאשר היום. אבל גם כך זה היה נראה די גדול לאנושות של היום. בגלל שהוא חלול, במשך הזמן הוא התכסה בהדרגה באבק שנופל ללא הרף מהתפוצצויות של החומר של היקום. האבק של חומר שנוצר מהתפוצצויות כאשר כוכבי לכת נוצרים מחדש המשיך כל הזמן לכסות את הירח; זה הגדיל באופן משמעותי את העובי של פני-השטח החיצוני של הירח. עובי פני-השטח שלו גדל בכמה תריסרי קילומטרים; זהו האבק שעליו. אם תריסרי הקילומטרים האלו היו מוסַרים, הוא היה בגודלו המקורי.

מה שזה עתה אמרתי היה כדי לומר לכם שיצורים חיים קיימים בכל כוכב-לכת. יתר על כן, רבים הם ישויות חיות שהופעתן דומה לבני האדם, רק שהם אינם קיימים בממד הזה, משום שחלקיקים שונים יוצרים ממדים שונים. אם אתה רוצה להיכנס לממדים אלה, אתה לא יכול להבין אותם עם התפיסות של המדע האנושי של היום – המדע הזה פשוט רדוד מדי. כדי שתוכל להיכנס לעולמות אלה, עליך להתאים לצורות הקיום, לצורות החיים, ולדרכי החשיבה באותם עולמות. רק אז תוכל להכיר אותם. בכניסתך לאחד מהעולמות האלה תגלה שהחלקיקים שלו קטנים יותר מאלה של הממד האנושי, עם זאת הממד שלו רחב ביותר. אנו, בני האדם, קיימים בין שני סוגי חלקיקים אלה, מולקולות וכוכבי-לכת.

אוויר מורכב ממולקולות, האין זאת? אבל אתה לא יכול לראות זאת. פרחים, עשב, עצים, ברזל, פלדה, הבגדים שאתם לובשים, גוף הבשר שלכם, השיער שלכם, כל דבר שאתם משתמשים בו, וכל דבר מסביבכם, כל אלה מורכבים ממולקולות. גם אדמה מורכבת ממולקולות. אנחנו בני האדם קוראים לזה "אדמה". אבל למעשה, אלוהויות מתייחסות לכל דבר שבתוך הממד האנושי כמורכב מאדמה. אלוהויות מתייחסות למולקולות עצמן כאדמה. מישהו שאל אותי לגבי ההתבטאות של יהוה, אלוהי האנשים המערביים, שהוא השתמש באדמה כדי ליצור את האדם. למעשה, כל דבר בממד הזה, כולל אוויר, הוא אדמה בעיניהן, אלא שאנחנו בני האדם לא יכולים להבין זאת. אתם פשוט מכוסים באדמה, מוקפים באדמה. בני אדם זוחלים סביב בערמות של אדמה. כל דבר מורכב מאדמה, ובני אדם הם בתוך אדמה זו. אני חושב שלאחר שהסברתי את זה כך, זה לא יהיה קשה להבין את הסיפור על האדם שנוצר מחומר כפי שסופר על ידי אלוהי האנשים המערביים.

אם אתה רוצה לדעת איך ישויות חיות קיימות בממדים אחרים, תצטרך להתאים לדרכי הקיום בממדים של המישורים של חלקיקים קטנים יותר. אתה לא יכול להבין זאת על ידי שימוש בתיאוריות מדעיות של היום; אתה צריך לזרוק את התפיסות של המדע המודרני לפני שתוכל להבין. ברגע שהבנת את זה, אתה תגלה שזו איננה התפיסה של זמן ומרחב שמקובלת על בני האדם. למרות שאתה רואה שאני מדבר כאן, המשפט האחרון שהרגע אמרתי נשמע גם על ידי הישויות בממדים אחרים. בעשותי זאת, אני מתעלה מעבר לכל זמני-המרחב. בממד עם זמן מהיר מאוד, המשפט שהרגע אמרתי כבר עבר דרך מיליוני שנים. זה הרעיון. עם זאת הישויות החיות בזמני-מרחב שונים לא מודעות אפילו במקצת אם הזמן שלהן מהיר או איטי. זה בגלל שהרכב החומר בממדים שונים הוא בהתאמה עם הזמן של אותם ממדים, ויש להם רישום זמן משלהם. במשך הזמן שבו זה עתה אמרתי את המשפט הזה, כבר חלפו שם עשרות מיליוני שנים. ייתכן שמרווח הזמן שלהם של שנה אחת עלול להיראות להם ארוך יותר משנה אחת על כדור הארץ [שנראית לאלה מאתנו כאן]. במילים אחרות, אתה לא יכול להשתמש בחשיבה אנושית כדי להתעמק בדברים כאלה. כך שאם אתה רוצה להבין ממדים אחרים, עליך להתאים לדרכי החשיבה ולמצב הדברים באותם ממדים לפני שאתה יכול להבין אותם. יש משמעויות פנימיות רבות מאחורי הפא הזה. זה גם אומר לכם מדוע יש לזה מובנים פנימיים שונים בממדים שונים, ומדוע יש כוח כזה גדול מאחורי הפא הזה שיכול לשנות את הגוף שלכם ולאפשר לכם להשתפר. אני פשוט אומר לכם שאין עליכם להשתמש בצורת מחשבה של אדם רגיל כדי להבין את צורות הקיום שלהם. מאחורי המילים יש אין-ספור, שכבות על גבי שכבות, של צורות חיים גבוהות יותר.

אני רק דנתי בזה בהקשר לחשיבה ולידע העכשוויים של בני האדם. לומר זאת בפשטות, כאשר אני דן בדברים אלה אני משלב מדע, שבו תלויים בני האדם של היום. למרות ששילבתי מדע מודרני כשאני מספר לכם על עקרונות אלה, אני יכול להגיד לכם שאני לא מסכים עם המדע הזה. ראשית, לנוכח כל הקוסמוס העצום, המדע הזה הוא כמו משחק ילדים. אבל כפי שבני אדם מבינים אותו הוא הביא מכונות מודרניות, בגרמו לדברים להיראות כה יותר טובים מאשר בזמנים העתיקים. למעשה, אני יכול לומר לכם שהמדע הזה נמצא בפיגור גדול כאשר משווים אותו לזה של הציוויליזציה האנושית האחרונה. אפילו המכשירים המתוחכמים ביותר הם ממש גסים בהשוואה לאלה של הציוויליזציה האחרונה. יתר על כן, התפתחות המדע הזה כבולה לתחום מוגבל; הוא שם לעצמו גבולות. אז לאיזה מצב זה גרם? הוא לא מעז להכיר בשום דבר שמחוץ למדע האמפירי. זה נורא ביותר, כלומר, נורא ביותר לאנושות. למה זה כך? חישבו על כך כולם. המדע ממש רדוד. במילים של המדענים עצמם, הוא עדיין לא מפותח מאוד. אנשים כיום מאמינים בו באדיקות וחושבים שהוא האמת המוחלטת. אמונה זו רווחת כיום בהרבה תיאוריות בחברה, כמו גם בקרב דתות מערביות, בין אם זה הקתוליוּת או הנצרות. מה שאתם באמת מאמינים בו אינו האל שלכם – מה שאתם באמת מאמינים בו הוא המדע. עמוק בעצמותיכם מה שאתם באמת מאמינים בו הוא המדע, בעוד שהדת שלכם היא רק פורמליות שטחית שנעשתה לפעולה מתורבתת של בני אדם. אבל הרשו לי לומר לכם שהמדע הוא גם כן דת, והוא דת מבוססת היטב.

שנית, אתם יודעים שבדרך כלל דתות אומרות לאנשים איך להתנהג. במקביל, למדע גם יש [שיטה אשר] מתחילה מבית הספר היסודי ונמשכת עד התיכון והאוניברסיטה. בדתות יש כמרים, בִּישוֹפִּים, ואנשי כמורה אחרים. אבל המדע הזה אף יותר מפותח. יש לו מורים, אנשים בעלי תואר ראשון, תואר שני, תואר דוקטור ותואר פוסט-דוקטורט וגם יועצים. ככל שהתואר של מישהו גבוה יותר, כך הוא שולט ביותר דוקטרינות מדעיות. השמות והתארים של המורים ואנשי המנהלה שלו הם רבים. מהבחינה הזו הוא מפותח היטב. בדרך כלל דתות מלמדות אנשים להאמין באופן רוחני כדי להשיג שינוי חומרי, בעוד שהמדע אומר לאנשים לתפוס באופן חומרי כדי להשיג את האמון הרוחני של האנשים ואת תמיכתם. עם זאת, מדע הוא לא משהו שאלוהויות העניקו לבני האדם. בעצם, הוא הועבר למטה לבני האדם על ידי יצורים זרים שמתוך שלושת העולמות במטרה לשלוט על המין האנושי. האמונה של אנשים במדע עלתה על הכול. אבל אני אומר לכם שבדיוק בגלל השטחיות שלו, המדע הזה גרם להתדרדרות המוסר בחברה האנושית, זה מפחיד ביותר. היות שהמדע אינו מסוגל להבחין בצורות הספציפיות של קיום החומר המיקרוסקופי, הוא לא יודע שקארמה נוצרת כאשר בני אדם עושים מעשים רעים, או שהחומר השחור הזה גורם אסון לבני האדם. הוא לא יודע שכאשר בני אדם עושים מעשים טובים הם גורמים להיווצרות החומר הלבן, שמביא להם אושר ומביא להם תנאים וגמול שהם יחוו כשיתגלגלו מחדש בממדים אחרים. יתר על כן, המדע אינו מסוגל להוכיח את קיומם של גני עדן שמימיים. כך שכאשר אתה מזכיר את הדברים האלה, אותם אנשים שמאמינים במדע יגידו שאתה מפיץ "אמונות טפלות" – "אף אחד מהם לא קיים. מה שאני מאמין בו הוא המדע". אם כך, חישבו על זה: האין המדע חובט ללא רחם כמו מקל גדול בדבר החיוני ביותר שמגן על האנושות – המוסר? זה מפחיד ביותר!

מאחר שבני אדם יודעים שעשיית מעשים רעים תמנע מהם להגיע לגן עדן ואדם יכול אפילו לרדת לגיהינום לסבול עונש, יש להם קודים מוסריים. בני אדם מרסנים את עצמם מעשיית רע כדי לשמור על המוסריות האנושית. מרגע שבני אדם לא מאמינים יותר בדברים האלה, מרגע שהם לא מאמינים יותר באלוהויות (למרות שאלוהויות קיימות באמת), כשבני אדם לא מאמינים באלוהויות, חישבו על כך: זה מאוד מפחיד! אנשים מעזים לבצע כל רוע. הם חושבים שאף אחד לא רואה אותם, וכך הם עושים מעשים רעים. הדור החדש שגדל על ברכי המדע המודרני הורג ללא מורא, מבצע הצתה בזדון ועושה דברים רעים. פושעים ופשע מאורגן הופיעו בחברה, ואנשים משתמשים בסמים, סוחרים בסמים, עוסקים בזנות... הם לא בוחלים בשום רוע. יש הרבה דברים מגונים ומלוכלכים. אנשים עושים כל דבר שמתחשק להם, הם עושים כל דבר שהם רוצים. חישבו על כך, כולכם: האם חברה כזו אינה מפחידה?! זה האסון הגדול ביותר שהמדע הביא עלינו. מאחר שהמדע אינו יכול להוכיח את קיום האלוהויות או את קיום המוסריות (דה), ומאחר שהוא לא יודע על גמול קארמתי, כשאתה מזכיר את הדברים האלה אנשים יתקיפו אותך עם מקל גדול – המדע – ויגידו שאתה בעל "אמונות טפלות". כאשר המוסריות האנושית ממשיכה להידרדר עד לנקודת אי-קיום, החברה מגיעה למצב שאף אחד לא יכול לעשות שום דבר לגביו, ובני אדם מגיעים לזמן המסוכן ביותר, כי אלוהויות לא ירשו לאנושות מעוותת כזאת – אחת שהיא איפה שהוא בין אדם לחיה – להתקיים.

כאן אני רק אומר לכם את העיקרון הזה. אני לא נגד הידע של המין האנושי. עם זאת הייתי רוצה לומר לכם לא להאמין באופן עיוור במדע. המדע מסוגל להביא לכמה שיפורים בחברה האנושית בתוך הגבולות המוגבלים של הממד הפיזי הנוכחי. אבל מצד שני, האסונות הנגרמים כתוצאה ממנו הם די משמעותיים. מה שאני מתייחס אליו הם אסונות שבני אדם לא יכולים לראות. האסונות שבני אדם יכולים לראות, כמו זיהום הסביבה ונזקים אקולוגיים, הם גם כן די מפחידים. המדע הזה הביא סדרה שלמה של בעיות חברתיות. מאחר שזה קשה לשנות את מצבי המחשבה של אנשים בבת אחת, ומאחר שיש לנו כאן תלמידים חדשים, לא אדבר על זה יותר. בעיות חברתיות רבות נובעות מהמדע – ממש נורא. אתם לא מאמינים באלוהויות, אבל אלוהויות באמת קיימות באופן מוחשי. בקוסמוס העצום אלוהויות הן בכל מקום, הן נמצאות בכל מקום.

בני אדם יורדים לכאן מרמות שונות בגלל מעשיהם הרעים. הם נופלים לרמה הנמוכה ביותר, לחברה התועה הזו, וניתן להם זוג עיניים העשויות מהחלקיקים המולקולריים הגדולים ביותר. ומסיבה זו העיניים שלכם לא יכולות לראות ממדים אחרים. אז במשך הטיפוח שלנו, מדוע יש אנשים המסוגלים לראות דברים שאנשים רגילים לא יכולים לראות? זה בגלל שראיית-החוכמה של אנשים אלה נפתחה. אנחנו קוראים לזה פתיחת "העין השלישית". הם לא רואים עם העין האנושית שמורכבת ממולקולות. אף על פי כן כמה מהאנשים האלה עדיין מרגישים שהם משתמשים בעיניים שלהם כדי לראות. למעשה, שני סוגי העיניים יכולים לתפקד באותו זמן, אלא שאתה מרגיש כאילו שאתה משתמש בעיניך כדי לראות. הסברתי את הנושא הזה זה עתה כדי לעזור לכם להתקדם בטיפוח.

עכשיו אדבר קצת יותר על הנושא של דת. להרבה מערביים יש מחסום כאשר הם משיגים את הפא, בגלל האמונות הדתיות שלהם. למעשה, אני יכול לומר לכם שבין הדתות שקיימות היום בעולם האנושי, אין אף דת ישרה בעולם שאלוהויות משגיחות עליה. כל התרחשות של תופעה דתית מיוחדת, ניסים, או התגלויות היא תוצאה של רוחות נמוכות שפועלות בחברה האנושית. והן מזיקות לבני אדם. אף אלוהות אינה משגיחה על דתות.

כך שיש לנו בעיה כאן. אם אף לא אלוהות אחת משגיחה על הדתות, לא תוכל לשפר את עצמך כשאתה מטפח בהן, ושום אלוהות לא מקשיבה לך כשאתה מתוודה בכנסייה. אז איך אתה יכול להתקדם? מה שאמרתי זה לא בשביל לתקוף את הדתות – מה שתיארתי היא תופעה אמיתית. זה באמת כך. מדוע אלוהויות לא טורחות לדאוג יותר? זה כמו מה שזה עתה אמרתי: מה שאתם באמת מאמינים בו זה מדע ולא אלוהויות. כמובן, זה לא היה לגמרי כך בהתחלה. לכמה אנשים עדיין היה חלק בתוכם שהאמין באלוהויות. מאוחר יותר דברים בחלק הזה בהדרגה התעממו והתפוגגו עד שלבסוף הם נעלמו. כך שאלוהויות הפסיקו לדאוג לבני אדם, וזו אחת הסיבות. התנאים החברתיים שנגרמו כתוצאה מהמדע המודרני הביאו לידי התדרדרות של המוסר האנושי, והובילו לכך שבני אדם לא בוחלים בשום רע. בני אדם איבדו את ההתנהגות האנושית כמו גם את הקוד הקובע מהו להיות אדם, כך שאלוהויות לא רואות בני אדם כבני אדם. מסיבה זו הן לא מצילות בני אדם יותר. זו הסיבה הבסיסית מדוע אלוהויות עזבו.

אני מדבר על המצב האמיתי של האנושות כאן. כולכם יודעים שמערביים לא מבינים מדוע אנשים סינים עדיין כל כך מאופקים כשמדובר ביחסים בין גברים לנשים. אומַר לכם שכך על בני אדם להיות. חופש מיני, שערבב את הגזעים האנושיים ובלבל את עקרונות המוסר האנושי, הוא אסור לחלוטין על ידי אלוהויות. כך שכמטפחים, אין עליכם לחלוטין לעשות דבר שכזה. אתם יכולים שיהיה לכם אישה או בעל. זו דרך החיים הנורמאלית לבני אדם. אבל אתם מבצעים חטא אם אתם מקיימים יחסים מיניים עם מישהו שאיננו הבעל או האישה שלכם. האלוהויות בכל דת אמיתית במזרח ובמערב הדגישו את הנקודה הזו בתקיפות. כאשר הם קבעו את הנורמה איך בני אדם צריכים להיות, הם דנו בכך ברצינות רבה. ויש כיום גם בעיות אחרות, כמו למשל פשע מאורגן, הומוסקסואליות והערצת אלימות. מה שהזכרנו הן רק תופעות, אך הן חושפות את מצב החברה. אנשים משלימים עם אלימות ונכנעים לה, הם נושאים את עיניהם לבריונים, והם אפילו מעריצים את מנהיגי השודדים מהעבר שהרגו אנשים והציתו שרפות. זה אומר שאנשים אינם יכולים עוד להבדיל בין טוב לרע; הם לא יכולים יותר להבחין בין טוּב לרֶשע. מה שהם מעריצים אינם דברים ישרים או טובים, אלא דברים רעים. מכורים לסמים ואותם אנשים שפשטו את הרגל מבחינה מוסרית, שאין להם שום ריסון או משמעת, עושים ככל העולה על רוחם בחברה. הערכים האנושיים התהפכו לגמרי.

היה מקובל שככל שבובות הצעצוע בחנויות היו יפות יותר (דמויות שילדים אוהבים), כך בני אדם אהבו אותם יותר. כיום, ככל שהן עשויות יפה יותר כך אנשים אוהבים אותן פחות. אם אתה עושה אותן שייראו כמו שדים או מפלצות, או ככל שאתה עושה אותן מכוערות יותר, כך הן נמכרות מהר יותר. ומדוע זה כך? אף אחד לא ביקש ממך לקנות אותן, אז מדוע הן נמכרות כל כך מהר? זה משום שכולם רוצים בהן. זה אומר שערכי בני האדם התעוותו והטבע הדמוני שלהם גדל. חישבו על כך, כולכם: האם לא יהיה זה נורא אם בני אדם ימשיכו לנהוג כך? אם אתה מתנהג בצורה שמרנית מאוד, באדיבות ובנועם, או אם אתה הוגן, אתה מותקף. אנשים מתייחסים לאדם מסוג זה כנוקשה ומיושן, לא אופנתי ולא זורם עם הזמן. האם יהיו עדיין גבולות כלשהם אם המגמה הזו תימשך? אותו דבר נכון לגבי עבודות ספרותיות ועבודות אמנות. בעבר, ציורים היו צריכים להיעשות כך שיהיו באמת יפים ונפלאים כדי שאנשים יתרגשו מהם, כי לאנשים היה לב טוב והם החשיבו אמנות כזו כטובה. כיום אדם לא יתרגש אם אתה מצייר ציור נפלא, כי אין לו לב של טוּב לב. אם אתה מצייר משהו בפראות – כמו מה שנקרא אבסטרקט, אימפרסיוניזם או מודרניזם – הם יחשיבו זאת כמשהו די טוב. אבל איך זה טוב? אם אתה באמת משתמש בטיעונים אנושיים כדי להסביר זאת, לא תוכל למצוא הסבר. באיזה סוג של מצב יכול אדם להסביר זאת? אתה תגיד שזה טוב רק אם אתה מבולבל או במצב מנטלי מעורער. אך מצבים אלה הם בדיוק ביטויים של הטבע הדמוני של האדם שבא לידי ביטוי. במילים אחרות, לא רק שערכים אנושיים התעוותו היום – הטבע הדמוני של האדם גדל לכזו עוצמה.

בעבר, פְסלים היו מפוסלים בצורה יפהפייה. המיומנות, הטכניקה והבסיס האמנותי של הפָסָלים היו מצוינים. כיום ערמה של פסולת הנערמת ביחד נחשבת כעבודת אמנות, וזה נחשב כיצירת מופת של אמן גדול. ערכי האנשים התהפכו עד כדי כך. חישבו על כך כולכם: למה יהפוך העולם שלנו בעתיד? בארץ אחת מצאתי צעצוע שעשוי בצורה של צואת אדם – הם אפילו עשו צעצועים בצורה כזו, ואף-על-פי-כן עדיין היו אנשים שקנו את זה. מה אנשים מעריכים היום? מה הם אוהבים היום? זה לא סתם עניין פשוט של מגמה חברתית או מה שמכנים דפוס התנהגות, זוהי סטייה בערכים של בני האדם. מה יקרה לבני אדם בעלי ערכים כאלה? האם הם עדיין אנושיים? רק שדים הם כאלה. שדים הם רעים בעוד על בני אדם להיות טובים. טוב ורע הם בפירוש שונים. ובעניין אנשים שלא אוהבים דברים טובים אלא דברים דמוניים, כל דבר שקשור אליהם הוא דמוני, רק ההופעה החיצונית שלהם לא עברה שינויים גדולים. אז כשהטבע הדמוני של אדם גדל, תגלה שאפילו הפנים, ההופעה, וגופו – משתנים ונעשים יותר ויותר דוחים, ויותר ויותר זועפים – אפילו עיניו יחשפו אכזריות. זה באמת מפחיד אם האנושות תמשיך בצורה זו! אם האנושות לא תפעיל את הבלמים עכשיו...

חישבו על כך כולכם. דיברתי לפני דקה על עיקרון, כלומר, שהאבולוציה של החברה האנושית עברה תקופות שונות של ציוויליזציה. אנחנו עכשיו יודעים שהייתה תקופת אבן. תנו לי לומר לכם שתקופות אבן התרחשו למעשה עשרות פעמים על כדור הארץ הזה. מה זה תקופת אבן? היא מגיעה אחרי שציוויליזציה מחוסלת, ורק מספר קטן של אנשים טובים יחסית שורדים; כפי שמוזכר בסיפור של תיבת נוח, רק כמה אנשים טובים שורדים. מה הם עושים לאחר שהם מאבדים את כליהם? הם מגלפים כלים מאבן. אז האנושות מתפתחת וציוויליזציה חדשה מתחילה. אנשים מכנים את התהליך הזה תקופת אבן. תקופת האבן לכאורה שבה קופים התפתחו לבני אדם מעולם לא התרחשה – זה אף פעם לא קרה. עם זאת אנשים אומרים שבני אדם התפתחו מקופים. זה משהו שהובא על ידי המדע המודרני. האין זה מגוחך? תיאוריית האבולוציה של דארווין מלאה בחורים. אם אתה לא מאמין בזה, אז בחן את זה שנית היטב: במשך ההתפתחות מקופים לבני אדם ומאורגניזמים פרימיטיביים לאורגניזמים מודרניים, החוליות המקשרות לגמרי חסרות. אבל בני אדם בכל זאת קיבלו את התיאוריה. אז זוהי אמונה עיוורת[2]! וזוהי השערורייה והביזיון הגרועים ביותר של הציוויליזציה הנוכחית. זה מה שבאמת מוזר!

מה שדנתי בו זה עתה היה בהקשר למצב של החברה האנושית כמכלול. חישבו על כך, כולכם: אם אלוהויות לא מחשיבות את בני האדם כאנושיים, אז האם האדם אינו בסכנה? כפי שדנתי זה עתה, מדוע בני אדם בתקופות שונות של ציוויליזציה הושמדו? מדוע תרבות המאיה לא קיימת יותר? אפשר לראות מפרטי האמנות הארכיאולוגיים עד כמה מנוונים היו בני האדם באותו זמן. בני הגזע הלבן של הציוויליזציה האחרונה במערב – אבותיהם הקדומים של בני הגזע הלבן – היו בני הגזע היווני הקדמוני; לא היוונים המודרניים אלא הגזע של היוונים הקדמונים. יש מעט מאוד אנשים מהגזע הזה. מצאתי שאלה הם ההודים הלבנים של הודו. יש רק מעט מהם. מדוע הציוויליזציה שלהם הושמדה? דברים הומוסקסואליים נמצאו בממצאים הארכיאולוגיים ובשרידים של הציוויליזציה היוונית הקדומה. סגנון החיים בזמן ההוא היה מושחת, מדורדר וראוותני מאוד. האם אין זה כך? זה היה בגלל שהם התקדמו לשלב הסופי. המחזור האחרון של ציוויליזציית בני הגזע הלבן לא היה כך בהתחלה – השלב המוקדם של ציוויליזציה אנושית בוודאי לא יהיה כה מושחת – אבל כשהתרבות התקדמה לשלבים המאוחרים יותר ונעשתה באמת מושחתת, אלוהויות ראו שבני אדם אינם טובים עוד ולכן השמידו אותם. האנשים הטובים שהושארו התחילו להתפתח מחדש, והם נהיו הגזע הלבן של היום. חישבו על כך: אם בני אדם ימשיכו להתפתח כך ללא עכבות ואם אלוהויות לא מחשיבות עוד את בני האדם כבני אנוש, זה פשוט מסוכן בצורה מזעזעת!

ישוע דיבר על חמלה כלפי בני אדם, ושהוא בא להציל את אלה שיאמינו בו כשבני אדם יעמדו מול שואה. כשאף לא אחד באמת מאמין בו, את מי הוא יבוא להציל? הרס האנושות בתקופות זמן שונות כולו נבע משחיתות המוסר האנושי, משהו איום ונורא באופן קיצוני. בני אדם רוצים לעשות דברים בצורה כזאת וכזאת, הם רוצים להתפתח בצורה כזאת וכזאת, והם רוצים שהחברה תגיע למצב מסוים – בני אדם רוצים לקבוע הכול. אבל עד עצם היום הזה בני אדם אף פעם לא היו בשליטה, והם רק עשו את החברה גרועה יותר והשחיתו את המוסריות האנושית אף יותר. במיוחד בכמה מהשנים האחרונות, המהירות שבה האנושות החליקה במדרון היא מהירה ומפחידה במידה שלא תיאמן. אני לעולם לא מדבר על קטסטרופות גדולות או על פורענויות, שכן דיון בנושאים אלה יגרום לתוהו ובוהו בחברה. זה יהיה שווה ערך לאמירת הערות חסרות אחריות, כך שאינני מדבר על דברים אלה. אני לא מתייחס לאם הם קיימים, ואני לא מתכוון לדבר על כך. אבל אומַר לכם דבר אחד: מה שאני מעביר לכם היום הוא פא אמיתי, ואני מלמד אתכם להיות אנשים טובים. אם אתה אדם טוב, האם קטסטרופה כלשהי תוכל להיות קשורה אליך? ככה זה. הייתי אומר שלא יהיו שום קטסטרופות אם בני אדם בחברה האנושית יהפכו טובים בהיקף נרחב. זה בגלל ששום דבר בהיסטוריה האנושית אינו מקרי – לכל תוצאה יש הגורם שלה.

