גרסת טיוטא זמנית – תורגם מאנגלית לעברית, מרץ 2005
גרסת טיוטא זמנית – תורגם מאנגלית לעברית, מרץ 2005
(לי הונג-ג'י, 21 נובמבר, 2004)
עבדתם קשה. (מחיאות כפיים)
כמטפח, ובייחוד כתלמיד דאפא של תקופת תיקון הפא, אתה נושא על כתפיך אחריות עצומה, ויש לך משימה אדירה שההיסטוריה העניקה לך. אבל אתם פעלתם היטב, ואני, המאסטר שלכם, יכול לומר זאת אל מול כל היצורים החיים של היקום. לומר זאת בדרך אחרת, זכיתם בהערצה שלהם. למרות שהדברים שאתם עושים בעולם הזה נראים במידה רבה כמו הדברים של היום-יום שאנשים רגילים עושים, העובדה היא שהבסיס והמטרה של מה שתלמידי הדאפא עושים הם שונים לחלוטין. משום שהעולם האנושי מתקיים פשוט באשליה, בהיותם שקועים במה שאמיתי ומוחשי עבורם, קשה לאנשים רגילים להבחין בין אמיתי ומזויף. אז בין אם אנשים רגילים מבינים זאת או לא, תלמידי הדאפא רק עושים שימוש בנוהגים של אנשים רגילים כדי להציל את כל היצורים החיים. ועבורכם המטפחים, בדיוק בגלל האשליה המצויה כאן בחברה האנושית, קיומכם בסביבה זו מאפשר לכם לטפח, ואלה שמצליחים בטיפוח הם יוצאים מהכלל.
רוב התלמידים פעלו טוב מאוד באימות הכולל של הפא. כמובן, יש כמה שלא פעלו היטב, אבל הם באו לכאן במיוחד לעשות דברים רעים; הכוחות הישנים הסדירו זאת מההתחלה שהם יעשו את הדברים האלה. אז לא משנה איך הם פועלים בסביבתם של תלמידי דאפא בזמן שגרה, רק ברגעים המכריעים אתם רואים את הצד האמיתי שלהם. לא משנה עד כמה הם מדברים היטב על דברים או עד כמה הם פועלים היטב אל מול כולם, רק ברגעים המכריעים המידות האמיתיות שלהם מתגלות.
אתם עברתם דרך זמנים קשים שהיו מלאים מבחנים וקשיים. כשמסתכלים על המצב כעת, זה שום דבר לעומת איך שזה היה בעבר. כאשר זה התחיל לראשונה לאחר ה-20 ביולי, 1999, הזעם של הרֶשַע היה כל כך חזק, ומהאופן שהם העמידו בשורה את הכוחות המרושעים שלהם היה נראה כאילו הם באמת יעמידו את תלמידי הדאפא בסכנת חיים. אבל עכשיו ראיתם, שההיסטוריה לא נוצרה עבור היצורים המרושעים האלה, אלא כדי לחשל את תלמידי הדאפא ולהציל יצורים חיים במשך פרק הזמן האחרון, האין זאת? (מחיאות כפיים) החל מלפני עידנים רבים, המין האנושי עבר דרך ציביליזציות רבות רבות בתקופות שונות. לבני האדם חלחלו דברים רבים רבים מכל מיני תרבויות היסטוריות, החל בזמנים הקדומים ועד היום. כפי שאנשים רגילים רואים זאת, כל מה שהתרחש בהיסטוריה ובתרבות המאוחרות של בני האדם, וכל מה שהתרחש עם החיים על פני כדור הארץ לפני עידנים, מרכיב את ההיסטוריה של המין האנושי, ואת תהליך התרבות החיים. כפי שהמדע רואה זאת, זהו תהליך האבולוציה של החיים. ובכן, האמת היא, שזה לא אף אחד מאלה. כל שלושת העולמות, כולל כל היצורים החיים בחברה האנושית, נבנו, גובשו, הגיעו, נולדו ונוצרו כך שהיצורים החיים יוכלו להינצל ולהישמר בתיקון הפא בשעתו האחרונה של היקום. במילים אחרות, שלושת העולמות נבנו עבור מטרה זו, עבור המטרה של הצלת היצורים החיים ביקום.
