גרסת טיוטא זמנית - תורגם מאנגלית לעברית, פברואר 2006
(לי הונג-ג'י, 5 בנובמבר, 2005)
(מחיאות כפיים סוערות. תלמידים אומרים, "שלום מאסטר!")
בוקר טוב! (מחיאות כפיים. תלמידים: "מאסטר, בבקשה שב".) אם אני אעמוד תוכלו לראות אותי יותר טוב. עבדתם קשה. (מחיאות כפיים) לא הייתי במערב כבר זמן מה, וכל העת רציתי לראות אתכם. עכשיו זה הזמן בו תלמידי דאפא מאמתים את הפא ומצילים יצורים חיים, ואתם עמלתם קשה. אבל בלי קשר למצב, תלמידי הדאפא כעת מבשילים בצורה שלמה מאי-פעם. ומשום שתהליך תיקון הפא נע קדימה ללא הרף, המצב הכולל השתנה במידה רבה.
אתם ראיתם, שאם בוחנים את הדברים לפי הגישה שיש לאנשים כלפי דאפא ותלמידי דאפא, ולפי היכולת של אנשים לראות דרך הפעולות חסרות-הבושה של המדיה המשמיצה של המק"ס, הכל השתנה. כיוון שכך, לתלמידי דאפא משמעות הדבר היא להיבחן תחת נסיבות ותנאים חדשים. וכך כאשר הנסיבות נעשות יותר קלות, האדם מועד להיעשות נרפה; כשהלחץ יורד זה מוביל את האדם להרגיש נינוח ולא להחשיב כל דקה כמו קודם. אבל זה לא מקובל. למעשה, אתם מטפחים, ואתם לא יכולים להרשות לעצמכם להפסיק להיות חרוצים לא משנה באיזה סוג של נסיבות אתם נתקלים. ככל שהדברים יהיו יותר רגועים או נוחים, למעשה, כך המבחן שאתם עומדים בו יותר רציני. לא משנה איך המצב ישתנה, התנאים של הטיפוח ומצב הטיפוח שנדרש מכם לעולם לא ישתנה, ולכן אתם לא יכולים להרפות. יתר על-כן, כפי שראיתם, למרות שהמצב משתנה, צל הרפאים המרושע לא נוקה עדיין לחלוטין וכרגע עדיין יש לו השפעה מאוד שלילית.
קחו את סן-פרנציסקו, לדוגמא. מצאתי שהסביבה של איזור העיר התחתית וזו של כל "איזור המפרץ" עדיין לא מספקת; הגורמים הרעים כאן עדיין נפוצים. למעשה, אתם צריכים להתמקד במקומות אלו. אתם צריכים ללכת למקומות בהם יש אנשים סינים רבים ולהבהיר את האמת, ולהציל את הקהיליות הסיניות הללו המורעלות קשות. כולכם ראיתם שהמקומות אליהם קבוצות תיירים מסין נוסעות הלוך ושוב הם המקום בו הם מרוכזים. יש גם אנשים סינים רבים בחלקים אחרים של "אזור המפרץ", אבל הם מפוזרים. המטרה שאתם מבהירים את האמת היא להציל כמה יצורים חיים שאפשר, ואלו שהורעלו בצורה החמורה ביותר הם בדיוק האנשים הסינים. על פני השטח, מה שתלמידי הדאפא עושים הוא לפעול נגד הרדיפה, אבל במציאות חובתכם הגדולה ביותר היא להציל יצורים חיים, וזו ההתגלמות האמיתית של אימות הפא. הרדיפה שמבוצעת נגד תלמידי דאפא ונגד האנשים בסין נפתחה על-ידי המפלגה המרושעת בסין, וזה אומר שאתם צריכים להתמקד בסין, להתמקד באנשים מסין. צ'יינה-טאון היא בדיוק סוג המקום שסינים מסין יותר מכל מבקרים בו באופן מרוכז, אז אתם לא יכולים להרפות שם ולהיכשל במקום ההוא, מקום בו יכולה להיות לתלמידי הדאפא השפעה עצומה. מסיבה זו על כולכם לעצור לרגע ולשאול את עצמכם ברצינות: האם הרגשתם שהמקומות האלו הם קצת יותר מדי מרושעים וקצת פחדתם? אבל חשבו על כך--מי באמת צריך לפחד ממי?