אני חושב שהדיון שלי זה עתה בנושא הזה יועיל לטיפוח שלכם, בגלל שהמושגים שבני אדם רכשו בימים אלה יכולים לעכב אותם מלקבל את הפא. בכך שאני מספר לכם מה טבעה האמיתי של החברה האנושית הנוכחית, זה מועיל לכם בהשגת הפא. מה שאני מלמד הוא חוק, עיקרון. לכם יש השכל שלכם, ואתם יכולים להעריך אותו בעצמכם כדי להחליט אם אתם מוצאים שהוא נכון.

מה שזה עתה דנתי בו הוא די מתקדם ורגיש, וטווח הנושאים המעורבים די רחב. עם זאת לא התכוונתי לעמים או לאנשים ספציפיים. רק התמקדתי בתופעות חברתיות. לא משנה איזה סוג של אדם אתה ולא משנה כמה דברים רעים עשית, אשגיח עליך כל עוד אתה יכול באמת לטפח עם לב ישר. אם אתה לא מטפח, אז לא ניתן לעשות דבר.

זוהי ועידה לשיתוף התנסויות, אז אנשים עומדים לחלוק את מה שהם למדו באמצעות ההתנסויות שלהם. בסוף, אקדיש חצי יום למתן תשובות לשאלותיכם, ואז גם אָרצה על הרבה עקרונות פא.

אנצל את אחר הצהריים במיוחד לתת תשובות לשאלותיכם.

מתרגל: איך אנחנו יכולים להיפטר ממחשבות רעות?

המאסטר: בשאלה הזאת יש מידה מסוימת של אוניברסליות. למעשה, הן משקפות מצב בטיפוח-תרגול שלנו. לדוגמה, בדרכי הטיפוח העתיקות של העבר, כולל בדתות אחרות של העבר, המטפחים בכוונה היו מגבילים את עצמם למצב של בידוד מוחלט כדי למנוע ממחשבות רעות לצוץ. יש כאלה שהלכו למנזרים, יש כאלה שהלכו למקדשים, והיו שהלכו להרים ונשארו במערות שבהן הם היו מבודדים לגמרי מהעולם. יתר על כן, היה עליהם להיות במדיטציה בטרנס עמוק למשך תקופת זמן ארוכה. סוגי המדיטציה שלהם בטרנס עמוק היו שונים לחלוטין מאופן הכניסה לשקט שלימדתי אתכם. הם היו מגיעים למצב של טרנס בו הם כבר לא היו מודעים לשום דבר. אפשר אפילו לומר שהם ישנו. הם רצו שהמחשבה תיעשה שקטה. אני מחשיב את המצב שהם נכנסו אליו בדיוק כאילו שהג'וּ-אִי-שֶה[3]מפסיק להתקיים. לו היינו עדיין משתמשים בשיטות הטיפוח העתיקות האלה היום, בעיה רצינית הייתה נוצרת. היות שבעתיד אנשים ילמדו את הדאפא בקנה-מידה גדול יותר – מאות מיליוני אנשים – מה יקרה לחברה האנושית אם כל האנשים האלה ייכנסו למצב הזה? כמו כן, שיטה מהסוג הזה יכולה לאפשר רק לפוּ-יוּאֶן-שֶן[4] לטפח, לא לג'וּ-יוּאֶן-שֶן[5]. במילים אחרות, לא היית יכול לטפח את עצמך באופן מודע – היית יכול רק לטפח את הפו-יואן-שן שלך בשעה שאתה בטרנס. הגישה הזאת לא עומדת בדרישות של הדאפא שאנחנו מלמדים היום, והיא גם לא מתאימה לאנשים העובדים של ימינו שמטפחים בחברה של אנשים רגילים.

אני רואה שהגורם המכריע ביותר בטיפוח של האדם הוא שיפור השין-שינג. אם החשיבה שלו באמת מתרוממת, אז כל הדברים האחרים יתרוממו יחד איתה. כל מה שהאדם עושה, כל הדברים שהוא חושב עליהם וכל הדברים שהוא רוצה לעשות, מוכתבים על ידי חשיבתו. התקדמות אמיתית מתרחשת רק כשאתה יכול באמת לרומם את לבך ואת חשיבתך[*]. אז היום אנחנו מכוונים ישירות ללב האנשים – כלומר, אנחנו מכוונים ישירות אליך – כדי לגרום לך באמת לשפר את עצמך, בניגוד לאימוץ הדרך ההיא. אנחנו לא מאמצים את הדרך של מדיטציה בטרנס עמוק למשך תקופת זמן ארוכה, שבה האדם לא מודע לשום דבר ונותן לפו-יואן-שן שלו להשתלט על הכול. אנחנו יודעים שמכיוון שכולכם משקיעים מאמצים כבירים בטיפוח, אז אם לא הייתם משיגים שום דבר בסוף ורק הייתם מקבלים מזל טוב לחיים הבאים שלכם כגמול, אז אני חושב שהייתי מאכזב אתכם, ואתם הייתם מרגישים שאכזבתם את עצמכם. אנחנו לא מאמצים את הדרך הזאת.

אז כדי לאפשר לכם באמת לעשות טיפוח-תרגול בזמן שאתם בחברה של אנשים רגילים, אימצתי שיטה מיוחדת ביותר: לשנות אתכם מהרמה התת-מיקרוסקופית ביותר של הקיום שלכם. שיטות הטיפוח של העבר שינו את האדם החל מהשכבה של המולקולות הגדולות ביותר והתקדמו לכיוון הרמות התת-מיקרוסקופיות. אנחנו, לפיכך, אימצנו בדיוק את הדרך ההפוכה בטיפוח. אם היינו מתחילים לשנות את עצמנו מפני השטח, אז ליותר מתשעים אחוז מהאנשים שיושבים כאן היום היו יכולות על-טבעיות נרחבות, וכדור הארץ לא היה מצליח להחזיק אתכם. זה משום שברגע ששכבת פני השטח שלכם משתנה, אז תוכלו לעבור דרך כל חלק של בית. לבֵנים ובטון המורכבים מהשכבה של המולקולות הגדולות ביותר, לא יוכלו להגביל אתכם משום שהשכבה של המולקולות הגדולות ביותר בגופכם הוחלפה לגמרי לחומר בעל אנרגיה גבוהה; השכבות של מולקולות קטנות יותר בגופכם, שמתחת לשכבה של הגדולות ביותר, לא יכולות להיחסם על ידם. זה בדיוק כמו שאוויר יכול לעבור דרך פיסת בד כשנושפים עליה. זה אומר שהייתם יכולים לעבור דרכם. יכול להיות שלשום דבר בעולם הזה כבר לא תהיה השפעה עליכם. אך תסריט כזה אינו קביל, משום שכל החברה של המין האנושי הייתה הופכת לחברה של אלוהויות.

בחברה של אלוהויות אדם לא יכול לטפח בדרך הזאת. כלומר, בחברה שבה האשליה התנפצה ושבה כולם יכולים לראות את ההתבטאות האמיתית של האלוהויות, אי אפשר לטפח בדרך הזאת. אין זה אומר שבאופן אבסולוטי לא ניתן לטפח, אלא שלכל הפחות לא יהיה קל לטפח. במילים אחרות, לא תהיה יותר אשליה. הטיפוח היעיל ביותר מתרחש בתוך אשליה, והממד הזה הוא בדיוק ממד של אשליה. אז אנחנו אימצנו את הגישה ההפוכה. ברמה המיקרוסקופית אנחנו משנים אותך בהדרגה מהגוף שלך המורכב מהחלקיקים המיקרוסקופיים ביותר של קיומך, ופורצים, שכבה אחר שכבה, כלפי המולקולות הגדולות ביותר. במילים אחרות, אנחנו פורצים קדימה כלפי פני השטח של הגוף שלך עד שלבסוף אנחנו מגיעים לתאי הבשר המורכבים משכבת המולקולות הנראית לעין. אז אתה תגיע לשלמות המלאה. זאת הדרך שאנחנו נוקטים בה.

התלמיד הזה שאל איך אנחנו יכולים להיפטר ממחשבות רעות. רבים מהמתרגלים שלנו כבר מטפחים זמן רב. מדוע לא סולקו המחשבות הרעות שהיו משתקפות במחשבתם? לפעמים מרגישים כאילו המחשבות האלה הוסרו באמצעות הטיפוח, אבל אחרי תקופת זמן מגלים שהמחשבות הרעות עולות שוב. מדוע זה כך? למעשה מה שעכשיו דיברתי עליו היה כדי לומר לכם שאנחנו משנים אתכם מהרמה המיקרוסקופית. טרם הגענו לפני השטח שלכם. המחשבות הרעות שלכם מוחלשות ומוּסָרות, שכבה אחר שכבה, אך הן לא סולקו לחלוטין. בשל סוג הדרך שאימצנו, ניתן לומר שטיפחת טוב למדי אף על פי שהמחשבות האלה לא הוסרו לחלוטין. בכל מקרה מאפשרים למחשבות אנושיות מסוימות להישאר, כך שתוכלו להמשיך לטפח בחברה של אנשים רגילים לפני שאתם מגיעים לשלמות המלאה. אם לא היו לכם בכלל מחשבות אנושיות, אז זה היה קשה להישאר בין אנשים רגילים.

אם למטפח לא היו מחשבות אנושיות, אז הוא היה יודע אילו מחשבות עוברות במחשבתם של אחרים. באמצעות מילה אחת בלבד, מעשה אחד, מחווה אחת, תנועה אחת, או אפילו באמצעות מבט אחד בעיניו של מישהו, הוא היה יודע בדיוק מה האדם הזה מתכוון לעשות. הדברים המופיעים במחשבתם של אנשים – במיוחד במחשבתם של אנשים רגילים בחברה – הם כולם מחשבות רעות שלא הייתם מסוגלים לשאת. יתר על כן, הייתם רואים שהחומרים הרעילים שבאוויר הם רבים באופן שלא ייאמן! הייתם רואים את כל הדברים הרעים בכל החברה האנושית כולה, והייתם יכולים לראות את כולם. האם אתם חושבים שהייתם יכולים להישאר פה? זה היה פשוט בלתי אפשרי עבורכם לטפח כאן. מדוע היו אנשים שהלכו להרים מרוחקים לטפח בבידוד? לא הייתה שום דרך בה הם יכלו להישאר בין אנשים רגילים. מה שאני אומר הוא, שכשהמחשבה שלך עוד לא הגיעה לשלב האחרון – כלומר לפני שהמולקולות שלך הגיעו לשלב האחרון של השינוי – עדיין יצוצו מחשבות אנושיות רגילות, וזה כולל את המחשבות הרעות הסמויות שנושאים בין האנשים הרגילים. אז האם זה כך שלא משנה איך נטפח את עצמנו, כל עוד אין שינוי בגוף פני השטח אז המחשבות הרעות יהיו חזקות בדיוק כמו בעבר? לא, זה לא.

אינך תופס שכבר השתפרת מאוד. רבות מן המחשבות הרעות שלך הוסרו. אלו שנותרו הן זעירות. בנוסף, שמת לב והבנת שעדיין יש לך מחשבות רעות. בעבר לא היית מסוגל להבחין בהן. זאת התקדמות והתרוממות. יתר על כן, למרות שהדברים שמופיעים במחשבתך הם רעים, ולעתים אפילו רעים מאוד, הם חלשים מאוד. כל עוד אתה נחוש וכל עוד הג'ו-אי-שה בשליטה, אתה תוכל לדכא אותם. בעבר לא היית מסוגל לדכא אותם. זאת הסיבה שאנשים מונעים על ידי המחשבות האלה שגורמות להם להגיד מילים רעות ולעשות דברים רעים. עכשיו זה רק שאתה מסוגל לחוש במחשבות הרעות שלך, אך להן קשה להשפיע עליך. מה שזה עתה אמרתי משמעו שזאת הדרך שאימצנו. אז אל תפחד. אתה יודע שיש לך המחשבות האלה, אז אתה בתהליך של לשפר את עצמך. חלק גדול מהמחשבות הרעות שלך כבר הוסר.

כל אלו שיושבים פה הם מטפחים. הפערים בטיפוח ביניכם אולי לא נראים כה בולטים. אבל כשאתם בחברה של האנשים הרגילים וכשאתם עם אנשים שאינם עושים טיפוח-תרגול, אז תגלו שזה בלתי נסבל. תגלו שאתם לא אוהבים להקשיב למה שיש להם להגיד, ולפעמים אפילו תחשבו שמה שהם עושים הוא טיפשי. מדוע? משום שכבר יש פער גדול ביניכם לבינם. לא הייתם מרגישים כך אם הפער היה קטן או לא משמעותי. אתם מרגישים כך רק כאשר הפער הוא משמעותי. אבל אתם תרגישו שאתם רק קצת יותר טובים מהם. גם זה הוא מצב טיפוח שיצרנו עבורכם. רק באופן הזה תוכלו לעשות טיפוח-תרגול ביניהם ולעבוד איתם. אם הבנתם את מה שאמרתי עכשיו, אז תבינו שכך הם פני הדברים. אבל עם זאת, עליי עדיין לומר לכם שאין עליכם להגיד: "אוה, עכשיו אני מבין. כך הם פני הדברים. מעתה ואילך אני אעזוב את המחשבות הרעות לנפשן. הן יכולות לעשות מה שהן רוצות, ולי לא יהיה איכפת". אז אתה באופן מודע נותן להן יד חופשית, שזה אותו דבר כמו לא לטפח. למרות שמחשבות רעות עדיין קיימות, אמרתי שזאת הדרך שבה אנחנו מטפחים – מחשבות רעות מסולקות בהדרגה. אם אינך מדכא אותן ונפטר מהן באופן פעיל, אם אין לך כוח הרצון הזה ואינך נחוש, אז אתה לא עושה טיפוח. זה הקשר.

מתרגל: אם לאדם יש מחשבות רעות, האם זה אומר שהוא לא יכול לטפח?

המאסטר: זה עתה הסברתי זאת. אתן לכם המחשה. המחשבות הרעות שלכם הן, אם לתאר בהמחשה, ממש כמו חוט שאנחנו מקצצים בקביעות ונפטרים ממנו חתיכה אחר חתיכה אחר חתיכה אחר חתיכה. לפני שזה יסולק לחלוטין זה עדיין יהיה קיים. מדוע אתה אומר שאינך יכול לטפח? האם לקצץ אותו ולהיפטר ממנו איננו טיפוח? למעשה כבר עשית התקדמות גדולה בטיפוח. אז זה הרעיון.

מתרגל: יש לי קרוב משפחה שהוא זקן וחולה. האם הוא אחד מאלו שניתן להציל אותם?

המאסטר: מה שאתה בעצם שואל הוא האם אנשים מבוגרים שיש להם מחלות יכולים לעשות טיפוח-תרגול. את הדאפא שלנו מלמדים לציבור, וברמת פני השטח הוא אינו סלקטיבי. כולם יודעים שאיננו גובים כלל כסף עבור הוועידה של היום – הדלת פתוחה, וכל אחד יכול להיכנס. אנשים שאין להם גורל קבוע מראש לא ירצו להיכנס. במילים אחרות, אנחנו לא בוחרים אנשים. אם אנשים באמת נכנסים כדי ללמוד והם רוצים לטפח, אז אני צריך לדאוג להם. לא משנה כמה מבוגר או צעיר האדם, או אם הוא חולה או לא, אני צריך לדאוג לו. אבל המפתח הוא אם כשאתה בא לכאן אתה מתייחס לעצמך כמטפח, ולא כאדם זקן או חולה. זה הדבר הקריטי ביותר. אם אתה תמיד חושב: "אני זקן, האם אני עדיין יכול להצליח בטיפוח? האם עדיין יש מספיק זמן לטיפוח-תרגול?" ההחזקה החזקה הזאת שלך היא מכשול. ככל שתיאחז בהחזקה הזאת יותר זמן, כך חייך יהיו קצרים יותר.

בכל זאת, היו אנשים שהיו חולים ובאו. בהתחלה, אדם מהסוג הזה חשב: "שמעתי שאנשים נעשו ממש בריאים וללא מחלות לאחר שתרגלו פאלון דאפא זמן מה". אבל בהדרגה, בתוך הפא הזה, הוא הגיע להבנה, ובמקביל סילק את ההחזקה למחלה שהייתה במחשבותיו. אין שום בעיה עם זה. אם הוא לא היה נפטר מהמחשבה על ריפוי המחלה שלו, אז זה היה יוצר מכשול רציני בטיפוח שלו, משום שהוא תמיד יחשוב: "מדוע המחלה שלי עדיין לא התרפאה, בעוד שכל האחרים הבריאו?" אז באופן מהותי המחשבה הזאת אינה שונה מלתרגל כדי לרפא מחלה. אני מלמד את הדאפא הזה כדי להציל אנשים, כדי לפתור את הבעיות המהותיות של בני אדם, לא כדי לרפא מחלות של אנשים. אם אתה באמת רוצה לעשות טיפוח-תרגול, אז אתה לא יכול לתרגל עם גוף חולה. אז אם אתה מטפח אמיתי, המחלה שלך תוסר באופן טבעי במהלך הטיפוח. אבל המטרה אינה לרפא את המחלה שלך. הגוף שלך מטוהר כדי לפלס את הדרך לטיפוח שלך. אז אתה לא תשיג דבר אם באת כדי לרפא את המחלה שלך. אני חושב שהסברתי את העניין בבירור.

מתרגל: איך עליי להתייחס ל"צ'וֹנְג-ווּ" (חיות מחמד) בביתי?

המאסטר: "צ'וֹנְג" פירושו לאהוב, לחבב מאוד. אתה אוהב אותו, אתה מחבב אותו ואתה קשור אליו, נכון? האין זה מה שזה אומר? אז כאשר שאלת את השאלה, ההחזקה שלך כבר בוטאה בבהירות. אין זה מוטעה שאנחנו נטפל היטב ביצורים חיים ובכל דבר בטבע הקיים עבור בני אדם. אבל לא צריך להפריז בשום דבר. אתם באמת לא צריכים להפריז. בני אדם הם צורת החיים הגבוהה והמושלמת ביותר על כדור הארץ – וגם אלוהויות רואות זאת כך – בעוד שכל החיות (ולא משנה אם קטנות או גדולות) וכל הצמחים, וכל היצורים החיים, נוצרו עבור האדם. הדברים האלו לא היו נוצרים אם בני אדם לא היו קיימים. באזורים מסוימים ובמדינות מסוימות בימינו ההערצה כלפי חיות הגיעה לקיצוניות. יש אנשים שאוהבים ודואגים לחיות יותר מאשר לבני אדם.

זה עתה אמרתי שאלוהויות יצרו את בני האדם; הן יצרו את כדור הארץ הזה למען הקיום של האדם. היצורים החיים האלה נוצרו כדי שאנשים ייהנו מהם, ישחקו איתם, יתפרנסו מתוצרתם ויאכלו אותם. ובמקביל הם גורמים לכדור הארץ לשגשג. כל הדברים נוצרו עבור האדם, אבל אם האדם נעשה נחות מהחיות, אז זה שווה-ערך להפרת חוקי השמים. כמובן, אנו המטפחים לא צריכים להיות כאלה. אנחנו מיישמים חמלה, ואנחנו חומלים כלפי כל הישויות. אבל לחלוטין אין עלינו לעבור מעבר לחמלה הזאת, ולפתח החזקה נוספת: לדאוג לדברים האלה יותר מדי. להדגיש כל דבר יתר על המידה – אינו נכון. בזמנים המודרניים, במיוחד באירופה, אנשים מחבבים כלבים יתר על המידה; גיליתי שזה אותו דבר בארה"ב. אומר לכם שאלוהויות יצרו את הכלבים כדי לשמור על בתיהם של אנשים, ולחלוטין לא כדי שיהפכו לילדים שלכם או לחברים שלכם, כאילו שהם באותה רמה כמו בני אדם. אף פעם אין להשוות בני אדם לכלבים. אז אף פעם אין עליכם להרחיק לכת מדי. זיכרו את זה: בני אדם יכולים לטפח לבודהות, בעוד שאף חיה לא יכולה; בני אדם יכולים לטפח לאלוהויות, בעוד שאף חיה לא יכולה; ובני אדם יכולים ללכת לגני עדן שמימיים, בעוד שאף חיה לא יכולה. אם חיה רוצה ללכת, אז היא צריכה להתגלגל מחדש כאדם בחיים הבאים שלה, ולטפח לפני שהיא יכולה לעשות זאת. אני חושב שהסברתי את זה בבירור.

מתרגל: האם החיבה שלי ליצורים חיים אחרים יכולה להיחשב ככבוד שלי כלפיהם ולשאיפה שלי לשַמר אותם?

המאסטר: העניין הזה נדון ב"ג'ואן פאלון". אתה עדיין לא מסלק את ההחזקה, ולא אומַר דבר נוסף. אני לא נגד הגנה על חיות בסכנת הכחדה. הנזק הקיצוני שאנשים גרמו לטבע הוא דבר רע, רע ביותר. אבל זה גם רע כשאנשים מגזימים במשהו. לפתור את הבעיות של הלב האנושי ושל המוסריות – זה הדבר המהותי. אם כמטפח אתה קשור לדברים האלה, אז הם מכשולים בטיפוח שלך. כשאנשים רגילים מפריזים בדברים כאלה – ומתייחסים לחיות ולאנשים כשווים – אז זה שווה-ערך להעלבת עצמם, לגידוף של המין האנושי ולהריסת כבוד בני האדם.

מתרגל: האם הורים וחברים שנפטרו יוכלו להפיק תועלת מהטיפוח שלי?

המאסטר: החיים של כל אחד תוכננו עם לידתו: באיזה יום יקרה משהו טוב, באיזה יום יקרה משהו רע, לאיזה בית ספר או אוניברסיטה האדם ילך כשהוא יגדל, באיזו משרה הוא יעבוד אחרי שיסיים את הלימודים... כפי שאני רואה זאת, כל אלה קבועים מראש. כתוצאה מכך, מאמציו של האדם הופכים להיות גם כן חלק בלתי-נמנע מאותו אדם. האם אנשים יכולים לשלוט בחיים של עצמם? האם תוכל להצליח בכל מה שאתה רוצה? האם תוכל להפוך לנשיא אם זה מה שאתה משתוקק אליו?

בפועל, אנו, בני האדם, יודעים כולנו שאיננו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים. אבל ההשפעה המנחה של החברה הזאת, ושל המדע הזה, מעודדת אותך להיאבק על דברים. אז כשאנשים מסוימים משיגים משהו, הם מרגישים כאילו הם השיגו אותו כתוצאה מהמאמצים שלהם. למעשה, אם לא היתה לך החזקה כזאת חזקה, והיית חי ועובד כרגיל, אז היית משיג את זה באותה מידה. פשוט המאמצים שלך הופכים לחלק בלתי-נמנע של להשיג זאת. הדברים הם כך משום שאנשים מביאים את זה על עצמם. היות שאנשים בכל רחבי החברה חותרים ונאבקים ועושים מאמצים קשים כל כך כאלה, אז כל החברה נדחפה למצב הזה. אז עליך לעשות דברים באופן הזה כדי לקבל את מה שמגיע לך. אין זה כך שאנשים מסוימים השתנו, אלא שכל החברה השתנתה. עם זאת, אדם לא יכול לשנות את מהלך חייו. אז משום שאינך יכול לשנות את חייך, איך אתה יכול לשנות את חייהם של אחרים? אתה לא יכול. אולי תחשוב: "אני רוצה להשתמש בכוח או בכסף שלי כדי לגרום לקרובים שלי, לחברים הטובים שלי ולילדים שלי לחיות חיים טובים". למעשה, אומַר לך שהעובדה שהילדים שלך התגלגלו למשפחה העשירה שלך, היא כנראה בזכות המזל הטוב שהם צברו בחייהם הקודמים. אם אין להם מזל טוב, אז הם לא יוכלו לרשת את העושר שלך. הם גם לא יוכלו לגרום למאמצים שלך להפוך למציאות. זה בטוח יהיה כך. אולי המאמצים העודפים שלך יגרמו לחייהם להיות קצרים, והם לא יעמדו בציפיות שלך, או שאולי הם ילכו להמר, או לשחק בבורסה, ובאיבחה אחת יֵאבדו את כל העושר שהשארת להם באמצעות מאמציך. או אולי משהו אחר יקרה. כלומר, אם אין להם המזל הטוב, הם לא יוכלו לרשת אותו. יש הורים שנותנים לילדיהם כמות מסוימת של כסף, בתקווה שהם יחיו את חייהם בנוחות ובשמחה. אומר לכם שלמעשה זה לא כל כך פשוט. צריך להיות להם המזל הטוב כדי שזה יוכל לקרות. זה בכלל לא יעבוד אם אין להם המזל הטוב. [לדוגמה,] לא משנה כמה כסף תתן להם, הם ייעשו חולים מאוד ויוציאו את כל הכסף על הוצאות רפואיות. כך הם פני הדברים בעולם האנושי. בני אדם לא יכולים לראות מבעד לזה, אבל אני יכול לראות את זה בבירור.

אז יש אנשים שאולי יחשבו: "היות שאני מטפח, האם אני יכול להעניק להם אושר באמצעות הטיפוח שלי?" המשמעות של אושר היא שונה בעיניו של מטפח. האושר בין אנשים רגילים הוא למעשה לא אושר אמיתי. הוא רק זמן קצר של רוגע ונוחות שקונים בכסף, והוא לא נמשך לנצח. מה שהמטפח רוצה הוא באמת לאפשר להם להיות מאושרים לנצח, לשמור על הגוף האנושי שלהם לנצח, ולא לסבול עוד לעולם. אין סבל בגני העדן השמימיים. אבל כאשר אתה מטפח שעוד לא הצליח בטיפוח ועדיין אתה רוצה לתת כל כך הרבה לאחרים, אז זאת רק יכולה להיות החזקה. וברגע שנוצרת החזקה, היא תשפיע על הטיפוח שלך. במילים אחרות, אנחנו צריכים להיפטר מההחזקות שלנו ולטפח. אין הדבר אומר שאינך צריך יותר לדאוג לשום דבר אחר. אתה יכול לחיות כרגיל בין אנשים רגילים ולהיות ביחד עם המשפחה שלך. איפשרתי לך לשמור מספיק מחשבות אנושיות כדי להיות מסוגל לעשות את זה; זו לא בעיה שתטפל במשפחה שלך. אבל אם אתם, כמטפחים, רוצים שאחרים ישיגו אושר באמצעות הטיפוח שלכם, אז יש רק דרך אחת: שתאפשרו להם שהם ישיגו את הפא. אז גם הם יינצלו בהמשך. אולי הם יטפחו אפילו טוב מכם ולא יצטרכו שאתם תדאגו לגביהם. יש אנשים שאולי יחשבו: "האם אני יכול לגרום להם אושר באמצעות הטיפוח שלי או באמצעות שימוש ביכולות המיוחדות שלי או ביכולות העל-טבעיות שלי?" אתם לא יכולים. אם הקארמה של האדם היא עצומה, אז אתם תצטרכו לשלם במקומו על הקארמה שלו, ואז לא תוכלו להגיע לשלמות המלאה.

