לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס

(לי הונג-ג'י, 25 לפברואר 2006)

(מחיאות כפיים סוערות)(התלמידים אומרים: "שלום, מאסטר! שלום, מאסטר!")

בסדר, אנא שבו. תודה לכולכם. עבדתם קשה (מחיאות כפיים סוערות).

עוד שנה חלפה ביעף. כבר עברו עלינו שש שנים שבהן תלמידי דאפא מצילים ישויות חיות, מאמתים את הפא ופועלים נגד הרדיפה, וכעת אנו בשנה השביעית. כתלמידי דאפא, ראיתם את השינויים במצב תיקון הפא, וראיתם כיצד החברה מסתכלת ומבינה תלמידי דאפא, ואת השינויים הקשורים לכך. השינויים במצב הכללי קשורים למצב של תיקון הפא כמכלול, וקשורים ישירות להשפעה העצומה שהייתה לתלמידי הדאפא באימות הפא. לכן, במילים אחרות, דבר ממה שעשו תלמידי הדאפא לא נעשה לשווא והשגתם דברים עצומים. כל מה שעשיתם ניכר, והרגשתם זאת בעצמכם. במילים אחרות, אף על פי שחלפו שש עד שבע שנים, כעת בהחלט אתם לא יכולים להרפות את עצמכם מהבחינה של עשיית מה שתלמידי דאפא אמורים לעשות.

באמצעות לימוד הפא וטיפוח אתם כולכם מודעים ובהירים לגמרי לגבי מה שאתם עושים. אנחנו בהחלט לא איזשהו סוג של ארגון פוליטי של אנשים רגילים, וגם לא איזשהו סוג של מועדון של אנשים רגילים שנוצר למטרת הנאה. מה שאנחנו עושים כאן זה טיפוח, וזה תהליך שבו חיים עוברים טרנספורמציה יסודית לישויות של רמה גבוהה. מה שאני אומר הוא שאלה בקהל כאן הם כולם חיים שבדרכם לאלוהות. לכן עבורכם, כל הדברים שתלמידי הדאפא עושים באימות הפא ובהצלת ישויות חיות הם לחלוטין מכריעים, במיוחד בצומת ראשית זו של ההיסטוריה.

למעשה, כל מה שחוויתם תוכנן בזמנים רחוקים, עתיקים. אבל דבר מהדברים שמתרחשים במין האנושי, במיוחד הטיפוח של תלמידי הדאפא, לא מופיע לגמרי כמו התבטאויות אלוהיות כפי שהן מופיעות בעולמות אלוהיים. אם זה היה כך, אז אלוהויות היו עושות דברים ישירות, ולא היה דבר כמו תלמידי דאפא מטפחים, או תלמידי דאפא המצילים ישויות חיות. מהרמות הגבוהות לרמות הנמוכות בחירות מסוימות היו נעשות בהתבסס על מי מספיק טוב ומי לא, ותו לא – דבר מהדברים שמתרחשים היום לא היה קורה. אז כפי שאמרתי, ההיסטוריה הזו של המין האנושי נמשכה – עד כמה שאנשי העולם יכולים לדעת על זה – כמה אלפי שנים. זו תקופת זמן קצרה מאוד במושגים של ההיסטוריה של כדור הארץ; ההיסטוריה לפני זה גם היא הייתה ישירות ולא ישירות קשורה לאנשים היום; ובזמן רחוק אף יותר, על פני כדור הארץ הקודם, נערכה חזרה אחת על הדברים עבור תיקון הפא הזה. אך הפעם זה הדבר האמיתי. אף על פי שדברים נראים בדיוק כפי שהם אצל אנשים רגילים, כל הדברים האלה נוצרו למען תיקון הפא ולמען כל מה שתלמידי הדאפא של היום עושים. רק כשדברים הם במצב הזה ניתן להציל ישויות חיות, ורק במצב זה של אשליה ישויות יכולות להתרומם, ורק במצב זה ניתן לשפוט את לבו ומחשבתו של אדם וניתן לקבוע אם אדם עומד בסטנדרט. לו היו אלו לגמרי אלוהויות שהיו מופיעות בחברה האנושית, אז לא ניתן היה לקבוע מי מספיק טוב ומי לא, כי מחשבותיו של אדם לא יכולות לבוא במקום המעשים הממשיים של אותו אדם. אם דברים היו נעשים כך, אז מיד כשבני אדם היו רואים אלוהות, מובטח שכל מחשבותיהם הרעות היו נפסקות, שכן שום החזקה לא ניתנת להשוואה עם האלוהות, ואז ההתנהגות האמיתית של אותו אדם לא הייתה יכולה להיראות. כשאלוהות חיה, אמיתית, לפניו, לאותו אדם באמת לא יהיו אלא מחשבות נכונות. אך מה הטבע האמיתי של הישות ההיא? האם היא מספיק טובה? לאחר שעברו תקופת זמן כה ארוכה ומתמשכת, [הישויות האלה] חייבות להבחין בין כל הדברים האלה במצב זה של אשליה. כך גם הדבר עם טיפוח – רק כשאדם נמצא באשליה הוא יכול להתרומם במהירות. במילים אחרות, אף על פי שרמת האשליה יכולה להיות שונה, רק באמצעות מעבר דרך תהליך של להיות באשליה אדם יכול להשתפר; ללא אשליה לא היה דבר כזה כמו שיפור. אמרתי בעבר שקשה מאוד לאלוהויות לעלות ברמה; כל רמה שאלוהות מתעוררת אליה או מאמתת אותה, זו הרמה שבה היא תהיה. ומדוע זה? זה מפני שכל מה שמוצג לפניה זו האמת של היקום ואין יותר כל אשליה. אז עבורה אין דבר כזה כמו טיפוח, ואין עניין של לנסות להגיע להבנות גבוהות יותר.

מה שזה עתה דיברתי עליו היה כדי לומר לכם שלא משנה כמה ארוכה הייתה הדרך הרוגשת שעברתם, או כמה רחוק יותר נדרש עוד, אתם לא יכולים להיות עם החזקה לזמן. ככל שהרוע תוקפני יותר, כך הוא מניב יותר את המוסריות האדירה של תלמידי הדאפא בהצלת כל הישויות; וככל שהרגע קריטי יותר, כך הוא מניב יותר את הפאר של תלמידי הדאפא. כן, אתם מטפחים [בממד זה] של אשליה, אז לפעמים אתם מציגים מצב שבו אתם מתרפים, לפעמים אתם סובלים מהפרעות ולפעמים אתם נראים מאוד כמו אנשים רגילים. כמובן, גם אלה הם ביטויים של מצבים שאתם עוברים במהלך תהליך הטיפוח. אם זה לא היה כך, זה לא היה טיפוח, וזה לא היה בני אדם שמטפחים – אלו היו אלוהויות שמטפחות. כמובן, אין דבר כזה אלוהות שמטפחת. במילים אחרות, לא משנה מה, בין אם אתם מבינים דברים היטב או לא, בין אם אתם עוברים מבחן היטב או לא, ולא משנה כמה מההחזקות שלכם הסרתם – כל זה הוא הביצוע של הטיפוח שלכם, ואלה הן תופעות במהלך הטיפוח. לעבור מבחנים מסוימים היטב ואחרים באופן גרוע זה נורמלי, ורק בגלל שמתרגל עושה משהו לא בסדר בגלל מעידה רגעית, או שמתרגל אינו חרוץ במהלך תקופה מסוימת או לא מצליח בתקופה מסוימת, או אפילו עשה שגיאות – אתם לא יכולים לומר שהמתרגל הזה לא מטפח יותר או שהוא לא טוב יותר. למעשה, האין כל אלה ביטויים שבטיפוח? רק כשמביטים בכך לאור הטיפוח עצמו ניתן לראות אם פעלת היטב או לא, אם אתה עומד בסטנדרט או לא, ואם אתה עם החזקות או לא. לכן, במילים אחרות, הדברים האלה יופיעו במשך התהליך. אך המצב הכללי של תיקון הפא וכל מה שתלמידי הדאפא עשו הם הדברים העיקריים, והקבוצה כמכלול היא ישרה ומתקדמת באופן בריא מאוד.

אתם יודעים, התקדמות תיקון הפא מתבטאת [מפעם לפעם], ותלמידי הדאפא התקדמו לרוב בקביעות ובביטחון בהתאם לצרכים של הנסיבות השונות של תיקון הפא. טיפוח הוא כמובן התהליך של כינון והשלמה של ישות. אבל ההפך מזה הוא שעבור אלה שבאמת לא מתאימים, תהליך הטיפוח הוא באותו זמן גם תהליך של ניפוי. לכן, כל פעם שסיטואציה מסוימת מתרחשת, כמה מחשבות אנושיות יצוצו לבטח, כי ככלות הכול אלה הם בני אדם שמטפחים. כמה שינויים ברורים יחסית התרחשו במצב. לדוגמה, הזמן שלפני יולי 1999 היה תקופה עבור הטיפוח האישי של תלמידי הדאפא, ומאז יולי 1999 תלמידי הדאפא מטפחים תוך כדי שהם פועלים נגד הרדיפה. מאז ש"תשעת הדיונים" פורסמו, אנשים מסוימים חשבו: "מה הקשר שיש לזה עם הטיפוח שלנו?" אלה שלמדו היטב את הפא והיו להם מחשבות נכונות די חזקות ידעו שהרדיפה הזו היא תוצאה של הכוחות הישנים שמשתמשים בכוח מרושע בין אנשים רגילים, שהוא המק"ס הזדונית, ושרדיפה מסוג זה יכולה להתקיים רק תחת המשטר המרושע של המק"ס. אם המשטר המרושע של המק"ס הזדונית לא היה מתקיים, רדיפה כזאת לא הייתה מתרחשת. לא משנה כמה מרושעים הם צללי הרפאים הרשעים, עליהם להשתמש באנשים רעים כדי להוציא לפועל את מעשיהם הרעים. והאנשים הרגילים הרעים בעולם הזה לא מסוגלים ליצור רדיפה כה מסיבית. רק מפני שהמפלגה המרושעת, המתועבת והשפלה לחלוטין שולטת במשטר המרושע, הגורמים של צללי הרפאים הרשעים יכלו להשתמש בה ליצור את הרדיפה הזאת. אך יש אנשים שפשוט לא מסוגלים לקבל את זה, ומחשבתם התערפלה. אבל בעצם, מדוע שמחשבתם תתערפל? אני חושב שהגורם המרכזי שמשפיע הוא פחד. לכן, לומר זאת בפשטות, זה עדיין תוצר של ההחזקה שלהם וכל השאר זה תירוץ.

בשלב זה אדבר על צורת הטיפוח של תלמידי הדאפא. למעשה, תמיד אמרתי לכם שהדרך שבה מטפחים תלמידי הדאפא היום היא כזו של "דרך גדולה ללא צורה". כל אחד מכם הוא חלק מהחברה הרגילה, כל אחד מבצע את התפקידים שלו בחברה, כל אחד הוא בשכבה החברתית שלו, לכל אחד המקצוע שלו ולכל אחד הנסיבות שלו. במילים אחרות, הטיפוח שלכם הוא לגמרי חלק מהחברה ואינו עוטה שום צורה ספציפית. אני זוכר שבוועידה אחת לשיתוף התנסויות מתרגל העביר פתק עם שאלה: "מאסטר, האם הצורה שלנו היא אחת ללא צורה?" להיות ללא צורה זאת צורה. אז ראיתי שהייתם מסוגלים לחשוב על הרעיון הזה (המורה צוחק). למעשה, בואו נחשוב על זה, מה זה "אַין"? הזכרתי בעבר שאנשים חשבו ש"ריקנות" פירושה שדבר לא קיים. וכמה אנשים אמרו ש"אַין" פירושו ששום דבר לא מתקיים. אם "אַין" באמת פירושו שלגמרי אין שם דבר, אז מה הוא האַין עצמו? ואם "ריקנות" פירושה שהכול נעלם, אז מה תהיה הריקנות עצמה? אם אכן היה מתקיים "אַין", אז אפילו המושג של שֵם לא היה שָם. במילים אחרות, הטיפוח של דרך גדולה ללא צורה הוא באמת סוג חסר צורה של צורה.

אתם יודעים, בהיסטוריה, בין אם זה היה שאקיאמוני, לאו-דזה, ישוע, או המוארים הרבים האחרים או הקדושים שלימדו את הפא או את הטאו שלהם בפרהיסטוריה, הם תמיד נקטו באחת משתי גישות. האחת הייתה לעזוב את העולם החילוני ולטפח, והשנייה הייתה לאמץ את הצורה שהנצרות והקתוליות משתמשות בה. מסיבה זו, ובהתבסס על ניסיון העבר, אנשים יצרו הבנות צרות באשר לאלוהויות ויצרו סוג של תרבות. לכן ברגע שאתה מזכיר דברים כמו ישות שמתעלה, מתרוממת, מטפחת וכו', אנשי העולם חושבים על התבניות בהן השתמשה הדת בעבר ובהווה. אך תבניות אלו של הדתות אינן היחידות ביקום, ואינן יכולות לייצג את הפא השונה שכל אחת ממספר אין-סופי של ישויות אלוהיות אימתה, או את התבניות שכל אחת מהן השתמשה בה כדי להשיג את זה. מספר האלוהויות שבכל רמה, אפילו הזעירה ביותר, הוא כה גדול שהוא בלתי ניתן לספירה, אז איך יכולות אותן שתי צורות לייצג את הכול? הן בהחלט לא יכולות. אז מה בדיוק מספר התבניות הקיימות לטיפוח?

קראתם ב"ג'ואן פאלון" שיש שמונים וארבע אלף שיטות טיפוח באסכולת הבודהא ושלושת אלפים ושש מאות שיטות טיפוח באסכולת הטאו. למעשה זה נאמר מנקודת מבט של רמה קטנה מאוד, כלומר הבנה ברמה מסוימת, והיא הועברה רק במידה שבה בני האדם יכלו להבין. אתם יודעים, יש בודהות מעבר לבודהות, יש רקיעים מעבר לרקיעים, ויש אלוהויות מעבר לאלוהויות. אז עד כמה גדול הוא אכן הקוסמוס? הוא פשוט עצום באופן אין-סופי וחסר גבולות. לאחר שהגעתי בביצוע תיקון הפא לשלב שאליו הגעתי היום, אף על פי שאני כבר מטפל בעניינים הסופיים, הגורמים הכי הכי בסיסיים שמרכיבים את הקוסמוס הם ישויות עצומות המתקיימות באופן שבו אפילו עבור הישויות שברמה גבוהה שבקוסמוס הן נראות עצומות ללא השוואה ובלתי ניתנות להשגה – קל וחומר בעיני בני אדם. במילים אחרות, יש כל כך הרבה ישויות ענקיות בקוסמוס, ולכל האלוהויות יש דרכים משלהן לבסס את עצמן, ולכולן יש עקרונות פא שנוצרו בהתבסס על ההבנות שלהן על הקוסמוס. כאן אני משתמש בשפה האנושית לתאר את זה. יתר על כן, יש גם עשרות מיליוני מערכות קוסמיות עצומות שונות בקוסמוס, ומערכות עצומות אלו חוות כמובן כולן את תיקון הפא הסופי של כל הקוסמוס.

חישבו על זה, אם המערכות העצומות האלה הן אלוהויות, האם הן לא יתהו: "כיצד זה שאתם, הבודהות, אמורים להיות טובים מאתנו? אתם מלמדים את החוק הגדול של הקוסמוס באמצעות פא הבודהא, ומתקנים את כל הקוסמוס עם פא הבודהא. אך המערכת שלנו לא קשורה ישירות לשלכם, אז כיצד יכולים אתם, הבודהות, לתקן את הפא כאן? כיצד יוכלו האלוהויות של המערכת שלכם לנהל דברים במערכת שלנו? האם הגישות האלו שלכם של תיקון הפא מתאימות למערכת שלנו? יש לנו הבנות שונות לגמרי לגבי הדרכים שבהן על חיים להתקיים, ורבות מההבנות שלנו לא עולות בקנה אחד עם שלכם. איך עלינו להבין את זה שהופעתם כאן? בהתחשב בחוסר ההתאמה, כיצד תוכלו לתקן את הפא שלנו?" הקוסמוס הוא אכן מורכב להפליא ונרחב עד מאוד, ויש הבדלים עצומים בין הדרכים שבהן חיים מתקיימים, חושבים ומבינים את החיים. בני אדם חושבים שבני אדם הם די בסדר, אך יש אלוהויות שחושבות: "בני אדם שהולכים ברחוב כשידיהם מתנענעות קדימה ואחורה הם כל כך מכוערים" (הקהל צוחק). "הביטו בכנפיים הגדולות שלי ובגופי שהוא כשל אריה, זה כל כך נפלא" (הקהל צוחק). ובין ההבנות שלנו על חיים לבין אלה של אלוהויות במערכות העצומות המרוחקות יש אפילו הבדלים גדולים יותר. [הן אולי יגידו:] "מה שאתם מחשיבים כטוב ורע הוא שונה כאן, אז כיצד יכול תיקון הפא לקבוע טוב ורע כאן, היכן שאנו נמצאות?" ההבדלים בין הישויות [עצמן] גם הם עצומים. החוק הגדול שאני מעביר הוא החוק הגדול היסודי של הקוסמוס החובק את הכול. זה רק שהביטוי לובש צורה של דמויות בודהא ועקרונות בודהיסטיים. הן לא יודעות על דברים אלה, ולכן הן חושבות כך.

לכן, במילים אחרות, האין תיקון הפא משפיע על ישויות בכל המערכות? אם הן כלולות כולן, אז האלוהויות שבאותן מערכות של ישויות לא יודעות מי אתם באמת, אז האם הן יניחו לכם לעשות מה שאתם רוצים? כיוון שזה עניין שכולל את כל הקוסמוס, כיצד הן יוכלו לא להתערב? לכל מערכת יש שליט עצום משלה, אז האם יוכל אותו שליט פשוט לשבת שם ולהסתכל? (המורה צוחק) למעשה, אפילו עם שילוב כל הידע שלהן, הן יודעות רק על דברים ברמות שלהן ובלתי אפשרי עבורן לדעת על דברים מעבר להן, על דברים שהם ברמה גבוהה יותר, או על הדברים הסופיים. לכן הן חושבות: "היות שהעניין הזה כולל אותנו, כיצד נוכל לאפשר לכם לעשות אתנו מה שאתם רוצים? לי, כמו לאחרים, יש אין-ספור ישויות חיות, וגם אני רוצָה לנסות שיבחרו בי". אם [האלוהויות] בכל המערכות בגוף הקוסמי העצום חושבות באופן זה, אז האין פירושו של דבר שכל המערכות עשו משהו כלפי תיקון הפא? לפיכך, כדור הארץ הקטנטן, הזעיר הזה, הפך להיות נקודת המוקד של הקוסמוס בתיקון הפא.

לעתים קרובות אמרתי שכדור הארץ הזה הוא נקודת המוקד של תיקון הפא של הקוסמוס, אבל אף אחד לא יכול לדמיין עד כמה עצום הוא הגוף הקוסמי הזה. לא קיים אצלכם מושג שהוא מספיק ענק כדי להבין זאת. זה לגמרי עצום. למרות זאת, כולם ייסדו על כדור הארץ את הדרכים שבהן הם רצו להופיע. באופן ספציפי, המין האנושי עבר דרך עשרות מיליוני שנים – אדבר רק על הזמנים האחרונים ולא על העבר הרחוק – ולא משנה כמה שנים זה היה לאחר שהציוויליזציה האנושית הקודמת עברה התנוונות והשמדה, האנשים שנשארו נכנסו למחזור הנוכחי של הקיום האנושי, הם התחילו במצב שבו לא היו משאבים לקיום החיים, וכעת הם הגיעו להיכן שהם היום. בשפה של המדע המודרני הם התחילו במה שקוראים "תקופת האבן", אך תיאוריית האבולוציה היא כמובן חסרת בסיס. בכל מקרה, ההיסטוריה הרלוונטית לישויות של המחזור הזה משתרעת על פני קרוב לעשרת אלפים שנה, ובערך שבעת אלפים שנה רלוונטיות לציוויליזציה האחרונה. כלומר, ההיסטוריה שקשורה ליצירה של המחזור הנוכחי של הציוויליזציה היא בסביבות שבעת אלפים שנה. במהלך תהליך זה, האופן שבו התנהגו הישויות וכל מה שהתרחש בהיסטוריה קשורים ישירות לתיקון הפא. אך מה שנעשה במהלך תקופות קדומות פשוט הניח את היסוד עבור אנשים להבין את הפא ואת המושג של אלוהויות, הגדיר כיצד על אנשים להיות וכיצד על המחשבות והמושגים של אנשים להיות, ו[הקנה לאנשים] את המשמעויות הפנימיות הנרחבות של תרבות, כולל כיצד להבחין בין טוֹב לרע, בין יופי לכיעור, בין טוּב לב לרשעות וכדומה. מכלול ההיסטוריה הקדומה של התקופה הנוכחית היה תהליך של ייסוד החשיבה של בני האדם וייסוד ההתנהגות שלהם. היום, האופן שבו מתנהגים אנשים, המושג שלהם על טוב ורע, מה נחשב לבוש נאות, כיצד אנשים חושבים על דברים, כיצד הם מתייחסים להורים שלהם, כיצד הם מתנהלים מול חבריהם ומשפחתם, כיצד הם מטפלים בכל דבר בחברה וכיצד הם מבינים את הטבע ואת העולם בכלל – כל הדברים האלה יוסדו אחרי שנים ארוכות ומתמשכות. לולא זה, מחשבתם של אנשים הייתה ריקה או שחשיבתם הייתה כשל חיות. אם כך זה היה, כיצד הייתי יכול ללמד את הפא הזה היום? כיצד היו אלוהויות מתגלגלות לעולם הזה באמצעות גופים אנושיים? וכיצד היו אלוהויות מתייחסות אל בני אדם? לכן צריך היה לתת לבני אדם תהליך שבו הם יִיסדו הבנה מספקת והתפתחו במלואם. לאחר שעברו את זה, הם הפכו למין האנושי של היום.

אך לכל אורך ההיסטוריה של המין האנושי, לא משנה על כמה אלפי שנים היא משתרעת, מעולם לא הופיע משהו שדומה לחברה של ימינו. וזה משום שהעבר היה למען הנחת היסודות, ואילו עכשיו זו התצוגה של הדברים. בעבר, החיים של המין האנושי היו פשוטים יחסית, בין אם במזרח או במערב. סין תמיד הייתה המקום המרכזי שבו אלוהויות הדריכו והפיצו תרבות. בזמנים האחרונים כונתה [סין] "הממלכה המרכזית" כרמז לכך. מקומות אחרים שימשו הן כקהל הצופה בבמה המרכזית של המין האנושי, והן כדמויות המשנה. זה היה מסלול ומטרת ההיסטוריה. אז מדוע זה הופיעו בזמנים האחרונים לפתע כל מיני סוגי תרבויות, תיאוריות ותופעות חברתיות? זו התוצאה של מגוון דברים של מערכות קוסמיות ענקיות המתבטא ברמה הנמוכה ביותר – העולם האנושי – והסיבה שהן עושות זאת היא שאולי הן תיבחרנה. אתם יודעים, בין אם בסין או במערב, בחברה הקדומה לא היו מערכות תרבות או צורות עצמאיות באף תחום אחר [של החברה] מלבד מספר הדתות העיקריות. לדוגמה, המוסיקה והאמנויות היפות של אחרי הרנסנס, מגוון התיאוריות בתקופה האחרונה, ואיך המקצועות השונים הופיעו בחברה בתקופה האחרונה – כולל ההתנהגות החיובית והשלילית של המין האנושי – כל אלה התרחשו בִן-לילה בהתפרצות של פעילות. במיוחד הכמעט מאה שנים האחרונות הפכו מהר מאוד את החברה האנושית שהתקיימה במשך אלפי שנים למה שהיא היום. זה עולם אנושי שקוע בבוץ, ועדיין אנשים רבים מרגישים בעצם די מרוצים מעצמם וחושבים שהמדע הביא קידמה למין האנושי. החינוך של היום מוביל אנשים לבסס את חשיבתם רק על התיאוריה הכוזבת של האבולוציה, ולהאמין שבני אדם התפתחו למצב הזה, שהחברה השיגה רמה גבוהה של קידמה מדעית, ושהמין האנושי יצר את הציוויליזציה של עצמו – יצר את הציוויליזציה המודרנית. זה בכלל לא כך. אך התוצאה היא שאנשים רבים, תחת ההשפעה של סוג חשיבה זה, נהנים מהכביכול ציוויליזציה שעוצבה על ידי המדע. ונראה כאילו שאלה שחונכו על ידי המדע המודרני, ושהם אתיאסטים, מצאו את התנאים המושלמים, זה מסב להם הנאה כה רבה! לכן הם שוקעים בזה לגמרי, וצורות אמנות מעוותות, מודרניות – פורחות וגורמות לחברה הזאת להיראות ממש מסנוורת.

למעשה, אלוהויות מעולם לא רצו שבני אדם ינהלו את חייהם כך. בני אדם אינם יכולים לראות את תהליך הגמול הקארמתי בחברה האנושית או את הסיבה והתוצאה של דברים, ולכן הם לא מתחשבים בתוצאות של כל דבר שהם עושים, שכן הם עיוורים לסיבות המונחות ביסודם. כתוצאה מכך אין להם שום תחושת סיפוק. למעשה, לא משנה עד כמה הופכת החברה לנוצצת, אפילו אם ההתפתחות תעבור את זו של היום, אנשים עדיין לא יהיו מסופקים. האם האלוהויות הביאו אנשים להתקיים למטרת רדיפה אין-סופית אחרי דברים? בעבר, כשלמישהו היה סוס משובח, וואו, הוא היה מרגיש כאילו הוא בדרגה אחת מעל כולם. וכשהוא היה רוכב על הסוס המשובח הזה במורד הרחוב, אנשים היו אומרים בהערצה: "וואו, איזה סוס נהדר! תראו איזה סוס משובח יש לאדם הזה". הייתה להם אותה הרגשה שיש לאנשים היום כשלמישהו יש מכונית נאה. אך היום אם מישהו ירכב על סוס במורד הרחוב אנשים יחשבו שזה מוזר, שכן לאנשים כבר אין מושג כזה יותר. היום, כשאנשים רואים מישהו שנוסע ברכב נאה הם אומרים: "וואו, איזה מכונית נהדרת, איזה סוס משובח^[1], (הקהל צוחק, המורה צוחק) המכונית הזאת נפלאה". בני אדם יכולים לחיות בנסיבות שונות ועדיין להיות עם אותן רגשות בחייהם. אם לאנשים לא היה ניתן אורח החיים המודרני הזה, הם לא היו יודעים את טבעו של מצב זה. במהלך כמה אלפי השנים האחרונות, כשאנשים חיו במצב הנורמלי שבו בני אדם אמורים להיות, הדברים המעניינים והמרגשים בחייהם נתנו להם תחושת סיפוק בדיוק באותה מידה. בקוסמוס, זוהי פשוט הרמה שבה בני אדם נמצאים. כיום לאנשים יש מכוניות, אבל כשהם יגלו שיש צלחות מעופפות שלא דורשות את האנרגיה שבה אנו משתמשים היום ויכולות להתרומם באוויר ברגע ולהגיע לאן שרוצים תוך שבריר שנייה, ובכן, [הם יחשבו:] זה אפילו נוח יותר!" באותו שלב מי ירצה מכונית? "מה שווה מכונית? זה כל כך מיושן!" (הקהל צוחק) למעשה, אם האנשים המודרניים היו באמת חיים כך, גם אז הם לא היו מסופקים והיו ממשיכים לרדוף אחרי דברים טובים אף יותר. כמובן, תמיד כשבני אדם מצליחים ליצור משהו, אלו הן אלוהויות שפועלות, ולא תוצאה מהפעולות של אותם בני אדם. מה שאלוהויות נתנו לבני אדם היום לא נועד כדי לאפשר להם לחיות כך. מטרתן היא להציג את היצירות מהמערכות שלהן כדי שתהיה להן ההזדמנות להיבחר. במילים אחרות, למרות שאנשים רודפים אחרי דברים בכביכול המחקר שלהם, דברים אלו אינם מושגים באמצעות מאמצים של בני אדם. בני אדם לא יכולים לראות מבעד לאשליה הזאת, הם לא יכולים לראות את האמת, ולכן הם נותנים דרור מוחלט לעצמם בחברה המודרנית.

