הרצאה בוועידה הראשונה בצפון-אמריקה

לי הונג-ג'י
30-29 במארס 1998

 

אני כאן כדי להשתתף בוועידה הזאת, וכמו כל אחד אחר אני רוצה להקשיב להתנסויות שלכם. אני הוא שהצעתי לקיים את הוועידה הזאת. היות שמעולם לא ערכנו בארה"ב ועידה לשיתוף התנסויות של תלמידי דאפא ^[1] מכל רחבי המדינה, חשבתי שזה די מתאים שהמתרגלים יתכנסו וישתפו זה את זה בהתנסויות; גם הזמן הוא מתאים. עברה שנה מאז שבאתי בפעם האחרונה לארה"ב ללמד את הפא^[2]. כולכם התקדמתם בשנה הזאת שבה עשיתם טיפוח-תרגול. במיוחד אחרי הפעם האחרונה בה שמעתם את הפא, כולכם חשתם שזה האיץ את ההתקדמות שלכם במידה מסוימת. אבל כדי לגלות כמה באמת התקדמתם, חשבתי שזה יועיל לכם אם תשתפו בהתנסויות שלכם. בנוסף, זה יכול להאיץ את המשך התפשטות הדאפא שלנו.

אם מדברים על ההתפשטות שלו, אז בזמן הנוכחי קיימת אי הבנה. יש אנשים שאמרו: "המורה לימד אותנו להזדרז לטפח באופן אמיתי". הם חשבו שהתכוונתי שהם צריכים להפסיק לעשות כל דבר למעט להקדיש את כל זמנם לטיפוח אמיתי. כמובן, לא התכוונתי שאנחנו כבר לא צריכים לעשות עבודה של אנשים רגילים. יש לכם היכולת לאזן בצורה ראויה את היחס בין עבודה של אנשים רגילים לבין טיפוח-תרגול. הבעיה העיקרית היא שלא התייחסתם ברצינות להפצת הפא. אתם קיבלתם את הפא, אבל יש עדיין אחרים שטרם קיבלו אותו. למעשה, אומר לכם שאף אחד בחברה האנושית של ימינו לא אמור להיות בן אדם. מה הכוונה בכך? בתקופה היסטורית די עתיקה אני כבר עשיתי תכנונים ללמד את הפא הזה. בנוסף, מה שמלמדים הוא פא כזה עצום – הפא של כל הקוסמוס. בפעם האחרונה, בסן פרנציסקו, הסברתי לכם את מבנה הקוסמוס. אז רבים מכם השיגו הבנה מסוימת על זה וחשבו: "אז כזה הוא המבנה של הקוסמוס". למעשה, אומַר לכם: המושג שלימדתי אתכם בפעם האחרונה על מבנה הקוסמוס, שאתם חושבים שהוא עצום לאין שיעור, הוא עדיין רק גרגיר אבק בגוף הקוסמי האדיר. לפיכך, חישבו כמה נרחב הוא הקוסמוס. היות שמלמדים פא עצום שכזה בחברה האנושית, חישבו עד כמה זה ממש קל להטמיע אדם אחד. אתן אנלוגיה פשוטה: אם חתיכת נסורת נופלת לתוך כבשן של פלדה מותכת, היא תיעלם בהינד עפעף. פא עצום כמו שלנו יוכל ללא מאמץ להטמיע מישהו כמוך, לסלק את הקארמה שלך, להסיר את המחשבות הלא ראויות שלך וכן הלאה. היות שהכוח של הפא הוא כה אדיר, אז מדוע איננו עושים זאת באופן הזה? אנחנו לא יכולים לעשות את זה בחברה של האנשים הרגילים משום שטיפוח באופן כזה לא ייחשב לטיפוח. זה ייחשב לבריאה מחדש, כלומר, להשליך אותך לגמרי וליצור מחדש מישהו אחר. לכן אתה צריך לטפח באמת ורק אז זה יהיה אתה, עצמך. אבל מבחני שין-שינג ^[3] רבים יופיעו במהלך הטיפוח-תרגול, וחיכוכים יעלו בגלל שיתוף פעולה גרוע בין המתרגלים כשהם מנסים לטפל בדברים בצורה ראויה עבור הדאפא, ועוד. כל אלה הם בלתי נמנעים – אתם פשוט לא תופסים את זה.

אם פא הנחשף לציבור לא נתקל בקשיים שלו ולא משאיר מוסריות אדירה לדורות הבאים, אז הייתי אומר שהוא דרך מרושעת. אז אין בו שום דבר אדיר, שום דבר שאפשר לשמוח בו, ושום מוסריות אדירה שתיוותר לדורות הבאים. זה בהחלט יהיה כך. כאשר אתה מקבל את הפא שאני מלמד ואתה מסוגל לטפח, עליך עדיין לחשוב איך אנשים אחרים יוכלו לטפח, ואיך הם יוכלו לקבל את הפא. כפי שאמרתי כרגע, אף אחד בחברה האנושית לא בא כדי להיות בן אדם. עדיין אינך צריך להרגיש זחוח דעת – אם אינך מקבל את הפא, או אם אינך מצליח לחזור באמצעות טיפוח, אז אתה רק בן אדם. אתה עלול אפילו ליפול נמוך יותר ולהיעשות נחות מבני אדם. אז עליך גם להכיר בחשיבות הפצת הפא. זה כל מה שאומר בעניין הזה.

מתרגלים רבים רוצים שאדבר על משהו גבוה יותר שהם לא שמעו אף פעם. אם אתה לא מוותר על ההחזקה הזאת, אז לא תצליח להגיע לשלמות המלאה – האין זה כך? כל החזקה היא מכשול. אני יכול לספר לכם שההתפתחות של החברה הנוכחית וכל התהליך ההתפתחותי שלה, בהיווצרות ובהתפתחות שלה, נשלטה ונדחפה קדימה על ידי חייזרים. דיברתי היום על הנושא הזה. הייתי יכול כנראה להסביר אותו ביתר יסודיות אם הייתי משתמש בשפה של התרבות הסינית העתיקה, אבל לא הייתם מסוגלים להבין את זה עכשיו. כל צורת המחשבה שלכם היא כזאת של האנשים בני זמננו, אז כשאני מלמד, אני צריך לשלב ידע של המדע המודרני, שהוא למעשה די רדוד. ההבנה של המדע היא שטחית מאוד מאוד. מה שידוע כ"מדע אֶמְפִּירִי" מוגבל לממד הפיזי שהעין האנושית יכולה לראות – רק ממד אחד בתוך שלושת העולמות. אז כמה שכבות של חומר קיימות בשלושת העולמות? יש כה רבות שלא ניתן לחשב את מספרן, והמין האנושי שוכן רק באחת מהן. העיניים שלכם יכולות לראות רק מה שנמצא בתוך השכבה האחת הזאת; הן מוגבלות לתחום הזה בלבד. המחשבה האנושית לעולם לא תוכל לאמוד את הקוסמוס הנרחב הזה, משום שלמחשבה שלכם אין קיבולת כזאת. השפה האנושית לא יכולה לתאר איך הוא הקוסמוס בתחומים גבוהים מאוד. אין מילים כאלו, ואף אין מושגים בשביל זה – שום דבר אינו מסוגל לתאר את זה בבירור. אז אי אפשר להשתמש בשפה האנושית כדי ללמד דברים של רמה גבוהה. רק באמצעות ההתקדמות הרציפה שלך במהלך מסלול הטיפוח-תרגול תוכל בעצמך להבין או להתעורר לזה בהדרגה. כשאתה קורא את הפא, הפא יצביע לך על זה.

איך לפא הזה יכולה להיות השפעה עצומה כזאת ואיך הוא יכול לאפשר לכם להשיג עקרונות ברמה גבוהה כזאת? למעשה, אומר לכם שלסֵפֶר – כלומר, ספר של אנשים רגילים עם דפים מנייר הכרוכים ביחד ודיו שחור המודפס על נייר לבן – אין כלל השפעה. כל מה שהוא יכול לעשות זה להסביר את העקרונות האנושיים הפשוטים ביותר הידועים למין האנושי. הספר "ג'ואן פאלון" לא היה שונה מזה אם לא היו בו משמעויות עמוקות יותר. מדוע כשאתם קוראים את "ג'ואן פאלון" שוב ושוב אתם יכולים לראות עקרונות בתחומים שונים שברמות גבוהות ביותר או להתעורר אליהם? זה משום שמאחורי כל מילה יש אין-ספור, שכבות על גבי שכבות, של בודהות, טאואים ואלוהויות. לא ניתן לחשב את מספרם. לא משנה לאיזה גובה של רמה אתם שבקהל תוכלו לטפח, עדיין לא תוכלו לראות את הסוף של זה אפילו כשתגיעו להארה בעתיד. חישבו איזו רמה גבוהה תוכלו להשיג אם תטפחו בהתאם לספר הזה. כשמגיע הזמן שלך להתקדם, כל הבודהות, הטאואים והאלוהויות שמאחורי מילה יכולים לראות זאת. כאשר אתה מגיע לרמה חדשה ואתה ראוי לדעת את העקרונות שברמה הזאת, הם יחשפו בפניך את המשמעות האמיתית מאחורי המילה הזאת, או של השורה הזאת; אתה לפתע תיעשה מודע. למעשה, לא נעשית פיקח יותר, אלא שהם בכוונה הצביעו על זה בפניך כדי שתיעשה מודע. אז יש לכך דרישה קפדנית: אם לא הגעת לרמה הזאת באמצעות טיפוח-תרגול, לחלוטין אסור לך לדעת את העקרונות של הרמה הזאת. כאשר אתה מודע לעקרונות ברמה הזאת, אז אתה כבר בתחום הזה.

רבים מן המתרגלים שלנו נעשים מודאגים משום שלעתים קרובות הם חשים שהתקדמות הטיפוח שלהם נראית איטית, ושמחשבות ומצבי מחשבה לא ראויים מופיעים לעתים קרובות. למעשה, אומַר לכם שאינכם צריכים להיות מודאגים. צורת הטיפוח שלנו היום שונה מכל צורות הטיפוח העתיקות, אף על פי שיש גם דברים דומים. הן שונות משום שאנחנו לא מאמצים את הנתיב של פא קטן או של טאו קטן. הן דומות משום שכל הפא העתיקים היו שייכים רק לצורות הנמוכות ביותר והמוגבלות ביותר של טיפוח-תרגול בתוך הדאפא של הקוסמוס הזה, שהוא מה שאנחנו מלמדים היום. כמובן, הוראת הדאפא, הכוחות האדירים שלו, הנתיב שאנחנו מאמצים, והשיטות שאנחנו משתמשים בהן להציל אנשים, אלו הבחירות הטובות ביותר. אז כיצד הפא הזה יכול שלא למלא תפקיד גדול שכזה? ציינתי קודם שלמילים של הספר יש ממדים עמוקים.

הבודהות, הטאואים והאלוהויות שסיפרתי לכם עליהם אינם מזויפים – הם בודהות, טאואים ואלוהויות אמיתיים הבאים לידי ביטוי בפא הזה. יש להם הכוחות האדירים האלה. הם מאחורי כל מילה, אך הם יכולים להיעשות גדולים לאין-סוף; זוהי בכל זאת האחריות שלהם. הם התבטאות של הפא. אז קל לפא הזה להטמיע אדם אחד. כל פא וצורות הטיפוח בעבר היו רק צורות מועטות ברמה נמוכה מאוד של הפא העצום של הקוסמוס, והן היו ברמות נמוכות למדי. אם הזמן יאפשר, אספר לכם בהמשך יותר על מבנה הקוסמוס ברמות מסוימות.

ראשית, נדבר על החשיבות של לימוד הפא. במילים אחרות, לימוד הפא יכול לסייע להתקדמות שלכם. זה משום שיש משמעות עמוקה מאחורי הפא. מדוע אף ספר אחר לא יכול להשיג את הרמה הזאת? ומדוע הם לא מסוגלים להשיג את האפקט הזה? זה משום שאין שום דבר מאחוריהם, על אף שאין זה נכון שאין להם שום דבר בכלל, משום שהמצב של כל אחד שונה. לעתים קרובות אני אומר לכם לא להחזיק בספרים מדתות רעות. כמובן, אני מתייחס לספרים האלה מהדתות המרושעות או הרעות, או מסוגי צ'יגונג ^[4]רעים. זה משום שגם מאחורי המילים שלהם יש דברים מסוימים והדברים שלהם מוטבעים שם. אבל הדברים האלה אינם בודהות, טאואים ואלוהויות, אלא דברים נתעבים כמו פוּ-טִי^[5], רוחות וכו'. גוף אנושי הוא בדיוק כמו בגד, והמחשבה של האדם היא בדיוק כמו כובע. הם הופכים להיות מי שלובש אותם. מדוע זה כך? בני אדם הם כל כך חלשים, שכל דבר יכול לשלוט עליהם ולהפריע להם. האם בני אדם אינם פתטיים? כן, אבל מה זה משנה? בני אדם נפלו לרמה הזאת בגלל מעשיהם הם. אכן, לכל אחד מאיתנו, ולאלה מכם היושבים כאן שלומדים את הפא, זה לא היה קל – יש לכם כל מיני סוגים של הפרעות ושל מצוקות. בכל פעם שאתם רוצים ללמוד את הפא, אתם נעשים עסוקים בעבודה, חסר לכם זמן וכן הלאה. אולי הדברים האלה נראים לכם כהתרחשויות טבעיות. למעשה, יש כל מיני סוגים של גורמים המפריעים לכם ומונעים מכם לקבל את הפא. יש אכן אנשים מסוימים שטוענים שהפא הזה הוא לא טוב. אבל בואו לא נשפוט את האדם הזה, משום שסביר מאוד שהמחשבות שלו אינן שלו עצמו אלא של מישהו אחר. הדברים הרעים האלה שולטים במה שהוא אומר. אנחנו לא יכולים להציל אדם מהסוג הזה. היות שהאדם הזה איננו הוא עצמו, איך עדיין אפשר להציל אותו? כיוון שלאדם הזה יש מחשבות רעות שכאלה, אז אפשר לנצל אותו. אז איננו יכולים להציל את אלה שגורמים נזק לדאפא באופן ישיר. יש גם אנשים שהם רקובים עד היסוד, ושלגמרי איבדו את ההיגיון שלהם; אף על פי שדברים רעים הם אלה שקובעים מה האנשים האלה יגידו ויעשו, אלה האנשים עצמם שאיבדו את השליטה על עצמם. הפא שלנו דורש לעשות טיפוח-תרגול במחשבה מודעת. איננו יכולים לתת את הפא למישהו שאינו בהכרה או שהוא מעורפל מחשבה ומוכן שרוחות זרות ישלטו עליו, משום שאיך אפשר להרשות שדברים רעים ישלטו בפא שלנו?

אתה תיתקל בקשיים רבים בטיפוח-תרגול. כשמזמן לזמן אני רואה אותך סובל מאוד בטיפוח-תרגול, זה גורם לי לחוסר נוחות גם כן! לפעמים אני חושב על המקרים בהם מתרגל לא יכול לעבור מבחן, ובאופן מעורר רחמים מסתכל על התמונה שלי עם דמעות בעיניו ומתחנן במחשבתו שהמורה יעזור לו בכך שיסלק את הקשיים שלו או ישחרר אותו מהפורענות. אבל אתם יודעים מה אני חושב? אם הייתי מסלק את המצוקה הזאת בשבילך, אז היית מאבד את ההזדמנות להתקדם. האם אתה חושב שאתה יכול להעלות את עצמך לתחום כזה גבוה בצורה חלקה ובכלל בלי מצוקות? זה אסור לחלוטין. כולם יודעים שבני אדם צברו קארמה רבה במשך תקופות החיים שלהם – זה בדיוק כפי שישוע אמר, האדם הוא חוטא. אם אתה רוצה פשוט ללכת לגן עדן מבלי לשלם על הקארמה והחטאים שלך, איך אתה יכול להתנער מהם, להשאיר אותם מאחור, ואז ללכת לגן עדן? חישבו על זה: האם זה יכול להיות אפשרי? לחלוטין לא. זאת הסיבה שאתה עצמך צריך לסלק את הקארמה בכך שתשלם את מה שאתה חייב. אתה צריך גם לשפר את השין-שינג שלך בזמן שאתה מסלק את הקארמה שלך. רק כשתגיע לתחום גבוה שכזה, תוכל לעלות לרמה ההיא. הפא הוא המאפשר לך להתרומם לרמה ההיא.

אתם תיתקלו במצוקות רבות במהלך הטיפוח-תרגול. כל עוד תלמדו את הפא ברצינות, תוכלו להתגבר על כל קושי. כל עוד תלמדו את הפא ברצינות, התשובות הנמצאות בפא יוכלו לפתור כל קשר סבוך בלבכם שקשה להתירו, וכל מחסום שבמחשבתכם. הפא הזה מקיף הן איך להיות בן אדם והן איך להיות אלוהות. אני גם מספר לכם איך להיות בודהא, טאו, אלוהות, ואפילו אלוהות ברמות גבוהות אף יותר. איך יוכל הפא לא להצליח לסלק את המחסומים שבמחשבתכם? איך יוכל הפא לא לפתוח את המחשבה שלכם? איך יוכל הפא לא לפתור את הבעיות שלכם? הוא יכול לעשות את כל זה. לעתים קרובות אתם לא מוכנים להיפרד מהמושגים השונים שהתפתחו על ידי כך שחייתם בחברה האנושית במשך זמן רב. אתם חושבים שהגעתם להישגים מסוימים בתחומים שונים ואינכם מוכנים להניח להם. אתם גם מחזיקים במושגים ה"מדויקים" שלמדתם בין האנשים הרגילים. הדברים האלה הם מה שבדרך כלל מעכב אנשים מסוימים. יתר על כן, המכשולים כוללים גם: את ההשפעה של כל סוגי ההרגלים שרבים מכם מפתחים בחברת האנשים הרגילים, את צורת החיים שאדם מבסס לעצמו, ודברים שאנשים רגילים אמורים לרדוף אחריהם. הדברים האלה הם הרגישים ביותר לכך שיְשַנו אותם, והמפחדים ביותר מכך שיְשַנו אותם. ברגע שמאתגרים אותם, הם מיד יתנגדו; יש אנשים שיעדיפו לוותר על ללמוד את הפא. אין שום דבר שאפשר לעשות בעניין. רק האדם עצמו יכול להחליט אם ללמוד את הפא או לא. אף אחד לא יכול להכריח מישהו ללמוד אותו.

באופן כללי, לכל אחד יש מכשול ללימוד הפא. עבור אינטלקטואלים המכשול הוא המדע המודרני. אם משהו מתאים למדע הזה, הם יכולים לקבל אותו; אם הוא לא, אז הם לא יכולים לקבל אותו. זה מהווה עיכוב חמור עבורם. אף אחד לא יודע מדוע אני משלב מדע מודרני בהוראה של הפא הזה. מדוע אני עושה זאת? הסיבה היא שאני רוצה לשבור את המעטפת הזאת שלכם המונעת מכם לקבל את הפא. יש אנשים המושפעים מדתות שונות. אם משהו מתאים לאמונות שבדת של האדם הזה, אז הוא יאמר שזה דבר טוב וילמד אותו; אחרת, הוא לא ילמד אותו. כדי להציל אתכם ולאפשר לכם לקבל את הפא, דיברתי גם על דברים מהדתות, כמו גם על התהליך והצורה של ההשחתה שלהן. עבור אדם רגיל שלא יכול לוותר על העבודה שלו בחברה של האנשים הרגילים, הפא שלי דן אפילו באופן בו עושים טיפוח-תרגול תוך שמתאימים לאנשים הרגילים עד כמה שניתן. למעשה, אינני עושה זאת כדי לרצות אתכם – הפא הזה באמת מאפשר לכם לעשות טיפוח-תרגול בה בעת שאתם מחזיקים במשרה. יש גם מצבים רבים אחרים. לכל אחד יש מכשולים, וקיימים אצלו מושג או אפילו כמה מושגים שהוא איננו יכול לוותר עליהם. כל מושג אנושי הוא מכשול. אינני מתנגד להישגים המפוארים שהגיעו אליהם כתוצאה מהתפתחות החברה האנושית עד היום. אני גם לא מתנגד לידע שנצבר מהתפתחות החברה האנושית עד היום. אבל אומַר לכם שכמטפחים, אתם צריכים לנקות אותם מלבכם ומחשבתכם. אנשים רגילים יכולים ליהנות מהפאר הזה ולחיות עם צורת חשיבה אנושית. אבל כמטפחים, עליכם להיפטר מהמושגים האלה שרכשתם. במילים אחרות, זהו העיקרון שלימדתי – עליכם לעשות טיפוח-תרגול בשעה שאתם מתאימים לאנשים הרגילים עד כמה שניתן. היות שאתם חיים בקרב אנשים רגילים, אתם יכולים לעבוד וללמוד כמו אנשים רגילים. אבל עליכם לוותר על מושגים אנושיים.

אינני אומר שכאשר תוותר על מושגים אנושיים לא יהיה לך בכלל רכוש חומרי, כמו נזיר כזה או אחר – זה לא המקרה. היות שאני מבקש מכם לעשות טיפוח תרגול בקרב האנשים הרגילים, עליכם להתאים לדרך של החברה של האנשים הרגילים. במילים אחרות, מה שאתם באמת מוותרים עליו הוא החזקות. לבני אדם קשה מאוד לוותר על החזקות. כשאתם באמת יכולים לוותר על החזקה, אז תגלו שלא הפסדתם כלום. ללמוד את הפא זה בעצמו ברכה – מדוע שתאבד משהו? למעשה, אם באמת תאבד משהו, אז זה נגרם רק משום שאתה מסרב לוותר על ההחזקה הזאת. תמיד לוחצים לך על ההחזקה כדי שתפרוץ אותה. אם באמת מתרחש אצלך משבר, אז הוא מכוון לכך שתסלק את ההחזקה שלך. אז מה יקרה אם תתעקש לא לסלק אותה ועדיין תיצמד אליה? אז זה יגיע למבוי סתום. כמה שאתה יותר מתעקש, כך אולי המצב שלך וסביבת החיים שלך יהיו גרועים יותר. כשבאמת תוותר על ההחזקה, אז אולי תגלה שהדברים מתהפכים מיד, שהמחשבה שלך פתאום נרגעת, ושהגוף שלך משתנה ונעשה קליל כולו. כשתתבונן לאחור תגלה שלא הפסדת דבר. זה בדיוק כמו הפתגם הסיני "אחרי שעוברים עצי ערבה מצלים, יהיו פרחים זוהרים ועוד כפר מלפנים!". דברים טובים פתאום ייקָרו בדרכך שוב.

עם זאת, כשהדברים הטובים האלה שוב יגיעו אליך, אפילו אם יהיה לך יותר עושר, יותר הון, או יותר קשיים, תגלה שאתה כבר לא קשור אליהם כמו בן אדם רגיל. תתייחס לדברים האלה יותר בקלילות אבל עדיין יהיה לך הכול. האם זה לא טוב יותר? מדוע אתה צריך להסתבך עד כאב בכך שתיצמד לכסף שלך, למשרה שלך או לתשוקות שלך עד כדי כך שאינך יכול לאכול או לישון היטב, ואתה תמיד מפחד לאבד אותם? האם אתה חושב שזה טוב לחיות כך? למעשה, מה שאנשים לא יכולים לוותר עליו זה החזקות. החברה האנושית לא תאבד את הצורה שלה בשל העובדה שאנשים עושים טיפוח-תרגול. צורת הקיום של המין האנושי תישאר לנצח. בין אם אתה רוצה שזה יהיה כך או לא, היא תמיד תהיה פה. זה רק שאנשים רגילים גורמים לכך שחייהם יהיו מתישים משום שהם אינם יכולים לוותר על ההחזקות שלהם.

כמובן, בני אדם הם גם מסובכים מאוד. מידת הברכה בחייו של אדם קשורה לחיים הקודמים שלו: לתקופת חייו הקודמת, או אפילו לתקופות חיים מוקדמות יותר שהתרחשו בזמנים שונים. כשאתה רואה שמישהו אחר הוא בוס חשוב, זה לא צריך לגרום לך לחשוב שאם תעשה טיפוח-תרגול ותוותר על ההחזקות שלך אז אולי גם אתה תיעשה בוס גדול כמוהו – זה לא יהיה כך. כיוון שמדובר בחברה האנושית, אז זה תלוי במה שהבאת אתך. יש לך מידה מסוימת של מזל טוב בזמן שאתה עושה טיפוח-תרגול, וסביר מאוד שהייתה לך אותה מידה של מזל טוב אם לא היית עושה טיפוח-תרגול. מה ההבדל? ההבדל הוא שהמחשבה שלך רגועה. במקרה השני, המחשבה שלך תהיה מתוחה; אתה כבר חי חיים מעייפים מאוד, והמחשבה שלך תהיה אפילו יותר מותשת, ותגרום לך לא להיות מסוגל לאכול או לישון היטב. כמובן, הגוף שלך יתעייף ויזדקן, יתדרדר, וכמו אדם רגיל יידבק במחלות רבות. מנגד, אם אתה מוותר על ההחזקה, אז תרגיש מאוד בנוח – אפילו אם תהיה עני. למעשה, אתה לא תיעשה עני בגלל לימוד הדאפא. אני חושב שלחיות בשמחה עדיף על להיות קשור כך להחזקות. עם זאת עליכם לעשות את העבודות הארציות שלכם. כאשר עוד ועוד אנשים מתחילים לעשות טיפוח-תרגול, הייתי אומר שזה בכלל לא בסדר אם כולכם תפסיקו לעבוד. זה רק עניין של איך לאזן בצורה נכונה את היחס הזה בחשיבה שלנו. בכל מקרה, זאת ברכה ללמוד את הדאפא. הדאפא יביא מזל טוב לתלמידים שלו אחרי שהם יוותרו על החזקות אנושיות רגילות. אבל מזל טוב בוודאי לא משיגים בכך שמחזיקים ברצון להיות בוס גדול.

יתר על כן, כאשר עולות שאלות בלימוד הפא, או כשאתה נתקל בבעיות שלא ניתן לפתור, אינך צריך תמיד לרדוף ולחפש את התשובות בחוץ. לדוגמה, כשבעיות מתרחשות בקרב המתרגלים, או בקרב האחראים, זה לא בסדר להצביע על האחרים, ובכך לגרום לחיכוך ומתח. אם זה קורה לתלמידי דאפא, או אם אתה מתרגז על הדברים האלה, אז המחשבה שלך תהיה מחשבה של אדם רגיל. בכל בעיה שאתה נתקל בה אתה צריך תמיד לפנות לפא כדי למצוא תשובות. עליך לבחון את עצמך ולהסתכל פנימה: "מה אני עשיתי לא בסדר? האם עשיתי משהו לא בסדר וגרמתי לבעיה שפתאום הופיעה היום?" חשוב על זה בתשומת לב.

כשמתרחשות צרות, כמה מכם יכולים באמת להסתכל פנימה לתוך עצמכם לחפש אחר הסיבות? כמובן, רבים מכם מסוגלים לעשות זאת בחלק מהמקרים, אך במקרים רבים אחרים אתם עדיין לא מסוגלים. אם כשאתה מגלה את הסיבות האמיתיות בתוך עצמך אתה מעז להתייצב מולן ולהכיר בהן, אז תגלה שהמצב משתנה מיד ושהבעיה נעלמת. פתאום, בשל סיבה לא ידועה, ייראה שהחיכוך, או העניינים, מעולם לא התרחשו בינך לבין האדם השני. זה משום שעבור מטפח אין דבר כזה כמו מקריות, ולאף התרחשות אקראית אסור להפריע למסלול הטיפוח שלך.