אני זוכר סיפור מהבודהיזם. עיר הולדתו של שאקיאמוני עמדה להיות מוצפת כולה, וכל הכַפריים היו אמורים להיהרג. אז אחד מעשרת התלמידים הבכירים של שאקיאמוני השתמש ביכולת על-טבעית שהייתה לו כדי להחזיק את כל הכפריים בכף ידו. זה היה בלילה, כשאנשים ישנו. האנשים לא ידעו [מה מתרחש] כאילו שהם היו בהיפנוזה. הוא חשב שכל האנשים האלה הם בכף ידו והם לא ימותו. ההצפה הגיעה כצפוי, וכל העיר כוסתה במים. למחרת בבוקר הוא חשב שהצרה חלפה, ושלמרות שהעיר הוצפה, תושביה יהיו בסדר. הוא פתח את כף ידו וראה שכולם הפכו לאפר. היות שרמת הטיפוח שלו הייתה מוגבלת, הוא לא היה מודע לקיומן של אלוהויות שהיו מיקרוקוסמיות יותר וענקיות יותר ממנו. זה בדיוק כמו היחס בין מולקולות – מולקולות גדולות וקטנות – שהזכרתי. הוא יכול היה להשתמש ביכולת העל-טבעית שלו רק בתוך התחום שלו; הוא לא ידע מה אלוהויות מעבר לתחום שלו עשו. משמעות הדבר היא שלכל אחד יש הגורל שלו. חוץ מזה, מטפח צריך להקדיש את לבו רק להתקדמות במרץ בטיפוח.

יש אנשים החושבים: "אם אגיע לשלמות המלאה באמצעות טיפוח, אז אני בטוח אחזור כדי להציל את בני המשפחה שלי". אם יש לך המחשבה הזאת עכשיו, אז לא אומַר שזאת החזקה. אבל אם תמיד תחשוב כך, זאת החזקה חזקה. אם תהיה לך החזקה כזאת כאשר תתקרב להגעה לשלמות המלאה, אז לא תוכל להגיע לשלמות המלאה. האם תהיה מסוגל לעשות את זה אם תצליח לטפח לאלוהות גדולה או לבודהא גדול? אתה תהיה יותר ממסוגל. תוכל להחזיק את כדור הארץ בכף ידך ללא מאמץ כלל, קל וחומר שתוכל להציל את בני משפחתך. אך אומַר לכם שאי אפשר לעשות את הדברים האלה כבדרך אגב, בגלל אותו העיקרון שלפני רגע ציינתי. אם אתה רוצה להציל את האנשים שלך – אם אתה רוצה לתת להם הצלה – אז אתה צריך למצוא דרך לגרום להם להשתפר. אם אינך מצליח לעזור להם להשתפר, אז אסור לחלוטין שתיקח אותם לגן עדן שמימי. כל דבר בגני העדן השמימיים מורכב מחלקיקים מיקרוסקופיים יותר של חומר. פני השטח נראים מעודנים וחלקים מאוד, וקורנים בזוהר. זה כך משום שככל שהחומר מיקרוקוסמי יותר, כך האנרגיה שלו גדולה יותר. אם שמים משהו מכדור הארץ שם, אז זה יהיה שווה-ערך להנחת אשפה בארמון המקודש והטהור ביותר. זה אסור. אתם צריכים להפוך את האשפה לדבר הטוב ביותר, למשהו רענן, לפני שאתם יכולים לעשות את זה. במילים אחרות, אם אתם רוצים לדאוג לאנשים, אז ניתן להשיג את זה רק כאשר גורמים להם להיעשות טובים.

אתם יודעים שכאשר ישוע נכנס אל בין האנשים הרגילים כדי להציל אנשים, אז הוא היה צריך לסבול בשביל האנשים, ובסוף הוא מוסמר אל צלב. אינכם יודעים מה המשמעות של זה. אתם יודעים רק שהיהדות עשתה את הדבר האיום הזה. למעשה, זה לא כל כך פשוט. יש גורמים אחרים שמעורבים. אם זה היה לפי ההיגיון שלפני רגע ביטאת, אז חשוב על זה: היות שלישוע היו יכולות גדולות כאלו ואביו היה השליט של הגזע הלבן, האם הוא לא היה יכול לעשות מה שהוא רוצה? מדוע הוא השקיע כל כך הרבה מאמץ על כדור הארץ לשכנע אנשים לעשות מעשים טובים, ולספר לאנשים עקרונות אמיתיים, ולסבול כל כך הרבה בשביל בני אדם? ובה בעת, הוא היה גם צריך לשאת דיכוי וחבלה מצד דתות אחרות. מדוע, אם כן, לטרוח לעשות את הדברים באופן שבו הוא עשה אותם? זה אומר שלמרות שהיו לו יכולות גדולות כאלו, הוא עדיין היה צריך לתקן את הלב האנושי של אדם כדי להציל אותו. אם מישהו מאלה היושבים כאן לא יוכל לטפח את השין-שינג שלו לנקודה של השלמות המלאה, אז גם אני לא אוכל לעשות שום דבר בעניין. אני יכול ללמד אתכם את עקרונות הפא, אני יכול לעזור לכם לפתח גונג, אני יכול לסלק חלק מהקארמה שלכם בשבילכם, אני יכול להגן עליכם, ואני יכול לעשות מגוון עצום של דברים בשבילכם שאתם לא יודעים עליהם אבל שהם הכרחיים כאשר תגיעו לשלמות המלאה ולאחר מכן. אבל אם הלב שלכם לא משתנה ואם המחשבה שלכם לא מתרוממת, אז כל זה לשווא. זה מה שאני מתכוון אליו כשאני אומר שאם לב האדם לא משתנה, אז אפילו בודהא לא יכול לעזור לו.

אם אי אפשר לגרום לאדם להשתפר, אין הדבר אומר שאין מה לעשות כאשר הוא נעשה רע. איך זה יכול להיות? ניתן להשליך אותו מטה לרמות נמוכות יותר, או להחליט להשמיד אותו. אבל משום שאלוהויות הן חומלות... ה"לב האוהב" שישוע דיבר עליו לא היה כלל האהבה בין בני אדם. אם מתייחסים לאהבה האנושית כ"אהבה" או "הלב האוהב" שישוע דיבר עליו, אז זה שווה-ערך לניאוץ מילותיו של ישוע, לחילול של ישוע ולחילול האלוהויות. הלב האוהב שישוע דיבר עליו הוא "חמלה", זה רק שהוא השתמש בשפה של מערביים כדי לבטא את זה. בתקופה ההיא בתרבות המערבית לא היה המושג של "חמלה", וגם לא היה בה מונח ל"חמלה". זהו שוני שנוצר בשל הבדלים בתקופות הזמן ובשל הבדלים בין התרבויות של אזורים שונים. אני חושב שדנתי בכל ההיבטים של הנושא הזה, כלומר, איך אנשים רגילים מטפלים בדברים האלה, איך לטפל בהם במהלך הטיפוח, ואיך לטפל בהם אחרי שבסופו של דבר תצליחו בטיפוח.

מתרגל: באילו דרישות עלינו לעמוד לפני שנוכל להפיץ את הפא?

המאסטר: אתמול הקשבתי למתרגלים מאזורים שונים שעשו עבודה בשביל הדאפא, בשעה ששיתפו את ההתנסויות שלהם ביחד. אני באמת שמח. ראשית, ראיתי את הנחישות שלכם בפא, ואת הלב שלכם להיות אחראים לעצמכם. ובנוסף לזה אתם רוצים שאחרים ישיגו את הפא. אני באמת שמח בשבילכם. באמצעות החלפת התנסויות ותובנות ביניכם מהמצבים באזורים שונים, אתם יכולים בהדרגה להעשיר את התובנות שלכם. לגבי עמידה ב"דרישות" מסוימות, אני חושב שאין דרישות כלשהן. ובטוח שאין שום דרישות מבחינת רכוש או כוח. יש רק דבר אחד: כל עוד אתה מטפח שיש לו ההתלהבות [להפיץ את הפא], אז אתה יכול לעשות את זה – כל אחד יכול לעשות את זה. אבל עליכם לנהל דבר אחד היטב: אל תדברו על דברים שהם ברמה גבוהה מדי כאשר אתם מדברים עם אנשים. אם תספרו להם את הבנתכם הנוכחית של הפא – כולל מה שאמרתי היום – אם תאמרו להם את הדברים האלה, אז זה יפחיד אותם. זה משום שאתם לא חשתם שהשתפרתם בהדרגה עד השלב הנוכחי שלכם בטיפוח לפני שהייתם מסוגלים להבין עקרונות כל כך גבוהים. הם עדיין אנשים רגילים, והמחשבות שלהם הן עדיין ברמה של אנשים רגילים, הם חושבים איך להרוויח כסף, איך להגשים שאיפה מסוימת, איך לזכות באהדת הבוס, וכן הלאה. הדברים האלה הם עדיין בעדיפות העליונה עבורם. הם לא יהיו מסוגלים לשאת את זה אם תאמרו להם דברים גבוהים כל כך. אתם יכולים פשוט לספר להם את המשמעות הכי פשוטה ושטחית של המילים. אני חושב שאנשים עם קשר גורלי ירצו ללמוד [את הפא] ברגע שהם ישמעו עליו. ואנשים שאין להם קשר גורלי לא ירצו ללמוד ולא משנה כמה תנסו לשכנע אותם. יש נקודה אחת: שימו לב שאינכם גוררים אנשים, ושאינכם מכריחים אנשים ללמוד אותו כאשר הם לא רוצים. [אם תגידו:] "אתה חבר שלי, אתה בן משפחה שלי – אתה חייב ללמוד, אתה צריך ללמוד", אז לא רק שהם לא יאמינו לזה, אלא שכאשר הם יבואו, הם יאמרו דברים רעים וימלאו תפקיד שלילי. אז כולם, אנא ודאו לחלוטין שאתם שמים לב לזה.

מתרגל: האם יש איזו שהיא התאמה בין הפאלון גונג לבין הנצרות באופן בו הוא רואה את התפתחות המין האנושי וכדור הארץ?

המאסטר: כמובן, לא אאשים מתרגלים חדשים על כך שהם לא למדו את הפא לעומק. מה שאני מלמד הם העקרונות של הקוסמוס. והדאפא הזה הוא הכביר ביותר, הוא חודר את הקוסמוס מלמעלה למטה, והוא יכול ליצור סביבות חיים לכל הישויות של הקוסמוס, כמו גם לאלוהויות ברמות שונות ולבני האדם. איך אפשר להשוות? הדאפא הזה של הקוסמוס יצר סביבות ותנאי חיים ברמות שונות לישויות החיות של רמות שונות. במילים אחרות, הישויות החיות ברמה מסוימת צריכות להתאים לעקרונות ברמה זו ולפא של הקוסמוס ברמה זו כדי להתקיים שם. לומר זאת אף יותר בפשטות, הסביבה העתידית שבה תחיה תיקבע על ידי גובה הרמה שאליה תוכל לטפח. אבל העקרונות שישוע דיבר עליהם בזמנו, היו עקרונות שהועברו לאנשים הרגילים של החברה לגבי איך לטפח כדי להגיע לגן העדן שלו. איפה נמצא גן העדן שלו? אם לדייק, אז הוא נמצא בתוך מרחב קטן של שביל החלב שלנו, בגוף שמימי הקשור לשביל החלב שלנו. ישוע הוא באותה הרמה כמו הבודהות הרגילים שהוזכרו במזרח, בעוד שהשליט שהגזע הלבן התייחס אליו במערב, עובר בהרבה את הרמה הזאת. אבל אף אחד מהם לא עבר מעבר ליקום הקטן הזה. ואילו הדאפא שלנו יצר יקומים לאין-ספור ולאין-סוף כמו זה, יותר מכל גרגירי החול שיש בעולם. אז האם הייתם אומרים שניתן להשוות ביניהם? העקרונות שישוע דיבר עליהם הם רק הפא ברמה של טאתאגאטה ביקום הקטן שבתוך הפא הגדול וחסר הגבולות. זה היחס.

ישוע הוא אלוהות טובה מאוד. לא רק אני אומר זאת: כל האלוהויות בשמים מתייחסות אליו כך. כדי להציל אנשים הוא נצלב על ידי בני אדם – האם אי פעם חשבתם מה זה אומר? ועדיין הנצרות אימצה את הצלב כסמל של אלוהים, הסמל של הממלכה השמימית והסמל של ישוע. זה חוסר הכבוד הגרוע ביותר כלפי אלוהויות. זהו מעשה ידיו של האדם, ולחלוטין לא משהו שהאלוהויות אמרו לאנשים לעשות. משום שאת הצלב שמים על קברים, הוא באמת מייצג מוות, לא אלוהות. כל האלוהויות ביקום מגנות את בני האדם על שעשו כך. יתר על כן, הנצרות השתמשה בדמות של ישוע הסובל על הצלב כסמל שלה. זה משהו שאלוהויות לא יכולות לסבול – הן לחלוטין לא יכולות לסבול את זה! אבל אנשים עדיין עושים את זה. אנשים עושים דברים חסרי כבוד כאלה כלפי אלוהויות כבר במשך מאות שנים.

לישוע יש דמויות מפוארות רבות. הוא ביצע נִסים רבים בין האנשים הרגילים, ועדיין, במקום לאמץ את הדמויות המרהיבות והמפוארות שלו כסמלים, אתם אימצתם את הצליבה כסמל. האם אתם מכבדים את האלוהות הזאת או שונאים אותה – האם אתם רוצים שהוא ייצלב לנצח? אנשים, אתם לא יודעים מה אתם, בני האדם, עושים. יום אחד צפיתי בחדשות בטלוויזיה בארה"ב וראיתי שני מנפחי-זכוכית בטייוואן שנֶאמר עליהם שהם זוג מפורסם. הם מתייחסים לפסלי בודהא כצורה של אמנות, והם עשו הרבה פסלוני בודהא מזכוכית. להתייחס לבודהא כאמנות, זה בפני עצמו חילול הבודהא. אבל יותר מכך, פסלוני הבודהא שהם יצרו היו ללא גוף, עם רק ראש וחצי פנים. הם הפכו את הבודהא לדברים מודרניסטים ואימפְּרֶסיוניסטים. אבל, חישבו על זה: אלו הן אלוהויות מפוארות ורבות עוצמה. בעבר, כשאנשים הזכירו אלוהות או בודהא טאתאגאטה, הייתה להם תחושה של יראת כבוד. האם הם היו מעזים להתייחס אליהם כך? אתה חושב שאתה מציג בודהא, שאתה מקדם את הבודהיזם ועושה דברים טובים. אבל זה לא רק חוסר נימוס פשוט: זה חוסר הכבוד הגדול ביותר. אתה למעשה מקלל ומשמיץ את בודהא, מעוות את הדמות הכבירה שלו. אתה עושה את הדבר הגרוע ביותר. אתמול אמרתי שהערכים של האנשים התהפכו. בני אדם פשוט לא מבינים למה אני מתכוון. הם כבר לא יכולים להבחין בין טוב לרע, בין חסד לעוול, בין ישר למרושע. כל הערכים התהפכו.

מתרגל: מדוע אינני יכול לתרגל פאלון גונג בזמן שאני עובד בתוך הנצרות?

המאסטר: אומר לך שעבודתך בתוך הנצרות היא רק עבודה. אתה יכול לעבוד שם, בוודאי. בכל מקרה אני לא מתייחס לדתות הנוכחיות כטיפוח. אני מתייחס אליהן כמקצועות דתיים שכבר לא מסוגלים להציל אנשים. זה משום שהם באמת הפכו למקצועות, הם לא טיפוח. עם זאת, כדי להבטיח שבאמת תוכל להשתפר ושאני אוכל לקחת אותך הביתה, אני מבקש ממך להתמקד רק בדרך טיפוח אחת. זה בוודאי יביא לך תועלת. הסברתי את הנושא של "ללא דרך שנייה" ב"ג'ואן פאלון". הפא הזה הוא עצום, אבל אתה עדיין מערבב לתוכו דברים. אפילו אם מערבבים דברים של רמה נמוכה זה לא מתקבל, ואם עושים כך זה יבלגן את הגוף שאתו אתה מטפח, ואת כל הדברים שפיתחת באמצעות הטיפוח, ולא תוכל לחזור הביתה. אתה תחבל בנתיב ההתקדמות שלך עצמך. אני הקטר וכולכם יושבים בקרונות הנוסעים. אבל אתה מוציא את המסילה – את המסילה שנועדה לרכבת הזאת. אם תחליף את המסילה עם אחת צרה יותר, אז תִראה אם עדיין תגיע הביתה. אין לערבב שום דבר פנימה. רק אם תלך אך ורק בדרך טיפוח אחת אז תוכל להגיע לשלמות המלאה. בנוגע לעניין הזה הייתי מציע לך לקרוא שוב בתשומת לב את החלק המתייחס ל"ללא דרך טיפוח שניה" ב"ג'ואן פאלון", להרגיע את מחשבתך ולקרוא אותו, אז לא אומר שום דבר נוסף לגבי זה כאן.

אני באמת דואג שיהיה לכם הכי טוב. זה לא שאני רוצה לדבר סרה בדת מסוימת. קשר גורלי הוא זה שהביא אותך לכאן. אם אני לא הייתי יכול להיות אחראי עליך, אז זאת הייתה הבעיה שלי; אם אתה לא לוקח אחריות על עצמך, אז זאת בעיה שלך. אז עליי להסביר לך את הנושא הזה בבהירות.

מתרגל: מה ישוע מייצג כיום?

המאסטר: ישוע הוא אלוהות כבירה בתוך התחום שלו. אבל הוא כבר לא מטפל בשום דבר הקשור לנצרות, והוא גם לא משגיח על אנשים. דת היא שֵם שניתן על ידי בני אדם. כשישוע היה בעולם הזה, הוא מעולם לא אמר שהדרך שלו היא הנצרות. כאשר שאקיאמוני היה בעולם הזה, הוא לחלוטין לא אמר שהדרך שלו היא הבודהיזם. בני אדם הם אלו שהפכו את זה לחלק מחברת האנשים הרגילים ונתנו לזה שם השייך לחברה של האנשים הרגילים – "דת" – ועירבו את זה בעניינים פוליטיים. אז הם קוראים לזה דת כזאת וכזאת. היא איבדה את האמצעים שבאמת מאפשרים לאדם לעלות בחזרה באמצעות טיפוח, להגיע לשלמות המלאה וללכת לגן עדן. אישים רבים מהדת אפילו הפכו לפוליטיקאים, ויש כמה שמנסים להשיג כסף. איך הם יכולים לעמוד בסטנדרט של מטפחים? איך הם יוכלו להפוך לאנשים טובים ולחזור למעלה לגן עדן? עם המחשבות המלוכלכות האלה, איך ישוע יוכל לתת לך גוף זהוב וזוהר של אלוהות? איך הוא יוכל לאפשר לך לזהם את הגוף השמימי הטהור-ללא-השוואה עם המחשבות הרעות שלך ועם הגוף מלא-הקארמה שלך?! מה שאמרתי הם עקרונות של הפא, אינני מצביע על המתרגל שהעלה את השאלה.

מתרגל: יש לי בעיות הן ברגליים והן בברכיים. האם אהיה מסוגל לשבת בתנוחת לוטוס מלא?

המאסטר: אם אתה אומר שיש לך מחלה, אני אף פעם לא מכיר במושג של "מחלה" משום שהיא נגרמת על ידי קארמה, וכמה מחלות נגרמות על ידי ישויות תבוניות זרות. אם אתה אומר שנפצעת, אז אני חושב שכל עוד אתה מתייחס לעצמך כמטפח אמיתי, נסים בלתי צפויים יתרחשו. היו לנו אנשים שאפילו היו להם מסמרים ופלטינות שהורכבו בגופם, ובכל זאת בסופו של דבר הם היו מסוגלים לשבת בתנוחת לוטוס מלא. מסמרים ופלטינות מורכבים רק בגוף העשוי מהחלקיקים הגדולים ביותר. כמובן, הייתי אומר שבטיפוח אף אחד מהדברים האלה אינו בעיה. קח את הזמן ותרגל ביציבות. אפילו אנשים בשנות השמונים והתשעים שלהם מסוגלים בסופו של דבר לשבת בתנוחת לוטוס מלא. עם זאת, אינני ממליץ שתעשה זאת בכוח רב מדי. אם אינך מצליח באמת לעמוד בדרישות וברור שאינך יכול לשבת אפילו בתנוחת חצי לוטוס אבל אתה מאלץ את עצמך לשבת בלוטוס מלא ובסופו של דבר שובר את הרגל שלך, אז זה לא בסדר. החזקות של אדם יגרמו לבעיות ברגע שהן נעשות חזקות. להיות להוט וחסר סבלנות לגבי הצלחה – אינו טוב. עליך להתקדם במרץ ובהתמדה בטיפוח – זה נכון, אבל רק עם הפא.

מתרגל: האם כוונת המחשבה של "שלוש נקודות-מוקד לאורך קו אחד" יכולה לעזור לי להיפטר במהירות ממחשבות המסיחות את הדעת?

המאסטר: נראה שלא קראת את הספר. הספר שלנו, "ג'ואן פאלון", יכול לענות על כל שאלותיך, במיוחד על השאלות של הרמה ההתחלתית. "שלוש נקודות-מוקד לאורך קו אחד" היא שיטה שמשתמשים בה בטיפוח של אסכולת הטאו. עכשיו כשאתה מתרגל פאלון דאפא אינך יכול להשתמש בַגישות ובַשיטות האלה. חוץ מזה, זה לא יכול לעזור לאדם לחסל לגמרי את המחשבות מסיחות הדעת שלו. שימוש מכוון בכל שיטה שהיא להשיג את מצב השקט פשוט לא יעבוד. אין שום תרופת-פלא כזאת בעולם.

אם אתה רוצה באמת להשיג שקט, יש רק דרך אחת: שפר את עצמך בדאפא ללא הרף וסלק את ההחזקות השונות שלך. כשהחזקותיך יתמעטו, תראה שהמחשבה שלך נעשית טהורה ונקייה יותר כשאתה עושה את המדיטציה. בסוף, כשתתקרב לשלמות המלאה, כל ההחזקות שלך ייעלמו, ואתה תגלה שאתה מסוגל להיכנס לתוך שקט מיד כשאתה מתיישב למדיטציה. השיפור נעשה באמצעות תהליך מסוג זה. אנשים שטיפחו בדתות אחרות בעבר, או בהרים מרוחקים בימים עָבַרוּ, טיפחו את הפו-יואן-שן; הם גרמו לג'ו-יואן-שן להיות חסר הכרה. אז לא ניתן היה לאפשר לאנשים בחברה הרגילה לעשות טיפוח-תרגול, ובטח שלא ניתן היה לאפשר להם לטפח את הג'ו-יואן-שן. בסין, מתרגלים ממספר דרכי טיפוח של אסכולת הטאו היו צריכים לשתות כמות גדולה של אלכוהול. אולי שמעתם על כך. הם היו נושאים מימיות מדלעת ובהן יין, שותים עד שהם התנודדו ומעדו, ולבסוף היו נשכבים וישנים למשך שלושה עד חמישה ימים או שבוע מבלי לקום. מדוע הם עשו זאת באופן זה? הם השתמשו בשיטה של לגרום לג'ו-יואן-שן להיות חסר הכרה ובמקום זאת לטפח את הפו-יואן-שן שלהם. היית רואה אותם שוכבים שם שיכורים וישנים בעוד שהפו-יואן-שן שלהם עזבו את הגוף. אף על פי שבני האלמוות האלה השאירו אחריהם נסים רבים ואנשים חושבים שהם היו נהדרים ויוצאים מן הכלל, אני חושב שאנשים אלו היו די ראויים לרחמים. בחיים הבאים היה עליהם בכל זאת להתגלגל שוב. ראיתי אותם מתגלגלים שוב. כך הם פני הדברים.

כולכם, ודאו שאתם זוכרים את זה: עליכם להתרכז בדרך טיפוח-תרגול אחת בלבד. אל תערבו פנימה רעיונות משום שיטה אחרת. לערב אותם יגרום לכם הפרעה, והם יגרמו לגונג שלכם להיות לא טהור. לא תהיה לכם דרך לחזור, וזה יהיה בלתי אפשרי עבורכם לעלות בטיפוח ולהגיע לשלמות. ואין עליכם ללכת ולאמץ איזו שיטה בתקווה לעשות קיצור דרך להגעה לשקט או לשיפור. זה יביא בעיות לטיפוח שלך. עליך לשפר את מחשבתך ביציבות. כל האלוהויות מביטות בכם. ודאו לא לאמץ שיטות אחרות כלשהן, שאף אחת מהן לא תוכל לאפשר למחשבתכם להשתפר. אם המחשבה של אדם איננה משתפרת, אז שום דבר אחר לא נחשב. התרגילים הם אמצעים משלימים להשיג את השלמות – הם בוודאי אינם הסיבה מאחורי שיפור אמיתי. כשהשין-שינג שלך משתפר, הגונג שלך יעלה בהתאמה. במילים אחרות, ההפיכה של הגונג מואצת על ידי התרגילים וכך משתפרים. אם השין-שינג שלך הוא רק בגובה מסוים ואתה חושב: "אני אאיץ את ההפיכה ואגרום לו להיות גבוה יותר", הוא לא ייעשה גבוה יותר. הוא יכול להגיע רק עד גובה השין-שינג שלך. אז שיפור השין-שינג הוא בעדיפות הראשונה. לומר זאת בצורה אחרת, הגונג של האדם יכול להיות רק בגובה של רמת [השין-שינג] שלו. זוהי אמת אבסולוטית. לא משנה באיזו דרך טיפוח אתה מתרגל לא תוכל להתחמק מכך. זהו חוק אמיתי אבסולוטי של היקום, חוק שכל דת וכל דרך טיפוח חייבות לפעול לפיו.

מתרגל: האם אפשר להוסיף כוונת-מחשבה כאשר עושים את התרגיל החמישי?

המאסטר: לחלוטין לא. אם זה משום שאינך מצליח להיעשות שקט, אז יש לנו שיטה. לפעמים אתה אומר: "אני באמת לא מצליח לעשות שום דבר לגבי זה. זה מטריד אותי כל כך שאין לי שום דרך להיעשות שקט. אני מרגיש כאילו עשרת אלפים סוסים דוהרים ברחבי הראש שלי". מדוע אינך מצליח להירגע? זהו מצב מנטלי הנגרם מהמושגים שלך שלאחר-הלידה שבאו מהחברה של האנשים הרגילים וגם מהקארמה שלך. אלו אינן המחשבות האמיתיות שלך. עכשיו כשאתה מטפח, עליך לסלק אותן. זאת הסיבה שהם לא נותנים לך. אז הם גורמים למחשבתך להתרוצץ כמו עשרת אלפים סוסים שדוהרים ברחבי הראש שלך ומונעים ממך להיעשות שקט, וגורמים לך להיכנס לדמיונות פרועים.