במשך עידנים מרוחקים אף יותר, בממד הזה בו המין האנושי קיים, בסביבה הזו בה המין האנושי קיים, ובמישור החומרי המורכב ממולקולות, המין האנושי פשוט לא היה קיים. באמצעות חקירה גילו האנשים המודרניים שחיים חוצניים קיימים. כן, בעבר היו אלה יצורים כאלה שהיו נפוצים על-פני מישור זה המורכב ממולקולות, והאדם אפילו לא התקיים. מדוע מאוחר יותר בראו האלוהויות את האדם? משום שהיקום עמד להיבנות מחדש, יצורים חיים היו צריכים להיות מוצלים, ושלושת העולמות היו צריכים סביבה כזו – סביבה שתהפוך לנקודת המוקד של בניית היקום מחדש, וסביבה בה כאשר החוק הגדול יילמד בסביבה מיוחדת זו, היצורים החיים בכל התחומים יוכלו לשמוע את הפא. היה זה עבור המטרה האדירה של הצלת כל היצורים החיים ביקום, ששלושת העולמות, ובייחוד המין האנושי בשלושת העולמות, נוצרו. אז כל דבר שהתרחש בכל אחת מהתקופות ההיסטוריות, כולל ההיסטוריה האנושית המאוחרת, היה עבור המטרה של יצירת תרבות עבור האדם, עבור המין האנושי של היום, כך שהוא יוכל להבין את הפא. זה בשום אופן לא נעשה תוך כוונה שהמין האנושי פשוט יחיה, ועוד פחות מכך עבור המין האנושי שיפתח או שיעשה לעצמו סוג של חיים טובים עבור עצמו בחברה האנושית. אדם רשאי לרצות דברים טובים ורשאי לעבוד עבורם, אולם ההופעה של שלושת העולמות ושל המין האנושי בשום אופן לא נועדה לזה.
כיוון שכך, חשבו על זה: הדברים הללו שהתרחשו במהלך ההיסטוריה, אפילו המאורעות המרכזיים באמת, האם לא הייתה סיבה מאחוריהם? האם הם לא הניחו בסיס מסוים עבור המין האנושי של היום? נניח ששקיאמוני, ישו, מריה הקדושה , לאו דזה, וכו' לא היו קיימים מעולם, אז האם אנשים היו יודעים מהי אמונה נכונה, מהי אלוהות, מהו בודהא, מהו טאו, כיצד אדם מטפח את עצמו, ומהי המשמעות של טיפוח? ומה תהיה המשמעות של גן עדן שמימי עבורם? אם לאנשים לא היה מושג מהם הדברים הללו, אז זה היה קשה באופן שלא יתואר עבורי ללמד את החוק הגדול היום. אם היה עלי להסביר לאנשים את המושגים האלה מאפס, אז זה לא היה ללמד את החוק הגדול. המצבים השונים שיצורים חיים מכל אחת מהקבוצות האתניות עברו בכל תקופה של ההיסטוריה, והשקפות העולם שלהם במונחים של הבחנה בין צודק למרושע, נכון ומוטעה, וטוב ורע, כל הדברים הללו נוצרו בכוונה תחילה על-ידי אלוהויות עבור האנשים במהלך השנים הארוכות והמתמשכות, וכך אפשרו שתהיה לאנשים הבנה בסיסית לגבי נכון ומוטעה, טוב ורע. אז כאשר הדאפא יופץ והצלת היצורים החיים תתחיל, אנשים יבינו את כל הדברים הללו ויהיו מסוגלים לומר האם הפא הזה הוא טוב והאם הוא ישר.