אך דברים אלה לא ניתנו לאנשים להנאתם. אלוהויות מעולם לא רצו להפוך אנשים למה שהם היום, מטרתן הייתה רק להציג את עצמן. יש אנשים שחושבים שהם מנהלים חיים כה טובים, כמעט כאילו הם בגן עדן; אבל כמובן, זה אפילו לא מתקרב למה שיש לאלוהות. בנסיבות אלה, לאנשים איכפת אפילו פחות מהתוצאות, מאמינים אפילו פחות באלוהויות, נוטים אף יותר ליצור קארמה, והורסים את עצמם אף מהר יותר. והתעשייה של היום זיהמה חמורות את הסביבה האקולוגית וגרמה לחומר עצמו להתעוות. זהו דבר שהחברה האנושית לעולם לא תצליח לפתור. בנוסף, זה השפיע חמורות על ממדים אחרים ביקום. היות שהיקום הוא מערכת מחזורית, הדברים המופקים על ידי הישויות בממד אחד מופקים הלאה על ידי אלה שבממדים גבוהים יותר. כשמשהו שהחיים של הממד האנושי מפיקים הוא לא טהור, אז הדברים המופקים במקומות גבוהים יותר הופכים כולם, רמה אחר רמה, להיות בלתי טהורים. כך שלסטייה של החברה האנושית המודרנית, כולל סטיית המושגים שלה, הייתה השפעה על אלוהויות, והיא גרמה אף לישויות של רמה גבוהה לסטות. אז מדוע תיקון הפא של היקום היה צריך להתרחש? התרחשות הסטייה הזאת לא מוגבלת כמובן לממד האנושי. דברים שונים קרו אפילו בגופים קוסמיים ענקיים. כאן אני מדבר רק על מה שמופיע כאן, במקום הזה של המין האנושי.

לאמיתו של דבר, התרבות העשירה למראית עין שהופיעה בחברה האנושית בזמנים האחרונים הובאה לכאן בעצם על ידי אלוהויות מקוסמוסים שונים ומגופים קוסמיים ענקיים מרוחקים. כשמתארים זאת במושגים אנושיים, אלו הן דרכים שבהן הישויות של המערכות מתַחזקות את המערכות. מה שהן הביאו לכאן זה הביטוי ברמה הנמוכה ביותר, זה של החברה האנושית, של עקרונות הפא שיש במערכות שלהן, הקובעים את ההתרוממות או ההתדרדרות ברמתם של חיים. זה מה שכל הדברים האלה הם. כמובן, עם הדרכת הדאפא, אותם דברים, אותן צורות, יכולים לאפשר לחיים להתעלות, בדיוק כפי שהם יכולים לגרום לחיים לא כל כך טובים ליפול. דיברתי על המושג של "דרך גדולה ללא צורה" שהוביל לדיון הזה. האם חשבתם על העובדה: אם העיסוקים הרבים והתחומים הרבים שנראים היום הובאו לכאן מאותן מערכות מרוחקות של ישויות, ותלמידי הדאפא מטפחים בסביבה זו כשתלמידי דאפא מטפחים בעיסוקים שונים – האין זה בדיוק כמו תיקון [אותן מערכות] באמצעות הפא? האין זו הכרה בקיומן? האין זו הצלה שלהן?

כמובן, זה לא יהיה אפשרי עבורי להשאיר למין האנושי את מה שהן הציגו בחברה האנושית. מה שאנחנו מצילים הם החיים באותן מערכות. כשדבר כלשהו מגיע למקום שבו נמצאים בני אדם, הרמה [כאן] גורמת לו להיהפך לרע מאוד ולנמוך, אז כמובן שהדאפא ותלמידי הדאפא לא יכולים לאמת את הצורות הנמוכות האלה כשלעצמן. קחו את הדתות לדוגמה. אלה שבאמת מבינים דברים משתמשים בתבניות של דתות אלו כדי לטפח את עצמם, בעוד שאלה שאינם מבינים דוגלים בתבניות של אותן דתות. במילים אחרות, מה שאלוהויות רוצות הן לא התבניות שבהן משתמש המין האנושי, אלא שאתם תשתמשו בתבניות כאן ותתעלו. כאשר אתם מתעלים בהשתמשכם בתבניות אלו, אתם מאמתים את הפא, אתם מאמתים אלוהויות ומצילים ישויות חיות, נכון? (מחיאות כפיים) טיפוח של תלמידי דאפא בתוך העיסוקים המגוונים הוא הכרה בישויות שבמערכות האלו והוא הצלה של כל החיים האלו. אמרתי לכם זאת כבר קודם: מה שאני מעביר הוא החוק הגדול של הקוסמוס הכולל כל דבר. אז חישבו על כך, האין פא זה עצום? הייתי אומר שהוא כה עצום שהוא נטול צורה, נטול צורה ועם זאת חובק הכול (מחיאות כפיים). תיקון הפא מתקן את כל הישויות בקוסמוס ועושה כל דבר אפשרי להציל את כל הדברים המקוריים שהושארו כאן על ידי אלוהויות.

בהתחלה, אף ישות לא ידעה מה אני עושה. החוצנים אפילו חשבו שאני אחד מהם (הקהל צוחק). אף אחד לא ידע. לכן האלוהויות ברמות שונות התנהגו באופן כזה שהתעלמו מההפרעות של הכוחות הישנים לתיקון הפא שלי. לכן אמרתי בעבר שהישויות בכל רחבי הקוסמוס ביצעו חטאים כשמדובר בזה. אמרתי שהן כולן בחוב כלפיי כי עסקתי בהצלתן. הפא הזה הוא היסוד של כל החיים.

למעשה, כל דבר בחברה האנושית, כל עוד אני בוחר בו, ניתן להשתמש בו לטובת הטיפוח של תלמידי הדאפא. קחו מוסיקה לדוגמה, דבר שדיברתי עליו בעבר. אם אנשים מודרכים על ידי הדאפא בזמן שהם לומדים מוסיקה ומלחינים, הם יכולים להתקדם ולקבל השראה, והדברים שהם יחשבו עליהם, והדברים שהם יראו כנחוצים, יהיו התגלויות שמימיות. לכן, במילים אחרות, בכל תחום שבו תהיה, כשאתה מסוגל לשפר את הכישורים שלך זו השתקפות של העלייה הרציפה שלך ברמות. ואנשים יכולים לראות שאתה אדם טוב ומישהו המטפח את לבו ומחשבתו. מנקודת המבט של בני אדם אתה הופך לאדם טוב. כתוצאה מלימוד הפא וטיפוח האני הפנימי שלך אתה הולך ומשתפר, ואלוהויות נותנות לך את החוכמה המגיעה לך ונותנות לך השראה כך שתוכל להבין דברים רבים בזמן שאתה לומד, יוצר דברים טובים יותר, משפר את הטכניקה שלך ומגיע מעֵבר. חישבו על זה, בחברה האנושית זה יכול להיעשות בכל עיסוק לגיטימי, הלא כן? כשאתם מצליחים בעבודה אתם מטפחים את עצמכם – האם אינכם משתפרים כך? בחברה של ימינו אני יכול לבחור בכל צורה כתבנית עבור הטיפוח שלכם ולאפשר לטיפוח שלכם להצליח (מחיאות כפיים). זה פשוט שלא בחרתי בדברים האלה. לא בחרתי בדברים האלה עבורכם. במקום זאת בחרתי בצורה של בודהא, ובחרתי ללמד את הפא של הקוסמוס בתבנית בודהיסטית. ובאמצעות חמשת התרגילים ודרך הטיפוח שיצרתי לימדתי אתכם לטפח, ובכך אני מציל את כל הישויות, כולל כל הבודהות, הטאואים, האלוהויות ובני האדם. משום שיש כל כך הרבה תבניות, לא יכולתי כמובן לבחור בכולן. בחרתי בתבנית בודהיסטית. אך האמת היא שמה שאני מלמד הוא החוק הגדול של הקוסמוס. אף על פי שזה מופיע בצורה של עקרונות בודהיסטיים ופא ושלימדתי את זה מהזווית של עקרונות בודהיסטיים ופא, מה שלמעשה אני מלמד הוא החוק הגדול האולטימטיבי של הקוסמוס. הנתיבים שאני נותן לכם ללכת בהם בטיפוח שלכם הם כולם נתיבים של האלוהויות הגדולות של המערכות השונות של הקוסמוס. כל דבר ודבר עובר תיקון. הכול כלול בפא הזה, הלא כן? כך הוא החוק הגדול.

הזכרתי קודם שכש"תשעת הדיונים" פורסמו לראשונה היו אנשים שלא הצליחו להבין את זה ואמרו: "האין אנו מתערבים בפוליטיקה כשאנחנו עושים את זה?" אך מהי פוליטיקה? נניח שאני, לי הונג-ג'י, הייתי באמת מדריך אתכם לטפח באמצעות פוליטיקה – האם הייתם יכולים להצליח בטיפוח? (מחיאות כפיים) בהחלט הייתם יכולים. כל עוד במהלך עשיית עבודה המטפחים ישתמשו בקביעות בדאפא להדריך את הטיפוח שלהם ואת מאמציהם להיות אנשים טובים ואז אפילו טובים יותר, ימתנו ויטמיעו עצמם בדאפא, אז הם ישתפרו בקביעות, יתרוממו בעקביות ויצליחו להגיע לשלמות. אם היום הייתי מדריך אתכם לטפח על פי תבנית של מלך ונתיניו כאשר אתם מטפחים כנתינים, האם הייתם יכולים לטפח בדרך כזאת? (מחיאות כפיים) בהחלט הייתם מצליחים, ובהחלט הייתם מגיעים לשלמות באותה מידה. זה פשוט היה עניין של איך ללכת בנתיב ההוא, כיצד להיות אחראי כלפי כל הישויות, וכיצד לאפשר לישויות להשתפר. כל עוד הולכים בעקבות ההדרכה של החוק הגדול הזה ניתן להשיג את זה. כשזה נוגע לצורות ספציפיות, לא בחרתי את אלה. בהגיענו היום עד הלום, זה יהיה בלתי אפשרי עבורנו לבחור דבר אחר שוב מההתחלה. כך אנחנו מטפחים; זאת הדרך שבה אנחנו מטפחים.

כשהם שקועים במעבה בורות ואשליה, אנשים לא מסוגלים לראות כמה עצום הוא הפא הזה. אם מישהו באמת היה יכול לראות את זה, הביטוי של ההחזקות שלו בעודו מטפח יהיה שווה ערך לחטא נגד אלוהויות. בדיוק בגלל שאנשים לא יכולים לראות, דברים אלה לא נחשבים כחטאים. אדם אחד עשוי להיות חרוץ יותר, בעוד אחר עלול להיות בעל הבנה טובה פחות (המורה צוחק). באופן יחסי, התבנית של אשליה מרופפת [את הדרישות] לטיפוח. יש אנשים שחושבים: "זה יהיה כה נפלא אילו ידעתי את הכול ויכולתי לראות את הכול". ובכן, במקרה כזה, דרך הטיפוח שלך הייתה כה צרה שלא היית רשאי לעשות אפילו שבריר שגיאה. אם היית מגיע להארה מוחלטת, לא היית נחשב לאדם שמטפח ולא היית רשאי לטפח. לפני שהחלה הרדיפה ב-20 ביולי 1999 היו כמה תלמידי דאפא במצב שבו הם היו ברמה גבוהה של הארה הדרגתית. לא הותר להם להיות מעורבים בהתנגדות לרדיפה. אף אחד לא מעז לרדוף אותם והם לא נעשו מעורבים. אם הם היו מאחדים כוחות הם היו יכולים לעצור את הרדיפה הזאת, אבל הם כבר יודעים הכול. מה שזה עתה דיברתי עליו הוא צורת הטיפוח. עתה לאחר שדנתי בזה מזווית זו, אני חושב שמחשבותיכם התרחבו, במהירות התעוררתם להבין דברים רבים, וכעת יש לכם מושג טוב יותר של כמה עצום הוא החוק הגדול הזה וכמה כבדות משקל הן האחריויות שלכם.

לאחר שאמרתי כל זאת, הייתי רוצה לחזור אחורה ולדבר על משהו אחר. כתלמידי דאפא יש לכם עבר בלתי רגיל ואמור להיות לכם גם הווה בלתי רגיל. לפעמים, בזמן אימות הפא, בעשיית עבודת דאפא ככלל או בטיפוח האישי שלכם, אכן קיימים דברים בלתי מספקים רבים. הבעיה הגדולה והבולטת ביותר, שלא נפתרה במשך זמן רב, היא גם מה שהאלוהויות רטנו עליו באוזניי, והיא מה שהכי מטריד אותן. אך מעולם לא הדגשתי זאת ולא דנתי בזה במילים חזקות. מדוע? זה משום שתלמידי דאפא נזקקו לקצת אומץ אנושי כשהם עסקו באימות הפא של היום. בגלל זה לא דיברתי על זה. רציתי לשמור את הדיון הזה לזמן הסופי – רציתי לדבר על זה מאוחר יותר, כשהזמן בשל יותר. מהו הדבר, אם כך? כשתלמידי דאפא עושים שגיאות, הם לא אוהבים לקבל ביקורת. אף אחד לא יכול לבקר אותם וכשמישהו עושה זאת הם יוצאים מהכלים. כשהם צודקים הם לא אוהבים שאחרים מעלים דברים שבהם הם יכולים להשתפר; כשהם טועים הם לא רוצים שיעבירו עליהם ביקורת. הם מתעצבנים מיד כשאחרים מעבירים ביקורת. הבעיה הופכת לדי חמורה (מחיאות כפיים).

מדוע חיכיתי עד עכשיו כדי לדבר על זה? כשעסקתם באימות הפא וחשיפת הרוע מוקדם יותר, לא רציתי שתהיו רכרוכיים מדי כשאתם עושים דברים; במקרה כזה, בעודכם מבהירים את האמת הייתם נוטים לעשות כך בפחות ממלוא הכוח. זאת יכלה להיות בעיה אם כשאחרים היו מעירים [לשלילה] כשאתם מבהירים את האמת, הייתם פשוט עוצרים בו במקום מבלי לספק כל הסבר. כעת כשהפכתם בוגרים ורציונליים ויודעים כיצד להתמודד עם דברים, וכעת [כשדיון בנושא זה] לא ישפיע על הבהרת האמת שלכם – אני מדבר על מה ששמרתי להיום. הבעיה שיש לכם עם זה מזדקרת עכשיו באופן די בולט. כמטפחים, חישבו על זה – דברתי על זה ב"ג'ואן פאלון" ובכתביי המוקדמים על הפא – אמרתי "אל תחזירו מכה כשמרביצים לכם, אל תשיבו כשמעליבים אתכם". כשאחרים מתייחסים אליכם רע עליכם להגיב רק בחיוך ולהניח לזה להסתיים בכך. וכשאחרים מסתבכים בקונפליקט ואתה רק צופה מהצד, עליך לחשוב על זה: "כיצד אוכל לנהוג טוב יותר? אם הייתי במצב הזה, האם הייתי מסוגל לשלוט בשין-שינג שלי ולעמוד בפני הביקורת והגינוי כמטפח?" טיפוח כרוך בהסתכלות פנימה לתוך עצמך. בין אם אתה צודק או טועה, עליך לבחון את עצמך. טיפוח כרוך בסילוק החזקות אנושיות. אם אתה תמיד דוחה האשמות וביקורת, תמיד מצביע על אחרים, ותמיד סותר גינוי וביקורת של אחרים, האם זהו טיפוח? כיצד זה נחשב טיפוח? התרגלת להתמקד בהחסרות של אנשים אחרים, ולעולם אינך מתייחס ברצינות לבחינה העצמית שלך. כשטיפוח של אחרים יצליח יום אחד, מה יהיה אתך? האין המאסטר מקווה שאתה מטפח היטב? מדוע אינך מסכים לקבל ביקורת, ומדוע אתה ממשיך להתמקד באנשים אחרים? מדוע לא לטפח פנימה ולבחון אותך עצמך? מדוע אתה מתעצבן כשמעבירים עליך ביקורת? כמה מכם היושבים כאן יכולים לשמור על קור רוח כשמישהו לפתע מצביע עליכם ונוזף בכם? כמה מכם יכולים להישאר רגועים ולחפש סיבה בעצמכם כשאתם עומדים מול ביקורת ותוכחות מאחרים?

זה לא כדי להאשים אתכם – זה לא שתלמידי הדאפא שלי לא נהגו היטב (המורה צוחק). בנוגע לזה, עכשיו, זה למעשה בגלל שהמאסטר אִפשר למעט הזה להישאר בכם. אבל כעת משדיברתי על זה היום, מעתה ואילך אתם חייבים להתחיל להתייחס לבעיה הזאת ברצינות רבה (מחיאות כפיים). לאחרונה מתרגלים רבים שלחו לי לעתים קרובות פתקים, מכתבים או הודעות לספר לי עד כמה האנשים האלה והאלה היו לא בסדר (הקהל צוחק), או אילו בעיות יש לאנשים האלה והאלה. אני יודע מה קורה – יודע היטב. טפחו את עצמכם. אני לא רוצה שהסביבה שיש לתלמידי דאפא תיהפך לסביבה בה אנשים מצביעים זה על זה. אני רוצה שהסביבה תהיה כזו שבה כולם יכולים לקבל ביקורת ובאותו זמן להביט לתוך עצמם. אם כל אחד יטפח את עצמו, כל אחד יסתכל פנימה וכל אחד יטפח את עצמו היטב, האם הקונפליקטים לא יהיו מועטים? זהו עיקרון שלימדתי לאורך כל הדרך החל מאז שהתחלתי לראשונה ללמד את הפא. האין זה כך? שיפור של מטפח בהחלט לא נובע מהטלת האשמות, והוא גם לא נובע מהביקורת שלי כלפיכם כמאסטר שלכם, או מכך שאתם מבקרים זה את זה או מצביעים זה על זה. זה נובע מכך שאתם מטפחים את עצמכם. כעת שהמאסטר דיבר על זה כאן בלימוד הפא היום, משלב זה ואילך אתם חייבים להתחיל להתייחס לנושא הזה ברצינות (מחיאות כפיים סוערות).

היו מוכנים נפשית (הקהל צוחק), אתם עלולים להיתקל בדברים האלה מיד כשתחזרו הביתה. אבל לפני שאתם נתקלים בזה לא תדעו שזה בא (הקהל צוחק). כשקונפליקטים מתרחשים לא יתייחסו אליכם כאל אלוהויות, ודברים גם לא יופיעו בדרך אלוהית כלשהי. כולם ייראו רגילים, ולכולם תהיה אותה צורה כמו לקונפליקטים שיש לאנשים רגילים זה עם זה. ושמירה על כבודכם העצמי בהחלט לא תילקח בחשבון. חוץ ממני, לי הונג-ג'י, אף אחד לא יקבל שום סוג של יחס מיוחד. מה שיתרחש בהחלט לא יגלוש מעבר לגבולות של החוקים ברמה הזאת. לכן הכול יופיע בצורות האופייניות לרמה האנושית הזאת. בשלב הזה, אני חושב שמשום שאתם תלמידי דאפא שלמדו את הפא וטיפחו עד כה במשך לא מעט זמן – כשזה מגיע לעקרונות היותר מפורטים אתם מכירים אותם, ואתם יודעים אותם מבלי שיהיה עליי לדון בהם.

הבעיה הפכה בולטת למדי. האם ידעתם שבמהלך כמה השנים האחרונות ישויות של רמות גבוהות חוזרות ורוטנות באזניי בנושא הזה? אך לא זזתי. הייתי זקוק שלתלמידי הדאפא יהיה אומץ לחשוף את האמת כשהם עוסקים באימות הפא, ולכן לא דיברתי על זה. רציתי לבחור זמן, הזדמנות מתאימה, לעשות כך, לדון בנושא הזה. היום זה הזמן הנכון, אז הצבעתי על זה. אומר לכם כבדרך אגב שהדבר הזה הפך לדי בולט עבורנו בסך הכול. אצל אנשים מסוימים זה כה החמיר עד שאף אחד לא יכול לומר עליהם מילה. נראה שאני כבר לא יכול להמשיך הלאה מבלי להתייחס לזה. יש אנשים שהפכו כמו גפרורים – שפשוף אחד והם נדלקים. הם כמו מוקשים – דריכה אחת והם מתפוצצים. [הם מתנהגים כמו:] "אתה לא יכול להעביר עליי ביקורת. אני לא יכול לספוג ביקורת". הם כבר לא מקשיבים לשום ביטוי של גינוי או חוסר הסכמה, בין אם זה נבע מרצון טוב או רע, היה מכוון או לא; הם דוחים הכול על הסף, והם גם אפילו פחות בוחנים את עצמם. זה הפך לדי חמור. אני לא מאשים אתכם, אבל מעתה ואילך כולכם חייבים לשים לב לזה. עליכם להגיע לנקודה שבה אתם מסוגלים לקבל ביקורת לא משנה ממי זה. אם יש בה אמת אז אתם מתקנים את עצמכם, ואם לא, אז אתם מודעים לה. אם אתם מסוגלים להישאר רגועים בזמן שמעבירים עליכם ביקורת או נוזפים בכם – אתם משתפרים (מחיאות כפיים).

לעתים קרובות יש לנו מתרגלים שאומרים: "יש מתרגלים שיודעים שיש להם החסרות מסוימות ובעיות, אבל הם עדיין לא מאפשרים לאחרים למתוח עליהם ביקורת". כמובן, אני לא מציע שכולכם תלכו למתוח ביקורת על אחרים. אבל כשאחרים אכן רואים בעיה, או רואים כשבעיה עלולה להשפיע על הבהרת האמת שלכם או למנוע את עבודתכם יחד, עליהם להצביע עליה. הפא-שנים שלי עשויים לתת לכם רמזים באמצעות פה של מתרגל אחר. עברתם דרך תהליך טיפוח כה ארוך והשקעתם כה הרבה. באמת עבדתם קשה. אני רואה את כל אשר עשיתם. זה באמת יוצא מן הכלל. אך עם זאת, זה דבר שמעיד ברמה בסיסית אם מישהו הוא ביסודו מטפח; לכן הדבר שמוביל אותך לא לקבל ביקורת, את הדבר הזה יש להסיר. אפילו אם הצלחת בכל התחומים האחרים ו[אתה] גרוע רק מהבחינה הזאת, אתה עדיין לא מטפח. בעבר, מטפחים היו עובדים קודם כל על העניין הזה, וזה היה מעיד שהוא יכול להיבחר כתלמיד. אני נהגתי כך לפני שהרדיפה של תלמידי הדאפא החלה ב-20 ביולי 1999. לאחר ה-20 ביולי 1999 לא הדגשתי זאת. היום אני מעלה שוב את הנושא הזה, ובה בעת אני מסלק עבורכם את החומר הפיזי שנוצר (מחיאות כפיים). אבל אתם חייבים לתקן את הנטייה הזאת שיצרתם – חייבים. הקפידו לשים לב! מנקודה זו ואילך, מי שלא יכול לקבל ביקורת הוא לא נחוש, מי שלא יכול לקבל ביקורת אינו מציג מצב של מטפח, או לפחות בעניין הזה (מחיאות כפיים). אם מישהו עדיין לא יכול לעבור את המבחן הזה, אומר לכם, הוא במצב מסוכן מאוד, כי עבור מטפח זהו הדבר הבסיסי ביותר, הוא בראש רשימת הדברים שיש לסלק, והוא חייב להיות מסולק. אם אתם לא נפטרים מזה, לא תגיעו לשלמות. אל תתנו לזה להפוך לכך שאלו יהיו אנשים רגילים שעושים את העבודה של תלמידי דאפא. אתם רוצים להשיג את השלמות המלאה, לא מזל טוב.

אם אנשים רגילים רוצים לעשות דברים של הדאפא, האם הם יכולים? הם כבר עשו. [יש אנשים שיאמרו לך:] "קראתי בקול רם 'דאפא נפלא' וחילקתי עלונים". כשאדם רגיל עושה מה שתלמידי דאפא עושים אבל הוא לא מטפח, האם הוא יהיה מסוגל להגיע לשלמות באותו אופן כמו תלמידי דאפא? לא, הוא לא. אבל הוא עשה דבר כה ענק, ולא פחות מאשר בצומת היסטורי זה. אז כיצד יסתכלו על הישות הזאת? היא באמת תרוויח מזל טוב בתמורה, מזל טוב עצום. עלי לקוות שאלה מכם היושבים כאן שטיפחו במשך זמן כה רב לא יסיימו עם תמורה של מזל טוב, נכון? (הקהל צוחק) מה שמחכה לכם הם דברים גדולים אף יותר, נפלאים יותר, וכל אלו הם באמת יוצאים מן הכלל עבור חיים. אז טיפוח של תלמידי דאפא אינו בשביל להשיג גמול של מזל טוב. מעתה ואילך, בד בבד עם המגעים שלכם עם אנשים רגילים, עליכם לבצע שיפורים עמוקים כשמדובר באיך אתם מסתדרים עם תלמידי דאפא עמיתים. כעת שאמרתי כל זאת, עליכם להשלים זאת ולגרום לכך לקרות (מחיאות כפיים סוערות).

אזכיר משהו כבדרך אגב. בזמנים האחרונים יש נושא, והוא נוגע לתלמידי הדאפא באזורים נוספים ולא רק לדוגמה הידועה שבצפון אמריקה... תלמידי דאפא רבים היו מעורבים במכירת כרטיסים ובהכנות למופע הגאלה של ראש השנה הסינית של טלוויזיית שושלת טאנג החדשה. מזג האוויר היה קר, לכן עבודתכם הייתה קשה והשקעתם בה את לבכם. ראיתי שכדי לקדם מכירת כרטיסים, תלמידי דאפא הופיעו ברחובות בלבוש דק בקור המקפיא. אולי משום שכולכם עשיתם כך לא ייחסתם לזה חשיבות. אך זה היה שונה בעיניהן של האלוהויות. וכמאסטר שלכם גם אני די התרגשתי. אתם מדהימים. כשאדבר על זה, אדבר על הסיבה מדוע הגאלה הסינית העולמית כה חשובה. האם אתם מבינים איזה דברים מרכזיים כרוכים בגאלה העולמית של ראש השנה הסיני?