כל דבר הקורה לך הוא מבחן שבא לראות אם אתה מסוגל להתייחס לעצמך כמטפח, למצוא את הדברים המוטעים שאתה עצמך עשית ואת הטעויות שלך, ולנהל את עצמך כמטפח. זיכרו את המילים הבאות שלי: לא משנה באיזו צרה אתה נתקל, לא משנה מה גורם לך להרגיש לא נעים בפנים, ולא משנה אם על פני השטח אתה צודק או טועה, אם אתה באמת מתייחס לעצמך כמטפח, אז אתה צריך תמיד לבדוק את עצמך בשביל לגלות את הסיבות. שאל את עצמך אם יש לך מניע מוטעה שקשה לגלות אותו הקשור לבעיה. אם אתה, כמטפח, רק מוותר על דברים על פני השטח אבל בפנים אתה עדיין דבק במשהו או נאחז באינטרסים החיוניים של עצמך שאינך מרשה שיחתרו תחתיהם, אז הייתי אומר שהטיפוח שלך מזויף! אם החשיבה שלך לא משתנה, אז אינך יכול להתקדם אפילו צעד אחד ואתה מרמה את עצמך. רק כאשר אתה באמת משתפר מבפנים, אז אתה יכול לעשות התקדמות אמיתית. אז וָדֵא שאתה זוכר את הדבר הבא: בכל פעם שאתה נתקל בדברים כמו צרות, דברים לא נעימים, או חיכוך עם אחרים, אתה צריך לבחון את עצמך ולחפש בפנים. אז אתה תגלה את הסיבה לבעיה הזאת שלא ניתן להתגבר עליה. בעבר, בזמן שיגעון הצ'יגונג, ההבנה של אנשים רבים הייתה ששדה האנרגיה של האדם עצמו יכול להשפיע על הסביבה שלו. למעשה זה לא כך. זה כיוון שקיימת בתוך עצמך אי-התאמה המנוגדת לטבע המהותי של הקוסמוס שאתה תגלה שכל מה שסביבך אינו בהרמוניה איתך – זה הקשר. הכול ילך חלק אם תכוונן את עצמך. זה בדיוק כך.

באשר ללימוד הפא, יש דבר נוסף. אם אנחנו אומרים שיש מתרגלים שלא מתקדמים במרץ, אבל הם קראו חלק מהספר; אם אנחנו אומרים שהם עושים מאמצים כנים אבל הם לא סיימו לקרוא אפילו ספר אחד ועוד לא השלימו את "ג'ואן פאלון", אז אני אומר לכם לא לקחת את העניין הזה בקלות. במיוחד כשאתם, המתרגלים החדשים, קוראים את הספר בפעם הראשונה, אם לא תוכלו לסיים לקרוא את כולו, אז תגלו שמעתה ואילך לא יהיה לכם זמן ולא תהיה לכם הזדמנות לקרוא אותו. אפילו אם יהיה לכם זמן, לא תזכרו לחזור לקרוא בו. מדוע? לכל אחד יש קארמת מחשבה, שהיא אנוכית ורעה. כאשר היא מגלה שהדאפא שאתה לומד הוא כל כך ישר וטוב, וש[קארמת המחשבה] תסולק, אז הקארמה נעשית מפוחדת, והיא תנסה למנוע ממך ללמוד ולקרוא את הספר. אם אתה מפסיק לקרוא את הספר באמצע, אז קארמת המחשבה הזאת תנסה למנוע ממך לקבל הזדמנות נוספת לקרוא את ספר הדאפא או לגעת בו. זאת הסיבה שיש אנשים שמגלים שאחרי שהם קוראים רק חלק קטן מהספר, קשה למצוא הזדמנות ללמוד את הפא. אז ברגע שאתה מחליט לקרוא את הספר בפעם הראשונה, אתה חייב לקרוא אותו מההתחלה ועד הסוף בלי להרפות. כשתסיים לקרוא את הספר בפעם הראשונה, תגלה שכל המושגים הרעים שהשפיעו על החשיבה שלך נעלמו ביסודו של דבר. בפעם הבאה שתלמד את הפא כבר לא יהיו מכשולים בהיבט הזה. אז המתרגלים שלנו, בפרט המתרגלים הוותיקים שלנו, חייבים לוודא שהם שמים לב לעניין הזה. כשאתם מבקשים ממישהו לקרוא אותו (אם הוא רוצה לקרוא אותו), אז תבקשו ממנו לקרוא אותו מההתחלה עד הסוף בלי להפסיק. אם בפעם הראשונה הוא לא מסיים לקרוא אותו ומפסיק, אז כשתבקשו ממנו בפעם הבאה לקרוא את הספר, הוא מיד יאמר שאין לו זמן ושהוא קרא רק קצת. האדם הזה הוא בעצם די טיפש. אמרתי שהגוף של אדם הוא ממש כמו בגד, כי הוא הופך להיות כל מי שלובש אותו; המחשבה של אדם היא ממש כמו כובע, מפני שהיא הופכת להיות כל מי שחובש אותה. הוא טוען שאין לו זמן. למעשה, את ההצהרה הזאת אמרה הקארמה ההיא, המונעת ממנו לקרוא, מעסיקה אותו, ומונעת ממנו לזכור לקרוא את הספר. זאת בעיה שיכולה לקרות בקלות בלימוד הפא. וָדְאו שאתם שמים לב לאזהרה הזאת.

לגרסאות של "ג'ואן פאלון" בשפות זרות יש אותה השפעה בדיוק כמו לספר בסינית. אבל צריך להתייחס כאן לבעיה. רבים מהמתרגלים שלנו העוסקים בתרגום הספר לשפות השונות נוטים תמיד להתווכח זה עם זה: "ישנה המשמעות הזאת שלא כללת; קיימת המשמעות הזאת שהשמטת; המילה הזאת לא תורגמה בצורה נכונה; המילה ההיא תורגמה באופן מוטעה". לעתים קרובות הם מתווכחים באופן הזה ולא מסוגלים להשלים את התרגום. למעשה, אומַר לכם משהו. האם אתם טועים כשאתם פועלים כך? לא, אתם לא טועים, אך בה בעת אתם כן טועים. מדוע איננו יכולים לומר שאתם טועים? המשמעות שאתה מציין היא אכן מה שאתה הבנת, אבל היא מעֵבֶר לרמה של אנשים רגילים. אבל מה שנשאר כמילים שחורות על נייר לבן לא יכול לעבור את הרמה של אנשים רגילים. אז כאשר אתם מתרגמים, זה בסדר כל עוד המובנים המקוריים של המילים ברמה של אדם רגיל מועברים במידה המרבית. אתה הגעת להבין את המשמעויות הפנימיות ואת העקרונות שמאחורי המילים משום שהגורמים שמאחוריהן פועלים. אלו הן כמה בעיות נפוצות במאמצי התרגום.

בשעה שהמתרגלים מתקדמים ללא הרף, עלולה להתרחש בעיה; אני רוצה להבהיר לכם אותה כאן. אני רוצה לדבר איתכם על עניין שנוגע במיוחד לכמה מהתלמידים שלנו שהם מהגזע הלבן ומגזעים אחרים. אנשים רבים מסוגלים, בזמן שהם עושים טיפוח-תרגול בדאפא, לראות מצב מסוים. הם מגלים שבקרב המתרגלים שלנו, גופים רבים שהתפתחו באמצעות הטיפוח אינם שייכים לאסכולת הבודהא. במקום זאת, חלקם שייך לאסכולת הטאו, חלקם הוא כמו של אלוהויות, בשעה שאחרים דומים לדמויות של אלוהויות בגן העדן של הגזע הלבן. אומַר לכם שהתפיסות שלכם לגבי איזו אסכולה היא טובה יותר ואיזו אינה כל כך טובה – נובעות מנקודת מבט של אדם רגיל. התפיסה היא שונה ברמות גבוהות. אז מדוע כמה מהתלמידים שלנו מקבלים צורה גופנית של סוג זה או אחר של גן עדן? זה משום שבאתם ממקומות שונים, ויכול להיות שהתגלגלתם על כדור הארץ לגזעים אנושיים שונים. אבל אם אתה ישות שירדה מרמה גבוהה, אז מבחינת הטבע האמיתי שלך, אתה בוודאי תרצה לחזור למקום המקורי של עצמך. כרגע אתה חושב שאתה רוצה ללכת לגן העדן של המאסטר. המחשבה הזאת מגיעה מדרך החשיבה האנושית שלך. אז כדי להבטיח שתוכל להגשים את השאיפות המקוריות שלך ולא את השאיפות האנושיות הנוכחיות שלך – במילים אחרות, כדי להבטיח שתוכל להיטמע בפא ואז לחזור למקום המקורי שלך – גם אם הפא שאני מלמד מבוסס באסכולת הבודהא, הוא הפא של כל הקוסמוס והוא כולל עקרונות עבור כל החיים ברמות השונות, בתחומים השונים, ובעולמות יחידתיים שונים.

אם מדברים על זה, אז אנצל את ההזדמנות להרחיב מזווית אחרת על הנושא של ממדים. לפני רגע אמרתי שבני אדם מגיעים מממדים שונים ומרמות שונות. כבדרך אגב, אדבר על מבנה הקוסמוס. כפי שאמרתי, כדור הארץ שלנו ממוקם בערך במרכז הקוסמוס. יש מספר זעיר ביותר של כוכבי לכת דמויי כדור הארץ המתקיימים במקומות אחרים, אבל רק כוכב הלכת שלנו הוא במיקום המרכזי. להיות במקום המרכזי יש לו הייחודיות שלו, אבל זאת לא התפיסה בקוסמוס. לדוגמה, כאשר אנשים רגילים רוכשים ידע בחברה האנושית שלנו, הם מתייחסים למרכז כאל הגבוה ביותר או הטוב ביותר. אבל אני יכול לומר לכם שלפי התפיסה של הקוסמוס, כדור הארץ, הנמצא במרכז, הוא במקום הגרוע ביותר. מדוע? משום שהקוסמוס הוא עגול, וסוגים שונים של חיים בקוסמוס נופלים מטה. לאן הם נופלים? משום שהקוסמוס הוא עגול, הצד השמאלי הוא הצד שלמעלה, אבל האם הצד התחתון אינו גם הוא הצד שלמעלה? הצד הימני הוא הצד שלמעלה (המאסטר עושה תנועות ידיים), הצד האחורי הוא הצד שלמעלה, והצד הקדמי הוא גם כן הצד שלמעלה. דברים מנוונים בקוסמוס נופלים מטה. לאן הם נופלים? הם נופלים למרכז, הלא כן? אבל הקוסמוס הוא מורכב ביותר, ויש עדיין תפיסות אחרות בנוגע למיקום המרכזי.

יש כל כך הרבה רמות בקוסמוס. לדוגמה, בערך עד שלושה מיליארד גלקסיות כמו שביל החלב מרכיבות את הטווח של יקום אחד; אנחנו בדרך כלל קוראים לו יקום קטן. ומעבר ליקום הזה יש בערך שלושת אלפים יקומים קטנים כאלה, והמרחק ביניהם די גדול. אנשים רגילים לא יכולים ליצור לזה מושג. אפילו על פי המושגים של אלוהויות רגילות, המרחק הזה הוא עדיין גדול במיוחד ומעבר לטווח הראייה שלהן. אבל יש מעטפת מחוץ לשלושת אלפי היקומים האלה, שמהווה יקום של השכבה השנייה. זה ממשיך כך - מעֵבֶר ליקום של השכבה השנייה, שלושת אלפים יקומים מהגודל שלו מרכיבים יקום של השכבה השלישית. המושג של המספרים האלה הוא עצום. אם משתמשים בגרגיר אורז כדי לייצג יקום, אז ההכפלה שלו גדלה בסדרי גודל של חֶזְקה. הנפח של שלושת אלפים גרעיני אורז הוא כבר גדול כמו שולחן, או אפילו גדול יותר. אז שלושת אלפים שולחנות, בתורם, לא ניתן יהיה להכיל באודיטוריום הזה. אז גודל המכפלות הוא נרחב ביותר. כלומר שהנפח והטווח הם עצומים ביותר.

עם זאת, מה שסיפרתי לכם על הקוסמוס הזה הוא רק מושג פשטני. קוסמוס כמו זה עדיין נחשב לחלקיק. למעשה, הוא אכן חלקיק, והוא צורה של חלקיק קטן מאוד בתוך המאקרוקוסמוס. חוץ מזה, בהרכב של הקוסמוס כולו, כל חלקיק שבתוכו גם מכיל את צורות הקיום השונות של הגוף הקוסמי שלו. יש גם שכבות שונות של גני עדן בתוך הגופים הקוסמיים. בתוך כל חלקיק של גוף קוסמי, יש שכבות שונות, שעבור הישויות שבתוכן הן גני עדן שונים או שכבות שונות של גני עדן. בשכבות השונות האלה של גני העדן קיימים אין-ספור גני עדן של האלוהויות השונות. בפעם הקודמת שבאתי לארה"ב ולימדתי את הפא בסן פרנציסקו, סיפרתי לכם על מושג שהוא כבר עצום. כמה שכבות הזכרתי? בתחילה דיברתי על 81 שכבות, ובהמשך דיברתי על יותר מאלף שכבות. הטווח הזה הוא כבר נרחב למדי. אומר לכם שהטווח שדיברתי עליו, שאתם מחשיבים כנרחב עד כדי שלא ניתן לתפוס אותו, הוא למעשה עדיין קטן ביותר. אם מתרחקים ממנו, עולים מעליו ואז מסתכלים לאחור עליו, הוא גם נראה כמו גרגיר אבק מהקוסמוס. הקוסמוס הזה הוא כזה נרחב.

אבל אני אומר לכם שהגוף הקוסמי העצום שמתפתח ("מתפתח" אינה המילה הנכונה; אני יכול רק להשתמש בשפה האנושית משום שאין כל שפה אחרת זמינה) ומתרחב כשכדור הארץ בבסיסו – רק כך ניתן לתאר את היחס הזה – הוא רק מערכת אחת. כמות המערכות מהסוג הזה גם היא לא ניתנת לספירה, ולא ניתן לחשב את מספרן באמצעות המספרים שהמין האנושי מכיר. יש חיים שונים בגופים הקוסמיים ההם, ויש ביניהם מרחקים גדולים. חישבו על זה: הקוסמוס הזה הוא כה עצום שאי אפשר לתאר עד כמה הוא עצום באמצעות שפה אנושית, אז ההבדלים בין הישויות החיות הם משמעותיים למדי. המין האנושי תמיד גאה בציוויליזציה שהוא פיתח עד כה, כמו למשל שבמנהטן ישנם גורדי השחקים הגבוהים ביותר והרבים ביותר. בני האדם גם שבעי רצון מההישגים המדעיים הנוכחיים שלהם, שאותם הם מחשיבים כיוצאים מן הכלל. כשהם מסתכלים לאחור, הם חושבים שהאנשים של פעם היו במצב גרוע יותר מאשר האנשים המודרניים. האנשים של פעם היו צריכים לנסוע במרכבות רתומות לסוסים, בעוד שאנשים בימינו נוסעים במכונית, ברכבת ובמטוס. אנשים חושבים שהדברים שהם פיתחו הם מבריקים. למעשה, אומַר לכם שבאתם מגופים קוסמיים שונים ומגני עדן שונים. כל הדברים שפותחו בחברה האנושית הם תוצאה של שיירים, או של מסרים שנותרו במחשבה האנושית מגופים קוסמיים שונים ומחברות שונות, שמאפשרים לכם ליצור אותם מחדש בקרב האנשים הרגילים כאשר אתם משתמשים בחומרים הגסים ביותר האלה של הממד האנושי. במילים אחרות, הדברים האלה כבר התקיימו לפני זמן רב בממדים שונים של הקוסמוס.

כפי שהרגע ציינתי, אנשים רבים הגיעו ממקומות מרוחקים. אז חישבו על זה: ההבדלים שביניהם, וההבדלים שבין האפיונים והתכונות שלהם, הם מהותיים למדי. כשעוברת תקופת זמן ממושכת, והישויות נעשות ללא הרף כבר לא טובות יותר (בשפה של השמים אין דברים כמו "טוב" או "רע"; המילים או המושג שהם לרוב משתמשים בו הוא שמשהו "נעשה כבד"), אז הן מתחילות לשקוע מטה בכבדות. כשהן כבר לא כה טהורות, קלות ומרחפות, הן שוקעות בכבדות. למעשה, החומר השתנה; כלומר, הוא כבר לא טהור. מהלך השיקוע המתמיד שלו היה סוג כזה של תהליך. אבל זה תהליך איטי ביותר, ואנשים לא תופסים שקורים בהם איזה שהם שינויים; וגם אלוהויות לא חשות שהן עצמן עברו שינויים. זה כך משום שהזמן שזה לוקח הוא ארוך ביותר – לא ניתן לחשב אותו באמצעות זמן אנושי.

באשר לזמן, לממדים שונים יש זמנים שונים. הזמן הוא מורכב ביותר. זה כמעט כמו גלגלי השיניים בגדלים השונים שיש בתוך שעון, אבל המורכבות היא למעשה יותר מפי מיליארד או פי טריליון מזה. לא ניתן להכליל אותו באף מושג אנושי. יש לו הסיבוב שלו והזמן שלו. החומרים האלה שקעו, והביאו איתם את השונויות האלה. כאשר מגיעים לרמה האנושית, אז אנשים מתייחסים למחשבה האנושית כמסובכת. למעשה, אומַר לכם שהמחשבה האנושית היא אכן מסובכת מאוד, משום שהיא עברה תקופה ממושכת ביותר של זמן לפני שהיא הגיעה לכאן. במהלך התקופה הממושכת הזאת של זמן, החיים שלך נשאו איתם דברים מכל רמה. המדענים היום יודעים שבשבעים אחוז מהמוח האנושי לא משתמשים. כלומר, הַבִּינָה האנושית הופחתה. אם לא היו מרסנים את הַבִּינָה האנושית ולבני האדם הייתה חוכמה כמו לאלוהויות, אז זה היה נורא אם המחשבות המסובכות האלה שלכם היו מתקיימות בחברה האנושית. קשה לומר אילו שינויים היו מתרחשים בחברה האנושית. אז כאשר אני מדבר על העניין הזה, אני רוצה לומר לכם כבדרך אגב, שההתפתחות הנוכחית של המין האנושי היא לא דבר טוב. אין גבול לתאוות הבצע האנושית. אם אדם משיג רמה גבוהה ועדיין יש לו תאוות בצע כשהוא מקווה לעלות אפילו גבוה יותר – זה באמת דבר רע. מדוע זה כך? אם אנשים היו עוברים מעבר למצב של בני האדם, או מעבר למה שבני האדם יכולים לדעת, אז זה היה מסוכן ביותר עבור המין האנושי. הסיבה שהַבִּינָה האנושית מרוסנת היא שאסור לבני אדם לדעת כל כך הרבה ואסור שתהיה להם כל כך הרבה חוכמה.

אם כבר הרחבתי עד כאן, אז אולי אעיר גם כמה הערות נוספות. חישבו על הדבר הבא: אם כל אחד מכם באמת ישים לב למחשבות שלו, תגלו שהן ישתנו מיד. מחשבות רבות יכולות לצוץ תוך שנייה, ואין לך מושג מאיפה הן באו. יש מחשבות שהן מוזרות למדי – הן המושגים ההם שלך מהחיים הקודמים הרבים שלך. הן יופיעו כשאתה נתקל בבעיה. כל אדם רוכש מושגים אחרי הלידה, שהם אנוכיים ומגִנים על האינטרסים האישיים שלו, וזאת הסיבה שבני אדם נעשים פחות ופחות מוסריים. זאת הסיבה שבני אדם יכולים רק ליפול מטה במקום לעלות לרמות גבוהות יותר. הישויות המוארות, בודהות ואלוהויות, באות להציל אנשים משום שהן רואות את הדברים האלה. כמובן, גורמים מסובכים רבים אחרים גם כן מעורבים. אלוהויות לא יצילו פשוט כל אחד – כולן דואגות להציל רק את האנשים שלהן. כמובן, חשפתי סוד נוסף. אני היחיד שהתיר את כל המגבלות האלה במטרה להציל את כולם. כמה מכם אומרים שזה רחום מצדו של המאסטר להציל אתכם. למעשה, יש כל כך הרבה דברים שאתם לא יכולים לדעת. אף פעם לא ירשו לכם לדעת עד כמה זה קשה להציל אתכם. חישבו על זה: המושגים המסובכים האלה שלכם כרוכים בעניינים שהם ברמות שונות של השמים, בגני עדן שונים ובתחומים שונים. יש כיום אמרה בסין שלפתור משהו זה "לאזן בין הדברים היטב". איך מאזנים דברים שכאלה היטב?

דברים רבים נאמרו על הצלת אנשים, אבל אף אחד לא יודע איך להציל אנשים לרמות גבוהות – זה קשה מדי. כפי שהרגע אמרתי, כל הישויות המוארות שואפות להציל את האנשים שלהן; הן לא מערבות אנשים אחרים, והן מנסות כמיטב יכולתן להרחיק אותם. ברגע שאנשים אחרים נעשים מעורבים, אז לא רק שהן לא יכולות להציל אותם, אלא שזה אולי גם יכניס אותן עצמן לצרות. זה משום שהעולם הזה הוא פשוט מסובך מדי. אפילו המושגים של טוב ורע משתנים ברמות מסוימות. אין להן המושגים של טוב ורע שיש לבני אנוש. כשאתה משפיע על הדברים שלהן, אז ייתכן שהשפעת על דברים מרובים שלהן, ייתכן שהעולמות שלהן השתנו וכו'. האם אתה יכול לקחת על זה אחריות? אינך יכול. לעשות את זה בכוח יהיה שווה-ערך לעשיית דבר רע – אפילו כשאתה מנסה להציל אנשים. זה לא כמו שדמיינתם. זו משימה קשה עד מאוד. כל תלמיד או מתרגל נוסף מוסיף מנה של קושי עבורי. אבל אני עדיין רוצה להציל אתכם, ואעשה את מיטבי כדי להציל יותר – כמה שאפשר יותר. אתן לכם דוגמה פשוטה: נֹאמַר שאני רוצה להציל אותך אבל אתה מאמין בדת מסוימת. הדת הזאת הייתה בעבר דת ישרה, אבל עכשיו היא כבר לא יכולה להציל אנשים והיא הפכה לצורה של פוליטיקה. אז כדי להציל אותך, אני צריך ליידע אותך שהדת הזאת כבר לא יכולה להציל אותך. אז האם הדת הזאת לא תיעלב? אז היא תחסום ותפריע, או אפילו תעשה סוגים שונים של דברים רעים. זוהי דוגמה פשוטה.

כמובן, דנתי בדברים בהיקף שכזה משום שכולכם בקהל הנכם תלמידי הדאפא שלי. אנחנו לא יכולים לומר שבעבר דתות רבות היו מרושעות. אני מכיר בכך שדתות כמו בודהיזם, נצרות, קתוליות, וגם יהדות ודתות אחרות בהיסטוריה היו ישרות. אבל בתקופה ההיסטורית הנוכחית שבה צורת החשיבה האנושית עברה מודרניזציה בחברה של ימינו, אנשים כבר לא מסוגלים להשתמש בטבע האנושי המקורי שלהם ובצורת החשיבה העתיקה שלהם כדי להבין את הדתות האלה. כלומר, צורת החשיבה שלכם מנותקת מהתורות המקוריות של הדתות האלה. היות שאתם כבר לא יכולים להבין אותן, אינכם יכולים להינצל על ידן, והן כבר לא דואגות לכם. אבל, אנשים בדתות מתרברבים, ומתהדרים בהסמכה שלהם כדי שאחרים יאמינו בהם ויפרנסו אותם. הם שואפים להשיג תהילה ורווח אישי, ואפילו הופכים לפוליטיקאים. אז חישבו על זה כולכם: אם נסתכל על זה שוב, האם הדתות האלה עדיין ישרות? לא אמרתי שבודהות, טאואים ואלוהויות אינם ישרים. אני מתייחס לדתות. הדתות נוצרו על ידי בני אדם, ובני אדם מכירים בהן. אלוהויות לא מכירות בדתות; אלא הן מתייחסות רק ללב האנושי. למרות שהמטרה שלך היא להגיע לגן עדן של בודהא או של ישוע, ההתנהגות שלך אינה מתאימה. כאשר הדת כולה היא כך, האם אפשר לומר שזאת דת ישרה? קשה לומר זאת. אני צריך להיות אחראי כלפי כולכם. אני מספר לכם את זה משום שאני חושש שהדתות האלה יעצרו אתכם, והן אינן יכולות להציל אתכם.

כמו כולם, אני כאן כדי להיות בוועידה הזאת. אתייחס לכל בעיה שאבחין בה.

בשעה שהקשבתי לנאומים של המתרגלים, כמה מכם כבר לא יכלו לשבת בשקט, ורצו שהמתרגלים יקצרו את הנאומים שלהם כך שאוכל לדבר. ועידת הפא הזאת היא אירוע של שיתוף התנסויות. בואו לא נפריע לה. אני מרצה על הפא רק למען מטרות ספציפיות, וכדי לכוון לנושאים ספציפיים. כאשר אני מבחין בבעיות, אני מבהיר אותן, ומאפשר את השיפור שלכם. כמובן, יש גם שאלות רבות שעולות במהלך הטיפוח. אמרתי שוב ושוב שהטיפוח-תרגול שלנו בכל מקום בעולם צריך להיעשות לפי הדרך והצורה שבה הוא נעשֶה בסין. מדוע זה כך? כפי שאתם יודעים, החברה הסינית נחשבת לנוקשה מבחינת איך שמנהלים את האנשים. אם אנחנו יכולים להפיץ את הפא בצורה חלקה בחברה נוקשה שכזאת, אז בעתיד אפשר יהיה ככל הנראה להפיץ את הפא בכל חברה מבלי שייגרם כל נזק. במילים אחרות, במהלך הוראת הפא במשך השנים, אמרתי לאנשים בסין איך עליהם לעשות את הדברים. תיקנתי בעיות כאשר הן עלו, כדי להבטיח התפתחות חלקה ובריאה. כל אלה מכם שהם מארצות ומאזורים אחרים צריכים ללכת בעקבות זה, כך שהפא ילך פחות בדרכים עוקפות והמתרגלים יינזקו פחות. זאת המטרה.

