לרשימת המאמרים למאמר הקודם למאמר הבא

הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב

21-22 בפברואר 1999, לוס אנג'לס
לי הונג-ג'י

 

שלום! (מחיאות כפיים)

במקור הוועידה הזאת הייתה אמורה להיות ועידה מקומית לשיתוף-התנסויות עבור אזורים במערב [ארה"ב]. המטרה שלה היא לעזור למתרגלים באזורים של מערב ארה"ב לטפח טוב יותר, ושתהיה להם סביבת טיפוח טובה יותר – המטרה היא פשוט כזאת. היות שזאת ועידה אזורית, והיא בעיקר מיועדת לפתור את הסוגיות המקומיות שיש להם כאן, לא סיפרו עליה לאנשים רבים, וגם לא הפצנו את זה לחלקים אחרים של העולם. סיבה חשובה יותר לכך היא שאני רוצה שלכולם תהיה סביבה יציבה, ושהם יטפחו עם מחשבה רגועה, בלי כל הפרעה. יש כיום אגודות ומרכזי סיוע רבים באזורים שונים, וכך יש פעילויות רבות. אם תלכו אחריי לכל מקום שאני נוסע אליו, אז לא יהיה לכם זמן לטיפוח, וגם לא תהיה לכם סביבת טיפוח יציבה. זה לא יועיל לטיפוח שלכם. אז אינני רוצה שעוד אנשים יתרוצצו. כמובן, כולכם מבינים את הכוונה הזאת, אבל אתם עדיין שואפים לראות את המאסטר. אני יכול להבין את הלב הזה. למעשה, לאחר שתטפח את עצמך היטב, יהיה לך אפילו קל יותר לראות אותי

כיוון שבאתם, בואו כולנו נקשיב ונתבונן עם מחשבה רגועה אילו התנסויות והשתפרויות בטיפוח היו למתרגלים בחוף המערבי במהלך תקופת הזמן האחרונה. מתוך הנאומים שלהם ושיתוף ההתנסויות שלהם נוכל לגלות איפה אנחנו נותרנו מאחור, וזה יאפשר לנו לשפר את עצמנו בצורה טובה יותר בטיפוח. כולם גם צריכים לאמוד את עצמם, לחפש את ההחסרות שלהם ולעזור זה לזה להתקדם. זאת המטרה המהותית של ועידות הפא שלנו. אם ועידת הפא שלנו לא יכולה לשרת את המטרה הזאת, אז אין לערוך אותה; זה יהיה לשווא, והיא תאבד את המשמעות שלה. כל צורות הטיפוח של הדאפא, כמו גם כל מה שאני עושה, כל אלה מיועדים לאפשר לכולם להשתפר כמה שיותר מהר. אם זה לא היה כך, ואם לא ניתן היה להשיג את המטרה הזאת, אז לא הייתי עושה את הדברים האלה. כמובן, בתוך צורות הטיפוח שיש לכם כרגע, בנוסף לתרגול, יש גם צורה להפצת הפא. זה משהו שנותר מהזמן שבו התחלתי ללמד את הפא, והוא נשמר עד היום; גם הוא חשוב מאוד, ובאמת יכול להביא לתוצאות טובות מאוד. לפיכך צריך עדיין לקיים את ועידות הפא שלכם באזורים שונים. אבל אני חושב שבכל אזור עדיף לערוך ועידות אזוריות בקנה-מידה קטן. לגבי ועידות פא בקנה-מידה גדול, אני חושב שזה מספיק לערוך אותן פעם או פעמיים בשנה. אל תערכו אותן בתדירות גדולה מדי, ואל תאפשרו להן להפוך למשהו פורמלי בלבד. זה טוב רק כשזה משרת את המטרה של עזרה אמיתית ויציבה לשיפור של כולם.

כפי שאתם יודעים, אני כבר לימדתי את הפא הזה עד לרמה גבוהה מאוד. זה יחסית קל יותר לכולכם להבין את הפא באמצעות הספר "ג'ואן פאלון". בנוגע לפא שלימדתי מאוחר יותר, אם לא קראתם את "ג'ואן פאלון" וישר קראתם את ההרצאות שניתנו באזורים שונים, אז למרות שאולי תבינו אותן, הן לא יוכלו להדריך את הטיפוח שלכם בצורה עקבית ורציפה. היות שהפא מקיף את הכול וכולו מחובר, אז לא משנה איך תקראו את הפא, הוא יכול לספק תשובות. אם מסתכלים עליו מקדימה, מאחור או מהאמצע – לא משנה באילו שיטות אתם משתמשים ואיך אתם קוראים את הדאפא הזה – כולו מחובר, עקבי ורציף, כל החלקים השונים יכולים להבהיר זה את זה, ויכולים להשיג אפקט שהכול מחובר זה לזה. זהו בדיוק הגורם העומד מאחורי זה שהדאפא מקיף את הכול ולא ניתן להריסה. לגבי הפא שלימדתי באזורים אחרים, הפא הזה למעשה הועבר באופן ספציפי לאזורים שונים, כאשר מצבים שונים נלקחו בחשבון. בפרט בארה"ב ובמספר ארצות אירופיות דיברתי יותר על מבנה היקום; וזה כמובן בלתי ניתן להפרדה מהטיפוח שלכם. מה מטרת הטיפוח שלכם? אחרי שתגיעו לשלמות, בוודאי לא תהיו בממד הזה, וזה באופן בלתי נמנע כרוך בממדים אחרים וגם במבנה היקום. זאת הסיבה שדיברתי על הדברים האלה. אבל למתרגלים באזורים שונים ובהתאם למצבים שונים, אני תמיד מלמד את הפא מזוויות שונות ובדרכים שונות. זהו מאפיין של הוראת הפא שלי.

כיוון שלכל אחד יש דברים שהוא קשור אליהם, וכיוון שכל אחד חושב שיש בחברת האנשים הרגילים אמת שהוא הגיע לדעת אותה בעצמו, אז הוא מחזיק בזה כדי להמשיך לחיות את חייו. למעשה, אספר לכם שלא משנה מהם העקרונות שהתעוררתם אליהם בקרב אנשים רגילים, כולם מוטעים בעיני הישויות שבכל רמה שמעל זאת של המין האנושי, משום שכל החברה האנושית היא ההפך [מרמות גבוהות יותר]. אז כדי לשבור את המכשול הזה שלכם – כלומר, את המושגים שיצרתם ושמפריעים בצורה חמורה לקבלת הפא שלכם – השתמשתי בגישות שונות בהוראת הפא באזורים שונים עבור אנשים שונים, כדי לשבור את המכשולים שבמחשבתכם שהם מחסומים לקבלת הפא. אנשים רבים שבאו לארה"ב מסין הם בעלי כישרונות והישגים רבים, ויש להם השכלה גבוהה. לרבים יש תארים, והם כולם מרגישים שיש להם הבנה ברורה יחסית של המדע המודרני. אבל למעשה, מה שאתם מאמינים שהוא הבנה ברורה הוא בעצמו מכשול. הסיבה היא, כפי שאמרתי בהזדמנויות רבות, שהמדע הזה בעצמו למעשה אינו מדעי. הוא רק משהו שחייזרים כפו על האדם, משהו שחדר לכל החברה והתפשט בה בכל היבט. היות שאתם בתוך כל זה, אתם בוודאי לא יכולים להבחין במה מדובר. אז מדוע כללתי מדע מודרני בהוראת הפא? משום שהמדע שינה את המושגים האנושיים ואת ההתנהגות האנושית. השינוי בתנאי החיים של המין האנושי הוביל לשינוי בהתנהגות האנושית, וכל התרבויות האנושיות השתנו. בנוגע לתרבויות שמחוץ למדע, כולל התרבויות של כל הקבוצות האתניות, אנשים של היום לא יכולים להבין אותן. רק בזכות כך שאני משתמש בשיטות של המדע המודרני לדון בנסיבות של היקום הזה, רק אז אפשר לגרום לאנשים של ימינו להבין ולדעת את הסיבות המהותיות לַחומר האמיתי ביקום, את הסיבות המהותיות לַישויות החיות ואת הסיבות המהותיות לַיקום. בדרך זו הכביכול אמת שאתם חושבים שמצאתם בקרב אנשים רגילים תישבר ותסולק, והשבירה של הדבר הזה תעזור לכם לקבל את הפא – האמת האמיתית. כשאתם מגלים שהדבר הזה הוא לא באמת האמת, אז קל לכם יותר לקבל את הפא. אז זה אחד המאפיינים של הדרך שבה אני מלמד את הפא הזה בהתאמה לאנשים שונים, למצבים שונים ולאזורים שונים – כלומר, אני משלב את המושגים הסוטים של האנשים המודרניים כשאני מלמד את הפא. כמובן, רבים מכם, בפרט אלה שיש להם יחסית השכלה גבוהה יותר, פיתחו במהלך תקופת זמן ארוכה הרגל ומצב מחשבה שהוא חקרני לגבי מדע ולגבי ידע. ברגע שהאנשים האלה נתקלים במשהו כזה, הם אוהבים לחקור אותו ולדעת עליו יותר. משום שהם התרגלו לרדוף אחרי ידע, וכתוצאה ממנטליות שאף פעם לא מרגישה מסופקת, הם תמיד רוצים לחקור עוד. למעשה, כאשר משתמשים בחשיבה אנושית, במושגים אנושיים, ברמה הנוכחית של ההישגים האנושיים או ברמות של הישגים עתידיים, לעולם לא תוכלו לגלות מהו בסופו של דבר היקום – זה יהיה בלתי אפשרי לחלוטין לחקור את זה. זה משום שבאמצעות חשיבה אנושית ושפה אנושית ניתן רק לתאר דברים בתוך גבולות מסוימים. מחוץ לגבולות האלה, למין האנושי לא קיים סוג השפה הנדרש כדי לתאר את זה. לא רק שאין שפה לתאר את זה, אלא שגם יהיה חסר לכם אוצר מילים מהסוג הזה, משום שאין כל דרך שאוצר המילים הקיים יוכל להגיע לכך. לא משנה איך תתארו את זה, לא יהיה ניתן לתאר את זה. זאת הסיבה שלפעמים לא קל לי ללמד אתכם את הפא כשאני מרצה.

נקודה נוספת היא שחשיבה אנושית הולכת על פי תוכנית מסוימת. אבל כיוון שהתוכנית כבר לא עובדת, לא ניתן לדבר על היקום באופן בהיר. במקרים רבים, כולל בזמן שהמתרגלים קוראים את הפא, הם יכולים להבין את הפא בלבם ובמחשבתם, אבל אינם מצליחים למצוא את המילים לבטא את זה. לכל המתרגלים הייתה ההרגשה הזאת שהם מצליחים להבין את הפא אך אינם מצליחים לבטא אותו בצורה בהירה. כלומר, זה לא משהו שאפשר להסביר בבהירות באמצעות חשיבה או שפה של אנשים רגילים. למרות זאת, אני מנסה כמיטב יכולתי ללמד את הפא באמצעות שפה אנושית, ולאפשר לכולם להבין אותו. בפעם האחרונה שלימדתי אתכם את הפא בג'נבה, כבר מצאתי שזה קשה למדי; הרגשתי שלא הסברתי דברים בבהירות מבחינתי.