אתם יודעים שכדי לטפח, על האדם למצוא את עצמו ולטפח את עצמו. אם אתה מסוגל להבדיל בינך לבין הדבר הזה ולחשוב: "הדברים האלה אינם אני. תחשבו אם אתם רוצים, אבל אני רוצה להיעשות שקט. בואו נראה כמה זמן אתם יכולים לרוץ כך", ואז תתיחס אליהם כאל מחשבות של אחרים. אם אתה באמת יכול למצוא את עצמך ולהבדיל בינך לביניהם, אז השיטה הזאת תעבוד. כלומר, אם אתה מתייחס לעצמך כאל צד שלישי: "אני אתבונן בכם חושבים כמה שמתחשק לכם, בואו נראה כמה אתם יכולים לחשוב", אז אולי המצב ישתפר מאוד. אבל זוהי רק שיטה להבדיל את עצמך ולחזק את הג'ו-אי-שה שלך – היא לא תאפשר לך להיכנס למצב של שקט מוחלט. מדוע הדרך הזאת עובדת בעוד שהשיטה שהוזכרה קודם לא עובדת? זה משום שהשיטה ההיא שייכת לאחת מהשיטות של הדרכים הקטנות, שאינן יכולות להוביל אותך הביתה. כל השיטות האלה מנסות באופן מלאכותי לרומם אנשים, בלי לשפר את השין-שינג. לא מרשים את זה וזה לא יעבוד.

מדוע אני מספר לכם על השיטה הזאת? היא לא תביא אתכם למצב של שקט מוחלט, אבל זה מעיד שיש בה משהו טוב: כלומר, אתה יכול לזהות אילו מהמחשבות הן שלך ואילו אינן. אתה בוודאי לא תכיר במחשבות הרעות האלה [כשלך], אז כמובן הן יסולקו במהירות. האם זה לא גם "הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר"? מדוע אני אומר לכם לא להכיר בהן? חישבו על זה, כולכם, איזה חלק מהגוף שלכם הוא לא אתם? הידיים שלכם נעות איך שאתם רוצים שהן ינועו, הזרועות שלכם נעות איך שאתם רוצים שהן ינועו, והראש שלכם נע איך שאתם רוצים שהוא ינוע, וזה משום שכולם הם אתם. אז מדוע המחשבות האלה לא נרגעות כשאתם רוצים שהן יירגעו? זה משום שהן לא אתם. האני האמיתי שלכם הוא טהור ונקי. כל השאר הם דברים מלוכלכים שהם זיהום שלאחר-הלידה. לכן יש לטפח אותם החוצה, לסלק אותם, וזה מה שאומר לדחות אותם.

מתרגל: האם הומוסקסואלים שלא מוותרים על ההתנהגות שלהם...

המאסטר: אתה מתכוון "האם הוא יוכל לטפח אם הוא לא יוותר על בן הזוג שלו בהתנהגות הזאת?"

אומר לכם שאתמול ציינתי משהו: אמרתי שאלוהויות כבר לא מתייחסות לאנשים כאל בני אדם. למרות שאתם עדיין מקיימים את הדתות, ישוע כבר לא משגיח עליכם. הוא לא הכיר בדת מלכתחילה – הוא רק הכיר בלבבות אנושיים שיכלו להפוך לטובים שוב. מדוע הוא כבר לא משגיח על אנשים? משום שאנשים בימינו לא יכולים להיקרא בני אדם. זה באמת כך. מעולם בהיסטוריה החברה לא הייתה בבלגן כה גדול כמו היום. אתמול ציינתי דברים כמו פשע מאורגן, התמכרות לסמים, סטייה, חופש מיני, פריצוּת, גילוי עריות, והסטייה מהערכים האנושיים, כמו גם הומוסקסואליות... חישבו על זה כולם: בני אדם נוצרו על ידי אלוהויות. לאדם ניתנה אישה. זה נקבע על ידי האלוהויות. כיום, אנשים רוצים למצוא בן זוג מאותו מין. האלוהויות חושבות שאנשים עושים כך משום שכבר אין להם ערכים אנושיים. אתם מתמכרים למאווייכם בצורה חסרת כל רסן. המחשבות שלכם, כמו אלו שעכשיו הזכרתי, הן למעשה לא אָתם. המנטליות שגורמת לך להיות הומוסקסואל נוצרה מדברים רעים שנוצרו אחרי הלידה. אבל אתה עצמך נעשית מעורפל על ידם והלכת איתם והתבוססת בבוץ. אתה צריך למצוא את עצמך שוב ולהפסיק לעשות את הדברים הנתעבים האלה. אלוהויות רואות אותם כנתעבים. לא משנה אם ממשלה מסוימת מרשה לעשות את זה, החוק של הממשלה שלך הוא לא האמת של היקום. זה משום שהחוק של ממשלה נעשה על ידי בני אדם, וכשבני אדם מחוקקים חוקים, יש להם כוונה לשלוט ולהעניש אחרים, או שהם מחוקקים חוקים נגד מצפונם כדי להגן על דברים ולזכות בכוח או במצביעים. אז לא מחוקקים אותם עם כוונות טובות.

אני חושב שהעובדה שהשאלה הזאת נשאלה משמעה שהוא הבין שזה לא הולם. אנשים בימינו כבר לא יכולים להבחין בין נכון למוטעה, בין מה שעליהם לעשות לבין מה שאין עליהם לעשות. כולם מחליקים מטה עם המגמות של החברה. המוסריות האנושית מחליקה למטה בקצב עצום וממשיכה להתדרדר. היות שכולם נמצאים בתוך השטף הזה, הם אינם מסוגלים להבחין בין טוב לרע. מה שנעשה לפני הטיפוח שלך כבר קרה; מה שהיה היה. כמטפח, קודם כל עליך לחיות כפי שבן אדם חי, באופן אצילי וישר. בהמשך, הצטרף למטפחים אחרים ותיעשה למטפח. ובסופו של דבר תתעלה ותהפוך לאדם טהור ואצילי יותר – למישהו שמגיע לתחומים שמימיים ושהוא כמו אלוהות. אלוהויות אף פעם לא ירשו למטפח לעשות משהו מהסוג הזה, והן גם לא מרשות לאנשים רגילים לעשות את זה.

מתרגל: האם יש דרך כלשהי לתקשר עם ישויות תבוניות מעבר לכדור הארץ?

המאסטר: נראה שההחזקה שלך היא ממש לא קטנה. הרבה מהשאלות שהועלו היום הועלו על ידי אלה שזאת הפעם הראשונה שלהם להגיע. האנשים בחברה, אחרי שראו הרבה סרטים, קראו הרבה סיפורים דמיוניים, והושפעו מאוד על ידי המון דברים בחברה, פיתחו הלך מחשבה מעוות המתמכר לפנטזיות. שאלת איך לתקשר עם ישויות תבוניות. אומַר לכולכם שאדם רגיל לא יכול לעשות דבר כזה, וחסרה לו היכולת. אם אכן היית יכול לתקשר עם ישויות תבוניות אבל אתה עצמך לא היית מטפח והיית ללא אנרגיה, היית בסכנה. היית עלול לאבד את חייך בכל רגע. חוץ מזה, היית רואה רוחות מבעיתות אבל לא ישויות של רמה גבוהה, שכן הרמה שלך הייתה נמוכה מדי ומוגבלת רק לזו של בני אנוש. אז זו הייתה סיטואציה מפחידה. זה אפילו יותר מפחיד אם אתה רוצה לתקשר עם ישויות חיות מעבר לכדור הארץ. חיים מעבר לכדור הארץ הם רק חיים שעל פלנטות אחרות בתוך הממד הפיזי הזה שהעיניים האנושיות שלנו יכולות לקלוט. אבל החיים האלה לא מתייחסים לאנשים כאל בני אדם. הם חושבים שאנשים הם חיות, סוג של בעלי חיים. הם קוטלים אנשים על פי רצונם ועורכים עליכם ניסויים על פי רצונם. הם חוטפים אנשים לפלנטות שלהם, כולאים אותם בכלובים ומציגים אותם לראווה כחיות. הרבה מאנשי כדור הארץ שנעלמו נחטפו על ידם.

אני יכול גם לומר לכם שהמדע האנושי של היום נוצר על ידם. מדוע החייזרים ההם יצרו לבני האנוש משהו כמו המדע העכשווי? זה משום שמה שיש להם על הפלנטות שלהם דומה לזה. הם רוצים להביא את זה לפלנטה הזאת ובסופו של דבר להחליף את בני האנוש. הם גילו שהגוף האנושי הוא ממש מושלם, ללא פגם. אז הם חומדים את הגוף האנושי ורוצים בסופו של דבר למלא את מקומם של בני האנוש. הם הוסיפו את הדברים שלהם לתוך שכבה אחת של התאים המולקולריים של בני האדם. זה כבר דבר שנעשה, ונעשה בהיקף גדול. אז כדי להציל אותך היום אני לא רק צריך להסיר את כל ההחזקות והקארמה שאתה צריך לסלק, אלא שעליי גם לנקות את החומר הזה עבורך. המסלול שהמין האנושי הולך בו הוא איום ונורא. יום אחד מחשבים יתנו הוראות לבני אדם. הפיתוחים העכשוויים כבר תואמים את המסלול הזה. בני אדם היו אמורים להפוך למשרתים של מחשבים ומכונות, ובסופו של דבר להיות מוחלפים על ידי חייזרים. מדוע המחשבים התפתחו כל כך מהר, ומדוע המוח האנושי נעשה פתאום כל כך "חד"? כל זה בוצע על ידי חייזרים השולטים במוח האנושי. חייזרים רשמו כל אחד שיודע איך להפעיל מחשב. זה אמיתי. באשר למתרגלים שלנו, כבר ניקיתי את כל זה עבורם, כך שהם לא יופרעו על ידי חייזרים כשהם משתמשים במחשבים.

מדוע יש חייזרים? יש חייזרים שמקורם הוא בפלנטות שלהם. מדוע יש חייזרים שתמיד מגיעים לכדור הארץ? זה משום שהם היו פעם האנשים שעל כדור הארץ. אבל לא היה זה כדור הארץ של הזמן שלנו. זה היה כדור הארץ הקודם שהתקיים באותו מיקום כמו הכדור הזה. כדור הארץ הוחלף פעמים רבות. בכל פעם שהוא הוחלף, היו חלק מן החיים – ישויות חיות שנוצרו על ידי אלוהויות עם הופעה שונה, שחלקם היו זהים לבני האדם של היום, וחלקם היו בצורות אחרות – שהיו יחסית טובים באותה תקופה ולכן שומרו. הם לא הושמדו, אבל הם גם לא הורשו להיכנס לתקופה של התפתחות המין האנושי של הכדור הבא. אז הם נשלחו לפלנטה אחרת. כך זה נעשה כל פעם. זה גם השאיר תיעוד של היקום, שכן הם היו האנשים על כדור הארץ בתקופות השונות. זה משרת את המטרה ההיא. אבל בשל התרשלות בהשגחה עליהם, הם התפתחו, והם יצרו כל מיני שיטות מדעיות על פי תוכניותיהם; חלק מהן הן כמו הסוג שעל הכדור שלנו, חלק בצורה אחרת, ויש מגוון אופנים של התפתחות. כמובן, הם לא משתמשים במונח "מדע". השמות שבהם הם משתמשים שייכים לשפות ולמושגים שלהם. הדברים האלה התדרדרו רחוק יותר ויותר. ועם הסטייה של הפא הגדול של היקום, החייזרים הפכו גרועים יותר ויותר גם כן. בגלל זה כל החייזרים נמצאים בתהליך של השמדה מוחלטת. הם מושמדים לאורכו ולרוחבו של כל היקום. כרגע, אלה ששם למעלה הושמדו. מה שנשאר הם רק אלה שברחו לכדור הארץ, שמתערבבים בין אנשים רגילים או שנצמדו לגופים אנושיים. ויש סוגים אחרים גם כן. אני צופה בכולם. נניח להם לעשות את הדברים השערורייתיים שלהם בינתיים. לא יעבור זמן רב עד שהם יושמדו. (מחיאות כפיים סוערות) השחיתות של המין האנושי קשורה אליהם ישירות, גם כן. אלה הם חטאים, ולכן יש להשמידם.

מתרגל: יש אנשים שאמרו שהמורה מציע לעשות את התרגיל הראשון שלוש פעמים ואת התרגיל השני במשך חצי שעה.

המאסטר: המצב של כל אדם שונה. כמה זמן שתעשה אותם זה בסדר. התרגילים השקטים בדרך כלל לא ממש עובדים אם לא מתרגלים אותם במשך זמן מסַפק. אם יש לך זמן, עדיף לעשות את התרגילים יותר. אבל זה לא יעבוד אם תפסיק לעשות הכול ורק תעשה את התרגילים כל היום. כשתחום המחשבה שלך לא הגיע לרמה מסוימת, הגונג שלך לא יצליח לצמוח לשם רק באמצעות עשיית התרגילים. אז טיפוח השין-שינג שלך צריך להיות העדיפות הראשונה. למה אמרתי לכם לקרוא יותר את הספר? לקרוא את הספר יותר מאפשר לכם להבין אין-ספור עקרונות; לקרוא את הספר יותר מאפשר לך להרים את השין-שינג שלך. אין דרישות לזמן קבוע. אני חושב שהתוצאות לא תהיינה אידיאליות אם התרגיל השני ייעשה במשך פחות מחצי שעה. אבל האם הוא יעבוד? כן, הוא יעבוד. עשו את זה בהתאם לזמן שיש לכם. זה מה שאני חושב. עליכם לעשות את התרגיל החמישי בהתאם ליכולת שלכם. זה לא ריאלי אם אני מבקש ממך לתרגל במשך שעה כשאתה יכול לשבת ברגליים משוכלות רק חמש עשרה דקות, נכון? עשה את התרגילים בהתאם ליכולת שלך. אך נקודת מחצית-השעה היא משוכה גדולה. לא משנה כמה היטב אתה מסוגל לשבת בתנוחת הלוטוס, זה בטוח שתהיה משוכה גדולה כשתגיע לנקודת מחצית-השעה. זה באמת קשה לפרוץ דרכה. אבל ברגע שאתה פורץ את נקודת מחצית-השעה, [המדיטציה] לא תהיה קשה כמו בזמן שהיית במשוכת מחצית-השעה.

מתרגל: לכל מדינה יש המאפיינים שלה. כיצד אנחנו יכולים לאפשר לפאלון דאפא לצמוח יותר מהר, למשל בשוויץ?

המאסטר: זה תלוי באיך שאתם, בהתאם למצבכם, תאפשרו ליותר מבני עמכם לקבל את הדאפא. יש אנשים שאומרים: "זה שאני נותן כסף לאחרים זה מעשה טוב", אני אומר שפשוט דאגת לאושר ולנוחות שלהם באותו הרגע. תן להם את הדאפא והם יפיקו מכך תועלת לנצח, חיים אחר חיים. איזה דבר יקר-ערך אתה נותן להם! יש אמרה בסין: "אם מישהו שומע את הטאו בבוקר, הוא יכול למות בערב". כמובן, זה לא אומר, "שמעתי את הפא הבוקר, אז אני אמות בערב". זאת לא הכוונה. הכוונה היא: "אם שמעתי את הטאו או אם שמעתי את הפא בבוקר, אפילו אם אמות בערב אני באמת לא אפחד". ומדוע זה? זה מפני שהפחד הגדול ביותר של אדם שעומד למות הוא ללכת לגיהינום. אבל חשוב על זה: אם הפא בתוך הראש שלך, האם הגיהינום יעז לקבל אותך? האם הוא יעז לקבל את הדאפא? הוא לא יעז. או במילים אחרות, האם חלק המחשבה שלך שמכיל את הפא יכול עדיין להיות חלק רע? זאת הכוונה. כיצד לגרום לדאפא להתאים לתכונות של מדינות שונות? זה תלוי במה שתעשו בעצמכם. זה יכוול להיות רק כך, אין דרך מיוחדת. לדוגמה, אנשים מאומות מסוימות נהנים להקשיב למוסיקה, אנשים מאומות מסוימות אוהבים להרהר, ואנשים ממדינות אחרות אוהבים לחיות כשהם מתמכרים למאוויים ללא רסן. אלה הן תכונותיהם השונות. עשו דברים כפי שאתם רואים לנכון ונהגו על פי התכונות השונות וההתנהגויות השונות שיש לאנשים. אני חושב שאתם תצליחו לפעול היטב.

מתרגל: כיצד נבדיל בין אנשים טובים לרעים?

המאסטר: מהו אדם טוב? מהו אדם רע? האם אתה חושב שרק אם אדם עושה דברים רעים הוא אדם רע? זה לא כך. אנשים מסוימים לא עושים דברים רעים אבל הם נראים כמו אנשים ממש רעים, רק שהם לא חושפים את זה או שהם מראים את זה באופן די מעורפל. מדוע זה? לאדם אין שום מחשבות אנושיות רגילות כשהוא נולד מרחם אמו. הוא מכיר רק חלב ולבכות. כל הדברים של אנשים רגילים שמוחדרים בו באים לאחר הלידה. בימים עָבַרוּ אנשים התייחסו ברצינות רבה לחינוך במסגרת המשפחה. אני חושב שהמשמעת ההורית שילדים במשפחות של הגזע הלבן קיבלו אז באותם ימים הייתה מצוינת. אך היום, הדרגה שבה מספקים [את רצונם] של ילדים – במיוחד בארה"ב – היא מעבר לכל פרופורציה. לילדים האלה לחלוטין אין נימוסים. כל החינוך שלהם כשל. כדי להיות אחראים למין האנושי, אנשים צריכים לחנך את ילדיהם. הם צריכים לומר להם מה טוב ומה רע, והם יקחו את כל זה לתוך ראשם. זה בדיוק כמו תיק יד. אם התיק מלא זהב, אנשים יאמרו שמה שיש לך זה זהב; אם התיק שלך מלא בלכלוך, הם יאמרו שזה לכלוך. אז כך הם האנשים. אם הכנסת לתוך הראש שלך דברים טובים, אתה אדם טוב, וכשאתה עושה דברים המחשבות שלך בטוח יהיו טובות. אם אתה ממלא את הראש שלך במחשבות רעות, מה שתעשה ומה שתחשוב, כולם יהיו מחשבות רעות וחולות. זה ההבדל היסודי בין אנשים טובים לאנשים רעים.

מהו אדם טוב? מהו אדם רע? האלימות והפורנוגרפיה שמכוֹנות תקשורת ההמונים של החברה מקדמות ושמתפרסמים בכל מיני עיתונים ומגזינים הוחדרו לתוך ראשך. אבל אנשים אוהבים לראות אותם, לקרוא אותם ולצפות בהם. ככל שאתה סופג מהם יותר, כך אתה נעשה יותר כמותם. אל תִצְפה, תראה או תקרא את הדברים האלה. עליך לצְפות, לראות ולקרוא דברים טובים. ככל שאתה סופג עוד ועוד דברים טובים אתה הופך לאדם טוב. ההתנהגות שלך נשלטת על ידי המחשבה שלך. אנשים לא מתייחסים לחינוך כחשוב, ולא נותנים משקל ללַמד את הדורות הצעירים; זה פשע נגד החברה כולה. פשוט מפחיד לחשוב או להסתכל על אנשים צעירים בימינו. לפעמים כשאני רואה אותם אני מעדיף לא להסתכל. מהפְנים ועד החוץ, מהמחשבה ועד הלב, מההתנהגות ועד הבגדים – שום דבר בהם אינו ישר.

כמובן, זה לא מוחלט. יש עדיין כמה שהחינוך המשפחתי שלהם הוא יחסית טוב ויש הורים שמחנכים את ילדיהם טוב יותר. עליכם להבין שאתם יוצרים את הדור הבא ואת חברת העתיד. האם אתה יכול לומר שאתה לא נושא אחריות לאיך יהיה הדור הבא?

מתרגל: אני מתרגל משוודיה. אני יודע שלקרוא את "ג'ואן פאלון" בסינית יאפשר לי להבין יותר לעומק. אבל האם זה שווה להשקיע זמן רב בלימוד סינית במהלך הטיפוח?

המאסטר: אוקיי, אדבר אל כולכם על זה. אם אתה לומד סינית באמצעות "ג'ואן פאלון", האם לא למדת כך סינית ובאותו זמן למדת את הפא? זה נכון, סינית יכולה לייצג את המילים המקוריות שלי, ללא סטייה. זה בטוח, מאחר שאני מלמד את הפא בסינית. מדוע בחרתי להיוולד בסין וללמד את הפא בסין? בגלל שהעניין הזה כבר תוכנן לפני עידנים. לשפה של האנשים באזור הזה יש משמעות פנימית גדולה יותר. כל ההתפתחות שלה בהיסטוריה תוכננה בשביל ההפצה העתידית של הדאפא. תכנונים רבים נעשו למען זה. לכן, זה תוכנן לפני זמן רב מאוד מאוד, לפני שבני הגזע הלבן של המחזור הזה נכנסו לציוויליזציה. אז לאומה הזאת יש היסטוריה די עתיקה. השפה שלה היא העשירה ביותר בעולם, בעלת המשמעות הפנימית הגדולה ביותר, והיא יחסית בעלת יכולת גדולה יותר לבטא תפיסה של יקום כה עצום. ללא שפה עשירה לא ניתן להסביר אותו או לתאר אותו בקלות. אבל אפילו כך השפה האנושית הזאת לא יכולה לבטא את זה יותר מזה בנקודת הזמן הנוכחית – היא לא יכולה לתאר את זה מעבר לזה, ואף לא להסביר את זה בבהירות. אף שפה לא יכולה. אך ברמה של בני האדם, היא מסוגלת לתאר הכול במלואו ברמה הנמוכה הזאת.

אז האם ללא קריאת הספר בסינית אתה לא יכול לעשות טיפוח-תרגול, לא יכול להגיע לרמה שאתה אמור להגיע אליה, או ש[מהירות ההתקדמות שלך] תושפע? אני יכול לומר לך שזה אינו המצב בכלל. מדוע לא? מפני שכשאני מלמד את הפא בעזרת השפה המורכבת הזאת, אלוהויות רבות ברמות שונות מאזינות לפא. אתם לא היחידים שיושבים כאן ומקשיבים לפא – יש אלוהויות רבות רבות שמקשיבות גם כן. אז הטיפוח שלך בין אנשים רגילים לא יושפע כשאתה קורא באנגלית, צרפתית, גרמנית, או בשפות אחרות. חוץ מזה, רוב המתרגמים הם מתרגלים שלנו. אין שום בעיה. אם יש הבדל כלשהו זה רק הבדל שטחי וסֶמַנטי. ככל שאנו מטפחים, אנו נתקן ונעדכן אותם בהדרגה כדי לעשות אותם מושלמים אף יותר.

אני יודע שמתרגלים רבים רוצים לדעת לקרוא סינית ולהבין את המילים המקוריות שלי ואת המשמעויות המקוריות שלהן, שזה כמובן הטוב ביותר – זה אפילו טוב יותר. אך אם אינך מסוגל לעשות זאת, אז אתה יכול להיות בטוח שכל עוד "ג'ואן פאלון" תורגם לשפה שלך, מאחוריו יש אין-ספור בודהות, טאואים ואלוהויות שיאפשרו לך להבין את העקרונות ברמות האלו ממש באותה מידה. זה לא משהו המוכל בתוך פני השטח של המילים, משום שלא ניתן לכתוב אותו, אפילו לא בסינית. אז הטיפוח שלך לא יושפע. עם זאת, נִסים רבים קרו למתרגלים מסוימים שלמדו סינית. הפא הוא, ככלות הכול, החוק. בהחלט היו כמה נִסים. לא אתן כאן דוגמאות כדי למנוע מחלק מאיתנו לחקות אותם באופן בלתי הולם ולפתח החזקה נוספת.

מתרגל: איך אנחנו יכולים להבחין אם הלב של מטפח אמיתי אינו מושפע? איך אנחנו יכולים להבחין בין מטפחים אמיתיים למזויפים?

המאסטר: אתה לא יכול להבחין בזמן הטיפוח. אבל אני יכול לומר לך שהדאפא שלנו פתוח לכולם. מי מזויף? מי אמיתי? המזויפים אולי יהפכו לאמיתיים מחר, בעוד שהאמיתיים אולי לא באמת ילמדו מחר את הפא מסיבה כלשהי. לכן הפא שלי פתח דלת כה עצומה. אבל זה נכון שיש אנשים שמזיקים לפא. מה שמניע אותם לעשות דברים לא נכונים הם השדים האלה שמתנגדים לפא. קל להבחין באנשים כאלה, שכן הם מתנגדים לפא מהטבע הפנימי ביותר שלהם עד למילים ולמעשים שלהם. ככה זה. יש מתרגלים שנאבקים זה עם זה לגבי השאלה מי לדעתם מטפח באמת ומי לא. אני חושב שזה באמת לא צריך לקרות. כולכם למעשה מטפחים באמת כי הכוונה שלכם היא לשמור על הפא.

אני יודע איך אתם מרגישים כלפי הפא: כשאתם חושבים שמישהו מזיק לפא, אתם פשוט לא יכולים לסבול את זה. מאחר שאתם מטפחים, אתם עכשיו מגִנים של הדאפא. אתם מטפחים בדאפא, אז אתם גם כן חלק מהדאפא. עם זאת, זה בהחלט לא כך שאנחנו חופשיים מקונפליקטים. במהלך מסלול הטיפוח, זה בהחלט לא כך שתלמידים הם תמיד בהרמוניה זה עם זה. ומדוע זה כך? זה מפני שאותן החזקות שעדיין לא סילקתם באמצעות הטיפוח – ההחזקות האלה של האנשים הרגילים שבאות לידי ביטוי בעוצמה – יבואו לידי ביטוי בפעולות שלכם, בעוד שהחלק של המחשבה שלכם שכבר טופח הוא בלתי נראֶה. היות שההחזקות כבר לא שם הן לא יכולות להיראות. זה בדיוק חלק המחשבה שלכם שעדיין לא טופח שבא לידי ביטוי. האם זה אומר שאותו אדם אינו טוב? לחלוטין לא. להיפך, עלינו לומר שהוא די טוב, זה רק שההחזקות שלו שעדיין לא טופחו נחשפות. מה מטרת החשיפה שלהן? זה כדי שאחרים יצביעו עליהן עבורו, או שאדם אחר בעל החזקה דומה יתנגח איתו. המטרה היא שכל אחד מהם ישחרר את ההחזקות של עצמו.

כל אימת שאתם נתקלים בבעיות, כל אחד צריך להסתכל פנימה כדי לחפש את הסיבה בפנים, לא משנה אם זו אשמתך או לא. זיכרו את מילותיי: לא משנה אם הבעיה היא אשמתך או לא, עליך להסתכל בתוך עצמך, ואתה תמצא בעיה. אם העניין לחלוטין לא קשור אליך או לא כולל שום החזקה שעליך לשבור, אז נדיר שהדבר ההוא יקרה לך. אם לא הייתה לך החזקה אז הבעיה לא הייתה מופיעה. אני צריך להיות אחראי לטיפוח שלך. כל בעיה שקורָה לכם, סביבכם או ביניכם סביר מאוד שהיא קשורה אליכם, ויש לכם משהו להיפטר ממנו. לא משנה אם זאת אשמתך או לא, כשהפא-שנים שלי גורמים לך לסלק את ההחזקה שלך, אז לא איכפת להם אם זו אשמתך או אשמתו של מישהו אחר. כל עוד יש לך החזקה, הם ינסו הכול כדי לגרום לך שתיתקל בצרות ויגרמו לך שתזהה את ההחזקה שגורמת לך לא לעמוד בסטנדרט. אבל אתה עדיין מסתכל סביבך: "זו לא אשמתי", או שאתה עדיין חושב, "אני מגן על הפא". באותו זמן, האדם השני חושב, "זה אני שמגן על הפא". למעשה הקונפליקט קורה כי סביר שלכל אחד מכם יש חסרונות משל עצמו.