טיפוח-תרגול הוא עניין רציני ביותר. אומר לכם שלאורך כל התפתחות החברה האנושית, אף לא התרחשות אחת הייתה מקרית. ההשקפה שלי לגבי התפתחות החברה האנושית היא שונה לחלוטין מזאת שלכם. כל מחשבה אנושית וכל הרהור הוא בתוך האינטרס הלאומי, האזורי, או אפילו האישי של האדם; כשאנחנו חושבים על בעיות מסוימות מנקודת המוצא הזאת, כל המחשבות הנוצרות על בסיס שכזה הן כולן מחשבות אנושיות. אני לא מסתכל על הדברים כך. אני לא מנתח את ההיסטוריה או מסתכל על כלל ההתפתחות של המין האנושי באותו אופן כמוכם. מה שבני אדם מבינים יהיה קרוב לוודאי הפוך מהאמת, משום שנקודת ההתחלה שלהם היא רדיפה אחר אושר בקרב עצמם. אלוהויות מתכוונות שאנשים ישלמו את הקארמה שלהם הכי מהר שאפשר בשעה שהם בין בני האדם, כדי שהם יוכלו לחזור למקומות המקוריים שלהם ואז הם יחיו בנוחות ומנוחה. זה ההבדל המהותי. בה בעת, בני אדם רק רוצים לחיות בנוחות פה. כמובן, זה מה שהם חושבים כשלא השיגו את הפא. אם הם ישיגו את הפא, אופן המחשבה שלהם ישתנה וייעשה שונה לחלוטין. אז אני אומר לעתים קרובות שלסבול קצת קשיים ולהיתקל בכמה מצוקות זה דווקא דבר טוב ולא דבר רע. ולמה זה כך? כשבני אדם רוצים להגן על עצמם, המחשבות שלהם נובעות מתוך אנוכיות – שאיפה המשרתת את העצמי. הם לא רוצים סבל, אלא רק אושר ומזל טוב. אבל חישבו על זה: בני אדם, כולל אנשים רבים בחברה המערבית, כולם שואפים לאושר ולמזל טוב. נכון שביחס לסין ולארצות אסיאתיות רבות תנאי החיים שלהם הם טובים בהרבה. הם מתייחסים לכך כאל אושר רב, אבל למעשה הם סובלים מקשיים אחרים. בני תמותה אינם יכולים להתחמק מסבל הנובע מלידה, זקנה, מחלה ומוות. וגרועים מהם הם הקשיים הנגרמים מטלטלות רגשיות בגלל תשוקות שלא הושֹבעו. הם גם עשויים להרגיש שחייהם חסרי תכלית ושהם לא יודעים בשביל מה הם חיים. הם מרגישים מבודדים ובודדים. בדידות שלא ניתן לשאת אותה היא מסוכנת מאוד לבני אדם, והיא גם המצוקה הגדולה ביותר בטיפוח-תרגול. אז בתהליך של נשיאת הקשיים או בסביבות שונות, בני אדם יכולים לטפח ולתרגל ולקדם את עצמם. זה לא דבר רע לסבול ולחוות קצת אומללות, משום שכפי שאלוהויות רואות זאת – אחרי הסבל הקארמה שלך מתפוגגת. לא משנה כמה רצינית הצרה שלך, עליך לטפל בה כהלכה, עם מצב מחשבה שקט ורגוע מאוד. כפי שאמרתי זה עתה, כאשר אתה חווה חיכוך עם אחרים, עליך לבחון את האני הפנימי שלך כדי למצוא את הבעיות שבפנים – אל תסתכל החוצה. כשתעשה כך, השין-שינג שלך יעבור שיפור מהותי.

הזכרתי קודם לכן אִמרה מעולם הטיפוח: יש אנשים שהם "כבר בתוך הטאו מבלי לטפח את הטאו". מה זה אומר? סוג כזה של אדם, אמצעיו דלים בהיותו בחברה של האנשים הרגילים, והוא נתקל ללא הרף במצוקות. אבל בכל פעם שצרה מתרחשת, הוא מסוגל להתייחס לאחרים בטוּב-לב ולמצוא את הליקויים בתוכו עצמו. אדם זה הוא באמת הסוג הטוב ביותר של בן אדם. אם הוא ימשיך לנהל עצמו בדרך זו ויהיה מסוגל להתמיד בכך עד רגעי חייו האחרונים, תגלה שהוא השיג את הטאו. מדוע הוא יכול להשיג את הטאו? לדוגמה, כולכם יודעים שדתות מערביות, כמו גם דרכי הטיפוח-תרגול שבמזרח, הן שונות ממה שאני מלמד אתכם היום. הם מאמינים ב"אמונה". כל עוד יש לך אמונה בַּשליט, או בישוע, ואתה הולך על פי מה שלימדה האלוהות, תוכל ללכת לשמים. זה אותו הרעיון.

כמובן, דתות מערביות הן למעשה גם כן שיטות טיפוח. מדוע? כשאדם מתפלל, הוא מתוודה על טעויותיו. בפעם הבאה, הוא פועל בדרך הנכונה ומפסיק לעשות את אותה טעות. בהדרגה הוא ינהל את עצמו טוב יותר ויותר, ולא יחזור על אף אחת מהטעויות הקודמות. האם הוא לא מתנהג טוב יותר? האם הוא אינו משפר את עצמו בשעה שהוא מטפח את השין-שינג שלו? טיפוח משמעו טיפוח של הלב והמחשבה של האדם. אז האם הוא לא מרומם את הלב והמחשבה שלו? והאם הסוג הזה של ההתרוממות אינו טיפוח בפועל? אבל הוא עדיין מחמיץ דבר אחד: הטיפוח-תרגול שלנו מרומם בה בעת הן את הלב והמחשבה והן את הגוף, בעוד שדרך הטיפוח שלו מטפחת רק את הלב והמחשבה. אז בסוף חייו הוא ייאָמֵד על ידי ישוע או על ידי האל של המערביים, יהוה, כדי לקבוע האם הוא הגיע לאמת-המידה הנדרשת לעלייה לשמים. אם הוא הגיע לאמת-המידה, האלוהות תיצור גוף אלוהי עבורו ותיקח אותו מעלה לשמים. ואילו דרך הטיפוח שלנו היום דומה למאפיינים של כמה דרכי טיפוח עתיקות במזרח. בשעה שאתה משפר את השין-שינג שלך, הגוף המקורי שלך (הבֶּן-טִי) עובר טרנספורמציה גם כן, והוא מוחלף על ידי חומר של אנרגיה גבוהה. זה המאפיין של דרך הטיפוח שלנו.

בהתייחס לטיפוח של גוף בודהא, נהגו לומר שבשעה שאדם משפר עוד ועוד את הרמה שלו במהלך הטיפוח, יופיע יואן-יינג ^[6] בדאן-טיאן שלו. היואן-יינג גדל בהתמדה. כאשר ניתן לראות אותו, תהיה לו הצורה של פעוט בודהא קטן או פעוט טאו קטן. הוא גדל וגדל. כשהוא גדל לאותו גודל כמו גופו של האדם, הוא יחליף את גוף הבשר ודם שהיה לאדם. הבודהיזם מאמין בנירוואנה^[7] – לא לוקחים את גוף הבשר ודם. אלה שיש להם יכולות של ראייה יכולים לראות שכאשר גוף הבשר ודם מוּשָל, יגיח מתוך הגוף בודהא ויתרומם מעלה. לאנשים מהמזרח ומהמערב יש נקודות מבט שונות משום שכיום התרבויות שלהם שונות. בזמנים העתיקים היו אנשים במערב שגם כן טיפחו בטאו, ובהם היו שטיפחו גם את הגוף. זה רק שהמערביים המודרניים איבדו את המורשת הזאת.

הייתי באזורים שונים במהלך מספר השנים האחרונות. בהרים של אוסטרליה ראיתי אלוהויות מהסוג של הגזע הלבן; הן היו כולן אלוהויות ארציות העושות טיפוח. ראיתי גם אלוהויות ארציות באַלְפִּים של אירופה ובהרי הרוקי שבארה"ב. אל תתרגשו עכשיו מששמעתם את זה – אתם לא תמצאו אותן אפילו אם תלכו לשם. במילים אחרות, הן לא מעזות לפגוש אתכם. מדוע? זה משום שמה שאתם מטפחים הוא הדאפא, שהוא ישר מאוד מאוד. אומר לכם שהסיבה שאינכם חשים שהוא ישר עד מאוד היא שטיפוח גוף פני-השטח שלכם מתקדם די לאט. לעומת זאת, הטרנספורמציה של החומר המיקרוסקופי של החיים שלכם מתקדמת במהירות רבה בטיפוח-תרגול. מדוע היא מתקדמת כה מהר? זה משום שהגוף של מקור החיים שלך הוא מלכתחילה בשמים. אבל המושג הזה של "שמים" אינו אותו דבר כמו המושג האנושי של מרחק כפי שאתם מדמיינים אותו. חישבו רגע. אם אתה צופה בכדור הארץ מהמאדים, האם כדור הארץ אינו בשמים? הוא גם כן בשמים. ומה לגבי המרחב הנמצא אינץ' מהאצבע שלך כשאתה מצביע עליו, האם הוא אינו שמים? הוא גם כן שמים. זה לא כמו השמים שאתה מדמיין עם המושגים האנושיים של מרחק. לדוגמה, מהחומר המאקרוסקופי אל החומר המיקרוסקופי, למשל התאים שבגוף האנושי, תאים מורכבים ממולקולות שאחריהן באים אטומים, גרעיני אטום ונויטרונים, עד שבסופו של דבר הם מגיעים עד לקוורקים ולנויטרינו. זה עדיין בסיסי למדי. זה יכול להמשיך עוד ועוד עד אפילו לרמות יותר מיקרוסקופיות. מנקודת המבט של המושגים האנושיים של מרחק, בהיותם בתוך הגוף שלך או בתוך כל אובייקט מחוץ לגוף שלך, אין ביניהם הרבה מרחק והם כמעט מאוחדים. אבל הטווח של הגוף הקוסמי ההוא הוא עצום ביותר. ככל שהחומר הוא מיקרוסקופי יותר, או ככל שחלקיק של חומר הוא מיקרוסקופי יותר, כך גדול יותר הוא התחום הכללי שלו. חלקיק אחד הוא זעיר, אבל היות שהוא גוף שלם המורכב מאין-ספור חלקיקים, הוא עצום ביותר ואפילו עובר את הטווח של הממד של בני האנוש. הממד של בני האנוש נראה ממש גדול, אבל למעשה הוא לא גדול כלל.

במהלך הטיפוח שלכם, לא משנה באיזה סוג צרה אתם נתקלים, כל עוד אתם יכולים להתחיל בכך שתבחנו את עצמכם כדי לחפש את הסיבה, אתם תהיו מסוגלים לפתור כל בעיה שהיא. עליך לחפש בתוך עצמך כשאתה נתקל בבעיות. כפי שאמרתי קודם לכן, זה לא שאחרים מתייחסים אליך לא כראוי, אלא שיש משהו לא בסדר אצלך. לדוגמה, אם הגוף הקוסמי העצום הוא בהרמוניה אבל יש חוסר הרמוניה אצלך, והתסבוכת מתרחשת רק איפה שאתה נמצא, אז אתה הוא שאינך בהרמוניה עם האחרים. כשאתה מאתר את הסיבה בתוך עצמך ומתקן את הבעיה ההיא, הסיטואציה תיעשה הרמונית ושלווה, וכולם יתייחסו אליך יפה שוב. השתמשתי בדוגמה פשוטה כדי להדגים את העיקרון.

כיוון שזאת ועידת פא ואנשים הגיעו כדי להקריא את הנאומים שלהם, אני חושב שיש להמשיך בוועידה. מחר אדבר עמכם שוב ואז אענה לשאלותיכם.

אמרתי לכם שלא קל לעשות טיפוח. אתם נשאתם קשיים רבים. נשיאת קשיים מתרחשת רק בדתות ישרות או בשיטות טיפוח ישרות. אם בשיטה הכול הולך חלק בלי כל מצוקות, לא ניתן לקרוא לה שיטת טיפוח, והיא לא יכולה להוביל אדם להשיג את השלמות המלאה – זוהי אמת אבסולוטית.

אם מדברים על שיטות טיפוח, אנצל את ההזדמנות הזאת לדבר על המגוון הרב של הדתות הקיימות בחברה כיום. אני רוצה גם להבהיר שהפאלון דאפא שלנו איננו דת, ואני לעולם לא אעסוק בדת. הפאלון דאפא שלנו הוא לחלוטין לא דת. אומר לכם גם שבד בבד עם הפצת הפא בחברה, קיים ברמות מסוימות של הקוסמוס עיקרון הנקרא "יצירה הדדית וניגוד הדדי". כלומר, בשעה שאני מלמד את הפא הישר, שיטות מרושעות צצות גם הן בתגובה. זה נגרם על ידי העיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי. איזו שיטה אדם יאמץ ואיזה עיקרון אדם בוחר להתעורר אליו במצב הזה - זה מה שמסתכלים עליו. היות שבני אדם נפלו בעצמם לתוך הרמה הזאת, הם לפיכך יצרו לעצמם את המכשול של להיות מוּשְלים. בתוך המבוך הזה, השאלה אם אתה עדיין מסוגל לזהות דרך טיפוח ישרה ומה שאתה מבקש ושואף אליו, הופכים להיות קריטיים. למעשה, לא היה קל עבורך להיות מסוגל לשבת פה ולהשיג את הפא. אין לך מושג איזה מההַכָּרוֹת השונות שלך הובילה אותך – במכוון או שלא במכוון – להתגבר על קשיים רבים כך שתוכל להשיג את הפא הזה.

יש גם כמה כַּתות שמופצות. כולן מלמדות על קץ העולם – הן כולן מדברות על הדברים האלה. כמובן, אמרתי שאסונות אכן קיימים. בודהיזם גם מאמין בכך, והנצרות, הקתוליות והדאואיזם חולקים אותה נקודת מבט. זהו החוק של התפתחות הקוסמוס, אבל זה כלל לא כמו שהכתות האלה טוענות. יתרה מזאת, ראיתי גם שאירוע כזה עלול אכן להתקיים בנקודת זמן מסוימת, אבל זה אינו משהו שלא ניתן לפתור. אני יכול להודיע לכולם בכל הרצינות שכל האסונות לכאורה האלה על כדור הארץ, קץ היקום, ודברים מסוג זה בשנת 1999 – לגמרי לא יתקיימו. מדוע מתרחשים אסונות? אומר לכם עיקרון. נניח שכאשר המוסר של המין האנושי מתנוון, אז כל החומר נרקב. במילים אחרות, הוא נפגם. כיום, התרבויות של המין האנושי הן בבלגן – הן צירופים מבולגנים מכל מיני סוגים, והגזעים האנושיים נעשים יותר ויותר מעורבבים. הדברים האלה אכן גרמו למין האנושי להחליק מטה לשלב מסוכן ביותר – זה בטוח. כפי שאמרתי, אסונות קורים משום שהמין האנושי הוא מושחת.

אז מדוע הכביכול "אסונות" האלה אינם קיימים? אמרתי שיש עכשיו 100 מיליון אנשים בסין הלומדים את הדאפא שלנו. יש לנו גם הרבה תלמידים בכל מקום ברחבי העולם הלומדים את הדאפא הזה. המספר נעשה גדול למדי. אם כולם מנסים להיות טובי לב, אם הם עושים טיפוח והם מתנהגים כאנשים טובים, אז מה יקרה לכל האנשים הטובים האלה אם היקום, או כדור הארץ, יושמדו? האם זה לא העיקרון? הרס מתבצע רק כאשר כוכב הלכת כבר אינו טוב יותר. כאשר יש כל כך הרבה אנשים טובים, איך אפשר יהיה להרוס אותו? במילים אחרות, סכנה כזאת כבר לא קיימת (מחיאות כפיים). אמרתי לכם את זה משום שכל מי שיושב כאן בא כדי ללמוד את הפא. היות שכבר נגעתי בנושא הזה, אז אסביר לכם אותו בפרוטרוט כדי לסלק עוד יותר את הדברים הרעים האלה ואת המושגים הכאוטיים האלה.

כולכם יודעים שאני מלמד את הפא ומציע הצלה לאנשים. היות שכולכם הפקתם מכך תועלת באופן אישי, אז כולם כאן מאמינים לזה. אתם באמת הבנתם את זה ברציונליות מתוך הפא והעקרונות שלו. אבל אני יכול לומר לכם שאני לא כאן רק כדי להציע הצלה לאנשים; אבל מה שאני עושה כולל הצעת הצלה לאנשים. היות שהמושגים שאני מדבר עליהם הם מרמה גבוהה מאוד, אז חלק מהמתחילים מביניכם אולי יתקשו לקבל אותם. דיברתי בעבר על נושא מסוים: כל הקוסמוס סטה מהתכונה המהותית שלו ונעשה לא טהור (ביחס לתכונה המהותית של קוסמוס כבר הסברתי זאת בבהירות ב"ג'ואן פאלון" – ג'ן-שן-רן ^[8]הוא התכונה המהותית של הקוסמוס). כשכל היצורים, החומר, והישויות שבקוסמוס נעשים לא טהורים, אז זאת סטייה מהתכונה המהותית של הקוסמוס, והוא סוטה מהפא. הפא של הקוסמוס יצר סביבות חיים עבור ישויות ברמות שונות. כאשר הישויות והחומרים נעשים לא טהורים לאורך תקופת זמן ארוכה, אז הם כבר לא עומדים בדרישות הפא ברמה ההיא. זאת הסיבה שישויות יכולות ליפול מטה – הן יורדות כאשר הן לא מתאימות. כמה שהן נעשות גרועות יותר, כך הן נופלות יותר נמוך, עד שהן מגיעות לרמה של המין האנושי. אבל זאת לא התחנה האחרונה.

בתרחיש הזה, אם בעיה מסוג כזה קורה לחומרים בקנה-מידה גדול ומלא, הסכנה תיעשה רצינית מאוד וקשה להבחנה. אם לא הייתי מלמד את הפא הזה, ואם לא הייתם באים ללמוד את הפא הזה, אף אחד לא היה מסוגל להבין את מידת ההתדרדרות של החברה האנושית של ימינו. מפני שלמדת את הפא והגעת להבין, כשאתה מסתכל שוב על החברה האנושית אתה יכול לראות כמה רע נעשה המין האנושי. אז למרות שהיום לימדתי אתכם את הפא של הקוסמוס, בעבר אפילו אלוהויות לא ידעו עליו. אף אחת מהישויות לא הורשתה לדעת שיש פא בקוסמוס. הן רק ידעו שבקוסמוס יש דרישות שונות לאיך שישויות בכל רמה צריכות להיות – הן לא ידעו כלל שום דבר ספציפי. אז למרות שהייתה זאת תקופת זמן ארוכה בקוסמוס שבמהלכה הן סטו באיטיות מהפא שלו, הן לא יכולות להרגיש את תהליך השינוי. לקחתי על עצמי משימה כה ענקית. מדוע אני עושה את זה? יש סיבות מאחורי זה. כמובן שאינני יכול לתאר אותן כעת.

מה שאני אומר הוא שהמשימה שלקחתי על עצמי אינה רק להציע הצלה לבני האדם. אני גם רוצה לתקן את כל החיים והחומרים שסטו (מחיאות כפיים). אחרת, גם שם למעלה יהיה מסוכן, ולא יהיה לכם שום מקום בטוח לשהות בו, לא משנה לאיזו רמה גבוהה אאפשר לכם לטפח. אז כל זה צריך להיעשות. אין לכם מושג עד כמה קשה לעשות דבר כזה. למרות שהסברתי לכם את זה, אתם עדיין לא יכולים לראות את מה שעשיתי בצד השני. הדמות שאני נושא היא פשוט של בן אדם, לי הונג-ג'י, עם דמות אנושית שלמה שיושבת כאן ומדברת איתכם. אז עליכם פשוט להתייחס אליי כאל בן אדם כמוכם. מה שדנתי בו לא נועד להפחיד – אני רק מלמד את הפא ומספר לכם את עקרונות הקוסמוס. השאלה אם תאמינו בזה ואם תהיו מסוגלים לטפח, תלויה לגמרי בכם.

משאמרתי זאת, הייתי גם רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ליידע אתכם שהקוסמוס הזה כבר תוקן באופן בסיסי, כשמה שנותר ולא הושלם עדיין הוא רק המין האנושי וחומרים שבשכבה החיצונית ביותר הזאת; אבל תהליך ההשלמה כבר מתקדם. הגונג ^[9]שלי מסוגל לרסן לגמרי את שכבת החומר הזאת מהתפצלות, התפוצצות, או כל התרחשות מסוג זה. הוא יכול לרסן אותה באופן מלא (מחיאות כפיים). אז התופעות שנחזו בהיסטוריה כבר לחלוטין לא קיימות. כמובן, ציינתי גם שכדי שאעשה את המשימה הזאת, אני צריך לתקן את כל מה שיושאר. בעבר נתתי את הדוגמה של תפוח רקוב. אם התפוח כבר רקוב, אז לשמור אותו יהיה מעשה רע. בעיני הישויות שבתחומים גבוהים מאוד, המין האנושי הוא כמו אשפה. הן אינן מתייחסות לבני האדם כשייכים למין שלהן: "אתה רוצה שהם יישארו, מדוע? אם אתה משאיר אותם, אתה חייב לתקן אותם". זה לא חל רק על המין האנושי – כל החומרים, הצמחים, החיות והדברים הרבים שעל כדור הארץ כלולים בזה.

מה שאני עושה היום הוא למען המטרה של תיקון המין האנושי והחומרים שעל כדור הארץ כולו – אני יכול לעשות את כל זה. היות שאורגניזמים אחרים, צמחים וחיות לא נדרשים להבין את הפא, אני יכול פשוט להמיר אותם ישירות – ישירות ליצור אותם מחדש או להטמיע אותם. בכל מקרה, בואו נדבר רק על בני אדם. זה בלתי אפשרי לתקן כל אדם על כדור הארץ. מדוע? זה משום שיש אנשים שנעשו רעים מדי מכדי שירשו להם לדעת על הפא. אפילו אם הם יֵדעו על הפא אז לא מרשים להם לדעת אותו משום שכבר לא מגיע להם. יש מספר משמעותי של אנשים כאלה; זה מספר גדול למדי. אז מה אפשר לעשות? אף פעם לא אמרתי שיקרו למין האנושי או לכדור הארץ אסונות, אבל אני יכול לומר לכם שזה לא מקרי שכל כך הרבה מחלות חשֹוכות-מרפא וכל מיני אסונות טבע מתרחשים בחברה בימינו. המדע המודרני לא מסוגל להכיר בכך שכל החומרים הם ישויות חיות, ושלכולם יש צד חי; הוא רק מסביר תופעות פיזיקליות ברמה שטחית, והוא לא יכול לחשוף את האופי החי של החומרים. אז זה בטוח שהמין האנושי יחווה השמדה בקנה מידה גדול. אלה שהם לא כל כך טובים בטוח יושמדו. זה כמו הצורך של הגוף האנושי לעבור חילוף חומרים: חלקים שלא מתאימים – מושמדים. דבר כזה יתרחש.

למעשה, דבר מסוג זה מתרחש בכל תקופה היסטורית. זה היה כך במשך כמה אלפי שנים. אצל בני אדם מה שמתיישן מסולק, ומשהו חדש נכנס; הגוף שלהם עובר חילוף חומרים. כך גם כדור הארץ, וכך גם החברות האנושיות, יש לידות ומיתות. אבל מה שאני אומר הוא שתהיה התרחשות מהסוג הזה שהיא הרבה יותר רצינית ובקנה מידה גדול יותר. אנשים שבאמת יש להם קארמה רבה כבר לא יוכלו להמשיך להתקיים כך. אז איך אפשר יהיה לשמר את כדור הארץ? ממש כמו עם הטיפוח שלכם, כפי שהגוף שלכם עובר טרנספורמציה, כך גם נוצר כדור הארץ החדש. יש אנשים התוהים אם ברגע שכדור הארץ החדש ייווצר אז נרכב על משהו כדי לעבור לשם. זאת דרך חשיבה אנושית ומושג אנושי.

כפי שאמרתי קודם, כל החומר בקוסמוס מורכב מחומרים ומחלקיקים מיקרוסקופיים המרכיבים ללא הפסקה חלקיקים גדולים יותר, עד שמגיעים לרמה של תאים – החלקיקים בגודל של מולקולות שכיום בני אדם יכולים להבחין בהם. כלומר, כל החומרים מתחת לרמת המולקולות חודשו, מלבד רמת פני-השטח הזאת של מולקולות, או רמות אפילו יותר חיצוניות. במילים אחרות, כדור הארץ, ברמות המורכבות מחלקיקים מיקרוסקופיים מתחת לרמת פני-השטח של המולקולות, הוא כבר כדור ארץ חדש. החומרים האלה בממד רמת פני-השטח יאפשרו לאנשים הטובים שיישמרו להיכנס לכדור הארץ החדש, יום אחד בלי שהם חשו בכך, הם יגלו שהעולם השתנה פתאום; או שהם אולי יתעוררו בוקר אחד ויגלו שכל דבר על כדור הארץ חוּדַש. מלבד זה בני אדם אולי לא ירגישו שום דבר אחר. אנשים יוכלו לחוש את השינוי, אבל לא יהיו בכלל גלי הלם.

מדוע זה כך? זה משום שכל רמה של חומר שמתחת לרמת פני-השטח מורכבת מחומר מיקרוסקופי. וכאשר החומר המיקרוסקופי מתפורר, אז גם החומר שבפני-השטח מתפורר ונעלם; ההתפוררות שלו לא ניתנת להבחנה או לתפיסה, ממש כמו התפוגגות של ערפל או עשן. בזמן ההוא בני אדם עדיין יהיו באותו המקום, אבל כבר על כדור הארץ החדש. הסיבה שאני מספר לכם את הדברים האלה היא כדי ליידע את כולם שמצד אחד, הקטסטרופות כביכול לא קיימות; ומצד שני, שזה מסוכן לא להיות אדם טוב. הנושא הזה קשור ישירות למין האנושי שלנו היום, כמו גם לטיפוח-תרגול שלנו.

כעת, אנצל את ההזדמנות הזאת גם כדי לומר לכם שאף אחד לא צריך לחפש חידושים במילים שלי, לצטט אותן מחוץ להקשר, או להפיץ אותן בפזיזות ועם החזקה של קורת רוח או עם החזקות שונות אחרות. אתם, כתלמידים, צריכים לדעת מה לעשות. אני עדיין מרגיש שחלק מהאנשים לא מסוגלים לשמור דברים לעצמם. אסביר זאת עוד קצת. מדוע בני אדם הם מה שהם? מדוע נֶאֱמר שהם כל כך לוקים בחסר? דבר אחד הוא שחוכמתם מועטה. בנוסף, כשהם משיגים דברים עליהם לעשות זאת באמצעות הידיים והרגליים שלהם, באמצעות מאמץ פיזי ועבודה קשה. אלוהות, לעומת זאת, לא צריכה להזיז את הידיים והרגליים שלה כדי לבצע מדי פעם דברים. האלוהות ההיא יכולה לעשות זאת באמצעות המחשבה שלה – כל דבר שהיא חושבת עליו יתגשם. זה משום שהגונג של אלוהות מתקיים בחלקיקים מהמיקרוסקופיים עד מאוד ועד למאקרוסקופיים מאוד, וכל אחד מהחלקיקים האלה נושא את הדמות של האלוהות ההיא. הגונג שלה מכיל חלקיקים מכל הגדלים. בכל פעם שהאלוהות ההיא רוצה ליצור אובייקט, היא תיצור אותו באופן סימולטני מהרמה המיקרוסקופית ביותר ועד לכל שאר הרמות, כמו גם עד לרמת פני השטח. כשהאלוהות ההיא חושבת, הגונג שלה בורא את האובייקט הזה, שלא היה קיים קודם, וזה נעשה בשדה זמן מהיר מאוד. זאת הסיבה שלבודהא יש יכולות אדירות כאלה, וזאת הסיבה שאלוהות היא כה רבת עוצמה.