תחת הרדיפה האכזרית ביותר, תלמידי הדאפא בסין לא פחדו ומילאו את המוטל עליהם; הם למעשה אפילו טיפחו לנקודה של בשלות. למעשה אם תביטו לאחור על הדברים, למרות שנראה שאין סדר ברדיפה, הלא תסכימו שהשינויים במצב והנסיבות השונות שהתרחשו, לכולם יש מטרה? בין אם [משהו הוא בגלל] רצונו של מאסטר או שליטת הכוחות הישנים, האם המטרה מאחוריו היא לא הטיפוח המוצלח של תלמידי דאפא והתפוררות הרוע? האם כל זה היה יכול לקרות בצורה שרירותית? זה פשוט שלא מרשים לאנשים הרעים לראות את הסדר מאחורי זה. בכל פעם ששלטון המק"ס המרושע החליט להפיל מישהו, מי הצליח להחזיק מעמד אפילו למשך שלושה ימים? בעוד שאתם, הצלחתם לעבור שש או שבע שנים, וזה משהו שהמפלגה המרושעת פשוט לא חשבה שהוא אפשרי. האם זה משהו שאנשים רגילים היו יכולים לעשות? האם הם היו יכולים לעמוד בזה? אז האם הדברים האלו הם דברים של אנשים רגילים? האם הם דברים שאנשים רגילים יכולים לגרום להם? רק אנשים שמטפחים, רק אלו שאלוהויות דואגות להם, יכולים להצליח לעבור את זה. האין זה נכון? אז אין לתלמידי הדאפא ממה לפחד. וזה במיוחד כך מחוץ לסין--האין הסביבה נוחה יותר, באופן יחסי? אז ממה יש לפחד? ויתר על-כן, אתם באמת מצילים אנשים--בצורה פתוחה ומכובדת מצילים ממש את יישותם--והם יוכלו להרגיש את זה. מעבר לזה, בזמן שאתם עוסקים בהבהרת האמת, הטוּב שאתם מקרינים והמחשבות הנכונות שאתם מקרינים מפוררים את הרוע, מעוררים את החיים האלו שאתם מצילים וגורמים להם לשקם ממש את עצמם, וזה יכול להוביל אדם באמת להגיע לראות ברציונליות את הדברים בעצמו. וכמובן, ברגע שאנשים מתעוררים, המצב מיד שונה.
ישנם גם כמה תלמידים שאין להם הבנה טובה של השינויים במצב שהתרחשו בגלל תיקון הפא, ואת התופעה הזו, שחלה במספר קטן של מקרים, ניתן לראות בכל איזור. כלומר, בכל פעם שההתקדמות של דאפא נכנסת לשלב חדש, יש כמה תלמידים שאומדים את הטיפוח בדאפא עם חשיבה אנושית. הנתיב של טיפוח תלמידי הדאפא הוא כזה שהטיפוח שלכם לא כולל התנתקות מהעולם החילוני, זה סוג כזה של נתיב. אז, בעוד אתם מטפחים בחברה של האנשים הרגילים, או שאתם מזדהמים על-ידי החברה הרגילה או שאתם משנים את החברה הרגילה. וזה בטוח. לפיכך, לאורך דרך תיקון הפא, דאפא משנה ושינה כל דבר במהירות הברק, בזמן שתלמידי הדאפא מאמתים את הפא, מצילים יצורים חיים, ומנקים את הרוע שרודף את תלמידי הדאפא. השינויים במצב הכולל ימשיכו ללא הרף להביא בעולם האנושי למצבים שונים בתקופות זמן שונות. זה מה שתלמידים מתייחסים אליו כשהם מדברים על "התקדמות תיקון הפא". אבל ברגע ששינויים ברורים במצב העניינים מתרחשים, קומץ תלמידים לא יכול לעמוד בקצב. ובכל פעם שהם לא יכולים לעמוד בקצב, הם מעלים את התירוץ הגדול ביותר: "האם אנו לא נעשים פוליטיים? איך אנחנו יכולים לטפח ככה?" אבל האמת היא, שאלו שאומרים זאת הם, ברמה בסיסית, מסתכלים על טיפוח ומנהלים את עצמם בהתבסס על חשיבה אנושית. המקור היסודי של זה הוא פחד שמשתלט.
כפי שאמרתי קודם, זו הצורה שטיפוח תלמידי הדאפא מאמץ היום--הטיפוח נעשה בין אנשים רגילים, ואתם מטפחים בלי להתנתק מהעולם החילוני. דנתי בכך בעבר כשלימדתי את הפא: זה בדיוק משום שתלמידי דאפא מטפחים בדרך זו שהם יכולים להשיג משהו שמעולם לא נראה בהיסטוריה--בן אדם שהופך לאלוהי דרך טיפוח. (מחיאות כפיים) משום שזה נעשה בתוך המציאות של החברה האנושית, זה באמת המטפח עצמו שמנהל את עצמו היטב בתוך הפיתוי של רווח ארצי, אשר תחת משיכה ארצית עזה מצליח להיפטר מהחזקות אנושיות, ולהיפטר מכל מיני סוגים של סיבוכים שעולים מרגש. צורה זו של טיפוח מכוונת ישירות ללב האנושי, כלומר, היא מכוונת לתפיסות החושים הכי שטחיות של המטפח ומחשבותיו כתגובה אליהן, כמו גם פעולותיו הישירות. אז לאדם זה, אם בטיפוח הוא יכול לזנוח את כל זה, האין הוא מטפח את עצמו? האין הוא ממקם את עצמו בהיותו בתוך אינטרסים ממשיים, מיידיים? האם אנשים רגילים יכולים לעשות זאת? הם לא יכולים. והאם המטפחים של העבר יכלו? גם הם לא יכלו. אז שיטות הטיפוח של העבר, כל דרכי הטיפוח השונות שהושארו לחברה האנושית בהיסטוריה, אימצו את הגישה של לעזוב את החברה כדי לטפח. הם לא העזו לטפח בעולם החילוני, והאמינו שטיפוח שם לא היה מעשי. זה משום שלא היה להם החוק הגדול (דאפא)--לא היה להם החוק הגדול להנחות את הטיפוח שלהם. היום ישנו החוק הגדול להדריך אנשים. כעת אתם יכולים להשיג את זה, ואכן, זה משהו שיישמתם בפועל והשגתם. במילים אחרות, לא רק שדרך זו של טיפוח נסללה, אלא גם, הנסיונות המעשיים שלכם הוכיחו למכביר את הנכונות של הדרך הזו ואת הבשלות של תלמידי הדאפא כתוצאה מתהליך הטיפוח. אתם כעת בשלב האחרון של ללכת לקראת השלמות המלאה, ולכל אורך הדרך, ממש עד היום, עשיתם כך באופן יציב ומוצק ביותר. אפילו אם ליקויים התגלו בדרך זו או אחרת, למעשה, זה יהיה המקרה לכל צורת טיפוח, משום שעל כל דרך יש כאלו שנכשלים באמצע--כל זה נורמלי. תחת המבחנים שהלב האנושי נתון בהם, יתרחש מצב במטפח בו הבנות שנולדות ממחשבות אלוהיות וגם אנושיות נוכחות ומתנגשות. כשידה של חשיבה אנושית על העליונה, אדם זה הולך לקראת אנושיות; כשידן של חשיבה אלוהית והמחשבות הנכונות של האדם על העליונה, הוא הולך לקראת אלוהיות.
בואו נחשוב על זה, למעשה: מה זה "פוליטיקה"? ביחס לאנשים אחדים, בכל פעם שהם לא מבינים את הפעולות שאנו נוקטים בהן נגד הרדיפה, הם מתחילים להגיד שאנחנו "נעשים פוליטיים". כפי שאני רואה זאת, לאנשים מסויימים אלו בין תלמידי הדאפא שלנו [שלגביהם זה המקרה] יש פחד בפנים. באופן יסודי, זה פחד שגורם לנזק, ומוביל לחרדה אנושית. ביחס לאיך אנשים רגילים מתייחסים [למה שאנחנו עושים], תלמידי דאפא לא צריכים להיות מוטרדים בקשר לזה. כל עוד אתה, תלמיד דאפא, עושה דברים ישר, אתה תשנה את הסביבה מסביבך, ואתה תשנה אנשים. אתם לא צריכים להגיד הרבה. הדאפא שלי מסופר לתלמידי הדאפא של היום, לא לאנשים רגילים, ואתם לא צריכים להיות מוטרדים מדי לגבי מה אנשים יחשבו. כל עוד אתם הולכים ישר במסלול הטיפוח שלכם כאן בעולם האנושי, כולם יראו אתכם באור חיובי.
מה זה "פוליטיקה"? יש רעיונות שונים לגבי זה אפילו בין אנשים רגילים. אומר לכם שהמושג של "פוליטיקה" שיש לאנשים הסינים כולל את כל הפעילויות שאנשים עושים כתגובה לצורה של המערכת הפוליטית, או שהם קשורים למדיניות של המדינה וקוראים לזה "עיסוק בפוליטיקה". בחברה המערבית זה שונה. כפי שהם חושבים על כך, הדברים שאנשים עושים בספירה הציבורית, כשהם לא מערבים כסף או דת, נחשבים לעיסוק בפוליטיקה. אך בלי קשר לדרך בה המושג מוגדר או איך הוא מובן, מה שאני רוצה להעביר הוא שהצורה שהטיפוח מאמץ לא מוגבלת על-ידי הגבלות נוקשות. הטיפוח שאתם יודעים עליו מההיסטוריה כולל בודהיזם, בודהיזם מקורי, טאואיזם, טאואיזם מקורי וצורות הטיפוח שלהם, יחד עם קתוליות, נצרות, וכו', והמנהגים הדתיים שלהן, וכן היו גם דתות עתיקות וצורות שונות של אמונה באלוהות. אמונה דתית היא עצמה צורה של פעילות טיפוח, ובתהליך האמונה, אדם יכול להעלות את תחום המחשבה שלו--זה סוג כזה של שיטה. בין אם יש או אין להם את המושג של "טיפוח" בתרבות המערבית, זה עדיין נחשב לטיפוח בכל מקרה ומהדמיון נובע שנדרש מהאדם לשפר את עצמו. האין התהליך של חיים הנעים לעבר אלוהיות טיפוח? אך לא משנה איזו צורה אדם מאמץ, לא משנה איזו היא תהיה בין אלו שהשאירו לנו מהעבר, אני אומר לכם, הן לא הצורות היחידות של טיפוח, ופחות מזה חייבים כל החיים ביקום--במיוחד הגזע האנושי--להיצמד לצורות המעטות האלה. אז הן אינן הדרכים היחידות לאלוהיות. הן רק כמה צורות של תרבות טיפוח שניתנו לאדם על-ידי האלוהויות שלא ניתנות למדידה, לא ניתנות לספירה, ושום דבר יותר מזה. יתר על-כן, הן לא יכולות באמת לאפשר לאדם עצמו, או, לג'ו-יואן-שן שלו, לטפח לאלוהות. בעבר תמיד זה היה הפו-יואן-שן שעשה את הטיפוח. לאדם האמיתי, לא משנה באיזו שיטה הוא טיפח, הפו-יואן-שן שלו היה עוזב והאדם עצמו היה נשאר במעגל הלידה מחדש. בודהא שאקיאמוני הצהיר שהיו 84,000 שיטות טיפוח, אך זו הייתה הבנה שהועברה על בסיס התחום שלו ובתוך טווח מסוים. הטאואיסטים מחזיקים שישנן 3,600 שיטות טיפוח, וזה גם באופן דומה הבנה המבוססת על התחום המסוים שלהם. האמת היא, שעקרונות הפא שהם לימדו היו מוגבלים. אז כמה דרכים יש בקוסמוס שיכולות לאפשר לחיים להתרומם, לחזור לתחום גבוה יותר? יש אינספור דרכים. כמה שיש יצורים חיים, זה מספר הדרכים שיש. יש כה רבות. אז עם כל-כך הרבה צורות טיפוח, כמובן שלא ניתן להביא את כולן לכאן לחברה האנושית. לקוסמוס יש מספר לא ניתן למדידה, לא ניתן לחישוב של בודהות, אינספור