לאחרונה פרסמתי שישה ספרים. הם כוללים את הרצאות הפא של שנה שעברה בסינגפור, בג'נבה, בפרנקפורט, את ועידת הפא הראשונה בצפון-אמריקה, ואת ועידת הפא לסייעים בצ'אנג-צ'ון. ספר נוסף הוא אוסף של הדברים שרשמתי במבנה של ארבע השורות שכתבתי עבור המתרגלים, שניתן גם לכנותם שירים – זה סוג כזה של ספר. יש בסך הכול שישה ספרים, וכולם פורסמו. מה המטרה? הדברים שדיברתי עליהם באזורים שונים התאימו רק לנסיבות הספציפיות ההן. כשמוציאים אותם מן ההקשר הזה ומקשיבים להם בסביבה אחרת – אף על פי שאולי עדיין תהיה להם השפעה מסוימת משום שהם אחרי הכול פא – הם איבדו את ההקשר הרלוונטי שלהם, ויוכלו בקלות להטעות את אלה שלא הקשיבו בצורה שיטתית לפא. כיוון שזה המצב, ערכתי אותם כדי לתקן את המגבלה הזאת, ועכשיו הם פורסמו כולם. אז ברגע שתשיגו את הספרים, עליכם להשמיד את קלטות הווידאו שהעברתם ביניכם באזורים שונים. אתם יודעים, מאפיין מרכזי נוסף המשותף לקלטות הווידאו הוא: כשאתם מקשיבים לתשובות שלי לשאלות שאנשים שואלים, לעתים קרובות התשובות שלי לא עונות על מה שנשאל. מדוע זה כך? זה משום שהזמן שלנו מוגבל מאוד, וברגע שהקראתי את השאלות שאנשים מסוימים העלו בפתקים שלהם, אתם הבנתם אותן, וכך השתמשתי בהזדמנות להתייחס לנושאים אחרים. אם קלטת אודיו הכוללת תשובות שאינן מתייחסות לשאלות מועברת ביניכם, אז אנשים אחרים לא יבינו. אנחנו רוצים לפתור את כל הבעיות האלה, ולכן פרסמנו את הספרים. מה שהתכוונתי לפני רגע זה שבאזורים שונים דיברתי על דברים בהתאמה לנסיבות באזורים הספציפיים האלה.

בפעם האחרונה שהייתי בסין, זמן מה לפני שבאתי לארה"ב, אמרתי לאנשים לקבץ את המתרגלים שהם פרופסורים באוניברסיטאות ומדענים בקהילה המדעית בבייג'ינג, יחד עם כמה סייעים של הדאפא, כך שאוכל לדבר איתם בפירוט על הנושא של מדע. בסופו של דבר, מה שהתכוונתי לעשות לא הושג באופן מספק, משום שמתרגלים רבים אחרים הופיעו, והעלו שאלות שלא התמקדו בנושא שרציתי לדון בו. אז זה נעשה קשה לדבר על זה. אני לא נגד זה שאנשים רוצים להקשיב לפא או לראות אותי, אבל לאזורים שונים יש מצבים שונים. אני לא רוצה לדבר הרבה היום, משום שזאת אחרי הכול ועידת פא, ואתם תקריאו מאמרי [שיתוף התנסויות]. מחר אענה על שאלותיכם.

היות שאתם יושבים כאן, אשתמש כבר בהזדמנות הזאת לדבר על כמה נושאים.

ראשית, אדבר על הנושא של הפצת הפא. אתם באמת השקעתם הרבה מאמץ, אבל יש עניין: גיליתם שבתקופת הזמן האחרונה יש מעט מאוד מתרגלים חדשים. מדוע זה המצב? משום שכל האירוע הזה תוכנן בהתחלה בצורה שיטתית מאוד. אבל, אני לא הכרתי בתכנון הזה, משום שהוא תוכנן על ידי הכוחות הישנים שביקום בנסיבות שבהן לא הייתי מודע לזה ולא הסכמתי לזה. אפשר רק להגיד את זה כך באופן המתומצת הזה. היות שמדובר בתיקון הפא, את מה מתקנים? מה שמתוקן הוא כל הדברים הישנים שסטו מהפא. הדברים מן העבר שסטו הפכו לכוח ויצרו מערכת, והדברים האלה מילאו תפקיד שלילי מלמעלה עד למטה. אני רוצה לאפשר ליותר אנשים לקבל את הפא בזמן שאני מפיץ אותו. היות שהכוחות הישנים כבר חילקו את האירוע הזה לשלבים שונים, והם חושבים שמספר האנשים לעניין הזה כבר הושג, הם עכשיו מרסנים את זה. במקור תכננתי ש-200 מיליון אנשים יקשיבו לפא, אבל בסוף, הכוחות הישנים הרעים הגבילו את המספר ל-100 מיליון. זאת הסיבה שהיה לכם קושי מסוים לעשות התקדמות כשאתם מפיצים את הפא. אבל אין זה אומר שאנשים בעתיד לא יקבלו את הפא. הם בהדרגה מגיעים להכיר ולקבל את הפא. עליכם להמשיך לעשות את כל מה שעליכם לעשות. עם זאת, עדיין אין עליכם לגרור מישהו לקבל את הפא. טיפוח עושים מתוך רצון חופשי. אם מישהו לא רוצה לטפח, אז ניחא. אין עלינו לשנות דבר רק בגלל ההפרעה של הכוחות הישנים. אם אתם יכולים לאפשר לאלה שאינם מודעים לפא להיעשות מודעים, ולאלה שאינם יודעים על הפא לדעת, אז עשיתם את מיטבכם, וזה מספיק. מה שהרגע אמרתי נועד לומר לכם שקיים גורם, והמצב הזה נובע ממנו. אבל אין עליכם להבין את דבריי שלא כהלכה, כאילו הגעתם להבין משהו חדש, ואז לדבר על זה מחוץ להקשר בזמן שאתם ממשיכים להחזיק במושגים ובהחזקות שלכם – זה לא יהיה טוב. נסו להיות הגיוניים. רק סיפרתי לכם שזה מצב מהסוג הזה.

מצד אחר, במהלך ביצוע האירוע הזה היום, חיברתי אתכם ואת הפא יחד. מדוע הטיפוח שלכם מתקדם כל כך מהר? יש גורמים רבים רבים מאחורי זה; זו סיבה מרכזית. בזמן שאני מלמד את הפא הזה ובזמן שכל תהליך תיקון הפא מתרחש, ישנן ישויות חיות ברמות שונות המקשיבות לפא; המטפחים בעולם האנושי המקשיבים לפא ברמה הנמוכה ביותר הם אתם, כך שאתם מחוברים לדאפא הזה. אף על פי שאתם הם אלו המקשיבים לפא ברמה הנמוכה ביותר, אתם לא תישארו ברמה הנמוכה ביותר לנצח. אתם תשיגו את השלמות ותגיעו לתחומים שונים ולרמות שונות – זה מחובר באופן מלא מלמעלה עד למטה. כשהעניין הזה יסתיים בעתיד, לאנשים שיבואו לטפח אז לא יהיה כל קשר לאירוע תיקון הפא של היום. הם יטפחו באופן הרגיל.

הדאפא הזה של היקום שאני מלמד היום הוא גם ההזדמנות הגדולה ביותר שהמין האנושי קיבל, משום שטיפוח עם פא כזה עצום בהחלט לא היה משהו שאפשר היה לדמיין בעבר. אתם יכולים עכשיו להשיג את הפא, אתם יכולים להקשיב לי כשאני מלמד אתכם את הפא פנים אל פנים, ויתר על כן, אתם מחוברים לעניין הזה של תיקון הפא – עדיין לא קלטתם את המשמעות של זה! לפעמים יש מתרגלים שאינם מצליחים להתקדם במרץ, ובמקרה זה הם חסרי אחריות כלפי עצמם! ככלות הכול הם בני אדם, יש להם מחשבות אנושיות, והם אינם יכולים לקלוט את זה, אז הם יכולים רק להיות מי שהם. למעשה, כל זה הוא מֵעֵבֶר למילים, ובעתיד אתם תדעו כמה בני מזל אתם! (מחיאות כפיים)

בנוסף, במהלך הטיפוח כולכם גיליתם שהסביבה הזאת שלנו היא טובה מאוד. באתרי התרגול כל אחד יכול לפתוח את לבו ולהגיד באופן חופשי מה שהוא רוצה. זה לא אפשרי בשום מקום אחר בחברה האנושית. זו הסיבה שכל מתרגל יכול להרגיש, כשהוא מגיע לאתר התרגול, שהוא נכנס לארץ טהורה ושהוא נכנס למקום קדוש ביותר. לכולם אכפת זה מזה באופן בו "לך אכפת ממני ולי אכפת ממך". אי אפשר למצוא את זה בשום סביבה אנושית אחרת. מדוע זה יכול להיות כך? פשוט מפני שכל תלמיד דאפא מטפח את עצמו. ברגע שמופיעה בעיה או מופיע קונפליקט, כל אחד מחפש את ההחסרות שלו, ובודק אם זה נגרם בשל משהו לא טוב שהוא עשה. כולם יודעים לעשות את זה, אבל יש כמה בודדים שלא מתמידים בלימוד הפא ועדיין אינם יכולים לעשות את זה. אז אם לדבר על הבעיה של אותם בודדים, אני צריך לומר – כמובן שציינתי את זה בפניכם בעבר בהזדמנויות קודמות רבות – כשנתקלים בקונפליקט, כל אחד צריך לחפש בתוך עצמו. אבל עדיין יש אנשים שנראה שאינם יכולים לחפש פנימה כשהם נתקלים בקונפליקט. יש אנשים שנעשים מודעים לזה, בעוד שכמה אחרים אפילו לא מוכנים לחשוב על זה, או אפילו שוכחים לחלוטין שהם מטפחים. הייתי אומר שהם לא פעלו מספיק טוב. בין אם זה בינך לבין מתרגל אחר, בין אם זה במקום העבודה, או בכל נסיבות אחרות בחברה האנושית, בקונפליקטים האלה בין המתרגלים, או בין מתרגל לסייע, האנשים האלה לא חשבו לחפש את הסיבות בתוך עצמם.

לגבי מצבים כאלו אני לעתים קרובות אומר לכם: כאשר לשני אנשים יש קונפליקט, שניהם צריכים לחפש את הסיבות בתוך עצמם כשהם שואלים: "איזו בעיה יש לי כאן?" כל אחד צריך לחפש את הבעיה שלו. אם אדם שלישי עֵֵד לקונפליקט שבין השניים, אז הייתי אומר שזה לא מקרי שהאדם השלישי רואה אותו, וגם הוא צריך לחשוב על זה: "מדוע ראיתי את הקונפליקט שלהם? האם זה משום שיש לי עדיין החסרות מסוימות?" רק כך זה יכול להיות טוב. אבל בכל פעם שאתם נתקלים בקונפליקט אתם תמיד דוחפים אותו אל האחרים ומוצאים חולשות והחסרות באחרים. זה לא בסדר שאתם עושים את זה. אתם יכולים לגרום להפסדים בעבודת הדאפא, ולגרום לדאפא להפסד. אתם לא קלטתם שכולכם משתמשים בדאפא ובעבודת הדאפא כדי לתרץ את ההחסרות של עצמכם או כדי להסתיר את ההחזקות של עצמכם. כשאתם חושבים שמישהו אחר לא פעל היטב, וכשאתם לא יכולים להתגבר על זה במחשבתכם, עליכם לחשוב: "מדוע זה מטריד את מחשבתי? האם באמת יש לו בעיה? או האם זה שיש משהו לא נכון עמוק בתוכי?" אתם צריכים לחשוב על זה בתשומת לב. אם באמת אין לך כל בעיה ומה שהוא עשה הוא ממש בעייתי, אז עליך לומר לו את זה בטוב לב, וזה לא יוביל לקונפליקטים. זה מובטח. אם האדם השני לא מצליח להבין את זה, אז זאת הבעיה שלו. אתה אמרת את מה שאמרת.

בלי קונפליקטים לא יהיה שיפור. יש אנשים שמרגישים שהסביבה שלהם שלווה מאוד, וכולם מרגישים שהטיפוח שלהם הולך ממש טוב. למעשה, אומר לכם שזה לא טוב. מה שאני רוצה לעשות הוא בדיוק ליצור כמה קונפליקטים עבורכם, משום שזה לא עוזר לכם אם אין בכלל קונפליקטים. זה משום שרק בתוך קונפליקטים ההחזקות שלכם יכולות להיחשף ולהיראות בבהירות לכם ולאחרים, ואז הן יסולקו. אם לא היו כאלה קונפליקטים, אז החזקות האדם הרגיל שלכם לא היו מסולקות. אז שימו לב לזה: בכל נסיבות שהן, בפרט כשאתם מטפחים בקרב אנשים רגילים, זה בלתי נמנע שרק באמצעות קונפליקטים, ובאמצעות הפרעה לשין-שינג, תוכלו לשפר את השין-שינג שלכם. בכל פעם שאני מרצה אני מדבר על הנושא הזה. כשישבתם שם והקשבתם לפא זה היה ברור לכולכם. אבל ברגע שיצאתם מהדלת כבר לא הייתם כמו קודם, ושכחתם.