בני אדם, מנגד, הם הכי לוקים בחסר. כדי להשיג כל דבר הם צריכים לעבוד עם הגוף הפיזי שלהם. כדי לבנות בניין, כל כך הרבה אנשים צריכים לעלות ולרדת, בדיוק כמו מאות מולקולות שעסוקות בעבודה פה ושם, הלוך וחזור. זאת השיטה המגושמת ביותר. יתר על כן, כשבודהא רוצה לעשות משהו – שלא כמו בני אדם שעושים דברים בתוך הזמן האנושי הזה – זה נעשה בממד של הזמן המהיר ביותר. אז זה מושג מיידית בממד הזה; בשדה הזמן האנושי נראה שזה הושג רק באמצעות מחשבה. כמה שרמת הטיפוח של מישהו היא גבוהה יותר, כך הוא יותר רב-עוצמה ויכול לשלוט ביותר שדות זמן.

‎כעת אענה על השאלות שלכם.

שאלה: בני בן הארבע אוהב מאוד לקרוא את ה"ג'ואן פאלון" וכתבים אחרים של המאסטר, ולשנן אותם בעל-פה. אבל הוא לא אוהב לעשות את התרגילים. האם זה נחשב לטיפוח?

המאסטר: ילדים צעירים אינם אותו דבר כמונו המבוגרים. ילדים צעירים אוהבים לשחק. זה הטבע שלהם, ואי אפשר להתייחס לזה כהחזקה משום שהם פשוט חיים כך. אם ילד מסוגל ללמוד את הפא, אז הכי טוב לתת לו ללמוד אותו. אני אוהב מאוד להתבונן בילדים, משום שהמחשבות שלהם, הלב שלהם והגוף שלהם טהורים כל כך. אם הם עושים טיפוח הם יכולים להתקדם ממש מהר. אין להם אף אחת מההחזקות שמתפתחות מאוחר יותר בחיים. יש ילדים שכאשר הם מקשיבים להוראת הפא, הם משחקים באותו זמן, כאילו הם לא שומעים דבר. למעשה, הם שמעו הכול. אם אתה שואל אותם, תגלה שהם יודעים הכול. זה טוב מאוד אם ילד יכול לבצע את התרגילים, אבל זה לא אפשרי אם הוא צעיר מדי. היות שהוא ילד צעיר, הוא צריך לשחק. לילדים צעירים צריך להתייחס אחרת.

שאלה: כשאנחנו מפיצים את הפא בקרב אנשים מהגזע הלבן, שמנו לב שחלקם לא יכולים לוותר על אמונתם בישוע. איזו השפעה תהיה לזה על הטיפוח שלהם בדאפא?

המאסטר: דנתי בנושא של "ללא דרך שנייה". אם אדם לא יכול להתמקד רק בטיפוח בדאפא, אז הוא לא יוכל להגיע לשלמות בדאפא שלנו. כבר אמרתי קודם שכל הקוסמוס, או אפילו מרחב גדול יותר, סטה מן הפא. האין זה כולל את המין האנושי? האם הדתות לא נוסדו על ידי בני אדם? אם כל הישויות בקוסמוס סטו מהפא, אז האם הישויות שסטו מהפא לא כוללות את השמים שבני האדם מאמינים בהם? אם השמים של הבודהות, הטאואים והאלוהויות הם חלק מכל זה, אז חישבו איזו בעיה זאת. לא משנה מי לימד בשנים ההן – ישוע, שאקיאמוני, לאו דזה או יהוה – בזמן שבו הם לימדו, כל הישויות והחיים שבקוסמוס כבר היו במשך זמן רב בסטייה מהטבע המהותי של הקוסמוס.

אתן לכם דוגמה בשפה הפשוטה ביותר. נניח שהשמים של הבודהות והאלוהויות עשויים מזהב רק שבמהלך תקופת זמן ארוכה מאוד הם נעשו לא טהורים והם כבר לא היו מזהב טהור. הם עדיין היו עשויים מזהב, אבל הזהב היה רק 18 קאראט או 16 קאראט. כיום, הפא תוקן; הזהב הוא ממש טהור – 24 קאראט. אבל הדתות או שיטות הטיפוח שהם הותירו אחריהם כולן באו מתקופות של זהב של 18 קאראט או מתקופות של זהב של 16 קאראט, והן לא יכולות לעמוד בקריטריון של השמים החדשים של אלוהויות ובודהות. האם אדם יוכל עדיין לחזור לשמים של זהב טהור של 24 קאראט? אם אפילו מולקולה אחת כזאת הייתה חוזרת, אז היא הייתה מזהמת את השמים האלה; אז לא מרשים לזה לקרות. האין זה כך? לפיכך אני מנצל את ההזדמנות הזאת לספר לכם שאף אחת מהדתות שבעולם היום – וזה כולל את כל אותן דתות ישרות, שאני לא יכול לומר שהן מרושעות, שהועברו על ידי בודהות – כבר לא יכולות לספק לבני אדם את האמצעים להגיע לשלמות.

לא משנה איזה דת אדם בוחר, או כמה היטב הוא מטפח, אפילו אם הוא ילך באופן מלא לפי מה שבודהא או ישוע לימדו בשנים ההן, הכי הרבה שהוא יוכל להשיג זה להגיע לעיקרון הגבוה ביותר ששאקיאמוני או ישוע לימדו. אבל זה עדיין רק זהב של 16 או 18 קאראט. האם הוא עדיין יוכל לחזור לשמים של זהב טהור? אין זה אומר ששאקיאמוני וישוע אינם מספיק טובים. מה שאני אומר הוא שהישויות בכל הקוסמוס סטו מהפא, וששניהם פשוט נמצאים בתוך האלמנטים האלה – זה המצב. לא אכנס לפרטים, משום שזה עניין גדול. בני אדם פשוט נצמדים בעקשנות למסלול מוטעה; הם מאמינים רק במה שהם יכולים עכשיו לראות. לבני אדם יש גם הרגל חמור ביותר הטבוע בהם – הם לא מסתכלים על דברים ברציונליות, אלא אוהבים לעשות אותם בצורה רגשית. בגלל הרגשות שלהם הם לא יכולים לוותר על דברים שהם ירשו מהזמנים העתיקים, והם לא משתמשים ברציונליות שלהם כדי לנתח מה בדיוק ישר ומה בדיוק מוטעה.

שאלה: לְמה אנחנו צריכים לשים לב כאשר אנחנו מפיצים את הפא לאנשים מהגזע הלבן?

המאסטר: לאנשים מהגזע הלבן יש אופן חשיבה שונה מזה שיש לנו, הגזע הצהוב, אז עליכם לקחת בחשבון את המאפיינים המיוחדים שלהם. אל תבלבלו אותם עם דרכי החשיבה ועם דרכי הניסוח הסיניות הכל כך מסובכות. זה יגרום להם לחשוב: "זה יותר מדי קשה", ויכול להיות שלא תושג תוצאה טובה כל כך. אז ההצעה שלי היא כזאת: במאמציכם לאפשר לאנשים מהגזע הלבן להשיג את הפא, הציגו בפניהם קודם כל את הספר "הפאלון גונג הסיני" (המהדורה המחודשת). באופן זה יהיה להם קל יחסית ללמוד. אם הם יתחילו עם "ג'ואן פאלון", ייתכן מאוד שרובם ירימו ידיים אם הם לא יבינו אותו. כמובן, יש גם כאלה שהם טובים באופן יוצא דופן ויכולים להיכנס לזה מהמבט הראשון. בעיה נוספת היא שאתם צריכים למצוא דרכים לגרום להם לסיים את הספר בניסיון הראשון. אם הם יפסיקו באמצע, יהיה להם קשה למצוא שוב זמן לקרוא אותו; אם אז תבקשו מהם ללמוד או לקרוא אותו, הם בטוח יאמרו שאין להם זמן. זה תמיד כך. למעשה, זוהי קארמת המחשבה שמונעת מהם להמשיך לקרוא את הספר, משום שהיא מפחדת. אחרי שהם יקראו את הספר הזה, ניתן יהיה לסלק את קארמת המחשבה שלהם.

שאלה: הצגנו את הדאפא בפני תחנות רדיו, תחנות טלוויזיה ועיתונים, אבל לא קיבלנו כל תגובה. האם עלינו להמשיך במאמצים האלה?

המאסטר: אספר לכולכם על עיקרון. כולכם כנראה יודעים על הדרך העקבית בה אני עושה דברים. אמרתי שאף פעם לא נעסוק בשום צורה של דת; אינני רושם את שמותיכם אחד אחד ברשימת חברים כמו אלה של אנשים רגילים. אין לנו כללים רשמיים, משרד, או כל דבר מוחשי. כל דבר שהוא מוחשי יכול לגרום להחזקות אנושיות, ולכן אין לו מקום בטיפוח. מה שעלינו לוותר עליו אינו רק כסף, עושר, תהילה ואינטרס אישי. אומַר לכם את הדבר הבא: היות שהפא שלנו מופץ בחברה האנושית, והיות שהוא כה עצום, הדרישות להפצה של פא כה גדול צריכות, בהתאמה לכך, להיות הגבוהות ביותר. אתם אינכם יודעים מדוע בחרתי בדרך שהיא חסרת צורה. היות שהפא שלנו הוא כה מפואר, אז כדי לעשות אִיתו צדק עלינו לאמץ "דרך גדולה ללא צורה" כדי להפיץ את הפא בעולם החילוני. בעבר באו רבים ללמד את הפא – כמו בודהות, האל המערבי ישוע, ואפילו יהוה. כולם כינסו את האנשים ביחד משום שהם חששו שאחרת, האנשים לא ילמדו אותו היטב, או שהם יפלו למטה. אז אספו את האנשים כדי שיטפחו ביחד. שאקיאמוני דרש מתלמידיו לגלח את ראשם וללבוש קאסאיות. התלמידים של ישוע נכנסו למנזרים. אני יכול לומר לכם שהסיבה שהם עשו זאת הייתה משום שהפא שהם הטיפו היה נחות יותר. הם לא יכלו להציל אנשים ללא הדרישות האלה. בניגוד לכך, היום יש לנו פא עצום כזה שאנחנו בהחלט מעזים לפתוח את הדברים ושהכול יהיה תלוי בכם – רק הלב שלכם קובע. אמרתי שפתחתי דלת עצומה. אתם לא יודעים שלמעשה אין בכלל דלת. זה לגמרי פתוח – רק הלב שלכם קובע!

נניח שבאתם מממדים ומגני עדן שונים כדי להשיג את הפא. המחשבה האנושית שלכם לא יודעת זאת. אם אתם רוצים לחזור לגני העדן שלכם, אז חישבו על זה: האם תוכלו לעשות זאת באמצעות השיטות או הדתות מהעבר? לחלוטין לא. אבל הפא שלנו היום יכול להציל את כל הישויות, ולהחזיר אותן למקומות המקוריים שלהן, משום שזהו הפא הגדול של הקוסמוס. לכן, נובעת מכך דרישה שהאופן שבו הפא יופץ בעולם הזה חייב להיות ישר ביותר. לכן אמרתי לכולם שהלכנו בדרך הישרה ביותר. אנחנו מבקשים מאנשים להניח את התהילה, האינטרס האישי, והצ'ינג (רגשות). כולנו, החל ממני, מוותרים על כל הדברים האלה. זה לא הכול. אנחנו גם דורשים שכשאתם מפיצים את הפא בחברה של האנשים הרגילים, עליכם להתאים לדרכי חברת האנשים הרגילים ולא להפר אותן.

במהלך הפצת הפא, כמעט שלא פרסמנו באמצעות מודעות פרסום, טלוויזיה ועיתונים, ולא הללנו את עצמנו. לא עשינו את זה. כל דיווחי התקשורת שפורסמו בזמן שבו העברתי את הרצאות הפא התמצו בעיקרם אך ורק ב: לי הונג-ג'י הגיע. היה מספר מצומצם ביותר של מתרגלים שפרסמו את הדאפא. אבל אלו היו פעולות אישיות שלהם, הם עשו כאינדיווידואלים מעשים טובים למען הפא. אם הדאפא היה נוקט באיזו שהיא צורה של קידום תקשורתי לפרסם את עצמו, זה יהיה להכתים את עצמו. זוהי הסיבה מדוע לא פעלנו כך. נניח שהיית מתרגל, ובה בעת כתב או עורך של עיתון, אז אם רצית לקדם את הפא, זאת תהיה פעולה אישית – זה לא משהו שהפא שלנו דורש. פעולה אישית או שאיפה אישית לעשות את הדברים האלה היא נטייה אישית של האדם. לשאיפה לעשות מעשים טובים כאינדיווידואלים אין כל קשר לפא כמכלול.

מדוע יש אנשים רבים כל כך שלומדים את הפא? כולכם יודעים שהפא שלנו הוא טוב. הוא הפא של הקוסמוס, אז מי יוכל לומר שהוא לא טוב? אפילו האנשים המרושעים ביותר מתנגדים לו כלפי חוץ אבל בתוכם מעריכים אותו. מדוע הם מתנגדים לו כלפי חוץ? הם יודעים שאם כל אחד היה מתנהג בהתאם לפא, אז באמת יגיע זמנם להיות מושמדים. אז מה שאתה עושה כדי להפיץ את הפא הוא הפעולה האישית שלך. לדאפא עצמו אין אף סוג של פורמליות. אנחנו אימצנו באמת "דרך גדולה ללא צורה".

כשכל אחד מכם חוזר הביתה, הוא חלק מתוך החברה הרגילה. אנחנו מוקירים רק את הלב שלכם – אין לנו כל כללים ואין לנו כל תכתיבים צורניים מחייבים. אכן, אף אחד בעבר לא העז ללכת בנתיב הזה. בכל אחת מהדתות, אם הייתם אומרים לאנשים ללכת הביתה ולטפח בלי לעסוק בפולחנים דתיים או בפעילויות מלאות-כוונה, אז הדת הזאת הייתה מתפוגגת. הם לחלוטין לא העזו לעשות את זה כך, משום שהפא שלהם לא היה מספיק רב-עוצמה. אנחנו, מנגד, כן מעזים לעשות את זה בדרך הזאת. כשתלכו הביתה, כולכם תעשו את העבודות שלכם, והחיים שלכם לא ישתנו. אבל כולכם תחזיקו את הפא בלבכם, תטפחו את עצמכם, ובאמת תשפרו את עצמכם. אמרתי בעבר שבודהות ואלוהויות לא מתייחסים ולא מכירים בדתות של אנשים רגילים – הם מכירים רק בלב של האנשים. מדוע בודהות לא התערבו כאשר חיבלו בדתות? מדוע ישוע לא התערב כאשר הרסו כנסייה? זה משום שאותם דברים הם מעשה ידי אדם. בני אדם רצו לעשות משהו טוב, ולכן בנו מקדשים וכנסיות כדי לספק אמצעים לסגוד לבודהא או לישוע. אלו היו דברים פורמליים שבני אדם אימצו לעצמם. אלוהויות ובודהות, לעומת זאת, מכירים רק בלב האנושי. לכן אנחנו לא עוסקים בשום פורמליות.

כמובן, כפי שאמרתי בעבר, יש אפילו יותר סיבות מדוע אין עלינו להתערב בפוליטיקה. אנחנו לחלוטין חייבים לא להיעשות מעורבים בפוליטיקה. התפתחות החברה האנושית, המצב של ארץ מסוימת, והיחסים בין בני האדם, כולם נקבעים על ידי ההתפתחות החברתית. אנשים רגילים לא יכולים לחסום אותה לפי רצונם. כל מה שבני האדם יכולים לעשות זה לשבור את הראש כדי לנסות להבין איך להתקדם, ללמוד באינטנסיביות כדי להשיג משהו, או להיות בעלי שאיפות אחרות; אבל ללא שינויים קוסמיים, בני אדם רגילים לא יכולים לשנות דבר. ההתפתחות של המין האנושי מתרחשת בנתיב שנקבע מראש, ואף צעד בה לא יסטה. מטפח מתעלה מעל האדם הרגיל. מדוע שיטריד את עצמו בעניינים אנושיים? פוליטיקאים בדתות מסוימות עוסקים בפוליטיקה למען עצמאות, טריטוריה, או אפילו בשביל איזשהו כביכול "סטטוס". יש כאלה שאפילו הורגים אנשים, או עוסקים בפעולות טרור – זהו רֶשע. הייתי אומר שהם אינם מטפחים. מטפח אינו מתערב בפוליטיקה של אנשים רגילים. אנשים אלה הם רק פוליטיקאים. מה שבודהא או אלוהות רוצים זה גן עדן שמימי. מדוע להילחם על טריטוריה אנושית? אתם חושבים שאנשים אלה הם מטפחים? האם הם עומדים בקריטריונים? אבל בני האדם מתייחסים אליהם, וסוגדים להם, כאלוהיים. למעשה, חלקם אפילו אינם אנשים הגונים; הם ילכו לגיהינום.

שאלה: האם אחד הגורמים לקארמת-מחשבה הוא הסביבה החומרית של חברה אנושית שהתקיימה במשך אלפי שנים?

המאסטר: כן, כמובן. לא הייתם מייצרים שום קארמה אם לא הייתה הסביבה החומרית הזאת. לא הייתם יכולים לבצע הן מעשים טובים והן מעשים רעים ללא הסביבה הנוכחית של בני האדם. לא היית יכול להיות בן אדם ללא הסביבה הזאת – זה בטוח. אבל, בה בעת, לחברה האנושית יש המאפיינים המיוחדים שלה, אז היא צריכה להתקיים.

שאלה: האם הטבע הדמוני של החברה האמריקנית הוא המכשול המרכזי המונע מאמריקנים להשיג את הפא?

המאסטר: אי אפשר להגיד את זה כך. כשביקרתי באזורים הכפריים ובמספר עיירות קטנות בארה"ב, ראיתי אנשים טובי לב רבים ואנשים טובי לב מהגזע הלבן. כל הערים הגדולות בעולם הן כאוטיות למדי; אנשים טובים ואנשים רעים קיימים זה לצד זה, וקשה להבחין בין הטובים לרעים. בדרך כלל, בגלל העיקרון של יצירה הדדית וריסון הדדי, יש טובים במיוחד כמו גם רעים במיוחד. אז אין עלינו לעשות הכללות פשטניות. לארה"ב יש המאפיינים שלה. היא מילאה תפקיד מרכזי עבור כל העולם בהתפתחות הסגנון המודרני של המחשבה האנושית המעוותת, הכולל את כל ההיבטים, כמו האמנויות, התרבות, והערכים האנושיים. הסגנון המודרני הזה הוא תרבות סוטה – הוא אינו תרבות אנושית. זה בטוח. אני חושב שהתרבות האמריקנית לפני שנות ה-50 הייתה תרבות אנושית. אנשים היו טובי לב למדי. הגברים המערביים התנהגו באופן ג'נטלמני ופעלו בצורה תרבותית מאוד, והנשים התנהגו באופן בו נשים אמורות להתנהג. אני חושב שזה היה טוב למדי. בימינו נדמה שלגברים ולנשים יש אותה האישיות. כמובן, אני לא אומר שארה"ב היא לא טובה.

כפי שאמרתי קודם, אני רק מדבר על השינויים במין האנושי. בימינו גם האנשים האסייאתיים הם נוראים למדי. כולם פוגעים זה בזה, ויש להם כוונות רעות. אנשים לא יודעים שכאשר שני אנשים נפגשים, הם כבר מתחילים לפגוע זה בזה אפילו לפני שנאמר הרבה. זה משום שלאורך המסלול הארוך של ההיסטוריה של התרבות, חיים אחרי חיים, אי אפשר לדעת אף פעם מי חייב מה למי. היות שזאת הייתה תקופת זמן ארוכה ביותר בה הצטברו תרעומת והכרת תודה, אז כאשר אנשים נפגשים כל אחד מהם רוצה תשלום על העבר, וכך הם פוגעים זה בזה באכזריות. האם לא אמרתם שהסינים באמריקה לא מסתדרים זה עם זה? כולכם מסתכלים על פני השטח, בעוד שאני רואה את הסיבות האמיתיות. זוהי הסיבה.

שאלה: אני מושפע על ידי טבע דמוני. הוא זז בפראות מסביבי או בתוך גופי. גם אצל האנשים סביבי הפנים הפכו לשחורים, צהובים, ירוקים או חיוורים, כמו פנים של שדים…

המאסטר: אומר לכם את הדבר הבא: אנשים מסוימים טוענים שהם מטפחים בדאפא, או שאולי אתה טוען שאתה תלמיד דאפא, אבל עליי לראות שאתה תלמיד דאפא אמיתי – מס השפתיים שלך אינו מספיק. התלמידים שלי צריכים באמת לטפח, וכשהם נתקלים בצרות, עליהם לחפש את ההחזקות שלהם בכך שישאלו את השאלה: האם זה נגרם בגלל איזושהי בעיה שיש במחשבה שלי? יש אנשים שקוראים את הספר פעם אחת בלבד, ואז הם טוענים שהם מטפחים בדאפא ושהם נתקלו בבעיה כזאת או בבעיה אחרת. המחשבה שלהם מלאה בעניינים אנושיים. כשהם נתקלים בבעיות הם נלחמים עם אחרים, ובמקרים של חיכוך, הם מוצאים אשמה באחרים במקום בתוך עצמם. הם טוענים שהם תלמידים שלי, אבל אינני מכיר בזה. אלה הם ללא ספק שני דברים שונים. כמובן, אינני מתייחס לשאלה הזאת או לאדם הזה.

מה שאני אומר הוא שניתן לפתור כל בעיה אם תחפש בתוך עצמך את ההחסרות. יכול להיות שאדם מסוים נהג ללמוד הרבה דברים מבולגנים, והגוף שלו היה מוקף במסרים מבולגנים. לעתים קרובות הוא היה רואה מראות מפחידים או שהיו לו תגובות נוראיות בגוף. ואלו הן הסיבות שבגללן הוא בא ללמוד את הדאפא שלנו, כי הוא ידע על העוצמה האדירה של הדאפא שלנו. אבל אומר לכולכם שזה נקרא לבוא להשיג את הפא מתוך כוונה, עם החזקה של רדיפה. זה לא יעבוד, ואדם לא ישיג שום דבר. אבל איננו מתנגדים אם יש לך החזקה כזאת בהתחלה, כשעוד לא הבנת את הפא. אבל אחרי לימוד הפא, אתה צריך להיפרד מההחזקות מהסוג הזה. אז ניתן יהיה לפתור כל מצב. אני חושב שהבהרתי את הנקודה שלי לכולם. עניין זה גם נאמר במפורש ב"ג'ואן פאלון". אתה צריך לקרוא יותר את הספר וללמוד יותר את הפא. קריאת הספר יכולה לפתור את כל הבעיות שלך.

שאלה: תמיד חשתי שאני טוב לב, אז מדוע אינני יכול להשיג את החמלה (צְה-בֶּיי) שהמורה מתאר?

המאסטר: זאת שאלה טובה. למעשה, השאלה עצמה היא החזקה. אני לא מתכוון שכתיבת השאלה היא החזקה. אלא שיש לך החזקה לחמלה שלך, שאינה יכולה לבוא כפי שאתה רוצה. כאשר הרמה שלך עולה, החלק של הרגשות שלך שסולק, לא יישאר ריק – הוא יוחלף בחמלה שגדלה בהדרגה. אלו מביניכם, תלמידַיי היושבים כאן, רבים באמת טיפחו לרמות גבוהות מאוד, אז מדוע אין לכם החמלה של הרמות הגבוהות האלה? למעשה, החמלה של אלוהויות שונה לגמרי מהחמלה שמדמיינים אנשים מודרניים. דיברתי איתכם על הדבר הזה פעמים רבות בעבר. כדי שתוכלו לחיות בחברה של אנשים רגילים, אסור שתֵירָאו על פני השטח יוצאי דופן מדי. לו הייתם מפגינים כל כך הרבה חמלה אז באמת כבר לא הייתם מסוגלים לחיות בקרב אנשים רגילים. משום כך, החמלה שלכם וכל שאר הדברים שהשגתם באמצעות טיפוח, מתפתחים במהירות גבוהה ברמות המיקרוסקופיות ביותר של הקיום שלכם, והם מופרדים משכבת פני השטח שלכם.

החיים של בן האנוש מורכבים מחלקיקים מיקרוסקופיים שבהמשכיות וברציפות מתקבצים ויוצרים חלקיקים הכי גדולים הנראים על פני השטח, ואותם חלקיקים מתקבצים ויוצרים תאים. כך זה ממשיך ללא הפסקה ביחד עם תהליך הטיפוח שלך, ואז החלקיקים שבתוך הגוף שלך (מאחר שהשפה האנושית מוגבלת, אני יכול לתאר זאת רק כך) והחלקיקים המיקרוסקופיים של החיים שלך כולם עוברים שינוי קיצוני כדי להתאים לקריטריונים של הפא. אז, כשאתה מסיים לטפח פיסה של עצמך, זה כאילו שהיא מועברת לצד השני – אפילו החמלה שלך מועברת לצד השני. זה כמו מחסן שמאחסן בשבילך את כל הדברים שאתה משיג באמצעות הטיפוח. זה יהיה בלתי אפשרי עבורך לטפח אם הגוף שלך ישתנה מהר מדי על פני השטח. כל דבר שתראה יגרום לך לרצות לבכות. כל דבר שתעשה, זה יהיה כאילו החלק שלך שטופח באופן מלא עושה אותו ביחד איתך – זה יהיה שווה-ערך לאלוהות העושה דברים אנושיים. אפילו כשתעשה דברים רעים זה יהיה שווה-ערך לכך שאלוהות עושה אותם. אתה תיפול כתוצאה מכך. כדי למנוע ממך לרדת, ובה בעת כדי לאפשר לך לקיים את הטיפוח שלך בקרב אנשים רגילים, החלק שלך שטופח באופן מלא מופרד מיד מהחלק שעדיין לא טופח באופן מלא על ידך, ושעדיין מורכב מחלקיקים גסים. הוא תמיד נשמר כמו אלוהות היושבת שם בשקט בתנוחת הלוטוס, בעוד שהחלק שלך שעדיין לא טופח באופן מלא, תמיד יחיה בקרב האנשים הרגילים כבן אדם. עם התקדמות הטיפוח שלך מהפְּנים כלפי החוץ, אתה בהדרגה מביא את עצמך לשלמות המלאה. כאשר המולקולות ברמה השטחית ביותר מגיעות לשלמות המלאה ומוטמעות, אז השלב האחרון הוא ההגעה הסופית לשלמות. זאת הדרך שבחרנו לאמץ.

יש מתרגלים ששאלו: "המורה, אני מטפח כך, אז איך זה שאינני מרגיש שיפור רב, ומדוע מחשבות לא ראויות עדיין משתקפות לפעמים במחשבתי?" אני אומר לך לא להיות מודאג. אם כל החומרים האנושיים היו מסולקים מפני-השטח, אתה בכלל לא היית מסוגל לטפח. אם לא היו לך מחשבות אנושיות, אז היית מסוגל לקלוט את כל המחשבות הנובעות מבני אדם. כל מילה, כל פעולה וכל מחשבה של אדם מודרני היא אנוכית, ויש אפילו מחשבות מסוימות עמוקות ומגוּנות שלא היית יכול לשאת. איך היית יכול לחיות בקרבם? איך היית יכול להתרועע איתם? אז אי אפשר לעשות את זה כך. לדוגמה, אם טיפחת באופן מלא מאה חלקים בגוף שלך, ניתן להסיר מפני-השטח שלך רק חלק אחד. אז תמיד תרגיש שהשיפור על פני השטח לא כל כך מהיר. זה נורמלי. אחרי ששמעת אותי אומר את זה, אין עליך לחשוב: "או, אז כך זה עובד. אז אני כבר לא אדאג ופשוט אעשה מה שאני רוצה". אני מדבר על עקרונות הפא. אם אינך דורש מעצמך דרישות קפדניות, או אם אינך מצליח לפעול על פי הקריטריונים, אז אי אפשר לומר שאתה מטפח. זה היחס.