במהלך ההיסטוריה אנשים למדו להכיר את האלוהויות. מהי "אלוהות"? למרות שזה מובן מאוד שטחי, אנשים באמת יודעים שהאלוהויות הן קדושות ומפוארות. ולמרות שחיים שונים מכירים ותופסים "אלוהויות" בצורה שונה, הם כולם מאמינים שהאלוהויות טובות לאנשים ויכולות להציל אותם. כל הדמויות הגדולות שהופיעו בשושלות ובתקופות השונות של ההיסטוריה הסינית, כל הדמויות התרבותיות היוצאות מהכלל הללו שעשו היסטוריה, כולן ביססו למעשה דרכים עבור המין האנושי לחשוב, הקימו את המבנה ואת דרכי המחשבה המאפיינים את האנשים היום. זוהי יצירה מפוארת שבה התהוו מרכיבי המחשבה של המין האנושי. היא התרחשה במהלך עידני עידנים, בהם היה על הגזע האנושי להתנסות ממקור ראשון בדברים שונים ובתרבויות שונות, לפני שיכול היה להבין את משמעותם. אז זו הסיבה שכאשר קורה משהו אדם יכול לדעת מה המשמעות של זה, ובאמצעות אירוע זה, הוא יכול לדעת מה הוא מייצג ברמה עמוקה יותר. לדוגמה, מה זה "טוב", מה דרוש לטוב-לב, מהן משמעויות הלוואי של זה, ומהו ההיקף של המונח? או באופן דומה, לְמַה דומה "רשע", ומהי המשמעות של משהו שהוא "נכון" או "מוטעה"? באמצעות ההתנסויות האמיתיות מהחיים שלהם, אנשים הגיעו להבנה של כל הדברים הללו, והם יכלו באמת לתפוס את המשמעות שלהם. רק אז אנשים יכלו לרכוש הבנה עמוקה של כל זה. אלה הם אינם דברים פשוטים ובסיסיים שאתם יכולים שאנשים יבינו בן לילה.
כאשר אלוהויות יצרו לראשונה את בני האדם, לא היה שום דבר במחשבתם של האנשים, היא הייתה ריקה לחלוטין, הם לא יכלו להבדיל בין נכון למוטעה, וטוב-לב ורשע היו קיימים זה לצד זה. שני הקטבים [בדפוסי ההתנהגות שלהם] היו עצומים: כאשר הם היו מאושרים, הם היו אדיבים, וכאשר הם היו אומללים, הם היו מרושעים. אולם האדם המודרני הוא סיפור אחר. מדוע זה שכאשר האנשים של היום הגיעו לזמנים המודרניים הם הפכו פתאום לנבונים כל כך? זה קשור לגורם נוסף חוץ מאשר לתהליך של יצירת אנשים שדיברתי עליו זה עתה, והוא שהיצורים מרמה גבוהה התגלגלו מחדש כבני אדם. בנוגע לגזע האנושי עצמו, התהליך שלו במהלך ההיסטוריה היה למעשה מסלול של ביסוס ההתנהגות והמחשבה האנושית, או לומר זאת בדרך אחרת, היה זה מסלול של יצירת האנשים האמיתיים של היום. אז מה הייתה הכוונה של כל הדברים הללו? להפוך את זה אפשרי עבור האדם להבין את הפא כאשר הדאפא מופץ באופן נרחב היום. מה שאני אומר זה, העניין הזה תוכנן לפני עידני עידנים; הביסוס של זה כל כך מוקדם.
ויש משהו שאני רוצה לספר לכם, וזה, מי באמת מטפח ולמי באמת יש אמונה נכונה. בעבר, אנשים רבים היו מדברים על דרך הטיפוח הזו או ההיא, על שיטה כזו וכזו, או על אמונה כזו וכזו. אבל אני עומד לומר לכם שבהיסטוריה, לא משנה כמה אלוהויות או כמה יצורים מוארים הגיעו לכאן, המשימה האמיתית שלהם הייתה לבסס את התרבות של טיפוח ואמונה נכונה שהדאפא צריך שתבוסס. (מחיאות כפיים) אף אחד לא הציל אנשים, ואף אחד לא הצליח להגיע לממלכה שמימית, והסיבה היא, שיטות הטיפוח הישנות הגיעו על מנת להניח בסיס כדי שהדאפא הזה יוכל באמת להציל אנשים היום. בנוגע לאלוהויות שבאו לכאן בעבר, היו באמת כמה אנשים שכתוצאה מהפעולות של האלוהויות האלו זכו להצלה. אולם זה לא היה העצמי האמיתי של האדם שניצל, אלא הפו-יואן-שן שלו. ואפילו האלוהויות הללו שבאו לכאן, הגופים בהם שכנו בימים ההם... בן אדם, הוא עדיין חלק מהמחזור של לידה מחדש בעולם האנושי, ואפילו אלה ששכנו בגופים הללו לא זכו להינצל. אז במילים אחרות, בהיסטוריה רבים טענו שהם "מצילים אנשים", אבל אף אחד לא הציל אנשים. כאשר שקיאמוני הפיץ את הפא שלו לפני עידנים, התלמידים שלו שאלו אותו: "מאסטר, האם זה אפשרי עבורנו לטפח לטאתגאטה מבלי להתיר את הקשרים לעולם החומר?" או במילים אחרות, האם הם יכלו לטפח לאלוהויות או בודהות מבלי להשאיר מאחור את התנאים והסביבה החברתית של האנשים הרגילים בעולם הזה? שקיאמוני חשב על זה ואמר: "בשביל זה, אתם צריכים לחכות עד שהמלך הקדוש שמסובב את הגלגל ירד לעולם." (מחיאות כפיים) למעלה מאלפיים שנה עברו, וכל התלמידים של הדתות האמיתיות מחכים. מחכים למה? לאלוהויות למעלה שיופיעו ברוב רושם? שאלוהויות יבואו לכאן, כך שאתם לא תהיו צריכים לטפח ולא יהיה אכפת לכם מלטפח היטב, וזה לא ישנה אם מישהו הוא טוב או רע, וכולם פשוט יעלו למעלה לשמיים יחד?
כמובן, בלי קשר למי אני, אנשים יודעים שאני מעביר את הפא ומציל אנשים. אבל למאסטר שנמצא איתכם כאן היום ומלמד את הפא יש גוף אנושי פיסי של אדם רגיל. בנוגע לאופן שבו אנשים חושבים עלי, להרבה אנשים רגילים יש את הדעה שלהם. זה בסדר – זה לא משנה אם הם מאמינים בי או לא. אני לא אמרתי שאני אלוהות או בודהה. אנשים רגילים יכולים לראות בי רק אדם ממוצע פשוט, זה בסדר. כל מה שאני עושה לובש צורה של פעילות אנושית; אני משתמש באמצעים של בני אדם פשוטים ממוצעים כאשר אני מציל את תלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא. אף צורת חיים מרמה גבוהה לא תשתמש רק בהתגלות אלוהית אדירה כדי להציל באורח נס אנשים בעולם האנושי, כאשר היא מצילה אנשים בסביבה החברתית הזו, בסוג זה של ממד אשלייתי. (מחיאות כפיים) אבל זה שונה אם מה שהיא עושה זה בקנה מידה קטן, או נוגע רק למעט אנשים, או אם זה משהו שנעשה בעבר כדי ליצור תרבות. אלה הם פני הדברים עבור המין האנושי. מובן, יחד עם זאת, ששום דבר איננו מוחלט. אולי כאשר הפא יתקן את העולם האנושי אני אשתמש באמצעים שמימיים, כיוון שבזמן ההוא ייתכן שיהיה צורך לעשות את הדברים בדרך זו. אבל אם סביב תחילת תיקון הפא של היקום דברים כאן בחברה היו מטופלים באמצעים שמימיים בקנה מידה גדול, זה היה מוביל לכמה החזקות מצידם של המטפחים.
יש אנשים שחושבים: "לאלוהויות יש יכולות רבות. מדוע אין הן מצילות אנשים מסכנים ומענישות אנשים רעים? מדוע אין הן באות ומציגות ניסים?" יצירת שלושת העולמות ביססה את דרך הקיום ואת המטרה של החברה האנושית. זוהי חברה רבת אשליה, והיא נועדה להיות חברה בה היצורים החיים אינם יכולים לראות את כל האמת. מי שרוצה לטפח כאן צריך לעשות זאת בתוך האשליה, ולהיות אדם טוב, לעשות דברים טובים תוך שימוש באמצעים אנושיים, ולהרפות מהחזקות. רק אז הם יכולים להימלט מכאן, ורק אז ניתן לקרוא לזה טיפוח. אם אדם עושה כאן משהו תוך שימוש מוחלט באמצעים שמימיים, זה לא טיפוח. בהיסטוריה מטפחים רבים של הטאו הציגו מעשים שמימיים בעולם האנושי, וזו הייתה יצירה של תרבות היסטורית. מדוע זה הפך נדיר בזמנים המאוחרים? זה משום שככל שזה התקרב לזמן בו הדאפא צריך להיות מופץ, כך הותר פחות לדברים כאלה להתרחש. בזמנים המאוחרים, לאחר שתיקון הפא התחיל ותלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא עמדו להתחיל בטיפוח, הדרישות עלו גבוה יותר. בייחוד כאשר הקבוצה המיוחדת הזו של היצורים של היקום התחילה לאמת את הפא ולנוע אל עבר שלמות, הסביבה כאן הפכה אף לחשובה יותר, אז הכללים הפכו ליותר חמורים אפילו ולאנשים מותר לעיתים רחוקות בלבד לראות את המצב האמיתי. קבוצה זו של יצורים נושאת על כתפיה אחריות היסטורית כבירה ועליהם לצאת מתוך סביבה מאוד קשה. (מחיאות כפיים) אז זוהי הסיבה שתלמידי הדאפא הם יוצאים מהכלל.