בתקופה האחרונה, בפרט בשנתיים האחרונות, ההתקדמות של המתרגלים הייתה עצומה, והבנת הפא שלהם היא בשלה יותר ויותר. זה מצוין. מאז שהדאפא הוצג לציבור הובלתי אתכם בנתיב הטיפוח הישר ביותר. בין אם מדובר באופן הוראת הפא, באופן הפצת הפא בחברה, או במה שלימדתי את כולם לעשות, זה הלך בנתיב הישר ביותר. ומשום שאנחנו ישרים, לכל אלה שאינם ישרים תהיה דעה עלינו, משום שכל אלה שאינם ישרים נחשפים אל מול הדאפא. אז הם בוודאי יביאו כמה השפעות רעות לדאפא ויעירו הערות שליליות על הדאפא. זה בטוח.

עם זאת, אם לא היו גורמים שליליים והדאפא הזה היה מועבר בצורה שקטה ושלווה, אומר לכם: הוא היה צריך להיות משהו באותו סטנדרט מוסרי כמו האדם המודרני, ואז לאנשים של היום לא יהיה שום דבר רע להגיד עליו. זה בדיוק משום שאנחנו בנתיב ישר מאוד שכל אלו שאינם ישרים ייחשפו, ושכל הדברים הלא ישרים שבתוככם יוכלו להיות מסולקים, ושכל הדברים שאינם ישרים בחברה האנושית הרגילה יוכלו להיות מתוקנים. העניינים האלה בחברה הם לא דברים שאתם צריכים ללכת ולעשות בכוונה, משום שכשדברים רעים נחשפים, אנשים רגילים יבחינו בהם בעצמם. לבני האדם עדיין יש לב עם חמלה (שָן), ועדיין יש להם טבע נדיב וחומל; כשאנשים רואים את ההחסרות והטעויות שלהם, אז הם ידעו מה לעשות בעצמם, ובאופן בלתי נמנע זה ימלא את התפקיד של תיקון לבבות האנשים. בטיפוח שלכם עליכם בעיקר להתמקד באיך להתקדם במרץ, ולהקדיש יותר מאמץ לזה, במקום להקדיש מחשבה לאיך היא חברת האנשים הרגילים או מה עליכם לעשות למען החברה; אין לכם החובה הזאת וגם לא ביקשתי מכם לעשות זאת. אתם מטפחים, והשאלה היחידה שמהותית לטיפוח שלכם היא כיצד לשפר את השין-שינג של עצמכם.

אתם יודעים שיש עכשיו 100 מיליון אנשים הלומדים ומטפחים בדאפא. המספר הגדול הזה של האנשים בפני עצמו גרם לשינוי חיובי בלבם של האנשים – זה בלתי נמנע. אבל זה לא מה שהתכוונתי לעשות. בפרט, במשך תהליך ההפצה שלו, הדאפא נתקל במצוקות שבדרך, וישנן הביקורות של אנשים רגילים נגד הדאפא. איך עליכם להתמודד עם הבעיות האלה? המתרגלים שלנו לא חיקו את הפעולות האלימות שאנשים רגילים משתמשים בהן, וגם לא אימצו את השיטה שאנשים משתמשים בה: "אם אתה מתנהג אליי כך, אז אני אתנהג אליך באותו אופן", או את השיטות שהן אפילו גרועות יותר. לא פעלתם באופן הזה; התמודדתם עם כל זה באמצעות טוּב-לב (שָן). גם זה גורם המאפשר לדאפא להתפתח בצורה בריאה. כמובן, כל ניסיון קשה שאתה נתקל בו גם מקים מוסריות אדירה לך ולדאפא.

כפי שראיתם, כל כך הרבה אנשים ישיגו את השלמות בעתיד – הם יטפחו לשלמות. אלוהויות בשמים ישאלו: "איך הגעת לשלמות? איך טיפחת למעלה עד כאן? באמצעות איזה פא טיפחת למעלה לכאן?" כמובן, אתם יודעים שדרכי טיפוח קטנות אינן יכולות להציל אנשים, ושיטות רגילות אינן יכולות להציל אלוהות אל מעבר לשלושת העולמות. ככל שפא הוא עוצמתי וגבוה יותר, כך אדירה תהיה האלוהות שניתן ליצור באמצעות ההצלה, וכך תהיה גבוהה הרמה שיוכל להגיע אליה האדם שהוצל. בעתיד, כשאחרים ירצו לראות איך עלית למעלה לשם, הם יגלו שאתה באמת ראוי להיות מישהו שהתרומם באמצעות טיפוח בדאפא. המוסריות האדירה שהוקמה באמצעות הדאפא הזה, היא בפני עצמה חשובה גם כן עד מאוד. אם אחד מכם פועל היטב, אז זה עניין של הטיפוח האישי שלו; אם אנשים באזור אחד פועלים היטב, זה אומר שהמתרגלים באותו אזור פועלים היטב; אם אנחנו פועלים היטב בכל העולם, או בכל אזור שבו יש תלמידי דאפא, אז זה כבר לא עניין של אזור אחד או של אינדיבידואל אחד, אלא שכל הדאפא פועל היטב, ושהוא במסלול ישר.

כעת אתייחס לנושא נוסף. בארה"ב קיים ללא ספק הסוג הזה של מתרגלים, אבל הם מעטים מאוד; יש יחסית יותר מהם בסין. כלומר, חלק היו פעם בודהיסטים חילונים והם מתעניינים מאוד בבודהיזם או בדתות אחרות. באמצעות יכולות על-טבעיות או מתוך הקשבה לאחרים, יש אנשים שיכולים להבחין, או לדעת מפה לאוזן, שהדאפא יכול להציל אנשים, ושבזמן הנוכחי רק הדאפא הזה יכול להציל אנשים. אז הם יודעים ומבינים את המצב שהדתות הגיעו אליו. והם הבינו שדתות כבר לא יכולות להציל אנשים בכלל. היות שאלוהויות כבר לא מטפלות באנשים, הכְּתבים איבדו את המשמעויות הפנימיות שמאחורי המילים שלהם, ולפיכך איבדו את האפקטיביות האמיתית שלהם בהצלת אנשים. אז אחרי שהאנשים האלה הבינו את זה, הם באו ללמוד את הדאפא. אבל ברמה היסודית הם לא ויתרו על הדברים מהעבר, או על ההחזקה שלהם לדת. הם מחזיקים בדברים הישנים שלהם ומנסים להשיג את המטרות שלהם באמצעות ניצול הדאפא ושימוש בדאפא. הכוונה היא ממש רעה. כמובן, יש כאלה העושים את זה בכוונה, ומודעים לגמרי לכך שהם פועלים באופן הזה; אני גידרתי וחסמתי אותם, ולחלוטין לא ארשה להם לקבל שום דבר. זה משום שהם מנצלים את הדאפא, וזה בפני עצמו, עבור אנשים, משהו לחלוטין לא טוב וגם מגיע מלב שהוא ממש לא טוב. אם הם לא מודעים – כלומר אם שכבת פני השטח של האדם לא לגמרי מבינה והיא מעורפלת מחשבה – אז אנסה את מיטב יכולתי לתקן אותם ולהביא אותם להבין את הנושא. אני מעלה את זה היום כדי ליידע אותם: זה אסור לחלוטין.

כפי שאתם יודעים, מה שאני מלמד הוא הפא של היקום, וכל דרך טיפוח, כל אסכולת הוראה, מוּכֶלֶת ביקום הזה והפא הזה חובק ומקיף אותה. כל הישויות החיות, בכל רמה, נבראו על ידי הדאפא של היקום. כל גן עדן, כל גן עדן של אלוהות או של בודהא, כל היקומים וכל הגופים הקוסמיים, כולם נבראו על ידי הדאפא הזה. האם הוא לא מקיף את הכול? אנשים רבים בתוך הדאפא הזה הם ישויות שהיו שייכות לעולמות של בודהות; החיים של רבים היו טאואים; ורבים היו אלוהויות של אנשים מערביים או שהיו ישויות חיות שהיו שייכות לגני העדן שלהן. ויש אפילו יותר ישויות חיות מגני עדן של אלוהויות שונות רבות רבות, שלא אתם ולא המין האנושי יודעים עליהן, שבאו לכאן כדי לקבל את הדאפא. מדוע הדאפא יכול לאפשר להם לחזור? הסיבה שאני יכול באמת לאפשר להם לחזור, היא שמה שאני מלמד הוא הדאפא, החוק הגדול, היסודי, של היקום, בעוד שהפא של כל גן עדן אינדיבידואלי הוא אך ורק עקרונות מרמות שונות של היקום שמישהו התעורר אליהם ואימת אותם. אי אפשר להשוות אף אחד מהם עם הדאפא.

מדוע אינני מאשר שתטפחו [בו זמנית] דברים אחרים, ומדוע אני אומר לכם לטפח רק בדאפא? משום שהדאפא משלב בתוכו מצבים ברמות שונות ומטפל בהם, כמו גם באלה של ישויות שונות, ורק באופן הזה תוכלו לחזור. לא רק שהוא לא משנה דבר מהטבע המולד שהיה לכם בעבר, אלא שהוא גם באותו הזמן יכול להדריך אתכם לחזור. אתם יודעים שרבים מהמתרגלים שלנו ראו שהם טאואים, יש גם כאלה שראו שיש להם ההופעה של אלוהות מערבית, ויש גם כאלה שיש להם דמות השייכת לאסכולת הבודהא. הם כולם מטפחים בדאפא, אבל עדיין לא אגרום לאף אחד מהדברים שלהם ללכת לאיבוד או להתקלקל. לא משנה באיזו דרך טיפוח הם טיפחו בעבר, אני יכול להדריך את כולם לחזור, וזאת הדרך היחידה. אפשר לעשות זאת רק באמצעות הפא של היקום. זה ההבדל הגדול ביותר בין הדאפא לבין כל שיטת טיפוח אחרת או דת מהעבר.

למעשה, אף אחד לא יודע שאף על פי שאנשים רבים מדברים על אמונה בבודהות או אמונה באלוהויות, האמת היא שאם אתה לא מישהו מהעולם של האלוהות הספציפית הזאת, אז היא בכלל לא תציל אותך. פעם הצהרתי שבין אם מדובר בנצרות או בקתוליות, בגני העדן שלהם אין כלל אנשים מן המזרח. זוהי אמת אבסולוטית שאנשים לא מבינים. אבל דתות מערביות הלכו מזרחה עם מסעות הצלב, והדרך שבה הן הופצו לא הייתה טובה מלכתחילה, משום שגם ישוע וגם יהוה אסרו על תלמידיהם להפיץ את התורה שלהם למזרח. זה נועד למנוע את ערבוב הגזעים האנושיים, אבל הם לא הבינו את זה. פעם אמרתי שהיו תיאורים מכובדים רבים שתיארו את ישוע, אבל אתם לא משתמשים בהם. אבל אתם כן משתמשים בתיאור שלו כצלוב על הצלב כסמל. האם זה לא נראה כאילו שאנשים רוצים שישוע יהיה צלוב לנצח על הצלב?? בני אדם עדיין חושבים שהם עושים משהו טוב. למעשה, מה שאנשים רוצים לעשות, ומה שהם עשו, אינם בהכרח דברים טובים. מדוע אלוהויות עדיין מטפלות באנשים? משום שאנשים עדיין מאמינים באלוהויות. אנשים הם אבודים באשליה, אז מה הם יודעים?