אלוהויות, ויתר על-כן, לכל אחת מהמון האלוהויות נדמה שהקוסמוס במיקום שלהן כבר בקצהו, בלא חיים שקיימים מעליהן, ושום דבר לא קיים מעל המקום בו הן נמצאות. אבל, למעשה, בתחומים גדולים יותר יש עדיין עוד תחומים מאסיביים וגבוהים ללא השוואה ואפילו יותר בודהות ואלוהויות שאינם ניתנים למספר, וכשהם מסתכלים על האלוהויות מתחתיהם, הם רואים אותן כאנשים רגילים. אז כמה דרכים יש בדיוק? הן, גם כן, לאין-ספור. אתם יודעים שבודהא שאקיאמוני אימת והואר לשיטת הטיפוח שלו, שניתן לסכמה על-ידי המילים "איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז, חוכמה"; זו הדרך ששאקיאמוני אימת והואר אליה. יש בודהות כה רבים בגוף הקוסמי, הם פשוט לא ניתנים למדידה, לא ניתנים לחישוב, אך בקוסמוס אין בודהא שני שהאימות וההארה שלו כללו "איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז, חוכמה". במילים אחרות, לכל אלוהות יש את הדרך שלה, ולמערכת של כל אלוהות יש בשביל היצורים החיים שלה את הסטנדרטים הייחודיים של התחום שלה ואת הקריטריונים שלה המבוססים על החוק שלה לעלייה או הנפילה של חיים. אז האם לא הייתם אומרים שיש גישות רבות לטיפוח? המספר הוא עצום.
אחרי שאמרתי את כל זה, עלי לומר לכם: כיוון שיש כל-כך הרבה צורות טיפוח בקוסמוס הזה, מישהו שמסתכל על זה מנקודת מבט אנושית [יכול לתהות], בתיקון הפא האם יש איזו שהיא צורת טיפוח שלא יכולתי לתת לתלמידי הדאפא לאמץ ולהשתמש לטיפוח? להגיד את זה בצורה מפורשת, אם אני, המאסטר שלכם, לא הייתי נותן לכם לאמץ את הדרך הזו שאתם הולכים בה היום ובמקום זאת הייתי משתמש בצורה אחרת, אז עדיין הייתם יכולים לטפח לשלמות המלאה. אתם יודעים שהקוסמוס עובר את תיקון הפא וכל דבר נוצר מחדש, וזה שווה ליצירת הרקיע הקוסמי מחדש, יצירת הקוסמוס מחדש. ביחס לאיזו צורה הקוסמוס העתידי או החיים העתידיים יאמצו, ובאיזה אופן הם יתקיימו, או איזה סוג של פא ואילו אמצעים להצלת אנשים יושארו לעתיד--זה לא משהו שפשוט כל יצור חי יכולים לקבוע, בלי קשר לכמה הרמה של החיים האלו גבוהה, כי זה נוגע למה שהעתיד צריך. כיוון שצרכי העתיד הם הגורם הקובע, חשבו על זה, אם מאסטר היה נותן לכם לטפח במסגרת הפוליטיקה של החברה, האם זה היה עובד? (מחיאות כפיים) כן! זה בטוח היה עובד, זה בוודאות היה עובד. כל עוד היו לזה הסטנדרטים והדרישות של הפא, כל עוד חיים היו יכולים להתרומם, וכל עוד חיים היו יכולים להגיע לתחומים גבוהים, אז זה בוודאות היה עובד, כי זו הייתה הבחירה של העתיד, הבחירה של היקום העתידי, הבחירה של איזו צורת טיפוח תלמידי הדאפא ילכו על-פיה. (מחיאות כפיים) פשוט המאסטר לא בחר לתת לכם לאמץ את הדרך הזו, ללכת בדרך הטיפוח באופן הזה. אני העברתי לכם צורה רחבה יותר, האידיאלית ביותר של טיפוח, כי "הדרך הגדולה היא ללא צורה"! (מחיאות כפיים) כל אחד מכם הוא חלק מהחברה, משתייך לשכבות אחרות בחברה, לכל אחד יש את עבודתו או המקצוע שלו בחברה, ויש לו את המיומנויות שלו שהוא רכש. בכל סביבה, תחת ההדרכה של דאפא וחופשיים מצורה, כולם יכולים לטפח; אין חוקים או תקנות, אין צורה דתית, ואין מצוות. זה משהו שאף לא יצור שמיימי אחד בעבר העז לעשות, אך היום, תלמידי הדאפא ואני עשינו זאת. (מחיאות כפיים) למה זה כך? משום שהפא הזה הוא עצום, והחוק הגדול של היקום מציל ישירות את התלמידים של הדאפא. רק בדרך זו ניתן היה להשיג את זה.