המק"ס המרושעת תמיד השתמשה באמנויות הבמה ככלי לקידום תרבות המפלגה ולשטיפת מוח והטפה לעם הסיני. אנשים מסין יודעים כולם שכל שנה [המק"ס] מארגנת את המופע [של הטלוויזיה הסינית הממלכתית] "פסטיבל האביב", ושכל התכניות מהללות את המפלגה השפלה והן פוליטיות מאוד. אך מופע ראש השנה הסיני של טלוויזיית שושלת טאנג החדשה הוא גדול אף יותר – הוא נקרא "הגאלה העולמית של ראש השנה הסיני". "עולמית" – זה כולל את סין כמובן. לכן, חישבו על כך, האין זה דבר עצום? "עולמי" פירושו בין-לאומי. ואם זה בין-לאומי אז זה חייב להיות ברמה בין-לאומית, נכון? המתרגלים שלנו באמת ראויים לציון בהתחשב באופן שבו הם הצליחו להציג את מופעי הגאלה של כמה השנים האחרונות בצורה טובה כל כך, והשיגו איכות גבוהה כל כך. לא משנה איך הייתה האיכות הכללית או איך היה כל קטע וקטע, לכל הפחות אנשים לא הצליחו להבחין בשום ליקויים בולטים (המורה צוחק)(הקהל צוחק ומוחא כפיים). המשוב היה חיובי מאוד. לכן הדרישות גבוהות מכל אחד מהמופיעים, הכוריאוגרפים והבמאים, המלחינים, התזמורות וכולי. לכן עם דברים מסוימים עלינו להתחיל בדברים הבסיסיים. כמו כן, כפי שאתם יודעים, אמרתי משהו בעבר: בין אם זה ההשפעה הכללית של המופע, שיר ששרו או תו שנוגן, לכל הדברים האלה שתלמידי דאפא עושים יש השפעה של אימות הפא בממדים אחרים. האנרגיה שנפלטת היא די חזקה והיא ממוססת רוע. דבר נוסף הוא שאנשי העתיד ילכו בעקבות מה שתלמידי הדאפא של היום עושים. תלמידי הדאפא הם חוד החנית בהשארת תרבות מסוימת לאנשי העתיד, והם מנקים החוצה את תרבות המפלגה השפלה, האין זאת? לכן המק"ס השפלה הייתה כה זדונית וניסתה לעשות בעיות. למופעים יש השפעה ישירה של אימות הפא והצלת ישויות חיות. ההשפעה שלהם היא לכן די משמעותית, והתוצאות שלהם די טובות. אם נוכל להמשיך לעשות את זה ללא הפסק בִמקום שיהיו רק כמה הופעות בודדות כמו עכשיו, אם נוכל להעלות מופעים נוספים, אז חישבו כמה ישויות חיות יינצלו! האם אתם מבינים שכאשר אלה שצפו במופע יצאו מהאולם, כל אחת ואחת מהמחשבות הרעות שהיו להם התמוססה? כל המחשבות הרעות שלהם נעלמו (מחיאות כפיים). לכן אנשים חוו את זה כה חזק.

זה כל מה שאומר. כמובן, אני יודע שאתם רוצים לשמוע עוד. (המורה צוחק)(מחיאות כפיים) אני יודע שבמהלך תקופת זמן זו יש לכם עניינים רבים בטיפוח ויש דעות שונות בין המתרגלים שלנו. אקדיש כמה זמן לענות על שאלותיכם. אתם יכולים להעביר לכאן את פתקי השאלות שלכם (מחיאות כפיים). כדי שנוכל לפתור כאן כמה עניינים קונקרטיים, אני רוצה לבקש שתלמידים שרוצים להגיש פתקי שאלה ישקלו את שאלותיהם ויאמדו האם יש לשאלן (המורה צוחק). אחרת אתם עלולים להעביר לכאן ערימה שלמה של פתקים ולא נצליח לעבור על כולם. אתם יכולים כעת להעביר לכאן את פתקיכם.

תלמיד: אנחנו מבהירים את האמת וחושפים את הרוע מהזווית של זכויות אדם באמצעות שליחת אימיילים באופן קבוע לזרם המרכזי בחברה, לממשלות ולארגונים במדינות שונות, והיו לנו תוצאות נפלאות. יש לנו עכשיו בסיס נתונים המכיל מיליוני כתובות. יש אנשים שחושבים שצריך להשתמש במשאב היקר הזה שלנו בראש ובראשונה למשימות העיקריות שלנו שהן הבהרת האמת וחשיפת הרוע, ואילו אחרים חושבים שאנחנו צריכים לנצל את המשאב הזה באופן מרבי בכך שנשתמש בו כדי להפיץ דברים אחרים כמו הודעות על אירועים, הודעות, קידום מכירות של הגאלה והודעות על פעילויות הקשורות לתמיכה בזכויות אדם בסין וכדומה. זו שאלה ספציפית, אבל זה חשוב מאוד, בגלל שאם זה לא יטופל היטב עלולה להיות לזה השפעה שלילית.

המאסטר: קודם כל אתם צריכים להיות ברורים בנוגע למה שאתם עושים היום. אתם מצילים ישויות חיות, אז דברים שאינם קשורים להצלת ישויות חיות הם לא בין הדברים שאתם צריכים לעשות. ברגע שסיפרתם לאנשים את העובדות על רדיפת תלמידי הדאפא ועל הדאפא, הדברים האחרים פחות חשובים.

כמובן, צריך להסתכל על העניינים הספציפיים האלה כל מקרה לגופו. להחדיר בהם מוטיבציה להצטרף לתנועות של אנשים רגילים התומכות בזכויות אדם אינה אחריות של תלמידי דאפא. אמצעי התקשורת שאתם מנהלים יכולים להתמקד במידת מה בפעילויות האלו, לספק לציבור מידע עליהן ולחשוף את המק"ס השפלה. אבל יש דבר אחד שצריך להיות ברור לכם. מטרת הקיום שלכם היא לא מאמצי תמיכה בזכויות; נהפוך הוא, מאמצי תמיכה בזכויות מתקיימים כדי לעזור לתלמידי הדאפא באימות הפא (מחיאות כפיים). אתם צריכים לדאוג שסדר העדיפויות שלכם יהיה נכון! אם אתם מקדמים את מכירת כרטיסי הגאלה, זה כמובן אמור לעזור להם לדעת על הדאפא ועל תלמידי הדאפא (המורה מחייך).

תלמיד: יש לנו רעיון. אנחנו חושבים על יצירת סרטי תעודה, שיכולים להיות פופולריים, על סין של ימינו ועל ההיסטוריה הסינית מהתקופה האחרונה, ונעשה את זה כדי לתקן את הרעיונות המוטעים שיש לאנשים על ההיסטוריה.

המאסטר: כן, אני יודע על הדברים האלה. אתם יכולים ללכת על זה ולעשות אותם.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לקבוע מהם החומרים ההיסטוריים הנכונים, ואיך אנחנו יכולים להסיק מהם את המסקנות הנכונות?

המאסטר: כשזה מגיע לעובדות ההיסטוריות, אם יש סרטים תיעודיים [שאפשר להתייחס אליהם], זה יהיה הטוב ביותר, כי הם לא יהיו שקריים. אם אתם לומדים על דברים באמצעות איסוף תיעוד ממגוון מקורות, אז אני חושב שתגיעו למסקנות הנכונות ביותר. דבר אחד שאתם צריכים להיות מודעים לו הוא שהדברים המפורסמים על ידי המק"ס השפלה כולם שקריים, אז אל תאמינו להם. כל השנים האלה, המפלגה השפלה הזאת רימתה את האנשים הסינים, רימתה את האזרחים מהשורה.

תלמיד: קיבלנו משובים חיוביים רבים כשעסקנו בהבהרת העובדות ובחשיפת הרוע לארגונים בתוך החברה בזרם המרכזי של החברה המערבית. יש אנשים ששאלו אותנו אילו פעולות ספציפיות הם יכולים לנקוט. מסיבה זו הקמנו קרן כדי לאפשר לאנשים בעלי מצפון, שאינם מתרגלים אבל מעוניינים לתמוך בנו, להיות מעורבים. יש לנו שאלה: אם מישהו רוצה לתרום כסף לתלמידי דאפא נרדפים, איך אנחנו צריכים לקבל תרומות כאלו לאותם תלמידים ולתאם את הדברים האלו? ואיך אנחנו צריכים לטפל בתרומות ובאיסוף כספים בעתיד?

המאסטר: דיברתי אתכם על זה בשלב מוקדם מאוד כשלימדתי את הפא. אמרתי שבטיפוח הדאפא אתם לא יכולים לאסוף כספים או לצבור דברים חומריים; אם תעשו כך זה רק יעודד החזקות, והדבר אינו טוב בכלל לטיפוח שלכם. נוסף לכך, אתם מטפחים בחברת האנשים הרגילים, אז אתם לא צריכים שאנשים רגילים יפרנסו אתכם. כמובן, יש לנו מספר תלמידי דאפא שהם נזירים או נזירות, אבל המצב שלהם ייחודי. אני מדבר כאן על דברים רק באופן כללי. אז בנסיבות אלו, אני אוסר לחלוטין כל איסוף כספים – אתם לא יכולים לגייס או לאסוף כספים מהמתרגלים, ואתם גם לא יכולים לגייס כספים מהציבור כמו שעושות דתות אחרות. אנחנו לא עושים שום דבר מהדברים האלה.

אבל המצב השתנה מאז תחילת הרדיפה ב-20 ביולי 1999. תלמידי דאפא צריכים כספים כדי להבהיר את האמת ולהציל ישויות חיות אבל ההכנסות האישיות שלהם מוגבלות והרדיפה נמשכת כבר זמן רב. יש צורך בכסף רב כדי לפתור את הבעיה הזאת ולחשוף את הרדיפה. לכל הפחות אתם צריכים כספים כדי להדפיס עלונים. ורשת הטלוויזיה, תחנות הרדיו והעיתונים, כולם דורשים כספים. גם דברים רבים אחרים, פרויקטים רבים, דורשים כספים. בהתחשב במצב הזה, אמרתי לתלמידי דאפא האחראים על פרויקטים מסוימים שאנחנו יכולים לבקש חסות רק מממשלות של ארצות שונות, מסוגים שונים של קרנות, או מתאגידים גדולים. אבל למעשה, הכוחות הישנים מפריעים בעוצמה ובלהט לדברים בעניין הזה. במהלך השנים האחרונות הייתה התעניינות רבה מאוד בהשקעות בסין, ומדינות רבות השקיעו שם, אז הם לא מעזים לתת לפאלון גונג שום תמיכה פיננסית מתוך חשש שהמק"ס עלולה להקשות על החברות שלהן. אז נראה שכאשר אינטרסים כלכליים מונחים על כף המאזניים הם בוגדים במצפון שלהם. במצב כזה, קשה מאוד לקבל מהם כספים.

רבים מהמתרגלים שלנו גילו בתהליך הבהרת האמת שלהם שאכן ישנם כמה אנשים טובים מאוד שכאשר נעשו מודעים לרשעות של הרדיפה הזאת, הציעו לתרום כסף למתרגלים. מה עלינו לעשות במקרים האלו? אני עדיין אומר לכם אותו הדבר: נסו כמיטב יכולתכם לא לגייס תרומות מהציבור, אל תעשו את זה. אם מישהו מתעקש מכל הלב להציע את התרומה, אז זה בסדר לקבל אותה, ואתם יכולים להשתמש בזה היכן שזה הכי נדרש והיכן שחסרים כספים. וזה מה שיש לומר בעניין הזה. אני לא מייעץ לכם לעשות את זה, אבל אם מישהו מתעקש באמת ובתמים להציע תרומה, אז לפעמים הם עלולים לחשוב שזה מוזר אם אתם לא מקבלים אותה. במקרה כזה, קבלו אותה. לפעמים אתם יכולים להציל אנשים רק כשהדברים שאתם עושים מובנים להם. אז אם אתם באמת נתקלים במצב כזה, פשוט קבלו [את התרומה].

אבל הקפידו על כך שהכספים יטופלו באופן הולם. אני יודע שהיו לנו בעיות עם ניהול הכספים של מספר פרויקטים ובמספר מקומות. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. אם יש אצלך בעיה בהיבט הזה, נראה לי שאתה לא רוצה יותר לטפח. כל האלוהויות מסתכלות עליך. אם למטפח יש הבעיה הזאת, זה חמור ביותר.

תלמיד: כיצד עלינו לטפל כיאות ביחסים בין מאמצי תמיכה בזכויות אדם שכוונתם להביא לסיום הרדיפה, לבין עידוד אנשים לבצע את "שלוש הפרישות?"^[2]

המאסטר: [באמצעות עידוד לבצע את] "שלוש הפרישות", אתם מצילים אנשים, מצילים ישויות חיות ומצילים את האנשים בסין. מחוץ לסין זו לא בעיה. כפי שאמרתי, כשכל הגוש הקומוניסטי המזרח אירופי המרושע התפורר, האנשים שם עשו את מה שהם היו אמורים לעשות – הם גרמו לו להתפורר. האנשים בסין עדיין לא נקטו בפעולה הזאת, אז כדי לנקות את עצמם עליהם לנתק את עצמם מהארגונים הרשעים של המק"ס המרושעת.

כפי שאמרתי קודם, תנועות לתמיכה בזכויות הן עניינם של אנשים רגילים, ופאלון גונג בהחלט אינה קבוצה פוליטית. הנושא הזה חייב להיות ברור במחשבה שלכם: בין אם מדובר באלו בסין שעברו לצד הטוב, או באלו שצעדו קדימה והשמיעו את קולם למען הפאלון גונג, זה משום שאלוהויות ארגנו להם לסייע לתלמידי הדאפא, ולבטח אין זה כך שתלמידי הדאפא אמורים לסייע להם. זו לא בעיה שאמצעי התקשורת שלנו יתנו להם סיקור רחב יותר ויביעו דאגה לשלומם. אבל אין עליכם להתבלבל בנוגע לעדיפויות שלכם, וגם אין עליכם להתבלבל בין מה שאתם אמורים לעשות לבין מה שאתם לא אמורים לעשות. הדברים האלו חייבים להיות ברורים לכם! אנחנו לא קבוצה פוליטית של אנשים רגילים, אז אתם לא יכולים להקדיש את עצמכם לחלוטין לדברים האלו. אבל אתם יכולים להשתמש באמצעי התקשורת שלכם כדי לדווח עליהם ולחשוף את הרדיפה. כמובן, יש אנשים שנרדפו ישירות מפני שהם צעדו קדימה והשמיעו את קולם למען הפאלון גונג. במקרה הזה אתם יכולים להפנות יותר תשומת לב ולתת סיקור נרחב יותר לסיפורים האלו; במיוחד אתם צריכים לעקוב אחר ביטחונם. אין בעיה לעשות כל אחד מהדברים האלו. המפתח הוא שחייב להיות ברור לכם – הקשיבו היטב עכשיו – זה בסדר שתעזרו להם לעשות דברים מסוימים, אבל חייב להיות ברור לכם שהדברים האלו קרו בשביל המטרה של לעזור לכם, ושטיפוח והצלת ישויות חיות הם העדיפות הראשונה שלכם (מחיאות כפיים).

תלמיד: האם אפשר לתרגם את הנוסחאות של חמשת התרגילים לשפות אחרות?

המאסטר: כשהם עבדו אז על התרגום לאנגלית, אמרתי שאין לתרגם את נוסחאות תיקון הפא. אז מדוע אי אפשר לתרגם אותן? נוסחאות תיקון הפא קשורות לצלילים בקוסמוס, לגורמים רבים בקוסמוס ולמסרים בקוסמוס. רק באמצעות הבעה בהירה והפעלה שלהם תיווצר ההשפעה העצומה המתרחשת מהעזרה המרוכזת של הקוסמוס. אם הצליל ישתנה לא תהיה להם השפעה כזאת. אלוהויות מבינות אותן, הן יודעות מה אתם אומרים אפילו כשאתם לא משמיעים שום קול ורק חושבים את זה. אבל אם אתם רוצים שתהיה לכם השפעה ישירה, זה לא יעבוד [אלא אם תפיקו את הצליל הנכון]. זו הסיבה לכך שאמרתי לכם לא לתרגם אותן.

בעצם, כפי שאני אומר מזה זמן מה, התרבות הסינית היא תרבות שאלוהויות הנחילו בקרב בני האדם. זו תרבות אלוהית למחצה. לכן לרבים מהמרכיבים של התרבות הזאת יש תוכן עמוק. השפות והכתב של קבוצות אתניות אחרות, לעומת זאת, לא קיימים בשמים. אבל הסימניות הסיניות דומות מאוד לאלו שבשמים. אופן הכתיבה שלהם זהה לזה שבשמים, אבל השילובים של משיכות הקולמוס שונים. הצורות הכתובות של השפות של קבוצות אתניות אחרות אינן קיימות בשמים. כשאנשים רואים אלוהויות שמימיות שמראות דברים מסוימים לבני אדם על ידי כך שהן כותבות משהו בשבילם בשפות של קבוצות אתניות מסוימות, זה בעצם שאלוהויות משנות בשביל בני אדם דברים למילים שהם יכולים להבין, זה הכול. בהיותה תרבות אלוהית למחצה, התרבות הסינית היא לא אלוהית לגמרי וגם לא לא-אלוהית לגמרי – היא ככה.

תלמיד: המקצועות שתלמידי דאפא אינם מבצעים לא יתקיימו [בעתיד], נכון? (הקהל צוחק), כמו למשל להיות סוכן חשאי? (הקהל צוחק).

המאסטר: נכון, כפי שאמרתי בעבר, סוכנים חשאיים לא יתקיימו בעתיד – העתיד שלהם בוטל. (מחיאות כפיים) באשר לשאלה האם מקצועות אחרים יתקיימו, עד כמה שאני יודע נראה שתלמידי הדאפא נמצאים למעשה בכל המקצועות. אני יודע שיש תלמידים בתפקידים ברמה נשיאותית, ויש תלמידים עם מעמד חברתי גבוה מאוד; זה רק שהם עושים דברים בצורה שונה. תלמידי הדאפא בסין הם בכל משלחי היד והמקצועות; בכל מקצוע יש אנשים שמטפחים דאפא.

תלמיד: היות שצל הרפאים המרושע של הקומוניזם הופיע לראשונה ב"קומונה הפריזאית", האם השורש שלו עדיין שם? האם הוא עדיין קיים במיוחד בפריז ובצרפת? ואיזו השפעה יש לו עכשיו?

המאסטר: השורש שלו איננו שם; השורש שלו היה בסין, אבל הוא כבר נעקר. כל צל הרפאים המרושע של המפלגה השפלה, כל הדרקון האדום והמרושע כבר נופץ. והגורמים שהוא ביסס מזמן בלבבותיהם של האנשים ובכל תחום תרבותי – כל הדברים האלו מנוקים גם הם, הם בתהליך של ניקוי. ובאשר ל[השפעה שלו על] ארצות אחרות, ובכן, אין לו השפעה ישירה על ארצות שאינן [נשלטות על ידי] המפלגה השפלה.

תלמיד: האם תוכל בבקשה לספר לנו יותר על התפקיד של אתר האינטרנט מינג-הוויי, ובמיוחד על התפקיד של מקביליו בשפות אחרות?

המאסטר: המאפיין העיקרי של מינג-הוויי הוא שהוא מדווח בעיקר על עובדות הרדיפה נגד תלמידי הדאפא בסין. הדיווחים האלו הם מידע ממקור ראשון החושף את הרוע, ויותר מ-99 אחוז – או אפילו עד 100 אחוז – מהמידע המדווח הוא מדויק. הוא שונה מכלי התקשורת האחרים, הרגילים. אתם יכולים לתרגם את העובדות [שהוא מדווח] לשפות שונות ולפרסם אותם באינטרנט. אם יש לכם היכולת והמשאבים, אתם יכולים לעשות את זה, ואתם יכולים ליצור אתרי מינג-הוויי בשפות שונות כדי שאנשים בכל רחבי העולם יוכלו לראות את התוכן היומי באתר מינג-הוויי.

תלמיד: האם יש באפשרותם של הכוחות הישנים לשתול ישויות שליליות בהכרות המשניות (פו-יואן-שן) של תלמידי דאפא?

המאסטר: אל תחשוב כל כך הרבה על הדברים האלו (הקהל צוחק). זה נכון שהכוחות הישנים ניצלו כל הזדמנות שהיא. הם עשו דברים נוראים אפילו לתלמידי דאפא שבאמת הדרכתי והובלתי בהיסטוריה. בכל זאת, כל עוד תלמידי הדאפא יכולים לנהוג לפי הדרישות לאימות הפא ולפי הדרישות של הדאפא, לא יהיו שום בעיות.

תלמיד: אם זה אפשרי, האם זה בסדר שתלמידי דאפא בסביבת אותו מתרגל ישלחו מחשבות נכונות ביחד כדי לשלול ולסלק לחלוטין את הדברים האלו?

המאסטר: זה משהו שכבר כלול כשאתם שולחים מחשבות נכונות ומנקים את עצמכם מגורמים רעים. התחלתם לעשות את זה לפני זמן רב.

תלמיד: האם המאסטר יוכל בבקשה לדבר על ההשפעה של המנגנונים שמוקמו על ידי החוגה של הכוחות הישנים על מאמציהם של תלמידי הדאפא להציל ישויות חיות?

המאסטר: יש חוגה בכל ממד, והחוגות הן למעשה ביטוי של הפא של הקוסמוס הקודם. הן קיימות מהמיקרוקוסמי ועד המאקרוקוסמי; כלומר, החוגות האלו קיימות מהממדים המורכבים מחלקיקים מיקרוקוסמיים ועד לממדים המורכבים מהחלקיקים הגדולים ביותר שהם ברמת פני השטח. ויש להן ציר. זה ביטוי של הפא של הקוסמוס הקודם. זה לא יהיה כך בעתיד. (המורה מחייך) זו הסיבה לכך שאני יכול לספר ליצורים החיים על זה. אבל הם יצרו חוגה מיוחדת לתיקון הפא, והם עשו דברים מסוימים בגניבה בכל ממד. הם אפילו עירבו את אנשי העולם, ושתלו חוגה כזאת בגופם של בני האדם. זו הסיבה לכך [שכשהחוגה] זזה, מתרחשים שינויים במצב העניינים של בני האדם על כדור הארץ. זה בדיוק משום שהדברים האלו פועלים. במהלך תיקון הפא כל הדברים האלו בתהליך של ניקוי, אז הם כבר לא משחקים תפקיד מכריע.

תלמיד: כיצד הבשלות, המושגת מתהליך חישול, של תלמידי הדאפא ככלל קשורה לסיום של תיקון הפא?

המאסטר: כפי שנראה נכון לעכשיו, נראה שבאופן בסיסי הם מתקדמים במקביל.

תלמיד: אם סוכנים חשאים מרושעים פורצים לבתינו, האם אנחנו יכולים להגן על עצמנו? (הקהל צוחק)

המאסטר: כן, זה בסדר שתגנו על עצמכם. אבל למעשה, כשיש לכם מחשבות נכונות חזקות מאוד אתם יכולים אפילו לשתק אותם (מחיאות כפיים). אבל אם כמטפח, במקום זאת, הלב שלך אינו טהור וחסרות בו מחשבות נכונות, ואתה פוחד בפנים, אז לא תוכל לגרום לזה לקרות.

תלמיד: כיצד "התזמורת הצועדת של הארץ השמימית" מצילה ישויות חיות? האם תוכל לתת לנו בבקשה איזו שהיא הדרכה מפורשת על כך? (הקהל צוחק)

המאסטר: כיוון שאתם מתעניינים אספר לכם על זה. (מחיאות כפיים) אתם יודעים, כשהתזמורת השתתפה בצעדות בניו יורק באזור צ'יינה-טאון ובאזור פלאשינג, בשני המקרים ראיתי את המראה הזה: כשהתזמורת ניגנה, האנרגיה שהם פלטו הייתה אדירה. בין אם זו האנרגיה שנפלטה, הצלילים שהֵפקְתם או המוסיקה והתווים עצמם, לכולם הייתה ההשפעה של אימות הפא ושליחת אנרגיה.

באותו יום במהלך המצעד בצ'יינה טאון אין-ספור האלוהויות בכל ממד של הרקיעים – האלוהויות מילאו את השמים – היכו בתופים צבאיים. וחיילים וגנרלים שמימיים רבים עד מאוד הסתערו קדימה. והאנרגיה שנפלטה כשתלמידי הדאפא ניגנו בכלי הנשיפה הייתה חזקה מאוד. ראיתם בסרטים איך גלי ההדף הנוצרים מפיצוץ של פצצת אטום הם עצומים, נכון? ובכן, [האנרגיה שנפלטה] הייתה אפילו חזקה יותר מזה (מחיאות כפיים). זה משום שמרכיבי האנרגיה שנפלטו על ידי תלמידי הדאפא היו גדולים יותר מאטומים, והחלקיקים בכל רמה שלה היו כולם חזקים מאוד. במילים אחרות, באותו הזמן, בכל פעם שהצליל הגיע, אזור גדול כוסה באור בהיר. לפיצוץ של פצצת אטום לוקח זמן מה להסתיים, ואז גלי ההדף יוצרים סופת אבק ענקית, נכון? והאזור הופך לנקי רק אחרי שסופת האבק שוככת. [במקרה שלנו] האזור הפך מיד לנקי. ואז הרחק מהאורות הבהירים הייתה כמות עצומה של עשן ואבק מהפיצוץ, וכשהמוסיקה המשיכה להתנגן האורות הבהירים התעצמו במהירות. במהרה האזור שוב נעשה נקי, ועשן ואבק עלו ברציפות במרחק. כל מקום שהאורות הבהירים הגיעו אליו הפך לנקי.

זו הסיבה לכך שכשהתזמורת התקדמה במורד הרחובות בצעדה, האנשים הרבים שהסתכלו – ואני התבוננתי במחשבה של האנשים הרגילים האלו – היו ביסודו של דבר חסרי תחושה (הקהל צוחק). והאנשים הסינים פשוט התבוננו, חסרי הבעה. המחשבה שלהם הייתה ריקה. "מה קורה" [הם תהו]. כל המחשבות הרעות שלהם נוקו, ולאחר מכן הם התחילו לחשוב מחדש (מחיאות כפיים) ואמרו: "וואו, פאלון גונג כל כך מדהים!" (הקהל צוחק) היו אנשים שאמרו: "וואו, איך פאלון גונג פתאום הקים תזמורת גדולה כזאת בארה"ב?" (הקהל צוחק) זו נחשבת כתזמורת גדולה אפילו לארה"ב. [האנשים הרגישו] שלפתע פתאום כל כך הרבה אנשים הופיעו כשהם מנגנים בכל כלי הנשיפה האלו! ובמיוחד בלט שהתזמורת הורכבה בעיקר מפנים סיניות. היה מספר קטן של תלמידי דאפא מערביים, כך שמרבית הפנים היו סיניות. אז כל האנשים הסינים בצ'יינה-טאון חשבו על זה אחרי שהם ראו את זה, ולמעשה הרגישו [שהתזמורת] גרמה לאנשים הסינים להיראות טוב (הקהל צוחק). כלומר, הדברים העוינים במחשבה שלהם נעלמו. המחשבות שמילאו תפקיד שלילי נעלמו. [לתזמורת] באמת הייתה ההשפעה הזאת. זה באשר [לצופים] הסינים. זה היה מחזה יוצא דופן למדי גם למערביים – הם מעולם לא ראו משהו כזה בעבר. [הם הרגישו ש]תזמורת גדולה לפתע פתאום הופיעה, עם כל כך הרבה פנים סיניות! אנשים רבים הריעו וצעקו "הדרן!" כך שההשפעה הייתה גדולה.

כמובן, בתזמורת יש תלמידי דאפא גם מקבוצות אתניות אחרות, וגם הם יוצאים מן הכלל, כיוון שתלמידי דאפא הם גוף אחד. כשהמתרגלים שהם חלק מהתזמורת ניגנו, הם התרגשו למעשה בעצמם. הם הרגישו שזה באמת היה מקודש.

תלמיד: האם הגאלה של השנה הבאה תוכל לערוך סיבוב הופעות ברחבי העולם?

המאסטר: הדברים של השנה הבאה יהיו תלויים במצב. אם המשאבים הכספיים שלנו לא יהיו גדולים כל כך, זה יהיה בלתי ניתן להשגה. אתם יודעים, זה יקר מאוד למאה או לכמה עשרות אנשים לנסוע.

תלמיד: לאחר שהושפעו על ידי המק"ס, מספר פקידים בחברה המערבית פעלו בצורה גרועה. כשאנחנו מבהירים להם את העובדות האם נוכל לומר להם שהם מתנהגים יותר כמו פקידים של המק"ס מאשר פקידים במדינה דמוקרטית?