שאלה: ברגע שאני לא בתשומת לב, מתגלה מי שאני באמת.

המאסטר: אל "תרד" על עצמך יותר מדי. למעשה, אתה מטפח. אתה מסוגל להבחין בהחסרות שלך, התעלית כבר מעל המחשבות שלך באותו הרגע, וכבר התעלית על האני הישן שלך. אדם רגיל אינו מסוגל לראות את ההחסרות שלו. הוא חושב שהכול אצלו טוב, כאילו הוא פרח, נכון? היות שאתה יכול לטפח את עצמך, לבחון את עצמך ולראות את ההחסרות של עצמך, אז האין אתה מטפח?

שאלה: עשיתי שתי טעויות גדולות, והתחרטתי מאוד לאחר מכן. האם היה זה הפו-אי-שה או המסרים שלי, שעשו זאת?

המאסטר: אם עשית משהו בקרב אנשים רגילים, או אם עשית משהו רע, אינך יכול לומר שלא אתה הוא שעשית זאת. גם אינך יכול לעשות את ההבחנה אם הג'ו-אי-שה עשה זאת או הפו-אי-שה עשה זאת, כי אתם מהווים גוף אחד שלם. יתר על כן, אינך יכול לומר שהדברים האלה נעשו על ידי קארמת-המחשבה שלך, משום שהם נגרמו גם בגלל הג'ו-אי-שה החלש שלך. הקארמה הזאת תפריע לך עד שתיפטר ממנה. כל עוד הקארמה הזאת לא מושמדת, צריך להחשיב את כל ההתנהגויות החיצוניות שלה כשלך. אם תדחה אותה בחוזקה, או אם תוכל להבחין בה ולשמור על ג'ו-אי-שה חזק, אז זה יהיה עניין אחר. אז האשמה היא שלך אם אינך הודף את מה שהקארמה עושה. טיפוח משמעו להשמיד את הדברים הרעים האלה, ובאותו הזמן לחזק את הג'ו-אי-שה. כאשר עושים טיפוח, עדיף לא לחשוב על דברים שהתרחשו בעבר. רעים ככל שהיו, הם כבר התרחשו. פעל היטב בעתיד כך שלא תְפתֵח החזקה.

שאלה: עשינו הקלטות וידיאו של כמה ועידות פא בארה"ב, ולא נתַנו אותן לקרובי משפחה שלנו בחו"ל. האם מעשה כזה יהיה נגד רצונו של המורה?

המאסטר: אני יכול לומר לך שהגישה לטיפוח שהדאפא שלנו מאמץ היא הטובה ביותר והטהורה ביותר. אני באמת אחראי כלפיכם כדי להבטיח שבאמת תוכלו להגיע לשלמות. עליי להוציא מהדאפא שלנו את כל אותם הדברים שלא שייכים לטיפוח שלנו בדאפא. אפילו אם זה משהו שאני אמרתי, משהו שאמרתי לתלמידים באזורים מסוימים או בארצות מסוימות, או משהו שאינו מתאים לאזורים אחרים, אז גם את זה צריך להוציא. מילים שנאמרו רק לאזור אחד, ושאין להן השלכה כללית, צריך להוציא גם כן. הכוונה היא באמת לאפשר לכם לטפח ללא כל הפרעה – זאת המטרה.

יש אנשים ששאלו: "האם זה לא יועיל להתקדמות של המתרגלים אם בינתיים נראה להם, אחרי שנחזור, את ההרצאה של המאסטר מהיום?" אם הקלטת את זה, ניחא, אבל אל תפיץ את זה בחברה עם ההחזקה של קורת רוח או של התרגשות. זה בסדר אם אחרי שתחזרו, תַראו את זה באתרי התרגול שלכם, או למתרגלים בארצות שלכם. אבל הייתי אומר שאתה, כתלמיד, לא צריך שאגיד לך בפרטי פרטים איך עליך לטפל בזה. אחרי שכולם צפו בזה, או כאשר ספרים של ההרצאה יוצאים בהדפסה, פשוט מחק את זה – זה הכול. אם מישהו, באופן חסר אחריות, מקליט אותן בשביל אנשים אחרים, מציג אותן, מפיץ אותן, או שלפי גחמה של עצמו משכפל אותן בכמויות גדולות בבתי דפוס או במפעלים, אז הוא מבצע את המעשה הכי גרוע. הייתי אומר שהאדם הזה לא עומד בקריטריונים לתלמיד דאפא.

שאלה: לא התקדמתי במרץ בטיפוח שלי, ונכשלתי כמה פעמים במבחן התשוקה המינית. אם מעתה ואילך אתקן את דרכיי, האם עדיין תיקח אותי [כתלמיד]?

המאסטר: אומר זאת כך: אל תחשוב שאתה כבר לא יכול לטפח אם לא יכולת לעבור מבחן פעם או פעמיים. למעשה, כך הוא הטיפוח שלכם. יש אנשים המטפחים היטב ועברו את המבחן; יש אנשים שמצבם אינו עד כדי כך טוב, והם לא עברו את המבחן מספיק טוב, או שאפילו לא עברו אותו בכלל; אבל האדם הזה יכול לעבור מבחנים בהיבטים אחרים. ליפול ולקום ולפלס כך את הדרך, ולעבור מבחנים במידה ראויה או לא ראויה – זהו הטיפוח. אם כל אחד היה יכול לעבור היטב כל מבחן, אז לא היית צריך לטפח, והיית הופך מיד לבודהא. הלא כן? אבל עליך להתייחס לזה ברצינות כאשר שוב ושוב אינך מצליח לעבור מבחן. האם זה עדיין ייחשב טיפוח אם תאפשר לזה להימשך לאורך זמן?

שאלה: לפני שלמדתי את "ג'ואן פאלון", המקצוע שלי היה לרפא אנשים באמצעות צ'יגונג. אחרי שלמדתי פאלון גונג עזבתי את המקצוע הזה. האם מותר לי ללמוד עכשיו רפואה סינית ודיקור סיני ולעסוק בהם כמקצוע?

המאסטר: זאת בהחלט אינה בעיה. רפואה סינית היא צורה של טיפול רפואי בחברה האנושית. זה דבר אנושי שלא מתנגש עם טיפוח. באשר לטיפול במחלות באמצעות צ'יגונג, אני אומר לך לא לעשות את זה בשום פנים ואופן. אני חושב שאם אתה יכול ללמוד רפואה סינית ודיקור סיני, אז זאת לא בעיה ­– אתה יכול ללמוד זאת ולעסוק בזה.

שאלה: יש לנו מספר קטן של מתרגלים כאן, ואנחנו גרים רחוק זה מזה. אין לנו סביבה נהדרת כמו זאת שיש בסין ללימוד הפא. איך נוכל ליצור סביבות טובות יותר?

המאסטר: האם אתם יודעים שבימים ההם, כשנסעתי לבייג'ינג ללמד את הפא, היו רק קצת יותר ממאתיים אנשים בסמינר הראשון? אבל כיום יש 100 מיליון אנשים. לכולכם החובה לספר לאנשים אחרים על הפא. האם לא יהיו יותר אנשים בעתיד? הסביבה של האדם נוצרת על ידי עצמו. זה באמת טוב מאוד שיש יותר אנשים המטפחים ביחד. אנשים יכולים לשתף בנקודות מבט, ללמוד זה מזה, לעזור זה לזה להשתפר, ולדבר על דברים שהתרחשו במהלך הטיפוח. זה יגביר את הביטחון של האדם בטיפוח. בה בעת, יש שדה אנרגיה חזק מאוד כאשר עושים את התרגילים בקבוצה, וזה בוודאי מועיל למתרגלים – זה בטוח. אם אדם מטפח לבד, הוא עשוי לשכוח את זה כשהוא נעשה עסוק, או שהוא יעשה את התרגילים באופן לא קבוע בזמנים משתנים. בכל מקרה, הוא בוודאי יהיה חסר מרץ.

שאלה: מדוע זה כך שהאנשים שאני רואה בממדים אחרים כולם נראים מערביים – חלקם אפילו מלאכים עם כנפיים – בעוד שמעולם לא ראיתי אסיאתים?

המאסטר: אם ראית את זה, אז הנח לזה. אם אגיד לך את הדברים במפורש, אז אני חושש שאתה עשוי לפתח החזקה חדשה או אי-הבנה. המתרגלים שלנו אולי נראים היום סינים, או שאולי אתה נראה שוודי, או סוג אחר של גזע לבן, אבל יכול להיות שאתה שייך לגזע אחר. הקוסמוס הוא עצום ביותר. אולי אחרי שתצליח בטיפוח אתה תלך לגן עדן של אלוהויות שנראות כמו מערביים. אולי זה כך. אינני אומר שזה חייב להיות המקרה – אל תפתח החזקה. אל תתלהב ותיעשה מבולבל ותפסיק לטפח מעתה ואילך דברים מאסכולת הבודהא. אם לא תטפח בשיטה שאני מלמד אותך היום, לא תוכל להגיע למקום ההוא. אם תאמר: "מה שהמאסטר מלמד אותנו הוא מאסכולת הבודהא, אז מחר אני אלך להתפלל בכנסייה קתולית", אז אתה לא תוכל לחזור למקום ההוא. אמרתי שמה שאני מלמד מתבסס על אסכולת הבודהא, אבל מה שאני מסביר הוא הפא של הקוסמוס. איזו אסכולה לא תהיה כלולה בתוך טווח הפא של הקוסמוס? אז זאת הסיבה. נעשיתי מפורש יותר ויותר בהוראת הפא. ייתכן שזה לא יתרום כל כך לטיפוח שלך. אתה צריך לטפח ולהתעורר לדברים האלה בעצמך.

שאלה: ניסיתי לשכנע קרוב משפחה להפסיק לעסוק בצ'יגונג מסוים. לילה אחד לא שלטתי בעצמי היטב בחלום, וקיבלתי ממנו גואן-דינג. הרבה דברים רעים נשפכו פנימה. הרגשתי כאב ראש לאחר שהתעוררתי, ומאז יש לי כאבי ראש לעתים קרובות. מה עליי לעשות?

המאסטר: לא שלטת בעצמך היטב. כלומר, לא התנגדת כשהוא עמד לעשות לך גואן-דינג – לא להתנגד משמעו שרצית את זה. אתה הסכמת לגואן-דינג שלו בגלל רגע של חולשה. אתה חייב לזכור את השיעור הזה ולשלוט בעצמך בפעם הבאה. אל תדאג, זה מבחן. התחושה של כאב הראש שלך היא לא אמיתית; היא מלמדת אותך לשפר את תכונת ההארה שלך. לעבור מבחנים בחלומות זה לא חלק מהטיפוח שלך. זה בוחן אותך במצב הזה כדי לראות אם הטיפוח שלך יציב. זה מה שזה. אם אתה יכול לשלוט בעצמך בהחלטיות רבה אפילו בחלומות, משמעות הדבר היא שהטיפוח שלך ברמה הזאת ובעניין הזה הוא יציב. אבל זה חל רק על המצב שלך בפעם האחת הזאת. חלומות רבים אולי אינם חלומות. אם שד באמת מגיע, זה יהיה מצב אחר.

שאלה: מאסטר, פעם אמרת שהעולם הזה שלנו הוא מלוכלך. אתה גם אמרת שדברים מכאן הם יקרי-ערך בצד השני. איך אפשר להסביר את זה?

המאסטר: אם אתה לוקח משהו מהעולם הזה, כפי שהוא, לעולם ההוא, אז אף אחד לא ירצה אותו. הוא ייחשב לדבר המלוכלך ביותר, אפילו יותר מלוכלך מצואה – זאת האמת. אבל החומרים בעולם הזה הם יקרי-ערך אחרי שהם נטמעים לתחום ההוא באמצעות תהליך של טרנספורמציה; זה הקשר. במילים אחרות, יש חומרים שיָצאו מכאן, אבל החומרים שכאן נפלו מלמעלה. זה פשוט סוג כזה של קשר. כל הסודות השמימיים נחשפים.

שאלה: כשמישהו מטפח עד לנקודה שהיואן-יינג שלו מופיע, אז הטיאֶן-מוּ שלו תוכל לראות את היואן-יינג. מהו הקריטריון להגעה לרמת הביניים?

המאסטר: בעבר, מתרגלים בשיטות טיפוח מסוימות שבעולם החילוני יכלו לראות אותו. לדוגמה, זה היה כך שבאסכולת הטאו, כשהיואן-יינג גדל לגודל של ילד בן שבע או שמונה, אז היואֶן-שֶן היה נכנס אליו כדי לשלוט בו, ואז היואן-יינג היה קופץ החוצה מתוך הגוף. זה היה נקרא "לידת היואן-יינג". הוא התרגש מכדי לעצור את עצמו – אחרי הכול זה היה גוף בודהא – והוא רצה לצאת החוצה להסתובב ולשחק. אם אתה רואה את היואן-יינג בגוף שלך והוא לא יוצא החוצה, אז זה לא נקרא "לידת היואן-יינג". אבל שיטת הטיפוח שלנו לא מרשה לו לצאת החוצה, או לפחות לא בתקופת הזמן הנוכחית. כפי שאמרתי לפני רגע, זה הממד היחיד שעוד לא טופל, ומאוד מלוכלך ומסוכן כאן. כאשר טיפלו בממדים שברמות גבוהות יותר, ישויות רבות למעשה באו לממד הזה – אפילו דברים רעים מרמות גבוהות מאוד באו. יש אנשים שאתה רואה אותם הולכים ברחוב והם למעשה לא בני אדם. אם יש לך היכולת, אז תתבונן בעולם הזה, ואז תראה שיש הרבה חייזרים. אבל הם נראים כמו בני אדם, ואתה לא יכול להבחין בהבדל. צריך לטפל בכל אלה.

מה הקריטריון להגעה לרמת הביניים? האם אתה יכול לדעת לאיזו רמה תהיה מסוגל לטפח? איפה היא רמת הביניים שלך? כדי להבטיח שתוכל לטפח, מלמדים אותך עכשיו לטפח באופן הזה. אז אין לך שום דרך לדעת, ואסור לך לדעת. ברגע שתדע זאת, אתה תפתח את ההחזקה של זחיחות הדעת או החזקות אחרות – אין לך מושג מה אתה עלול לעשות. היו בעבר אנשים שטיפחו כך ושנהרסו. פתאום, יום אחד, אדם ראה את עצמו עם הופעה של בודהא, אז הוא הלך להיות מאסטר של צ'יגונג. הוא אמר לעצמו: "אני בודהא". אז הוא התנהל על פי הדברים האלה. הוא לא היה מוכן לציית לאף אחד, אפילו למאסטר שלו. אתה אולי תגיד שאתה לא תתפתה, אבל זה כך במצב הנוכחי שאתה נמצא בו. ברגע שתעזוב את הסביבה הזאת ותראה משהו, האם זה לא יגרום לך להתנדנד? אז כדי להבטיח שכל אחד יוכל להתקדם מהר יותר, יש אנשים שלא מרשים להם לראות. אף על פי כן, לאנשים רבים מרשים לראות; המצב של כל אחד שונה. יש לנו גם תלמידים רבים שהם על סף ההגעה לשלמות. למעשה, הם כבר הגיעו אליה. פשוט עדיין לא מרשים להם לעשות שום מהלך. אבל נראה שהם יודעים דברים רבים. יש אנשים שמדברים אליי, והם רואים אותי ורוצים לתקשר אתי. התופעה הזאת לא התרחשה בעבר, משום שזה היה בלתי אפשרי שהיא תתרחש. זה מראה שהמתרגלים שלנו משתפרים במהירות בטיפוח שלהם.

שאלה: ראיתי כמה תלמידים שהתנהגו בשחצנות כאילו שהם טובים יותר מכל אחד אחר, ואני פשוט רוצה להתרחק מהם. האם זאת תופעה נורמלית, או שזה אומר שהטיפוח שלי לא הולך טוב?

המאסטר: אפשר רק לומר שזאת תופעה נורמלית. יש אנשים שאכן יש להם ההחזקות האלה. חלק מהמתרגלים שלנו לא יכולים לשאת את זה כאשר הם חשים בהחזקות שהחשיבה של אנשים מסוימים חושפת – במיוחד של מתרגלים חדשים, שמחשבותיהם מבוטאות יותר. אין הדבר אומר שהמתרגלים האלה אינם מטפחים היטב. זה משום שההחזקות שלהם שעוד לא סולקו נחשפות. כך הוא הטיפוח. אי אפשר לומר שמישהו לא טוב כשרואים בו החזקה. גם אי אפשר לומר שהוא טיפח לרמה גבוהה כשרואים אותו עושה משהו היטב. לאמוד אדם אפשר רק באופן מקיף.

שאלה: מאסטר, במאמר "הסבר הפא" כתבת ש"הזנתם את השדים באופן אנושי…" מהם ה"שדים" האלה?

המאסטר: מהם שדים? הם פשוט שדים. מתמיד היו שדים ביקום הזה. השדים שאתה מתייחס אליהם הם בעיקר דברים של טבע דמוני שמתבטאים משין-שינג או ממחשבות, כלומר שעדיין קיים טבע דמוני באנשים. זאת אומרת, לעתים המתרגלים שלנו ישמשו כשדים זה בשביל זה. מדי פעם אדם עלול להפריע לאחרים כמו שד. אבל אתם לא יכולים לומר שהוא שד – אתם רק יכולים לומר שהוא מילא את התפקיד הזה. אולי האדם הזה הוא טוב למדי. הוא עדיין מטפח את עצמו, רק שבפעם ההיא הוא לא עשה משהו באופן נכון, וכך שימש כשד עבור האחרים. יש גם אנשים שיש להם יחסית יותר קארמת-מחשבה. השדים שמתייחסים אליהם במאמר "הסבר הפא" הם אלה הגורמים נזק לפא וגורמים נזק לטיפוח שלכם. אין זה כך שאני לא יכול להגן עליכם משדים מהסוג הזה. אני יכול לומר לכם שכל מצב שמתרחש במהלך הטיפוח קשור אליכם, אז אתם צריכים לטפח.

שאלה: איך על הצד שהשיג את הפא לתקן את הפא?

המאסטר: אתה שואל על המאמר "הסבר הפא". לא אתן לכם כאן הסבר מפורט עליו. לא משנה איך אתה מבין את המאמר "הסבר הפא", לא תבין אותו לא נכון; פשוט מידת ההבנה שלך מוגבלת. למעשה, לא כתבתי אותו לגמרי עבור הצד האנושי שלכם. כתבתי אותו עבור הצד שלכם שטופח באופן מלא. אז לא משנה באיזו מידה אתה יכול להבין אותו, זה בסדר.

שאלה: תלמידים משין-ג'יאנג כמהים לפגוש את המאסטר.

המאסטר: הם מבקשים שאני אסע לשם. אני יודע איך אתם מרגישים. תודה לכולכם. אנשים באזורים רבים רוצים שאבוא. בואו נראה אם ההזדמנויות המתאימות יגיעו.

שאלה: אני באמת רוצה להפיץ את הפא, אבל לפעמים אני חושש שאולי לא אעשה זאת נכון, ובטעות אגרום נזק לדאפא. איך עליי להתמודד עם זה?

המאסטר: דבר על ההתנסויות שלך מלימוד הפא. אל תדבר על הפא כאילו אלו המילים שלך – אל תסלף את הפא כשאתה מדבר עליו. דבר על ההתנסויות שלך. אם אתה מפחד לגרום נזק לפא, אתה יכול לדבר על מה שחווית והבנת בפא וכן הלאה, ואז תוסיף את המילים הבאות: "המשמעות של הפא הזה היא ממש עמוקה. זאת פשוט ההבנה שלי כרגע במקום שבו אני נמצא בטיפוח שלי". כשעושים את זה כך, זה לא יפגע בפא. לחילופין, אתה יכול לומר לאדם את המילים של המאסטר, ולתת לו להבין אותן בעצמו. אף אחת מהשיטות האלה לא פוגעת בפא. אם תגיד את המילים שלי לאחרים כאילו שהן שלך, אז תיווצר השפעה רעה לא בכוונה. לפעמים אדם מוסיף את המושגים שלו לתוך הפא, מצהיר שהמשמעות של מילים מסוימות היא זאת או זאת. זה נורא כשהוא נותן את הפרשנויות שלו. האם הוא לא מפרש את הפא בצורה שרירותית? למעשה, לפא יש משמעויות פנימיות עמוקות – הוא בכלל לא יכול לפרש אותו. אפשר רק להגיד את הדבר הבא: "אני מבין שישנה המשמעות הזאת בפא, ויש גם משמעויות פנימיות גבוהות יותר". זה יהיה בסדר.

שאלה: אנחנו צריכים לטפח ווּ-וֶוי ולא להפריע לעניינים אנושיים רגילים. בה בעת עלינו להתחשב באינטרסים של אחרים בכל מצב. איך עלינו לאזן בין שני אלה?

המאסטר: אחד העקרונות בפא שלימדתי הוא שכל אחד חייב לטפח את הלב והמחשבה שלו עצמו, להפוך את עצמו לאדם טוב – אדם טוב יותר – ואפילו להתאים לקריטריונים של תחומים גבוהים. כאשר בעיות קורות, התבונן פנימה למצוא את הסיבות בתוך עצמך. אם אתה מתערב בעניינים חברתיים שאתה רואה, ייתכן שלא תטפל בהם בצורה נכונה ותעשה טעויות. זאת הסיבה מדוע עליך לעשות זאת פחות ככל האפשר, או לא לעשות זאת כלל. חישבו על זה: מדוע בעבר הנזירים התרחקו מהעולם החילוני? הנזיר אפילו היה סותם את אוזניו בכותנה כך שלא ישמע במשך כל היום, משום שהוא לא רצה להקשיב לדבר. הוא היה חוסם את פיו מחשש שיוציא מפיו מילים. הוא גילה שבאמצעות השמיעה דברים רעים נכנסים פנימה. היה נראה לו שכל דבר יביא קארמה.

האם אתם יודעים מהו אדם מרושע? מדוע אדם מרושע הוא מרושע? זה משום שהמחשבה שלו מלאה ביותר מדי דברים רעים. הוא למד יותר מדי דברים רעים, והמחשבה שלו יותר מדי מלאה במחשבות מרושעות. הוא אדם מרושע, לא משנה אם רואים את זה או לא. אז מהיכן הגיעו הדברים הרעים האלה? האם הם לא הגיעו ממה שהוא שמע? [הנזיר הזה ירגיש:] "אני לא רוצה שום דבר, אני לא מקשיב לדברים רעים, אני מתעלם ממה שאני רואה, ואני לא מקשיב לשום דבר". מהו אדם טוב? אתה אדם טוב אם מחשבתך מלאה במחשבות טובות. אם במחשבה שלך יש רק מחשבות טובות, אז מה שתעשה יעמוד בקריטריונים. כל ההתנהגויות מוּנְחוֹת על ידי המוח של האדם, אז מה שתעשה יהיו בוודאי דברים טובים. אם אתה, כמטפח, תמיד אוהב להתערב בעניינים אנושיים רגילים, אתה בוודאי תעשה טעויות משום שאינך יכול לראות את התכנונים שנקבעו מראש. אם זאת העבודה שלך, אז כמובן שאתה לא יכול להתעלם מזה. בחברת האנשים הרגילים, אם אתה רואה מישהו בועט במישהו אחר או מקלל אותו, או אם אתה רואה אנשים שנלחמים זה בזה בגלל קונפליקט ואתה מתערב כדי להגן על מישהו מול אי-צדק, אז לא היית צריך להתערב בדברים האלה. מדוע זה כך? יש שוטרים ואנשים שיש להם הסמכות לכך. זה שהייתה לך יד בדבר שווה להתערבות. חוץ מזה, מה שתעשה אולי לא יהיה נכון. אם מישהו בחיים קודמים היה חייב בעיטה לאדם השני, אז הוא פשוט שילם אותה בחיים האלה. הוא לא יוכל לשלם אם אתה תתערב. מנקודת המבט של אדם רגיל עשית משהו טוב. אבל עבור האלוהות שתכננה את התקרית הזאת כדי ליישב את החוב הקארמתי, עשית משהו רע, משום שכבר אי אפשר לאמוד מטפח בעזרת הסטנדרטים של אנשים רגילים. זאת הייתה דוגמה כדי להסביר את הנקודה שאין עליך לעשות את הפעולות מלאות-הכוונה האלה.

איך עליך לחשוב בכל מצב על האינטרסים של אחרים? היות שאמרתי שהטיפוח שלך צריך להתאים במידה המקסימלית לחברת האנשים הרגילים, אז עליך לשמור על מגע עם אנשים. אז יהיו עניינים שכרוך בהם אינטרס אישי. הייתי אומר שזה לא טוב אם אתה עדיין אנוכי מאוד, חושב קודם כל על עצמך במצבים שונים, ולא מתחשב באחרים. אחרי הכול, אתה עדיין צריך לשמור על מגע עם אנשים בחברה. אם בעבודה אתה פשוט יושב שם, קר ומנותק, בלי לעשות כלום, אז אני חושב שהבוס שלך יפטר אותך. עליך עדיין להתאים לצורת החיים בחברה האנושית. עליך לשמור על מגע עם אנשים, להיות טוב כלפי אנשים, ולחשוב על אחרים לפני שאתה עושה דברים. בחברה של ימינו יש אנשי עסקים שרק רוצים לקחת את כל כספם של אנשים אחרים כך שהם יוכלו להתעשר בִּן-רגע. בנוגע לנקודה הזאת, אני חושב שלאנשי עסקים אירופיים מהגזע הלבן יש מצב מחשבה טוב מאוד. איש עסקים מהגזע הלבן מתייחס אל העסק שלו כמקצוע וכתפקידו, והוא עושה אותו מכל הלב כמיטב יכולתו. לא אכפת לו אפילו אם יש רק לקוח אחד ביום. הוא חושב שזאת העבודה שלו, שזה חלק מהחיים, הוא עושה משהו, וזה בסדר כל עוד הוא יכול לפרנס את עצמו או את משפחתו ולחסוך קצת. זה נקרא להיות במצב אנושי. בימינו, השאיפה של אנשים להתעשר מהר היא חזקה ביותר. זה מצב המחשבה שמנחה אותם. אנשים פשוט פוגעים זה בזה, כאילו שהם רוצים לקחת את כספם של כל האחרים כדי לשים בכיס שלהם. מה יהיה על האנשים האחרים? מדוע הם לא חושבים על הקשיים של אנשים אחרים? הם עושים דברים בלי להתחשב באחרים בכלל. זוהי המנטליות של המין האנושי המעוות שבחברה האנושית של ימינו. כשאתה פועל בעניין מסוים, חשוב אם אחרים יוכלו לשאת את זה – כך אדם צריך להיות.

שאלה: האם תוכל בבקשה להסביר לנו שוב את משמעות המאמר "אימוץ הדרך האמצעית"?