תנו לי למעשה ללכת צעד נוסף קדימה. מה הכוונה ב-"להיעשות מעורבים בפוליטיקה", ומה הכוונה ב-"צורת טיפוח"? זה המקום בו אנשים רבים שוגים. נניח שאני, לי הונג-ג'י, הייתי בוחר בחיים האלה להיות קיסר ולהוביל קבוצה של נתינים לטפח. האם זה היה עובד? (מחיאות כפיים) כן! זה בוודאי היה עובד! כל עוד הפא היה ישר והיה יכול באמת להבטיח שחיים יתרוממו, וכל עוד היו הולכים בדרך בצורה ישרה, אז זה בוודאי היה עובד! אם זה באמת היה כמו שתיארתי, אז זה, גם כן, היה נחשב לבחירת העתיד, וזו גם היתה הדרישה של היקום העתידי. מאסטר לא נתן לכם לאמץ את הדרך הזו, זה הכל. מה נבחר ואיזו דרך מאמצים, קשור למה שהעתיד צריך, וזה מה שהמאסטר נותן לתלמידי הדאפא. אני בחרתי את הצורה הטובה ביותר של טיפוח לתת לכולכם. (מחיאות כפיים) מה שכעת דיברתי עליו, בהיותו עקרונות של רמות גבוהות, יהיה קשה לאדם רגיל להבין. הוא פשוט לא מסוגל להבין דברים כאלה. אני מלמד את הפא לתלמידי דאפא, ודי ברור לכם מה תלמידי הדאפא עושים. בעבר בשנים שמאסטר הפיץ את הפא, דיברתי על משהו, וזה משהו שתלמידים רבים שמעו עליו בעבר. כלומר, איך המערכות הבודהיסטית והטאואיסטית נלחמו על איזה הופעה חיצונית- -בודהיסטית או טאואיסטית--אני אבחר. הם התווכחו בחריפות על איזו צורה חיצונית של אלוהות אני אאמץ להפצת הפא, כיוון שאיזו הופעה של אלוהות שהיתה נבחרת היתה מעניקה תהילה וכבוד לקבוצה הזו של אלוהויות ולחיים הללו. חשבו על זה כולכם, בזמנו הטאואיסטים רצו שאני אשתמש בצורה טאואיסטית כדי להפיץ את הפא, ומסיבה זו בתקופה האחרונה הופיעה הדת הטאואיסטית בסין. בעבר לא הייתה דת טאואיסטית. זה היה מועבר ממאסטר לתלמיד יחיד ונעשה בפרטיות, אז זה לא היה יכול להציל יצורים חיים בקנה מידה גדול, להציל את כל היצורים החיים, להשגיח על כל-כך הרבה תלמידים, או לאפשר לכל-כך הרבה אנשים להגיע לשלמות המלאה. משום כך הם ייסדו את הדת הטאואיסטית. אבל כל זה הוא בעבר, ואלו דברים שכבר דיברתי עליהם בעבר, אז אני לא אמשיך לחזור על הדברים. כל זה הוא כדי לומר, איזו תיאוריה לטיפוח, איזו שיטה ליישום שלה, ואיזו צורה חיצונית היו מאמצים לטיפוח תלמידי הדאפא הייתה מאוד משמעותית, ובמיוחד היה משמעותי איזו שיטה מאסטר היה מאמץ. זה משום שבהיסטוריה הם ידעו הרבה לפני שדאפא יופץ כאן בחברה האנושית, וכך הכוחות הישנים לפני זמן רב, רב מאוד החלו לעשות תכנונים לדברים. ולמעשה, לא רק הכוחות הישנים עשו תכנונים מהסוג הזה. עם קוסמוס כזה אדיר, לא משנה איך אני אסביר לכם דברים, אני עושה את זה בתוך טווח שאתם יכולים להבין. לא משנה כמה היישות החומרית הזו עולה ולאיזה תחום היא מגיעה, זו עדיין רק מערכת ענקית אחת, ובאופן כללי זה ביחס למערכת הזו שאני מסביר לכם דברים. למעשה מערכת קוסמית מסוג זה, מערכת כה עצומה, נראית ליצורים החיים בתוכה ללא גבולות וללא קצוות, ואפילו לאלוהות ענקית היא נראית כך. אבל בהקשר של גוף קוסמי עוד יותר מרוחק, עוד יותר אדיר, היא למעשה רק גרגיר אבק. ובמקומות אפילו יותר מרוחקים יש עדיין אינספור גופים קוסמיים אחרים כאלו; ובמקומות כה רחוקים שלא ניתן להגיע אליהם--מקומות שאפילו אלוהויות לא יכולות להגיע אליהם--יש עדיין אפילו יותר גופים קוסמיים אדירים. איך היצורים החיים שם? איך הם מבדילים ברמות [של החיים] ואיך החיים הללו משפרים את עצמם? לאלוהויות במערכות אחרות אין דרך לדעת את זה, ולמעשה לא יבינו את זה. הדברים האלה שאני דן בהם אינם מתקבלים על הדעת אפילו לאלוהויות של יקומים אחרים.