המאסטר: ודאי, זה בסדר. קשה לומר על מי צל הרפאים המרושע של המק"ס הנתעבת עלול לשלוט. זה יכול להיות פקיד מערבי או פקיד סיני. כשהמחשבה של האדם נמצאת בקו אחד עם שלו, הוא ישלוט בו או בה.

תלמיד: האם עלינו להאמין שהפא ייתן לנו חוכמה? האם לימוד בקורסים רגילים יהיה שווה את ההשקעה? לאחרונה נתקלתי במספר בעיות עם פרויקט הכתיבה שלי, אני תוהה האם אני צריך לשפר את כישורי הכתיבה שלי או האם יש סיבות אחרות.

המאסטר: אם מה שאתה יוצר הוא על הנתיב הנכון יהיו פחות קשיים; אם הוא לא על הנתיב הנכון, זה יהיה קשה יותר. או, כשיש בעיה עם ההבנה שלך לגבי משהו יהיו יותר קשיים; וכשאין בעיות בהבנה שלך, זה יהיה פחות קשה. זה בטוח. תלמידי הדאפא חוללו ניסים רבים. אתה יכול ללכת וללמוד דברים מסוימים. זו לא בעיה כמובן. אבל אם אתה מתכנן להשקיע זמן רב – נאמר חודשים או שנים – כדי ללמוד משהו ואז לחזור לאמת את הפא, אז הייתי אומר שהדברים יסתיימו עד אז (הקהל צוחק) ואז למדת אותו לשווא. זו הסיבה שאני חושב שבנוגע לנושאים מסוימים עליך לחשוב על זה ולאמוד את הדברים בעצמך. כתלמיד דאפא אתה צריך לחשוב על הדברים האלה כמו מטפח.

תלמיד: האם "תשעת הדיונים" חשובים לאנשים הווייטנאמים? האם וייטנאמים צריכים לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית?

המאסטר: בין אם זה וייטנאם, קובה או צפון קוריאה – כשהמשטר הקומוניסטי של סין ייפול, גם הן יפלו. הקיום שלהן תוכנן כדי לנפח קצת את המורל של המק"ס. אם המק"ס באמת הייתה נשארת לבדה, אנשי [המק"ס] האלו לא היו יכולים אפילו להרים את ראשם בפני העולם. האמת היא שזה תכנון של הכוחות הישנים. מה שחשוב לתלמידי הדאפא זה לטפח את עצמם; זה [רק] משום שהמק"ס הנתעבת החלה לרדוף את הפאלון גונג שתלמידי הדאפא – בתגובה לרדיפה של המק"ס הנתעבת – חושפים אותה ומפרקים את הרדיפה שלה. השורש הוא בסין. כשהגורמים של המק"ס מתפוררים, כל האחרים האלו יתפוררו. אין צורך לעשות שום דבר בנוגע אליהם באופן מיוחד. אף על פי שכל אלו הן חברות תחת שליטת המפלגה הנתעבת, לא התרחשה שם שום רדיפה נגד תלמידי דאפא. אז אתם לא צריכים לתת להן עדיפות. בעתיד, כשהמק"ס תתמוטט, כולן יתמוטטו וזה יהיה הסוף שלהן. אז כרגע לא ניגע בהם.

תלמיד: תלמידי דאפא רבים יצרו יצירות אמנותיות מצוינות רבות כמו מוסיקה, פואמות ושירים, האם אנחנו יכולים להציג אותן לציבור הרחב לאחר מספר שיפורים וליטושים אמנותיים?

המאסטר: זה רעיון טוב, כמובן. אם כל האנשים יתחילו לשיר את השירים שלנו או את המוסיקה שלנו, האם זה לא יהיה נפלא? אם המוני אנשים ברחבי העולם, כולל האנשים בסין, היו לובשים חולצות טי-שירט שכתוב עליהן "פאלון דאפא נפלא", הייתי אומר שהמק"ס הנתעבת באמת תהיה אובדת עצות מה לעשות (הקהל צוחק). יש אנשים שהציעו לכתוב "פאלון דאפא נפלא" או "לפרוש מהמפלגה" על הרֶנְמינְבִּי^[3] (הקהל צוחק). אני חושב שזה רעיון מצוין (מחיאות כפיים). אתה לא יכול לזרוק כסף, ואתה לא יכול להרוס אותו (הקהל צוחק).

תלמיד: כל תלמידי הדאפא מרובע האי-דיאן של בייג'ינג שולחים את ברכותיהם למאסטר. מאסטר, אנחנו מתגעגעים אליך מאוד! (המאסטר: תודה לכם!) (מחיאות כפיים). מאסטר אנא היה סמוך ובטוח שנעשה לבטח היטב את שלושת הדברים ונעמוד בציפיות של המאסטר הנכבד שלנו! (המאסטר: אני מאמין לכם) (מחיאות כפיים).

המאסטר: אם זה היה נאמר לפני כמה שנים, אז הייתי חושב שהמתרגלים מנסים לעודד אותי (המורה מחייך). עכשיו אני חושב שזה נכון, ואני מאמין לזה.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להציל הומוסקסואלים ביעילות רבה יותר?

המאסטר: הם ישויות חיות, אז תצילו אותם בדיוק כמו את הישויות החיות הרגילות האחרות. תצילו אותם אם אתם יכולים, ותתייחסו אליהם בדיוק כמו לכל אחד אחר. ככל שאתם מתייחסים אליהם יותר כאל קבוצה מיוחדת כך פחות תוכלו להציל אותם. פשוט תצילו אותם כמו שהייתם מצילים כל אדם אחר. תצילו אותם אם אתם יכולים. אם אתם לא יכולים, אז אתם לא יכולים.

תלמיד: בווידאו של הוראת התרגילים שהוקלט בעבר, יש קטע וידיאו שבו המאסטר מלמד את הפא ב"אוניברסיטה לביטחון הציבור [הסינית העממית]" כאשר הדגל של המפלגה המרושעת תלוי מאחור באודיטוריום. האם עלינו להסיר אותו באופן כלשהו? או שאנחנו צריכים להשאיר אותו כתיעוד היסטורי?

המאסטר: זה בסדר להסיר אותו. [הוא היה שם] משום שבזמנו באמת לא רציתי להתייחס אל המק"ס כאל הדבר המרושע ביותר ולהרוס אותה, כיוון שלכל הישויות ניתנת הזדמנות. היות שהמק"ס השפלה רדפה את הפאלון גונג היא הפכה לשד מרושע ביחס לכל הישויות בקוסמוס. וזו הסיבה לכך שצריך להרוס ולהסיר אותה – זו הבחירה שלהם עצמם.

תלמיד: האם תלמידים באזורים אחרים צריכים להציע תמיכה לצ'יינה-טאון של סן פרנציסקו כפי שהם עשו בעיר ניו יורק?

המאסטר: אני חושב שאם לתלמיד יש היכולת והתנאים המתאימים, אז הוא או היא יכולים ללכת ולהושיט עזרה. דנתי בזה עם המתרגלים האחראים בסן פרנציסקו.

תלמיד: מישהו קיבל את הפא ופרש מהמפלגה, אבל מתוך פחד הוא היה חסר כבוד לדאפא ועכשיו הוא נפטר. האם לאנשים כאלה עדיין יש עתיד?

המאסטר: זה תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה. לגבי תלמיד דאפא, פרישה מהמפלגה אינה הדבר החשוב ביותר; להציל ישויות חיות ולגרום לישויות חיות לפרוש מהמפלגה זה בעצם [הדבר החשוב ביותר]. באשר לשאלה אם לאדם כזה עדיין יש עתיד, ובכן, לעובדה שהוא קיבל את הפא אבל לא אימת את הפא מתייחסים כאל החשובה ביותר.

תלמיד: כל מי שראה את הגאלה השנה אמר שהיא הייתה טובה. האם אנחנו יכולים לבקש מהתלמידים בסין להפיץ אותה באופן נרחב ובדרך זו לגעת בלב ובנפש של מספר גדול של ישויות חיות?

המאסטר: כן, אתם יכולים לעשות זאת.

תלמיד: מאסטר, אמרת שהכוחות הישנים חיבלו ב-80% מהדברים שהוחלטו בתקופה פרהיסטורית. האם זה ישפיע על כמה נפלא ביותר, הרמוני ובלתי ניתן להריסה לנצח יהיה הקוסמוס העתידי – כפי שהוא נועד להיות במקור?

המאסטר: מה שהם הרסו היו רק דברים שתוכננו. הם לא יכולים לראות כיצד נראה הקוסמוס החדש אפילו אם הם רוצים. חוץ מזה, אחרי שתלמיד דאפא משלים את הטיפוח שלו והופך לאלוהות או לבודהא, כשהוא רוצה ליצור עולם משלו, הוא יכול לעשות זאת באמצעות מחשבה אחת בלבד, משום שהפא שלו כבר הוקם. אז אף אחד [מהדברים שהעלית] אינו מהווה בעיה, ואלו כולם דברים טריוויאליים. באשר לכמה הם הרסו וכמה הלך לאיבוד, הכול תלוי בשאלה אם משהו הוא רצוי. אפשר ליצור כל דבר רצוי, אפילו עד כדי כך שהוא משוחזר לחלוטין, ללא שמץ של הבדל.

תלמיד: לפני כחצי שנה מספר תלמידים התחילו פרויקט. אבל משום שהאחראי/ם לא סילק את הקנאה שלו התרחשה הפרעה, והקשתה מאוד על התלמידים האחרים המעורבים להתוות את הנתיב שלנו. במשך התהליך, הגישות שנקטו בהן והטקטיקות שהשתמשו בהן היו די נוראות, והן היו נגועות בתרבות המפלגה. בנוסף, [רוב חברי הצוות] תמיד הסתמכו על האחראי/ם ועל אגודת הדאפא, ועובדה זו גרמה לכך שיהיו להם אי הבנות חמורות אף יותר עם שאר הקבוצה. באותו זמן לא הסברתי רבים מהדברים משום שכפי שהבנתי אז הדבר לא היה רק כדי שאני אטפח, אלא גם כדי שעמיתיי המתרגלים יטפחו. אבל לא הצלחתי להבין שהרוע מתחרה בנו במרוץ נגד הזמן. כל הדברים האלו הביאו למצב הקשה שיש לנו עכשיו, ואני לא יודע מה לעשות.

המאסטר: עליך לבחון יותר אם החשיבה שלך נכונה. במהלך קונפליקט, ככל שההתנהגות של האדם השני כלפיך עוינת יותר, כך קל לך יותר לחשוב שהוא טועה – "הוא בטוח טועה". טיפוח הוא דבר מורכב מאוד, והדבר הקשה ביותר הוא להיפטר מההחזקות האנושיות. נסה להשקיע יותר מאמץ להתבונן פנימה לתוך עצמך, ופשוט חפש את ההחזקות שלך. כולם צריכים לבחון את עצמם ולנסות לעבוד היטב זה עם זה. זה הדבר החשוב ביותר.

זה בסדר להעלות מספר הצעות הגיוניות בנושאים מסוימים ספציפיים. אבל עליך גם לשקול האם הנקודה שאתה רוצה להעלות מתאימה למצב הכללי. גם לאחראי יש האתגרים שלו. כשאתה לא בנעליו, אתה לא רואה את הדברים מנקודת המבט שלו. רבים מהמתרגלים שלנו הגיעו ישר מהעולם האקדמי, והם מעולם לא עשו שום עבודה ניהולית; חסר להם הניסיון הזה. אז הובלַת פרויקט היא מבחן עבורם. יתר על כן, קראתי את המכתבים שמספר מתרגלים כתבו לי. אף על פי שהמכתבים דיברו על בעיות של אנשים אחרים, מה שהצטייר בין השורות היו ההחסרות בטיפוח של הכותב עצמו. לחלקם היו עדיין החזקות חזקות מאוד, חלקם אפילו היו די קיצוניים, וחלק דיברו אליי עם הלך מחשבה אנושי, כשהם נותנים פורקן להתמרמרות שלהם. על המתאמים להקשיב להצעות סבירות, ואלו שאינם בתפקיד של אחראים חייבים לשתף פעולה היטב בדברים. אתם מטפחים, אתם לא עושים איזו שהיא עבודה רק בשביל לעשות את אותה עבודה.

כמובן, אתם עדיין צריכים להשמיע את דעותיכם או להפנות את תשומת הלב לכל בעיה שאתם רואים כשזה הדבר הנכון לעשות. אבל עליכם להתנהג כמו תלמידי דאפא בכל דבר שאתם עושים. אלו מביניכם שמתאמים פרויקט צריכים, כמו אחרים, לבחון את עצמכם כשאתם שומעים [ביקורת או דעות שונות], ועליכם לטפח את עצמכם היטב בדיוק כמו שאחרים צריכים. רק אז הדברים שאתם עושים יהיו מקודשים.

תלמיד: תלמידי דאפא מהעיר זי-יאנג ומהעיר צ'נג-דוּ שבפרובינציית סי-צ'וּאן, יי-לי מהאזור האוטונומי שין-ג'יאנג, העיר חארבין, העיר נאן-ג'נג, העיר נאן-נינג שבפרובינציית גואנג-שי, העיר יי-צ'אנג והעיר הואנג-גאנג בפרובינציית הוּ-ביי, העיר ג'יאה-יוּ-גואן שבפרובינציית גאן-סו, ליו-ג'יאה שבפרובינציית ליָאו-נינג, קאי-אן שבפרובינציית ג'י-לין, העיר האנג-ג'ואו, פרובינציית שאן-שי, העיר שאוֹ-גואן, העיר פו-ג'ואו, העיר ג'י-אן, אלבמה, יוסטון וסיאטל בארצות הברית, בית הספר לריקוד פיי-טיאן, טורונטו שבקנדה, סינגפור, ניו זילנד, יפן וצ'י-בא שביפן שולחים את ברכותיהם למאסטר הנפלא והרחום שלנו!

המאסטר: תודה לכולכם! (מחיאות כפיים) באופן בסיסי, תלמידי הדאפא בסין ואלו במקומות אחרים מתקדמים עכשיו באותו קצב. היה פער מסוים בעבר – במיוחד לפני מספר שנים הפער היה גדול למדי. לאחרונה ראיתי שתלמידי הדאפא בסין הפכו ליותר ויותר בשלים ורגועים. בעניין זה, אם כן, תלמידי הדאפא מחוץ לסין – כלומר תלמידי הדאפא באזורים אחרים של העולם ושל קבוצות אתניות אחרות – בואו נוודא שאתם לא נשארים מאחור ביחס לתלמידי הדאפא בסין (מחיאות כפיים). עליכם לעבוד קשה!

תלמיד: מאסטר, פעילי דמוקרטיה בתוך ומחוץ לסין תומכים בשביתות הרעב שנפתחו בסין אשר קוראות לזכויות. האם על תלמידי הדאפא בסין לקחת בהן חלק כדי לתמוך בחופש האמונה של תלמידי הדאפא?

המאסטר: כפי שאמרתי מוקדם יותר, טיפוח והצלת ישויות חיות הם בעדיפות הראשונה בשביל תלמידי הדאפא – אלו הם דברים שעליהם לעשות. באשר להתרחשויות שציינת, הן למעשה נועדו לעזור לתלמידי הדאפא. כמובן, כשעורך דין שעתר בשם תלמידי דאפא נרדף על ידי המפלגה השפלה, עלינו לתת תמיכה. זה בסדר לעזור להם בדברים מסוימים, אבל אתם צריכים לוודא שאתם לא מפריזים. אתם לא קבוצה פוליטית. אתם מטפחים.

תלמיד: מספר מתרגלי דאפא מערביים הקדישו את עצמם לגמרי לעבודה על עיתון "האפוק טיימס" בשפות מערביות, עד כדי כך שאפילו אין להם זמן להשתתף בפעילויות האחרות שמאורגנות על ידי תלמידי דאפא או בוועידות פא. מספר מתרגלים עמיתים סינים חושבים שהתלמידים המערביים תקועים בגלל שיש להם החזקה לעשיית דברים. מאסטר, כשיש לנו יחסית מספר גדול של אירועי דאפא חשובים שמתרחשים, האם אנחנו יכולים להקפיד פחות על איכות העיתון ולהכין אותו במהירות (הקהל צוחק), כך שנוכל לקחת חלק בפעילויות אחרות?

המאסטר: כולם צחקו. אם אתם לא מבטיחים את האיכות שלו, האם הוא עדיין יכול למלא תפקיד טוב בהצלת ישויות חיות? (הקהל צוחק) אתם לא יכולים לעשות את זה. אז מה צריך לעשות? כרגע יש לנו אתגרים. אבל אולי האתגרים הם זמניים. חסרים לנו משאבי אנוש ומשאבים כספיים, אז לבטח יהיה לנו רק מספר קטן מאוד של תלמידי דאפא שעסוקים בעבודה על זה. המאסטר מודע מאוד לזה. למעשה, בעבר המהדורה הסינית של "האפוק טיימס" גם הייתה כך. אבל זה לא יהיה כך לנצח. דברים מסוימים עלולים להתעכב באופן זמני לתקופת זמן, או שאתם יכולים להעלות דרך לפתור [את האתגרים] בכך שתעזרו זה לזה. בקשר לדברים הספציפיים האלו, אני חושב שעליכם לפתור אותם על ידי כך שתדונו עליהם ביניכם.

תלמיד: כל תלמידי הדאפא מלאנג-פאנג, פרובינציית הה-ביי, שולחים את ברכותיהם למאסטר! התלמידים מתגעגעים מאוד למאסטר!

המאסטר: תודה לכם! אני מודה לתלמידי הדאפא באזור לאנג-פאנג! (מחיאות כפיים)

תלמיד: בסין יש תלמידים ששוב ושוב נכלאו באופן בלתי חוקי ונרדפו באמצעות עינויים, אבל הם נותרו יציבים ונחושים; בעוד שיש תלמידים אחרים שעדיין לא הצליחו לצעוד קדימה בין אם משום שהם הרגישו חסרי אונים לגבי הרדיפה, ובין שהם חיפשו נוחות. מאסטר, האם התלמידים שנרדפו שוב ושוב מקריבים וסובלים עבור התלמידים שלא יכולים לצעוד קדימה?

המאסטר: אין זה כך. טיפוח אישי הוא עניין של האדם עצמו. עשו את מה שאתם יכולים כדי לראות מה קורה אצל אלו שלא צעדו קדימה, ונסו לעזור להם.

תלמיד: התמדה וכוח רצון הם משהו טבוע וקבוע מראש. כוח הרצון שלי חלש. כשאני חושק שיניים ומחליט להשקיע מאמץ, אני יכול לפעול היטב במשך מספר ימים, אבל לא לזמן רב. אני מתוסכל מזה מאוד, ואני לא יודע מה הבעיה שלי. השקעתי מאמץ בלימוד הפא ובשינון הפא, אבל לא ראיתי שום שיפור. האם זה בגלל שהמחשבה על שיפור כוח הרצון שלי באמצעות לימוד הפא היא צורה של לרדוף אחרי דברים, או האם זה מפני שלא למדתי מספיק את הפא? אם הסיבה הבסיסית היא שאני לא מוקיר את עצמי, האם יש עדיין תקווה עבורי?

המאסטר: אם זה תלמיד דאפא שמטפח את עצמו טוב מאוד ומצליח להבין באופן רציונלי מהו הדאפא, אז הוא לבטח ישקיע מאמץ ניכר לעבוד על זה ולא ירפה. עם זאת, אלו שאינם נחושים גם כן לומדים את הפא, והם יודעים שהפא טוב מאוד, אבל המחשבה שלהם אינה מושתתת על הפא ואין להם מחשבות נכונות שופעות. אז באופן טבעי ההבנה שלהם אינה גבוהה; כלומר, הם לא יכולים באמת להבין עד כמה יקר ערך הוא הפא. בגלל זה הם לא כל כך בעלי מוטיבציה.

תלמיד: האם אכילת דג נא זו הריגה?

המאסטר: אכילת דג שאנשים אחרים הרגו, כולל אכילת דגים לא מבושלים, אינה נחשבת כהריגה. אבל בעבר כולם הכירו את האמירה הזו: "אתה תשלם על כל מה שאתה אוכל". לגבי אנשים רגילים זה בהחלט כך. כל מה שאדם עושה, הוא יצטרך לשלם על כך. כך רוצח ייהרג בחיים הבאים שלו או שהוא ילך לגיהינום. אבל זו אינה בעיה עבור תלמידי דאפא. היום במיוחד, כשהדאפא מופץ בין אנשים רגילים, בדברים כאלה צריך לטפל. במילים אחרות, הטיפוח של תלמידי הדאפא לקראת השלמות הוא ראשון במעלה, בעוד שהנזק שהם גרמו לאחרים והעוולות שהם עשו בעבר מפוצים באמצעות הפיכת הדברים האלו לגורמים שעוזרים להם להשתפר במהלך הטיפוח לקראת השלמות, ו/או הם ייושבו באמצעות מזל טוב [לנושים].

במילים אחרות, החובות והעוולות שחייבים צריכים להיות מוחזרים עם מזל טוב ו/או שבמהלך הטיפוח של האדם לקראת השלמות יש להציל [את הישויות שהושפעו] – זה בטוח. המאסטר עשה את זה כשהוא תכנן נתיב טיפוח לכל תלמיד דאפא; תכננתי [את התשלום עבור] העוולות וכיוצא באלה. בעתיד, כשתטפח לשלמות ותהפוך לאלוהות, חלק מהם יהיו ישויות חיות בגן העדן שלך. ישות חיה בגן עדן של אלוהות היא כמובן אלוהות גם כן. היא – ישות מרמה נמוכה – תגיע לגן עדן בצעד אחד. כשישות עוברת מחזורים של גלגול נשמות בעולם האנושי, כשהיא מתגלגלת בתוך קשיים לא משנה כמה נפלאים החיים שלה, ולא משנה כמה היא מבורכת – הרמה שלה לא עולה. להפוך ברגע לישות ברמה גבוהה – ובכן, כל אחד ירצה את זה! האם לא סיפרתי לכם בעבר סיפור על טיפוח? אמרתי שהיה נזיר בודהיסטי שנשא דרשה מהכתבים במקדש, וראה שתי ציפורים עומדות על אדן החלון, לא רוצות לעזוב. אז הוא אמר להן: "אם שתיכן רוצות להקשיב לכתבים הבודהיסטים, תתגלגלו כבני אדם ואז תבואו ותקשיבו". ואז שתי הציפורים פתאום ברחו, פגעו בגזע עץ מחוץ למקדש ומתו (המורה מחייך). עשרים שנה מאוחר יותר, שני גברים צעירים באו ורצו להפוך לנזירים. ( המורה מחייך). אני רק מבהיר פה נקודה. כשישות יודעת שהיא יכולה ללכת לממלכה שמימית, שום דבר לא יכול להשתוות לזה, והיא תהיה מוכנה למות בשביל זה. כשאתה עומד לקבל מזל טוב ענק כל כך בתמורה לעוולות שנעשו לך, כמובן שתתלהב.

לגביכם, כתלמידי דאפא, כל דבר שהייתם חייבים בעבר יוחזר וייושב באמצעות הענקת מזל טוב לישויות חיות. יש אנשים שיכולים עכשיו לחשוב: "בסדר, אז לא אדאג יותר לגבי מה שאני עושה, אפילו אעז להרוג אנשים". לא, אתם לא יכולים להיות ככה! אתם מטפחים חמלה, ועשיית מעשים טובים עבור ישויות חיות היא חלק מהטיפוח שאתם עושים כתלמידי דאפא. אם באמת היית הורג אנשים, מצית בזדון ועושה דברים רעים, אז לא היית מטפח, וקל וחומר שלא היית יכול להגיע לשלמות; ואז לא תחול הענקת מזל טוב ליצורים החיים האלה. כמו כן, המצוקות בטיפוח שלך נועדו לשלם על חובות הכאב הנפשי שאתה חייב, אז הקושי המוגדל עלול לגרום לך שלא תוכל לטפח, ואז לא תוכל לטפח הלאה. התייחסתי רק לדברים שהיית חייב לפני שהתחלת את הטיפוח, ולמה שנובע מכך שאתה צריך לשמור על חיים נורמליים בזמן שאתה מטפח.

אז לגבי אכילת מאכלי בשר נא, זה הגרוע ביותר. אני זוכר שיהוה אמר לאנשים שהוא יצר: "אתם צריכים לאכול אוכל מבושל". לגבי בני אדם, צריך לבשל בשר לפני שאפשר לאכול אותו. מדוע זה כך? גם מטפחים בעבר ראו את זה: כשאדם או בעל חיים מת, התאים של הגוף שלו לא מתו. ולפני שהתאים האלו מתים, הנפש של כל תא נושאת את הדמות שלו. האם המדע של היום לא גילה את זה גם כן? כשעושים חתך בעכבר לבן קטן התמונה [של תאי הרקמות שלו] שמוצגת על מסך באמצעות סיב אופטי נושאת את הדמות של העכבר הלבן הקטן. זה אומר שהבשר הנא שאתה אוכל הוא קבוצה גדולה של בעלי-חיים חיים.

אולם בתוך בשר מבושל לא קיימות הנשמות האלו. אבל אם זה בשר נא, מה קורה כשאתה בולע אותו לתוך הקיבה שלך? זה אותו דבר כמו לשים בעלי-חיים חיים בקיבה שלך. היות שהם קטנים מאוד אתה לא תרגיש שום דבר שונה לעת עתה, אבל במשך הזמן הדבר יוביל למחלה חמורה, הוא יגרום לתגובות. היות שהגוף האנושי הוא מיוחד והמבנה שלו הוא כמו של היקום, הוא נקרא יקום קטן. כשהדברים שאתה אוכל לא יכולים להתגלגל החוצה משם, הם יישארו בבטן שלך ובמשך הזמן התרעומת והקארמה הנובעים מכך יהפכו את זה לקרקע פורייה למחלות. תצטבר הרבה קארמה. אחר כך יהיו לך בעיות בקיבה, ובמקרים החמורים עד כדי מחלות של הקיבה, כיב קיבה, סרטן הקיבה... כל דבר אפשרי. בסין ראיתי אנשים שותים דם נחשים טרי. אבל כל חלקיק של כל תא של הדם הזה היה נחש, אז האם ייתכן שבליעת כל הנחשים האלו לתוך הקיבה שלך יכולה לעשות לך בכלל טוב? (הקהל צוחק) דבר חומרי יכול להיספג ולהשתנות באמצעות תפקודי הגוף האנושי, אבל הרוח שלו תישאר בקיבה שלך. הלא כן? בגלל זה אתם צריכים לוודא שאתם לא אוכלים שום סוג של בשר נא. בימינו יש אנשים שאוהבים מאוד לאכול דגים במצב נא. גם זה נורא. זה בהחלט לא איזה תרבות של אוכל. זה נורא. אז אתם לא יכולים לאכול [מאכלים של בשר] נא – בהחלט אל תעשו זאת. כמטפחים על אחת כמה וכמה אין עליכם לחלוטין לאכול שום סוג של בשר נא.

לעומת זאת, כפי שאמרתי, כשדברים מבושלים היטב הם מתים, נכון? הנשמות נעלמו ומה שיש בפני השטח הוא רק חומר חומרי. מטפחים יכולים לטפח ולחיות כאן רק כשהם יכולים לקיים את חייהם. לבני אדם יש דרך בה הם אמורים לחיות, וכל עוד הם נוהגים לפי דרכי החיים הנורמליות שלהם, מעט מאוד קארמה מיוצרת; וזה נכון אפילו יותר למטפחים. למטפחים זו לא בעיה להיפטר מסוג כזה של קארמה [הנגרמת מחיים נורמליים], וזה לא הכרחי שהם ישלמו אותה בחיים הבאים שלהם. אם אתה משיג שלמות ואלוהיות בחיים האלו, המאסטר שלך יעזור לך ליישב את זה, וגם תסיר את זה בהדרגה במהלך הטיפוח שלך. לפיכך, דבר זה מהווה חלק מהבעיות והסבל שאתה חווה בתהליך הקשה של טיפוח עצמך. אז אל תדחף את הדברים האלה הצידה. כפי שאמרתי רק לפני רגע, [יש מתרגלים] שלא יכולים לקבל את זה כשמשהו שלילי נאמר עליהם, והם לא יכולים לקבל שום ביקורת. אתה צריך לדעת שכשהדברים האלו קורים זו הקארמה שלך שפועלת.