במילים אחרות, מצב הטיפוח בו נמצאים תלמידי הדאפא של היום שונה מכל מצב או שיטת טיפוח בהיסטוריה. תמיד אמרתי שההשתתפות של הכוחות הישנים היא צורה של רדיפה וצורה של הפרעה. אם מה שאלוהויות בעבר הצילו היה הפו-יואן-שן של האנשים ולא הגופים העיקריים הממשיים שלהם, אז חישבו על זה כולם, האם שיטה זו של הצלת אנשים תעבוד עבור הטיפוח של תלמידי הדאפא היום? הגופים העיקריים של תלמידי הדאפא, כמו גם אלה של אנשי העולם, נמצאים על-פני השטח. אם כן, אז האם מה שהם עשו היה מתאים? האם זה יעבוד? זה לא יעבוד כלל. אז זו הסיבה שאני אומר שהם יוצרים הפרעה. שיטה וצורה זו של טיפוח שאמרתי לכולם לנקוט בה היום הינה לטפח תוך התאמה לחברה האנושית הרגילה ולאמת את הדאפא תוך שימוש באמצעים אנושיים רגילים במידה רבה ככל הניתן (מחיאות כפיים), וזה חסר תקדים. האלוהויות הללו, הן לא יודעות כלום בנוגע לאופן בו יש להתמודד עם שיטת טיפוח שכזו, ומה שהן עשו לחלוטין אינו הולך בתלם, אז הן בהחלט צורה של הפרעה לטיפוח של תלמידי הדאפא. זה לא בא לומר שהיכולות שלהן לוקות בחסר, זה רק בא לומר שזהו האופן בו היקום הישן יצר ישויות כאלו, וזהו גבול התבונה של היקום הישן. במשך תיקון הפא הזה, היקום הביא לשלמות את ליקויי העבר ושינה את הדברים שהיקום של העבר לא הצליח לשנות. לכן תלמידי הדאפא יכולים להינצל ויכולים להגיע לשלמות באמצעות טיפוח. אם היו הולכים היום בעקבות גישות הטיפוח של העבר, אף לא תלמיד דאפא אחד יכול היה לטפח לשלמות.