הדאפא מסוגל לגרום לכל הישויות החיות לחזור למקומות שבהם הן נבראו. זה משהו שאני בוודאות יכול לעשות. תוך כדי ביצוע תיקון הפא, זה נעשה עבור ישויות ברמה גבוהה, לא משנה כמה גבוהות הרמות שלהן. מתוך התלמידים הרבים רבים שלי, לא מעטים הצליחו בטיפוח במהלך מספר השנים האחרונות; אלה שהגיעו לשלמות או שמתקרבים לשלמות הם רבים למדי. היות שהעניין בכללותו עדיין לא הסתיים, הם מרוסנים. הם יכולים לדעת הכול ולראות הכול, אבל היכולות העל-טבעיות והכוחות השמימיים שלהם אסורים לשימוש, משום שכדור הארץ הזה לא יהיה מסוגל לשאת זאת. כמובן, מתרגלים הגיעו גם כן להבין את הדברים האלה בהדרגה, תוך דיון ושיתוף התנסויות זה עם זה; דברים רבים נעשים יותר ויותר ברורים. זאת הסיבה שאני מספר לכם על הדברים האלה. משמעות הדבר היא, שאם אתה לא שייך לגזע הזה, או שאתה לא מגיע מגן העדן של האלוהות ההיא, אז היא לא תיקח אותך.

בודהא שאקיאמוני אמר שמספר הטאתאגטות רב כמספר גרגירי החול בנהר הגאנגס. כשהחיים בגני עדן שונים נעשים לא טובים, אז הם נופלים למטה. לאן הם נופלים? הם כולם נופלים למרכז היקום – זה המקום הנמוך ביותר. המקום שהכי במרכז הוא כדור הארץ הזה, והוא סביבה מיוחדת ביותר. הם כולם נופלים לכאן, אז הם נפלו למטה. כיוון שבודהות הם בעלי חמלה (צְה-בֶּיי), והם רוצים להציל את הישויות שנפלו למטה מהעולמות שלהם, אז הם לא יוותרו עליהם. אז אלה שהאלוהויות רוצות להציל הם למעשה אנשים שהיו במקור בעולמות של האלוהויות האלה; הן [האלוהויות האלה] לחלוטין לא יכולות לגעת בישויות מעולמות אחרים. ומדוע זה כך? משום שכל האלמנטים המרכיבים ישות מסוימת הם אלמנטים מהעולם של האלוהות ההיא. ברגע שהאלמנטים האלה יוסרו, החיים אלה יתפוררו. זה לא משהו שישות יכולה לעשות בצורה שרירותית. בעבר, כל האנשים האמינו בבודהות וסגדו לבודהות או לאלוהויות. אבל למעשה, זה היה רק סוג של מחשבה נכונה של אמונה באלוהי. הבודהא ההוא בכלל לא היה יכול לטפל באדם [כזה], אפילו אם הוא היה רוצה. כמובן, אלוהויות כמו שאקיאמוני וישוע, שירדו להציל אנשים, הם מקרים מיוחדים. הרבה נושאים מעורבים בזה, זה בטוח, ואנחנו לא נדון בהם כאן. מה שאני אומר הוא שהדאפא כן מסוגל להשיג את זה [כלומר, לטפל בישויות של אלוהויות אחרות]. עבור אלה שעמוק בפנים עדיין לא ויתרו על הדברים מהעבר שלהם, אני מעלה היום את הנושא הזה כדי לתת להם הזדמנות. אם הם עדיין לא מוותרים, אז הם יחמיצו את ההזדמנות הזאת. הדאפא הוא רציני והטיפוח הוא רציני.

כעת אתייחס עבורכם לנושא אחד נוסף, משהו שמתרגלים מתקשים להסביר בבירור בטיפוח, כלומר "שמים" (טיאֶן). לפי המדע הנוכחי, חלליות טסו לחלל החיצון וטסו לכוכבי לכת רבים אחרים אבל לא ראו כלל בני אדם או גני עדן של אלוהויות, וגם לא היו שם הסצנות מעולמות שמימיים שונים שבשלושת העולמות שאנשים דיברו עליהם. אז האנשים המודרניים משתמשים בהיגיון הזה כדי לדחות את הדת, להכחיש אגדות מן העבר, ולשלול את הטבע היסודי ביותר של בני אדם. למעשה, ה"שמים" שאלוהויות מתייחסות אליהם כלל אינם אותו מושג של שמים שבני האדם רואים. לעתים קרובות אני אומר שמולקולות מרכיבות את כל הדברים בממד החומרי הזה של בני האדם, בעוד שחומר מיקרו-קוסמי הוא הסיבה להרכב המולקולות, והשכבות של חומר אף יותר מיקרו-קוסמי הן הסיבות היסודיות להרכב של שכבות של חלקיקים ברמות שונות. אלוהויות נמצאות בעולמות מיקרו-קוסמיים ביותר, שהם, למרות זאת, עולמות עצומים ביותר, מרחבים בהיקף נרחב. העולמות המיקרו-קוסמיים, והממדים שנוצרו במיקרו-קוסמוס שסיפרתי לכם עליהם בכל ההרצאות, הם המקומות שבהם שוכנות האלוהויות. חישבו על זה: אלוהויות… הזכרתי בעבר שדברים בממד האנושי, כמו אוויר, חומר, אדמה, סלעים, ברזל ופלדה – כל דבר בממד הזה, כולל הגוף שלכם – מורכבים ממולקולות. אבל מולקולות הן החומר הגס ביותר, השטחי ביותר והמלוכלך ביותר ביקום. המולקולות האלה – למעשה, בעיני האלוהויות, כל המולקולות – נראות כמו עפר, והן נחשבות בוץ ביקום, וזו רק ההבנה ברמה של טאתאגאטה. זו הסיבה מדוע מה שנאמר בעבר – שיהוה ונוּ-וָוה השתמשו באדמה לברוא את האדם – היה נכון. זה משום שאפילו הבשר שלכם מורכב ממולקולות, ובעיני אלוהויות, זה בוץ, זה עפר, וזה משהו שהוא הגס ביותר. אז חישבו על זה כולכם: לא משנה כמה רחוק יטוסו חלליות, האם הן טסו אל מחוץ לתחום של המולקולות? נניח שמטוס טס בשמים ואתה נוסע מאסיה לאמריקה. אתה מרגיש שטסת די גבוה ודי רחוק; למעשה, רק זזת בתוך ערימות של מולקולות, ואתם כולכם זזים על הקרקע – זה כלל לא השמים. בעיני האלוהויות, זה רק עניין של מרחקים שונים ארוכים או קצרים בתוך חומרים של אותה רמה. הממדים המורכבים מעולמות מיקרו-קוסמיים הם השמים האמיתיים שהאלוהויות מתייחסות אליהם. כמה שחומר הוא יותר מעודן ומיקרו-קוסמי, כך פני-השטח שהוא מרכיב הם יותר מושלמים ומעודנים.

בכל החומר קיימת אנרגיה, כולל במולקולות. אבל היות שהגוף האנושי וכל מה שמסביבכם מורכב ממולקולות – אפילו המכונות שאתם משתמשים בהן כדי למדוד את האנרגיה מורכבות גם כן ממולקולות – אז אתם לא יכולים לזהות את האנרגיה של המולקולות. ככל שחומר הוא יותר מיקרו-קוסמי, כך יש בו יותר אנרגיה והעוצמה הרדיואקטיבית שלו חזקה יותר – ככל שמיקרו-קוסמי יותר, כך רב עוצמה יותר. זאת הסיבה שהאנרגיה של האלוהויות וצורות הקיום שלהן הן כאלה. אנסח את זה בצורה שתהיה לכם קצת יותר ברורה: אנשים על כדור הארץ רואים שהירח, השמש, נוגה, מאדים, כמו גם שביל החלב, החלל החיצון, הגופים הקוסמיים המרוחקים וכן הלאה הם כולם בשמים. אבל אם מסתכלים על כדור הארץ ממאדים, אז האם לא הייתם אומרים שגם הוא בשמים? הוא גם כן בשמים. זאת הבנה הפורצת את דרכי החשיבה של אנשים רגילים.

אבל, כשמבינים את זה ברמה עמוקה יותר – חישבו על זה – מהם השמים? ברגע שאתה נכנס לממד מיקרו-קוסמי, אלו הם השמים. אתן לכם את הדוגמה הכי פשוטה ואספר לכם סיפור. בעבר, היה מטפח של הטאו שהלך ברחוב תוך שהוא שותה יין. פתאום הוא ראה מישהו. האיש הזה היה בדיוק מה שהוא חיפש – מישהו שיוכל לטפח בטאו. אז הוא רצה להציל את האדם הזה ולקחת אותו כתלמיד שלו. הוא שאל את האיש הזה: "האם אתה רוצה ללכת אחריי כדי לטפח את הטאו?" תכונת ההארה והאיכות המולדת של האיש הזה היו טובות מאוד, והוא אמר: "אני רוצה". המטפח שאל: "האם אתה מעז ללכת אחריי?" האיש ענה: "כן, אני מעז!" הוא אז שאל: "האם אתה מעז ללכת אחריי לא משנה לאן אלך?", "כן" הייתה התשובה. אז המטפח אמר: "טוב. עכשיו בוא אחריי!" אחרי שהוא אמר את זה הוא הניח את דלעת-היין שלו, שהייתה בגודל כף יד, על הקרקע, פתח את המכסה וקפץ לתוך הדלעת. האיש ראה שהמאסטר שלו קופץ פנימה, אז הוא חיקה את המאסטר שלו וקפץ גם כן לתוך הדלעת. העוברים ושבים התכופפו כולם להסתכל לתוך הדלעת. "וואו!" הם קראו. בתוך הדלעת היה עולם נרחב, ממש נרחב. מנקודת המבט של חשיבה אנושית, איך זה יכול להיות אפשרי שאיש כל כך גדול יקפוץ לתוך דלעת כל כך קטנה? זה משום שכאשר אתה רוצה להיכנס לממד ההוא, אז כל הדברים שבגופך צריכים להתאים למצב של הממד ההוא לפני שתוכל להיכנס. כשאתה עובר דרך המרווחים שבין ממדים שונים, באופן בלתי נמנע הגוף שלך נכנס למצבי הקיום האלה. זה משום שככל שחלקיקי החומר מיקרו-קוסמיים יותר, כך המישורים שברמות שלהם נרחבים ועצומים יותר. ברמות של חלקיקים מיקרו-קוסמיים הביטוי של הדלעת שונה מהצורה שבני אדם רואים; כל החלקיקים מקושרים. מה שנראה גדול או קטן לבני אדם הוא רק צורת ביטוי במרחב-זמן שנוצר על ידי אותם החלקיקים. כלומר, פני השטח של הדלעת נוצרים ממולקולות, וזאת הצורה שאתם רואים, אבל במיקרו-קוסמוס הדלעת אינה כזאת. היא קשורה ליקום שבתחום ההוא. האם אתם מבינים מה אמרתי? (מחיאות כפיים) אני רק דן ברעיון מסוג כזה. זה משהו שאדם לא יכול להבין, ושלא ניתן להבין במושגים אנושיים.