תלמיד: האם הכרחי שכל אחת מהערים הטייוואניות טאי-פּיי, טאי-צ'ונג וקאו-סיונג תערוך מופע גאלה של ראש השנה? האם זה לא ישפיע על הבהרת האמת לסין?

המאסטר: אתם לא יכולים להרשות לזה להפריע להבהרת האמת לסין. כך אני רואה את זה. נראה שכל תלמידי הדאפא נוהגים לפי הדוגמה של מה שנעשה בצפון אמריקה, במיוחד בעיר ניו יורק, משום שכולכם יודעים שהמאסטר נמצא בניו יורק. אז אתם חושבים: "בואו נעשה כל מה שהם עושים שם". אבל לא כך זה צריך להיות, בגלל שהמצבים שונים, וכל אזור צריך לעשות דברים בהתבסס על המצב שלו.

אף אחד לא רודף את הפאלון גונג בטייוואן, והרוב המכריע של האנשים בטייוואן יודע על הפאלון גונג. אז [אם אתם חושבים על] כיצד להבהיר את האמת לאנשים הטייוואנים ואיך לחסל את הגורמים של המק"ס השפלה במחשבותיהם של האנשים הטייוואנים, ובכן, לעשות זאת זה לא מתאים למצב שם, כי בטייוואן לא קיימת הבעיה הזאת. כמובן, בימינו יש אנשים צעירים שלא מאוד ברורה להם ההיסטוריה של סין, ובכל פעם שהמק"ס השפלה פותחת ב"חזית מאוחדת" היא מצליחה לשטות בהם. במקרה כזה אתם צריכים ליידע את העם הטייוואני על הרשעות של המפלגה השפלה. בקיצור, אתם צריכים לדון על זה ביניכם בהתבסס על המצב שלכם.

אבל העזרה של המתרגלים הטייוואנים בהבהרת האמת לסין ולהונג-קונג ולקהילות סיניות באזורים אחרים היא חשובה מאוד. המורה בהחלט מאשר את הדברים שאתם עושים. במיוחד השקעתם מאמצים רבים כדי להבהיר את האמת לסין, והתוצאה הייתה מצוינת! אמרתי את זה למתרגלים הטייוואנים פעמים רבות – הם עשו את זה ממש טוב. (מחיאות כפיים)

תלמיד: מדוע יש משפחות של תלמידי דאפא שאינן מסוגלות לפתור את המחלוקות שלהן אפילו שכמה אנשים במשפחה הם מטפחים? חלקם אפילו נאבקו זה בזה בצורה נוראה (הקהל צוחק), וכתוצאה מכך בני המשפחה שאינם מתרגלים כבר לא תומכים בדאפא.

המאסטר: אל תשכח שאלו בני אדם שמטפחים, לא אלוהויות. אנשים רגילים עושים טעויות, וכך גם מטפחים, רק שמטפחים עושים פחות טעויות ולאחר מכן הם מתקנים את הבעיות שבתוך עצמם. כשדבר כמו זה [שציינת] קורה, זה ללא ספק בגלל שהמתרגלים האלו לא פעלו היטב. אתם אמורים לא להיכנס למאבקים גדולים אפילו אם זה קשור למשהו שתלמידי דאפא אמורים לעשות. (הקהל צוחק)

בזמן שאנחנו בנושא הזה, אני רוצה לציין משהו. חלקכם פעלתם בצורה גרועה בהבהרת האמת לבני המשפחה שלכם, וזה מפני שלא עשיתם את זה נכון. סיבה אחת היא שאתם לא יודעים מהי הנקודה בה הם תקועים, לא ברורה לכם הסיבה. דבר נוסף הוא שכשאתם מבהירים את האמת למשפחתכם, אתם תמיד מתייחסים אליהם כאל משפחה, ולא כאל ישויות חיות שיש להציל אותן. אתה מטפח ואתה מעל אנשים רגילים. אתה יודע שבתקופת החיים הזאת אתם בני משפחה, אבל האם אתה יודע שבחייך הקודמים אולי לא הייתם בני משפחה? אתה יודע שבתקופת החיים הזאת האדם הזה הוא אשתך, אבל מי יודע אשתו של מי היא תהיה בתקופת החיים הבאה? בתקופת החיים הזאת האדם הזה הוא הילד שלך, אבל הילד של מי הוא היה בחייו הקודמים?

כמטפחים, לכולכם צריך להיות ברור מאוד הנושא הזה, ואתם לא יכולים להיות שקועים בבוץ של מושג כזה שיש לאנשים רגילים של להיות בן משפחה של מישהו. התייחס אליו כאל ישות חיה והצל אותו כפי שהיית מציל כל ישות חיה אחרת. אז כשתדבר אתו, התוצאה תהיה שונה – זה מובטח. אל תחשוב עליו קודם כל כעל בן משפחה. כשבמקום זאת תדבר אליו כאל מישהו שיש להציל אותו, זה יהיה אחרת. למעשה, הצד המודע של הישות שלו מודע לכך ש"אתה ואני בני משפחה בחיים האלה אבל בחיים הבאים שלי אהיה בן משפחה של מישהו אחר". לב הישות שלו יודע את זה. כשבאמת יהיו לך מחשבות נכונות כשאתה מציל אותו, המחשבות האמיתיות שלו יוכלו להבחין בזה, והוא כבר לא יהיה יותר שקוע בבוץ של הרגשות של האנשים הרגילים.

תלמיד: התלמידים שמחוץ לסין הנמצאים ברשימה השחורה של המפלגה המרושעת כבר מספר שנים לא יכולים לחזור לסין. האם הגיע הזמן שהם יחזרו לסין כדי לראות את משפחותיהם ולאמת את הפא?

המאסטר: (המורה מחייך) אל תחזרו עדיין. אתם ברשימה השחורה שלה אז היא תרדוף אתכם. ואפילו אם היא לא תרדוף אתכם, היא תשתמש בכל סוגי הטקטיקות כדי לנסות להעביר אתכם לצד שלה. אז עשו כמיטב יכולתכם לא להזמין בעיות כאלו. כיוון שאתם מאמתים את הפא כאן, זהו המקום בו אתם אמורים לטפח. למעשה, ייתכן שהגורמים שגורמים לכם לרצות לחזור בוחנים את ההחזקות האנושיות שלכם, מפני שרק טיפוח הוא הנתיב שלכם. בסין ישנם המתרגלים מסין שעובדים שם על הדברים. תנוח דעתכם, הם בטוח יפעלו היטב. יש לי ביטחון בכך (מחיאות כפיים).

תלמיד: אני מכיר בחשיבות של שליחת מחשבות נכונות, אבל לפעמים אני עושה את זה כאילו זו הייתה רק מטלה שגרתית, ולפעמים קל למחשבה שלי להתחיל לנדוד. זה קרה גם עם מתרגלים אחרים. איך אנחנו יכולים באמת להשתפר בשליחת מחשבות נכונות?

המאסטר: אומר את זה כך: תלמידי הדאפא צריכים לעשות שלושה דברים היטב בדרכם לשלמות, נכון? ושליחת מחשבות נכונות היא אחד מהדברים האלו. אם זה כל כך חשוב, מדוע אתה לא יכול לעשות את זה היטב?! מדוע אתה מתייחס לזה כאל דבר כל כך פשוט ולא לוקח את זה ברצינות? אתה יודע כמה זה חשוב. חוץ מזה, אם אתה לא עושה היטב את אחד משלושת הדברים, מה אז?

ראיתי תלמידים רבים שעושים כך כשהם מתחילים לשלוח מחשבות נכונות (המורה מחקה מתרגל שנרדם בזמן שהוא שולח מחשבות נכונות) (המורה צוחק) (הקהל צוחק) מה שהגורמים האלו של צל הרפאים המרושע של המפלגה השפלה רוצים זה בדיוק לגרום לך להיות מנומנם, וככל שאתה מנומנם יותר, כך הם מחזקים יותר את הנמנום הזה. הם פשוט לא יתנו לך לשלוח מחשבות נכונות, משום שכשאתה עושה את זה אתה מחסל אותם. כשאתה שולח מחשבות נכונות כדי להשמיד אותם, הם מפריעים.

במהלך הטיפוח, הגופים של תלמידי הדאפא בממדים אחרים הם ענקיים במידה שלא תיאמן. הממדים בשלושת העולמות חולקו בין תלמידי הדאפא לכל כך הרבה חלקים... אומר זאת כך, ואתאר את זה בקנה מידה גדול יותר: לא משנה כמה חלקים יהיו לקוסמוס העתידי, זו הכמות שתלמידי הדאפא צריכים להקיף. איך אם כן אתה יכול לא להיפטר מהגורמים הרעים והמרושעים בתוך הטווח שאתה מקיף, בַּמקום שעליו אתה אחראי? אתה צריך לחסל אותם. יש תלמידי דאפא שלא מתייחסים ברצינות לשליחת המחשבות הנכונות, ולא רק שמפריעים להם: הגורמים המרושעים האלו מפריעים גם לתלמידי דאפא אחרים. האם אינך יכול לבצע היטב את מה שאתה אמור לעשות? לא רק שאתה חייב לעשות את חלקך היטב, אלא שעליך גם לעזור לאחרים.

תלמיד: חלק מתלמידי הדאפא בסין נתונים למעקב של המשרד לביטחון הציבור במשך זמן ממושך. הם לא שמים לב לבטיחות או לביטחון ולא מקשיבים כשמתרגלים אחרים מזהירים אותם. מאסטר, מה עלינו לעשות?

המאסטר: זה נכון שמספר מתרגלים באמת מתרשלים כשזה מגיע לבטיחות ולביטחון. נראה שאחרי שהם שוחררו על ידי הרוע ונרדפו באופן חמור, כמה ימים לאחר מכן הם שוכחים מזה. הבטיחות והביטחון שלכם משפיעים על הבטיחות והביטחון של תלמידי דאפא אחרים, אז אתם חייבים לשים לב לזה ולהתייחס לנושא הזה ברצינות. אל תתנו לגורמים של הכוחות הישנים לנצל את הפרצות שלכם. מתרגלים רבים מחוץ לסין ראו תלמידי דאפא בסין שלא מקדישים מספיק תשומת לב לבטיחות ולביטחון, אבל הם לא יכולים לומר להם שום דבר ישירות ויכולים רק לדאוג מאוד. כשאתם לא זהירים, תירַדפו ותגרמו נזק לאחרים.

תלמיד: אני מתרגל ותיק וקיבלתי את הפא בשנת 1996, אבל היום זו הפעם הראשונה שאני רואה אותך באופן אישי ואני מרגיש מבורך כל כך. יש כל כך הרבה מתרגלים ותיקים בסין שמעולם לא ראו את המאסטר באופן אישי. הם מייחלים לכך שיהיו בני מזל כמו המתרגלים שמחוץ לסין ומקווים שהמתרגלים שמחוץ לסין יוקירו [את ההזדמנות לראות] את המאסטר. האם זה נכון שהתלמידים שהייתה להם ההזדמנות לעזוב את סין צריכים לעשות כמיטב יכולתם להישאר בחו"ל?

המאסטר: זה משהו שלגביו אתה צריך להפעיל את שיקול הדעת שלך עצמך. אם אתה יכול לפעול טוב יותר בחו"ל ואתה רוצה להצטרף לתלמידי הדאפא שמחוץ לסין באימות הפא, אין לי התנגדות לכך. אם תמשיך להיות נתון לרדיפה והמשטרה תחפש אותך כשתחזור, אז אתה חייב להישאר בחו"ל. אם זה לא כך והמצב שלך [בסין] הוא יחסית חופשי יותר, ויש הרבה ישויות חיות בסין שאתה צריך להציל ולא הצלת, או שיש לך חרטות רבות שאתה רוצה הזדמנות שנייה לטפל בהן, אז אני חושב שעליך לנסוע ולעשות את כל הדברים האלה היטב. המאסטר רק נותן לך הצעה; זה תלוי בך מה לעשות באופן ספציפי.

תלמיד: תלמידי דאפא מהעיר ג'נג-ג'ואו בפרובינציית הֵה-נאן, תלמידי דאפא מאנגליה וכל תלמידי הדאפא מאזור אן-שאן שבפרובינציית ליָאו-נינג שולחים את ברכותיהם למאסטר.

המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים)

תלמיד: אני מתרגל כבר בערך שנה אבל אני לא מבין מדוע היו לי לאחרונה סיוטים לעתים תכופות. האם זה מפני שלא פעלתי היטב? (המאסטר: "[זה] מתרגל מערבי")

המאסטר: דיברתי על המצב של מתרגל חדש ברבות מהרצאות הפא שלי. כשחלק מהמתרגלים החדשים עוברים פתאום מהיותם אדם רגיל להיותם מטפחים, הם מיד מתמודדים עם הבעיה של [נושים] שדורשים שהם ישלמו את החובות שלהם. כל המתרגלים הוותיקים יודעים על זה. לפעמים היו להם סיוטים והם נתקלו בדברים מוזרים. כל הדברים האלו הם למעשה השתקפויות של העובדה שאתה עובר אל מעֵבר לאדם רגיל ושיש ליישב את הכרת הטובה שלך והעוולות שלך מן העבר. בדרך כלל אנשים רגילים עוברים דרך גלגול מחדש והם חווים גמול קארמתי בו הם משלמים על מה שהם צברו בחייהם הקודמים. [אז הנושים חושבים:] "אני לא ממהר לגבות את החובות שלך, כי תצטרך לשלם לי בחיים הבאים שלך". אבל כשאתה מתחיל לעסוק בטיפוח ואתה בדרכך לעזוב את שלושת העולמות, הם חושבים: "לא שילמת לי את מה שאתה חייב, ואם אתה עוזב לא אוכל למצוא אותך מאוחר יותר, אז אתה צריך לשלם לי את החוב שלך". בגלל זה הוא יחפש אותך לפני הזמן ואתה תיתקל בדברים מוזרים ומשונים. אבל המאסטר יגן עליך מכל זה, אז מה שקורה ייראה מאיים אבל לא תהיה בשום סכנה. לא משנה מה, כתלמיד דאפא צריכות להיות לך מחשבות נכונות חזקות ואתה צריך לטפל בדברים האלו כמו מטפח.

תלמיד: כשמספר מתרגלים חזרו מההר הם חילקו לקבוצת לימוד פא כתובות שהם קראו והעתיקו מהאסטלות^[4] שם, והם ביקשו מהמתרגלים לקרוא אותם שוב ושוב במקום לקרוא את "ג'ואן פאלון" בקבוצת לימוד הפא. מאסטר, האם זה בסדר לעשות זאת?

המאסטר: כמובן שלא. דיברתי על דברים כאלו פעמים רבות. אמרתי בעבר שאי אפשר פשוט להעביר הלאה את הפא שאני מלמד בהר לקבוצה קטנה של אנשים, כי זה יפריע למצב הכולל של תלמידי הדאפא המאמתים את הפא. אבל כיוון שתמיד יש לנו אנשים שמעבירים את זה הלאה, החלטתי להפסיק לגמרי ללמד שם. אז לא שמעתם שום דבר לאחרונה, נכון?

תמיד היו אנשים שהעבירו מידע רכילותי. אבל כמובן, אני חושב שהם עשו את הדברים האלו בגניבה, אז לא אדבר על זה כאן יותר. אל תעשו את זה יותר. לתלמידי הדאפא צריכות להיות מחשבות נכונות חזקות והם צריכים להתנהג כמו מטפחים. לאנשים האלו [שמעבירים הלאה דברים כאלו] יש כל כך הרבה החזקות אנושיות, והם כל הזמן רוצים לעשות או לומר משהו חדש רק כדי להיות שונים, הם כל הזמן רוצים להתפאר, והם כל הזמן רוצים ליידע אנשים כמה יחס מיוחד הם מקבלים מהמורה באופן אישי. אבל אין דבר כזה. כל אדם צריך לטפח את עצמו. לא משנה כמה פא אני מלמד אותך, אם אתה לא מטפח את עצמך היטב, עדיין לא תצליח בטיפוח.

תלמיד: בזמן שעסקנו בהכנות לפורום דיון בנושא "תשעת הדיונים", נתקלנו בלא מעט אנשים שנמלטו ממדינות קומוניסטיות, כולל כמה [ממדינות] קומוניסטיות שיש להן יחסים של חברות קרובה עם סין. אבל האנשים האלו כבר ביססו את מעמדם מחוץ לארצות מוצאם והם עסוקים מאוד בהזדמנויות השקעה בארצות מוצאם, אז הם לא רוצים להשמיע את קולם ולחשוף את הרשעות של המפלגה השפלה. מאסטר, מה עלינו לעשות בקשר לזה?

המאסטר: אל תתנו עדיפות למדינות אחרות בשלב זה. אבל, בנוגע להבהרת האמת, כל הישויות הן אותו הדבר ושוות; אנחנו מבהירים את האמת לכל האנשים. זה מפני שהגורמים של המפלגה השפלה נמצאים ברחבי העולם ואינם מוגבלים למדינות קומוניסטיות. ולא משנה מיהו האדם, הגישה שלו היא עניינו.

תלמיד: מוסיקה ואמנות מגיעים מגופים קוסמיים עצומים, אז מה לגבי ספורט? (הקהל צוחק)

המאסטר: "ספורט" זה מונח כללי הכולל דברים רבים שקובצו יחד. ורבים מהדברים שהוא כולל שייכים למערכות שונות. אז זה לא מוחלט, כי רבים מהדברים מגיעים ממערכות שונות. מדוע הגיעו דברים ממערכות שונות? זה קשור לתיקון הפא. אף אחד לא ידע באיזו צורה חיצונית הישות שעמדה להתגלגל כאן בכדור הארץ תשתמש כדי ללמד את הפא. בימים ההם לא בחרתי שום בחירה מסוימת. ממש לפני שעמדתי להתחיל להפיץ את הפא, וכשכל הדברים האלו לא מכבר הוצגו בפניי, בחרתי ללמד את החוק של הקוסמוס באמצעות פא הבודהא ובאמצעות הדמות של בודהא.

תלמיד: סוכנות ביטחון מחוץ לסין נתנה לנו מספר שמות של סוכנים חשאיים של המק"ס. האם עלינו לפרסם אותם למתרגלים?

המאסטר: המתינו זמן מה. בגלל שהם באו במגע עם הדאפא, אני רוצה לתת להם עוד קצת הזדמנות (מחיאות כפיים). אני לא רוצה לחשוף אותם אלא אם הם יהיו לחלוטין מעבר להצלה. יש לי ביטחון רב, כי הפא הזה עצום כל כך. אז אני פשוט לא מאמין שאני לא יכול להציל אתכם (מחיאות כפיים). היו כל כך הרבה מתרגלים שעשו בעבר דברים שהם לא היו אמורים לעשות, והיו כל כך הרבה מתרגלים שהעבודה שלהם הייתה לעשות את הדברים האלו [של הריגול], אבל הם התחילו לטפח בדאפא. האין זה הכוח העצום של הדאפא? (מחיאות כפיים)

תלמיד: רוב הזמן כשאני שולח מחשבות נכונות אני לא מסוגל להיכנס למצב של שקט. האם זה מפני שהיו לי הפרעות או מפני שרמת הטיפוח שלי נמוכה? אני מרגיש שפעמים רבות ההשפעה של שליחת המחשבות הנכונות שלי היא מזערית.

המאסטר: אנסח זאת כך. לגבי מתרגל חדש, אם אתה לא מרגיש הרבה כשאתה שולח מחשבות נכונות, הסיבה העיקרית היא שתהליך הטיפוח שלך היה קצר, וכתוצאה מכך אתה עדיין לא רגיש לשינוי של כל הגוף שלך. למעשה, אנשים רבים שטיפחו במשך זמן ממושך לא בהכרח רגישים לזה. מדוע יש אנשים שנרדמים ברגע שהם מתחילים לשלוח מחשבות נכונות? זה מפני שהם לא יכולים להרגיש את ההשפעה שיש להם.

דבר אחד שאמרתי קודם היה שאתם יכולים לטפח לרמה גבוהה כל כך בדיוק משום שאתם מטפחים בתוך אשליה, אשליה כה גדולה. במצב הזה בו הדרישות מכם כל כך גבוהות, כשאתם מצליחים לצלוח את זה כל הדרך עד הסוף עם מחשבות נכונות חזקות, זה יוצא מן הכלל, ואתם תשיגו שלמות בוודאות. זה נכון שכשמתרגלים רבים שולחים מחשבות נכונות הם בדרך כלל לא מרגישים דברים בצורה חדה מאוד או ברורה מאוד. זה משום שהצד שבאמת יש לו השפעה והחלק הזה שעדיין לא טופח לחלוטין מופרדים זה מזה. אבל הצד הזה שעדיין לא טופח לחלוטין הוא הגוף העיקרי, ומה שמכריע הוא האם המחשבות הנכונות של החלק החשוב ביותר הזה הן חזקות! בטיפוח, כשהמחשבות הנכונות שלך חזקות, אתה משתפר וכל הזמן עובר שינוי. כשהמחשבות הנכונות שלך חזקות, המחשבות הנכונות שאתה שולח הן משמעותיות והצד שלך שטופח לחלוטין מפעיל את היכולות העצומות שלו. היות שהצד המטופח מופרד, והצד האנושי שלך מרוסן, [הצד האנושי שלך] עדיין לא מאוד רגיש. אם ההפרדה לא הייתה שם, אז לא משנה כמה היית לא רגיש, כשכוח רב עוצמה כל כך היה מגיח, אני חושב שהצד שלך שכאן היה רועד במידה שלא תיאמן, והגוף האנושי – החלק הזה שעוד לא טופח לחלוטין – לא היה יכול לעמוד בכוח חזק כל כך.

מתרגלים רבים לא מייחסים חשיבות רבה לשליחת מחשבות נכונות, וסיבה גדולה ביותר לכך היא שהם לא רגישים [למה שזה עושה]. בין אם אתה רגיש או לא, כשהמאסטר אומר לך לעשות משהו אתה צריך לעשות אותו, ולבטח תהיה לזה השפעה. זה בהחלט לא רק עניין פורמלי! המאסטר בהחלט לא יבקש מכם לעשות משהו חסר תועלת (מחיאות כפיים). אם זה היה רק עניין פורמלי, אז זה היה חסר טעם עבורכם, עבורי, עבור תיקון הפא ועבור אימות הפא שלכם, ועבור כל הישויות. ומעבר לכך, [אמרתי לכם] להתייחס לשליחת המחשבות הנכונות כאל משהו חשוב ביותר. אתם חייבים להתייחס לזה ברצינות. בין אם אתם יכולים להרגיש דברים או לא, אתם צריכים לעשות את זה עם מחשבות נכונות חזקות. כשהזמן עובר, אני חושב שכולכם תגיעו לחוש דברים.

כשאתם שולחים מחשבות נכונות אתם לא נדרשים להיכנס למצב של שקט בו אתם לא חושבים על שום דבר. כשאתם שולחים מחשבות נכונות אתם כן חושבים, והמחשבות שלכם [אמורות להיות] חזקות מאוד. ברגע זה אתם אמורים בעיקר לחשוב על פרור צל הרפאים המרושע של המק"ס המרושעת והידיים השחורות והרוחות הרקובות האלו, על להשמיד אותם ולסלק אותם. זה שונה מלהיכנס למצב של שקט מוחלט.

תלמידה: אני ילדה בת עשר, ואני רוצה לדעת מתי יהיו שיעורי ריקוד לילדים (הקהל צוחק).

המאסטר: (המורה צוחק) זה לא שהמאסטר יעביר אותם (הקהל צוחק) לפעמים המאסטר עוזר מעט לתאם דברים ואז הדברים נעשים מהר יותר, אבל הם כולם מבוצעים על ידי תלמידי הדאפא. עכשיו משאבי ההדרכה שלנו מוגבלים. כשהתנאים יאפשרו זאת נערוך שיעורים כאלו.

תלמיד: ברכות, מאסטר נכבד. אני רוצה לשאול על המתרגלים העמיתים הרבים בסין שנעצרו באופן בלתי חוקי על ידי הרוע. די הרבה מהם כנראה עדיין לא שמעו על "שלוש הפרישות"^[2]. אם, כשיום סגירת החשבון עם המק"ס יגיע וחלק מהתלמידים שעצורים באופן בלתי חוקי עדיין לא פרסמו את הכרזתם על "שלוש הפרישות", האם זה ישפיע עליהם לרעה?

המאסטר: באשר לתלמידי דאפא, כשאתה כבר תלמיד דאפא, דברים אחרים הופכים לחשובים פחות. אבל בטיפוח תמיד יש אלו עם החזקות אנושיות רגילות חזקות, אלו עם מחשבות נכונות לא מספיקות ומתרגלים חדשים. אז אם אתה אחד מהמתרגלים האלו, זה באמת לא יעבוד אם לא תצהיר על עמדתך. אבל שום דבר מאלו אינו חשוב עבור מתרגלים ותיקים ונחושים שטיפחו במשך שנים רבות. ככה זה עובד. הדבר החשוב ביותר הוא להציל את כל הישויות ולגרום לאנשים רגילים לפרוש מהמק"ס השפלה כדי שהם לא יאבדו ביחד אתה.

תלמיד: המורה, נשבעתי בפני התמונה שלך שאפסיק להיכשל במבחן של תשוקה מינית, אבל לאחר מכן נכשלתי בכך שוב. אני מתחרט מאוד על כך ואני מפחד לאבד את הכול.

המאסטר: לגבי מטפח, תלמיד דאפא, זה באמת משהו מביש. בבודהיזם הם דורשים מאנשים לדבוק באיפוק מוסרי, וכשמישהו עובר על המצווה לגבי התאווה המינית זה באמת עניין חמור מאוד! האם ידעת שתלמידי הדאפא הגיחו מהקוסמוס הישן ויצאו החוצה מעקרונות הפא הישן – אבל הקוסמוס הישן, עקרונות הפא הישנים, הישויות הישנות – כל אלו מנסים למנוע מבעדך להתקדם!

דיברתי בעבר על ההפרעה של הכוחות הישנים. האם חשבת על הדבר הבא? [תשוקה מינית] היא אחד מהגורמים [שבהם הם משתמשים] כדי למנוע את ההתקדמות שלך! מהו הדבר שהכוחות הישנים והקוסמוס הישן רואים כדבר החמור ביותר? תאווה [בצורה של] פעילות מינית מחוץ לנישואים. זה הדבר שהם רואים כחמור ביותר בין כל הדברים. בעבר, ברגע שמישהו הפר את המצווה בנוגע לזה, היו זורקים אותו מהמקדש, והטיפוח שלו היה גמור לחלוטין. אז איך אלוהויות מסתכלות על זה עכשיו? אתם יודעים מה הן אמרו בנבואות שהן השאירו? הן ניבאו שכל תלמידי הדאפא שיישארו בסוף יהיו אלו ששמרו על הטוהר שלהם בהתאם לקו הזה. במילים אחרות, הדברים האלו חמורים ביותר בעיניהן. אז הכוחות הישנים וכל האלוהויות בקוסמוס ההוא לא יגֵנו על אף אחד שמפר את האיסור בנוגע לזה, על כל מי שלא פועל היטב בעניין הזה; בפועל הם ידחפו אותך כלפי מטה. הם יודעים [וחושבים לעצמם:] "לי הונג-ג'י, אתה לא תנטוש את התלמידים שלך, אז אנחנו נגרום לך לנטוש אותם". בגלל זה הם גורמים למתרגלים שעשו טעויות לעשות עוד טעויות, שוב ושוב, ובסוף לעשות דברים מרושעים ולעבור לצד הנגדי. "נמלא את הראש שלו עם הבנות מעוותות ונגרום לו להזיק לדאפא. נראה אז אם עדיין תשאיר אותו". ואתם יודעים, זה מה שהם עשו. האם אתם חושבים שכל אלו ש"התעוררו" בדרך רעה באמת רצו ללכת לעבר הרוע? יש סיבות מאחורי כל זה.