מה שאני אומר לכולכם הוא שדברים רבים בחברה האנושית גם הם לא פשוטים. אתם יודעים שבחברה של ימינו יש באמת מערך מסחרר של מקצועות שונים. נראה שהחברה המודרנית הזו היא די משגשגת ויש בה הכל. למה זה כך? למה זה לא היה כך בחברות העתיקות? זה משום שכפי שאמרתי קודם, הרבה חיים מגופים קוסמיים רחוקים הביאו את הדברים שלהם לכאן לעולם האנושי. למה הם עשו זאת? לפני רגע דיברתי על איך מאסטר היה צריך לבחור בין [דמויות] בודהיסטיות וטאואיסטיות, איך אפילו ההופעה החיצונית הייתה מאוד משמעותית. ובכן, איך זה יכול להיות מוגבל רק לדברים האלה? מסלולי הטיפוח, הסוגים השונים של דרכי הטיפוח שנוצרו בהיסטוריה עבור המין האנושי, ואפילו צורות הקיום של הרבה קבוצות אתניות והמאפיינים של תרבויות שונות היו כולם תוצאה של כך שהאלוהויות הללו מגופים קוסמיים מרוחקים שמו את חלקם והציגו לדאפא את מה שיהיה מעורב במסלולים שלהם. הנקודה הייתה להביא לכאן את כל מה שלי הונג-ג'י יצטרך לבחור ממנו, כך שזה יהיה הוגן לכולם. תנו לי לתת לכם כמה דוגמאות פשוטות. כולכם יודעים שבנוסף לציור יש גם מוסיקה ופיסול. הדברים הללו, וגם מדע מודרני וטכנולוגיה, הם כולם מיומנויות שונות של פנים שונות של החיים האנושיים. זה נראה כאילו בני אדם יצרו את הדברים האלו בעצמם ועשו זאת כדי להעשיר את החברה האנושית, אך למעשה זה כלל אינו המקרה. אז מה הסיבה האמיתית? תנו לי להגיד לכם שאלו למעשה [חלקים של] טיפוח ומאפיינים ייחודיים של התחומים של חיים ממערכות מרוחקות. התרוממות בסוג כזה של תחום כוללת שילוב ההבנה של המיומנויות האלה עם הפא. זה דורש את התרוממות ההבנה של האדם, טיפוס למעלה ללא גבולות. חלקיקים שמרכיבים מימדים ברמה גבוהה הם קטנים יותר, ושדה-הקול שם גם מורכב מחלקיקים חומריים מיקרוסקופיים, כך שהמוסיקה יותר נעימה לאוזן והצבעים יותר יפים. כל חומר שכזה מורכב מחלקיקים מיקרוסקופיים ברמה גבוהה, שחיים במימדים ברמה נמוכה לא יכולים לגלות. היצירות והמיומנויות שם יותר מתקדמות וקסומות, והתרוממות של חיים משמעה ההתרוממות הכפולה של התחום והכישרון, והשיפור של ההבנה של החיים האלה בתחומים שונים. במילים אחרות, אם אשתמש במושגים של אנשים על כדור-הארץ לתאר את זה, כשאתה יכול ליצור דברים טובים, זה מפני שאתה אדם טוב או מפני שעשית משהו טוב. ולהיפך, רק כאשר אלוהויות רואות שאתה אדם טוב הן יעניקו לך חוכמה ויאפשרו לך ליצור דברים. (מחיאות כפיים) האין החברה האנושית נשלטת על-ידי אלוהויות? בתוך כל הדברים האלו למעשה יש אלמנטים של הפא. אם הייתי נותן לכם לאמץ את השיטות האלו, האם עדיין הייתם יכולים לטפח? כן, הייתם יכולים לטפח באותה מידה. פשוט לא נתתי לכם לאמץ דרכים כאלה. אלו הן שיטות שמאמצים גופים קוסמיים שונים וחיים שונים.