אז אחרי שדיברתי על אדם העולה לשמים, אני יכול לומר שאם אתה לפתע נכנס לתוך אבן, האם זה לא לעלות לשמים? זה לא יעבוד אם תיכנס לפני-השטח שנוצרו על ידי החומר של האבן. אתה נכנס לתחומים של החלקיקים המיקרו-קוסמיים היוצרים את החלקיקים המולקולריים שלה – האם אתה לא הולך לשמים? האם אתה לא בשמים אם אתה מתכווץ לתוך הרמות המיקרוקוסמיות של הגוף שלך? כשאתה נכנס לחלקיקים המיקרו-קוסמיים של חלקיקי פני-השטח של ממדים בכל רמה – במילים אחרות, כשאתה נכנס לשכבת החלקיקים הקטנים מהשכבה ההיא – אז אתה כבר בשמים. פשוט הרמות של השמים הן שונות, ודרגת המיקרו-קוסמיות היא שונה. אחרי שאתה נכנס למיקרו-קוסמוס, למרות שאתה רואה שאתה נכנס לאבן, נכנס לגוף של עצמך, או נכנס לדבר מסוים, למעשה נכנסת ליקום הרחב המחובר לממד ההוא. במילים אחרות, זו אינה דרך חשיבה אנושית. לעתים קרובות אני אומר שמה שאנשים מתייחסים אליו כמזרח, מערב, דרום או צפון, למעלה, למטה, בפנים או בחוץ – לא קיים ביקום, וזה שונה מהחשיבה האנושית ומהמושגים האנושיים. אחרי שאני מסביר לכם את זה כך, אתם תבינו: "אוה, זה בכלל לא כמו כאשר משתמשים בחשיבה אנושית לבחון את זה". המדע של היום הוא רדוד מאוד. הוא לא יכול להבחין או לדעת על השמים האמיתיים משום שהוא זוחל רק בתוך הממד החומרי הנוכחי, וזה הגביל אותו. והמדע שנכפה על האדם בידי חייזרים הוא לפיכך מוגבל לזה. חייזרים הם גם כן ישויות חיות שבתוך הממד הזה, ובאותו אופן הם גם כן לא מסוגלים לדעת את האמת של היקום.

המין האנושי לא מאמין באלוהויות, וזאת אינה בעיה פשוטה. זה המין האנושי שהורס את המוסריות האנושית. כשהמין האנושי מאמין בגמול קארמתי, מאמין שלעשות מעשים טובים מקבל גמול טוב ולעשות מעשים רעים מקבל גמול רע, ומאמין שאלוהויות מתבוננות על כל הדברים שהאדם עושה, אז המין האנושי לא יעז לעשות דברים רעים; המין האנושי ידע שלעשות מעשים טובים יצבור דֶה ויתוגמל באושר, וזאת אמת אבסולוטית. אבל המין האנושי כבר לא מאמין בדברים האלה; המדע בימינו לא מאמין בהם, והוא מחשיב אותם כאמונה טפלה. זה בדיוק להשתמש במקל של המדע להכות במחשבות הנכונות של האנשים. האם זה לא להכות בטבע המהותי ביותר של בני האדם? כשהמוסריות של אנשים, האמונות הישרות שלהם והמחשבות הנכונות שלהם נהרסים עד לנקודה שהם כבר לא קיימים, אנשים יעשו בחוסר אחריות כל מה שהם רוצים, וישתמשו בכל האמצעים כדי להשיג את המטרות שלהם. זאת אחת הסיבות המהותיות להתדרדרות החברה האנושית. נראה שבחברה המערבית אנשים מאמינים באלוהים, אבל הם לא באמת מאמינים באלוהים: מה שהם מאמינים בו הוא המדע. אלוהויות אינן כמו מה שהם מדמיינים, כלומר, ישויות עם רגשות אנושיים. לפני רגע תיקנתי מושג-מפתח עבורכם, כלומר, איך צריך להבין את "השמים". מה שאלוהויות ובני אדם מתכוונים אליו כשהם מדברים על "שמים", הם שני דברים שונים.

במהלך הטיפוח, אנשים רבים רואים לעתים, שנראה שהם נכנסים לתוך הגוף של עצמם. הגוף שלהם הוא כמו שמים נרחבים, הם נעים בשמים והולכים בֵּינוֹת לגופים הקוסמיים, ודלתות נפתחות בזו אחר זו בשעה שהם שועטים קדימה. כשהם מסתכלים טוב יותר, או מרחיבים את מחשבתם צעד אחד נוסף בשביל להסתכל, הם מבינים: "אוה, אלה ערוצי האנרגיה בגוף שלי שנפתחים". בואו נחשוב על זה. כשאתה מטפח, הגופים שלך עוברים שינוי מהמיקרו-קוסמי ביותר ומעלה. אז מהו המיקרו-קוסמי ביותר? האם הגופים האחרים שלך אינם בדיוק נמצאים בשמים ונמצאים בתחומים האלה? זה רק שאנשים נפלו להיות בתוך האנשים רגילים, ואתה נפלת יחד עם הכול למקום שבו נמצאים אנשים רגילים; אפילו החלק שהוא המיקרו-קוסמי ביותר נפל לרמה של אנשים רגילים. אבל אם אתה יכול לחזור באמצעות טיפוח, אז הכול יתוקן עבורך, ואתה תעבור את ההתנסות הזאת. מטפחים רבים בהיסטוריה ראו את התופעות האלה [שהרגע תיארתי], אבל לא היו מסוגלים לתאר את זה. לעתים אלה שבדת הבודהיסטית אומרים שבודהא נמצא בתוך הלב, בעוד שאנשים באסכולת הטאו אומרים שהגוף האנושי הוא יקום קטן, וכן הלאה, וזה משום שהם ראו דברים כאלה.

כשדיברתי על המדע אמרתי שהמדע לא ממלא תפקיד חיובי. לא רק שהוא מזהם את הסביבה של המין האנושי והורס את הרקמות של הגוף האנושי, אלא שבסוף חייזרים גם יחליפו את בני האדם. הדברים של המדע חדרו לכל שדה בחברה האנושית, המין האנושי לא יכול להשתחרר מהמדע, והכול עכשיו נוצר על ידי המדע. היות שזה המצב, כתלמידי דאפא, לא משנה מה המקצוע שלכם, עליכם פשוט ללכת ולעשות את עבודתכם, ולעשות אותה היטב – זה יהיה טוב מספיק. לגבי כל מה שמתרחש, אל תטרידו את עצמכם בנוגע לזה. אינני אומר לכם להתנגד למדע הזה, וגם אינני מלמד אתכם להשתחרר ממנו. זו לא הכוונה שלי. אני אומר לכם מהו המדע. מה שהמדע מבין לגבי דברים רבים הוא רדוד ביותר; אפילו הבנתו את החומר בממד הקיים הזה אינה מַסְפֶקֶת. חוסר היכולת שלו לזהות את קיומן של אלוהויות הגביל את התפתחותו. לדוגמה, מדענים היום אומרים שהזיהום התעשייתי של המין האנושי הוא חמור למדי, ואחת הדוגמאות היא שאומרים שפְרִיאוֹן וחומרים אחרים המשמשים לקירור גורמים נזק לשכבת האוזון. הם אומרים שהנזק לשכבת האוזון התרחש בקוטב הדרומי, שם הופיע חור. למעשה, המדע לא מסוגל להבין את התפקיד שממלאות האלוהויות, אז אנשים אומרים שהחור נגרם מהנזק לשכבת האוזון. זה אכן נכון שהזיהום שגרמה התעשייה המודרנית זיהם את האוויר של המין האנושי במידה איומה ביותר.

אבל אין-ספור החיים שבמיקרו-קוסמוסים שביקום העצום, בין אם יש להם צורה או לא, כולם אלוהויות, והם מתקיימים במיקרו-קוסמוסים שבני אדם לא יכולים לראות. אוויר מורכב מחלקיקים מולקולריים, בעוד שחלקיקים מולקולריים מורכבים מחלקיקים יותר מיקרו-קוסמיים. באוויר עצמו יש אין-ספור שכבות – שכבה אחר שכבה, המתקדמות לעבר המיקרו-קוסמי – וכל מה [שקיים שם] זה אלוהויות. כשהן ראו שהסביבה של האדם נעשתה כזאת, הן פתחו חלון, פתחו דלת, כדי לסלק את גזי הפליטה מכדור הארץ. זה נעשה על ידי אלוהויות. הן פתחו אותו בכוונה ואז סגרו אותו. אם אלוהויות לא היו מגִנות על בני אדם, אז בני אדם לא היו שורדים. לא רק שהאדם לא מאמין באלוהויות, אלא שהוא אפילו מעז לא לכבד אלוהויות. בואו נשתמש בדוגמה הפשוטה ביותר. אתם יודעים שהמקומות שבהם הזיהום התעשייתי הוא החמור ביותר הם המקומות המאוכלסים ביותר – ערים גדולות. מדוע לא התפתח חור בשכבת האוזון מעל המקומות האלה? זה משום שאלוהויות חושבות שלפתוח חור באזור הקוטב הדרומי יהיה בטוח עבור בני האדם. זה אמור להיות כך שבַמָקום שבו יש יותר גזי פליטה שם יהיה חור בשכבת האוזון, נכון? אז מדוע זה לא כך? זה בכלל לא כמו מה שאנשים מדמיינים. יש גם חור גדול מעל רמת צ'ין-ג'אנג בסין – החורים הגדולים תמיד מופיעים באזורים שיש בהם אוכלוסייה דלילה. זה לא מוגבל רק לשכבת האוזון שאנחנו יכולים לראות, בתוך חומר מוכלים חלקיקים מיקרו-קוסמיים רבים למדי, וכולם חייבים לְפַנות דרך כך שאפשר יהיה שהדברים האלה ייפלטו. כמובן, זהו סידור שאלוהויות עשו עבור האדם.

הזיהום שגרם המין האנושי הביא לבעיות אפילו יותר רציניות. אתם יודעים שכמעט אין מים מתוקים טהורים בעולם. בין אם מדובר במי תהום או במים על פני הקרקע, לא משנה איך אנשים מסננים או מטהרים את המים, אי אפשר להגיע לטוהר האמיתי של מים. יתר על כן, אנשים עושים שימוש חוזר שוב ושוב במים, והמים נעשים מזוהמים יותר ויותר משום שהמים שבני האדם משתמשים בהם עוברים תהליך מחזוריות – מים מתוקים הם חומר מחזורי. מים מתוקים לא מתערבבים עם מי ים משום שהם לא אותו חומר. בכל חומר ובכל אובייקט יש חיים. אתם רואים שעל פני השטח אלו הם מים, אבל בצד השני הם שוקקים חיים. כאשר אדמה, מים, אוויר וכדומה מזדהמים עוד ועוד, גם הנזק למין האנושי נעשה גדול יותר ויותר. התפתחות החברה האנושית של ימינו היא חזרה על התפתחות החברה האנושית הקודמת; המחזור הקודם היה ניסוי עבור המחזור הזה. אם ההתפתחות תימשך בנתיב הזה, אז בני האדם ייעשו מעוותים. גזי פליטה תעשייתיים ומי שפכים יגרמו לבני אדם להפוך למעוותים ולהיראות מבחילים, והם ייראו חצי דמוניים חצי אנושיים. כך זה יהיה אם זה ימשיך להתפתח. יתרה מכך, קיימת גם ההתנהגות המרושעת של אנשים הנובעת מהגורמים של התדרדרות המוסר.

בנקודה זאת אנצל את ההזדמנות לדבר על נושא אחר. כפי שאתם יודעים, המדע המודרני הובא למין האנושי על ידי חייזרים. הם הגיעו כאשר המהפכה התעשייתית החלה במערב. הם התחילו עם המתמטיקה והכימיה – התחילו מהידע השטחי והפשוט ביותר של הימים המוקדמים ביותר – וחילחלו עוד ועוד לתוך המכונות המודרניות, ובסופו של דבר זה התפתח עד המחשבים של היום. עם המשך ההתפתחות, המטרה הסופית שלהם תהיה להחליף את בני האדם. איך תתבצע ההחלפה? כפי שציינתי, בגוף של בני האדם של היום כמעט לכל אחד יש שכבה שהחייזרים יצרו בתוך גופו. מדוע אני אומר כך? זה משום שכל המדע שהם החדירו בך יצר במחשבתך מצב-מחשבה אנושי מעוות. מעולם לא היו בני אדם כאלה באף אחת מהציוויליזציות הקודמות. כאשר המחשבה היא כזאת, גם הגוף הוא כזה. כפי שידוע לכם, כל תא בגופך הוא אתה, והמוח שלך מחובר למוח של כל תא. במקרה זה, תהליך המחשבה בתוך אין-ספור התאים שבגופך יהיה כולו מחשבות של בני אדם מעוותים, וכל הגוף יהיה כך. זה מתקשר לסיבה מדוע אלוהויות כבר אינן מתייחסות לבני אדם כאנושיים. כאשר המין האנושי כבר אינו אנושי, מה הטעם שאלוהויות יצילו אותו?