אז אתם צריכים להיזהר בנוגע לזה, במיוחד תלמידי דאפא צעירים. אם אינכם נשואים, אסור לכם לעסוק בפעילות מינית, קל וחומר שאין על אלו הנשואים לעשות את הטעות של לקיים יחסים מחוץ לנישואים. תלמידי דאפא יכולים כמובן להתחתן בזמן שהם מטפחים בחברה הרגילה. זו אינה בעיה. אבל אתם חייבים לא לעשות טעויות! אתם חייבים לא לאפשר לגורמים של הכוחות הישנים וליצורים המרושעים לנצל את הפרצות שלכם ולרדוף אתכם עד לנקודה בה בסופו של דבר כבר לא תוכלו לטפח. אז כבר איבדתם את ההזדמנות שלכם.

מה שהמאסטר אומר הוא אמיתי לחלוטין. בין אם אתה נחוש או לא, ולא משנה איך נכנסת לדאפא הזה, כל התכנונים שנעשו על כדור הארץ במהלך אלפי שנים נעשו בשביל מה שקורה היום. אתה חייב באמת לתפוס את ההזדמנות הזאת ולא לתת לה לעבור לידך. למעשה, מה שלא תהיה העמדה שיש להמוני הישויות על כדור הארץ לגבי הדאפא, הדברים הרעים שהן עושות כולם נעשים מתוך בורות. אם הן באמת היו יודעות שזה מה שהן חיכו לו, אז הן לא היו עושות דברים רעים שמזיקים לדאפא אפילו אם היית מכה אותן למוות.

כמובן, ייתכן שזה לא קל כל כך למתרגלים חדשים יותר להבין את מה שאמרתי. טפחו צעד אחר צעד, ובעתיד אתם תדעו. היות שתלמידי הדאפא כבר טיפחו במשך כל כך הרבה זמן והם פיתחו הבנות ברורות לגבי דברים רבים, יכול להיות שזה לא יהיה קל כל כך למתרגלים חדשים יותר להבין [את הדברים האלו]. מה שהחברה האנושית מפארת אינו בהכרח כולו טוב, ומה שבני אדם מפארים לא בהכרח מקובל על האלוהויות.

תלמיד: תלמידי דאפא רבים בצפון אמריקה מנסים לעבור לעיר ניו יורק ולניו ג'רזי, וחלק מאלו שעובדים במקומות אחרים גם רוצים למצוא עבודה במזרח ארצות הברית כדי שהם יוכלו להיות קרובים למאסטר עד כמה שניתן (הקהל צוחק). זה מובן, אבל גם אזורים אחרים זקוקים למתרגלים כדי לאמת שם את הדאפא, במיוחד כשצל הרפאים המרושע של המק"ס עדיין משתולל מאוד במספר אזורים.

המאסטר: זו אכן בעיה. יש מתרגלים שעברו בגלל שיש להם מיומנויות מיוחדות כלשהן שיש בהן צורך, וזה בסדר. אבל מתרגלים אחרים לא צריכים לעבור בפזיזות ובלי לחשוב על זה עד הסוף, או בלי סיבה טובה לעשות זאת. אל תכניסו קשיים לחיי היום-יום שלכם או להיבטים אחרים של חייכם. אחרי שגרמת לקשיים האלו, כל יום תחשוב: "איך אאכיל את עצמי היום? איך אוכל להבטיח שתהיה לי מחר קורת גג?" במקרה כזה לא תוכל לאמת את הפא, נכון? כלומר, אל תיצור לעצמך קשיים מיותרים, אל תפריע לסביבת הטיפוח שלך או תהרוס את התנאים שמאפשרים לך לאמת את הפא. נראה שבעתיד גם אני אצטרך להתגורר פה במערב למשך זמן מה (המורה צוחק) (הקהל צוחק, מחיאות כפיים). אחרי שתקופת הפעילות הנמרצת הזאת תסתיים אז אולי אתגורר במקום אחר (הקהל צוחק, מחיאות כפיים).

תלמיד: לכמה מתלמידי הדאפא המבוגרים יותר שמסביבנו שטיפחו במשך שנים רבות יש הלך מחשבה מצוין ובריאות טובה, והם נראים הרבה יותר צעירים מאנשים בגילם שאינם מתרגלים. אבל הם בכל זאת מראים קצת סימנים של הזדקנות.

המאסטר: החלק הזה שעל פני השטח שעדיין לא השתנה לחלוטין בתהליך הטיפוח לא עבר מעבר למגבלות הזמן בממד הזה. כשהצד הזה שלך טיפח לנקודה בה הוא כבר לא מוגבל על ידי הזמן כאן, והפך למנותק מהזמן של הממד הזה, לזמן כאן לא תהיה השפעה עליך. זה קרה לחלק מהמתרגלים, אבל לא כולם כך. נתיב הטיפוח של כל אדם שונה, והמצבים שאורגנו להם שונים. אצל מרבית המתרגלים הצד שטופח היטב לא יכול להיות מנוהל על ידי הצד האלוהי בגלל שהם מופרדים.

סיבה נוספת היא שלגורמים של הכוחות הישנים שמפריעים יש עדיין השפעה. אמרתי משהו בעבר: "האלוהויות בקוסמוס אינן רואות את בני האדם כבעלי חשיבות כלשהי". אנשים אומרים שהאלוהויות הן בעלות חמלה. כן, הן בעלות חמלה, וחמלה הן מה שהן מטפחות. אבל זה שיש להן חמלה לא אומר שיש להן חמלה כלפי בני אדם; אין להן שום קשר עם בני אדם. כשאלוהות באה במגע עם בני אדם, בני אדם ירגישו ממנה חמלה רבת עצמה, אבל היא פשוט אלוהות כזו, ואין לה חמלה כלפיך ספציפית; אלא שלהיות עם חמלה זה פשוט המצב שלה. למעשה, רבות מהאלוהויות של הקוסמוס הישן חושבות: "אתם תלמידי הדאפא מטפחים לרמה גבוהה כל כך, ואתם תקבעו את העתיד של הקוסמוס. אז לא אתן לכם לעלות אם לא תעמדו בדרישות אפילו במעט". אף על פי שאי אפשר לכנות את הישויות האלו "חסרות רחמים", הרי שבנוגע לזה הן בהחלט לא יתנו למי שעושה מעשים רעים מוצא, והם גם לא יהיו רכים אתך רק משום שעשית כמה דברים טובים.

כשהתחלתי לראשונה ללמד את הפא בעבר, זה היה בגלל הדברים האלה שהגעתי אתם למבוי סתום, והדברים התעכבו בשנה. מאוחר יותר ידעתי שאם אמשיך לדחות את הוראת הפא והפצת הפא, למתרגלים רבים לא יהיה זמן אפילו לקבל את הפא, ולא יהיה מספיק זמן להציל ישויות רבות. אז התמודדתי מולם בנוגע לדברים רבים. באותו הזמן רציתי שהשינוי של הגוף של פני השטח יהיה במתואם עם החלק שטופח היטב; רציתי שהגוף יהיה מופרד מהמצב האנושי במהלך הטיפוח; ורציתי שהתלמידים המטפחים ישתמשו במחשבות הנכונות שלהם עצמם כדי לשמור על מצב שהוא בדיוק כמו זה של בני אדם. הייתי מולם במבוי סתום במשך שנה בקשר לנושאים האלה. משום כך לא התחלתי ללמד את הפא בציבור באותה תקופה. במשך שנה נשארנו במבוי סתום. אפילו עכשיו אני לא יכול להכיר בדברים שהם התעקשו עליהם, ובהחלט לא אכיר בהם בעתיד. בעתיד כל הישויות שהיו חלק מההפרעות והשיבושים יפוּררו בתהליך התשלום על מה שהם עשו. מה שאני רוצה צריך להתבצע, אפילו אם נצטרך לסובב אחורה את ההיסטוריה ולהתחיל שוב מהתחלה. התוכן הזה והתהליך הזה שניהם חיוניים לתיקון הפא. אני לא מתייחס לדברים שיקרו כשהפא יתקן את העולם האנושי.

תלמיד: תלמידי דאפא מבייג'ינג ומג'אנג-ג'יאה-קואו שולחים את ברכותיהם למאסטר. המאסטר הנכבד אמר בהוראת הפא בעבר שיהיה די טוב אם נוכל להציל חמישים אחוז מהאנשים בסין (ציטוט לא מדויק). האם למספר הזה יש קשר עם שני סוגי החומר ולהשפעה המרסנת שלהם בממד האנושי הזה, כפי שהנושא נדון במאמר "טבע בודהא וטבע דמוני"?

המאסטר: טבע בודהא וטבע דמוני אינו מתייחס לזה. הוא מתייחס לשני סוגי החומר – חיובי ושלילי – הקיימים בגורמים המרכיבים את היקום. ככל שהרמה נמוכה יותר, כך גדולים יותר ההבדלים בין שני סוגי החומר; החומר החיובי הופך לטוב יותר, והחומר השלילי הופך לרע יותר. כשהאדם נוצר, שני האלמנטים של טוב ורע היו כבר חלק בלתי נפרד מהחומר, כך שגם בבני האדם שנוצרו היו גם גורמים טובים וגם גורמים רעים. כשמישהו באופן לא רציונלי צועק וצורח או פורק את זעמו, זה הטבע הדמוני שלו שמתבטא – כלומר, הצד של הטבע הדמוני שלו בפעולה. כשאדם נדיב מאוד, טוב לב ומסביר פנים, חביב ועדין, מה שפועל הוא הצד הטוב שלו.

כשאתה מטפח בפא אמיתי ובהתעוררות נכונה, אתה אמור לרסן ולסלק את הטבע הדמוני שלך. בעבר, הטיפוח בבודהיזם היה במהותו ריסון – לרסן את הטבע הדמוני ולאפשר לטבע הבודהא להתבטא באופן מלא. בסופו של דבר, כשכוח האיפוק של האדם התחזק מאוד, לטבע הדמוני של האדם כבר לא יכלה להיות כל השפעה, כאילו שנעלו אותו. תיקון הפא הזה יבצע שינויים יסודיים בכל רחבי הקוסמוס. זו הסיבה שבמהלך הטיפוח של תלמידי הדאפא דברים מכווננים עבורם מחדש החל מהרמה המיקרוקוסמית, וכל מה שאינו נדרש מסולק ישירות. זה משנה את המצב של ישות ברמה הבסיסית. זה שונה מהאופן בו היו הדברים כשאנשים טיפחו בעבר.

תלמיד: פעילות פוליטית היא דרך התנהלות בחברה המערבית [המעידה על כך ש]לאנשים יש זכויות אדם וריבונות, ואילו ה"להיות מעורב בפוליטיקה" הוא מונח המשקף את התרבות הפוליטית אחרי שהמק"ס עיוותה אותה. האם ההבנה הזאת נכונה?

המאסטר: המק"ס מסיתה אנשים "שיהיה להם איכפת מפוליטיקה" כשזה מועיל לה שהם יעשו כך. כפי שכולכם יודעים, דוגמה בולטת היא המהפכה התרבותית: בכל פעם שנאמר על מישהו שהוא "נחשל פוליטית" זה אמר שלאדם הזה הייתה "חשיבה נחשלת" וש"לא אכפת לו מפוליטיקה". אבל כשהמפלגה השפלה מרגישה מאוימת, פתאום השתתפות בפוליטיקה הופכת ל"בלתי חוקית". הם אומרים כל מה שמתאים להם, ומה שהם אומרים תמיד אמור להיות נכון.

כמו כן, במדינות מערביות המושג של פוליטיקה הוא: כל פעילות ציבורית שאינה דתית או שאינה משפיעה רק על האדם עצמו נחשבת כחלק מפוליטיקה. לכן המסקנה של החברה המערבית לגבי השאלה אם פאלון גונג הוא דת, היא: "כיוון שהפעילויות הציבוריות שיש לכם אינן פעילויות פוליטיות, אתם דת... ויש לכם אמונות רוחניות". אז הם מתייחסים אליו כדת.

בזמן שאנחנו בנושא הזה אציין משהו. בעתיד, אם מישהו ישאל האם אנחנו דת, אל תציעו הסבר, אל תנסו עוד להסביר את זה לאדם הממוצע. כל מה שהאדם הזה יחשוב לגבי מי אנחנו – תלוי בו. זה ברור לכם, נכון? בסין, עם חברה מסוג כזה, יש מושג ברור של מה נחשב כ"דת": לדת יש מקדש, פולחן, טקסים דתיים שהאדם צריך לקחת בהם חלק, נדירת נדרים, טבילה וכן הלאה – כל אלו מסמנים די בבירור את האדם, או את הפעילויות שהוא עושה – כדתיים. בלעדיהם זה לא נחשב כדת. המושג שיש במערב שונה לחלוטין מזה. אז בחברה המערבית, אם האדם הממוצע מעיר על אם אתם דת, אתם לא מוכרחים לענות, ואתם לא צריכים לקחת את זה כל כך ברצינות. אם ממשלה, ארגון חברתי, מחלקה אדמיניסטרטיבית, חבר קונגרס וכדומה אומרים שאתם דת, אתם כבר לא צריכים לומר להם שאנחנו לא. אם מעורבים נושאים משפטיים, אתם יכולים לטפל בדברים כדת ולפעול בהתאם להוראות החוק הרלוונטיות. אז בנסיבות האלו אתם יכולים לומר שזו דת, במיוחד כשמעורבים בזה נושאים משפטיים. זה ברור לכולכם? זה בגלל הבדלים מושגיים בין המזרח לבין המערב. זה לא מפר את הפא שלימדתי בעבר. בהתחלה דיברתי על זה ב"יסודות להתקדמות במרץ". אמרתי: אנחנו לא דת, אבל אנשים רגילים יתייחסו אלינו כאל דת. אתם באמת צריכים להיות ברורים בנושא.

תלמיד: מאסטר, אנחנו עושים את התרגילים ומבהירים את האמת באתרי תיירות, אבל הכרזות שאנחנו תולים שם הן על "השלטון הרודני של המק"ס" ו"תשעת הדיונים". מאסטר, האם תוכל בבקשה לומר לנו איזו השפעה יש לזה על הצלת ישויות חיות?

המאסטר: כש"תשעת הדיונים" יצאו לאור בפעם הראשונה, האנשים הרגילים, כולל בסין, נשלטו באופן הדוק על ידי מגוון גורמים מרושעים ועל ידי צל הרפאים השפל של המק"ס השפלה. באותה עת, אם [הפָצַת] "תשעת הדיונים" והבהרת האמת היו נעשות ביחד, זה היה מקשה מאוד להציל את האנשים שאמורים להינצל. אבל לאחר שעברה שנה וכשאנחנו בשלב הזה של היום המצב שונה: צל הרפאים השפל של המק"ס השפלה נהרס עד כדי כך שהוא כבר לא יכול לשלוט על האדם הרגיל המצוי, אנשים עכשיו יכולים לחשוב על דברים באופן עצמאי, ואנשים כבר לא נשלטים על ידי צל הרפאים השפל של המפלגה השפלה. במצב הזה, אין בעיה שתעשו זאת כפי שתיארת.

מלבד זאת, לזה שאנחנו מפיצים את "תשעת הדיונים" וממליצים לאנשים לפרוש מהמפלגה יש מטרה ברורה. אתם יכולים להסביר את זה לאנשים באופן הבא: המק"ס השפלה רודפת את תלמידי הדאפא במשך כל כך הרבה שנים, ובמהלך התקופה הזאת ניתנו למק"ס השפלה הזדמנויות; כולם מודעים היטב לעובדה שהמק"ס השפלה רודפת את הפאלון גונג. אנחנו נתנו לה הזדמנויות במשך כל השנים האלו, אבל היא עדיין לא הפסיקה את הרדיפה שלה והיא עדיין כל הזמן רודפת את תלמידי הדאפא עד כדי מוות. אז אין לנו ברירה אלא לחשוף את הרדיפה של המפלגה השפלה (מחיאות כפיים), לחשוף את הרשעות של המק"ס השפלה ואת הפשעים שלה ברדיפת האנשים הסינים בעבר וברדיפת תלמידי הדאפא בהווה, ולעזור לאנשים לראות אותה כפי שהיא באמת, ולראות מדוע המפלגה השפלה רודפת את הפאלון גונג. האם לפורר את המפלגה השפלה הזאת אינה הדרך הטובה ביותר להפסיק את הרדיפה כלפי האנשים הסינים והפאלון גונג? אין לנו עניין בכוח הפוליטי של המפלגה השפלה ואין לנו שאיפות פוליטיות; אנחנו רק רוצים להפסיק את הרדיפה. כל יום שהמק"ס השפלה אינה מפסיקה את הרדיפה שלה נגד הפאלון גונג הוא יום נוסף בו נמשיך במאמצים שלנו לחשוף את הרדיפה שלה ולפורר אותה. (מחיאות כפיים סוערות). למעשה, הדברים האלו ברורים מאוד. כל אחד יודע שהמק"ס השפלה רודפת את הפאלון גונג, אז למה שלא נפיץ את "תשעת הדיונים" כדי לחשוף אותה?!

תלמיד: האם אנחנו יכולים להקים תזמורות נוער באזורים שונים? התלמידים מטורונטו שולחים את ברכותיהם למאסטר.

המאסטר: עכשיו כולכם יודעים מהי ההשפעה של תזמורת משום שדנו בזה מוקדם יותר. אנשים באזורים אחרים יודעים שתזמורת צועדת גדולה הוקמה באזור ניו יורק. תזמורת צועדת כזאת נקראת גם תזמורת צבאית, כי מקורה בצבא ומאוחר יותר היא התפשטה לחברה האזרחית. אבל אנשים עדיין קוראים לה כך. בזמן האחרון, התזמורות האלו פופולריות במיוחד בקרב סטודנטים. אנשים עדיין קוראים להן תזמורות צבאיות, או שהם קוראים להן תזמורות צועדות. למעשה זה היה די קשה להקים את התזמורת שלנו. אם כל האזורים האחרים יעשו זאת ואם אין להם הכישורים או התנאים הנדרשים אז זה באמת ישפיע על העבודות האחרות שתלמידי הדאפא עושים. אסור לחלוטין שיושפעו הדברים שתלמידי הדאפא עושים כדי לאמת את הפא.

תלמיד: מה עלינו לעשות לגבי להקות המופעים מסין הנמצאות בסיבוב הופעות [כאן]? אם הן לא משתמשות בשם "אותו השיר" אבל בכל זאת מייצאות את התרבות של המק"ס, האם אנחנו צריכים לטפל בהן באותה דרך? איך אנחנו אמורים לטפל במצבים האלו?

המאסטר: יש קבוצות מופעים רבות שסין שולחת. אתם לא צריכים להתעסק בהן, משום שאין להן כל קשר אלינו. כל עוד הן לא מכַוונות אל הפאלון גונג אין צורך להתעסק בהן. אבל אם בקבוצות האלו יש אנשים שהיה להם חלק ברדיפת תלמידי דאפא, אז בהחלט אל תאפשרו להם להתחמק מזה.

תלמיד: תלמידי דאפא מגרמניה, טיאן-ג'ין, דא-ליאן, בייג'ינג, הואי-רואו, יינג-שאן בפרובינציית הו-ביי, שי-שווי, לואו-טיאן, וו-האן, צ'או-יאנג, האי-דיאן, נינג-בו, טאנג-שאן, אן-הווי, צ'ונג-צ'ינג, גאן-סו וצ'אנג-צ'ון שולחים את ברכותיהם למאסטר הנכבד.

המאסטר: תודה לכולכם. (מחיאות כפיים) אני יודע שיש כאן בקהל גם תלמידי דאפא מצ'אנג-צ'ון.

תלמיד: האם תלמידים חדשים שקיבלו את הפא לפני זמן לא רב יכולים להיקרא תלמידים של תקופת תיקון הפא? האם הם יכולים לטפח לשלמות באותו הזמן כמו התלמידים הוותיקים?

המאסטר: בין המתרגלים החדשים בהחלט יש קבוצה השייכת לקבוצה הבאה – זו של תלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא של העולם האנושי. לא משנה לאיזו תקופה תלמיד משתייך, לקבל את הפא ולהצטרף לא היה כלל וכלל דבר קל. בעתיד, כשהאמת תוצג בצורה אדירה ברוב רושם וכולם יכירו מהו באמת הפאלון גונג, בשלב ההוא לאנשים יהיה קשה להיכנס [לטיפוח בדאפא], וזה לא יהיה כאילו שכל מי שירצה להיכנס יוכל לעשות זאת. (המורה צוחק) אז זה יהיה שונה לחלוטין מהאופן שבו תלמידי הדאפא של היום מטפחים. אז אם מישהו יכול להיכנס היום, זה הטוב ביותר.

תלמיד: מתרגל האמין שהתכנון של מתאם מסוים גרוע ושהוא לא יעבוד כל כך טוב בשבילנו, אז הוא ניסה לעשות דברים באופן עצמאי, ופעל על פי ההבנה שלו לגבי כיצד לאמת את הפא. אני חושב שהדרך בה הוא עושה דברים טובה לאימות הפא, אז החלטתי לסייע לו במאמציו.

המאסטר: כן, התרחשו דברים כאלו בהם המתאם לא חשב על דברים מסוימים, או שהמתאם באמת לא פעל היטב בהיבטים מסוימים. וכמה תלמידים ראו [מה חסר] ונטלו יוזמה לתקן את זה בעצמם – דברים כאלו התרחשו גם כן פעמים רבות. אבל כשהקבוצה רצתה לעשות משהו, חלק מהמתרגלים לא הסכימו, רצו לעשות את הדברים שלהם, ומשכו כמה אנשים החוצה כדי שיעבדו אתם. אני רוצה לומר לכולכם שאתם צריכים לעבוד ביחד עם אחרים לא משנה אם המתאם עשה את עבודתו באופן מספק בנושא מסוים, וביחד אתם צריכים לגרום לזה להיעשות טוב יותר. אתם לא יכולים לצאת וללכת כדי לעשות את הדבר שלכם. כל מי שעושה את זה טועה. ובתור המאסטר שלכם, אינני מקבל את זה.

תלמיד: חברה מערבית גדולה שאלה אותנו האם להפסיק לתמוך בסין ולהפסיק להשקיע בה. איך עלינו לענות על השאלה הזאת?

המאסטר: אני חושב שעכשיו לא רבים מסוגלים לוותר על הרווחים הכספיים ולהפסיק להשקיע בסין, אבל כמובן שזה יהיה הטוב ביותר אם מישהו יוכל באמת לעשות זאת. הנה איך שאני רואה את זה, וציינתי את זה בהרצאה האחרונה: השקעה בסין ועֶזרה לאנשים הסינים כך שמצבם ישתפר והם יחיו טוב אינה בעיה. מה שאני מתנגד לו הוא לשלוח לשם כל הזמן כמויות גדולות של כסף בזמן שהפאלון גונג נרדף, מה שנותן למק"ס השפלה את היכולת לרדוף את הפאלון גונג. בשיא הרשעות שלה, היא שפכה כל שנה רבע מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה על רדיפת הפאלון גונג – סכום ענק כל כך! האם היא הייתה יכולה לרדוף את הפאלון גונג בלי כסף? בהחלט לא! האנשים הסינים של היום לא מאמינים במק"ס השפלה, ואם הם לא היו מקבלים ממנה כסף הם בהחלט לא היו עושים בשבילה שום דבר. הם גם יודעים שתלמידי הדאפא הם אנשים טובים. האם האנשים הרעים האלו היו עושים את כל הדברים האלו אם לא היו משלמים להם?

תלמיד: האם אתה אומר שאנחנו לא אמורים להצביע על בעיות של אנשים אחרים? לפעמים אני לא יכול לדעת האם זו בעיה שלהם או שלי.

המאסטר: אני לא אומר שאתם לא יכולים להצביע על בעיות של אנשים אחרים. מה שאני אומר הוא שצורת הטיפוח הכוללת של תלמידי הדאפא צריכה להיות כזו שבה כל אדם מסתכל פנימה! (מחיאות כפיים) אסור שהסביבה הכוללת של תלמידי הדאפא תהיה כזאת בה אנשים משתפרים על ידי כך שהם מבקרים ומאשימים זה את זה! (מחיאות כפיים) אז בתור המאסטר שלכם, אני יכול רק לעודד אתכם להסתכל פנימה, וכשבעיות מתעוררות לנסות לגלות את ההחסרות שלכם עצמכם. אם כולם יוכלו לעשות זאת, זה יהיה הטוב ביותר. כשאדם לא יכול לזהות עניין כלשהו, כמובן שאין זו טעות לציין זאת. אבל כשאתם מצביעים על משהו, חייבים לעשות זאת עם כוונות טובות. אתם מטפחים חמלה, אז חייבות להיות לכם כוונות טובות. אז אתם צריכים לתת את הדעת לשני הדברים האלו ולהיות מסוגלים לעשות את שניהם. אני חושב שאז תוכלו לפתור בעיות רבות בקלות.

תלמיד: מספר אנשי אקדמיה במערב אמרו דברים רעים על הדאפא והם מקובעים מאוד בדעתם. האם זה חשוב? איך נוכל לעזור להם טוב יותר לסלק את המושגים הרעים שלהם?

המאסטר: אם מערבי אומר שהדאפא או תלמידי הדאפא רעים, אז אני חושב שהוא בוודאי הקשיב לתעמולה של המק"ס. כשהוא לא יודע איך הם תלמידי הדאפא, איך הוא יכול לומר שהם רעים? אם כן הוא בוודאי הקשיב לתעמולה המשמיצה של הרוע. אז אתם צריכים להסביר לו דברים. למעשה, במהלך השנים האלה האם לא הבהרתם את האמת?

החל משנת 1999, כשהרדיפה החלה ב-20 ביולי, כל אמצעי התקשורת של המק"ס, העיתונים והרדיו כאחד, מהרמה הלאומית לרמה הפרובינציאלית ומשם לרמה המחוזית, במרחבים העצומים של סין, כל תחנות הטלוויזיה, אמצעי התקשורת והעיתונים – יותר מאלף תחנות טלוויזיה ומאות עיתונים – כולם עסקו במערכה מוחצת לתקוף, לדכא ולרדוף את הפאלון גונג. אמצעי תקשורת בכל הארצות בעולם השתמשו במידע מסין כדי לדווח על הפאלון גונג. כולם עזרו לה לרדוף את הפאלון גונג, וכל כדור הארץ היה עטוף באפילה. אנשים באזורים רבים לא ידעו מהו באמת הפאלון גונג והם הקשיבו לתעמולה של המק"ס השפלה. במהלך השנים, האם לא הפכתם את כל זה באמצעות הבהרת האמת? היום תלמידי הדאפא גרמו לאנשי העולם להסתכל עליהם באור חדש לחלוטין, והאם זה לא איך שהשגתם את זה?