בתהליך של תיקון הפא גיליתי מצב מסוים. איזה מצב, אתם שואלים? בגוף קוסמי עצום שהוא די מרוחק, ההתרוממות של חיים שם מאוד שונה מזו שמובנת על-ידי חיים במערכת הקוסמית שאתם נמצאים בה. הם מתקיימים על-ידי המיומנויות שלהם והשיפור המתמיד של המיומנויות הללו. האלוהויות ברמה גבוהה יותר, אם כך, קשרו בין האם החיים ברמות הנמוכות יותר יכולים להמציא דברים והאם הם יכולים לייצר דברים להתרוממות של התחומים שלהם. אם התחום של אדם מתרומם, החוכמה שלו תיפתח, ויוּתר לו לייצר דברים, ליצור דברים, ולהתרומם. אחרי שהוא יתרומם, הוא יבין שוב ושוב שהוא מסוגל להשיג את הדברים האלו רק בזכות העלייה במוסריות שלו, ויבין שהוא יכול להתרומם רק משום שהתחום שלו עלה. כל המערכת הענקית לאין ערוך הזו היא כזו, מתרוממים בזמן רדיפה אחרי כישרון מסוים. זה שונה לחלוטין ממה שיצורים חיים במערכת הקוסמית הזו, במיוחד בתקופה המודרנית, מבינים כטיפוח. אז, הרקיע העצום הענקי הוא למעשה מאוד אדיר, מורכב, ומסודר. בנוגע למה שמראים למין האנושי, מה שמותר למין האנושי לדעת עליו, ואפילו המיומנויות וסוגי התרבויות השונות ודרכי קיום שונות למין האנושי, בני אדם חושבים שדברים אלה מיועדים לשגשוג החברה האנושית. בני אדם רואים בידע ובמיומנויות שונות רק דברים שבאמצעות השגתם דרך נסיון חיים אמיתי הם העשירו את חייהם שלהם ויצרו את התרבויות שלהם. דבר מזה אינו נכון. בני אדם לא יצרו שום דבר ואינם מסוגלים ליצור דבר. אם משהו לא קיים בקוסמוס, אז לבני אדם אין בכלל סיכוי ליצור אותו. אפילו הדברים חסרי הערך והמנוונים ביותר בחברה הוכנסו על-ידי אלוהויות שונות. זה נעשה משום שהחברה האנושית נוהגת על-פי העיקרון של יצירה הדדית וריסון הדדי, אז יחד עם הטוב ניתן לה הרע. אך לתת לזה להיות רע לא הייתה המטרה של ההכנסה של זה. הסיבה היא שדברים אלו הם כה שונים מהרעיונות של המין האנושי, וההבדלים בצורות החיים הם כה עצומים, וכמה מהם הם ההיפך הגמור של צורות ישרות. כמובן, כמה דברים נעשו אפילו יותר רקובים מאז שהועברו לכאן בין בני-האדם, משום שבחברה האנושית ישנו הנושא של רגש, ותחת ההשפעה של רגש הדברים האלו נעשו יותר מושחתים ואפילו מאוד מלוכלכים. הם הפכו לגרועים הרבה יותר מאשר הם היו במקור, וזה נגרם על-ידי המין האנושי עצמו.
רק עכשיו דיברנו על הנושא של פוליטיקה ומה המשמעות של להיעשות פוליטי, וזה הוביל את מאסטר לדבר על הדברים האלו. זה היה כדי לעזור לשחרר את החשיבה שלכם כך שתוכלו להתבונן ביקום הזה ולדעת איך להסתכל על דברים שונים של המין האנושי. הם לא מה שהמין האנושי מדמיין שהם, הם לא כאלו פשוטים. ישנן הרבה שיטות שונות לטיפוח. הדאפא הזה שהעברתי לכם הוא כה עצום, אך יש אנשים מעטים מאוד שבאמת יכולים להבין כמה עצום, כמה יוצא מן הכלל, וכמה מפואר הוא באמת. רק מטפחים בתחומים שונים יכולים לחוות כמה קדוש הוא בתחומים האלו, ורק את המעט הזה. כאשר מטפחים נעים לעבר השלמות המלאה, ובמיוחד לאחר שמגיעים לשלמות המלאה, הדברים שיראו להם הם כה מלאי הדר, מפוארים, ונפלאים, שהם פשוט לא ניתנים לתיאור. אפילו אלוהויות שיכולות להצליח לעבור את תיקון הפא ישתאו ביראה ללא השוואה אחרי שיראו את הכל. הקוסמוס החדש הוא מלא הדר, מפואר וקדוש באופן שאין דומה לו.
כמטפחים, אתם יכולים להבין ולתפוס את מה שעכשיו אמרתי. אין שום צורך להגיד את הדברים האלה לאנשים רגילים. כשאתם מבהירים את האמת אל תדברו על הדברים האלה. אם תדברו על הדברים האלה, אתם תפחידו אנשים ותטילו את מחשבתם לבלבול. יהיה להם קשה מאוד להבין את זה. אם כשאתם מבהירים את האמת אתם מדברים על דברים ברמה שהיא רק קצת גבוהה מדי, תנו לי לומר לכם, אתם כבר לא תצילו יצורים חיים אלא במקום זאת תדחפו אותם למטה. אתם לא יכולים לדבר על דברים ברמה גבוהה מדי. לדבר על דברים ברמה גבוהה או נמוכה אינו שאלה פשוטה האם אתם מפעילים שיקול דעת טוב. זו שאלה של האם אתם מצילים יצורים חיים או הורסים אותם. אז כשאתם מבהירים את האמת אתם חייבים לחלוטין לא לדבר ברמה גבוהה מדי. בזמן זה כשאתם מבהירים את האמת אתם רק צריכים לדבר על הרדיפה של תלמידי הדאפא, איך המפלגה המרושעת מפירה את זכויות האדם ואת חופש האמונה של האנשים הסיניים, איך בהיסטוריה המפלגה המרושעת רדפה את האנשים הסיניים ואת האנשים של הארצות שהיו שייכות לבלוק הקומוניסטי המרושע, ואיך היא רודפת תלמידי דאפא היום באותה צורה. וזה מספיק. ביחס לטיפוח ברמה גבוהה ולאלוהויות, אתם לא צריכים לדבר על הדברים האלו. מאוד קשה לאנשים רגילים להבין אותם. אתם יכולים להבין את הדברים האלה, אבל זכרו שגם אתם התחלתם כאדם רגיל והגעתם להבין ולקבל עקרונות פא ברמה גבוהה אחרי שטיפחתם שלב אחר שלב עד היום. בהוראת הפא, המאסטר גם התחיל מהפשוט והתקדם לעמוק. אם הייתי אומר לכם את הדברים האלה כבר בהתחלה, אם הייתי מלמד אתכם את הדברים האלה מיד לפני שש או שבע, או שבע או שמונה שנים, לא הייתם מסוגלים לקבל אותם. ואפילו אם הייתם מסוגלים לקבל אותם, לא הייתם מבינים בבירור על מה אני מדבר. לפיכך, אתם לא רק צריכים להבהיר את האמת, אתם גם צריכים להיות חכמים בעת שאתם עושים זאת. עליכם לעשות זאת עם חוכמה ולא לדבר על דברים ברמה גבוהה מדי.