אתם יודעים שכאשר מישהו מת, הוא לא באמת מת. הקליפה של שכבת החלקיקים המולקולריים הגדולים ביותר נושלת, בעוד שהחלק של הגוף המורכב מחלקיקים מיקרו-קוסמיים שמתחת למולקולות – לא מת. הוא מופרד, כאילו שהאדם מוריד בגד. הוא לא באמת מת. אבל האדם בממד הזה נעלם, משום שאת הגוף צריך לשרוף או לקבור, והוא בסוף יירקב וייעלם. הוא עזב את הממד הזה; כלומר, שכבת החלקיקים הזאת נעלמה. אז לגבי התרבות של החייזרים שכרגע דיברתי עליה, היא בדיוק משתמשת בחשיבה של האדם עצמו כדי ליצור את השכבה הגופנית שהיא צריכה, והיא עושה זאת מבלי שהאדם יהיה מודע לכך. אז איך בסופו של דבר הם יחליפו את בני האדם? אתם יודעים שהם עדיין צריכים למצוא דרך להחליף את הקליפה של פני-השטח החיצוניים ביותר של בני האדם ולהיכנס במקומה. זוהי שיטת ה"שיבוט" שכיום בני האדם רוצים להשתמש בה. אלוהויות דואגות לבני האדם, וכאשר הן לא דואגות למישהו אז הן לא מכניסות את האלמנטים של החיים לתוך האדם הזה.

כלומר, הסיבה לכך שאתה חי בעולם הזה היא לא שיש לך גוף הבשר הזה. וזה גם לא שאתה חי משום שאמך נתנה לך את הגוף הזה. אתה חי משום שיש לך את הנשמה המקורית שלך (יוּאֶן-שֶן) ובשל קיום כל הנשמות (שֶן) האחרות שלך. מדוע מישהו לא ממשיך לחיות אחרי שהוא מת וגופו מוטל שם – הרי אחרי הכול זה אותו גוף? זה משום שכל הנשמות העיקריות עזבו. כלומר, אם מישהו אינו מקבל נשמה ואינו מורשה להתגלגל בזמן הלידה, הוא יהיה מת גם לאחר שהוא יוולד. אז מה יקרה? חייזרים ייכנסו. אלו האמצעים שבסופו של דבר החייזרים ינקטו בהם כדי להחליף את בני האדם – כלומר, שיבוט בני אדם. האדם מנוצל על ידי החייזרים כדי להרוס את עצמו, אבל הוא אינו מודע לכך ועדיין מגן על המדע, כשהוא הורס את הגזע האנושי. אם בעתיד בני אדם ישובטו בקנה מידה גדול, אז כל הישויות האלה יהיו חייזרים שהתגלגלו בגופים אנושיים, והגזע האנושי כבר לא יתקיים. כמובן, העובדה שאני יכול להתייחס לזה היום נובעת מכך שכל הבעיות האלה מטופלות. רבים מהן כבר נפתרו. חשפתי את זה היום כדי לספר לכם על כמה מהאמיתות הקשורות להתפתחויות האחרונות של המין האנושי.

יצירת כדור הארץ גם היא לא כפי שבני אדם דמיינו, כמו התיאוריה ש"מפץ גדול" יצר את כוכב הלכת. זה בכלל לא כך. איך הוא נוצר? ההבנה של המדע הנוכחי לגבי מקור החומר, מקור החיים והיקום – שגויה לחלוטין. אלוהויות יצרו את כדור הארץ הזה. איך הוא נוצר? כפי שאתם יודעים, כדור הארץ נוצר מחדש פעמים רבות. הנושא של אסונות נדון בכל הדתות. אם בכדור הארץ עצמו יקרה אסון – כאשר המין האנושי כבר לא יהיה טוב הוא יושמד, והוא יושמד על כדור הארץ הזה – זה אסון גדול. יש אסונות אף גדולים מזה שהתרחשו, כאשר כל כדור הארץ סולק. היות שבתהליך הגלגול מחדש אדם נושא עמו קארמה, ככל שאדם עושה יותר מעשים רעים אז יש לו יותר קארמה. כשהוא מתגלגל כצמח, אז הצמח יהיה מכוסה בקארמה. העיניים האנושיות לא יכולות לראות את זה, משום שקארמה קיימת בממד הנמוך מהשכבה של המולקולות הגדולות ביותר. האדם מתגלגל לצמחים, לאובייקטים, לחיות, או שהוא אפילו מתגלגל לאדמה או לסלעים כשהוא עובר את הגלגול מחדש, אז קארמה נמצאת בכל מקום. אז מהו כדור הארץ? הוא נראה כמו כוכב לכת של קארמה. זו משמעות הרעיון של "התפוח הרקוב" שציינתי. הוא הפך להיות משהו שהוא כל כך רקוב – "מה הטעם לשמור אותו בתוך היקום הקדוש והטהור? להיפטר ממנו!" אז בהחלט ייתכן שהוא יסולק.

כאשר אומרים שלבודהות יש חמלה כלפי בני אדם, זה מתייחס לבודהות הקרובים לכדור הארץ, משום שהם מאמינים בחמלה (צְה-בֶּיי). אלוהויות ברמות גבוהות ביותר אומרות: "מה זה חמלה?" הן חושבות שאפילו חמלה זאת החזקה. האם הן בעלות חמלה? גם הן בעלות חמלה. אבל התחומים והמושגים של החמלה שלהן הם שונים. זה בדיוק כמו מה שאמרתי: החשיבה שונה. הן חומלות כלפי הישויות החיות הקרובות ביותר אליהן, ואלוהויות ברמות נמוכות מאוד נחשבות בעיניהן כמו אנשים רגילים. אז לגבי בני אדם, לְמה הם נחשבים? הם אפילו נמוכים יותר ממיקרו-אורגניזמים ומחיידקים. כשאדם הורג חיידקים בזמן שהוא הולך, מי יחשיב זאת כהריגה, נכון? דברים שאינם טובים – כמו צואת אדם או צואת בהמה – צריך להיפטר מהם. אז איפה יש פה עניין של להיות עם חמלה או בלי חמלה? אין. האדם חושב שהוא יוצא מן הכלל, בעוד שבעיני אלוהויות גבוהות יותר הוא שום דבר. ביקום הנרחב הזה יש הבדלים עצומים בקרב הישויות החיות שבתחומים השונים מבחינת צורות הקיום שלהן וההבנות שלהן. כשאני מספר לכם על תחומים שהם כה עצומים וכה גבוהים – ואם אתם זוכרים, רמה מרכזית כל כך של היקום היא רק גרגיר אבק בגוף הקוסמי העצום – אז לְמה נחשב כדור הארץ? לְמה נחשבים בני האדם, נכון? אלה רק בני האדם עצמם החושבים שהם יוצאים מן הכלל ואדירים. כדור הארץ הזה הוחלף פעמים רבות, זה המצב.

בהיסטוריה של היקום העצום הזה, כדור הארץ הוחלף פעמים רבות. אבל איך הוא הוחלף? היות ששכבת פני-השטח החיצונית ביותר של כדור הארץ מורכבת מחלקיקים של הרמה הזאת – היא מורכבת מחומר הנוצר ממולקולות של הממד הזה – אז יש ליצור את כדור הארץ מחומרים של הממד הזה. גופים קוסמיים שונים בממד הזה שביקום עוברים כולם התחדשות, לכולם יש מצב של התחדשות. האבק וההריסות של גופים קוסמיים מסוימים שהתפוררו נאספים וממוינים על ידי האלוהויות העצומות שביקום, היוצרות מהן כדור ארץ חדש. זאת הסיבה שכאשר המדענים של ימינו חוקרים את ההיסטוריה והגיאולוגיה, וטוענים טענות לגבי מתי חומר מסוים נוצר על כדור הארץ, או כמה ארוכה ההיסטוריה של כדור הארץ, הגישה שלהם אף פעם לא תאפשר להם להגיע לאמת. הסיבה היא שכמה חומרים היו סלעים עצומים, או אובייקטים קוסמיים עצומים, עוד לפני שכדור הארץ [הזה] נוצר. הם הובאו לכאן, אבל הם התקיימו לפני שכדור הארץ נוצר. דברים רבים עשויים להישמע כמיתוסים כשמדברים עליהם. אני מרצה על הפא למטפחים שלי, ואתם יכולים לקבל את זה, שכן לא מלמדים את הפא לאנשים רגילים או לחברה הרגילה.

כשדיברתי על מים ציינתי את האוקיאנוסים. למעשה, מהם האוקיאנוסים? מי ים ומים הם לחלוטין לא אותו דבר. רק מים מתוקים הם למעשה מים, בעוד שמי ים נקראים "מים" על ידי בני אדם כשלמעשה הם סוג אחר של חומר. מים הם האלמנט שיוצר חיים. כפי שאתם יודעים, ביקום הזה, כשמסתכלים על כדור הארץ מרמה קטנה מאוד, הוא כמו גרגיר אבק. אלוהות היא כה עצומה, ונפח גופה הוא גדול למדי. אם היא מזילה דמעה אז כדור הארץ יוצף כולו. למעשה, מי ים הם טיפה מדמעה של אלוהות. מה שאמרתי נשמע אולי כמו אגדה. אתם יכולים ללכת ולבדוק אם ההרכב של מי ים הוא אותו דבר כמו של דמעות של בני אדם. הם בדיוק אותו דבר. אם אפשר היה להגדיל את הדמעות שלכם לאותו נפח של מי ים, ואם הייתם מסתכלים עליהן, אז איזה יצורים חיים הייתם רואים שם? אולי גם שם היה לוויתן. זה נשמע כאילו אני מתבדח, אבל למעשה זה נכון. אני יכול להסביר את המקור של כל החומרים שעל כדור הארץ, כמו גם את המקור של המין האנושי. היות שהדברים האלה לא קשורים לטיפוח שלכם, אז אני לא רוצה לדבר עליהם. למעשה, לכל דבר על כדור הארץ יש המקור שלו.

אתם יודעים מהי האדמה הצהובה המכסה את פני כדור הארץ? היא למעשה הצואה של ישויות ברמה גבוהה יותר מהרמה של הממד האנושי. זו הסיבה שבעבר אלוהויות אמרו שבני אדם הם בעולם מלוכלך – זו המשמעות. היות שחומרים המגיעים מישויות ברמה גבוהה הם נקיים וטהורים, אז הצואה שלהם נראית נקייה לבני אדם. עבור בני אדם, רק דברים הנמוכים מהמין האנושי מרגישים מלוכלכים, לכן כשמדובר במשהו שהוא גבוה יותר מהמין האנושי, בני אדם חושבים שזה נקי. אבל בדברים שהם גבוהים יותר מהממד האנושי אין חומרים מזינים, מפני שאם זה לא מלוכלך אז לא יהיו שם בכלל חומרים מזינים. אז קשה מאוד לגדל משהו באדמה צהובה. אדמה שחורה נוצרה מכך שעורבבו בה צמחים שנרקבו, וזה מאפשר לדברים לצמוח. צמחים רקובים שינו את הצבע של אדמה צהובה לשחור, ואז היא מכילה חומרים מזינים ודברים בעלי טבע אורגני, והמין האנושי משתמש בה לגדל יבולים. דברים שהם גבוהים יותר מבני אדם לא מספקים חומרים מזינים לצמחים.