כלומר, אתם צריכים שיבינו את העובדות, ועליכם להרוס את התעמולה המשמיצה של המק"ס השפלה, והשגתם את זה. אבל יש עדיין אנשים שאינם מודעים לעובדות, בדיוק כמו המקרה שהמתרגל העלה, שעדיין קיים. אז אתם צריכים להמשיך לעבוד על זה, כל הדרך עד שכולם ידעו מהי באמת המק"ס השפלה והנתעבת. כמובן, יש אנשים שכבר אי אפשר לעזור להם, ולא משנה מה אתם עושים אי אפשר לעזור להם. אני יודע את זה, וזו הסיבה שאמרתי שיהיה די טוב אם תצליחו להציל חצי מהאנשים בסין. אותו הדבר חל על אזורים אחרים – האם אפשר להציל את כל האנשים? אני יכול לומר לכם שזה לא אפשרי. יכולה להיות לכם השאיפה הזאת ולעשות את זה עם חמלה לכל היצורים, אבל אתם לא יכולים להפסיק לעבוד על זה או להרפות רק משום שישנם אלו שאי אפשר להציל אותם. זה בהחלט לא יתקבל.

תלמיד: למישהו במקום העבודה שלי יש קשרים הדוקים עם הקונסוליה הסינית והוא הורעל עמוקות על ידי המפלגה הקומוניסטית המרושעת. האם לאנשים כאלו יש עדיין איזושהי תקווה להינצל?

המאסטר: פשוט הבהר לו את האמת והצג לו את העובדות. אם הוא באמת לא ניתן להצלה, אז הוא לא ניתן להצלה.

תלמיד: תלמידה בסין נכנסה להיריון של ילד שני. האם עליה ללדת את התינוק? מבחינת הקארמה שנוצרת האם זה משנה אם אשה עושה הפלה כפויה במקום ללדת את התינוק?

המאסטר: הנסיבות בסין יחידות במינן. בגלל זה ביסודו של דבר כללתי הכול בעקרונות הפא שלימדתי, ואני לא רוצה לדבר על התרחישים הספציפיים האלו בסביבה כזאת; ההשפעה תהיה גדולה מדי. אבל אני יכול לומר שהעולם כולו מתעב את הנוהג של הפלות כפויות של המק"ס השפלה. לגביכם, כתלמידים של טיפוח, בעיקרון אין כמובן שום דבר רע להגן על חיים. זה כל מה שאני יכול לומר כאן. יכול להיות שמקרים מסוימים יש לבחון כל מקרה לגופו.

תלמיד: מדוע אין חיים בגרניט?

המאסטר: מדוע יש אנשים ששואלים על דברים כאלו? (המורה צוחק) "שאין בו חיים" מתייחס רק לצורת פני השטח של הגרניט הנראית לעין האנושית. החומר המיקרוסקופי יותר המרכיב את הגרניט שונה לחלוטין. מה שהוא אמת ברמה הזאת יכול להיות לא אמיתי ברמה אחרת. מנקודת המבט של פא של רמה גבוהה, פא של רמה נמוכה יכול להיות אפילו הפוך לו ומוטעה. יש רמות של אמיתות בזו אחר זו. זה צריך להיות ברור לכם.

תלמיד: יש אדם שעוזר לעבודת הדאפא באופן פעיל, אבל הוא לא מסוגל להבין לאן האדם הולך לאחר שהוא מגיע לשלמות. הוא מכיר במאסטר אבל לא לומד את הפא לעתים קרובות. היכן החסרותיי בסילוק המחסומים במחשבתו? הוא כאן היום. (המורה צוחק) (הקהל צוחק)

המאסטר: באשר לאנשים רגילים רבים, אתם לא יכולים לצפות מהם ליותר מדי. אתה תלמיד דאפא, אז כמובן שאתה משתוקק לראות אותו מקבל את הפא. כמובן, להפוך לתלמיד דאפא זה הדבר הטוב ביותר עבור ישות, וזו השאיפה שלך. אבל בהתחשב במצב כיום, אתה לא יכול להגיד שבן אדם טועה משום שהוא לא מבין דברים במידה מסוימת. כמו כן, ישות חיה שיכולה לעזור לתלמידי הדאפא לעשות דברים במהלך התקופה הזו היא כבר די יוצאת מן הכלל, ובהחלט יהיה לה עתיד טוב, זה בטוח. זה משום שהתקופה הזאת שונה מכל אחת אחרת, כי זה זמן בו תלמידי הדאפא עוברים סבל רב.

תלמיד: אם אדם מאמין בכל מה שהמאסטר אומר ולא חושב על זה עוד יותר לעומק, האם זה מצב נכון להיות בו?

המאסטר: האלוהויות בהחלט יחשבו שהאדם הזה יוצא מן הכלל. אבל אני עדיין הייתי רוצה שהאדם יקרא את הספרים וילמד הרבה את הפא. בדרך כלל כשאני מלמד את הפא, יכול להיות שאתם מרגישים שהשדה של החמלה הוא גדול מאוד ורב עוצמה, ושהוא יכול לפתור בעיות רבות. אבל בחיי היום יום אני לא יכול להיות כך, ואני לא אשתמש בכוח הזה. ויש לי – הכנתי – דרך חשיבה כמו של אדם רגיל, ובה אני משתמש בחיי היום יום. אז ייתכן שבנסיבות כאלה אתלוצץ או אומר דברים של יום יום, ואתם עשויים לתהות: "איך זה שהמאסטר לא בפא?" (המורה צוחק) (הקהל צוחק, מחיאות כפיים) יש הרבה מטרדים כאן במקום האנושי הזה!

תלמיד: האם יכול להיות לנו נותן חסות עסקי לעמוּד מסוים בעיתון "האפוק טיימס"? אנחנו נשלוט על התוכן, ואני מתכוון בעיקר לעמוד משני.

המאסטר: אם עסק הולך להיות נותן חסות של עמוּד שלם, אז מה שהוא רוצה שיתפרסם שם צריך להיות מפורט בחוזה.

תלמיד: כשמישהו רוצה להרוויח יותר כסף או לקבל קידום בעבודה רגילה, הוא יכול להשיג את מה שהוא רוצה על ידי כך שיעשה עבודה טובה יותר. בגוף תקשורת או בחברה שמנהלים תלמידי דאפא, האם מישהו יכול באותה מידה להשיג את התפקיד או את הכסף שהוא רוצה באמצעות עבודה קשה?

המאסטר: בַחברה, כשאתה עושה היטב את עבודתך, תקודם באופן טבעי. וכשהבוס שלך שמח הוא עשוי לתגמל אותך טוב יותר. אבל לאמצעי התקשורת המנוהלים על ידי תלמידי הדאפא אין מספיק רווחים, ובהיבט זה הם צריכים להגיע לאותו מקום שבו נמצאים אמצעי התקשורת המרכזיים בחברה. היות שלא ניתן לעשות זאת, האם מחשבות כאלו אינן חסרות תועלת? לגבי כיצד להשיג משרה שחושקים בה, אם מישהו חושב יותר מדי על דבר כזה, משהו כנראה סטה, ונראה שזה יותר מסתם החזקה רגילה. תלמידי הדאפא עושים דברים כמתנדבים. אני לא חושב ששמעתי על בעיות כמו מישהו שרוצה תפקיד מסוים (המורה צוחק) (הקהל צוחק). לרצות תפקיד זה לא משהו שצריך להיות במחשבתם של תלמידי דאפא, נכון? ולהגות על כיצד להשיג אותה זה אפילו יותר בעייתי, נכון? תלמידי דאפא מנהלים אמצעי תקשורת מתוך מטרה לאמת את הפא, להבהיר את האמת ולהציל ישויות חיות, והם עושים את זה בלי לבקש או לצפות לשום דבר, ובלי שכר. אף אחד לא חושב הרבה על תפקידים, נכון? כמובן, אם גוף התקשורת באמת יוכל להיות מנוהל היטב ויוכל לשלם משכורות ואפילו לחלק כמה בונוסים או תועלות אחרות, אז אני אשמח בשבילכם. התנאי הוא שקודם כל יהיו לנו האמצעים לעשות זאת.

תלמיד: ככל שבאתי יותר במגע עם מתרגלים מערביים ועם מתרגלים טייוואנים, אני באמת מרגיש שהמתרגלים מסין שגדלו בתרבות המפלגה המרושעת הושחתו לא מעט. החל מהרגלי החשיבה שלנו עד למה שאנחנו אומרים וכיצד אנחנו נראים ומתנהגים – יש כל כך הרבה שאנחנו צריכים לחפש עמוק עמוק בפנים.

המאסטר: כשאנשים מגיעים לראשונה מסין למערב, הם מבקרים את המערב ואומרים שהדבר הזה או הדבר ההוא רע, או שהדבר הזה או הדבר ההוא לא נראה בסדר. מדוע זה כך? זה למעשה מפני שהם התרגלו לכל הדברים של המק"ס השפלה. רק אחרי זמן מה הם מבינים שהדברים האלו של המפלגה השפלה הם רעים וזדוניים. זו התוצאה מכך שהושרשה בהם תרבות המפלגה במשך תקופת זמן ארוכה. אבל צורת החיים מחוץ למפלגה השפלה היא צורת החיים הטבעית לבני אדם – אף אחד לא מנסה להשריש בכם שום דבר. זו הסיבה שכאשר אלו שהתגוררו זמן ממושך מחוץ לסין חוזרים לסין, הדרך שבה אנשים מדברים בסין נראית להם די משעשעת. הם מגלים שכל אחד מהמשפטים שלהם מלא במערכת העקרונות הנוקשה של המפלגה. זה נובע מכך שהחיים של האנשים ספוגים עמוקות בתרבות המפלגה המרושעת, שחלחלה אפילו לכל פרט בחשיבה שלהם, וזה גרם להתנהגות, להליכות, לדיבור ואפילו להבעות הפנים של האנשים ולמבט בעיניהם להיות מזוהמים על ידי תרבות המפלגה השפלה (הקהל צוחק). כמובן, הדברים האלו אינם מהותיים. כל עוד המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא חזקות והם יודעים מה נכון ומה לא, ניתן בהדרגה לסלק את ההרגלים האלו. הדברים האלו אינם עיקריים.

תלמיד: בתקופת הטיפוח האישי, כשהייתי עובר מבחן של קארמת מחלה ידעתי שזה כדי לסלק את הקארמה שלי, ושבאמצעות כוח הסבל שלי והיציבות שלי בפא אוכל לעבור את המבחן, ושבסוף המאסטר יסלק את הקארמה. אבל בתקופת הטיפוח של תיקון הפא, אם הכוחות הישנים, הידיים השחורות שלהם, השדים הרקובים וצל הרפאים המרושע של המפלגה השפלה רודפים את הגוף הפיזי שלי, וזה מתבטא באותו אופן כמו קארמת מחלה, אז מפני שאנחנו לא אמורים להכיר ברדיפה של הכוחות הישנים, ולא אמורים פשוט לשאת את זה, האם אני יכול לסלק את הגורמים המרושעים שמאחורי זה באמצעות יציבות בפא ושליחת מחשבות נכונות כדי לשלול את הרדיפה?

המאסטר: כשיש לך מחשבות נכונות חזקות, שום דבר לא יכול לעצור אותך. מהיום בו תלמיד דאפא מתחיל לטפח, כל החיים שלו מאורגנים מחדש. במילים אחרות, החיים האלה שלך הם עכשיו החיים של מטפח. שום דבר כבר לא מקרי, ושום דבר לא יקרה רק במקרה. כל דבר במסע החיים שלך קשור ישירות לשיפור ולטיפוח שלך. אחרי שהסידורים נעשים, אף אחד לא יכול לשנות אותם. לשנות אותם יהיה הפרה של חוקי השמים. רק המאסטר יכול לשנות אותם. אבל הכוחות הישנים – כדי להרוס את כל הדברים האלו – וישויות של הקוסמוס הישן שהושפעו מתיקון הפא, לקחו חלק בזה בשם העזרה לתיקון הפא, וזה מה שגרם לחציצות ענקיות. אף על פי שהפא-שנים שלי יכולים לשנות דברים, נתיבי הטיפוח של תלמידי הדאפא אורגנו בפירוט רב, ואם שינוי קטן נעשה עבור תלמיד דאפא, צריך לעשות את הדברים לגמרי מחדש. בזמן שהכוח העצום של תיקון הפא מתקדם, המשימה האדירה הזאת מתרחשת בה בעת שתלמידי הדאפא משתנים באופן אישי. יתר על כן, 99 אחוז מכל הקוסמוס עבר את תיקון הפא, ותלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא כבר צועדים את הקטע האחרון של המסע שלהם. אז אי אפשר לעשות שוב מהתחלה את החלק שכבר עבר את תיקון הפא כדי לעשות שינויים רק בשביל ישות אחת. לכן, כשתלמידי דאפא רבים פועלים בצורה גרועה בטיפוח שלהם, כשמופיעות בעיות מסוימות הנוגעות להם, או כשנראה שהמצב נעשה רציני מאוד כשהם עוברים מבחנים, במקרים אלה אם אתה רוצה שהמאסטר יטפל בשבילך בדברים ישירות, המאסטר יצטרך לעשות מחדש, מההתחלה, את כל הדברים הקשורים אליך בקוסמוס החדש ובקוסמוס הישן. צריך יהיה לשנות את כל הדברים שעברו את תיקון הפא בשנים האלו, צריך יהיה להחזיר את הזמן אחורה... צריך יהיה לעשות את הכל מחדש מאפס. הנושאים האלו כה ענקיים. זה מסביר מדוע אני אומר לכם שאני באמת לא יכול לשנות דברים [בתרחיש הזה]. הרמה שאתה מטפח אליה תהיה הרמה שלך, ואם בסוף נראה שאתה כבר לא יכול לעלות יותר, המצב הזה גם מעיד על הפרעה מגורמים של הכוח הישן. למעשה, כשנראה שמישהו לא יכול לעבור מבחן, זה נובע ממגוון גורמים. כשבאמת יש לנו מישהו שעוזב מוקדם, כל עוד הוא היה תלמיד דאפא שעשה את כל שלושת הדברים, הוא בהחלט ישיג את השלמות. זה רק שהרמה שלו תהיה שונה.

כמו כן, אם הייתי עושה בשבילכם דברים באופן אישי, הרוע היה מנצל את העובדה הזאת ואפילו הקוסמוס החדש היה מזדהם. תיקון הפא הוא רציני לחלוטין. כשהתחלת לטפח המאסטר באותו זמן עשה בשבילך כל דבר שצריך היה להיעשות. עכשיו זה תלוי בך להתמודד עם המבחנים במחשבות נכונות. המאסטר יכול לעזור לך כשהמחשבות הנכונות שלך מספקות. אבל כשהמחשבות הנכונות שלך לא מספקות ואתה לא יכול לעמוד בסטנדרט, אם המאסטר יעשה משהו, אז יהיו מעורבים בזה דברים מהותיים כמו אלו שזה עתה תיארתי. כך, מרגע שנתיב הטיפוח של תלמיד דאפא אורגן, ביסודו של דבר אף אחד לא יכול פשוט לשנות את זה באופן נמהר, ואף אחד – טוב או רע – לא יכול לעשות לך שום דבר. אפילו כשמישהו רוצה לתת לך משהו מיוחד וטוב, הוא לא יכול להוסיף את זה פנימה. ואם מישהו רוצה לתת לך משהו מיוחד שלא היה חלק ממה שהיה בטיפוח שלך במקור, או אם מישהו רוצה לרדוף אותך בצורה מוגזמת, הם לא יוכלו. חריגות יקרו רק כשאתה עצמך פועל באופן גרוע. האם אתם מבינים את מה שאמרתי? (מחיאות כפיים)

מתרגלים רבים כבר ראו שכאשר ריפאתי אנשים רגילים, לא הייתי צריך לנקוף אצבע. הייתי רק מעיף מבט על האדם והוא היה נרפא. כשהייתי מסתכל עליו הייתי פולט דברים מסוימים; יכולתי לפלוט כוחות על טבעיים מכל חלק של הגוף שלי. המחלה שלו הייתה נרפאת שם מיד כשפלטתי את הדברים האלו. בני אדם הם אחרי הכול בני אדם, אז לפעמים האדם היה תוהה: "איך ייתכן שנרפאתי אם אפילו לא נקפת אצבע?" בגלל הסיבה הזאת פעמים רבות הייתי משתמש בידיים שלי. לרוב, המחלה הייתה נרפאת מיד, לא משנה מה היא הייתה. אני יכול לרפא כל מחלה שיכולה להיות לאדם רגיל; אני יכול לרפא את כולן. אבל תלמידי הדאפא הם סיפור אחר. כמובן שאין עליכם להביא לכאן אדם רגיל אחרי שאמרתי את זה, כי לא אעשה ריפויים. זה לא היה קל לתלמידי הדאפא להגיע למקום שהם היום בטיפוח שלהם, אז אני לא רוצה שום בעיה נוספת שתופיע ותפריע. היות שבריפוי של אדם רגיל מעורבים כל החיים שלו וזה מצריך איזון של היחסים הקרמאתיים שיש לו במגוון ממדים – רק אז הוא יכול להירפא – כל החובות האלו שלו צריכים להיות מיושבים בדרך טובה, וישויות שרוצות לגבות את החובות שלהן צריכות לקבל כמה דברים טובים. רק אז המחלה יכולה להיות מטופלת. בעת הזו המאסטר לא רוצה לעשות דברים כאלו. לכן אני ביסודו של דבר לא עושה שום דבר [מהסוג הזה] בשביל אנשים, וזאת כדי למנוע יצירת בעיות נוספות לתלמידי הדאפא בתהליך הטיפוח שלהם. אם משהו לא מטופל כראוי, בעיות יבואו מיד בעקבות זאת, והצרות הנוספות האלו ייחשבו להפרעה. זה המצב ביסודו של דבר.

תלמיד: כשכמה תלמידי דאפא נרדפו בחומרה על ידי אנשים רשעים או רוחות מרושעות מממדים אחרים, הם הלכו לבית חולים והשתמשו באמצעים רגילים כדי לטפל בזה, או שקיבלו זריקות או לקחו תרופות כדי להקל על הסבל שלהם. האם זה גורם נזק רב לגופו של מטפח? האם הם יכולים עדיין לטפח? האם מישהו יכול להשתמש באמצעים רגילים לפני שהוא משתחרר מהרדיפה שהרוע מפעיל על הגוף שלו?

המאסטר: מה שחשוב למטפחים זה מחשבות נכונות. כשיש לך מחשבות נכונות חזקות, אתה יכול לעמוד בפני כל דבר ולעשות כל דבר. זה משום שאתה מטפח: מישהו שהוא על נתיב אלוהי ושאינו נשלט על ידי הגורמים של אנשים רגילים או על ידי עקרונות של רמות נמוכות. (מחיאות כפיים)

אמרתי לכם קודם לכן שהסרתי את השם של כל תלמיד דאפא מרשימת הגיהינום. כל אדם רגיל רשום ברשומה הזאת. הורדתי את השמות של תלמידי הדאפא מהרשומה של הגיהינום. הסרתי את השמות שלהם מהגיהינום. אז השמות שלכם לא שם. במילים אחרות, אתם בשום אופן לא ישויות של שלושת העולמות, ואתם כבר לא אנשים רגילים. לכן כשהמחשבות הנכונות שלכם חזקות אתם יכולים לפתור כל בעיה. הקארמה של המחלות שמופיעה בגוף שלך מתבטאת כמבחן. כמובן שזה נראה כמו קארמה של מחלות, כיוון שזה בוודאי לא ייראה כמו אלוהות שנעשית חולה. אז אתה צריך לטפל בזה עם מחשבות נכונות. אתה מטפח, אז זה בוודאות לא מחלה. אבל זה לא ייראה פשוט כל כך. האם אתם יודעים מה הכוחות הישנים חושבים? הם חושבים: "לא ייאמן, אתה, המאסטר שלהם, הסברת את הפא על קארמת המחלות בצורה כל כך מפורשת". כן, זה נכון שבימים ההם כאשר היו מולי מתרגלים שהיה להם קשה לעבור מבחנים של קארמת מחלה, הסברתי את הדברים האלו באופן ברור מאוד, והמתרגלים שנמצאים כאן היום יודעים את זה. אבל לא משנה כמה בבירור עקרונות הפא מוסברים, זה לא יהפוך את הטיפוח לפחות קשה, ו[הדרישות] עלולות להיעשות אפילו מחמירות יותר. לדוגמה, אחד הביטויים של זה הוא שאין זה מספיק טוב אם מישהו מגיע רק להבין משהו: הוא חייב להיות ישר גם במחשבה וגם בפעולה. אם המחשבות הנכונות של מישהו אינן חזקות במהלך הטיפוח שלו, הוא לא יוכל לעבור היטב את המבחנים שלו והם ייגררו. כמו כן, כשהוא לא מצליח להשיג מחשבות נכונות חזקות, הביטחון שלו ייחלש. האם מספר אנשים לא איבדו את הביטחון ואפילו הגיעו ל"הבנות" מעוותות כתוצאה מכך? לפעמים כל מה שאתם חושבים עליו הוא שאתם רוצים שהמאסטר יסביר את הפא בצורה מפורשת אפילו יותר, אבל זה אינו תחליף לטיפוח אם למתרגל עדיין חסרה אמונה יציבה בעקרונות הפא. כמובן, מצד שני, תלמידי דאפא שיש להם מחשבות נכונות חזקות ושהאמונה שלהם נעשית רק יותר יציבה לאחר שהם תופסים את עקרונות הפא, יוכלו לצלוח כל מבחן.

לעומת זאת, כשמישהו שהוא מתרגל חדש או שהוא בעצמו מבין שהוא לא היה מספיק נחוש, נעשה חולה והולך לבית חולים, אז ניחא – [אני מניח] שפשוט נתייחס לזה כחלק מתהליך הטיפוח שלו. בהמשך, אחרי שהוא יטפח טוב יותר, הוא יבין בהדרגה מה עליו לעשות. טיפוח אכן כרוך בתהליך, ואחרי הכול אנחנו צריכים לתת לאנשים הזדמנויות. כמובן, אין צורך לדבר כאן על אלו שהם נחושים. לגבי אלו שאינם בטוחים בלבם: אם אתה הולך [לבית חולים] המאסטר לא יכול לומר שום דבר. אם אדם הלך כל צעד וצעד בטיפוח שלו היטב, אז כולם יתפעלו ממנו. אלוהויות יתפעלו ממנו, וגם למאסטר תהיה הערכה רבה אליו. אם תלמיד צועד צעדים ענקיים בלי לעצור הישר עד לשלמות (כולם צוחקים), ולא נופל אפילו פעם אחת (כולם צוחקים), אז אומר לכם, אז אולי הוא אלוהות (כולם צוחקים). או שאולי המאסטר לא תכנן היטב את הדברים עבורו והמבחנים שלו היו קטנים מדי, כי הוא יכול לעבור את כולם. אז בדרך כלל, כל עוד האדם משפר את עצמו, ניתן לעבור את המבחנים שנקבעו; אם אינך משפר את עצמך, אתה לא יכול לעבור אותם. כך זה ביסודו של דבר. אם מישהו עושה טעות, זה יכול להיחשב רק כמצב במהלך תהליך הטיפוח, ואי אפשר לומר שהאדם כבר אינו מספיק טוב וגם לא ניתן לומר שהוא תמיד יהיה במצב הזה. זה רק מצב אחד בתהליך. אם למישהו לפעמים באמת אין מחשבות נכונות חזקות מספיק, והוא באמת לא יכול לשאת יותר משהו, מה עליו לעשות? אז לֵך (כולם צוחקים). כן, (המורה צוחק) לֵך, אם כן, לבית חולים.

ככה זה בעיקרון. אבל איך ישות שמימית יכולה שאנשים רגילים יטפלו בה? ואיך יכולים אנשים רגילים לרפא מחלה של ישות שמימית? (מחיאות כפיים) (המורה צוחק) אלו עקרונות פא. אבל לעתים קרובות המצב הוא שנראה שבאמת אין לך מחשבות נכונות חזקות כל כך. כשאתה לא יכול להתנהל היטב, אז לֵך. אם המחשבה שלך אינה יציבה, זה אומר שאתה קודם כל לא עומד בסטנדרט, והארכת התהליך לא תוביל לשום שינוי. ואם מישהו מחזיק מעמד כדי להציל את כבודו העצמי, זה להוסיף החזקות על גבי החזקות. במקרים כאלו יש רק שתי אפשרויות בחירה: או שתלך לבית החולים וכך תוותר על לנסות להתגבר על המבחן, או שתניח לגמרי את הכול, תנהג כמו תלמיד דאפא ישר ואצילי שאין לו תרעומת או החזקות, ותניח למאסטר לתכנן אם אתה נשאר או עוזב. כשתוכל לעשות זאת, אתה אלוהות.

תלמיד: פעילויות הבהרת האמת במנהטן הסתיימו, ומתרגלים ממקומות שונים שבים למקומות מוצאם לאמת את הפא. האם אלו מאתנו שהם תלמידי הדאפא שהגיעו מסין צריכים לחזור לשם אם זה מתאים מבחינת הנסיבות שלנו כדי להבהיר את האמת שם?

המאסטר: אם עזבת את סין מפני שנרדפת שם, בהחלט אין עליך לחזור. עכשיו שכבר יצאת משם, אתה בחוץ. אז הישאר והבהר את האמת כאן. אם אתה חושב שכשתחזור לשם הנסיבות שלך יהיו רגועות למדי, אז זה שונה. במקרה הזה אתה יכול לחזור, זו לא בעיה. אם זה יהיה מסוכן בשבילך לחזור, אז אל תחזור.

תלמיד: כיוון שהמטרה של הגאלה של השנה החדשה היא להציל ישויות חיות, עלינו לתת את הכרטיסים בחינם ואנחנו לא אמורים לדבר על להרוויח כסף, או שעלינו לקבוע לכרטיסים מחיר נמוך. האם החשיבה הזאת נכונה?

המאסטר: לא, היא אינה נכונה. תלמידי הדאפא הם תלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא. בעבר כשקניתם ספרי דאפא, כמעט רציתי לתת לכם אותם בחינם. אבל זה היה בשביל מטפחים של תקופת תיקון הפא. לגבי אנשים רגילים, קבלת דברים בחינם לא תתאים לעקרונות של הממד הזה. אבל כתלמידי דאפא אתם יכולים לתת להם דברים בחינם, בגלל שזה נעשה מתוך החמלה של תלמידי הדאפא.

אבל האם חשבתם כמה קשה לאמצעי התקשורת שתלמידי הדאפא מפעילים? לאלו מביניכם שאינם מעורבים אין מושג עד כמה מוגבלים המקורות הכספיים שלהם המיועדים לתחזק את התפעול של אמצעי התקשורת – תחנת הטלוויזיה, העיתון וכו'. כולם שואפים לעשות פריצת דרך עם פרסומות ולהיכנס למחזור חיובי. זו גם השאיפה שלי, וזו השאיפה של כל המתרגלים שעוזרים להפעיל את אמצעי התקשורת, והם עובדים בכיוון הזה. האם זה לא יהיה דבר טוב אם הם יוכלו לייצר רווח מהגאלה של NTDTV? האנשים המעורבים במופע חג המולד ב[אולם] Hall Radio City Music אמרו בעצמם: "המופע שלנו לא טוב כמו זה שלכם. קטעי המופע שלנו לא משתווים לשלכם". אבל מחירי הכרטיסים שלהם גבוהים מאוד. הם מעלים תשעים מופעים בחודש אחד, ומכניסים מספיק כסף כדי לכסות את כל ההוצאות הכספיות שלהם למשך כל השנה, כולל משכורות. אז מדוע NTDTV אינה יכולה לעשות את אותו הדבר?