עבר זמן רב מאז שבאתי לכאן בפעם האחרונה, אז כנראה שאתם רוצים שאדבר עוד קצת. (מחיאות כפיים) (מתרגלים רבים אומרים, "מאסטר, אנא שב") בואו נעשה את זה כך. בדיוק כפי שעשינו בעבר, אתם יכולים לרשום שאלות על פיסות נייר ולהעביר אותן למעלה, אז אני אענה עליהן. תכתבו את המילים בגדול. נסו את מיטבכם לא לשאול שאלות שלא קשורות לטיפוח, ונסו את מיטבכם לא לשאול שאלות על הדברים הרבים שאתם יכולים לפתור לבד בזמן שאתם מטפחים, כי אתם צריכים לסלול את הדרך שלכם עצמכם. אותו דבר נכון לגבי כל תלמיד. אם [היית מצליח] משום שאני הבאתי אותך לשם, אז בטוח לא היית נחשב למישהו שטיפח, ולא היית מטפח. זה יוצא מן הכלל רק כאשר אתה עצמך מתגבר על כל המבחנים. האם בודהא שאקיאמוני לא אימת והואר ל"איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז, חוכמה" שלו? הוא עשה זאת בעצמו. אותו דבר אתכם: על כולכם ללכת במסלולים שלכם. טוב, עכשיו אתם יכולים להעביר למעלה את פתקי השאלות שלכם.
לא משנה אם התחלתם מוקדם או מאוחר בטיפוח. כל מי שיושב כאן היום, לא משנה אם אתה תלמיד חדש או וותיק, כשזה מגיע לטיפוח מתייחסים לכולכם באותה צורה. מאסטר לא יתייחס אליך שונה רק משום שאתה תלמיד חדש, ואני גם לא אתייחס אל אחרים אחרת משום שהם תלמידים וותיקים. אבל בהיותכם תלמידי דאפא, אתם מטפחים. [ומשום שאתם] מטפחים, עליכם לטפח ככאלה. כמובן, לתלמידים חדשים יותר, תמיד יש תהליך של הבנת הדברים, וזו אינה בעיה. כל עוד אתה יכול באמת לטפח על בסיס הפא וללמוד את הפא באופן קבוע, תוכל להדביק את הקצב במהירות.
אתם יכולים עכשיו להעביר את פתקי השאלות.
לא משנה כמה כוח יש למאסטר בתיקון הפא, על-פני השטח הכח הישן עדיין גורם הפרדה, והוא הפריד את הכח העצום של מאסטר מפני השטח. תחת נסיבות רגילות הוא לא היה יכול ליצור הפרדה זו, אבל הם משתמשים בשיטה של להעמיד המון עצום אחד אחרי השני בזרם מתמיד, ומשתמשים כהפרדה במסה ענקית ובזמן-המרחב הארוך והמתמשך שמוכל במסה הזו. כשמסתכלים על זה מחוץ לגופים הקוסמיים, ניתן לראות שבקרוב מאוד זה ייפרץ, אך זה מורגש כמו מספר שנים כשמודדים עם הזמן של המימד האנושי. אך ברגע שזה ייפרץ, אז כל תיקון הפא של היקום יושלם. אז בעוד [אני מתנסה] בתהליך של להתנגש בחוזקה נגד זה, הם עושים מספר דברים נגד מאסטר, והייתה להם השפעה מסוימת על גוף פני-השטח של מאסטר. מאז ה-20 ביולי, 1999, הרוע עשה הרבה דברים רעים, אבל אני לא אדבר על הדברים הללו יותר מדי. יש כזו כמות עצומה של רוע בשביל המאסטר לסלק, ומאסטר צריך לשאת את הקארמה של תלמידים רבים, אז יש מידה מסוימת של נזק שנעשתה לגוף פני-השטח [של מאסטר].
[הערה: חלק השאלות ותשובות יגיע בקרוב; הוא בתהליך תרגום]