יש מתרגלים שתולים את התמונה שלי במקום בולט, מדליקים נרות, שורפים קטורת, ועושים לי קאו-טאו. אנא ודאו לא לעשות כך. תמיד התנגדתי שתלמידים ינהלו טקסים דתיים בזמן הטיפוח בין אנשים רגילים. הדת הפכה לארגון בחברה של האנשים הרגילים והיא לא טיפוח. אתם מכבדים אותי, וזה שיש לכם את הלב, מספיק כדי לשמח אותי. (זה לא כולל תלמידים שמתרגלים טיפוח בדאפא בתוך הדתות המקוריות שלהם).

יש דבר נוסף שאני רוצה לדבר איתכם עליו. יש לנו אנשים רבים מבני הגזע הלבן שהטְיאֶן-מוּ [6]שלהם תיפתח ברגע שהם מתחילים לטפח. זה יהיה נושא משמעותי בעתיד. מאחר שאנשים סינים צברו יותר מדי מושגים מסוגים שונים, כשלימדתי לראשונה את הפא בסין הייתי צריך להשתמש במשהו די רב-עוצמה כדי לפתוח את הטְיאֶן-מוּ שלהם – יצרנו משהו כזה בהתחלה. היום אצל תלמידים מהגזע הלבן הטְיאֶן-מוּ נפתחת זמן לא רב אחרי שהם לומדים את הפא. אז מתעוררת בעיה. לא משנה אם אתה אחד מהאנשים הרבים שראו ישויות שאנשים רגילים לא יכולים לראות, או שראית מראות אחרים, הקפד לזכור את דבריי היום: אל תתן לזה יותר מדי תשומת לב. אם ראית משהו, פשוט הנח לזה. אל תושפע. הקפד לא להתלהב מזה. זה לא יותר מאשר לראות תופעות אמיתיות ברמה נמוכה מאוד, ובשום אופן זה לא מייצג את הרמה שלך. כך שבין אם אתה יכול לראות דברים ובין אם לא, עליך למקד את מחשבתך בלימוד הפא. קרא את הספר ולמד את הפא. קרא את הספר ולמד את הפא. כמעט בכל פעם שאני מלמד את הפא אני מקפיד לחזור ולומר לכם לקרוא את הספר, לקרוא את הספר, ולקרוא את הספר. כל עוד אתם קוראים את הספר תשיגו דברים טובים יותר ממה שהייתם מצפים.

כשאתה רואה עם העין שלך, לא משנה כמה אתה רואה, אלה הם רק דברים שנראים ברמה שלך. אל תעורר שום החזקות. להיות מסוגל לראות זה דבר טוב, ולא אחסום את העין שלך. אבל עליך לדעת שלא משנה מה ראית, עליך להמשיך ללמוד את הפא. הקפד לזכור את זה: אף אחת מהישויות של הרמות הגבוהות אינה המאסטר שלך. אל תקבל מהם דבר. אם תקבל, זה יגרום למצב חמור שעומד בניגוד ל"ללא דרך שנייה". עליך למקד את מחשבתך בפא בזמן הטיפוח. זכור את זה: זה הפא שמאפשר לך להגיע לשלמות המלאה, וזה הפא שפתח את הטיאן-מו שלך. עליך לטפח בפא כדי להגיע לשלמות המלאה. להיות עם החזקה לכל דבר שהוא מחוץ לפא יגרום לך להיכשל בחצי הדרך.

מתרגל: יש לי חַבֵרה סינית. מתוך קריאת הספרים אני יודע שנישואין בין בני גזע שונה זה לא בסדר. החלטתי להיפרד ממנה.

המאסטר: אני מעולם לא אמרתי "לא" לרצונך להתחתן עם מישהי מגזע אחר. זה משום שזאת בעיה שההיסטוריה השאירה לנו, ואין לה שום קשר אליך. כל אלה שאמורים להישאר על כדור הארץ בעתיד יצטרכו להיות עם דם לא מעורב. אבל אתם תגיעו לשלמות המלאה. אתם מטפחים ואינכם חלק מזה. לגבי הצאצאים שלכם, אם הם יוכלו לעשות טיפוח-תרגול אנחנו ניקח גם אותם החוצה. נאפשר להם ללכת למקום שאליו שייך היואן-שן שלהם, ואליו הוא אמור ללכת. כך נטפל בזה.

הכוח העצום של הדאפא הוא ללא גבולות. יש לנו דרכים רבות לטפל בדברים. עבור המתרגלים שלנו יש לנו כל האמצעים הנדרשים. אבל אנחנו לא יכולים סתם כך לעשות דברים עבור אנשים רגילים. זה היחס. לגבי המצב שלך, לא אמרתי שאתה לא יכול לעשות את זה, וגם לא אמרתי שאתה יכול. זה מפני שבזמן הנוכחי אנחנו ניתן לדברים להיות כפי שהם. כך היא החֶברה כיום. זה דומה לעובדה שיש לכם תרבות של חייזרים. חוץ מזה, לא תהיה לזה כל השפעה עליכם בזמן שזה יטופל. היות שאתם תגיעו לשלמות המלאה, אלה שיהיו על כדור הארץ בעתיד לא יהיו אתם. כולכם תגיעו לגני עדן שמימיים. זה המצב.

מתרגל: האם ליוּאֶן-שֶן יש דמות?

המאסטר: ליואן-שן אכן יש דמות, והדמות שלו היא כמו שלך. אך הדמות הזאת יפה יותר מזאת של הגוף הפיזי שלך. הוא זוהר כי החלקיקים שמרכיבים את הגוף שלו מזוקקים יותר, מיקרוסקופיים יותר, ובעלי עוצמת אנרגיה גדולה יותר מהגוף הפיזי שעל פני השטח.

מתרגל: האם הופעתו של אדם משתנה כשהוא מתגלגל מחדש?

המאסטר: היא אולי תשתנה. אך מאפיינים מקוריים חזקים נשארים. יש אנשים שאומרים שאני לא משתנה במשך החיים הרבים של הגלגולים שלי. אבל כשהתגלגלתי כאדם לבן, היה לי אף ישר, העיניים שלי היו שקועות, והן היו כחולות.

מתרגל: המאסטר אמר שהגופים בממדים השונים הם ישויות עצמאיות. קשה לי להבין את זה. מה הקשר בין היואן-שן לגופים שבממדים השונים?

המאסטר: זה קשור למבנה היקום ולא ישירות לבני האדם עצמם. בממדים רבים יש "אתה" שהם אותו דבר כמוך. הם חולקים אִתך אותו שם אבל הם עצמאיים. זה שונה מהגופים שלך שבממדים שונים. הגופים שלך בממדים השונים הם הגופים שלך המורכבים מחלקיקים מולקולריים שונים בממדים שונים. הם כולם אתה.

מתרגל: אמרת שהטבע הדמוני של המין האנושי נעשה עכשיו דומיננטי. אז באיזו מידה ניתן לייחס את הטבע הדמוני שלי לגורמים אנושיים, ובאיזו מידה הוא מגיע מממדים אחרים?

המאסטר: לכל אדם יש מאפיינים חומריים, שחצי מהם חיוביים וחצי מהם שליליים. בה בעת, מושגים שנרכשו לאחר הלידה וקארמת מחשבה הם חלק ממנו. לעתים קרובות אני אומר את זה כך: בן אדם הוא כמו פריט לבוש, והגוף והמחשבות שלו הם כמו כובע. כשישות אחרת לובשת אותם, אתה הופך שווה-ערך לישות הזאת. אם ההכרה של הג'ו-יואן-שן של מישהו אינה חזקה, אז ישויות אחרות יכולות ללבוש אותו בכל רגע. כאשר דברים הפכו כאוטיים עד לנקודה שבה הם היום, הסוגים הרבים של המעשים הרעים שהאנשים בחברה של היום עושים הם באמת בעיה חמורה. בעבר, לא הרשו לאף ישות מעבר לשלושת העולמות להיכנס לשלושת העולמות; לא הרשו לאף ישות בתוך שלושת העולמות לצאת משלושת העולמות; לא הרשו לחיים שברמות שונות בשלושת העולמות להפריע זה לזה; ופוּ-טִי[7] היה אסור. כיום כל הדברים האלה מתרחשים. והמקום הזה של המין האנושי הוא הכאוטי ביותר. אנשים רבים... כאשר המחשבות שלהם מוטעות, אז המחשבות שלהם מתאימות לטבע הדמוני, ואז מחשבות הטבע הדמוני שלהם חזקות. אנשים כל הזמן קוראים, מסתכלים ומקשיבים לדברים רעים בחברה של האנשים הרגילים, הם מכניסים דברים רעים לתוך הראש שלהם, וכך הטבע הדמוני שלהם הופך לגדול. אם הטבע הדמוני שלך גדול, אז אתה תואֵם לשדים, ושדים יחבבו אותך. והיות שאתה והשדים דומים, אז הם ייכנסו לתוך הגוף שלך. זה החלק שניתן לייחס לגורמים חיצוניים. היות שהמחשבות שלך הופכות בקלות לדומות לשלהם, אז הם יכולים בקלות לשלוט עליך. זה מצב אחד. בממדים שנמצאים באותה רמה כמו זאת של בני האדם, יש אין-ספור חיים מושחתים, והם שולטים בבני האדם בצורה שערורייתית. מה המטרה שלשמה הם שולטים באנשים? הם חומדים את החיים שבעולם האנושי, הם רוצים לשכון בגופים אנושיים, והם רוצים לקחת תמציות של חומרים אנושיים. תמציות של חומרים אנושיים הן שימושיות עבורם לאחר שהן עוברות טרנספורמציה. זאת הסיבה שהם בוחרים את האנשים האלה שמתאימים להם. המין האנושי ניצב עכשיו בפני הבעיה הזאת, אבל אנשים עדיין חושבים שהם במצב טוב למדי בימינו.

הבעיות האלה נמצאות בשלב הסופי של פתרון. לכן אנשים כיום נעשים יותר ויותר צלולי מחשבה במונחים של לחיות את חייהם. בהדרגה הם מוצאים את עצמם. לפני כן, אנשים חיו כשראשיהם מעורפלים, והישויות האלו הניעו אותם, גורמים מורכבים ועצומים הניעו אותם. [הייתי צריך] לשחרר לגמרי את בני האדם, לסלק לחלוטין את השליטה החיצונית הזאת, ולאפשר לבני אדם לשלוט בעצמם. אחרת, הפא שאני מלמד היום היה מועבר לישויות האלה. זה לא היה עובד אילו כולכם הייתם מעורפלי מחשבה ולא הייתם יכולים למצוא את עצמכם, והייתם מאפשרים להן לקבל את הכול. אז זה הדבר הראשון שאני עושה עבור המתרגלים שלי (מחיאות כפיים). וגם לאנשים רגילים דואגים, שכן זה ממש חמור אם אנשים רגילים בחברה מרוסנים ולא יוכלו להשיג את הפא. זאת הסיבה שכשתלמידים מסוימים הביעו באוזניי ביקורת עצמית על כיצד הם לא הפיצו את הפא היטב, אמרתי להם: "פעלתם די טוב, אבל מצבים רבים הם מעבר ליכולות שלכם". זאת לא אשמתכם שאתם לא מצליחים להשיג את התוצאות שאתם שואפים אליהן. אבל לעומת זאת, אם לא ניסיתם, אז זאת בעיה שלכם.

היו פעמים שהתבוננתי מטה מבניין גבוה וצפיתי באנשים ממהרים כה וכה. חשבתי לעצמי "איך אנשים כיום חיים כך?" אמנם חשתי רחמים כלפיהם, אך באותו זמן חשתי גם שבני אדם כאן הרסו הכול בעצמם מתוך כך ששיתפו עם זה פעולה. יש סיבות לשחיתות של החברה, אבל כולם תרמו לבעיה והגבירו את הגאות. בני אדם לא ניהלו את עצמם היטב בתוך השטף רב העוצמה הזה. במקום זאת הם התמכרו למאווייהם. אחת הדוגמאות האופייניות ביותר של אנשים שמתמכרים למאווייהם היא השחרור העצום של הטבע הדמוני במגרש הכדורגל. כשהם צועקים וצווחים בפראות, הם לא מבינים שהטבע הדמוני מתפוצץ באכזריות וצובר כוח. כשאנשים רוקדים את הריקודים הפראיים בהם הם צועקים וצורחים בצורה לא רציונלית, זה השחרור הגדול ביותר של טבע דמוני. דברים שנעשים בצורה רציונלית, כשאדם מודע למה שהוא עושה, בדרך כלל נעשים מתוך מחשבות של שָן. זהו האני האמיתי של אדם.

מתרגל: תמיד החשבתי את עצמי כאדם חזק וכאדם שיש לו יכולת לשלוט בעצמו. מדוע אינני יכול להימנע מלהזיל דמעות בכל פעם שאני רואה את המורה או מזכיר אותך?

המאסטר: אני רוצה לומר לכולכם שבתקופות שונות של ההיסטוריה ובארצות שונות, לרבים מכם כאן בקהל היה אתי קשר גורלי משמעותי. זה היבט אחד. יש היבט נוסף. "בעולם המבולגן הזה אתה עדיין מפיץ את הדבר הנפלא הזה". מילים אלה נאמרות על ידי האלוהויות שלא מבינות מה אני עושה. אז זה אפילו קשה לי יותר להציל אתכם. החלק שלכם שמתבטא בממד הזה לא מבין את זה, בעוד שהצד שלכם שנמצא בממדים אחרים רואה הכול ומבין מה נתתי לכם. חוסר היכולת שלך להביע את הכרת התודה שלך אליי במילים, במעשים, או אפילו ברעיון כלשהו, גורם לצד הזה שלכם להזיל דמעות בצורה לא מוסברת. אתם לא יודעים עד כמה החברה האנושית התקלקלה. היא פשוט מטונפת ביותר, הקארמה שבגופם של האנשים היא פשוט עצומה, ומחשבתם של האנשים שופעת מחשבות רעות. יש פשוט כל כך הרבה מזה. אך אני מסלק את כל זה עבורכם, ואני שותל בגופכם פאלון זהוב זוהר ואין-ספור דברים מכל הפא הזה כך שתוכלו לטפח, ואני מטהר את גופכם המטונף נורא. אלה דברים שאף אחד, מאז ההתחלה של שמים וארץ, לא העז לעשות (מחיאות כפיים). מנקודת מבט אחרת, אתם נתקלתם באירוע יוצא דופן במיוחד, שאף אחד לא ראה מאז קיומם של השמים והארץ. זאת הסיבה שאתה עושה כך. היות שהפכתם יותר ויותר צלולי מחשבה אני אומר את הדברים בצורה יותר ויותר מפורשת.

מתרגל: המורה אמר שהמדע הוא דת. זה ממש היכה אותי בהלם. האם תוכל בבקשה להסביר את זה יותר לעומק?

המאסטר: הוא אכן דת. דת מבוססת היטב. דתות אחרות גורמות לך בהתחלה לתפוס את הדברים באופן רוחני, ואז גורמות לך בהדרגה, במהלך מסלול הטיפוח, לגלות את הדברים הנפלאים באמת ביקום, לגלות דברים שבאמת יש להם קיום חומרי. כך הדברים מתקדמים [בדתות אחרות]. ואילו דת המדע גורמת לך לגלות כמה דברים חומריים, ובאמצעות זה היא מובילה אותך להאמין בה יותר ויותר. בסופו של דבר היא גורמת לך להיות תלוי בה ולהפוך להיות תלוי יותר ויותר, וזה נראה לך כמו האמת. הדת הזאת מובילה אותך לאמונה רוחנית באמצעות דברים חומריים, בעוד שדתות רגילות מובילות אותך מתפיסה רוחנית לתפיסה אמיתית של דברים חומריים. היא אימצה את הדרך ההפוכה. אז אנשים לא יכולים להבחין בזה. כל דבר שרוצה דריסת רגל בעולם הזה, כדי שיהיה מסוגל להחזיק מעמד ולבסס את עצמו, חייב שיהיה לו גורם מרכזי: עליו ליצור שדה בממד הזה, שדה שקיים באופן חומרי. הבה ניקח דת כדוגמה. הסיבה שדת יכולה לבסס את עצמה היא שבמהלך הזמן כשאנשים רבים מאמינים בה, הדיונים שלהם שמתוך אמונה מוצקה, הסגידה שלהם, וכן הלאה, יוצרים סביבה. ובאותו הזמן, הסביבה, בתורה, מגִנה על הדת.

המדע הוא בדיוק אותו דבר. הסביבה שלו הפכה לעצומה. הוא נוכח בכל מקום וחודר כמעט לכל פינה של הממד האנושי, כולל כל תחום. אפשר לומר שהוא מקיף את הכול ושהוא מעבר לכל השוואה עם דת כלשהי. אך ברגע שהסביבה החומרית נוצרה, לממד האנושי יש החוק של יצירה הדדית וריסון הדדי: היכן שיש חיובי יש שלילי, והיכן שיש טוב יש רע. אז הסביבה שנוצרת בממד הזה מכילה גם כן שני גורמים כאלה: אחד הוא טוּב והשני הוא רוע. אותו דבר נכון לגבי דת, שכן היווצרותה נושאת את שני הגורמים האלה. כשאתה נגדה, הגורם הרע שלה אפילו רוצה להרוג אותך. זה הגורם השלילי והרע באותה סביבה. אם אתה מאמין בה, הגורם של הצד השני נחמד ונדיב אליך. זה הצד הטוב שלה. גם למדע יש הגורמים האלה. אם אתה נגד המדע, אף על פי שהוא לא יהרוג אותך, אנשים יתאגדו להתקיף אותך. כולם יגידו שאתה "בעל אמונות טפלות", או שכולם יגידו שאתה מגוחך. הוא ישפיל את ערכך בחברה עד שתהיה חסר ערך. החל מבית ספר יסודי ואילך, אם אתה לא מאמין בו או לא לומד אותו היטב, הוא יבעט אותך החוצה. באוניברסיטה, אם אתה לא לומד אותו היטב, לא תקבל תואר או תעודת סיום. ואם אתה עדיין לא שולט בו היטב, לא תקבל משרה טובה. התחומים בחברה הזאת מלאים במשרות שלו.

לדבר מזווית אחרת, כל משרה מלאה במדע. לא תקבל משרה טובה אם אתה לא לומד אותו היטב. אבל המדע הזה אינו מדע מתקדם. ההתפתחות שלו מוגבלת רק לגבולות של הממד הנוכחי. הוא לא מסוגל להוכיח את קיום האלוהויות. הוא גם לא יודע על גמול על עשיית דברים רעים. אם תדבר על קיום אלוהויות הוא יתייג אותך כבעל אמונות טפלות. אם תגיד שאדם העושה דברים רעים מקבל גמול רע, שאדם העושה מעשים טובים זוכה לגמול טוב, ושאדם צריך להוקיר את המוסריות (דֶה) כדי להיות אדם טוב, אז המדע יכריז על מילותיך ככופרות ומרושעות. למעשה, המדע הזה תוקף את הצד הטוב ביותר של בני אדם: את התכונה הטבועה בהם להיות טובי לב באמת. הוא לא אומר לאנשים להוקיר את המוסריות (דֶה), ואף לא אומר לאנשים להיות באמת טובי לב (שָן). אלא מעודד אנשים לשחרר את כל התשוקות שלהם, תוך כדי שהוא הורס את הסביבה שהאדם צריך כדי להתקיים, וגם את הטבע המולד של האדם והסטנדרטים עבור המין האנושי. מנקודת מבט זאת המדע הוא דת לא ישרה. אבל הוא סיפק לאנשים הקלה ונוחות בחייהם בממד האנושי, כמו גם אשליה של הרגשה טובה לעת עתה. הוא סיפק את האמצעים לחופש מזויף ולהתקדמות מזויפת לאחר שבני אדם הרסו את עצמם, וכך הוא גורם לאנשים להאמין בו אף יותר. עם זאת, כפי שאלוהויות רואות את זה, עבור בני אדם הקלה ונוחות מופרזים הם לא דברים טובים. הם מגדילים את הקארמה וגורמים לקארמה להצטבר. ומבלי לשלם חובות קארמתיים, אדם ילך לגיהינום בסופו של דבר. אפילו חייו יושמדו. בימים עבָרו, אתם המערביים ידעתם על העיקרון הזה, ואנשים מבוגרים הבינו את העיקרון גם כן: לסבול קצת קשיים זה בסדר ולא דבר רע, משום שזה דבר טוב שאדם יחשל את עצמו בסביבה קשוחה. הם כולם הבינו את זה.

אדם מסלק קארמה כשהוא נושא קשיים. רק כאשר קארמה מסולקת אדם ישיג אושר אמיתי – אושר חופשי מקארמה – בחיים הבאים. אם אתה רוצה לעשות טיפוח-תרגול, חובות קארמתיים יהפכו לגונג בזמן שהם מסולקים, ואתה תחזור לגן העדן השמימי שלך. הדת של המדע אומרת לך להאמין רק בה ולא להאמין באלוהויות אמיתיות. יתר על כן היא דוחפת אנשים לכיוון ההפוך – הם יוצרים קארמה ללא הרף. האם לא תסכימו שזה לא ישר? אבל מה שאני דן בו כאן הוא הצורה הכוללת של המדע הזה. לא אמרתי שאני מתנגד לתחומים האקדמיים שנוצרו על ידי המדע המודרני. אנשים כבר חיים כך בסביבה הזאת ועובדים בהתאם לזה. מאחר שהחברה הפכה להיות כזאת, איננו יכולים לעשות דבר אלא לשַמר אותה כפי שהיא, ואני לא מתנגד לזה. אני רק אמרתי לכם את האמת על המדע.

בנוסף, אני יכול לומר לכם שהמדע הוא לא האמת המוחלטת. מדוע איינשטיין נכנס לדת בשנותיו המאוחרות? הוא – מישהו עם הישגים גדולים במדע – גילה שהדתות צדקו. אנשים לא מבינים אותו מפני שהם לא חכמים כפי שאיינשטיין היה. אותם אנשים עקשנים לא מבינים אותו; אנשים שהחוכמה שלהם נמוכה משל איינשטיין אכן לא מבינים אותו. איינשטיין גילה בסופו של דבר שמה שהדת לימדה היה נכון, ושדת היא המדע האמיתי. אז הוא התחיל להאמין בדת ישרה. אחזור על מה שזה עתה אמרתי. עשו כל עבודה שעליכם לעשות, כי [הקוסמוס], מלמעלה עד למטה, גרם לכל החברה להגיע למצב הנוכחי. אנשים שומרים עליה כפי שהיא. אני לא רוצה להתערב. מאחר שאלו שאני מציל הם אתם, אני מניח לזה לעת עתה. פשוט סיפרתי לאנשים את המצב האמיתי. סיפרתי את זה למטפחים – לא אמרתי את הדברים האלה לאנשים רגילים או לאנשים בחברה. והם גם לא צריכים לדעת. למעשה, אני לא היחיד שדיבר על המצב הזה. אנשים אינטליגנטיים רבים הגיעו להבנה שהמדע הוא דת; יש אנשים רגילים שיודעים.

מתרגל: באיזה אופן תלמידי דאפא שמגיעים לשלמות המלאה יעזבו את העולם הזה?

המאסטר: השאלה הזאת כבר נענתה מספר פעמים בעבר. אם גורלו של אדם ללכת לגן העדן של הפאלון, הוא ילך לגן העדן של הפאלון; וכשהוא מגיע לשלמות המלאה הוא יקח איתו את הגוף הפיזי שלו שכבר עבר טרנספורמציה לחומר בעל אנרגיה גבוהה. אבל רובכם מגני עדן אחרים, שונים, שברמות גבוהות יותר, ובאותם גני עדן אין צורך בגוף פיזי. מבחינתם הגוף האנושי אינו דבר טוב. לאפשר לכם להביא גוף פיזי ישנֶה את כל מה שהיה לגן העדן שלכם במקור. אז הם לא ירצו גופים פיזיים אפילו אם הייתם נותנים להם אותם. אבל, עליכם לדעת, לכולם יש המחשבה הזאת: "גם אני רוצה אחד". זה הצד שלכם שעדיין לא סיים את הטיפוח שמשתקף בחשיבה של אדם רגיל, שהיא ברמה השטחית ביותר. אתם תחשבו אחרת כשתראו את המצב האמיתי. אתם תחשבו כמו אלוהות, [ותאמרו:] "אה, אז ככה זה".

אך אני גם רוצה להעניק למין האנושי מחזה מפואר בזמן ההגעה שלכם לשלמות המלאה. המחשבה שלי היא זו: שכל תלמידי הדאפא, לא משנה אם הם צריכים גופים או לא, גופם יתרומם לשמים ואז יעוף הרחק; אלה שלא צריכים גופים, גופיהם יעברו טרנספורמציית-אור באוויר. זה ייצור הדר שמעולם לא התקיים בעבר בהיסטוריה, וישאיר לבני אדם לקח עמוק. אנשים לא מאמינים באלוהויות, אז ניתן לאלוהויות באמת להתגלות בפני אנשים. זה מה שאני חושב, אבל אם זה יהיה אפשרי או לא, יוחלט ברגע האחרון. לגבי ההגעה לשלמות המלאה, לא אמורה להיות בעיה. זה רק עניין של איזו צורה לאמץ.

מתרגל: מתרגלים רבים לא יודעים איך הולך להם בטיפוח, והם בספק אם הם יצליחו בטיפוח ויגיעו לשלמות המלאה.

המאסטר: זאת החזקה נוספת. יתר על כן, חוסר אמונה כשלעצמו הוא המכשול הגדול ביותר בטיפוח. כפי שזה עתה אמרתי: "אם מישהו שומע את הטאו בבוקר, הוא יכול למות בערב". זה אומר שאם המחשבה שלך מלאה בפא, הדברים הרעים שנשארו לא יהיו רבים, או שאולי הם אפילו סולקו לגמרי. תגיד לי אתה היכן צריך למקם אותך. לעתים קרובות אני אומר לכם שמאחר שקיבלתם את הפא אין עליכם לחשוב עוד על עניינים אלה. להמשיך לחשוב עליהם זאת החזקה. האין זאת החזקה? זה ישפיע על ההתקדמות שלך. בעתיד יהיו יותר אנשים שיקשיבו לפא. אך לא כל אחד מהם יוכל להגיע לשלמות המלאה; לא כל אחד יבוא לשמוע את הפא. לא משנה איך כמה אנשים מטפחים, הם עדיין לא יכולים לשחרר את ההחזקה שלהם להירפא; לא משנה איך הם מטפחים, הם עדיין לא יכולים להתעורר לזה. זה לא יעבוד. אני חושב שלאנשים שיושבים כאן היום אין הבעיות האלה (מחיאות כפיים). לאנשים רבים לא מגיע להקשיב לפא. בגלל זה רבים מאנשי העולם לא יכולים לשבת כאן כמוכם. הדאפא הזה הוא רציני. נראה לך שבמקרה נכנסת דרך הדלת הזאת והקשבת לפא. אתה לא יודע איזה קשר גורלי יש לך שאִפשר את "צירוף המקרים" הזה.