רק כאשר אדם הולך על-פי השיטה בה עושה הדאפא שימוש היום כדי להשלים דברים, לטפח, ובאמת להציל אנשים, הוא יכול להגיע לשלמות. (מחיאות כפיים) וזו לא רק שלמות – האדם באמת ניצל, הג'ו-יואן-שן של האדם מוצל. (מחיאות כפיים) בנוגע לאלו המכונות אלוהויות המפריעות לתיקון הפא, הן רק יודעות חלק מזה אבל לא את הכל, הן רק יודעות לגבי העבר אבל לא לגבי היום או העתיד, והן רק יודעות לגבי הצורה השטחית אבל לא לגבי התכנים הפנימיים. כאשר הן מנסות לעשות דברים הן לא מסוגלות לעשות אותם, והן הביאו הפרעה חמורה לתיקון הפא עצמו ולטיפוח של תלמידי הדאפא. זו הסיבה שאני אומר שכל דבר שאני עושה היום הוא שונה לחלוטין ממה שהתרחש בהיסטוריה. כשמסתכלים על הרדיפה של תלמידי הדאפא ועל זו של הנצרות בהיסטוריה, על-פני השטח שתיהן היו נרדפות. אבל עבור המטפחים האלה, בהיותם בדרכם להיות אלוהויות, מה שלמעשה מתרחש הוא שונה. היה עליהם לשאת סבל חמור, משום שבעבר ליקום לא הייתה היכולת לפתור סוגיות היסטוריות אלו בעלות שורשים עמוקים, מה שגרם לישויות מרמות גבוהות אפילו לרדוף אלוהויות, כמו גם בני אדם שהיו בדרכם להיות אלוהויות. כל זה היה בושה, הן להיסטוריה של היקום והן מצידן של האלוהויות. היום מה שאני עושה אינו רק שונה מהדרך בה הן הלכו בעבר, זה ההבדל שבין העתיד והעבר. זוהי הדרך ששיטת הטיפוח של הדאפא העניקה לבני אדם; תלמידי הדאפא ואני מניחים בסיס לעתיד. שיטות הטיפוח של העתיד יהיו כאלה לנצח! (מחיאות כפיים) רק את זה ניתן לכנות הצלת אנשים אמיתית, ורק זה יכול באמת להציל אנשים.
שום דבר מזה לא ניתן לשנות בשרירות. כולם יודעים שכרגע זו תקופת תיקון הפא – היקום עובר חידוש, נבנה מחדש, ונוצר מחדש. רק תחת נסיבות אלה ניתן לתקן פגמים, והזמן היחיד בו ניתן לתקן פגמים הוא כאשר הרקיע השמימי עובר בניה מחדש. אז זוהי הזדמנות. אף יצור חי אינו רשאי להפריע או לפגוע בהזדמנות הזו. כל מי שמפריע מבצע חטא, וכל מי שמפריע צריך לשאת באחריות.
מה שאמרתי כעת מסכם באופן בסיסי את ההבדלים בין שיטת הטיפוח של תלמידי הדאפא של היום והטיפוח של אנשים בעבר. אם אדם רוצה להינצל, הוא חייב להתעלות על העובדה שהוא נמצא בסביבה קשה וחווה ממקור ראשון סביבה שיש בה מצוקה, אינטרס עצמי, רגשות ותשוקות. כל דבר יהיה קשור באינטרס העצמי של המטפח, וכל דבר יכול להשפיע עליך כאדם, המחשבות שלך והרגשות, השין-שינג שלך, והדברים שיש לך אליהם החזקה בפנים. אם אתה מצליח ללכת במסלול מיוחד ולעשות בחירות מסוימות, אז אתה יוצא מהכלל. אחרת, אתה אדם רגיל. אם אתה מסוגל לצאת החוצה מהמחשבה וההחזקות של אנשים רגילים, אז אתה אלוהות. (מחיאות כפיים) זה שונה לחלוטין משיטות הטיפוח של העבר.