המאסטר: כל המתרגלים צריכים לדעת שאין עליכם להבין את הפא בעזרת רגשות אנושיים וחשיבה אנושית. בפשטות, זוהי הנקודה. לדוגמה, מישהו ראיין אותי היום. הוא שאל אותי: "אז מה דעתך לספר לנו איך הם הפְּנים והחוץ של היקום?" אמרתי לו: "המושג שציינת מגיע מחשיבה אנושית. ביקום הזה אין סוג של פְּנים וחוץ כפי שמשתמע מדבריך – אין מושג כזה. מה שאמרת נבע ממחשבות ומצורת חשיבה של בן אנוש". מה שאני מנסה לומר לכם הוא שגם עליכם לשנות את צורת החשיבה האנושית שלכם. כלומר, בחיי היום יום שלכם או בהבנת הפא שלכם, אתם באמת כבר לא יכולים לגשת אליהם עם חשיבה אנושית, ואתם חייבים לא להבין את הפא באמצעות החומרים האנושיים שאתם מחזיקים בהם בחוזקה ולא רוצים להיפטר מהם. משמעות פני השטח של "אימוץ הדרך האמצעית" היא "לא ללכת לקיצוניות".

שאלה: המורה, אמרת שהמוסריות האדירה של בודהות גדולים בשמים כולה טופחה על יְדֵיהֶם עצמם. אבל היות שקשה לטפח בגני העדן של בודהות, האם זה אומר שכולם צריכים לחזור לעולם האנושי הזה כדי לטפח?

המאסטר: יש שני מקורות לישויות שבקוסמוס: האחד הוא שנולדים להורים, והשני הוא תוצאה מהתנועה של חומר בקוסמוס. תחום המודעות של ישות הנוצרת בתחום מסוים יהיה בדיוק בגובה של התחום הזה. הישות הזאת לא זוהמה על ידי שום דבר מרמות נמוכות יותר, והיא אינה צריכה לעמוד באף אחד מהקריטריונים של רמות נמוכות יותר. היא מתאימה לקריטריונים של התחום הזה מהרגע שהיא נוצרת. האם היא לא צריכה לחיות בתחום הזה? בנוסף, ישנן אחרות שמגיעות לשם באמצעות טיפוח. כאן אני שם דגש על טיפוח משום שאתם מטפחים. למעשה, החלק שמגיע לשם למעלה באמצעות טיפוח הוא מספר קטן ביותר בקוסמוס. רוב הישויות נוצרות בתחומים שלהן.

שאלה: ההתלהבות של מתרגלים רבים להפיץ את הפא נוגעת ללבי, אבל אני עצמי לעתים קרובות חסר-התלהבות. מה עליי לעשות כדי לשנות את מצב החשיבה הזה?

המאסטר: אין לי כלל דרישות בנוגע לזה. לא אמרתי שהמתרגלים שלנו צריכים ללכת להפיץ את הפא או להעביר את הפא לאחרים. אם למישהו אין ההתלהבות הזאת, או אם הוא אינו רוצה להפיץ את הפא אחרי שהוא מקבל אותו, זה בסדר. אין עליך חובה לעשות זאת, וזה לא נחשב לטעות. אבל אנחנו אומרים שאתה, כמתרגל, צריך לספר לאחרים על הפא כשאתה רואה שהם סובלים, משום שיש לך חמלה (צְה-בֶּיי). שום כמות של כסף, או סוג אחר של עזרה שתגיש להם, לא יהיו טובים כמו לספר להם על הפא, שזה הדבר הטוב ביותר לעשות.

שאלה: כשאנחנו עושים את התרגילים בלי המוסיקה, האם מהירות התנועות שלנו משפיעה על התוצאות?

המאסטר: לא חשוב כמה מהר תעשה את זה זה עדיין זה לא ייחשב למהיר מדי, ולא חשוב כמה לאט תעשו את זה, זה עדיין לא ייחשב לאיטי מדי. זה מכיוון שלאותו "מהר" ו"לאט" אין הגדרה מוחלטת או קבועה, ולא שזה חייב להיות בדיוק אותו דבר כמו שאני עושה את זה. זה לא כך. זה מכיוון שמה שאנחנו עושים זה לחזק את המכניזם שלנו, אבל בגדול, כאשר אתה עושה את התנועות הן צריכות להיות מתואמות עם המוסיקה, וזה יהיה בסדר. כאשר מתרגלים בקבוצה, התנועות צריכות להיעשות באופן מתואם ואחיד.

שאלה: היואן-יינג מפסיק לגדול כשהוא מגיע לגודל של האדם עצמו. אז האם ילדים צריכים לחכות עד שהם יגדלו כדי לטפח?

המאסטר: איך אפשר להשוות בני אדם עם היואן-יינג? היואן-יינג נוצר באמצעות הטיפוח. האם אין ילדים רבים שמטפחים?

שאלה: לעתים קרובות המחשבות של אחרים יכולות להיכנס למחשבתי. כשמישהו ישנוני, אני גם רוצה לישון; כשהוא כועס, אני נעשה לא מרוצה.

המאסטר: זה מצב המתרחש בטיפוח. כלומר, כל הנקבוביות שלך פתוחות, ואתה יכול לחוש מסרים חיצוניים. זאת אינה יכולת על-טבעית. זה פשוט מצב בתהליך הטיפוח: כשמישהו סובל מכאב במקום מסוים בגופו, אתה גם מרגיש את זה; כשמישהו חווה חוסר נוחות במקום מסוים, גם אתה מרגיש חוסר נוחות; כשמישהו שמח, אתה גם שמח באותו הזמן. למעשה, זה מצב המתרחש כשהגוף שלך כולו נפתח. אבל הוא יעבור מהר. כמה שתתקדם יותר מהר בטיפוח, כך המצב הזה יעבור מהר יותר.

שאלה: שמעתי שבסין היה מתרגל שזמן לא רב אחרי שלמד את הפא נפטר. הוא התעקש לא לקחת שום תרופה לפני שהוא נפטר. אם הוא אפילו לא מפחד, כך, מחיים או מוות, אז מדוע שהוא ימות?

המאסטר: כשאדם חולה לא לוקח תרופות, ניתן לראות מפני-השטח אם זה משום שעמוק בפנים הוא רוצה שאני ארפא את המחלה שלו, או משום שהוא נחוש להחשיב את עצמו כמתרגל. אם אדם רגיל חלה במחלה קטלנית והתעקש לא לקחת תרופות לא משנה מה, האם הוא ימות? הוא מת, הלא כן? זה היה הזמן שלו למות, אז הוא מת משום שהוא היה אדם רגיל. איך אפשר סתם כך להאריך את חייו של אדם רגיל? הוא טען שהוא עושה את התרגילים. חישבו על זה כולכם: האם זה הופך אותך לתלמיד דאפא אם אתה עושה את התרגילים של פאלון גונג וקורא את הספרים? אם אינך מתקדם במרץ ואינך באמת מתנהג לפי הסטנדרטים שלימדתי אותך, אז איך תוכל להיות תלמיד שלי? אם אתה תלמיד שלי או לא, תלוי באם אני מכיר בך ככזה. במילים אחרות, האם אתה עומד בסטנדרט עבור תלמיד? אם אתה מבצע את התרגילים כל יום כפי שמבצעים תרגילים גופניים אחרים, אם אתה קורא את הספרים מבלי להטמיע את התוכן, אם אינך מתקדם במרץ ואינך מתנהג בהתאם לדרישות שבספרים, האם אתה יכול להיות תלמיד שלי? האם אינך עדיין אדם רגיל? נֹאמר שאדם רגיל נעשה חולה, וכמו אדם שטובע הוא מקווה להיאחז בקנה קש, הוא קולט שאני יכול לסלק את קארמת המחלה של אדם. היות שבשיטת הטיפוח הזאת ההבנה היא שלא אמורים לקחת בכלל תרופות כאשר מסלקים קארמה, אז הוא עושה את התרגילים עם ההבנה שאם הוא רק יבצע את התרגילים ולא יקח תרופות, אז הוא יירפא ולא ימות. לא רק שהוא אדם רגיל, אלא שהוא גם מחזיק עדיין בהחזקה חזקה כזאת. איך אפשר שהוא לא ימות?

הדאפא הוא רציני, וטיפוח הוא עניין רציני. איך אפשר סתם כך להאריך את חייו של אדם כאשר הם אמורים להסתיים, ואיך אפשר בקלות להרשות לאדם רגיל להגיע לשלמות ולהפוך לבודהא? אתה חייב לטפח את המחשבה והלב שלך. זה לא נחשב אם המחשבה שלך לא משתנה באופן מהותי. זה לא נחשב שעברת את המבחן אם נראה שאתה פועל היטב אבל עדיין יש בתוכך קצת מההחזקה שאתה בעצמך לא מצליח להבחין בה. זה משום שזה העניין הרציני ביותר. שינויים מהותיים באמת צריכים להתרחש. אתם יודעים שאנשים רבים עוסקים בפאלון גונג, ושמספר גדול בתוכם נרפא מסרטן או ממחלות סופניות אחרות. אינני צריך לספר לכם על זה משום שכל המתרגלים שלנו יודעים את זה.

היו גם כמה אנשים שהיו חולים במצב קריטי בסרטן או במחלות סופניות אחרות שבאו לתרגל פאלון גונג אבל בכל זאת מתו. מדוע? אף על פי שהאדם שילם מס-שפתיים לתרגול הפאלון גונג, המחשבה והלב שלו לא הרפו כלל מהמחלה שלו. יש אנשים שאולי חושבים בדרך זאת: "הוא היה נלהב מאוד לתרגל. הוא אמר לנו לא לקחת תרופות, והוא גם יעץ לנו לוותר על ההחזקה למחלה. הוא אפילו עזר לאחרים לדעת על הפא". אבל הוא לא בהכרח ויתר על זה בעצמו. אינכם יודעים מה היה במחשבה שלו. זה מראה עד כמה העניין הזה מסובך. הוא ביקש מאחרים לוותר על ההחזקה, ביודעו שהמורה יכול לשמוע את זה. הוא רצה שהמורה ישמע את זה. בפשטות, הוא ניסה לרמות את המורה. הכוונה האמיתית שלו הייתה: "המורה בוודאי יטפל בי בשל כל הדברים האלה שעשיתי. אני קורא את הספרים, מבצע את התרגילים, ואומר לאחרים לטפח, אז המורה בוודאי יסלק את המחלה שלי". אתם רואים שעל פני השטח הוא הפסיק לקחת תרופות, אמר את המילים האלה ופעל בהתאם לדרישות של שיטת התרגול שלי. אבל באופן מהותי הוא לא באמת עמד בסטנדרט עבור מטפח. הוא עדיין חשב: "כל עוד אני אעשה את זה, המאסטר בוודאי יסלק את המחלה שלי". הוא עדיין חשב כך. האם הוא עקר מהשורש את השאיפה שלו שהמאסטר יסלק את המחלה שלו? האם השאיפה הזאת לא הייתה עדיין מוטמעת ומוחבאת בלבו ומחשבתו? במקרה כזה, האם הוא לא ניסה לרמות אחרים ולרמות אותי? למעשה, הוא רימה את עצמו. במקרה כזה, איך אפשר היה לרפא את המחלה שלו?

עם זאת, לעתים קרובות אנחנו נותנים הזדמנויות לאנשים החולים במחלה קשה, ואנחנו דוחים את הדברים עוד ועוד. תאריך המוות לפי גזר-הדין של בית חולים כבר עבר מזמן. זמן רב עבר, בין אם זה חצי שנה, שנה, או מספר שנים. אנחנו עדיין נותנים לאדם הזה הזדמנויות ומחכים שהוא ייפטר מההחזקה הזאת. הוא פשוט לא מוותר עליה. אף על פי שהוא אינו אומר דבר, הלב שלו לעתים קרובות מתערער על ידי המחשבות הבאות: "היות שאני מתרגל פאלון גונג, המחלה שלי כנראה נעלמה. היות שאני מתרגל פאלון גונג, אולי אני אירפא". הוא לא באמת מצליח לראות את עצמו כתלמיד שמטפח, אשר כלל לא חושב על מחלות. אמרתי שכמעט אין לי דרישות מכם. אין הגבלות בשום דבר – רק הלב שלכם חשוב. אם אפילו לא הייתי מסתכל על הלב שלכם, אז האם הייתי עדיין יכול להציל אתכם? למעשה זה לא משנה באיזו דרך טיפוח אדם עוסק, הלב שלו צריך להשתנות. ההבדל הוא ששיטת הטיפוח שלנו מכוונת ישירות אל הלב והמחשבה.

שאלה: ככל שאני לומד יותר את הפא, כך אני מבין יותר שהכוח של הפא הוא ללא גבולות, שהכול מוכל בתוך הללא-גבולות, ושאין לזה סוף. המורה, האם תוכל בבקשה לכוון אותי מה המשמעות של זה?

המאסטר: "הכול מוכל בתוך הללא גבולות" – זה סוג של מבחן גם כן. ברגע שתרגיש שההגעה לשלמות קרבה, כבר לא תהיה לך ההרגשה הזאת. ההרגשה שלך טובה מאוד. לא משנה מה אתה מרגיש, אל תתייחס לזה יותר מדי. לפעמים אדם יכול להתרומם מהר מאוד כשהוא משתפר. אבל כשזה מגיע לחלק של הגוף שנמצא בתוך שלושת העולמות, אז זה נעשה קשה ביותר לעשות אפילו צעד אחד קדימה. זה כל כך קשה, שאתה פשוט לא מוכן לוותר על צורת החשיבה האנושית שלך. זה מצב שהבחנתי בו.

שאלה: המורה, תכופות אמרת שהזמן דוחק. בה בעת גם אמרת שבעתיד הדאפא יופץ באופן נרחב בקרב אנשים רגילים במשך תקופת זמן ארוכה. האם זאת סתירה?

המאסטר: אני אכן אומר שהזמן דוחק. אמרתי שאני לא רק מציל אנשים. אחרי שתגיעו לשלמות יהיו לי עדיין דברים אחרים לעשות שאינני יכול לספר לכם עליהם. לא אוכל ללמד את הפא בעולם האנושי במשך זמן ארוך. אם אני אומר שהזמן דוחק, אז עליכם פשוט להאיץ את הטיפוח שלכם. אל תפַרשו בצורה לא נכונה את המילים שלי, ואל תבלבלו אותן עם הדיבורים על אסונות שהדתות הרעות של ימינו אומרות. הזמן שנועד לטיפוח אכן דוחק למדי. לא יהיה אסון, אבל יש תאריך יעד לסיום הטיפוח. ברגע שכל האמת תתגלה, הכול יסתיים וכבר לא תורשו לטפח. אבל המין האנושי ימשיך. טיפוח-תרגול יתקיים לנצח, למרות שהוא יהיה בצורת הטיפוח של העתיד.

שאלה: כשחיים בחברת האנשים הרגילים, אם אדם עושה דברים ברצינות, אם הוא אחראי לעבודתו ומשפחתו ואינו מזניח דבר וחצי דבר מזה, אז האם זה נחשב שהוא קשור לזה?

המאסטר: אני לא יכול לומר שמה שאמרת מוטעה, אבל גם אינני יכול לשלול את האפשרות שיש במילים שלך אלמנטים אנושיים חזקים מאוד. זה כך משום שכשאתה מנסה לעשות את הדברים האלה היטב בחברת האנשים הרגילים, זה בלתי אפשרי שתבצע אותם עם צורת חשיבה של בודהא. לא תהיה מסוגל לבצע את הדברים כך. אז עדיין תהיה לך צורת חשיבה של בן אדם. זה רק ביטוי של מצבים שונים ברמות מסוימות.

שאלה: החברים האמריקנים שלי מתלוננים שהגרסה האנגלית של "ג'ואן פאלון" קשה להבנה. האם תוכל בבקשה לומר לנו מה צפוי עבור האמריקנים בהקשר לדאפא?

המאסטר: אומר לך שאין זה כך שהגרסה האנגלית קשה להבנה. הייתי אומר שהגרסאות באנגלית תורגמו היטב – זאת שהתפרסמה בארה"ב היא במיוחד קלה להבנה. יש כל כך הרבה משמעות פנימית בדאפא הזה. יש אמריקנים שהם פשוטי מחשבה במידה מסוימת שחושבים שזה קשה להבנה. יש דברים שהם אכן קשים להבנה עבור אנשים צעירים שאינם רגילים להשתמש במחשבה שלהם. מי מכם שיושב כאן יכול לומר שהוא יכול להבין כל דבר בקלות ב"ג'ואן פאלון"? כולכם מרגישים שכמה שאתם לומדים אותו יותר, כך זה נעשה קשה יותר. אתם יודעים שהנזיר טאנג עשה מסע של 11 שנים ברגל כדי להשיג את הכתבים הבודהיסטים מגן העדן של המערב. הוא עבר כל מיני קשיים וסכנות, והיה צריך לעשות את התרגום בעצמו אחרי שחזר. היום, הדאפא כבר הובא אליך ממש לכאן, אבל אתה עדיין מוצא שזה קשה. אם אתה חושב שהתרגום אינו טוב, אז גם אתה יכול לעשות תרגומים – עשה תרגומים טובים יותר.

בסין ארגַַנו כמה מתרגלים כדי לתרגם את הספר הזה לאנגלית. זה לקח להם שנתיים. הם כל הזמן התווכחו בינם לבין עצמם משום שהם רצו לתרגם את המשמעות עבור הקוראים באנגלית בלי סטייה אפילו קטנה מהמקור. הם התגברו על קשיים גדולים. אתה השגת את זה מן המוכן ועדיין מוצא שזה קשה. אם משהו באמת מוטל בספק, אתה יכול להשוות אותו עם הגרסה שתורגמה בסין. יש מתרגל רוסי בבוסטון. הקשבתי לו כשהוא דיבר אתמול. כולם חשבו שתהליך לימוד הסינית שלו היה לא רגיל. היו מקרים רבים כאלה. אם תקדישו את לבכם לזה, אני חושב שכולכם תוכלו להיות כמוהו.

באשר למה שצפוי עבור האמריקנים בהקשר לדאפא, אומר לכם שלגבי כל אירוע, כל חיים, וכל דבר שנעשה ביקום הזה, אפשר לראות את העתיד שלו מההתחלה ועד הסוף. רק את העתיד של המשימה הזאת שלי אף אחד לא יכול לראות. פשוט לא היה עתיד לפני שיצאתי לעשות אותה. לגבי מה יהיה העתיד, אם החברה האנושית של ימינו תמשיך כך, אז כל האנשים ייעשו אכזריים מאוד, כמו שדים. כמובן, כשאנשים הם רעים, יש יותר קונפליקטים אלימים, וגם יותר אסונות טבע ואסונות מידי אדם. אנשים הורגים ונלחמים בינם לבין עצמם, והקארמה עולה ונערמת. מה צפוי, אם כן? זה מפחיד מאוד. מבחינת טיפוח-תרגול, מה שצפוי לדאפא בארה"ב תלוי בכמה היטב האמריקנים יקבלו את הפא.

שאלה: יש אמריקנים שחושבים שחלקים מסוימים מהדאפא מתנגדים לשיטות צ'יגונג אחרות. זה לעתים קרובות יוצר בעיות.

המאסטר: אומר לך, פא כזה גדול מועבר. בספר הזה לבדו יש מבחנים רבים רבים המכוונים לאנשים שונים כדי לראות איך המחשבה שלהם תגיב. אי אפשר להשיג את הדאפא סתם כך. לדוגמה, מגוון הכַּתות רב ומספר שיטות הצ'יגונג המזויפות בימינו רב, והן גורמות לאנשים לסטות. אנשים רבים המסוגלים לטפח נעשים מעורבים בהן כאילו הן דתות, וחלק מהם מתאבדים – זה בלגן. אמרתי שאינני רק מציל אנשים. אם לא הייתי מצביע על הדברים הרעים האלה, אם לא הייתי אומר לכם שהם מרושעים, אז איך הייתם יכולים להתרכז בטיפוח שלכם ללא כל הפרעה, ואיך הייתי יכול לדון בעניין הקריטי של "ללא דרך טיפוח שנייה"? אי אפשר להשיג את הדאפא סתם כך. יכול להיות שלמישהו יש החזקה לדברים האלה, וכך זה חוסם אותו והוא לא רוצה להשיג את הפא. אם הוא לא רוצה להשיג את הפא אז הניחו לו, משום שאם הוא לא ייפטר מההחזקה ולא יטפח רק בדרך אחת, הוא לא יוכל להגיע לשלמות, ויגרום נזק לדאפא. אלו הם הרגשות האישיים שלו שמונעים ממנו להשיג את הפא. הדאפא הוא רציני. לא כל אחד יכול להשיג את הפא. אנחנו יכולים להפיץ את הפא בצורה נרחבת, ולאפשר לכל אותם האנשים שיש להם גורל קבוע מראש, או שהם עדיין מסוגלים להשיג את הפא, להשיג אותו. אבל אכן יש מספר אנשים שפשוט לא יכולים להשיג את הפא. כבר לא מרשים להם לראות אותו, כך שכנראה חוסמים אותם. אם לא חוסמים בעדו, אז סביר מאוד שעדיין יש לו גורל קבוע מראש להשיג את הפא.

שאלה: במספר תמונות של המורה שפורסמו סימני הידיים שונים. האם תוכל לומר לנו בבקשה מהן המשמעויות שלהם?

המאסטר: למעט התמונה הזאת שתלויה כאן למעלה בוועידה, אף תמונה עם סימני ידיים לא פורסמה. סימני ידיים הם מסובכים ביותר. הם בדיוק כמו כל המילים האלה שבעזרתן אני מלמד אתכם את הפא היום. סימני ידיים בתנועה הם שפה. סדרת מחוות של סימני ידיים היא הוראה של קטע של פא. אם זה היה משהו שהייתי יכול לומר לכם במילים, אז לא הייתי עושה עבורכם סימני ידיים היום. הסיבה היא שלא ניתן לומר תוכן כזה. אתם חושבים שמה שלימדתי היום הוא נשגב; אתם בטוח חושבים כך. אין לכם מושג עד כמה יותר נשגבים הם סימני הידיים – הם מראים את האמת. אם אתם יכולים להבין אותם, זה טוב; אם לא, זה גם בסדר.

שאלה: אני חושב שתוכנן עבורנו לבוא לחברה המערבית כך שנוכל להפיץ את הפא, ושנחזור למזרח בזמן המתאים. האם זה נכון?

המאסטר: אם אתה שואל אותי מדוע היגרת למערב, אינני יכול לספר לך. בימינו אפשר לנסוע לאן שרוצים. אם אתה אומר שתחזור למזרח כשתגיע לשלמות, מה תעשה על כדור הארץ אם הגעת לשלמות?

שאלה: יש מישהו שכליה שהושתלה בו הוסרה לאחר שההשתלה נכשלה. הייתה לו ההזדמנות ללמוד פאלון גונג, והוא מתקדם במרץ בטיפוח השין-שינג שלו בחיי היום יום, ומקווה להגיע לשלמות בחיים הנוכחיים. האם יש לו סיכוי?

המאסטר: אני יכול לומר לכם שרבים מכם שאָלו לגבי ניתוחים והאם אתם עדיין יכולים לטפח בלי חלקים מסוימים של גופכם. למעשה, ניתוח מתבצע בממד האנושי הזה, והוא לא יכול לגעת כלל בגופים שבממדים אחרים. אז מה שמסירים הוא רק משהו בממד השטחי הזה. אבל בגוף המהותי, או בגופים המהותיים, לא ניתן לגעת. במילים אחרות, הגוף המהותי, או הגופים המהותיים ששם – הם שלמים. אבל אתה תלוי בגוף הזה שכאן בשביל הטיפוח-תרגול. אם אתה באמת מסוגל לעמוד בקריטריונים לטיפוח-תרגול, אז ניתן לעשות עבורך כל נס. אבל אם אינך יכול לעמוד בקריטריונים האלה, אז אי אפשר לתת לך דבר. זאת הסיבה שטיפוח-תרגול הוא עניין רציני.

שאלה: אם מישהו התעורר למשהו אבל לא פעל בהתאם, האם האדם הזה עדיין נחשב כמי שלא התעורר לגבי העניין הזה?

המאסטר: אם מישהו התעורר למשהו אבל לא פעל היטב, אז הוא "עושה דבר מוטעה במודעות מלאה". אין זה כך שהוא לא התעורר. למעשה, רק התלוצצתי. אומר לכם שרבים מכם יודעים את העקרונות טוב מאוד, אבל כשאתם עומדים בפני מבחן, אתם עדיין לא מצליחים לוותר על ההחזקה – הלא כן? האם זה כך? (כולם עונים: "כן!"). מה הסיבה? יש אנשים שפעלו כדי לשמור על כבודם; יש אנשים שלא הצליחו לוותר על הרגשות שלהם, נכון? אז הם עשו טעויות בצורה מודעת. כעת אתה מטפח, אז אינך יכול לעשות כל הזמן במודע דברים מוטעים. אתה חייב במוקדם או במאוחר לעבור את המבחן הזה.

שאלה: האם מים עומדים יכולים להכיל את ג'ן-שן-רן?

המאסטר: הקוסמוס מורכב מהתכונה המהותית ג'ן-שן-רן. אל תעסיק את עצמך ביצירת תפיסה (קונספט) לגבי זה. בתפיסה מסוימת זה כך, ובתפיסה אחרת זה אחרת. לא אינטרסים ולא רדיפה אחרי ידע צריכים להיות המניע שלך בטיפוח-תרגול. זה לא יעבוד. אתה צריך להתרכז בטיפוח-תרגול.

שאלה: אם מישהו רוצה לטפח לרמה שהיא מעבר לזאת של ארהאט, האם הוא צריך להביע משאלה להציע הצלה לכל הישויות החיות? האם זה נכון שאם הוא לא מביע את המשאלה הזאת אז הוא יוכל להשיג רק רמה נמוכה יותר?

המאסטר: אני לא הדרכתי את החשיבה שלך לזה. אני לא אמרתי את הדברים האלה. מאיזו דת שמעת את זה? איזו הבעת משאלה? אומר לך שכל זה רגשות אנושיים. היות שהזכרת את זה, אדבר על מדוע מאמינים של בודהיזם אומרים את זה. האם הדיבורים על הבעת משאלות בבודהיזם של ימינו אינם מעשה ידי אדם? האם אין אלו החזקות של פעולה מלאת כוונה ושל רדיפה? בבודהיזם הם מדברים על להביע משאלה להציע הצלה לכל הישויות החיות. הם חושבים שהם יהפכו לבודהות אם הם יביעו משאלה להציע הצלה לכל הישויות החיות. האם אין זאת בדיחה? אדם יכול להפוך לבודהא רק באמצעות כך שיטפח את עצמו באמת ויגיע לרמה ההיא, באמצעות נשיאת קשיים רבים, ובאמצעות השגת התחום הנשגב ההוא. מאמיני הבודהיזם היום רוצים להציע הצלה לכל הישויות החיות. איך הם יכולים להציע הצלה לכל הישויות החיות מבלי שטיפחו לרמה גבוהה? למעשה, מאמינים רבים של הבודהיזם מכניסים לתוך הביטוי הזה החזקות רבות של רגשות, וכוונה להתפאר. המילים שלי יכולות לפלח בן-רגע את לבו של אדם. איך יכולים בני אדם להבין את המשמעות של "להציע הצלה לכל הישויות החיות" ברמה של בודהא? כשאנשים מדברים בימינו על הצעת הצלה לכל הישויות החיות, האם זה לא למעשה תצוגה של מנטליות ההתפארות שלהם ושל החזקה מסובכת הנובעת מלב של חלומות בהקיץ? זה נובע מהחזקות לאנשים ומרגשות, ביחד עם רצון להתפאר בעתיד. האם בודהיסט בזמן תקופת סוף הדהארמה יכול להיות בתחום כה אצילי וקדוש? זה בלתי אפשרי.