מתרגל: איך אני יכול לדעת אם אני יכול לעשות טיפוח-תרגול או לא?

המאסטר: הדלת שלי פתוחה לרווחה. אני יכול לומר שפתחתי דלת ענקית. אך למעשה, אומר לכם: הדלת שפתחתי כה רחבה שאין יותר דלת, היא פתוחה לחלוטין (מחיאות כפיים). לא משנה מי אתה, כל עוד אתה יכול לטפח את עצמך אהיה אחראי כלפיך. הבנתם את מה שזה עתה אמרתי, נכון? (מחיאות כפיים)

מתרגל: האם הומוסקסואלים יכולים לטפח בדאפא?

המאסטר: כן, אבל עליהם לתקן את ההתנהגות הרעה הזאת, לחיות באופן אצילי וישר כמו בן אדם, למצוא את עצמם, ולפרוץ אל מחוץ למצב המחשבה האפל הזה (מחיאות כפיים).

כשהרגע עניתי לשאלה של המתרגל, היות שאני מדבר אל המטפחים שלנו על מספר עניינים בטיפוח, הנושאים שמעורבים הם גבוהים יחסית. אולי אלה שהגיעו באופן בלתי צפוי או שרק עכשיו הגיעו, יתקשו להבין חלק מהדברים האלה. אולי תחשבו בטעות שאנחנו סוג של דת. אני יכול לומר לכם שאנחנו לא דת משום סוג. אני רק מספר לאנשים על הפא הזה. אם אתה רוצה לעשות טיפוח-תרגול, אעזור לך. אם אתה לא רוצה ללמוד, אניח לך. אין לנו שום צורה, ואנו גם לא מגבילים אותך בשום דרך – אין חוקים דתיים משום סוג שהוא. איננו לוקחים אפילו אגורה מאנשים. כשאתה בא, אתה יכול להקשיב כאוות נפשך. אם אתה רוצה ללמוד, אתה יכול ללמוד. אם אתה לא רוצה ללמוד, אתה יכול לעזוב כרצונך.

מתרגל: אני רופא במקצועי. אם אייעץ למטופלים שלי לטפח ולתרגל והמחלות שלהם לא יהיו זקוקות לטיפול יותר, ממה אתפרנס?

המאסטר: אז יש לך דאגה כזאת (כולם משועשעים) למעשה, אומַר לך שלא כל אחד מהמטופלים שלך מסוגל לטפח ולתרגל. יש אנשים שלא יתרגלו אפילו אם תספר להם על זה. אבל בה בעת, אם באמת יש להם הקשר הגורלי – אולי לאנשים רבים עם מחלות יש קשר גורלי מסוג זה – הם יגיעו באופן הזה ויתחילו לטפח. ייתכן שיש להם סוג זה של קשר גורלי. בכל מקרה, יכולים להיות מצבים מסוגים שונים. לגבי פרנסה כרופא המטפל בחולים, אתה עדיין שוקל את זה במושגים אנושיים רגילים. במציאות זה לא יהיה כפי שאתה מדמיין. יהיו עדיין חולים. כשהמטופלים הישנים יעזבו, חדשים יגיעו. הדאפא לוקח את הדברים האלה בחשבון. כך זה מנקודת המבט של אנשים רגילים. מנקודת מבט של רמה גבוהה, אם מטופל אמור לקבל את הפא ואתה לא מאפשר לו לקבל את הפא משום שאתה צריך לעשות כסף – כמובן, המטרה שלך אינה לעשות כסף, אלא להתפרנס – אני חושב שזה יהיה לא בסדר. זה לא כמו שחשבת.

מתרגל: בעלי ואני התחלנו לתרגל פאלון גונג בספטמבר 1997. במרץ 1998, בעלי לפתע מת ממחלת לב. כיצד עליי להבין את מותו של בעלי?

המאסטר: אם הוא היה יכול באמת לטפח, באופן אצילי וישר, ובאמת להתייחס לעצמו כמטפח, אני לא חושב שהבעיה הזו הייתה יכולה בכלל להתרחש. כמובן, אם אומר שהוא לא טיפח או שהוא לא טיפח בכלל, ייתכן שלא תסכימי עם זה. אבל עליי לומר לכם שהטיפוח הוא פשוט דבר רציני. לגרום לכך שאדם רגיל, ממוצע, יטפח לישות בעלת רמה גבוהה באופן בלתי רגיל, כדי להיעשות בודהא, להיעשות אלוהות, או כדי לאפשר לו "ללכת לגן עדן" כפי שאמרו המערביים – האם הייתם אומרים שיש משהו בקרב המין האנושי שהוא רציני יותר מזה? שום דבר אינו כה רציני. אז איך על מטפח להתמודד עם זה כשהוא נתקל בזה? האם אין עליך להתייחס לזה ממש ברצינות, ובאמת להתייחס לעצמך כמטפח? אם עמוק בפנים אדם שמטפח עדיין חושב על המחלה שלו, על החלק של החיים הטובים שהוא השתוקק אליו, והוא לא רוצה לשחרר את ההחזקה לאותם דברים של החברה של האנשים הרגילים, הוא לא יהיה מסוגל להתקדם במרץ. למעשה, אנשים רבים שהיו אמורים למות ממחלות סופניות החלימו והפכו לתלמידי דאפא אמיתיים. ברוב המקרים, אפילו אלה שלא יכלו לטפח באמת ושמתו, חייהם בכל זאת הוארכו.

טיפוח יכול להאריך את חייו של האדם. טיפוח מתמשך מאריך את חייו של אדם באופן מתמשך. אז לאנשים מבוגרים יותר צריך להיות מספיק זמן לעשות את הטיפוח-תרגול. זהו מאפיין של הדאפא שלנו, שמטפח את הגוף והמחשבה גם יחד. אז מדוע לא ניתן באותו אופן להאריך את חייהם של חולים שבין האנשים הרגילים? חישבו על זה: האם חייו של אדם מוארכים כדי שהוא יוכל לחיות חיים אנושיים רגילים, או כדי לאפשר לו לטפח ברצינות? כיצד ניתן להרשות את זה אם הוא לא יכול ליישב את היחס הזה והוא מטפח בחוסר עניין? הארכת חייו של אדם נעשית לגמרי למטרת הטיפוח. אם הוא נשאר אותו דבר כבעבר אז קשה להבטיח שהוא לא יאבד את חייו.

יש אין-ספור חולי סרטן שהבריאו, אך יש גם חולי סרטן שמתו. מדוע? אתן לכם דוגמה. יש אנשים שבאמת לא הייתה להם החזקה לשום דבר אחרי שהם קלטו שהם קיבלו את הפא הזה. האדם הזה, בעודו שוכב על מיטת חוליו, חשב: "אני גוסס, אך יש לי ההזדמנות לקרוא משהו כמו זה. אני ממש מתחרט שלא קראתי את זה קודם לכן!" הוא לא חשב על להשתמש בזה כדי לרפא את המחלה שלו. הוא פשוט ניצל את הזמן בצורה הטובה ביותר כדי לקרוא את הספר. הוא אמר: "לא אחיה זמן רב. כדאי לי למהר ולקרוא את הספר, למהר ולקרוא אותו. בשנים ובימים שנותרו לי אקרא אותו כמה שיותר, וכמה שיותר פעמים שאוכל". אבל במשך התהליך הזה, מבלי משים, הוא נעשה מסוגל לקום ממיטת חוליו, הגידולים שלו נעלמו, הוא היה מסוגל ללכת, הוא היה מסוגל לעמוד, והוא לפתע גילה שהוא מרגיש שמכף רגל ועד ראש הוסר ממנו משא. בית החולים בדק אותו שוב וגילה שהסרטן שלו נרפא לחלוטין. אך רופאים בדרך כלל לא מודים שהדאפא ריפא את מחלתו של החולה. בשבילם להכיר בזה יהיה שווה-ערך לכך שהמדע שולל את עצמו. אז הם אומרים: "אה, הייתה טעות באבחון קודם". היו כל כך הרבה מקרים כאלה.

כמובן, יש גם אנשים כאלה: הם שמעו שטיפוח-תרגול בדאפא יכול לרפא מחלות, אז הם חשבו "אה!" ובאו לתרגל. אבל הוא הבין שאדם שבא כדי להירפא לא יתרפא, ושהוא יתרגל לשווא, כיוון שהמטרה שלנו היא לעשות טיפוח-תרגול ולא לטפל במחלות של אנשים. כל עוד השגת את הדאפא המחלה שלך תתרפא, אך המטרה אינה לרפא אותך. הוא לא רצה לטפח על פי דרישות הדאפא שלנו, וגם לא רצה להיות מטפח. הוא רק רצה להיפטר מהמחלה שלו. אבל האם ניתן לתת לו את הדאפא הרציני הזה למען המטרה של ריפוי מחלה? לא. אז גם הוא הבין: "אה, כל עוד אני לא מזכיר ריפוי מחלות ולא מבקש מהמורה לרפא אותי, המורה בוודאי ירפא את המחלה שלי בעתיד". אתם רואים, הוא לא אמר את זה מילולית וייתכן שהוא אפילו הפסיק להזכיר את המחלה שלו לאיש, אבל אחרי תקופת זמן ארוכה הוא עדיין חשב על זה עמוק בפנים: "כל עוד אני עושה את התרגילים המורה בוודאי ירפא אותי בעתיד". הוא עדיין חשב על זה כך. הסטייה הקטנה הזאת היוותה הבדל אמיתי ויסודי. חלקיק הסטייה הזעיר הזה חשף את הטבע האמיתי שלו: העניין שלו היה עדיין להירפא.

באופן כללי, אנחנו מאריכים את הזמן לחולי סרטן שהגיעו, ונותנים להם הזדמנות אחר הזדמנות. האבחון של בית החולים אמר שהאדם הזה ימות בתוך חודשיים עד שלושה. אבל הזמן שנָתַנו לו הוארך לשנה, שנה וחצי, ואז שנתיים. אף על פי כן, הוא עדיין לא שינה את צורת המחשבה שלו. הוא עדיין דאג בקשר למחלה שלו: "האם המחלה שלי תחזור? האם המורה באמת טיפל בי וריפא אותי לחלוטין?" אתם רואים, עדיין היה לו הדבר הזה במחשבה. הוא לא אמר את זה בקול לאף אחד, אבל עמוק בפנים הוא עדיין חשב: "המורה בוודאי יעזור לי לרפא את המחלה שלי". אז למרות שזה נראה כאילו שהוא מתרגל, אבל בתוך תוכו הייתה לו הכוונה להירפא. האם הוא לא ניסה לרמות אותי, לרמות אחרים, ולרמות את הדאפא? הוא לא יכול היה לרמות אף אחד – הוא בעצם רימה את עצמו. רק שינוי אמיתי של המחשבה נחשב כטיפוח אמיתי. לעתים קרובות, כשחלק מהמתרגלים שלנו מגיעים לגיל הקבוע מראש שלהם – כלומר, כשהם מיצו את השנים שנקבעו להם מראש, והם יכולים לחיות רק עד אותו גיל – אם הם עדיין לא מסוגלים להתייחס אל עצמם כמטפחים בזמן ההוא, הם ימותו. אבל בדרך כלל הם חיו הרבה מעבר לתאריך היעד המקורי שלהם. נותנים להם הזדמנויות וזמן להשתנות, אבל אם הם באמת לא מסוגלים להשתנות אז עוזבים אותם לנפשם. על פני השטח, הם עדיין קוראים את הספרים שלנו ועושים את התרגילים, אבל הם ימותו. זה כמו מה שאמרתי על כך שלא כל האנשים הרבים שמטפחים בדאפא יגיעו לשלמות המלאה. לזה התכוונתי. במילים אחרות, אם אתם באמת לא יכולים לנהל את עצמכם כמטפחים, אם אינכם מסוגלים לעשות את זה, אז אלה מכם שמגיעים לגיל מבוגר יצטרכו לעזוב.

[לגבי אנשים אלה] בתקופת החיים שלך כבר חיית את כל החיים האנושיים שהיית אמור לחיות, אז עליך לנצל את זמנך בצורה הטובה ביותר כדי לטפח. אם כל כולך תיכנס במרץ ובעוז להיות מטפח, החיים שלך יוארכו. כמובן, לא תהיה מודע לכך שהחיים המוארכים האלה הם תוספת; זה ייראה אותו דבר כמו החיים שלפני כן. זה שאתה עושה טיפוח-תרגול ללא הרף יאריך את חייך ללא הרף, ולפיכך יאריך את זמן הטיפוח שלך, ויאפשר לך שיהיה לך מספיק זמן לטפח ולהשיג את השלמות המלאה. אם אלה מכם שחייהם הוארכו לא יוכלו להתייחס לעצמם כמטפחים, אז בכל רגע אתם עלולים לאבד את חייכם. זה משום שהדאפא לא יכול סתם כך להאריך את חייו של אדם רגיל שלא מסוגל לטפח. חייו של אדם נקבעו מראש. כשהוא מגיע לרגע מסוים הוא אמור למות ואז להתגלגל מחדש. האישה שם כבר בהיריון, ומחכה שהוא יתגלגל, מחכה שהוא ייוולד. אם הוא לא יוולד, איך זה יעבוד? אחרי שהוא ייוולד הוא יחיה מספר שנים בחברה האנושית הרגילה. מאוחר יותר יהיה עליו לעשות את העבודה שלו, והעבודה שלו מחכה לו שם. האם זה מותר לא לתת לו ללכת? זה יהיה להפריע לסדר של כל החברה. אנחנו יכולים לעשות את זה רק לאלה שמטפחים בדאפא. זה מפני ששום דבר בעולם אינו יותר מופלא מהשאיפה של אדם לטפח ולעלות חזרה. לכן אנחנו יכולים לדאוג לכל זה עבורך, ולארגן שאחרים יחליפו אותך – המטפח. אז אנחנו אומרים שמטפח אינו בן אדם רגיל.

האם נוכל לעשות דבר כזה עבור אדם רגיל? האם אין עלינו להתייחס לזה ברצינות? כך הם פני הדברים. זאת הסיבה שאף על פי שאמרתי שהדאפא נפלא כל כך, ואף על פי שמה שאמרתי נשמע טוב ומחאתם כפיים כששמעתם על השלמות המלאה, אם, מצד שני, אינכם יכולים לטפח את עצמכם באמת, אז לא תשיגו דבר. אם אינך יכול להתייחס לעצמך כאל מטפח, לא תשיג דבר. רק שיפור השין-שינג נחשב כשיפור אמיתי. האם אדם יכול להדוף את המוות רק על ידי עשייה יומיומית של התרגילים, כאילו שהם תרגילי התעמלות רגילים? הייתי אומר שזאת בדיחה. אם הוא עושה את התרגילים כל יום בלי לשפר את השין-שינג שלו, הייתי אומר שהתרגול שלו שווה-ערך לעשיית תרגילי התעמלות רגילים. אבל, למרות שזה רק הבדל זעיר, קשה לו להשתנות. כשאתה משתנה ומשיל את המושגים האנושיים – כשאתה מסוגל לעשות את זה – אז אתה אלוהות. אם אתה לא מסוגל לעשות את זה, אז אתה בן אדם. אך האם זה יכול להיות קל כפי שזה נשמע? ללא הבסיס המנטלי שנוסד באמצעות תהליך הדרגתי של טיפוח, אדם לא יהיה מסוגל לוותר על הכול, גם אם תגיד לו לעשות כן!

אם היום תעמוד בפני מוות – ולא משנה איזו צורה של מוות – ותהיה חסר פחד לחלוטין, אם לא תהיה מודאג מזה בשום אופן ותחשוב: "אולי אלך לגן עדן אחרי שאמות", אז המוות באמת כבר לא יתרחש. המפתח הוא הלב של האדם. הטיפוח בדאפא שלנו מכוון בדיוק ללבו של האדם – לטפח משמעו לטפח את הלב האנושי. אם הלב שלך לא משתנה, כל דבר אחר שתעשה הוא חסר משמעות. מעשים כלפי חוץ הם חסרי משמעות.

אני לא מתייחס למתרגל שהעלה את השאלה הזאת. אני מדבר על עיקרון – אני משתמש בשאלה הזאת כדי להסביר לכם עיקרון.

מתרגל: אם אני רוצה לפתור בעיה או להיפטר מרעיון מוטעה, האם זה יעזור להחזיק מחשבה אחת כדי לעודד את עצמי בזמן עשיית התרגילים?

המאסטר: אני לא נגד זה שתחזיק מחשבה אחת במחשבה שלך בזמן עשיית התרגילים כדי לחזק את כוח הרצון שלך בשלב ההתחלתי, ואני גם לא יכול לומר שאתה טועה. אבל הטיפוח הוא דבר מופלא, ודבר רציני. מדוע להשתמש ב"מחשבה אחת" כדי לרסן את עצמך!? אני חושב שזה הכי טוב לטפח עם מחשבה כמו: "אני רק רוצה להגיע לשלמות המלאה; אני רק רוצה להגיע לרמה גבוהה". הסיבה נעוצה באִמרה מעולם הטיפוח: "אל תרדוף אחר דבר וכך תשיג באופן טבעי". זה מצב המחשבה הטוב ביותר. מדוע אותם חולי סרטן שזה עתה הזכרתי נרפאו? הם לא חשבו על ריפוי מחלותיהם, והם גם לא חשבו שהם יתרפאו לאחר קריאת הספר. אך הם נרפאו. זה בהתאם ל"אל תרדוף אחרי דבר וכך תשיג באופן טבעי". לא היו להם כל החזקות ומכשולים, ולכן הם נרפאו במהרה. זאת הסיבה.

מתרגל: כיום יש אנשים רבים שבאים לאירופה כדי להפיץ בודהיזם. מה ההבדל בין הפאלון דאפא שלנו לשיטות בודהיסטיות אחרות?

המאסטר: ההבדל הוא משמעותי ביותר. בבודהיזם הם סוגדים לבודהא שאקיאמוני; הם מאמינים שבודהא שאקיאמוני יסד את הבודהיזם. כמובן, במהאיאנה[8] בודהיזם סוגדים לבודהות אחרים גם כן, ואילו הלאמאיזם הטנטרי – הלאמאיזם הטיבטי בסין – שונה לגמרי מהבודהיזם ששאקיאמוני יסד. זאת הסיבה שזה נקרא לאמאיזם. הבודהא הגבוה ביותר שהם סוגדים לו הוא טאתאגאטה של השמש הגדולה. הכת הלבנה של הלאמאיזם סוגדת למילָה-רִיפָּה. הם כולם שונים זה מזה. כך שהם נעשו שונים לגמרי מהבודהיזם של שאקיאמוני. זהו הבודהיזם. במהלך ההעברה שלו הוא התפתח לדת עם מקדשים, עם טקסים דתיים שונים, חוקים, וכן הלאה. לכן זו דת.

לנו כאן אין שום דבר. אני לא אומר לכם לעשות את זה או את ההוא, או שאתם צריכים להיות כך או אחרת. אין שום דבר כזה. אתה קורא ולומד את הפא בעצמך, ואתה אדם טוב בעצמך. אז זה שונה לגמרי מדת. מבחינת הצורה בין אנשים רגילים, דרך הטיפוח שלנו היא לגמרי לא כובלת, והיא חופשייה מכל הגבלות. מדוע אנחנו עושים את זה ככה? כי יש לנו הדאפא, שממנו אנו לומדים ויודעים איך לעשות דברים. מאחר שיש אנשים רבים שלומדים את זה, אם כולנו היינו מתאספים [ומטפחים יחד], זה היה יוצר אסון בעתיד – זה היה יוצר אסון למין האנושי. אם אף אחד לא היה עובד יותר, ומאות מיליוני אנשים היו הופכים לנזירים ונזירות, זה פשוט לא היה עובד. זה היה מביא בעיות לחברה, לחברה האנושית, וזה לא היה עובד. אז עליך ללכת ולעשות את העבודה שלך. לא רק שעליך לעשות את העבודה שלך, אלא שעליך לעשותה היטב. אם אתה לא עושה את עבודתך היטב זה אותו דבר כמו לא לעמוד בקריטריונים של מטפח, שכן על מטפח קודם כל להיות אדם טוב בין אנשים רגילים. מהו אדם טוב? זה מישהו שהוא טוב בכל מקום שהוא נמצא בו. מאחר שאתה מקבל משכורת מהבוס שלך, אם אתה לא עושה את העבודה היטב עבור הבוס שלך, אני לא חושב שהוא יאמר שאתה אדם טוב. אתה לוקח את הכסף שלו מבלי לעשות את העבודה. אז זה אומר שעלינו לעשות דברים היטב. בכל מקום שאתה נמצא, אנשים אמורים לומר שאתה אדם טוב.

אמרתי שהיום הדתות לא יכולות יותר להציל אנשים. לא אמרתי שהן דתות רעות. אבל אנשים רבים בדתות מוּנָעים על ידי כסף. חלק מהם נמצאים במקדשים או בכנסיות רק כדי שהם יוכלו לאסוף הרבה כסף. אומרים שיש נזיר שהוא האדם העשיר ביותר, שהוא האדם העשיר ביותר בארצו. ואנשים אלה שולחים כסף הביתה ברגע שהם משיגים הרבה. האם זה לא שווה-ערך כמו לעבוד במשרה? הנזירים בסין אפילו מסווגים לרמת המחלקה ורמת האגף, ומרוויחים סכומי כסף בהתאם. שמעתי שיש אפילו רמת הלשכה. זה אומר שזה כבר לא טיפוח – אינני מכיר בזה כטיפוח.

ויש דתות מסוימות שבמיוחד מדברות על יום הדין ומתמקדות בדברים האלה. אלו הן דתות רעות במאת האחוזים. הן גורמות לאי-שקט חברתי ונוהגות בחוסר אחריות כלפי החברה. אז לא קשה להבחין בדתות הרעות האלה. אני גם יכול לומר לכם שחוץ מהדתות המקוריות, הישרות, כל השאר הן דתות רעות. כשאני אומר דתות מקוריות וישרות, אני מתכוון לקתוליות, לנצרות, לבודהיזם, לטאואיזם וליהדות. אלו הן הדתות המקוריות והישרות. בתקופות היסטוריות מאוחרות יותר, במיוחד בשלבים המאוחרים יותר של הנצרות, 99.9 אחוז מהדתות שהופיעו היו דתות רעות. מדוע זה כך? אפילו אם הן לא עשו דברים רעים ואיומים, הן הפריעו לדתות הישרות מבחינת הצלת אנשים בתקופה שבה הדתות הישרות עדיין היו מסוגלות לכך; הן מנעו מאנשים לטפח בפא ישר והפריעו לאמונה של אנשים בדתות ישרות. האם הן לא פגעו באנשים בכך שהן גרמו להם לסטות והפריעו לפא ישר? האין הן רעות? חטאים אלה כשלעצמם הם עצומים. כשהדתות הגיעו לשלב האחרון, הן כבר לא יכולות להציל אנשים היום. אנשים רבים בהן הפכו לפוליטיקאים.

מתרגל: האם הסבל שנגרם מהחזקות יכול להפוך קארמה?

המאסטר: כשאתה מנסה לשחרר את ההחזקות שלך במהלך הטיפוח אבל לא מצליח, אתה יכול להפוך קארמה במהלך אותו קושי מכאיב. באילו נסיבות לא תהפוך קארמה? כשאתה יודע היטב שזו החזקה אבל אתה רק רוצה להחזיק בה, ופשוט רוצה לעשות דברים באותה צורה; אתה לא תהפוך קארמה באמצעות הסבל. זה משום שאתה עושה טעויות ביודעין וגורם לעצמך צרות! אותו עיקרון תקף גם לגבי אנשים רגילים, אז זה אותו הדבר עבורם. אבל אנחנו לא מתעסקים בעניינים של אנשים רגילים. האופן בו מתפתחת החברה של אנשים רגילים הוא עניינם של אנשים רגילים. כאן אנחנו רק מלמדים את הפא למטפחים.

מתרגל: האם להומוסקסואלים יש הרבה קארמה? אולי הם יכולים לשבור את ההחזקות שלהם בהדרגה ולטפח-לתרגל בדאפא?

המאסטר: לא צריכה להיות בעיה לאלה שהם הומוסקסואלים, בתנאי שהם יזנחו את זה, יחיו באופן אצילי וישר כבני אדם, ויתחילו לטפח ולתרגל. אל תחשוב על הבעיה של קארמה – אל תחשוב על זה יותר. האם לא אמרתי לכם שכל עוד אתם מסוגלים לטפח את עצמכם, אני יכול להשתמש בכל האמצעים הנדרשים? (מחיאות כפיים) אם אתה רק שואל אם יש הרבה קארמה, [אז חשוב על זה:] האיבר האחראי להפרשת הצואה בדרך כלל נושא קארמה, משום שהוא מתרוקן כלפי מטה בזמן עשיית הצרכים, בהיותו איבר כזה. כך שאותה קארמה תשפיע אם אתה מקיים מגע לא מהוגן.

מתרגל: המאסטר אמר ששלושת אלפי יקומים קטנים מרכיבים את היקום של השכבה השנייה, ושלושת אלפי יקומים של השכבה השנייה מרכיבים את היקום של השכבה השלישית. מדוע זה תמיד "שלושת אלפים"?

המאסטר: אתם יודעים שאמרתי: "שום דבר לא קורה במקרה, ומה שמכנים 'טבעי' לא קיים". כשהמדע לא מסוגל לדעת או להבין משהו הוא מגדיר אותו כ"תופעה טבעית". מונח זה כשלעצמו כובל את החשיבה של אנשים. אנשים לא חושבים על זה יותר מדי משום שהם חושבים שהמדע הוא, ככלות הכול, מדעי. זה נראה לי ממש מגוחך. המדע לא מסוגל להסביר דברים, אך הוא יכול לרמות אנשים. למעשה אין "תופעות טבעיות". חיים שיש להם צורה וחיים שאין להם צורה מתקיימים יחד ביקום העצום הזה. החיים העצומים חסרי הצורה מפעילים את השפעתם והם מאזנים הכול ביקום ויוצרים הכול ביקום. חישבו על זה: מדוע המולקולות של ברזל מסודרות באופן כה מסודר? מדוע המולקולות של זהב מסודרות כפי שהן? מדוע [המולקולות של] נחושת מסודרות כפי שהן? מדוע [המולקולות של] אלומיניום מסודרות כפי שהן? ומדוע הסידורים כה קבועים ומסודרים? אם הסידור לא היה קבוע ומסודר, אז היה מתרחש שינוי. איזה שינוי? אם זהב לא היה מסודר על פי הסידור המולקולרי המסוים של יסודות מתכתיים, אז הוא היה הופך למשהו אחר; ההבדל הוא רק על פני השטח. כך שכל הדברים האלה נוהגים על פי דפוס של סדירות, ודפוס הסדירות הזה בשום אופן לא נוצר באופן טבעי – רק שהמדע של ימינו לא יודע את זה ולא מסוגל להבחין בזה. יש חיים יותר מיקרוקוסמיים וישויות עצומות ברמה גבוהה שעושים דברים שונים, מכתיבים עניינים שונים, ומאזנים את הכול.