באשר למחירי הכרטיסים, ובכן, לאור איכות מופע הגאלה של השנה החדשה וגודל המאמצים שתלמידי הדאפא משקיעים, למעשה מחירי הכרטיסים באמת אינם גבוהים. זה תקף לגבי כל מקום בארה"ב, כי רמת החיים בארה"ב אינה כה שונה מאזור אחד למשנהו. העניין האמיתי הוא המוניטין. יש תלמידים שרצו לקנות מספר כרטיסים ולחלק אותם בחינם כשהם חושבים: "אם מחירי הכרטיסים לא היו גבוהים והיו מעט זולים יותר, הייתי קונה יותר ונותן אותם כמתנה. אני לא יכול להרשות לעצמי לקנות אותם כשהם יותר מדי יקרים, ואני גם לא יכול להרשות לעצמי לתת אותם במתנה". ייתכן שזה מציב בעיה, וזו הסיבה שיש תלמידים שמתלוננים. כמובן, שוב, יש מחירי כרטיסים שונים, ויש כרטיסים זולים יותר, כיוון שיש מקומות ישיבה שונים. אבל עם זאת, בהתבסס על הניסיון שלנו מהפעם או הפעמיים האחרונות, זה יהיה בסדר להתאים בפעם הבאה את מחירי הכרטיסים. או שאנחנו יכולים לעשות הופעה מיוחדת רק לתלמידי דאפא.

תלמיד: אנחנו מתכננים לצלם מיני-סדרה לטלוויזיה על תלמידי דאפא המאמתים את הפא, ובעלילה כלולות סצנות בסין. מה עלינו לעשות?

המאסטר: למעשה קל לפתור אתגרים באמצעות רקעים. אתם יודעים, קומופוזיטינג בסרטים זו טכניקה פשוטה. אם אתם צריכים סצנות של מקומות מסוימים, פשוט בקשו ממישהו לצלם כמה צילומי וידיאו במקום ההוא ולהביא אליכם.

תלמיד: בסן פרנציסקו יש הרבה הומוסקסואלים ואנשים רגילים רבים שם תומכים בסוג כזה של התנהגות. הרוע הוציא מהקשרן מילים מסויומות מכתבי המאסטר שהוזכרו בהם הומוסקסואלים כדי לתקוף את הדאפא. מאסטר, אנא אמור לנו אם עלינו להשיב לכך בגלוי ובקנה מידה רחב, או להבהיר את העובדות לאנשים שהמחשבה שלהם הורעלה?

המאסטר: פשוט הבהירו את העובדות לאותם אנשים, וזה יהיה מספיק טוב. אתם לא צריכים להגיב לזה. אתם יודעים, אני שומר על דבר אחד תחת שליטה טוב מאוד: כשזה נוגע לדברים שאמורים להיפתר כשהפא מתקן את העולם האנושי, אני בהחלט לא עושה שום דבר לגביהם עכשיו. בין אם זה מתבצע על ידי הכוחות הישנים או על ידי השדים הרקובים והמרושעים, כל ניסיון לעורר דברים שאינם חלק מהעניין הנוכחי יהיה חסר תועלת. הם אולי יגרמו לקצת מהומה, אבל אנחנו לא צריכים להתייחס אליהם יותר מדי. אני יודע מה אני עושה. אם למישהו יש משהו לומר, אני יכול לחשוב על הסוגיה שהוא מעלה. אבל הדברים שאני רוצה לעשות בהחלט לא יופרעו. זה נכון גם עם אימות הפא שלי היום, וגם עם תיקון הפא בקוסמוס כולו. אני מוכן להקשיב להצעות של כל אחד, אבל עדיין אעשה דברים בהתבסס על מה שאני רוצה לעשות, ואף אחד לא יכול לשנות את זה (מחיאות כפיים). באותו אופן, עליכם לדעת מה אתם עושים, וברגע שאתם מחליטים על הבחירות הנכונות, אתם לא צריכים להיות מופרעים מאף אחד או משום דבר. אין עליכם לאפשר לאף אחד מהדברים שקורים בזמן שתלמידי הדאפא מטפחים, מבהירים את האמת, מצילים ישויות חיות ועובדים נגד הרדיפה, להפריע למה שהוא הראשון במעלה עבורכם. אתם חייבים לטפל בזה היטב! כשאירוע כלשהו מתרחש בחברה, אפילו אם זה משהו שמועיל למאמציהם של תלמידי הדאפא להתנגד לרדיפה, תלמידי הדאפא לחלוטין אינם יכולים להפסיק לטפח ופשוט ללכת לעבוד על הדבר הזה! טיפוח הוא טיפוח!

תלמיד: יש סיפורים רבים מרוממי נפש על כיצד קיסרים אצילי נפש ואנשים אצילי נפש בזמנים קדומים הגיבו לביקורת עם הכרת תודה וללא תרעומת. אני באמת מרגיש שלא טיפחתי את עצמי מספיק ביציבות כשזה נוגע לקבלת ביקורת. לפעמים אני לא מסוגל לתקשר היטב עם אחרים בגלל שאני ממוקד בהגנה על עצמי.

המאסטר: אם מדברים על להגן על העצמי (המורה צוחק), זה מזכיר לי משהו. מישהו אמר לי – ואכן הבחנתי בזה – מישהו אמר לי שיש הבדל בין איך שמתרגלים מסין ומתרגלים מטייוואן מתמודדים עם בעיות. אם מתרגל טייוואני לא עשה משהו היטב, הוא יקשיב לך אם תצביע על זה בפניו, והוא לא יהיה במצב מתגונן. אבל כשמתרגל מסין לא עשה משהו כשורה ואחרים מצביעים על זה בפניו, הוא מיד יאמר: "אתה לא יודע מה קרה. המצב באותו זמן היה כזה וכזה". (המורה צוחק) (הקהל צוחק, מחיאות כפיים) הוא יודע שזה לא טוב למטפח לדחות ישירות את מה שנאמר. אז הוא מנסה להתחמק מאחריות בצורה עקיפה כדי להגן על עצמו בצורה עקיפה. כשעשית טעות, עשית טעות. היה ישיר. אם עשית משהו שגוי, עשית משהו שגוי. רק אלו שמעזים להודות בטעויות שלהם, ייראו בעיני האחרים באור חיובי ואחרים יתפעלו מהם. אפילו אלוהויות מתפעלות מהם. (מחיאות כפיים) [דמיינו את זה] אם אתה מגיע ממש לסוף המסע הזה ואלוהויות שואלות אותך: "האם כשאחרים ביקרו אותך בעבר יכולת תמיד לטפל בזה כיאות? הראה לנו", לא יהיה לך שום דבר להראות. (הקהל צוחק) ואם תגיד: "אף פעם לא עשיתי משהו שגוי, ואף פעם אף אחד לא ביקר אותי", האם מישהו יאמין לך?

איך בן-אדם יכול לא לעשות טעויות? אלו בני אדם שמטפחים, אז איך הם יכולים לא לעשות טעויות? אבל אף אחד עדיין לא ראה אותך מודה בטעויות שלך (הקהל צוחק). האם אתה לא מסגיר את העובדה שמשהו לא בסדר אתך? האם אין פגם בטיפוח שלך? מעתה ואילך אסתכל לראות מי אלו שיכולים להודות בטעויות שלהם. (הקהל צוחק, מחיאות כפיים). מי בכלל מסוגל לא לעשות טעויות אף פעם? ומה טעויות נחשבות בכלל? אנחנו רק צריכים לתקן אותן, לא? לב העניין הוא ההחזקות שלך. האם אתה לא אמור לטפח החוצה את ההחזקות האנושיות שלך? אם אתה תמיד מנסה להתחמק, למנוע שיגעו בעניינים שלך ואינך מוכן להיפטר מהן, זו בעיה גדולה.

תלמיד: מאסטר, האם תוכל בבקשה לדבר על החשיבות והייחודיות של הבהרת האמת בצ'יינה טאון של סן פרנציסקו?

המאסטר: אתם יודעים, הרחוב ההוא בצ'יינה טאון, כמעט כל החנויות לאורך הרחוב כולו הם עסקים מסין, הבעלים שלהם הם מסין. אפילו אם באופן כללי אתם עושים דברים טוב מאוד באזור המפרץ, ואף על פי שהקהילה הסינית מפוזרת ולמק"ס השפלה אין קהל, עם זאת, אלו שגרים באזורים שונים הולכים לעתים קרובות לצ'יינה טאון אז אי אפשר להזניח את המקום הזה. אל תותירו למק"ס השפלה שום דריסת רגל (מחיאות כפיים). לא משנה היכן היא, סלקו אותה. אתם פשוט לא יכולים לאפשר לשד השפל הזה לפגוע באנשים כאן.

תלמיד: כשאנחנו מבהירים את האמת לאנשים, אנחנו נתקלים באנשים רגילים רבים שיודעים שהדאפא הוא טוב והם טובים כלפי תלמידי דאפא, אבל לא מוכנים לפרוש מהמק"ס. האם יהיה עתיד לאנשים האלה? מה אפשר לעשות?

המאסטר: מה שמישהו רוצה תלוי בו. תלמידי דאפא חייבים לעשות את מה שהם צריכים לעשות ולא להשאיר לעצמם כל חרטות.

תלמיד: לסניף המקומי שלנו של "האפוק טיימס" יש בעיות כספיות די משמעותיות. בהתייחס למצב הזה, האם אנחנו יכולים לפתור את הבעיות הכספיות בעזרת מגבית בין התלמידים שמשתתפים בעבודת התקשורת?

המאסטר: זה משהו שמעולם לא עשיתי. משום שאני יודע שכשלימדתי בהתחלה את הפא אסרתי לחלוטין על איסוף כספים, מאוחר יותר, אפילו שהמצב היה ממש קשה, גם כן תמיד לא הסכמתי לאיסוף כספים מתלמידי דאפא. למעשה, כל תלמיד דאפא משתמש בהכנסה של עצמו לאמת את הפא. זה יוצא מן הכלל. זה לא איסוף כספים, אלא זה נעשה מתוך הלב של עצמו. זו מוסריות אדירה. לוּ היינו משתמשים בשיטות שדתות משתמשות בהן, מתמיד הרגשתי שזה יהיה מזיק לדאפא. ולכן אף פעם לא עשיתי את זה בעצמי ולא הרשיתי לכם לעשות את זה. לא אספנו כסף מאנשים. במקום זאת, אתם לקחתם את היוזמה לעשות דברים. הראשון הוא סביל, בעוד שהשני הוא מהלב. תלמידי דאפא אימתו ומאמתים את הפא, והמוסריות האדירה היא שלהם. אם הייתי עושה מגבית כדי לעשות דברים, המוסריות האדירה לא הייתה שייכת לתלמידי הדאפא אלא לי. אז נסו את מיטבכם לא לעשות את זה. אם באמת יש לכם קשיים אתם יכולים להעלות את זה בפני מספר קטן של מתרגלים שיש להם משאבים כספיים.

תלמיד: כשאמרת שחצי מהאנשים יינצלו התכוונת חצי מהסינים או חצי מאוכלוסיית העולם?

המאסטר: שום דבר לא נקבע עדיין. אמרתי שאם הייתם יכולים להציל חצי מהסינים, כמאסטר שלכם אהיה שמח מאוד בשבילכם ומרוצה בשביל הישויות החיות. אתם לא יכולים לראות לְמה הפכו הסינים של ימינו. לוּ יכולתם, הייתם נבהלים! אתם לא יכולים לראות כמה גרוע נעשה המצב בסין. אם הסביבה האמיתית הייתה מוצגת לנגד עיני האנשים, זה היה מפחיד. המפלגה השפלה הופכת את הסינים לשדים חסרי-לב. התנהגות האנשים הפכה שפלה ומנוונת מאוד ושקעה מתחת לקו התחתון ביותר בו בן-אדם יכול להיות. ובנוסף לזה ישנה הרדיפה של הפאלון גונג.

תלמיד: אני מבקש לשלוח ברכות למאסטר הנכבד בשם תלמידי הדאפא בתאילנד. תלמידי הדאפא בפוסאן, בגרמניה, בעיר שן-יאנג, בעיר צ'או-יאנג בפרובינציית ליאו-נינג, בעיר צ'אנג-שא, ותלמידי דאפא בפרובינציית הונאן העצורים או אסורים באופן בלתי-חוקי שולחים את ברכותיהם למאסטר הנדיב והנהדר!

המאסטר: תודה לכם! (מחיאות כפיים) ותלמיד דאפא מסין שולח לי ברכות. אני לא אקריא את שמו בקול כאן, כי אנחנו צריכים להגן על תלמידי הדאפא.

תלמיד: כשאנו עובדים עם מתרגלים עמיתים ביפן על פיתוח אינטרנטי, אנו תמיד נתקלים במתרגלים שסטו מהמסלול בנקודה מסוימת. יש לנו דעות שונות בנושא, אבל יש רק מספר קטן של מתרגלים בעלי ידע בטכנולוגיה. מאסטר, בבקשה אמור לנו האם אנחנו יכולים לעבוד עם מתרגלים הנמצאים במצב כזה.

המאסטר: אם הם סטו מהמסלול בנקודה מסוימת ועשו טעויות, כל עוד הם מצאו את דרכם בחזרה, זה טוב. מה שמדאיג הוא אלו שעדיין מתעקשים לדבוק במסלול המוטעה. אם מישהו מצא את דרכו חזרה ולא עשה דברים רעים בכלל מאז שהוא עם תלמידי הדאפא, אתם יכולים לקבל החלטה על בסיס המצב הספציפי. אל תבקשו מהמאסטר להחליט על הדברים האלו.

תלמיד: האם אנו יכולים להזמין לעתים קרובות אנשים רגילים להשתתף בתכניות הפרשנות ברדיו שלנו כל עוד הם לא נגד הדאפא וכל עוד הם נגד המפלגה הרעה?

המאסטר: זה צריך להיות בסדר, אני חושב שאין עם זה בעיה. בשביל תכניות הפרשנות זה צריך להיות בסדר.

תלמיד: אשתי מעורבת בפרויקט טכני. היא השקיעה בו הרבה זמן ואנרגיה. אבל היא חושבת שהמתאם לא התייחס אליה בצורה הוגנת, והיא לא מוכנה לשתף פעולה עם המתרגלים בצוות הגדול של הפרויקט. כתוצאה מכך לא השתמשו בטכנולוגיה שהיא פיתחה בפרויקטים של תיקון הפא. אני מודאג שהיא סוטה מהמסלול. מאסטר, בבקשה תן לי את הדרכתך הרחומה בנושא הזה.

המאסטר: למעשה מדובר בנושא של לא לוותר על החזקות וכאשר המבחן נעשה גדול לא להיות מסוגלים לשאת את זה יותר. למעשה, האם את יכולה לראות [את הבעיה כאן]? כבר עזבת את המצב בו תלמיד דאפא מטפח, ואת עומדת לעזוב את הזירה בה את אמורה לאמת את הפא.

לפעמים כשאחרים מכים בהחזקה שלכם שאתם לא רוצים שהם יגעו בה, זה באמת קשה לכם. כמה אנשים פשוט לא מוכנים להקשיב להערות של אחרים. וכמה לא מרוצים שלא משתמשים ברעיונות שלהם. כל אלו הן החזקות אנושיות, החזקות אנושיות עקשניות מאוד. האם בכל פעם שאתה מעלה משהו צריך לאמץ אותו? כמה אנשים אומרים: “אמרתי את זה שוב ושוב עם כל כך הרבה סבלנות, אבל עדיין שום דבר לא השתנה". האם המצב הממשי, האוביקטיבי, פשוט כמו שאתם חושבים? דברים רבים יש לתאם מתוך מודעות לתמונה הכללית. בנוסף, יכול להיות שאלו שאתם עובדים איתם באמת לא טיפחו טוב כמוכם. אבל אם מישהו לא טיפח טוב כמוכם, האם זה הופך אותו ללא תלמיד דאפא? והאם במקרה כזה אינכם צריכים לשתף פעולה? וגם לכל אחד יהיו המחשבות שלו על נושא [מסוים]. יכול להיות שלא משנה כמה רעיון הוא טוב, לא ישתמשו בו. האם במקרה כזה תפסיקו לעבוד על הפרויקט? אלו שאחראים על פרויקטים צריכים לשקול איך ההצעה מתחברת לדברים בכללותם ואיך דברים שונים קשורים זה לזה. זה הבדל בסיסי בין החשיבה של אלו שאחראים לבין החשיבה של האחרים.

כמה מתרגלים חושבים רק על כך שהכישורים הטכניים שלהם הם הכי טובים, וכשדוחים את הרעיונות שלהם הם עוזבים. למעשה, הם מתנהגים בעוינות. אתם לא צריכים לעשות דברים באופן זה. לאדם האחראי בטח יש הרעיונות שלו. אתם תלמידי דאפא, אז אתם צריכים להקפיד לעבוד זה עם זה טוב יותר. אפילו כשלא משתמשים ברעיון שלך, לא משנה כמה הרעיון טוב, [אתה צריך לחשוב:] "אני אעבוד עם כל רעיון שתחשוב שהוא טוב, ואני אעזור לעשות דברים, ואעשה אותם היטב. ואני אעשה את מיטבי לעשות עבודה טובה במה שאני אמור לעשות, משום שאני בטיפוח". אין זה כך שרק כאשר מאמצים את הטכנולוגיה שלך אתה תשתפר בטיפוח. לעבוד היטב עם אחרים ולשתף פעולה איתם, ולעבוד ביחד כדי לעשות עבודה טובה במשימות העומדות על הפרק, כך מטפח צריך להיות, וזה הדבר הראשון במעלה.

אני חושב שזה כל מה שאני עומד להגיד היום. עברתי על כל פתקי השאלות (מחיאות כפיים נלהבות). כמובן, אני יודע שצוות הוועידה סינן חלק מפתקי השאלות. זה נכון שאני לא יכול לענות על כל השאלות האלו בגלל מגבלות הזמן. אז בכל ועידת פא הם מסננים שאלות שכבר נשאלו בעבר או שלא תהיה להם השלכה ניכרת על ועידת הפא בכללותה. בכל מקרה, מטפח צריך להסתכל על דברים כמטפח ועם המחשבה של מטפח, ולחלוטין לא יכול להסתכל על דברים עם חשיבה של אדם רגיל. שום דבר שאתם נתקלים בו אינו דבר פשוט, מקרי, או רגיל. בטוח יש לו קשר לטיפוח שלכם ולשיפור שלכם. משום שאתה מטפח, החיים שלך שונו וניתן לך נתיב טיפוח חדש; שום דבר על הנתיב שלך אינו קורה במקרה. אבל בוודאות זה ייראה כמקרה, משום שרק באשליה הזאת ובמצב בו אתה כמו אנשים רגילים אתה יכול להראות אם אתה עושה טיפוח, אם אתה מטפח היטב, ואם אתה יכול לעבור מבחן אחר מבחן. זה טיפוח, וזו הארה נכונה!

בזמן הנוכחי, כך צריכים להיות תלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא. דברים יהיו שונים בעתיד. תלמידי הדאפא של העתיד לא יטפחו כך. הדרישות עבור תלמידי הדאפא של התקופה הנוכחית הן גבוהות, ויש להם אחריות עצומה – המשימות ההיסטוריות שלהם הן כה אדירות (מחיאות כפיים) – אז הדרך בה הם מטפחים במצב זה של אשליה הופכת לחשובה מאוד. זו הסיבה שכאשר אתם לא יכולים להרגיש שום דבר, או לא יכולים לראות מה באמת קורה בטיפוח שלכם, אתם לא יכולים להיעשות נרפים. אתם צריכים להיזהר מזה. בסביבה הזו בה אתם מטפחים אתם תגיעו לדעת ולהבין דברים רבים באופן עקיף. אני חושב שזה, ביחד עם עקרונות הפא של הדאפא, צריך להיות מספיק כדי לחזק את המחשבות הנכונות שלכם.

בקשר לעקרונות הפא שהמאסטר לימד, רבים בקהל היום קראו בשלב זה או אחר כתבים בודהיסטים או טאואיסטים, כמה מהם היו בודהיסטים חילוניים, ואחרים אפילו טיפחו במקומות מסוימים בעבר. אז אתם יכולים להסתכל ולראות – האם מישהו אי פעם הסביר עקרונות פא בהיקף כזה? האם משהו אי פעם היה כה מרחיק לכת או כה בהיר? זה משהו שמעולם מעולם לא קרה בעבר. אם הייתי סתם ממציא דברים, אינני חושב שזה יכול היה לקרות מעולם, הדברים שחזיתם בהם לא היו מתרחשים מעולם, וצל הרפאים המרושע של המפלגה השפלה לא היה מפחד כל כך. מנקודת המבט של ידע אנושי רגיל, מה שאני, לי הונג-ג'י, חשפתי עבר הרבה מעבר לידע של האנשים המודרניים ולטווח של הידע של ימינו. אני אף פתרתי את המסתורין שמביכים תחומי ידע רבים. אלו לא דברים שאתם יכולים למצוא בספרים או ללמוד בחברה. אתם הגעתם להבין באמצעות הטיפוח שלכם שזה הוא פא הבודהא, זה החוק הגדול של הקוסמוס, וזה הפא שבאמת חשף את האמת של הקוסמוס. אני יכול לגלות דברים רבים, רבים, שיהיו אפילו יותר מרתקים למין האנושי, אך זה ייעשה בשלב הבא. מקור המין האנושי, פרטים ספציפיים של דברים, כל המסתורין שהופיעו בתקופות היסטוריות שונות, אירועים שונים שהתרחשו בעולם בתקופות שונות, דמויות היסטוריות שונות, ותופעות מסוימות שלא ניתנות להסבר ושאנשים לא מאמינים בהן, כולל ישויות שמימיות, ועוד ועוד, כולם יוצגו בצבעים חיים בחברה האנושית העתידית. בשלב ההוא אשתמש בגישה אחרת להדריך את תלמידי הדאפא של העתיד ואתן להם, באופן אחר, דרך לטפח בה. המצב היום הוא איך שזה כיום.

כל הדרך עד השלב האחרון לקראת השלמות המלאה, תלמידי הדאפא ייבחנו אם הם יכולים להצליח. יכולים להיות מבחנים קריטיים מאוד מאוד בשבילכם לאורך כל הדרך עד שתהיו צעד אחד בלבד לפני הסיום. זה משום שכל צעד הופך להיות יותר ויותר קריטי לטיפוח שלכם ולמבחנים שלכם, במיוחד לקראת הסוף. אתם יודעים, האלוהויות חסרות הרסן האלו של הקוסמוס הישן ינסו לנווט את הדברים ממש עד הסוף, כל עוד הן עדיין נמצאות. כשאתם לא עומדים בסטנדרט, הן בוודאות ינסו למצוא דרך להפיל אתכם. הן יודעות שלי הונג-ג'י לא ינטוש אתכם, אז הן ישתמשו בכל מיני שיטות כדי לגרום לכם ליפול. מחשבה אחת בלבד שתהיה לא בכיוון תגרום לאדם להתנדנד. אז ככל שקרובים יותר לסוף, כך המבחנים יהיו רציניים יותר ומכריעים יותר.

תלמידי הדאפא שנרדפו במשך זמן רב אך נשארו יציבים והמשיכו לאמת את הפא עבדו קשה מאוד, וזה לא היה קל עבורם להשיג את מה שהם השיגו. קל וחומר שהם לא צריכים להרפות. אל תאפשרו לעצמכם לעזוב את המצב בו אתם אמורים לטפח בגלל ערפול רגעי, או משום שהרפיתם במשך הזמן. ברגע שההזדמנות הקבועה מראש אובדת, זה הסוף של הכול. הרוע מנסה כל דבר אפשרי להפיל אתכם. יש אלוהויות שלא רוצות שאתם תעלו באמצעות טיפוח. אל תחשבו: "הן רוצות את מה שטוב בשבילנו ורוצות שנעלה באמצעות טיפוח". זה לא נכון! הן מנסות כל דבר אפשרי כדי להפיל אתכם ולא לתת לכם לעלות. אתם צריכים לזכור את זה, וכך זה במציאות. לאלוהויות בתחומים שונים יש המחשבות של תחומים שונים. בתיקון הפא הן לא יכולות לראות את האמת הבסיסית של הקוסמוס, וכמה מהן פשוט לא חושבות שתיקון הפא ותלמידי הדאפא ראויים. רק אלו שיודעות את האמת יכולות לראות את הרצינות של זה ולא מעזות לעשות דברים לפי גחמה. אם תיקון הפא הזה של כל הקוסמוס ייכשל, הקוסמוס יפסיק להתקיים לנצח, הכול יתפורר, מקורות החומר כולם יתפוררו, ואם רוצים ליצור משהו מתוך גוף קוסמי שאין בו כלום, אורך הזמן שהתהליך ייקח יהיה פשוט מפחיד. ויתר על כן, זה לא יוכל להיווצר אם ההזדמנות והתנאים המתאימים לא יתקיימו.

כל תלמידי הדאפא יודעים שהדברים שאני מדבר עליהם נעשים גבוהים וגדולים יותר ויותר, והם מציגים, יותר ויותר, דברים מסוימים המתרחשים בתיקון הפא. עבור מתרגלים חדשים או מתרגלים שלא היו נחושים, זה אולי סביר יותר שמבחינת הבנת הדברים יש נתק, וסביר יותר שלא תבינו דברים. אבל אין דרך אחרת. עליי ללמד את הפא בהקשר של המצב הכולל של תיקון הפא, וזו הסיבה שעליי לדבר על דברים בדרך זו. אני מקווה שכל מי שקיבל את הפא הזה יוקיר אותו, ולא יאבד את ההזדמנות הזו. בעבר, כשהתחלתי ללמד את הפא, אמרתי: "אם אני לא יכול להציל אתכם, אף אחד לא יכול". האמת היא, שלא רק שאף אחד לא יוכל להציל אתכם, אלא שאתם גם לעולם לא תזכו שוב בהזדמנות כזו. זה משום שבפעם הזאת, המין האנושי הגיע לנקודה הזאת, ממש לסוף. אחרי שתיקון הפא הזה ותיקון הפא של העולם האנושי יסתיימו, אז המחזור הבא של המין האנושי יהיה מין אנושי חדש, והאנשים שיוכלו לעבור לשם יעברו שינויים, אפילו החזות החיצונית תשתנה.

טוב, זה כל מה שאגיד. אני מקווה שכולם יפעלו טוב יותר ויותר בסוף. שימו לב שאתם לא נעשים נרפים. אתם חייבים לא להרפות, ואתם חייבים לא להיעשות אפאתיים. הדבר השני הוא מה שאמרתי קודם לגבי מרכיב הכרחי שחסר לתלמידי הדאפא, משהו שהם פספסו, וזה חוסר היכולת שלכם לקבל ביקורת זה מזה. אתם לא יכולים לסרב לקבל את ההערות הבונות של אנשים אחרים ואפילו את ההערות השליליות. אתם לא יכולים להמשיך לדחוף את הדברים האלו מכם והלאה. מעכשיו כולכם צריכים להתחיל להיפטר מההחזקה הזאת. זה לא משהו שאני מבקש מכם להשתפר בו צעד אחר צעד כמו שאני עושה בדרך כלל עם דברים כשאני מלמד את הפא. אלא, זו בעיה מכרעת, סופית ומרכזית מאוד שחייבת להיות מסולקת עכשיו. זה כל מה שאגיד. (מחיאות כפיים נלהבות וממושכות)

המתרגלים שיושבים מאחור שמעו את הכול, נכון? (מחיאות כפיים) זה לא משנה שהמתרגלים מאחור הם רחוקים, כי אין-ספור הפא-שנים שלי הם מאחוריהם (המורה צוחק) (התלמידים מוחאים כפיים בחום).

---

[1] משחק מילים בסינית. המונח הזה בן שתי הסימניות בסינית שהתרגום המילולי שלו הוא "סוס משובח" (baoma), הוא למעשה המונח הסיני למכונית "BMW".

[2] שלוש הפרישות (שלוש ההתנערויות) – פרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), מ"החלוצים הצעירים" ומ"ליגת הנוער הקומוניסטי".

[3]רנמינבי – שטרי הכסף בסין.

[4]אסטלות - אבנים עליהן נחקקו מילים או משפטים.

---