אנשים בעבר הלכו למקדשים ולמנזרים או להרים כדי לטפח תוך הימנעות מאנשי העולם. אנשים אלה לא סבלו באופן פיסי מבחני שין-שינג רבים מדי וההחזקות שלהן לא נעקרו באופן ישיר, ולא היה להם את המבחן הישיר ביותר של דברים חומריים. אז עבור הגוף העיקרי של האדם זה כאילו הוא לא טיפח. למרות שהאדם ויתר על חיים רגילים במשך תקופת החיים שלו, עבור אותו אדם זה לא היה יותר מאימוץ סגנון חיים אחר. אם הפו-יואן-שן שלו באמת טיפח בהצלחה ופו-יואן-שן שיצא מחוץ לגופו הפך לאלוהות, אז המשמעות הייתה ברכה עבורו. אדם זה היה מקבל ברכה בחיים הבאים שלו. הכוונה ב-"בברכה" היא שתהיה לו ברכה ארצית, ולא דבר מעבר לזה. כשמסתכלים על זה מנקודת המבט של ישות חיה המחפשת משהו באמצעות טיפוח, מי היה מטפח כדי לקבל דברים אלה? כשמדברים ברמה בסיסית, שום דבר בשלושת העולמות לא נוצר בשביל זה, ואף יצור חי לא הגיע בשביל זה. אז במילים אחרות, הטיפוח של תלמידי הדאפא של היום הוא המשמעותי ביותר, והוא מאיר דרך עבור העתיד. זו הסיבה שללכת היטב בדרך שלך זה בעל חשיבות ממדרגה ראשונה. (מחיאות כפיים)
אמרתי כל הזמן שתלמידי הדאפא אינם יכולים ללכת לקיצוניות. אתה חייב לצעוד בדרך שלך היטב. אם אתה נותן לדמיון שלך להתפרע, ויש לך הבנה עקומה בנוגע למשהו היום, ויש לך השראה פתאומית ואתה עושה משהו אחר למחרת, או שאתה ממשיך לעשות דברים מטופשים בעוד אתה מוּנָע על-ידי ההחזקה שלך להתפארות, כל הדברים הללו הינם השתקפויות ישירות של היואן-שן שלך, ושל עצמך כיצור חי. כיצד יכול אדם כזה להגיע לשלמות? הפעולות שלכם הן תצוגה של הגוף העיקרי שלכם שמטפח, וזהו אותו גוף עיקרי שיש להציל. האם ניתן למקם יצור חי כזה בין אלוהויות? לא, לא ניתן. אז אתם חייבים לעשות דברים היטב ולטפח ברציונליות, בדעה צלולה ועם מחשבות נכונות. ומותר לכם לטפח בזמן שאתם מתאימים לדרך החיים של האנשים הרגילים במידה הרבה ביותר. כל עוד המאסטר אומר שמשהו הוא בסדר, אתם יכולים פשוט ללכת קדימה ולנהוג על-פי דרכם של האנשים הרגילים לעשות זאת. בעתיד, אם אלוהות רוצה לבוא ולהציל אנשים, היא גם כן תצטרך לעשות זאת בדרך זו. זה משום שביקום של העתיד, כאשר זה מגיע להצלת בני אדם, המטרה תהיה הגופים העיקריים של אנשים. אז אל תדאגו איך היו שיטות הטיפוח של העבר, ואיך היו סוגי האמונה אז, ואל תדאגו מכמות ההשפעה שהייתה להם – אתם היחידים שבאמת מטפחים. (מחיאות כפיים) היקום עובר תיקון-פא, והאלוהויות בהן הם מאמינים ממקמות עצמן מחדש, אז לאן הם ילכו כדי לקבל הצלה? כיצד הם יכולים להגיע לממלכה שמימית? הממלכות השמימיות עוברות כעת כולן בנייה מחודשת. לאיזו ממלכה שמימית הם ילכו? אתם הישויות החיות המרשימות ביותר ואתם נעים אל עבר ממלכות שמימיות בעוד אתם באמת מצילים יצורים חיים בדרך ישרה, פתוחה ומדהימה! (מחיאות כפיים)
מה שאמרתי בדיוק עכשיו נועד עבור תלמידי הדאפא שלנו. אלו ביניכם שאינם מטפחים, או אלו שהם תלמידים חדשים, עשויים לא לגמרי להבין את מה שבדיוק אמרתי, והם מתקשים להאמין בזה. אל תדאגו, אני לא כאן כדי לפגוע באף אחד, ואין כאן שום דבר שמזיק לאנשים. אם לא הבנתם זאת, אתם יכולים להגיע להבנה באופן הדרגתי, וזה בסדר להגיע להבנה של המטפחים הללו באופן הולך וגובר.