אני גם רוצה לומר לכם משהו. לא רציתי לציין אותו קודם בגלל שמושגים אנושיים הם כה ילדותיים שהם אבסורדיים בעיניהן של אלוהויות ושל ישויות של רמות גבוהות. כשתגיעו לרמות גבוהות תגלו שכל תיאוריה שהמדע הזה קבע עבור אנשים היא די מגוחכת. המדע מאמין עכשיו שאנשים שחיים על כדור הארץ מסוגלים לעמוד על כדור הארץ מבלי ליפול לאוויר ומבלי ליפול ממנו והלאה בגלל כוח הכבידה של כדור הארץ. למעשה, גילינו שהדברים לא עובדים כפי שקובעת התיאוריה של "הכבידה האוניברסלית". אני לא מלמד את הפא לאנשים רגילים בחברה; אני מלמד כאן את התלמידים שלי שמטפחים, אני מספר לכם על אמת היקום ועל המצב האמיתי של החיים ושל הקיום החומרי. ביקום הזה, מסביב לכדור הארץ, יש סביבה חומרית עצומה ומיקרוסקופית ביותר המורכבת מחיים חומריים, שכבה אחר שכבה, המרכיבים את הסביבה הזאת שבה בני אדם יכולים לחיות. בנוסף, המים המיקרוסקופיים ברמות שונות שהעיניים שלכם לא יכולות לראות יוצרים את הגורמים הרבים שמאפשרים את קיומם של צמחים, חיות וחומר, ושמאפשרים למין האנושי שתהיה לו חיוניות כאן ושהוא יהיה מסוגל לחיות.

יש סוג של חומר שמאפשר לאנשים לעמוד על הקרקע אנכית ושמונע מהם לנטות הצידה; ויש סוג של חומר שפועל כלחץ ושלוחץ מטה על אנשים ועל עצמים כדי למנוע מהם לצוף מעלה. יש סוג נוסף של חומר שמבטיח את היציבות הכוללת של המוח האנושי ושל איברים אחרים. אם המוח שלך ואיברים אחרים שלך לא היו יציבים, אז כשהיית עומד בצורה רגילה היית מרגיש כאילו שאתה שוכב; או שלא משנה כמה ישר היית עומד שם, היית מרגיש כאילו שלעולם לא תוכל לעמוד ישר. זה בשום אופן לא הכבידה שנוצרת על ידי סיבוב כדור הארץ. חול שנמצא על צלחת יעוף החוצה אם תסובב אותה. אז בשום אופן דברים אינם כך. אבל אם אדם מתרומם מעבר לסביבת החיים של כדור הארץ, כשהוא מגיע מעבר לסביבה הזאת, אז הוא יצא מהגבול של הסביבה שנשמרת עבור בני אדם על ידי ישויות ברמות גבוהות, ואדם זה ישתחרר מהמצב הזה. המדע הנוכחי כינה את זה "אפס כבידה" או "מצב של חוסר משקל". אתם יודעים שלמרות שעצם גדול כמו הירח הוא בעל "אפס כבידה" הוא עדיין מוּנָע על ידי כדור הארץ למרות שהוא כה רחוק. איך יכול אדם שלא נמצא רחוק כמו הירח להיות בעל "אפס כבידה"?

לבני אדם יש סביבת החיים שלהם. כל כוכב לכת נמצא במקומו, והם מוצבים שם על ידי החיים העצומים שביקום. זה בדיוק כמו הפלדה, הברזל והזהב שיש לנו היום, שדפוסי הסידור של המולקולות והאטומים שלהם בפנים לא משתנים. אני אומר שאין "תופעות טבעיות". כל מה שהמדע אינו יכול להסביר הוא מקטלג כ"טבעי", ובכל זאת הוא עדיין מצליח להונות אנשים. המונח הזה איכשהו הצליח להונות את כולם. מדוע זה תמיד שלושת אלפים? מה שזה עתה אמרתי הוא כדי לומר לכם שיש סדירות מסוימת מאחורי המספר הזה, שלושת אלפים, ושזה מתוכנן. אבל זה לא באופן מוחלט שלושת אלפים כל הזמן, כי מה שקבעתי הם מספרים כלליים שנועדו להביע דברים בשפה אנושית ולאפשר לכם להבין באופן מקסימלי.

מתרגל: המאמצים שלנו להפיץ את הפא לא הניבו פרי. האם זה נובע מההתלהבות שלנו והדרך שבה עשינו דברים, או בשל היעדר לימוד פא מעמיק? מישהו אמר: "הטבע המולד, המואר של אדם ידע מה לעשות". האם זה נכון?

המאסטר: המילים האלה נכונות. אבל עדיין לא ניתן להשיג זאת בנסיבות הנוכחיות. כך שבנסיבות הנוכחיות עליכם לעשות דברים על בסיס המצבים הקיימים. אם אתם רוצים שאחרים ישיגו את הפא, פשוט ספרו להם על עקרונות הפא ברמה הנמוכה והשטחית ביותר, ותראו אם הם רוצים ללמוד, משום שהכוונה שלכם היא לתת לאחרים לדעת על הדבר הטוב ביותר. אם הם רוצים ללמוד, הם ילמדו; אם הם לא רוצים ללמוד, אל תנסו לשכנע אותם ללמוד. הסיבה היא שאם ליבו של אדם לא משתנה, ואתה מנסה לשכנע אותו ולהכריח אותו לבוא ללמוד למען הקשר ביניכם, הלימוד הזה יהיה מזויף. זה מזויף כאשר אדם בא מתוך התחשבות בחברוּת, והוא לא ישיג דבר. אין כללים ספציפיים או מוחשיים לקבלת הפא, מאחר שאימצנו דרך של "דרך גדולה ללא צורה". והפצת הפא נעשית בהתנדבות. אם אנשים רוצים ללמוד, תנו להם ללמוד. אם הם לא רוצים ללמוד, הניחו להם. הדרישות שאתה מציב לעצמך תלויות לגמרי בך. כמובן, כמטפח, אתה רק צריך לרומם את השין-שינג שלך והמאסטר שלך ידאג לשאר. המאסטר שלך ייצור תנאים נוחים עבורך ברגע שהשין-שינג שלך יתרומם.

הבעיה אינה היעדר לימוד מעמיק של הפא מצדכם. הדאגה הגדולה ביותר שלי היא: לאחר תקופת טיפוח, פער די גדול מתפתח ביניכם לבין אנשים רגילים מבחינת הרמה והתפיסות. אז אם אתם מדברים מרמה גבוהה כשלכם, לא תשיגו תוצאות טובות, משום שאחרים הם עדיין אנשים רגילים. אדם רגיל עוקב אחרי המניות כל יום, זומם כנגד אחרים, נלחם ומתחרה עם אחרים בשביל אינטרס אישי, שמח ביותר מרווחים קטנים, וכואב לו מהפסדים קטנים, הוא עושה כל מה שעולה על רוחו, ויש לו כל הרגשות והתשוקות של אדם. כך הוא אדם רגיל. אם לפתע תספר לו על דברים של טיפוח ברמה גבוהה, החשיבה שלו בהחלט לא תהיה מסוגלת לקבל אותם. עליך רק לספר לו על המשמעות הכי מובנת-מאליה של הדאפא ולתת לו לקרוא בעצמו את המשמעויות הפנימיות. אני חושב שבאופן זה יהיה לו קל יותר לקבל את הדברים.

מתרגל: מישהו אמר שקוצר ראייה הוא מצב לא תקין. הוא הציע שאלֵה המרכיבים משקפיים יסירו אותם. הוא אמר שזה יעזור לשלם את החוב הקארמתי של האדם.

המאסטר: לא אמרתי את זה. בבקשה אל תעשו את זה באופן גורף. לא קבעתי כאן כיצד הכול צריך להיעשות באופן ספציפי. אז בבקשה אל תעשו מה שאני לא עושה, כי המצב של כל אחד שונה. במאפיינים מסוימים של קארמה של אדם קל לטפל במהלך הטיפוח שלו, ואז הופכים אותם עבורו. אך המצב אינו כה פשוט בשביל אנשים מסוימים. אם היבט זה של הקארמה של אדם הוא רגיל בלבד, אז הוא יסולק במהירות, והוא כבר לא יהיה מסוגל להרכיב משקפיים. אם הוא ירכיב אותם, הראייה שלו תהיה מטושטשת. ברגע שהוא יסיר את המשקפיים, הראייה שלו תהיה בסדר – טובה כשל עיניים תקינות. זה אומר לאותם אנשים שאין עליהם להמשיך להרכיב משקפיים ושהעיניים שלהם בסדר. אני זוכר איך בפעם האחרונה בניו יורק כשבדיוק סיימתי ללמד את הפא, מישהו הניף את ידו ופגע בעדשת המגע של תלמיד אחר (העדשות שמרכיבים מתחת לעפעפיים). עדשת המגע נפלה החוצה ונקרעה אבל העין שלו לא נפגעה. למעשה זה הצביע לו שהעיניים שלו נעשו תקינות. אבל הוא לא התעורר לזה והתעקש להרכיב את העדשה השנייה. אך לעין שהייתה ללא עדשה הייתה אותה ראייה שהייתה לה עם העדשה, והיא ראתה דברים מאוד בבהירות. על אף שהוא ראה אז בבהירות ושהראייה שלו נעשתה מצוינת, הוא עדיין הרכיב את העדשה השנייה. הוא הבחין בהבדל בין שתי העיניים וחש שלא בנוח. משמעות הדבר הייתה שהעדשה לא הייתה יכולה יותר לתקן את הראייה שלו ושעליו להסיר אותה. אבל הוא לא הוציא אותה והתעקש להרכיב אותה. אבל הוא התעורר לחצי מזה: הוא ידע שאותה עין לא צריכה להרכיב עדשה, אך הוא עדיין הרכיב את העדשה השנייה. למעשה, שתי העיניים החלימו.

אבל יש אנשים שאצלם זה שונה. קוצר הראייה של אנשים מסוימים קשור לגורמים מסובכים אחרים שיש לטפל בהם בהדרגתיות ככל שהם ממשיכים לטפח, ולכן זה לא מסולק במהירות. אם נכנֶסֶת למוחו המחשבה: "אנשים אחרים הסירו את משקפיהם מיד לאחר שהתחילו לתרגל, גם אני צריך להסיר את שלי", או: "עליי להסיר אותם אפילו אם אני לא יכול", אז הוא עלול להביא על עצמו צרות בעבודה ובחיי היום יום. מאחר שהוא מאלץ את עצמו לעשות את זה ויש לו הכוונה הזאת והוא רוצה לעשות את זה באופן הזה, הוא יכול לעשות את זה. אבל זו אי-נוחות עבורו. והוא עלול לגרום לעצמו צרות אם הוא מכריח את עצמו, וזה פשוט לא יעבוד. אז בנושא הזה, אני חושב שעלינו לפעול על פי המצב. זה מפני שבשונה מבעיות בריאות אחרות שיכולות להשפיע על הטיפוח שלך, הבעיה הזאת לא משפיעה. אדם שמרכיב משקפיים יכול לקרוא את הספר ולעשות את התרגילים. אם זה כן משפיע על הטיפוח שלך, אז נצטרך באמת לפתור את הבעיה באופן ספציפי. אז אל תקבעו משהו באופן נוקשה או אחיד – אל תעשו כך.

מתרגל: כשמישהו לפתע מבין עיקרון בשעה שהוא לומד את הפא, האם זה משום שהבודהות, הטאואים והאלוהויות ברמה מסוימת מעוררים את החוכמה שברמה הזאת משום שהשין-שינג שלו הגיע לאותה רמה?

המאסטר: אתה יכול להבין את זה כך. מאחר שטיפוח תלוי באדם עצמו בעוד הגונג תלוי במאסטר, אתה למעשה לא עושה אף אחד מהדברים האלה, והם גם לא דברים שאתה יכול לעשות. חישבו על זה. יש בכם כאלה שקראו את הספר יותר ממאה פעמים במהלך הטיפוח בדאפא. ככל שהם קוראים יותר כך הם מגלים יותר בספר. אבל אותם דברים לא קיימים ברמת פני השטח של המילים. מדוע הוא מכיל עקרונות כה עמוקים? הם לא יכולים להסביר את זה. למעשה, זה בדיוק משום שיש פא חסר גבולות מאחורי המילים. כשמגיעים לרמה מסוימת – כשאתה מטפח לרמה מסוימת ואתה אמור לדעת את העקרונות באותה רמה, אתה תבין את העקרונות בבת אחת כשאתה קורא את אותה שורה. במילים אחרות, הגיע הזמן שהבודהות, הטאואים והאלוהויות שמאחורי המילים יאפשרו לך לדעת את העקרונות באותה רמה. כך שהם מצביעים עליהם עבורך. זאת הסיבה שבאותו רגע אתה מרגיש כאילו "או, עכשיו אני מבין". אבל יש מצב נוסף שלא הבחנת בו: כשאתה מגיע להבנת העקרונות באותה רמה – העקרונות מאחורי אותן מילים – הגוף שלך חווה תגובות שונות. יש אנשים שמרגישים רעד בגופם; יש המרגישים חום בקצה הראש שבמהירות חודר עד כפות הרגליים; ויש שמרגישים זרם חם, כאילו הגוף שלהם לפתע מתנפח, כמו תחושת התרגשות. יש תחושות שונות. כל המצב של האדם משתנה באופן דרסטי באותו רגע, אבל מה שמתקבל בפני השטח של הגוף – גוף שמורכב ממולקולות השכבה הגדולה ביותר – הוא למרות זאת חלש מאוד. אז זה הופך להיות רק התחושה הזאת.

אבל החלק של גופך שמורכב מחלקיקים מיקרוסקופיים יותר עובר שינויים ענקיים – שינויים שממש מגיעים עד מֵח העצמות שלך. אם אתה רוצה להיכנס לרמה ההיא, עליך להתאים לסטנדרטים הגופניים של חיים שנמצאים באותה רמה ולעמוד בדרישות של תחום המחשבה שלה עבורך. זאת הסיבה שמתרחשים שינויים כה ענקיים. אבל כשהם מועברים לפני השטח של גופך הם נעשים חלשים מאוד. זה משום שאנחנו הופכים את הגוף שלך החל מהטבע היסודי שלו, ומטפחים אותך ברמה המיקרוסקופית ביותר. יתר על כן, אנחנו מפרידים את החלק שטיפחת מהחלקים שלא טיפחת. הם נראים כגוף אחד כשלמעשה הם מופרדים באמצע ולא מקושרים. אבל הם לא לגמרי מנותקים. החלקים העיקריים לא מחוברים, ולכל הפחות, החלק המטופח של הגוף שלך שנמצא על פני השטח נותר ללא תזוזה. מה היתרון? אתה מטפח בין אנשים רגילים, אז עדיין יש לך התנהגות אנושית רגילה ואופן התנהלות שמוּנָעים על ידי מגוון תשוקות אנושיות רגילות. אתה עלול אפילו לומר כל מיני דברים שאנשים רגילים אומרים. אלוהות לא יכולה לומר או לעשות דברים כאלה. אם החלק שטיפחת היה מצטרף אליך ומדבר או מצטרף לגוף האנושי ועושה דברים אנושיים, אז לא היה מגיע לו להיות חלק אלוהי, ואותו חלק היה אנושי גם כן. האם אתם רואים את הסיבה מאחורי זה?

כדי למנוע ממך מלהחליק מטה, כל עוד החלק שלך שעדיין לא טופח במלואו נותר בין אנשים רגילים והחלק שמטופח נותר לא מושפע, שום דבר בהתנהגות שלך לא יפריע למחשבה או לגוף שלך שם. זאת הסיבה שהם מופרדים. זאת השיטה שאימצנו. לא רק שאתה יכול לעבוד, ללמוד ולחיות בין אנשים רגילים, זה גם אומר שאתה יכול לטפח. החלקים שלך שהגיעו לשלמות מופרדים ללא הרף. יש אנשים שאומרים שבמוחם עדיין עולות מחשבות רעות שצצות, ואפילו מחשבות מלוכלכות אף יותר. אל תחשוש. זה מפני שהטיפוח שלך לא הגיע לפני השטח. אבל עליך עדיין לדכא ולדחות אותן, שכן זאת בדיוק מהות הטיפוח. מצד שני, אם אפילו חלק קטנטן, אם אפילו תא אחד של הגוף האנושי, מגיע לתחום שמעבר לשלושת העולמות (אדם נעשה ארהאט כשעוברים את שלושת העולמות, אז התא מגיע לתחום של ארהאט), אז הוא ישלוט על כל הגוף שלך, אז זה יהיה אפילו עוד יותר כך כאשר חלק גדול של הגוף שלך יטופח במלואו. זה משום ששאר הגוף שלך יהיה בשלושת העולמות ויהיה חלש, ואילו אותו תא הוא חיים ברמה גבוהה והוא חזק. כך שהוא ישלוט על כל המחשבה שלך, והדיבור וההתנהגות שלך לא יהיו אנושיים – הם יהיו אלוהיים.

אז מדוע לא הגעת לנקודה הזאת אחרי שטיפחת זמן כה רב? למעשה, זה משום שהפרדנו את החלק ההוא. זאת הסיבה שאתם לא יכולים להשיג את זה. אם הייתם יכולים באמת להשיג את זה – נניח שהייתי משחרר את כולכם היום – ברמות הנוכחיות שלכם כדור הארץ לא היה מסוגל להחזיק אתכם. כל אחד מכם יהיה בעל כוחות שמימיים עצומים. בזמן ההארה של שאקיאמוני היו רעידות. באותו זמן, אנשים חשבו שהן רעידות אדמה, מפולות וצונאמים. אזור גיאוגרפי גדול רעד. עם כל כך הרבה אנשים [היום] – חישבו על זה – כדור הארץ לא יוכל לעמוד בזה. הסיבה היא שהגופים של אדם בממדים אחרים יכולים להיות ענקיים עד אין-סוף – הם יכולים להיות ענקיים עד אין-סוף ברמה שבה אתה נמצא. מה זה אומר? לדוגמה, נאמר שטיפחת לרמה מסוימת ושהגעת לרמה הראשונה של השמים: הגוף שלך יגדל לגודל של הרמה הראשונה של השמים, אבל הוא יכול גם להתכווץ להיות ממש מזערי. אבל מצד שני, הגופים הפיזיים האנושיים הנוכחיים שלנו מורכבים מהחלקיקים המולקולריים הגדולים ביותר; הם לא בעלי תבונה, אז הם נראים כמקובעים. אבל למעשה הם לא מקובעים. המולקולות של גופך בתנועה. כשמסתכלים ממיקרוסקופ-על, הגוף שלך הוא כמו חול: כל המולקולות בתוכו מתפתלות והן בתנועה. אבל היות שהעיניים שלך מורכבות ממולקולות של הרמה הזאת, אתה לא יכול לראות את זה. מדוע שאקיאמוני היה מסוגל לראות דברים ברמות כה מיקרוסקופיות? עיניו היו עיני בודהא, ומורכבות מחומר מרמות גבוהות מאוד מאוד. הוא לכן היה מסוגל לראות מבעד להרבה חומר.

מתרגל: האם הבודהות, הטאואים והאלוהויות ברמות הרבות-מספור ובתחומים הגבוהים אף יותר הם ההתבטאויות המוחשיות של חוכמתו של המאסטר שמופיעות באותן רמות?

המאסטר: אתה לא יכול לומר את זה כך. כשאתה מצליח בטיפוח אתה עדיין עצמך. אך עבור הפא העצום ועבור היקום שנוצר על ידי הפא, אתה גם כן חלק מהיקום. אתה רואה שלגוף האנושי יש מחשבה שלמה ופֶּה שמְדַבר, אך [באותו זמן] אתה יודע שהגוף הזה מורכב מאין-ספור על גבי אין-ספור תאים, שתאים מורכבים ממולקולות ושאפילו עוד אין-ספור חלקיקים מיקרוסקופיים מרכיבים מולקולות. האם תוכל לומר שהם אינם אתה? אז אותם חלקיקים הם חלק ממך. זה שונה מהגופים שלך שקיימים בממדים שונים שדיברתי עליהם. התאים שלך לא עושים תנועות גדולות כפי שהידיים והרגליים שלך עושות. אבל עליך לדעת שבעולמות שלהם הם זזים בדיוק באותו אופן, אלא שהם ממש מיקרוסקופיים באותם עולמות ואתה לא יכול להבחין בזה, אז נראה כאילו שהם לא זזים. לכן נראה שכל הגוף שלך הוא תחת השליטה שלך עצמך, תחת שליטת הג'ו-אי-שה שלך. אבל אתה גם חלק מהגוף הכללי של היקום, והיקום נוצר על ידי הפא. זה הקשר.

מתרגל: הזמן מוגבל. בעוד שאני רוצה לקרוא את הספר מההתחלה עד הסוף, אני רוצה גם ללמוד את הספר בעל פה. אבל אז אני מרגיש שלמידה בעל פה של הספר תשפיע על הקריאה שלי בספר. כיצד אוכל לאזן בין השניים?

המאסטר: קריאת הספר מתחילתו עד סופו מכריכה לכריכה תורמת ביותר לשיפור שלך. אם אתה רוצה ללמוד את הספר בעל פה, עליך להשקיע מאמץ מסוים ללמוד אותו בעל פה במשך תקופת זמן מסוימת. בהמשך, זה יחסוך ממך לקרוא כשאתה מחזיק את הספר בידך. אבל תצטרך לפנות זמן מסוים להתרכז בלימוד שלו בעל פה. אחרת, אם תרצה לקרוא אותו מההתחלה עד הסוף, ואז תרצה ללמוד בעל פה, ואז תחזור לרצות לקרוא אותו מההתחלה עד הסוף, אז לחשוב כך כל הזמן ישאיר אותך תקוע באופן זה. ללמוד בעל פה את הספר לא ישפיע על קריאתך את הספר מההתחלה עד הסוף, וזה אף לא יעכב את התקדמותך כתוצאה מכך שלא קראת אותו מההתחלה ועד הסוף. זה משום שכשאתה לומד בעל פה את הספר, מאחורי כל מילה יש בודהות טאואים ואלוהויות לאין-ספור וכל מילה יכולה לאפשר לך להבין עקרונות ברמות שונות.

מתרגל: אני שייך לדור שראה את הסמל הנאצי. הייתי רוצה לשאול איך זה קרה שדווקא הסמל הזה נגזל לשימוש? כיצד עלינו להבין את המשמעות האמיתית של הסמל הזה?

המאסטר: אתם יודעים שסמל ה-  של אסכולת הבודהא היה מוכר בבודהיזם בזמנו של שאקיאמוני. יותר מאלפיים חמש מאות שנה עברו מאז. במילים אחרות, הוא מקדים בהרבה את זמנם של הנאצים. אומרים שאנשים מצאו אותו [בחורבות של] התרבות היוונית. אז הוא מקדים את הבודהיזם ביותר מאלף שנה. זה אומר שההיסטוריה שלו די ארוכה. וזה רק מה שיכול להיות ידוע לאדם. למעשה, הסמל שייך לבודהות. מה גילם של בודהות? זה לא יכול להימדד בזמן – כלומר בזמן שעל כדור הארץ. אז הסמל הזה שלהם הוא די עתיק עבור הגוף הקוסמי ועבור היקום. הוא די עתיק אפילו עבור היקום, קל וחומר שעבור הזמן של המין האנושי!

אז מדוע הנאצים השתמשו בו? ציינתי ששום דבר אינו מקרי, וש"טבעי" לא קיים. השאלה הזו רגישה מאוד בחברה של הגזע הלבן. אני רק מלמד את הפא לתלמידי הדאפא שלי. אני לא מלמד אותו לאנשים הרגילים של החברה – אני לא מלמד אנשים רגילים. אני אומר לכם את הדברים האלה רק משום שאני אחראי כלפיכם בטיפוח.

שום דבר שקורה על כדור הארץ – כלומר, שום דבר שקורה בחברה האנושית – אינו מקרי. אתם יודעים, כדי למנוע מבני אדם מלהידרדר לפני הזמן עד לנקודת השמדתם – [במילים אחרות] כדי לשמר חיים אנושיים ולאפשר לאנשים באופן מקסימלי לחזור שוב כשהם מתגלגלים ולא לרדת לגיהינום ובסופו של דבר להיות מושמדים – האלוהויות בעבר עזרו כל הזמן לאנשים לשלם את הקארמה שלהם. דבר זה לא ידוע לבני האדם. כשאלוהויות עזרו לבני האדם לשלם את הקארמה שלהם, הן עזרו גם לחֶברה, לחומר, ולכל הישויות לשלם את הקארמה שלהם. אפילו לחומרים מסוימים יש קארמה. לדוגמה, נאמר שאדם ביצע מעשים רעים. הוא מת והקארמה שלו הולכת אחריו – היא הולכת אחרי הישות שלו. אז הוא לא יוכל להתגלגל כאדם בחיים הבאים שלו. אם הוא מתגלגל כעץ, לעץ הזה תהיה קארמה. אם הוא מתגלגל כחיה, לאותה חיה תהיה קארמה. באותו אופן, זה אומר שאם הוא מתגלגל כסוג מסוים של חומר, לחומר הזה תהיה קארמה גם כן. הייתי אומר שאם תוכלו לפקוח את עיניכם ולהביט על העולם, כמעט שלא תוכלו לחיות כאן - יש קארמה שנֶערמת בכל מקום. מה קורה אם הקארמה של האדם נעשית גדולה מדי? אלוהויות לא יבואו לעולם האנושי כדי לסלק קארמה ישירות עבור בני אדם. סילוק קארמה לא יכול להיות ללא תנאי – ליקום יש החוק הזה. אז האלוהויות פועלות על פי חוקי היקום כשהן עושות דברים.

ליקום יש החוק הזה. איך הוא נקרא? הוא נקרא "אין הפסד – אין רווח". כדי להרוויח, אדם צריך להפסיד. אז אם אתה רוצה לסלק קארמה עבור בני האדם, אז אנשים יצטרכו לשאת את הקארמה. אם אתה לא עוזר להם לשלם את הקארמה שלהם הם יצברו יותר ויותר ממנה. אם הקארמה נעשית עצומה, היא נקראת "רוע בלתי נסלח". השמדה זה מה שבא אחרי שמגיעים למצב של רוע בלתי נסלח. הקיום של האדם יושמד והוא לא יורשה להמשיך - הוא יושמד לחלוטין. אז אם אתה רוצה לסלק קארמה עבור בני אדם כדי להגן עליהם, הם יצטרכו לשאת את הסבל של תשלום הקארמה שלהם. איך הם יסבלו? הם צריכים לשאת אסונות טבע, אסונות מעשי ידי אדם, ומחלות. למעשה, אומר לכם אמת: אם אדם לא נעשה חולה, אם אותו אדם לא נעשה חולה אפילו פעם אחת במשך תקופת החיים שלו, מובטח במאת האחוזים שהוא ירד לגיהינום אחרי שהוא ימות. זה משום שאדם מייצר קארמה כשהוא חי. זה בדיוק כמו מה שישוע אמר: לאדם יש חטאים. אנשים הם בסכנה אם הם רק מייצרים קארמה ולא משלמים אותה. זאת הסיבה שאנשים נעשים חולים ויש להם מזל רע. מה קורה כשאנשים בהיקף נרחב צוברים קארמה? רעידות אדמה, שריפות, שיטפונות, ואפילו מגיפות ומלחמות.