למעשה, סוגים רבים של סלעים הם אותו דבר כמו אדמה. באופן כללי, זה סלע אם זה נלחץ חזק מאוד בזמן היווצרות כדור הארץ, וזאת אדמה אם זה היה רופף. אבל זה לא לגמרי כך. אדמה אדומה וסלעים אדומים הם למעשה הדם של ישויות עצומות. אנשים רבים כאן הם מהתחומים של פיזיקה וכימיה. אם אתם לא מאמינים לי, אתם יכולים לבצע ניסוי [מעבדתי] ולחקור אותם. מובטח לכם שהאלמנטים שהם מכילים יהיו אותו דבר כמו אלה שבדם, רק שזה דם שהתקשה לפני זמן רב. אדמה אדומה מכילה כמות גדולה של ברזל, וכך גם הדם של בני אדם. אני רוצה לספר לכם שביקום, דם אדום הוא בדרך כלל דם של ישויות חיות ישרות. דם של שדים הוא לבן, אז אבן גיר היא למעשה דם של שדים. כמובן, זה חומר מת ולא פעיל; אין לו שום השפעה בממד הזה. אחרי שהוא עבר פיצוץ או הושמד, הוא הפך לסלעים, חול, אדמה וכולי, אז הם לא שומרים על הטבע הדמוני. לכן זה לא משנה אם אנשים משתמשים בזה כדי לצבוע קירות או לייצר צבעים.

מדענים יודעים היום שפחם נוצר מכמויות עצומות של צמחים. זה מה שהמדע של ימינו מסוגל לדעת. אבל איך יכלו להיות כל כך הרבה צמחים שהפכו לכל כך הרבה פחם? זה משהו שהם לא יודעים. מדענים יודעים היום שנפט נוצר מגופות של יצורים חיים – את זה הם יודעים. אבל איך יכלו להיות כל כך הרבה גופות שהפכו לכל כך הרבה נפט? את זה הם לא יודעים. הם לא יכולים להבין את זה לא משנה כמה הם מתאמצים. יש אנשים הרוצים להפריך את התיאוריה הזאת, כשהם מטילים ספק בכך שיכלו להיות כל כך הרבה גופות של בעלי חיים, ובכך שיכלו להיות כל כך הרבה אורגניזמים. אחרי הכול יש פשוט כל כך הרבה נפט. למעשה, ביקום העצום ולאורך ההיסטוריה הארוכה שלו, החיים ממשיכים מחזור אחרי מחזור. וכאשר כדור הארץ הזה נבנה, דברים מהסוגים האלה הוכנסו מרֲחֲבי היקום בכוונה לתוך מבנה כדור הארץ החדש – כדי שמאוחר יותר ישמשו לאנרגיה. זו הסיבה שיש כל כך הרבה מזה. זה לא שייך רק לישויות החיות של מחזור אחד בלבד. גם הישויות על כדור הארץ הממשיכות מחזור אחרי מחזור ואינן מאותה תקופה. המחקר המדעי של ימינו לא יכול להגיע מעבר להיסטוריה המוכרת כיום, ורבות מההבנות שהמדע מחזיק בהן לגבי ההיסטוריה המודרנית הן מוטעות. המדע מאמין שאפילו אם האדם מתקופת האבן ועד היום היה הורג את כל החיות, לא יכול היה להיות כל כך הרבה נפט! יתר על כן, יש כל כך הרבה פחם וכל כך הרבה צמחים. אבל הם לא רק ממחזור אחד, והם לא מהיצורים החיים של תקופה אחת בלבד. כמובן שיש גם דברים רבים אחרים, רבים מכדי להתייחס לכולם.

יש גם דברים כמו יהלום, זהב, כסף וכדומה. יש אלמנטים מתכתיים מסוימים שהם גורמים הנדרשים ליצירה של היקום ברמות שונות. הם שונים מהאלמנטים המרכיבים את כדור הארץ שעליהם דיברתי. אבל זהב וכסף אינם אלמנטים מתכתיים מהיקום הזה. לגבי זהב, אתם יודעים שגוף הבודהא עשוי מזהב, הגוף של כל האלוהויות שהגיעו לתחום של טאתאגאטה הוא מזהב. במילים אחרות, זהב הוא השיירים של גופים של ישויות ישרות עצומות. כאשר יקום נרחב מתפורר, הכול מתנפץ בן-רגע. בעבר גם דיברתי על כך שיש זהב של רמות שונות וזהב של חלקיקים בגדלים שונים – דיברתי על הנושא הזה בעבר. לגבי כסף, הוא שיירי הגופים של חיים שהם נמוכים יותר מרמת הבודהא, חיים ברמה של בודהיסאטווה.

אנשים רבים יודעים שליהלום יש עוצמה מסוימת, ושדברים רעים מפחדים מיהלום. כלומר, דברים רעים שיש להם מעט אנרגיה מפחדים מיהלום משום שיהלום יכול לספוג את האנרגיה שלהם. זאת הסיבה שאנשים אומרים שיהלומים יכולים לסלק רוחות רעות. זה לא בהכרח שיהלומים יכולים לסלק רוחות רעות, אבל יהלום נוצר מאנרגיה שנופצה והתפוצצה, משהו דומה לגונג. כמובן, הוא מת ולא פעיל, ואין לו כל השפעה. אבל אחרי הכול הוא משהו שיש לו הטבע הזה, אז יש לו עוצמה.

אל תפתחו עכשיו החזקות כלשהן לגבי מה שזה עתה דיברתי עליו ותלכו לקנות יהלומים אחרי שתחזרו הביתה. מה שאני מדבר עליו הוא הפא. אי אפשר לקחת שום דבר מהממד הזה, ובנוסף, בדברים האלה אין כל תועלת למטפחים. מדוע הם נהרסו על ידי פיצוצים? כפי שאמרתי קודם, למרות שזה היה זהב, הוא כבר לא היה זהב טהור, אז הוא נהרס בְפיצוץ. מדוע גונג התפוצץ? הוא כבר לא היה טהור. על פני השטח הוא נראה טהור מאוד. אבל אם מסתכלים עליו מהמיקרו-קוסמי, או מהמיקרו-קוסמי ביותר, אז הוא כבר לא טהור. לא אדבר יותר היום. הבה נקשיב לנאומים של המתרגלים שלנו.

מחר תוכלו להעביר פתקי שאלות ואני אענה על השאלות שלכם. אבל לגבי מתרגלים חדשים, עדיף שלא תגישו אותם, משום שהזמן יקר ולא אוכל לענות אם כל אחד מכם יגיש שאלה. רבים כאן בקהל כבר נכנסו לרמות מסוימות בטיפוח, אז השאלות שהם מעלים הן קריטיות לשיפור שלהם בטיפוח, וזו המטרה של ועידת הפא שלנו. לגבי סוגי השאלות שמתרגלים חדשים מעלים, אתם לא צריכים לשאול אותי – אתם יכולים לקבל תשובות ממתרגלים ותיקים או ממי שיושב לידכם. אז בואו לא ניקח מהזמן. זה דבר אחד. דבר נוסף הוא, נסו לא להעלות שאלות שאינן קשורות לטיפוח, או שאלות מתוך רצון לידע וכדומה. אל תבינו לא נכון את מה שהסברתי לכם: זה לא נועד כדי להעשיר את הידע שלכם, אלא משום שזה קשור לטיפוח שלכם. טוב, זה כל מה שאני רוצה לומר (מחיאות כפיים). בואו נשב בשקט ונקשיב לנאומים של המתרגלים שלנו. אני לא אעזוב וגם אני אקשיב. אבל אל תנסו למצוא אותי – לא תצליחו (מחיאות כפיים).

 

 

שלום לכולם! בתחילת הוועידה אתמול פגשתי את כולכם ודיברתי על כמה נושאים. אמרתי שהוועידה הזאת היא בעיקר ועידה לשיתוף התנסויות של אזור מערב ארה"ב ולא הייתה כלל כוונה לקיים ועידה של כל ארה"ב או ועידה בסדר גודל כה גדול, וזאת משום שיש להם עדיין בעיות משל עצמם שהם צריכים לפתור – וזאת המטרה העיקרית שבגללה הגעתי. לפי המצב שראינו אתמול, יש עדיין מתרגלים שהזדרזו והגיעו לכאן ממדינות אחרות. אולי מתרגלים מאזורים שונים, כמו גם מתרגלים חדשים מקומיים, או אנשים שעדיין אינם מתרגלים אבל מתעניינים – גם הגיעו לכאן היום משום שאולי הם רוצים להבין את הדאפא. מאחר שאתם כאן, אז כבר אענה לכולכם על כמה שאלות הקשורות לדאפא, שזה גם כן ללַמֵד את הפא בוועידת פא. עכשיו אענה על שאלותיכם (מחיאות כפיים).

מתרגל: המאסטר אמר שאם עמוק בפנים מטפח אוחז בעקשנות באינטרסים המהותיים שלו, אז הטיפוח שלו אינו אמיתי.

המאסטר: אומר לכולם שטיפוח הוא בדיוק טיפוח של לב האדם – זהו טיפוח אמיתי. לדוגמה, בימינו יש חוקים, ויש דרישות כלפי  אנשים והגבלות מסוימות, אבל כל אלה לא יכולים לשנות אנשים. נניח שהם יכולים לשנות אותך ולרסן אותך על פני השטח, ועל פני השטח אינך עושה מעשים מוטעים ואתה פועל בצורה טובה יותר, אבל במהות, כשלא רואים אותך, או כאשר האינטרסים שלך מאוימים, אתה עדיין תעשה מעשים רעים משום שהלב שלך לא השתנה. אז במילים אחרות, טיפוח צריך לשנות באמת את הלב של האדם מבפנים. אם אתה רוצה להגיע לרמות גבוהות, לרמה של אלוהות, אז אתה חייב להגיע לתחום המחשבה של אלוהות. אם מה שמשתנה הוא רק פני השטח שלך ולא המהות – אז זה לא אמיתי. בזמן מסוים, כאשר יגיע רגע קריטי, ההחזקה הזו עדיין תתבטא שוב. לכן אם הלב אינו משתנה, זה בסך הכל לכסות על הדברים עם מראית עין מזויפת. צריך שיהיה שינוי במהות, רק אז זה באמת לשנות את עצמך. במילים אחרות, עליך להיות אחראי כלפי עצמך במהלך הטיפוח, ועליך באמת לשנות את עצמך ולוותר על הדברים הרעים שיש לך החזקה אליהם עמוק בפנים – רק זה ויתור אמיתי. אם על פני השטח אתה עושה את הדברים בצורה הנראית ראויה, אבל עמוק בלבך אתה מחזיק בעקשנות בדברים שאינך מסוגל לוותר עליהם, אז זה לחלוטין אינו מתקבל. כולכם יודעים שבודהות ואלוהויות יכולים למען הצרכים של הישויות החיות והיקום לוותר על החיים של עצמם, להניח כל דבר, ולעשות זאת עם לב שאינו זז. אז אם היו מרימים אותך למעלה למיקום שלהם, האם היית מסוגל להיות כזה? לא, אינך מסוגל. כמובן, הייתי אומר שבודהות וטאואים לא באמת ייתקלו בדברים כאלה, אבל זוהי רמת המחשבה שלהם. האדם צריך באמת לשנות את עצמו, רק אז הוא יוכל להגיע לרמה שכזאת. 