יש דבר אחד אחרון שאני רוצה להדגיש. מספר קטן של תלמידים אינם צלולי דעת ויש להם החזקות חזקות מאוד! הם יכולים לשמוע קצת ולראות קצת, והם אפילו מרגישים שיש להם יכולות מסוימות או חושבים שהם איזושהי דמות חשובה. אז הם התחילו לפעול בדרך לא-רציונאלית שנראית מטורפת, והם אומרים דברים שאין בהם היגיון. איך אתה יכול עדיין לטפח? לא משנה מי אתה, אם אני לא אוכל להציל אותך היום, אתה תהיה שד בגיהינום! מדוע אתה כזה חסר רציונליות? מדוע אתה מפיץ בין תלמידים דברים שמפריעים לטיפוח שלהם ולאימות הפא שלהם? האם העניין הוא שאתה פשוט מטפח שדים במחשבה שלך? אתה מפריע לדאפא. האם זהו חטא קטן? אם היום אני, לי הונג-ג'י, אחליט לא להכיר בך כתלמיד דאפא, לא להכיר בך כתלמיד שלי, האם אתה חושב שתוכל להישאר כאן? שלושת העולמות נוצרו עבור מטרה זו. למרות שהרקיע הזה ביקום הוא עצום, כל הישויות החיות ממקדות את תשומת הלב שלהן לכאן, וכל הישויות החיות כאן צריכות שיכירו בהן. אז אני קורא לתלמידים הללו שעדיין חסרי רציונליות: חזרו לעשתונותיכם והיו אחראים לחיים שלכם עצמכם. ההחזקות שלכם עצמכם הובילו ישויות מרושעות מבחוץ לתפוס פיקוד, להפריע, ולשלוט עליכם, והפכו אתכם לכל כך חסרי רציונליות.
המילים של המאסטר ברגעים אלה היו קשות למדי. ייתכן ושמתם לב שלאחרונה, לעיתים המילים שלי לתלמידים כאלה הן קשות למדי. זה משום שאני ראיתי את התוצאות המבעיתות המחכות להם. לא משנה איך תתייחסו למילים הללו, לא משנה איך האנשים שלא מבינים אותי או את תלמידי הדאפא רואים את הדברים, אני, לי הונג-ג'י, באתי למען כל הישויות החיות. אני מציל את כל הישויות החיות, ואינני רוצה לראות אף לא ישות אחת הורסת את עצמה, משום שבאתי בדיוק למענכם! (מחיאות כפיים) אני דואג, אני דואג לכם. הזמן הופך ליותר ויותר דוחק. אתם ראיתם זאת, והמצב הכולל השתנה רבות. אם הרדיפה תסתיים פתאום, אז לא תיוותר כל הזדמנות, והכל כבר יוחלט.
עבר זמן רב מאז שהשתתפתי באחת מהועידות שלכם, אז אני רוצה להישאר איתכם קצת יותר. (מחיאות כפיים נלהבות)
שמעתי שכמה תלמידים הגיעו מרוסיה ויש אחרים שהגיעו מכמה מדינות מזרח אירופאיות אחרות. היה זה קשה עבורם להצליח להגיע לכאן, שכן עומדים בפניהם אתגרים רבים, הן כספיים והן אחרים. יש גם כמה תלמידים חדשים שמעולם לא ראו אותי באופן אישי ותמיד רצו לראות את המאסטר. והרבה תלמידים ותיקים גם כן לא ראו את המאסטר במשך זמן רב. דומה שלכולכם יש דברים רבים לומר, ואתם תהיו מאוכזבים אם אעזוב עכשיו. (המאסטר צוחק) (מחיאות כפיים) אם כך, בואו נשתמש בשיטה הישנה שלנו – אם יש לכם משהו לומר, כתבו זאת על פיסת ניר והעבירו אותה קדימה, ואני אענה על שאלות לכולכם. (מחיאות כפיים) אתם כולכם באמת עבדתם קשה. מזג האוויר הופך קר יותר. במשך הקיץ כאשר הבהרתם את האמת ואימתתם את הדאפא מול הקונסוליות, ברחובות, או בסביבות אחרות, למרות שהיה חם, זה עדיין היה נסבל. כאשר מזג האוויר הופך קר, האקלים מציב עבורכם אתגר ברמה מסוימת. למרות זאת, לא נתתם לתנאים הקשים לעצור אתכם. נהפוך הוא, אתם עדיין עובדים קשה ולא וויתרתם. זה באמת מדהים, והישויות החיות של העתיד ואנשי העולם בעתיד יודו לכם, משום שהאנשים שיישארו כאן בעתיד יהיו חייבים עובדה זאת לכם. (מחיאות כפיים) אנשי העולם מתקיימים באשליה. אולם בעתיד, כולם ידעו מי היו תלמידי הדאפא. כולם יכירו את הגדולה של תלמידי הדאפא, ואלה שיישארו ירגישו הכרת תודה כלפי תלמידי הדאפא.
[1] הערת המתרגם לאנגלית: זוהי מילה דומה שמשמעותה "להיפטר", "לסלק" או "להוציא".