אם מדברים על מלחמות, אז חזרנו לנושא שלנו. השאלה נעשית רגישה אם נרחיב יותר. מה שאמרתי הוא למעשה האמת של היקום. אז אעצור כאן. שום דבר בעולם אינו מקרי. מאחר שאינני רוצה להתערב בפוליטיקה או להפריע לחברת האנשים הרגילים, ומאחר שאני רק אחראי כלפיכם המטפחים, אעצור כאן. אני רוצה להשאיר את זה עבורכם לנתח בעצמכם.

מתרגל: אנשים משיטות תרגול אחרות לעתים קרובות מפריעים לנו באתר התרגול שלנו.

המאסטר: אם אף אחד לא היה מפריע לכם כאשר אתם מתרגלים בפא אמיתי, לא הייתם מצליחים בזה. אם אף אחד לא היה יוצר עבורכם בעיות, אז לא הייתה לכם סביבה לשפר את השין-שינג שלכם. זה בלתי אפשרי עבורכם להצליח בטיפוח אם לא תיתקלו באף בעיה. זה העיקרון שפועל. אך כשחלק מהמתרגלים שלנו נתקלים בהפרעות האלה, הם לעתים קרובות הודפים מעליהם את הבעיה בשם הדאפא שלנו. במקום לבחון את עצמם, הם מסתמכים על הדאפא שיהדוף את הבעיות. למשל, הם אומרים, "הוא כאן כדי לפגוע בפא שלנו!" הם לא מחפשים את הסיבה בתוך עצמם או שואלים מדוע דברים התרחשו ככה: "האם זה משום שעשינו משהו שלא כשורה? האם זה משום שלא עשיתי את הדברים היטב בעצמי? האם זה מזהיר אותנו מפני משהו או בוחן אותנו?" האמת היא שאנשים מבחוץ לא יכולים אף פעם להשפיע על הפא. סביר ביותר שאותם דברים מתרחשים כדי שהמתרגלים שלנו ישתפרו. באזור מסוים תלמידים שהיו להם שתי השקפות שונות החלו לריב. בהתחלה הם לא התייחסו לזה כאל סביבה המיועדת לכך שישפרו את הדברים שהיה עליהם לשפר, או כהזדמנות טובה לגלות היכן יש להם החסרה. כתוצאה מכך הם החמירו את הבעיה. ולבסוף הם התנהלו כפי שעושים אנשים רגילים. אז, לפחות מהבחינה הזאת, הם נפלו לרמה של אנשים רגילים. אז, בעיות דומות יתרחשו שוב בעתיד, כי [אני] צריך לאפשר לכם לעבור את הקושי הזה. אתם לא יכולים לפסוח עליו – אתם חייבים לעבור אותו. אז אמרתי שכך מתנהל הטיפוח: אסור לכם לשמור אפילו החזקה אחת. אם נוכל באמת לא להתרגש אפילו כשרעם מכה, אתם תראו שהאנשים האלה יעזבו מעצמם.

אך יש מצב נוסף. לנו בני האדם יש קארמה של עצמנו. אתה רוצה לטפח-לתרגל, אך יש כל כך הרבה ישויות בשלושת העולמות שלא השיגו את הפרי האמיתי. אם יש להם חוב ליישב אִתך, או אם היית חייב להם בחייך הקודמים, הם באמת יבואו בשביל נקמה. הם באמת ינסו למנוע ממך לטפח, והם ישתמשו בכל מיני שיטות להפריע לך. הם עלולים אפילו לגרום לדברים מוזרים להפחיד אותך. כך או כך, עליך להישאר בלתי מושפע. אתה עכשיו מטפח, אז ממה יש לחשוש? אתה מטפח באופן אצילי וישר. חוץ מזה אתה מטפח בפא ישר. אז אחרי שהם מפריעים לך בדרך זו או אחרת, אותם דברים ערמומיים ומרושעים יראו שזה חסר תועלת ויעזבו. הם לא יכולים להשפיע על שום דבר. היות שאנשים רבים יפגשו בדבר מסוג זה, אז התייחסתי לזה גם ב"ג'ואן פאלון".

מתרגל: מה זו "השמדה של הגוף והנפש" ("מְיֶה") של אדם?

המאסטר: זה משהו ממש מחריד – מחריד ביותר! אם הייתי מספר לכם את הפרטים, לא הייתם מסוגלים לשאת עד כמה זה איום. זה פשוט מפחיד מדי. אנשים חושבים שיש להם רק תקופת חיים אחת, כשלמעשה תקופת החיים הזאת היא בדיוק כמו שינה, שכן האני האמיתי שלך משחק תפקיד קטן. כשאתה יוצא מהקליפה של הגוף הפיזי שלך, תגלה שאתה קליל ועליז. תגלה שהמחשבה שלך פתוחה לגמרי, שכן אתה אז חופשי מהמגבלות של המוח האנושי. ברגע שאתה נכנס לממד ההוא, הזמן ישתנה מהזמן של הממד של אנשים רגילים. זה כמו התעוררות משינה: לפתע תגלה שכל מה שעשית במהלך מסלול חייך מוצג ברור ובהיר מול עיניך. כל דבר קטן יופיע כאילו שהרגע עשית אותו – זה יהיה עד כדי כך בהיר. המוח פתאום ישוחרר. תדע את כל הדברים הטובים והרעים שעשית. האם אתה יכול לומר שהדברים שעשית בין אנשים רגילים אינם מעשה ידיך? אתה לא יכול פשוט להתגלגל מחדש ולהמשיך לעשות דברים רעים. אלוהויות מסתכלות על הישות שלך בכללותה, לא רק על תקופת חיים אחת שלך. בהתאם, אתה, כישות, צריך לשלם על כל מה שעשית. זה העיקרון. אז אם אדם עושה מעשים רעים הוא צריך לשלם עבורם.

אם השמדה מתרחשת, זה פשוט מחריד. אם הגוף והנפש עומדים להיות מושמדים לחלוטין, איך הם מושמדים? זה נעשה על ידי הריגה והשמדה של הגופים המוחשיים של חיי האדם הזה בכללותם. ברגע שהגוף מומת, הנפש שלו וכל הישויות התבוניות שלו – שיכולות להתקיים בתחומים שברמה הזאת – כולם ייהרגו. אבל הוא לא באמת מת אחרי שהוא מומת. הוא רק עזב את הרמה הזאת, והישויות היותר מיקרוסקופיות שלו עדיין קיימות. אז הישויות היותר מיקרוסקופיות שלו מומתות באותו זמן. והוא צריך לשלם בכל רמה עבור הקארמה שלו בזמן תהליך ההמתה שלו. איך הוא משלם עבור זה? הוא משלם באמצעות הכאב מההשמדה ובאמצעות כל הסבל – בדיוק כמו לסבול כל מיני עינויים בגיהינום, כמו למשל צריבה באמצעות יריעת ברזל אדומה ולוהטת. בקיצור, צריך לשלם על הכול באמצעות עינויים, ואז הורגים אותו רמה אחר רמה. הקיום שלו עדיין לא תם גם אחרי שהורגים אותו, משום שעדיין יש לו ישויות המורכבות מחלקיקים יותר מיקרוסקופיים. הישויות באותן רמות צריכות להמשיך לסבול, ולהמשיך להיהרג. ואז הגופים שלו ברמות אפילו יותר מיקרוסקופיות ימשיכו לסבול, וימשיכו להיהרג, עד שכולם מושמדים לגמרי. הסבל הזה הוא פשוט מחריד!!! יש אנשים שאומרים, "כשאני אמות זה יהיה הסוף לכל הדברים הרעים שעשיתי". איך זה יכול להיות כה קל?! אתה חייב לשלם עבור כל הדברים הרעים שעשית לפני ש"זה יהיה הסוף". אבל ה"סוף" הזה הוא לא ממש סוף: אתה מושלך למקום מסוים שהוא מטונף לחלוטין – המקום המטונף ביותר בקוסמוס. כל האלוהויות אומרות שהליחה האנושית היא הדבר המטונף ביותר. אז יזרקו אותך לסיר של ליחה. אתם מרגישים שליחה של אדם חולה היא מטונפת, הדבר המטונף ביותר. אבל אומַר לכם שלא ניתן אפילו להשוות אותה עם אותם מקומות המטונפים שבמטונפים. האדם הזה יושלך למקום המטונף שבמטונפים, אך עדיין יהיה לו זיק של מודעות והוא ידע שזה מטונף. תאמרו לי אתם איך זה מרגיש שם! הוא יישאר שם לנצח ולעולם לא יוכל לצאת. אז זה דבר ממש מחריד! שאקיאמוני לא דן בזה באופן כה נרחב. הוא רק דיבר על הגיהינום והזכיר את שמונה-עשרה רמות הגיהינום. כל רמה בגיהינום יותר מאַמללת מקודמתה. לפעמים אני אומר שאפילו שמונה-עשרה רמות הגיהינום לא מספיקות להשתוות לחטא של אדם אם הוא פוגע בדאפא. כרגע סיפרתי לכם על משהו מחריד!

מתרגל: הייתי בר מזל שהשתתפתי במשימה של תרגום ספרי המורה. המורה הזכיר ב"ג'ואן פאלון" את "הנזיר המשוגע שטאטא את צ'ין". האם זהו שם של אדם או אֲנֵקְדוֹטָה היסטורית?

המאסטר: האנקדוטה על "הנזיר המשוגע שטאטא את צ'ין" אכן קרתה. הסיפור התרחש במקדש לינג-יין בהאנג-ג'וּאו, סין. השר המרושע צ'ין הוּוֵי מתקופת סונג הדרומית בא למקדש להדליק קטורת. נזיר שם השתמש במטאטא להעיף לכלוך מספר פעמים לעבר השר המרושע צ'ין הוּוֵי. כלומר, צ'ין הווי נכנס למקדש בזמן שהוא טאטא את הרצפה. הוא אז השתמש במטאטא שלו לטאטא לעבר צ'ין הוּוי, וטאטא עליו לכלוך עד שעיניו של צ'ין הווי בלטו מכעס. היות שהוא היה ראש הממשלה, הוא רצה שאנשיו יתפסו את הנזיר, אבל אז הוא ראה שהנזיר משוגע. ניתן לומר שהוא היה לא שפוי, והוא אכן נראה לא שפוי, אבל למעשה הוא לא היה לא שפוי. הוא היה למעשה די רציונלי. שיטות טיפוח היו מוזרות בעבר. אי אפשר שתלכו בנתיבים מהסוג הזה. אני חושב שהחברה הזאת הייתה בצרות אם כולכם הייתם משוגעים. במקרה הזה המצב של הנזיר נגרם כתוצאה ממצב של טיפוח. "צ'ין" פירושו צ'ין הוּוֵי, אותו צ'ין הוּוֵי שגרם למותו של יוּאֶה-פיי[9]. זהו סיפור טיפוח מסין הקדומה.

מתרגל: כמה זמן עובר עד שאדם מתגלגל שוב?

המאסטר: אה, אתה שואל, "לאחר המוות, במשך כמה זמן אדם נשאר שם לפני שהוא מתגלגל מחדש". אתה קצת יותר מדי מודאג מדברים שלא צריכים להטריד אותך. הדברים האלה מתוכננים על ידי אותן אלוהויות ספציפיות האחראיות לגלגול מחדש ועל העניינים בעולם האנושי. כל הדברים האלה נעשים על ידן בהתאם למצב של האדם ומצבו הקארמתי. אך קיים מצב מסוים שבו יש אנשים שצריכים להמתין זמן רב לפני שיתגלגלו מחדש; אחרים מחכים זמן קצר. מדוע? נניח שכשבני אדם מתגלגלים בחברה הם נוטים לבוא בקבוצות. אז במקום להתגלגל מחדש באופן אקראי במקום כלשהו, הם יגיעו לעתים קרובות כקבוצה. אנשים בתוך קבוצה יוצרים קשרים חברתיים מסוימים בינם לבין עצמם בתקופת חיים מסוימת, ובתקופת החיים הבאה זה מתוכנן שוב שיהיה ביניהם קשר בחברה. לעתים קרובות נראה שאלה שאינם קשורים לקבוצה שלך, אין להם שום קשר אִתך. נראה שלכל האנשים החיים בעולם הזה יש הרגשה שלאנשים מסוימים בחברה אין שום קשר אליהם, בעוד שנראה שלאנשים אחרים תמיד יש קשר מסוים אליהם. ייתכן מאוד שאלה הם אנשים שבקבוצה שלהם. אז קבוצה לעתים קרובות מתגלגלת ביחד כשמגיע הזמן להתגלגל מחדש. אבל הם לא בהכרח יחיו באותו מקום, וגם לא כולם יגיעו באותו זמן. אתה בא ראשון, ואז הוא בא אחר כך; יש שהם מבוגרים, ויש צעירים. בכל מקרה, ככה הם מגיעים. אחרי שמגיעים לכאן, אתה משלם לו בתקופת החיים הזאת את מה שהיית חייב לו בחיים הקודמים שלך. כך הם הדברים. אם היית טוב אליו בחיים הקודמים שלו, אז בחיים האלה תקבל את עזרתו והוא יגמול לך במשהו טוב. זה פשוט כך. זה מתייחס לכמה דברים שמתרחשים במהלך התגלגלות מחדש אצל אלה שלא צברו קארמה רבה. אלה שהקארמה שלהם היא גדולה מאוד אולי לא יוכלו להתגלגל שוב כבני אדם. הם יתגלגלו כצמחים, כחיות, או בסופו של דבר כחומרים. הם מושמדים רק לקראת הסוף של הסוף שלהם.

מתרגל: אמרת שאדם לא יכול לקחת על עצמו קארמה של אחרים, אפילו לא של ילדיו. בני בן העשרים ואחת נעשה מושחת מוסרית. מה אני יכול לעשות כדי לגרום לו לפתח תחושת אחריות?

המאסטר: אענה תחילה על שאלתך הראשונה. המשמעות היא, אדם לחלוטין אינו יכול לשנות חיים של אחרים. אתה לא יכול אפילו לשלוט על החיים של עצמך, קל וחומר על חיים של אחרים. לא משנה כמה חזק אדם מתאמץ, הוא בסך הכול הולך בנתיב הקיום של עצמו. אולי זה נראה כאילו שהשגת משהו באמצעות המאמצים של עצמך, כשלמעשה זה היה בלתי נמנע. אם לא היית מנסה מאוד אז לא היית משיג את זה. זה משום שלנסות מאוד גם הופך להיות חלק רגיל ממך, ומובטח שתפעל כך בבוא העת. עם זאת, אתה מבצע פשע אם אתה לא מחנך את ילדיך או מלמד אותם איך לנהל את עצמם. הורים חולקים חלק מהקארמה שמיוצרת כאשר ילדיהם עושים דברים רעים כתוצאה מכך שלא גידלו אותם היטב. אבל זה עניין אחר אם לא לימדו את הילד מגיל צעיר, מאחר שהכול מתוכנן מראש. אז מדוע עליך בכל זאת לחנך אותם? אם אתה מלמד אותם להיות אנשים טובים, הם לא ייַצרו עוד קארמה רבה, האיכות של חייהם תהיה שונה, ואולי הם אפילו יהפכו למטפחים.

לגבי תשלום עבור קארמה של אחרים, זה דבר מפחיד! משום שאם היית מוסיף קארמה של אחרים לזו של עצמך, אז אפילו לא תהיה מסוגל לחיות יותר מכמה ימים לפני שתמות. הקארמה תהיה עצומה – זה לא כמו איך שאנשים מדמיינים. חשפתי בפניכם דברים של רמה גבוהה, אבל אתם לעתים קרובות מבינים אותם עם חשיבה אנושית. זה לא עובד. לגבי ילד שנעשה מושחת, אכן יש לנו אחריות כהורים ללמד אותו היטב. אך הילד הזה הוא כבר אדם מבוגר, והוא לא יקשיב בכלל. לא חינכת אותו במשמעת קפדנית כשהוא היה קטן, ופינקת אותו. זה היה בלתי נמנע שהוא יהפוך למושחת כשהוא יגדל. אני חושב שקשה לחנך אותו עכשיו. אם הוא מקשיב לך, אתה יכול להציע לו עצה טובה כשהוא מוכן להקשיב. עדיף לך לא לומר דבר כשהוא מרוגז, שכן לומר משהו באותו רגע זה כמו לא להגיד דבר, ואולי אפילו תגרום לעצמך להיות מתוסכל מאוד. אין זאת אשמתך אם לא ניתן לחנך אותו בכלל. אבל אנחנו עדיין אחראים לכך שלא לימדנו אותם היטב בעבר. אין ספק בכך. אם הדור הבא של המין האנושי ימשיך כך, אז הדור הקודם ביצע חטא.

אם אדם עדיין יכול להיות בהיר-מחשבה ומסוגל למצוא את עצמו – כלומר, כשהוא מיושב בדעתו – אתה יכול לתת לו את הספר לקרוא. אם הוא יכול לקרוא אותו, ייתכן שעדיין יש סיכוי. חלק מאלה שביצעו פשעים בעבר תיקנו את דרכיהם באמצעות טיפוח בדאפא. יש גם מכורים לסמים שנרפאו מההתמכרות שלהם מאז שהצטרפו אלינו לתרגול. אבל אומַר לכם: ודאו שאינכם מביאים מכורים לסמים אלינו כדי לנקות את ההתמכרויות שלהם – אתם תגרמו נזק לדאפא שלי. התרגול שלנו לא עושה דברים מסוג זה עבור אנשים. אנשים עושים דברים רעים בעצמם, אז עליהם לסבול בשביל זה. אנחנו אומרים לכם כאן: העוצמה של הדאפא שלנו היא חסרת גבולות, אבל היא מיועדת לאנשים לעשות טיפוח-תרגול. אם אתה באמת עושה טיפוח-תרגול, אז זה לא יעבוד אם יהיו לך גוף ומחשבה כה מטונפים. לכן אנחנו מטהרים אותך. זה אומר שאתה תרגיש יותר טוב פיזית, הבעיה הבריאותית שלך תיעלם, או אולי ההרגלים הרעים שלך יוסרו. זה יביא לתוצאות מסוג זה. זה נעשה למטרת הטיפוח, לא בשביל לרפא אנשים או לטהר אנשים מרעלים.

מתרגל: אמרת שלכל דבר בעולם יש חיים. מדוע יש אנשים שמסוגלים לזכור דברים שהם עשו בחייהם הקודמים, אבל מעטים זוכרים שבעבר הם היו צמחים או חיות?

המאסטר: זה משום שלא שמעת על כאלה. זה לא אומר שהם לא קיימים. למעשה ישנם לא מעט. יש אנשים שיכולים לזכור דברים מחייהם הקודמים כי המוח שלהם לא נוקה ביסודיות. במהלך גלגולם מחדש, המוח שלהם לא נוקה כהלכה או שהחלק של הזיכרון שלהם לא ננעל בחוזקה. קצת נותר, וכך יש להם זיכרונות של חיים קודמים. לגבי צמחים, כשערכתי סמינרים להוראת הפא בסין, תלמידים כתבו לי, לאחר עשרה ימים של לימוד וטיפוח, מה שהם למדו באמצעות החוויות שלהם, ואנשים רבים הזכירו דברים כאלה. הם ידעו מאיזה סוג של צמח הם התגלגלו. אבל אומר לכם: זה לא המראה של הישות האמיתית שלהם, זה רק המראה שלהם באותה תקופת חיים מסוימת. אדם יכול להתגלגל ככל דבר במהלך מחזור המוות והלידה מחדש. מה שאתה באמת, תלוי במהו היואן-שן שלך – רק זאת היא דמותך האמיתית.

מתרגל: האם אנחנו יכולים להציג את "ג'ואן פאלון" לכמרים ונזירות בהיקף גדול?

המאסטר: אני למעשה מחשיב את כולם כאנשים רגילים. הם יהפכו לאלוהויות רק אם הם יוכלו באמת להצליח בטיפוח. הם עדיין בני אדם כעת, אנשים רגילים. זה רק שיש להם עבודה אחרת. כך אני רואה את זה. אך עבודתם, אחרי הכול, קשורה לטיפוח, כך שהדת היא מכשול עבורם. הם נאחזים בדת שלהם בעקשנות, ולא מסוגלים לוותר עליה – זה המעצור הגדול ביותר שלהם להשיג את הדאפא. אבל אין שום דרך לומר להם את עקרונות הפא. אם הלבבות שלהם לא מתרגשים מהפא העצום הזה של היקום, אז אינכם צריכים להתעסק איתם יותר. ויש להם עוד מכשול ענק: הם אפילו לא קוראים את הספר [של הדאפא]. קשה לטפל בזה. זה המכשול הגדול ביותר שלהם. האם יש דרך לסלק את המכשול? אתה יכול לדבר איתם. אם הם מפנימים את מה שאתה אומר, הם ישמעו אותך. אם הם לא מוכנים להפנים את מה שאתה אומר, לא נותר לך שום דבר אחר לעשות.

מתרגל: חיות לא יכולות ללכת לגן עדן, אז לא אמורות להיות חיות בגני עדן? האם המסקנה הזאת נכונה?

המאסטר: זה לא שאני מנסה להמציא משהו; אני מלמד את עקרונות פא היקום ואת המצב האמיתי שלו. אז המחשבה שלך צריכה להיות בהירה בנושא הזה. לחַיות אסור לחלוטין ללכת לגן עדן. אם הן רוצות ללכת לגני העדן השמימיים, עליהן להתגלגל מחדש כבני אדם ואז לעשות טיפוח-תרגול לפני שהן יכולות ללכת. בני אדם גם כן לא יכולים ללכת לגן עדן – גם הם צריכים לעשות טיפוח-תרגול. אז האם יש חיות בגני העדן השמימיים? כן. הן כולן חיות צייתניות ונחמדות. יש פילים ואריות, כמו גם דְרָקוּנים ועופות חול. לא ניתן להשוותם עם חיות בעולם האנושי – הן אלוהויות, בדיוק כמו הדְרָקוּנים שסוגדים להם במזרח. אבל יש אורגניזמים אחרים וחיות אחרות גם כן, אשר רובם המכריע נולד בממדים ההם. הן נבראו על ידי הפא עבור הישויות ברמות ההן, והן נבראו כדי להעשיר את הסביבה של הישויות של רמה גבוהה באותן רמות. אבל יש גם כאלה שעלו מכדור הארץ, אף על פי שהן לא הגיעו לשם באמצעות טיפוח. בגני העדן של בודהות מסוימים יש חיות. כיצד הן הגיעו לשם? יש דרכים אחרות. לדוגמה, ייתכן שהן הגיעו לשם באמצעות הצלה על ידי בודהות, למרות שיכול להיות שהן לא היו חיות כשהן היו על כדור הארץ. ייתכן שהן היו בני אדם. לא ארחיב על כך. במילים אחרות, עליך להפסיק לחשוב על הדברים השמימיים האלה. ממש אין להם שום קשר לטיפוח שלך. במהלך הטיפוח עליך למהר ולהיפטר מהמחשבות הרעות שלך. עליך להפוך לאדם בלתי רגיל, לשנות את עצמך לאדם טוב אף יותר, ובסופו של דבר להגיע לרמה של אלוהות.

מתרגל: באיזה ממד נמצא הג'ו-יואן-שן? האם הוא שולט בעת ובעונה אחת בגופים שבכל הממדים?

המאסטר: זה נכון. אבל זה לא כך לחלוטין, משום שהחלק המבולבל שלו שחסום על ידי האשליות של החברה האנושית הרגילה לא מסוגל לבוא לידי ביטוי.

אני חושב שוועידת הפא הזאת הייתה הצלחה גדולה. בזמן ששיתפתם בחוויות ובהבנות שלכם, רוב הזמן הקשבתי שם למעלה. גיליתי בוועידת הפא הזאת שהתלמידים מהגזע הלבן באירופה התקדמו במהירות, והבנת הפא שלהם עמוקה. זה מעולם לא קרה בעבר – זה יוצא מן הכלל. במילים אחרות, ועידת הפא הזאת הייתה הצלחה מלאה והשיגה את מטרתה. אני חושב שהוועידה הזאת תצית, לפחות בין התלמידים שיש לנו כרגע, גל של לימוד פא. אתם תוקירו את הפא הזה אפילו יותר, ובו-זמנית תפיצו את הפא הזה ותאפשרו ליותר אנשים לבוא ללמוד את הפא הזה. אתם יותר ויותר מתעוררים להבין כמה הפא הזה יקר-ערך, וזה משום שהתוודעתם לעקרונות הפא ברמות שונות באמצעות הטיפוח העקבי והשיפור העקבי שלכם. זה אִפשר לכם להבין מהו. ככל שתלמדו את הפא יותר, כך תמצאו אותו יותר יקר-ערך. אז מה שמאפשר לנו להתקדם באופן הטוב ביותר זה לקרוא הרבה את הספר. קריאה מרובה של הספר מאפשרת לנו להתקדם באופן המהיר ביותר.

מההתחלה ועד עכשיו, כל אחד מהתלמידים שלנו היושבים כאן הצליח באמת להקשיב בתשומת לב ובאמת לחשוב ולקשר את הדברים לעצמו. זה מצוין. אני גם מקווה שבאמצעות ועידת הפא הזאת תתקדמו מהר אף יותר בעתיד הקרוב – תתקדמו אף יותר מהר מתוך הסתמכות על העוצמה של הדאפא הזה ועוצמת ועידת הדאפא. כשאראה אתכם בפעם הבאה אתם בטוח תעשו פריצות דרך גדולות אף יותר ובטוח שתעברו שינויים גדולים אף יותר. זה בטוח, אין ספק לגבי זה. אתם יכולים רק להתקדם יותר ויותר ולהתקרב יותר ויותר לשלמות המלאה.

אני לא רוצה להגיד שום דבר נוסף שכן כבר דיברתי הרבה. כולכם – בעיקר המתרגלים הוותיקים – יודעים מה לעשות. אני רק מקווה שתוכלו לאזן בין לימוד הפא, העבודה שלכם, ודברים אחרים שאתם עושים בין אנשים רגילים. אני מקווה שתעשו טיפוח-תרגול באצילות ובצורה ישרה, ותחתרו במרץ להגיע במהרה לשלמות המלאה.


[הערת המתרגמים] כאן ובמקומות רבים אחרים שבהם נרשם "לב", "מחשבה", או "לב ומחשבה", המונח הסיני שבמקור הוא "שִין" – שניתן לתרגמו ככל אחד מהם או כשניהם יחד

[1] spirits

[2] הערת המתרגם: המונח מי-שין בסינית מתורגם בדרך כלל כ"אמונה טפלה", ובסין הוא משמש להעביר ביקורת על שיטות רוחניות מסוימות ו/או אמונות ולהרחיקן לשוליים

[3] ההכרה העיקרית של האדם

[4] הנשמה המשנית/הנשמות המשניות של האדם

[5] הנשמה העיקרית של האדם

[6] העין השמימית, העין השלישית

[7] רוח או חיה השולטת על האדם, דיבוק

[8] "המרכבה הגדולה" – זרם בבודהיזם

[9] גיבור מלחמה סיני הידוע באומץ לבו ונאמנותו למדינה (1102-1141 לספירה)