בנוסף, הצעת הצלה לכל הישויות החיות אינה דבר שאפשר לדבר עליו או לעשות אותו כלאחר יד. איך יכולים בני האדם לדעת שלפני ששאקיאמוני ירד לעולם הוא היה צריך לקבל הסכמה מבודהות, טאואים ואלוהויות רבים, ואפילו מעוד בודהות, טאואים ואלוהויות רבים מרמות אפילו גבוהות יותר? מי יעז לרדת למטה אם זה לא בשביל משימה מיוחדת? לרדת למטה זה כמו ליפול למטה. צריך לעשות טיפוח-תרגול כדי לחזור, אז מי יעז לרדת למטה? בנוסף, אסור סתם כך להיכנס לשלושת העולמות. אולי מישהו חושב שהוא לא יזדהם מבני האדם. איך מישהו יכול לא להזדהם אם הוא קופץ לבור של צואה? הוא בטוח יזדהם, נכון? אז אי אפשר לעשות זאת סתם כך. במקור, אלו היו ביטויים קדושים מאוד בדת; אלו מילים של אסכולת הבודהא שנאמרו על ידי אלוהויות ושימשו בטיפוח-תרגול. כיום, אנשים רגילים אימצו אותן כלאחר יד ואומרים אותן כלאחר יד. אנשים רגילים משתמשים בהן כאילו הן לגמרי חסרות ערך, וההקשר הקדוש שלהן כבר אבד.

יתר על כן, לארהאט אין כוונה להציע הצלה לכל הישויות החיות. מדוע? זה משום שארהאט הוא ישות שהגיעה להארה עצמית. זהו ארהאט. מהי ישות שהגיעה להארה עצמית? ישות שהגיעה להארה עצמית פשוט טיפחה את עצמה והגיעה לשלמות מחוץ לשלושת העולמות. זה נחשב שהוא הצליח והשתחרר, אז פשוט אין לו השאיפה להציל אחרים. בודהיסאטווה רק עוזרת לבודהא במאמץ שלו להציל ישויות חיות. נאמר שבודהיסאטווה מצילה אנשים לגן העדן שלה, אבל אין לה גן עדן – היא נמצאת בתוך גן עדן של בודהא. אם היא יכולה להציל אנשים באופן עצמאי או לא, תלוי בנכונות של הבודהא לקבל אותם. האין זה כך? הקשר הוא שאם בודהא רוצה להציל אנשים, היא תעזור לבצע פעולות ספציפיות.

שאלה: האם זה נכון שאני צריך רק לעשות את מיטבי לוותר על ההחזקות שלי אבל זה תלוי במאסטר אם הן יוסרו או לא?

המאסטר: במקרה כזה האם זה לא יהיה אני שמטפח? התהליך הוא כזה, אבל אי אפשר להבין אותו באופן הזה.

למעשה, אתה עומד בקריטריונים ברגע שאתה מגלה שאתה מסוגל לזהות את הבעיה ובאמת להכיר בהחזקות האלה שלא צריכות להיות לך. המאסטר באופן טבעי יסלק בעבורך את החומרים מפני השטח. אי אפשר באמת להתייחס לזה כמשהו שהמאסטר עשה, משום שזה נובע מהטיפוח שלך.

שאלה: איך עלינו להתייחס לקשר בין צְה-בֶּיי לווּ-וֶוי?

המאסטר: בתחום של ארהאט או בודהיסאטווה, צה-ביי מחליף את הרגשות האנושיים. אנשים רגילים חיים בשביל חיבה ורגשות (צ'ינג). כלומר, בני אדם שקועים ברגשות וקשה להם להשתחרר. אדם לא יכול לעשות טיפוח תרגול ולהתקדם מבלי לשחרר עצמו מרגשות. באשר לוו-ווי, הוא נדרש בטיפוח תרגול. המצב הזה גם מתקיים אצל מישהו שהשיג תחום גבוה למדי בקוסמוס: הוא יודע הכול, אבל לא רוצה לעשות דבר, אפילו שהוא מסוגל לעשות כל דבר, וזה יהיה בשבילו יותר פשוט מלשחק בצעצועים. נגיד שאתה סטודנט באוניברסיטה ואתה נבון מאוד. אם היו מניחים כאן כמה קוביות עץ והיו מבקשים ממך להזיז אותן הלוך וחזור או לשחק איתן, האם היית רוצה לעשות את זה? לא היית רוצה. הכול היה ברור במבט אחד. הן פשוט כמה קוביות עץ, מדוע לשחק איתן? לא תרצה לעשות שום פעולה. בטיפוח-תרגול מדגישים וו-ווי כדי למנוע ממך לייצר עוד קארמה. אתה נמצא בתחום של צה-ביי אם אתה משחרר את עצמך מרגשות ומשיג את הסטנדרט של וו-ווי.

שאלה: אני עורך במשרה חלקית בכתב-עת בעל תוכן מגוון. כדי להפיץ את הפא אנחנו מתכוונים לפרסם את "ג'ואן פאלון" ודברים אחרים שכתבת. אבל כיוון שיש מקום מוגבל, אנחנו יכולים לבחור באופן שרירותי רק כמה פרקים או חלקים.

המאסטר: זה לא רעיון טוב. דבר ראשון, היות שהמגזין שלכם מסקר מגוון רחב של דברים, לשים שם את הפא לא יהיה הולם. חוץ מזה, לבחור חלקים באופן הזה יהיה למעשה לצטט מחוץ להקשר. זה גם יהיה קשה להבנה, וסביר שאותם כביכול "יודעי ספר" יעתיקו את זה כאילו זה דבר אנושי כלשהו. אז ודאו שאינכם עושים את הדברים האלה, ודאו שאינכם מצטטים מחוץ להקשר.

שאלה: המורה, אמרת שזה נורמלי למתרגל ותיק לא לבוא לאתרי התרגול לעשות את התרגילים. האם זה רעיון טוב שהמורה יעודד אותם לא לטפח בסביבה כזאת?

המאסטר: זה לא פשוט כמו שאתה חושב. האם אתה יודע שאני צריך אפילו להתחשב במצבים האלה שלכם בזמן שאני מציל אתכם? כשאתה מבקש ממישהו הנמצא בתחום ובמצב אחר ללכת [לאתר התרגול], אינך יודע שהוא מרגיש אי נוחות. מה שאתה אומר ועושה, מציק לו מאוד. קיימים מקרים כאלה. אם מישהו אינו במצב הזה, ופשוט לא רוצה לצאת החוצה, אז הייתי אומר שהוא צריך לשנות את הגישה שלו. זה מועיל לכם אם תצאו החוצה לעשות את התרגילים. אם באמת אין לך זמן בגלל העבודה, זה גם מובן, ואז זה תלוי בך.

כמובן, בסין יש מקרים שיוצאים לעשות תרגילים גם בבוקר וגם בערב. הם יוצאים בארבע בבוקר, ובשש בערב אחרי ארוחת הערב, לעשות יחד את התרגילים פעמיים ביום. הם גילו שלעשות כך את התרגילים זה טוב מאוד. אבל אנשים באזורים רבים של ארצות אחרות לא עושים את התרגילים כך בשל מגוון תירוצים. אומר לכם שאם אתם פועלים כפי שלימדתי בשיטת הטיפוח הזאת, אז מובטח שלא יהיה כל נזק, רק תועלת. אתה טוען שאתה עסוק מדי ואין לך זמן. למעשה אתה חושש שלא יהיה לך מספיק זמן למנוחה. האם אי פעם חשבת על העובדה שלעשות טיפוח-תרגול זאת הצורה הטובה ביותר של מנוחה? אתה תוכל להשיג את סוג המנוחה שלא ניתן להשיג באמצעות שינה. אף אחד לא יגיד: "התרגילים כל כך מעייפים אותי שאינני יכול לעשות שום דבר היום". יגידו רק: "התרגילים גורמים לכל הגוף שלי להירגע ולהרגיש נוח. אינני מרגיש ישנוני אפילו אחרי לילה ללא שינה. אני מרגיש מלא אנרגיה. זה בכלל לא מפריע לי אחרי יום עבודה". האם אין זה כך? אז אם מישהו שלא יוצא לעשות את התרגילים אומר שאין לו זמן או משתמש בתירוצים אחרים, אז הייתי אומר שזה רק משום שאין לו הבנה עמוקה של הפא, ואין לו הרצון להשקיע את המאמצים המתמידים הנדרשים. כמובן, זה בהחלט מצב אחר כשמתרגל ותיק נמצא במצב ההוא, אבל זה לא בסדר אם מישהו שלא הגיע למצב ההוא עדיין משתמש בתירוץ הזה כדי לא לצאת. טיפוח-תרגול משמעו לטפח את עצמך. לרמות אחרים זה, למעשה, לרמות את עצמך.

שאלה: מטוסים קיימים כבר מזמן בממדים של רמות גבוהות יותר. אנשים בממדים שברמה גבוהה יותר יכולים לעוף, נכון? אז מדוע הם עדיין צריכים להשתמש במטוסים?

המאסטר: אמרתי לכם שבממדים שונים, לא בכל המקומות בשמים הישויות הן כמו בודהות ואלוהויות – יש הבדלים משמעותיים בין הישויות. יש גם מקומות כמו זה של בני האדם, רק שהם מעטים. אבל מקומות שבהם יש תושבים כמו חייזרים, יש מהם הרבה יותר. הם צריכים לעוף, והם צריכים להשתמש בכלֵי תעופה. אינני יכול לספר לכם על כל אלה ולהוביל את חשיבתכם למקומות ההם, ולעודד את הסקרנות שלכם. ישויות הן מורכבות ביותר. יש עולמות מכל מיני סוגים ויש גיוון עצום בקוסמוס. כיום יש לנו רק הגזע הלבן, הצהוב והשחור של בני אדם על כדור הארץ; שם יש גם ירוקים וכחולים, ואפילו כאלה שהם מרובי-צבעים. יש מגוון שלהם מכל סוג, וזה לא דומה לשום דבר שאתה מדמיין. במילים אחרות, עליך להפסיק לחשוב על העניינים האלה עם צורת החשיבה האנושית שלך.

שאלה: לפאלון גונג יש ניהול חופשי. איך זה שונה ממבנה ארגוני ברור?

המאסטר: יש לו ניהול חופשי, ואין שום צורה של מבנה ארגוני. אם אתה רוצה לבוא, אתה יכול לבוא. אם אתה לא רוצה לבוא, אתה יכול ללכת. אין לנו רשימת חברים. לא ניתן לדעת מי אתה לפי איך שאתה נראה. האין זה כך? כל אחד לומד לפי רצונו שלו. לדוגמה, אנשים ביררו לאן המאסטר הלך, ואז הם באו לשמוע את הרצאת הפא, נכון? אין זה כך שאני פרסמתי הוראות ניוד כך שכולם יבואו לארה"ב להקשיב להרצאת הפא. לא היה שום דבר כזה. זה תלוי רק באדם עצמו אם הוא עושה טיפוח-תרגול או לא. ברגע שמאמצים צורה ניהולית כמו אלה של אנשים רגילים, כל סוג של כוונה אנושית יכול לצוץ, והחזקות ימנעו מהאדם מלעשות טיפוח-תרגול, וזה יגרום צרות לפא.

שאלה: מה המשמעות של "ללא החסרה" כמו ב"ללא החסרה בטבע הבודהא"?

המאסטר: "ללא החסרה" היה מונח בבודהיזם; כלומר, זה היה שפת טיפוח בבודהיזם. חישבו על זה, לבני אדם יש כל מיני סוגים של רגשות, תשוקות והחזקות שונות, שכולן נגרמות מצ'ינג (רגשות). הם רבים, כמו קנאה, כוונה להתפארות, שנאה וכו'. כל אחת מההחזקות האלה צריכה להיות מסולקת. כל אחת מהן שלא סולקה, זה עדיין נחשב החסרה. אם יש החסרה אי אפשר להגיע לשלמות. אדם צריך לטפח עד שלא יישארו החסרות ולא יישארו החזקות. הוא יוכל להגיע לשלמות רק כשבאמת לא תהיה שום החסרה.

שאלה: האם התכונה ג'ן-שן-רן השתנתה בכל פעם שיקום חדש נוצר מחדש על ידי ישויות מוארות מרמות גבוהות ביותר?

המאסטר: אתה כבר לא צריך לשאול שאלות מהסוג הזה. אתה אפילו לא צריך לחשוב עליהן. התכונה ג'ן-שן-רן נשארת לנצח ללא שינוי. הפא לא משתנה, כך שניתן יהיה למדוד שינויים בישויות ובחומרים שבתוכו.

שאלה: חוץ מלעזור למטפחים להשקיט את המחשבה, האם למוסיקה של פאלון גונג יש עוד ייחוד…?

המאסטר: התפקיד המרכזי שלה הוא לאפשר לאנשים להגיע לשקט כמה שיותר מהר. זה משום שכאשר אנשים מקשיבים למוסיקה הם לא חושבים על עניינים אנושיים רגילים כמו יריבות עם אנשים אחרים, מצבים מסובכים, מצב העסקים שלהם, או כמה כסף הם עושים. זאת הגישה שאומצה. המוסיקה משמשת להחליף אלפי מחשבות במחשבה אחת. תכנים של הדאפא גם הוספו למוסיקה. כך שככל שאתם מקשיבים לה יותר כך היא תהיה נעימה לכם יותר ותרגישו יותר בנוח.

שאלה: האם אנחנו יכולים להקשיב להרצאות הפא של המורה כאשר אנחנו מבצעים את התרגילים השקטים?

המאסטר: איך תוכלו להשיג שקט כשאתם מקשיבים להרצאות הפא שלי? תאי המוח שלכם פעילים מאוד כשאתם מקשיבים לפא, הלא כן? אז לא תוכלו להגיע לשקט. להקשיב להרצאות פא צריך להיות פשוט להקשיב להרצאות פא.

שאלה: המורה, ציינת אתמול שעם כל מתרגל נוסף אתה נושא עוד מנה של קשיים. התעצבתי לשמוע את זה משום שהובלתי אנשים רבים לדרך הטיפוח-תרגול.

המאסטר: ידעתי שתחשבו על העניין הזה. אומר לך: אל תחשוב כך, משום שיש לי הדרכים שלי. אינך צריך להיות מודאג לגבי הדברים האלה – התרכז רק בטיפוח שלך. אם אתה מוביל אנשים רבים ללמוד את הפא, אז אפשר לומר שתרומתך ומעלותיך הן ללא גבול, ואתה למעשה עוזר למאסטר שלך להפיץ את הפא. המחשבה שלך די פעילה אם אתה חושב על העניין הזה. מה שהתכוונתי היה שעם כל מתרגל נוסף, אני צריך לדאוג לעוד אדם נוסף. הדאגות שלי הן לא כפי שאתה מדמיין אותן. יש לי אין-ספור פא-שנים שעושים את הדברים האלה.

שאלה: אני מוצא את עצמי עף בשמים בזמן מדיטציית הישיבה ובחלומות, אבל אף פעם לא ראיתי דמויות מאסכולת הבודהא שלבושות בצהוב. אני תוהה אם באמת ראיתי משהו.

המאסטר: למעשה כן ראית משהו. הסיבה שלא היו דמויות מאסכולת הבודהא היא שהמקום שהלכת אליו היה שונה. אני חושב שאם אתה רואה את הדברים האלה אז פשוט הנח לזה. אל תתייחס לזה יותר מדי ושים את לבך בטיפוח-תרגול. ודא שאתה עושה כך.

שאלה: האלוהויות למעלה כבר לא מתייחסות לאנשים המודרניים כבני אדם. אבל המורה, אתמול אמרת שאף אחד היום לא אמור להיות בן אדם.

המאסטר: אנשים בימינו באמת מושחתים. אלוהויות לא משגיחות עליהם עוד. אלוהויות כבר לא משגיחות על אף דת, משום שהאלוהויות רואות שהמין האנושי מושחת מדי והן כבר לא מתייחסות לבני אדם כאנושיים. אבל המקום ממנו הגעת וההצלה או אי-ההצלה שלך הם שני עניינים שונים. אבל יש דברים שאינני רוצה שאף ישות תדע עליהם. חוץ מזה, לא אמרתי שהדרך שלי לעשות דברים היא אותו הדבר כמו זו שלהן. יש אפילו משמעות רחבה יותר למה שאני עושה. החברה האנושית תמשיך להתפתח. אלו שיכולים להצליח בטיפוח-תרגול ולהגיע לשלמות ילכו לגני העדן השמימיים ברמות שונות. אלה שלא יכולים להגיע לשלמות אבל מסוגלים לעמוד בקריטריונים למין האנושי המקורי, יהפכו להיות בני אדם בתקופת הציוויליזציה הבאה.

שאלה: המורה, כתבת במאמר "אימות" שעלינו "לאמת שהדאפא הוא נכון, שהוא מדע אמיתי…". איך אנחנו מאמתים אותו?

המאסטר: אתם אנשים משכילים. כשאתם עומדים נוכח אנשים שאינם מבינים, או שאינם כה טובים, אתם יכולים לאמת אותו בכך שתשתפו בהתנסויות שלכם, בידע שלכם, או בתוצאות מוחשיות מהעבודה שלכם וכו'.

שאלה: אני פולני, ואני רוצה להפיץ את הפא בפולין. מתי נוכל לראות חומרים בפולנית ואיך אני יכול לעזור?

המאסטר: יש סינים בפולין. חלק מהם לומדים ועושים את התרגילים, אבל לא נעשו תרגומים לפולנית. אנחנו נראה אם תבוא ההזדמנות, משום שרק התלמידים שלנו יכולים לעשות את התרגום. זה קשה לאחרים לתרגם ספרי דאפא. בדיוק כמוך, גם אני כָּמֵהַ לראות בקרוב את "ג'ואן פאלון" בפולנית. כמובן, זה יהיה טוב אם תוכל לתרגם אותו.

שאלה: זה לא קל להכיר לאחרים כראוי את הדאפא של ה"ג'ואן פאלון". לפעמים, בלי לשים לב, אומרים דברים עמוקים יחסית, שגורמים לאנשים לא להאמין להם – בניגוד לכוונה.

המאסטר: זה נכון. כולם צריכים לשים לב לנקודה הזאת. אל תציגו אותו מנקודת המבט של ההבנה שלכם לאנשים שעוד לא למדו את הפא – זה יפחיד אותם. מה שאתה אומר בלי לשים לב הוא כבר עמוק למדי, משום שהוא משקף את הרמה שלך. בנוסף, יש דברים אפילו יותר עמוקים שעליהם אינך מדבר אבל שמשתמעים ממילותיך. את הדברים האלה המחשבה של האדם על פני השטח לא יכולה לתפוס, אבל המחשבה שלו עמוק יותר כן תופסת אותם. הוא לא יכול לשאת את זה. אז כשמציגים את "ג'ואן פאלון" לאחרים, עלינו לדבר על העקרונות שלו ברמה הנמוכה ביותר והשטחית ביותר, כמו איך להיות אדם טוב וכיצד להעלות את הרמה של עצמך. דַברו על עקרונות פשוטים כמו אלה. זה כמו שתבקש ממישהו ללכת לבית ספר, אבל תדבר איתו על מושגים ברמת האוניברסיטה כשהוא עדיין אפילו לא הלך לבית ספר יסודי. הוא יאמר: "אני לא רוצה ללמוד את זה – אני לא מבין את זה". האין זה ההיגיון?

שאלה: אם למישהו חסרה רגל או יד אז הוא לא יכול לשבת בשֹיכול רגליים או לבצע את התנועות. איך הוא יוכל לטפח?

המאסטר: אמרתי שטיפוח בדאפא הוא עניין רציני. אני מלמד את הפא כדי שאנשים יעשו טיפוח-תרגול. כלומר, הוא יכול לעשות טיפוח-תרגול. הלב שלו הוא שחשוב. בלי יד או רגל, יש לך הלב שלך לטפח איתו. אפילו אם תעשה את זה עם יד אחת ורגל אחת, אני חושב שנסים יתרחשו. הגורם הקובע הוא לב האדם.

שאלה: כשאני במצב של דינג במדיטציה, אם אני כבר לא מודע לגוף הזה אבל מודע לקיום של אורות וצלילים, אז איך עליי לקדם את הטיפוח שלי?

המאסטר: לא סיפרתי לכם על מה שמתרחש בזמן השקט או על סוג המצב שנכנסים אליו בזמן השקט – לא דיברתי על הדברים האלה. אנחנו מדגישים טיפוח של הלב והמחשבה של האדם, שזה הדבר המהותי. החזקה לכל סוג של מצב תמנע ממך להגיע לרמה גבוהה מאוד ותגביל אותך מאוד. וו-ווי הוא הדרך הגדולה. הדברים שאתה רואה או שומע הם כולם התרחשויות נורמליות. אל תדאג לגביהם ואל תפתח החזקה אליהם.

שאלה: כשהיואן-שן עוזב את הגוף, האם לא צריכה להיות לי כל כוונת מחשבה ועליי לתת לו לעוף? האם יכולה להיות לי כוונה לעוף גבוה יותר או בתנוחה יפה יותר? או, האם אני יכול לשנות את התנוחה, כמו למשל לשנות משכיבה לישיבה, או להיות עם הפנים למטה…?

המאסטר: אם אתה יכול לעוף, אז עוף. זה לא משנה איך אתה עף, בין אם זה בשכיבה או בישיבה. אבל אל תתייחס אל זה ככיף. יש אנשים שביקשו ממני להדגים דברים בשבילם. אתם תסתכלו על הדברים שהדגמתי בשבילכם עם חשיבה אנושית וזה רק ישעשע אתכם. אתם לא תהיו מסוגלים לראות מהי באמת המשמעות האדירה של הכוח השמימי של פא הבודהא, אז אי אפשר להשתמש בו באופן הזה. אפילו אם אתה יכול לעשות את זה אז עליך לא להתייחס לזה ככיף.

שאלה: בעבר, כשהיואן-שן שלי היה עוזב את הגוף, הוא היה יכול לעוף גבוה ורחוק. מדוע לאחרונה הוא לא יכול לעוף גבוה?

המאסטר: אולי זה משום שפיתחת החזקה. בטיפוח-תרגול אסור לך להיות כך כל הזמן. זה לא טוב אם זה מתרחש בתדירות כה גבוהה שזה משפיע על הטיפוח שלך. מה שנמצא בעדיפות הראשונה הוא להעלות את הרמה שלך בטיפוח שלך.

שאלה: אני מוקיר ומעריך מאוד את הפאלון דאפא מעומק לבי, אבל אומרים שאנחנו צריכים להקדיש פרי מול התמונה שלך כל יום.

המאסטר: למעשה, כשאלוהות מצילה אנשים בעולם האנושי, גם היא אוכלת אוכל, אבל לא את סוג האוכל שבני האדם צורכים. מה היא אוכלת? אתם יודעים שאמרתי שלכל אובייקט קיימים גופים אחרים. היא אוכלת את הגופים האחרים האלה של האוכל שלכם. אתם תלמידים ואני המאסטר שלכם, אז כמובן שאני לא אקפיד על כללי הנימוס המקובלים. כשהאוכל שלכם מוגש ואתם אוכלים אותו, אז אני כבר לקחתי אותו בצד השני. לא ביקשתי מכם להיצמד לאף עניין צורני, אבל אם יש לכם השאיפה לעשות את זה ואתם באמת רוצים לעשות את זה, אני לא אתנגד, משום שזאת השאיפה שלכם. לגבי מקרים בהם חלק מכם עושים לי קאו-טאו, אני חושב שאשמח לראות אותך אם אתה לא עושה לי קאו-טאו אבל אתה מטפח היטב. אם אתה עושה לי קאו-טאו כל יום אבל לא מצליח לטפח היטב, אהיה עצוב לראות אותך. האם זה לא הגיוני? זה רק עניין צורני, למרות שהוא גם מציג את לב האדם.

שאלה: כשאני אובד עצות לגבי בעיה מסוימת, אני מהרהר לעומק לגביה, ואז מופיעה תשובה מתוך דמיוני, לפעמים אפילו עם תמונות שמופיעות במחשבתי. האם זה דבר טוב או רע?

המאסטר: זה בדרך כלל קורה לך כשאתה אדם רגיל. זה מצב המתרחש לעתים קרובות כשחושבים על בעיות אנושיות רגילות. אם אתה עדיין עושה את זה בטיפוח שלך ובלימוד הפא שלך, אז הייתי אומר שלכל הפחות יש לך יותר מדי החזקות [בלימוד] הפא. כשאתה חושב על בעיות בעבודה או בחיים שלך, זאת עבודה, אבל עליך גם להפריד את זה מהטיפוח-תרגול שלך. כשאתה עושה טיפוח-תרגול, עליך להניח לזה ולא לחשוב על שום דבר. זה בסדר להתמסר לגמרי לעבודה כשאתה עובד. ההופעה של תמונות ותשובות היא ביטוי של יכולת על-טבעית.

שאלה: אם המחשבה של האדם תמיד ריקה בלי אף מחשבה, במה זה שונה מזן בודהיזם?

המאסטר: יש הבדל מהותי. לא משנה כמה ריקה המחשבה שלך, אסור שתיתן להכרה שלך לעזוב. זה סוג הריקנות שאנחנו מדברים עליו, בעוד שבזן בודהיזם "ריקנות" משמעה ששום דבר לא נותר והאדם לא מודע לשום דבר. הם לא מטפחים את עצמם; הם לא עושים טיפוח-תרגול, אלא הם רק נמצאים ללא תנועה. אז הם מטפחים מישהו אחר, כלומר, את הפו-יואן-שן שלהם.

שאלה: מאסטר, אני לא ממש מבין את מה שאמרת אתמול: "אף אחד בחברה האנושית של ימינו לא אמור להיות בן אדם".

המאסטר: אתחיל מהקליפה הכי שטחית הזאת של בני האדם. בימינו, המין האנושי (כמובן, אתם לא כלולים בזה כי אתם עושים טיפוח-תרגול) מסוגל לעשות כל סוג של עוולה; אבל כל אחד מהם בא מסיבות עמוקות. זה הַקֶשר. בה בעת, גיליתי שהמין האנושי האמיתי, האנשים שהיו פה בעבר, נמצאים בממד אחר, כלומר בעולם התחתון. כאשר הם מתו במלחמות, הם בהדרגה ירדו לשם במקום להתגלגל חזרה למעלה. הם הוחלפו לחלוטין על ידי הישויות האלו שבאו מסיבות עמוקות. אבל כל מי שבא צריך להיות באשליה כמו בני האדם, והם הפכו ללא יוצא מן הכלל למושחתים ביחד עם חברת האנשים. אז זה הקשר. רק אלה שהיה להם האומץ השמימי לרדת למטה יכולים לשמוע את הפא שהוא כה אדיר ועמוק. אבל לא כולם באו כדי לקבל את הפא: יש גם כאלה שבאו להזיק לפא. זאת הסיבה שאמרתי שאף אחד מהם לא בא כדי להיות בן אדם. ועדיין, לא כולם באו כדי לעשות טיפוח-תרגול. יש גם שבאו באופן ספציפי כדי לגרום נזק לפא. הם יגורשו לגיהינום. יש גם אחרים, כמו אלה שכבר אינם טובים וכבר לא יכולים לקבל את הפא. בנוסף, יש גם כאלה שכבר לא מגיע להם לקבל את הפא.

שאלה: אני מדנמרק, והיה לי המזל לקבל את הפא בקליפורניה. האם עליי לשוב לדנמרק כדי להפיץ את הפא? אני חושש שאולי לא אהיה מסוגל לשאת באחריות הזאת.

