להתמוסס בתוך הפאבזמן הנוכחי מספר המתרגלים הולך וגדל, ויש נטייה כזו שלחדשים יש הבנה יותר גבוהה בתפיסה. אין להם את המחסום מהחשיבה השמאלנית הקיצונית שהתקיימה בזמנו בחברה, והם לא עוברים תהליך של הבנה על בסיס המושגים. אין להם את הצורך להקדיש הרבה זמן לדיונים כשלומדים את הפא בקבוצה. אז יש להקדיש כמות גדולה של זמן בלימוד הפא ולהתקדם במהירות. ככל שממלאים יותר את הראש כך השינוי מהיר יותר. בעבר דיברתי על מהו אדם טוב ומהו אדם רע. זה לא שכשאדם מסוים מראה שעשה מעשה רע אז הוא אדם רע ואם הוא מבצע מעשה טוב אז הוא טוב. יש אנשים שכל ראשם מלא במחשבות רעות, רק שהם לא מבטאים אותן או שהם מחביאים אותן היטב. אבל אדם כזה הוא אדם רע באמת. ואילו אנשים שהם די טובים במקור, רק שהם במקרה עשו מעשים מוטעים, אנשים כאלו אינם בהכרח אנשים רעים. איך, אם כך, עלינו להבין מהו אדם טוב או אדם רע? אדם הוא כמו מיכל והוא מה שהוא מכיל. כל מה שהאדם רואה בעיניו, שומע באוזניו הם: אלימות, פורנוגרפיה, תככים של כוח שנמצאים בעבודות ספרות ואמנות או במאבקים למען אינטרסים אישיים, סגידה לכסף וביטויים אחרים של הטבע הדמוני וכו' שבחברה הפרקטית. אם הראש שלו מלא בדברים כאלה, אדם כזה הוא באמת אדם רע, לא משנה איך הוא מתנהג. ההתנהגות של אדם מוכתבת על-ידי המחשבה שלו. עם ראש מלא דברים כאלה, אילו דברים הוא יכול לעשות? רק שלאנשים פחות או יותר יש את בעיית הזיהום במחשבה בהיקף מסוים, והם לא מסוגלים להבחין בבעיות שצצות. טרנדים חברתיים מוטעים, שמשתקפים בכל התחומים, משנים את בני האדם באופן לא מורגש ומרעילים את האנושות. הם יוצרים כמות גדולה של אנשים עם טבע דמוני של מה שנקרא "אנטי מסורת", "אנטי נכונות" ו"אנטי מוסריות". זה מה שבאמת מדאיג! למרות שכלכלת החברה מתקדמת, היא תיכשל בידיהם של אנשים אלו, כי אין להם את המחשבה האנושית. מצד שני, אם אדם מקבל את המחשבה הנדיבה והמסורתית של אלפי שנות אנושות, מאמין בהתנהגות והסטנדרטים הנכונים של בני האנוש, ומה שהוא מכיל הם הדברים הטובים, איך תהיה ההתנהגות של אדם זה? אדם כזה הוא אדם טוב, לא משנה אם הוא מראה את זה או לא. כמתרגל, אם הראש שלו מלא דאפא, אדם זה הוא בוודאי מטפח אמיתי. לכן צריכה להיות הבנה ברורה בנושא של לימוד הפא. יש לקרוא את הספרים יותר וללמוד את הספרים יותר, זהו המפתח להתקדמות אמיתית. וביתר בירור, כל עוד תקרא את הדאפא, תשתנה; כל עוד תקרא את הדאפא, תתקדם. התוכן האינסופי של הדאפא, בנוסף לאמצעי העזר – התרגול – יאפשר לכם להגיע לשלמות המלאה. קריאה בקבוצה וקריאה באופן אינדיבידואלי הן אותו הדבר. לקדמונים יש אמרה כזו: אם שומעים את הטאו בבוקר, אפשר למות בערב. אף אחד מהמין האנושי הנוכחי לא יכול באמת לדעת את המשמעות של זה. הידעתם? אם המחשבה של אדם כבר מכילה את הפא, האם החלק ההוא שמכיל את הפא אינו מוטמע בפא? אחרי מותו של אדם ששמע את הטאו, לאן ילך החלק ההוא? אני אומר לכם ללמוד יותר את הפא, לוותר יותר על ההחזקות ולהניח לכל מיני מושגים[1] אנושיים, כך שלא תיקחו אתכם רק חלק מסוים אלא תגיעו לשלמות.
לי הונג-ג'י [1] גוּאַן ניאֶן – (觀念 – Guan Nian) – מושגים, דעות, מנטליות, השקפה |