המאסטר: אתה לא צריך לדאוג לגבי הדברים האלה. כשאתם מנסים לעזור לאדם לקבל את הפא, רבים מכם בדרך כלל אומרים: "הספר הזה הוא ממש טוב". אתם אומרים את זה לחבר. החבר אומר: "באמת? אני אבדוק ואראה". וכך, בטבעיות וללא כוונה הוא יוכל להיכנס. כל זה די פשוט, אבל לא מקרי. כמובן, יש עניין אחד. כלומר, אתה לא יכול לומר: "אני חושב שהדבר הזה הוא כה נהדר, אז לָמה אתה לא רוצה ללמוד אותו?" האדם ההוא עשוי לומר: "אני פשוט לא רוצה ללמוד אותו. אין לי זמן לזה", או: "אני לא חושב שזה טוב". זה מוטעה לכפות את זה על אחרים. מדוע זה מוטעה? אתה כופה ולוחץ על האדם הזה לקבל את הפא. לא צריכה להיות כפייה. אם הלב של מישהו לא זז, בהחלט לא ניתן לתת לו את הפא – זה צריך לבוא לו מתוך הלב. במילים אחרות, הוא צריך להיות ראוי לפא כדי שיראו לו את הפא. האם זה לא ההיגיון?

שאלה: איך עלינו להבין את "רק רגע לפני פתיחת הגונג וההארה שמונֶה עשיריות של הגונג שלו יורדו מטה, וגם מידת השין-שינג שלו תורד מטה".

המאסטר: הסברתי את העיקרון הזה. המטרה של הורדת הגונג שלך היא לאפשר לך להגיע לשלמות. מה המשמעות של להגיע לשלמות? זה אומר שהגעת לקריטריונים באמצעות טיפוח, והגונג שלך יחד עם המזל הטוב והדה כולם מגיעים לשלמות. לבודהא יכול להיות כל דבר וכל יכולת שהוא רוצה. מהיכן מגיעה היכולת הזאת? היא מגיעה מהמאמץ המפרך שהשקעת. כלומר, היא מורכבת ומובאת לשלמות על ידי המוסריות האדירה שלך – הגונג, הקיים בו זמנית עם השין-שינג. בלי זה לא תוכל ללכת לשמים. אתם יודעים שמסביב לגוף הבודהא יש עיגול. הבודהות המצוירים במקדשים העתיקים נראים כולם כיושבים בתוך ירח. למעשה זהו העולם של אותו הבודהא עצמו. את העולם הזה צריך למלא, או שלא יהיה בו דבר פרט לגונג. אחרת איך יקראו לך בודהא? אם רצונך להציל אנשים ולעשות דברים טובים, לא יהיה לך העולם הזה שצריך שיהיה לך. צריך שיהיה לך עולם משלך לפני שיוכל להיות לך כל מה שתרצה.

שאלה: בלי ועידות דאפא לשיתוף התנסויות כמו זאת של היום, אינני חושב שהייתי מסוגל להרים את השין-שינג שלי. האם זה נורמלי?

המאסטר: ועידות לשיתוף התנסויות יכולות למעשה להיות ממש מועילות עבור ההתקדמות והשיפור של המתרגלים שלנו, ובה בעת הן יכולות להכיר לאחרים את הפא. זה פורמט טוב מאוד, ואני חושב שיש לעשות זאת כך. זה באמת יכול לאפשר לאלה שהם חסרי מרץ בטיפוח שלהם למצוא איפה ההחסרות שלהם, ולדרבן אותם להדביק את הפער. זה לא נכון לומר שאדם לא יוכל להשיג את הפא בלי הוועידה הזאת. הפא הוא כאן וכל אחד יכול ללמוד אותו. ועידות פא יכולות לשמש למטרה של להכיר את הפא לאחרים ולמטרה של להאיץ את ההתקדמות שלכם. יש אכן אנשים שמקבלים את הפא באמצעות הוועידות.

שאלה: המורה, אמרת שבתקופה הנוכחית אלוהויות ברמות שונות של ממדים גם כן לומדות את הפא הזה. האם הכתבים שישויות גבוהות לומדות ברמות האלה הם אותו דבר כמו הכתבים שאנחנו רואים?

המאסטר: הם שונים לחלוטין – יש פא שונה עבור רמות שונות. דיו שחור על נייר לבן מיועד לקריאה על ידי בני אדם. המילים והמשמעות של אותו פא הן שונות ברמות שונות.

שאלה: שדים מתגלגלים לעולם ומביאים אסונות ומהומות לעולם האנושי. מדוע ישויות גבוהות מרשות לשדים להתגלגל מתוך הגיהינום?

המאסטר: לא כל השדים נמצאים בגיהינום – ישנם שדים שונים ברמות שונות. חלקם קיימים בגלל העיקרון של "יצירה הדדית וניגוד הדדי"; חלקם מגיעים כתוצאה מהקארמה העצומה של האנשים; והאחרים הם כוחות ישנים ומנוונים שבאו לעשות צרות לפא.

שאלה: בשנה שעברה עברתי טבילה, אבל עכשיו אני מבין שפאלון דאפא היא הדרך הגדולה האמיתית. אני נחוש לטפח בפאלון דאפא. האם יש סתירה?

המאסטר: אין סתירה. טבילה היא מעשה אנושי והיא על פני השטח – היא אינה מעשה של אלוהויות. אמרתי שמה שאלוהויות מכירות בו הוא לב האדם, לא איזה שהוא סוג של טקסים אנושיים.

שאלה: אמרת שהיקום עובר יצירה, התייצבות והתנוונות. מדוע יש התנוונות?

המאסטר: כולכם יודעים מדוע אוכל מרקיב, מדוע אנשים מזדקנים, מדוע ברזל מחליד, ואפילו מדוע סלעים נשחקים – זה הרעיון. רק שזה לוקח תקופת זמן ארוכה יותר. ההבדל בזמן וההתמשכות הארוכה הם בלתי נתפסים לבני האדם, כאילו שזה נמשך לנצח ואף פעם לא מתנוון.

שאלה: בחודשיים האחרונים לא הצלחתי להשתחר מההפרעה של שדים שמדברים אליי בשפה גסה. מסרים רעים מפריעים לי בחלומות ובחיי היום יום שלי.

המאסטר: קרא יותר את הספר, וכל בעיה יכולה להיפתר. הרגע אמרתי לך לקרוא יותר את הספר, אבל למעשה, ייתכן שאינך בהכרח מבין את המשמעות הפנימית של מה שהרגע אמרתי. הספר הזה הוא כל-יכול ובעל עוצמה ללא גבול. בשעה שאתה הופך את הג'ו-אי-שה שלך ליותר נחוש, מסלקים את הקארמה שבמחשבות שלך. ברוב המקרים, המצב הזה מתרחש בגלל קארמת מחשבה חמורה יחסית, אבל עליך באמת להקדיש תשומת לב לחיזוק הג'ו-אי-שה שלך!

שאלה: אין לי בעיה לקרוא את הספרים ולעשות את התרגילים בעצמי. אבל, כשאני הולך לאתר התרגול אני מרגיש [כשקוראים את הספר ביחד]. כאילו שאנחנו בלימודים פוליטיים.

המאסטר: אולי אתה מתעב לימודים פוליטיים, ואז זה נגרם מתחושת הסלידה החזקה שלך? הפורמליות לא חשובה – מה שחשוב זה המהות. האם זו לא החזקה חזקה – ההחזקה של הסלידה?

שאלה: האם ההקדמה הקצרה לפאלון דאפא שהודפסה בפרסומים שונים נחשבת לציטוט מחוץ להקשר?

המאסטר: ההקדמה הקצרה לא נלקחה מהפא שלי. זאת "הקדמה קצרה" אז זה לא ציטוט מחוץ להקשר. היא מציגה באופן כללי את הפא שלי. הם עשו את זה, אבל בכל פעם שהם עשו את זה הם עשו זאת בכל הרצינות. הם עשו זאת רק אחרי עיונים חוזרים.

שאלה: איך עלינו להבין את זה שהבדידות היא האויב המסוכן ביותר בטיפוח-תרגול?

המאסטר: אין לכם מושג איך בדידות יכולה להרוס את הכול לאדם. בעבר, על מה התבססו נזירים בטיפוח שלהם. מדוע הם יכלו להצליח בטיפוח? הקושי הגדול ביותר שלהם היה הבדידות. מה היה הקושי שהם היו צריכים לשאת? זו הייתה הבדידות הקשה מנשוא. מדוע אדם שעלה על הר כדי לטפח את הטאו יכול היה להצליח להשיג את הטאו? אנשי העולם נהנו מתהילה, פאר, עושר ומעמד. אפילו לאנשים עניים, שלא נהנו מתהילה, פאר, עושר ומעמד, גם היו חברים וקרובים והם נהנו מתענוגות ארציים. הנזירים טיפחו בהרים לבד תוך מאמץ. בלי שום קשר עם אנשים אחרים, הבדידות הזאת, הקשה מנשוא, יכולה לשחוק את ההחזקות הרבות והתשוקות השונות של האדם. כמובן, אנחנו לא מאמצים את הדרך הזאת. אנחנו מכוונים ישירות ללב האדם – זאת הדרך המהירה ביותר. אני חושב שאין בידכם זמן של כמה עשורים כדי לשחוק [את ההחזקות שלכם].

שאלה: חולי נפש לא מורשים להיכנס לסמינרים. אבל האם אנשים שיש להם שיגעון-גדלות, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעה חרדתית וכן הלאה נחשבים כחולי נפש?

המאסטר: למעשה אומר לכם ש"הפרעת נפש" כפי שבני אדם מבינים אותה שונה מהפירוש שלי. מה שאני מתייחס אליו כהפרעה נפשית הוא כשהג'ו-יואן-שן של האדם לא שולט על הגוף שלו, וכל מסר זר שהוא, ישויות אחרות או הקארמה שלו יכולים לפקוד עליו לעשות את זה או את ההוא. הקארמה במחשבה שלו גורמת לו לקלל ולעשות דברים רעים, אז אנשים אומרים שהוא חולה נפש. גיליתי שלחולי נפש אין כלל פגיעות או משהו המחולל מחלה. איך אפשר לקרוא לזה מחלה? זה רק מצב אנושי לא נורמלי. אבל הדאפא הזה שלנו מיועד להציל אנשים והוא נועד לטיפוח של הג'ו-יואן-שן; אם הג'ו-יואן-שן שלו לא בשליטה, אז למי נותנים את הדאפא? אז אנחנו לא מאפשרים לו לבוא לסמינרים. אם אלו הם קארמה או פו-טי ששולטים בו, אז האם אפשר להציל את הקארמה או את הפו-טי שלו? זאת הסיבה. חוץ מזה, אנשים יגידו: "תראו, הוא נעשה משוגע מפני שהוא תרגל פאלון גונג". זה יגרום לנו נזק גדול.

שאלה: כש"יוצאים" עם מישהו זה יכול להעלות בנו החזקות רבות. האם עליי להפסיק את הקשר עם החבר שלי, או שעליי לתת לדברים להתקדם באופן טבעי, להתחתן ולהוליד ילדים?

המאסטר: למעשה, אמרתי שהחברה האנושית עדיין צריכה להתרבות. אם מספר תלמידי הדאפא שלנו היה כמה מילארדים במקום 100 מיליון, האם זאת לא הייתה הופכת להיות בעיה רצינית ביותר? האם זה לא העניין? אני ביקשתי מכם שבהתנהגות שלכם תתאימו לאנשים הרגילים במידה הרבה ביותר האפשרית. למעשה, את יכולה לעשות את זה. את פשוט שמה לעצמך סטנדרט גבוה מדי. כמובן, אני לא מתנגד לסטנדרטים גבוהים יתר על המידה. אני חושב שעלייך להתאים לאנשים הרגילים עד כמה שאפשר. כשעושים זאת בדרך של לכפות על עצמנו, זה יכול לגרום לחברה לא להבין אותנו ולגרום לנזק מסוים לפא. כשעוד לא הגעת לרמה הזאת, את תסבלי את הייסורים של לשאת את ההחזקה. אם באמת הגעת לרמה ההיא, אז אני לא מתנגד לזה. אם לא, עשי את המיטב כדי לאפשר לדברים לקרות באופן טבעי.

אזני את היחס הזה היטב. אם כל הרגשות שלך באמת יסולקו את באמת לא תוכלי לצאת יותר עם אנשים אבל לפני שאת מגיעה למצב הזה, אני חושב שעלייך עדיין לפעול בדרכים של המין האנושי. את בהחלט לא תיפלי בגלל נישואים – זה לא יקרה.

שאלה: אם מישהו היה חיה בחיים קודמים שלו, האם הוא יכול להגיע לצ'ו-שה-ג'יאן-פא באמצעות טיפוח בחיים האלה.

המאסטר: אתן לכם דוגמה: ייתכן שמישהו הגיע מרמה גבוהה ביותר, אבל במהלך הגלגולים שלו אולי הוא לא היה בן אדם בכל תקופות החיים שלו. אולי הוא היה הדבר הזה או ההוא. בכל מקרה הוא התגלגל כבן אדם בשלב הנוכחי. אתה [אולי] התגלגלת לחיה לפני השלב הנוכחי, אבל אי אפשר לומר שאתה חיה. פשוט היית בתוך שש הדרכים של גלגולי הנשמות. החשוב ביותר הוא מהי הישות האמיתית שלך.

שאלה: לפעמים אני יכול להתעורר לדברים כשאני קורא את הספרים ולומד את הפא. אבל לפעמים אני לא מצליח להתעורר אפילו כשאני קורא את הספר פעמיים או שלוש.

המאסטר: אתה בוודאי לא תתעורר למשהו אם אתה מחפש בכוונה להתעורר אליו. עליך לקחת את הספר הזה ופשוט לקרוא אותו. זה נקרא "להשיג באופן טבעי ללא רדיפה". רק אתמול אמרתי שכשאתה נתקל בבעיה, אל תנסה למצוא את הקטעים הרלוונטים כדי לקרוא אותם – אתה לא תמצא אותם. אדם בדרך כלל משיג משהו באופן טבעי, בלי לרדוף אחרי זה. פשוט קח את הספר ופתח אותו באקראי, ובטוח שתמצא את מה שאתה צריך לקבל היום. אבל, אחרי שאמרתי את זה, יש אנשים שיפרשו את זה כך: "טוב. מעתה ואילך כשאני קורא את הספר, אני פשוט אפתח אותו באקראי". אז זה יהפוך להחזקה נוספת ושוב לא תוכל למצוא את מה שאתה מחפש. שוב תהיה הבעיה של רדיפה – פשוט בצורה אחרת.

שאלה: אנחנו מאמינים בנחישות בך ובפאלון דאפא. שמענו שלאחרונה היו כמה צרות בסין. איך עלינו להתמודד עם זה?

המאסטר: היו כל הזמן צרות מהיום שהתחלתי ללמד את הפא. מדוע? אם פא ישר מופץ בלי כל הפרעה מהרוע או שכולם יכולים להבין אותו, אז לדעתי הרמה שלו תהיה כמו זו של בני האדם, נכון? במקרה כזה הוא לא יוכל להציל אנשים. יש הפרעה פשוט משום שיש אנשים שלא יכולים להבין אותו, או שהרוע רוצה לערער אותו ברגע שהוא מבין שזה הפא הישר. אף על פי שהפא הזה הופץ, זה חשוב ביותר איך הוא מתפשט, איך הוא מציל אנשים, איך הדאפא עצמו ואני פועלים כשנתקלים בהפרעות, ואם המסלול שהולכים בו הוא ישר. יש לזה קשר ישיר לשאלה אם הפא הוא ישר ואם הוא יכול להציל אנשים. האם זה לא הגיוני? אז כל הזמן היו צרות וקשיים. כל צעד שלנו היה ישר. אפילו אם מישהו היה רוצה לתקוף אותנו בכך שהוא נאחז בטעות אחת ומתעלם מכל העובדות הטובות, אז האדם הזה לא יכול היה למצוא שום דבר מוטעה משום שהמסלול שהלכנו בו היה ישר ביותר. זהו האופן בו התקדמנו עד כה. כך הקמנו את המוסריות האדירה שלנו באמצעות מצוקות וקשיים, ורק באופן הזה נוכל להשאיר משהו לדורות הבאים לדבר עליו. אנחנו גם יכולים להשאיר לדורות הבאים את הניסיונות והלקחים שנצברו תוך כדי שעברנו והתגברנו על מצוקות שונות. רק באופן הזה תוכל להיות מוסריות אדירה לפא, נכון?

שאלה: מאסטר, אמרת שהיות שאנחנו עושים טיפוח-תרגול בקרב אנשים רגילים עלינו להתאים לצורה של האנשים הרגילים עד כמה שאפשר. בארה"ב זה לפעמים לא נוח להפיץ את הפא לציבור בלי ארגון רשום.

המאסטר: אגודת דאפא נרשמה בארה"ב, אבל איננו יכולים להתייחס לארגון הזה כיוזמה אנושית רגילה. הוא פשוט יוצר עבור הפא שלנו סביבה לעסוק בשיטת הטיפוח באופן חוקי, ומשמש כהגנה שתאפשר לכם לעשות טיפוח באופן חוקי. אלו הן המטרות היחידות שלו. כמובן שאין עליכם לראות בישות הזאת עצמה סוג של פרויקט. אמרתי שלדרך גדולה אין צורה, ולא מרשים לכם למקד את תשומת הלב שלכם באיזה שהוא פרויקט. אפילו המאמץ לקיים את הוועידה הגדולה הזאת היום משולב בטיפוח של האדם. למתרגלים אסור לגבות כל תשלום משום שזה ארגון התנדבותי; אבל זאת לא דת.

שאלה: אני גר לבד ויש לי קשר מועט עם אנשים אחרים. המשפחה שלי היא בסין. אני לומד את הפא בזמן הפנוי שלי בבית. האם הסביבה הזאת…?

המאסטר: כל דרך בה אתה עושה טיפוח-תרגול היא בסדר. כל עוד אתה מתייחס לעצמך כמטפח בכל רגע ואתה לומד ועושה את התרגילים, לא תישאר מאחור. עדיף שתצא לעשות את התרגילים בחוץ.

שאלה: האם אנחנו צריכים לדחות הפרעה מכל מיני סוגים של מסרים לאורך כל תהליך הטיפוח?

המאסטר: כשאתה עושה את התרגילים, אם אתה באמת שומע קולות כלשהם, אם ישנם מסרים במחשבתך, או אם מחשבות מסוימות מפריעות לך, אז עליך להיפטר מהם. אם הם חזקים, אז אתה יכול להתייחס אליהם כאל צד שלישי, או כאל מחשבות של אחרים שאין להן קשר אליך. מדוע עליי להצביע לך על זה באופן הזה? משום שכל הדברים שלך נתונים לשליטתך. הידיים, הרגליים, האצבעות והפה שלך יכולים לנוע בכל אופן שבו אתה רוצה שהם ינועו. מדוע זה כך? משום שהם שלך. כשאתה רוצה להגיע לדינג, המחשבות לא נרגעות; ככל שאתה רוצה שהן יירגעו, כך הן נעשות יותר חסרות מנוחה. האם המחשבות האלה הן אתה? האם תכיר בהן כמי שאתה? הן קארמה ומושגים שצברת במהלך חייך. זאת הסיבה שעליך להתייחס אליהם כאל צד שלישי: "אתם יכולים להמשיך לחשוב, אני רק צופה מהצד". בצורה הזאת קפצת החוצה מתוכם. אם אתה באמת יכול להבחין בהם, זה נחשב לכך שאתה מתנתק מהם לגמרי ושמצאת את עצמך. זה גם כן טיפוח-תרגול, וכשעושים זאת זה יכול לסלק אותם במהירות. אם אתה יכול באמת להבחין בהם, אז הם יפחדו, משום שהגיע זמנם להיות מושמדים.

שאלה: מאסטר, "ג'ואן פאלון" יושאר לדורות הבאים, והתמונה שלך נמצאת בו. אבל גם אמרת שהאנשים בעתיד לא ידעו איך אתה נראה.

המאסטר: "ג'ואן פאלון" לא יושאר לדורות הבאים. אנשים בעתיד לא ידעו על קיומו של "ג'ואן פאלון". אז אף על פי שהפא שלימדתי הוא עמוק וסודות שמימיים רבים נחשפו, אם אנשים ששמעו את הפא אכן יגיעו לשלמות בעתיד, אז האם לא לימדתי אותו רק לאלוהויות? בני אדם עדיין לא יֵדעו. זאת הסיבה שאני מלמד אתכם באופן הזה. אני מקווה שכולכם תגיעו לשלמות.

לגבי הספרים, אפשר לטפל בהם בקלות רבה. בזמן מסוים אנחנו נגרום להם להפוך להיות דפים ריקים בלי אף מילה.

שאלה: איך עלינו לטפל במהדורות מסוימות של "ג'ואן פאלון" שחסרים בהן משפטים ושורות?

המאסטר: יש מקרים רבים כאלה במהדורות הפירַטיות של "ג'ואן פאלון". ודאו להיות זהירים בעניין הזה. אם אתם מגלים שחסרות מילים או שורות, אז הוסיפו אותן בעט שלכם. בעתיד אל תקנו יותר ספרים שחסרות בהם מילים או שורות. במילים אחרות, אתם יכולים לקנות ספרים עם העימוד המקורי; אף פעם אל תקנו ספרים עם עימוד חדש.

שאלה: יש כמה מתרגלים שבעבר עסקו בשיטות צ'יגונג שונות. כיום, כשהם מפיצים את הפא, ראשית הם מדברים על מה שהם תרגלו בעבר כדי למשוך אנשים לתרגל.

המאסטר: לכמה מכם אכן יש כוונה אנושית רגילה מהסוג הזה. אבל אי אפשר לומר שאדם כזה הוא לא טוב בכלל. ביומיים האלה של הנאומים אני גיליתי גם שחלק מהאנשים המשיכו לציין את הדברים מהעבר שלהם. באופן כללי, מה שכולם אמרו היה טוב למדי; פשוט יש עדיין כמה אנשים שהפגינו את הכוונות האנושיות הרגילות שלהם. כשאתם מפיצים את הדאפא, אין עליכם לציין בכלל מה למדתם בעבר, משום שכבר התנתקתם מזה לגמרי. זה לא שייך לכם, וזה לא חלק ממה שאתם רוצים להשיג. האם זה לא יהיה שווה-ערך לקידום שתי שיטות טיפוח, או [אפילו] הרבה יותר?

שאלה: המורה, האם תוכל בבקשה לדבר איתנו יותר על הכלל שאסור בכלל להחזיק כסף במרכזי הסיוע? בחברה המסחרית של ארה"ב קשה לבצע דברים בלי לערב כסף.

המאסטר: אומר לך שאף אחד אינו יכול לשנות זאת: למרכזי הסיוע אסור לחלוטין לשמור כל כסף. נניח שבתקופה הנוכחית נותר מעט כסף אחרי שמכרו ספרים, ושהיינו רוצים להשתמש בכסף הזה לעשות מיד כמה דברים. בעיקרון, נראה שלא היה מעורב שום כסף, אבל למעשה היה. אם זה יימשך זמן רב, לא יהיה לזה סוף, ובפועל אתם תחזיקו בכסף וברכוש. למעשה, אומר לכם שכשאנחנו עושים דברים כדי להפיץ את הפא, אני חושב שאולי כמה מתרגלים בעלי אמצעים כספיים יטפלו בהוצאות הזניחות האלה. לדוגמה, אולם כנסים כה גדול כמו האולם הזה היום שולם על ידי אחד המתרגלים שלנו. כדי לאפשר למתרגלים לקבל את הפא הוא עשה דבר טוב. מה שהוא יקבל אולי יהיה אפילו יותר. איך שלא יהיה, אני חושב שאני רק מדבר על הרעיון. הנתיב שאנחנו הולכים בו חייב להיות ישר – אנחנו חייבים ללכת בנתיב הזה בצורה ישרה.

שאלה: האם זה נכון שככל שהרמה גבוהה יותר כך זה קרוב יותר לחומר המקורי? זה יכול להסביר מדוע פרחים שמפזרות נערות שמימיות יכולים לעבור דרך גוף של בודהיסאטווה אבל לא דרך גוף של ארהאט?

המאסטר: זה לא כך. מה שאתה מתייחס אליו הוא ההבדל בחומרים; מה שאני מתייחס אליו הוא ההבדל ברמות ובסטטוסי הפרי. כמובן, הבדלים בסטטוס הפרי יכולים לגרום להבדלים בחלקיקים שבגופך – זה בטוח. אבל התנאי המוקדם אינו הבדלים בחלקיקים. התנאי המוקדם הוא רמת השין-שינג וסטטוס הפרי.

באופן בסיסי השאלות של היום נענו כולן. מתרגלים חדשים צריכים לקרוא את הספר יותר. אם אתה רוצה לקרוא אותו ולטפח, אז לך וקרא את הספר. לא קל להיתקל בוועידת פא. אם הייתי מספר לכם על דברים ברמת בי"ס יסודי, אז הוועידה הזאת הייתה בפועל חסרת תועלת עבור אלה מכם שיושבים כאן משום שלא הייתם שומעים את מה שהיה עליכם לשמוע. המטרה של הוועידה היא לאפשר לכולם להתקדם מהר יותר ולהגיע לשלמות מוקדם יותר. בה בעת היא יכולה גם לקדם את הפא ולאפשר ליותר אנשים להשיג את הפא. אז אני חושב שעליכם להשתפר מאוד אחרי הוועידה הזאת. באותו הזמן, עלינו גם לאפשר ליותר אנשים, שעדיין לא השיגו את הפא, להשיג אותו. אני אומר לכם שעדיין יש אנשים רבים שניתנים להצלה בגזע הלבן ובגזעים אחרים שעדיין לא השיגו את הפא. כמובן, אני לא מכריח אתכם לעשות את הדברים האלה; כמה שאתם יכולים לעשות זה בסדר. הפא מציל אנשים עם קשר גורלי קבוע מראש. אתם יכולים רק לייעץ לאנשים להיות טובי לב, אבל אינכם יכולים לכפות עליהם לטפח – ככה זה. אני מקווה שכולם יתקדמו מהר יותר, ויוכלו להגיע לשלמות בקרוב.

---

[1]דָאפָא   – Dafa, 大法 – "חוק גדול" בסינית (דָא – גדול; פָא – חוק, דרך); עקרונות היקום המהותיים ביותר.

[2] פָא – Fa, 法 – חוק, דרך, שיטה, חוקים ועקרונות.

[3] שִין-שִינְג – Xinxing –  טבע המחשבה והלב; טבע מוסרי.

[4]  צִ'יגונְג  –  Qigong – צורת תרגול סינית מסורתית המטפחת צ'י ("אנרגית חיים").

[5] פוּ-טִי – Futi –  רוח או חיה השולטת על גוף של אדם, דיבוק.

[6] יוּאֶן-יִינְג – Yuanying –  מונח טאואיסטי ל"תינוק בן-אלמוות".

[7] נירוואנה –  (מסנסקריט) עזיבת העולם הזה ללא הגוף הפיזי, הדרך לסיים את הטיפוח באסכולה של בודהא שאקיאמוני.

[8]  גֶ'ן-שָן-רֶן – Zhen-Shan-Ren, 真、善、忍 – גֶ'ן – אמת, אמיתיות; שָן – טוּב, טוּב-לב, חמלה, רחמים; רֶן – סבלנות, סובלנות, היכולת לשאת, הבלגה, איפוק.י.

[9] גונג – אנרגיה גבוהה.

עדכון קל בתאריך 14.08.2021