בעבר אנשים רבים בדתות אמרו: אתה רק צריך להאמין בדת ותוכל להגיע למעלה, להגיע לגן עדן. אתה רק צריך להאמין ותוכל להיות בודהא. אני אומר שזה לרמות אנשים. מה זה אומר להפוך לבודהא? מה זה אומר להגיע לממלכה שמימית? יש דרישות שונות לישויות חיות בכל רמה. זה בדיוק כמו כשאתם הולכים לבית ספר. כשאתה בכיתה א' צריכה להיות לך הרמה של כיתה א', בכיתה ב' צריכה להיות לך הרמה של כיתה ב'. כשאתה מגיע לבית ספר תיכון צריכה להיות לך רמה של בית ספר תיכון. אם תמשיך להשתמש בספר של בית ספר יסודי כשאתה הולך לאוניברסיטה, אתה עדיין תהיה תלמיד של בית ספר יסודי, לכן לא תוכל ללכת לאוניברסיטה. זה הרעיון. זה לדבר מרמת פני השטח. מה שאנחנו מלמדים זה שעליך באמת להגיע לסטנדרט עמוק בפנים לפני שתוכל להגיע לממלכה שמימית ולהגיע לשלמות. יש אנשים המאמינים במה שמלמדים בדתות. הם אדוקים מאוד כאשר הם מתפללים ואומרים: "עשיתי טעות", אבל ברגע שהם יוצאים מהדלת הם עושים אותן טעויות כמו קודם. במקרה כזה התפילה שלו היא חסרת כל תועלת, משום שהלב שלו לא באמת השתנה. הוא חושב "כל עוד אני מאמין ומתפלל אני אגיע לגן עדן". אפילו אם תתפלל לעולמים, אתה תישאר ברמה הזאת לעולמים ולעולם לא תגיע לגן עדן. ישוע אמר: "אם תאמין בי תוכל להגיע לגן עדן". הכוונה כלל אינה שאם תתפלל אליו ותאמין בו בלבך אז תוכל על ידי המעשים האלה לעלות לגן עדן, זה לא כך. רק כאשר לאחר כל פעם שאתה מתפלל אתה מפסיק לחזור על אותן טעויות ופועל בצורה טובה יותר ויותר, ומתקרב יותר ויותר לדרישות של גן העדן של ישוע, רק אז אתה מגיע לסטנדרטים של הממלכה של ישוע, ורק אז זה נחשב באמת לאמונה אמיתית. אם זה לא המקרה, אז למה בכלל ישוע דיבר הרבה כל כך? האם המטרה שלו לא הייתה לבקש מכם לפעול על פי מה שהוא אמר ולהתנהל בצורה טובה יותר? לזה אני מתכוון. כיום בדתות, כולל בבודהיזם, אנשים לא באמת מטפחים את לבם, אלא הכול הפך לפורמליות והכול מזויף. זה כל מה שאומר על סוגיה זו.

מתרגל: כמה זמן לאחר שהיואן שן עוזב את הגוף ואינו חוזר גוף הבשר ודם יכול למות?

המאסטר: כמה זמן אחרי שהיואן שן עוזב את הגוף ולא חוזר – אין לזה זמן מדויק. ננסח את זה כך: אתה עשוי לחשוב: "אני באמת לא רוצה לחזור", ואז ברגע שהמחשבה הזאת מופיעה, גוף הבשר ודם שלך עלול למות, משום שאינך רוצה לחזור. אבל אין דברים כאלה בדאפא, אלא אם מדובר במישהו מאלה המתרגלים בצד אחד בדאפא אבל מתרגלים גם דברים אחרים, ואינם מצליחים להתמקד, ואינם מצליחים באמת לטפח "ללא דרך טיפוח שנייה". זהו המקרה שבו אנשים נתקלים בסכנה מהסוג הזה. באשר לאלה שלא באמת מטפחים את עצמם, ועומדים עם רגל אחת על סירה אחת ורגל שנייה על סירה אחרת, אם הוא במצב שכזה אז קשה לומר איזו בעיה עלולה לצוץ. 

מתרגל: בפעם הראשונה שקראתי את ההרצאה בניו יורק לגבי בודהא שאקיאמוני, לא יכולתי שלא לפרוץ בבכי, ובשקט קראתי בלבי למאסטר. אני בעצמי לא מבין מדוע. 

המאסטר: זה בשל קשר גורלי. חוץ מזה אני רוצה לציין נושא מסוים. יש לנו אנשים רבים שבאמצעות לימוד הדאפא כבר הבינו בצורה עמוקה שאף אחת מהדתות שבעולם כבר לא יכולה להציל אנשים. סיבה אחת היא שהסטנדרטים כבר לא טובים. הסיבה השנייה היא שאלוהויות כבר אינן משגיחות על בני אדם. יש הרבה סיבות מדוע אלוהויות כבר אינן משגיחות על בני אדם. אחת היא שהמחשבה של האנשים של היום היא מחשבה שעוותה על ידי חייזרים. מעולם בהיסטוריה לא היו אנשים כמו אלו של היום. ההיסטוריה חוזרת על עצמה. ציוויליזציות של תקופות שונות הופיעו פעמים רבות, אבל בכל אחת מהפעמים האלה, אף פעם לא הייתה ציוויליזציה אנושית כמו זו של היום. ישוע, בודהות ואלוהויות אמרו בעבר שכאשר המין האנושי ייתקל באסון, הם יבואו לקבל את האנשים, יחזרו כדי להציל את הישויות החיות. אבל כשאנשים כבר אינם אנושיים כפי שהם רואים זאת, אז הם כבר לא יבואו לקבל אותם. אלו שהם משגיחים עליהם הם אלו שעדיין מתאימים לדרישות של להיות אדם. כמובן, זה לדבר במונחים כלליים. יש עוד היבטים רבים מאוד שבהם האנשים כבר התעוותו, וזו הסיבה שהאלוהויות כבר לא רואות אותם כבני אדם. זאת הסכנה הגדולה ביותר.

לא נדבר על האנשים בדתות שהם פוליטיקאים או אלה שכוונתם לעשות כסף. אני מדבר על אלה בדתות שעדיין יש להם לב לטפח; ויש כאלה שאכפת להם מאוד מנושאים של טיפוח. הם יודעים על הדאפא שלנו, או שבנסיבות אחרות אלוהויות אחרות נתנו להם רמזים, ואמרו להם שרק הפאלון דאפא יכול להציל אותם ולאפשר להם לחזור. אנשים רבים קיבלו מסרים כאלה והבינו את המצב, וכך הם גם כן באו ללמוד את הדאפא. אבל הם נצמדים בעקשנות לדברים שהיו להם קודם לכן. המטרה שלהם היא לשַמֵּר את הדברים שהיו להם קודם לכן ולהשתמש בדאפא שלי כדי לחזור. אני אומר שזה בהחלט לא אפשרי. זה לרמות את עצמו ולרמות אנשים. אם אינך מוותר על הדברים שהיו לך קודם לכן, אתה בהחלט לא יכול להינצל. אתה יכול רק לרמות את עצמך. 

אתם יודעים שהזמן בממד האנושי הוא איטי מאוד כשמסתכלים עליו מממדים אחרים – כלומר, כשמסתכלים עליו מתוך זמן מסוים. תהליך החשיבה על כל דבר במחשבתך הוא איטי מאוד כשמסתכלים מממדים אחרים. יודעים על מה אתה עומד לחשוב אפילו לפני שהתחלת לחשוב; אפשר לראות ברור מאוד כל דבר שאתה עומד לעשות. אנשים מאמינים שאחרים אינם יודעים על מה הם חושבים במחשבתם. אפשר לרמות אנשים רגילים, אבל לא אלוהויות. משמעות הדבר היא שאם אין לך מחשבות טהורות האחראיות כלפי עצמך בשעה שאתה עומד מול עניין רציני שכזה [של טיפוח ושל הצלתך] אז לא תינצל ולא תוכל לחזור. בדאפא שלי יש אנשים רבים שהיו תלמידים של שאקיאמוני, וישנם אלה שהיו תלמידים של בודהות אחרים ושל דתות אחרות. דבר נוסף הוא: אלו מכם היושבים כאן בקהל, אף על פי שיש לכם מראה של לבנים, אסיאתים או קבוצה אתנית אחרת, אינכם בהכרח שייכים לקבוצה האתנית הזאת. במילים אחרות, קשה לומר מאיזו ממלכה שמימית באתם. כשאתה מתגלגל לתוך גזע מסוים, הגזע הזה הוא אולי לא הדמות המקורית שלך; אי אפשר לדעת מהמראה. יתר על כן, יכול להיות שמישהו התגלגל לכל הגזעים במהלך גלגוליו. לא משנה מה, אני יכול לאפשר לך לחזור בהצלחה למקום המקורי שאליו אתה שייך. 

אני לא מציל את כולכם לעולם הפאלון. הסיבה היא שאני מלמד את הפא של היקום על בסיס פא הבודהא ודן בפא כה עצום. צורת טיפוח של כל דרך טיפוח ביקום שמשאירים על כדור הארץ הועברה [לבני אדם] על ידי אלוהויות בשמים שהיו ברמות שונות (אני מתייחס לשיטות הטיפוח האמיתיות שאלוהויות השאירו לבני אדם). האלוהויות האלה שמציעות הצלה ברמות שונות הן גם כן ישויות חיות של רמות שונות של היקום, וכפי שאני רואה זאת, הן ישויות חיות של היקום ברמות שונות. הדאפא הזה של היקום יצר עבור ישויות חיות ברמות שונות סביבות חיים, כמו גם אמות מידה, לקיום התחומים שלהן. הוא פא כה עצום – הוא מקיף את כל הישויות החיות. זו הסיבה שאני יכול לפתור את הבעיות שיש לכם ולהציל אתכם כך שתוכלו לחזור באמצעות הדאפא הזה. אפשר לעשות את זה לא משנה לאיזו שיטה היית שייך [במקור]. במהלך ההיסטוריה אף דת, אף דרך טיפוח ואף צורת טיפוח לא יכלו לעשות את זה. זה משום שהן טיפחו רק את מה שהיה להן בשיטות שלהן ולא יכלו לכלול דברים משיטות אחרות, משום שזאת הייתה שכבת הדברים שהן אימתו והתעוררו אליהם מתוך הדאפא – החוק העצום של היקום. אבל מה שאני מעביר היום הוא החוק העצום של היקום, שהוא שונה משיטות הטיפוח שבני האדם טיפחו בעבר. אבל אם אתה חסר כבוד כלפי הדאפא ואוחז בחוזקה במשהו, אז זה עניין רציני.

מתרגל: האם הרמות של היקום והרמות של הטיפוח הן אותו דבר?

המאסטר: הרגע הסברתי שהדאפא יצר סביבות חיים שונות לישויות שברמות השונות של היקום. במילים אחרות, בסביבות החיים השונות לדאפא יש דרישות שונות ואמות-מידה שונות עבורן. לכן בטיפוח, אם אתם רוצים להגיע לרמות שונות, אז אתם חייבים לעמוד בדרישות של הדאפא שברמות השונות. כלומר, ההתקדמות בטיפוח, העלייה בתחומים, וההתרוממות המתמדת הם עניין של פריצה דרך רמות, שהיא גם פריצה דרך רמות שונות של היקום. היום הגעת באמצעות הטיפוח שלך לאמת-המידה של השכבה הראשונה של השמים, ועוד כמה ימים תגיע לאמת-המידה של השכבה השנייה של השמים – זאת המשמעות של לפרוץ דרך רמות ביקום, של לפרוץ דרך רמות בטיפוח. כשתמשיך להתקדם בטיפוח שלך, תפרוץ דרך שלושת העולמות ותעבור את שלושת העולמות, ואז כבר לא תהיה נתון למעגל ההתגלגלות מחדש. כשתמשיך להתקדם בטיפוח, תחצה את הגבולות של גופים קוסמיים גדולים אף יותר. ככל שתעלה גבוה יותר, כך אמות-המידה לטיפוח גבוהות יותר, ואולי יותר מצבים יבואו לידי ביטוי. 

מתרגל: כל הדברים מהעבר כבר לא קיימים. האם הם יתקיימו בזיכרונן של ישויות חיות, או שהם כבר השאירו לקח עמוק?

המאסטר: השאלה שהעלית היא גדולה למדי. יש דברים שיֵדעו אותם, ויש דברים שלא. מדוע אני מעביר את הדאפא של היקום? ישויות חיות בכל הרמות של היקום סטו מהדאפא, ולכן צריך לעשות את תיקון הפא. כך היקום יחזור למצב הטוב ביותר שלו. כולכם יודעים שנביאים רבים חזו שיהיו אסונות גדולים בשנה מסוימת. אנשים ידעו רק שיהיו אסונות. אבל מדוע שהם יתרחשו? משום שהמין האנושי התדרדר עד לרמה שכזאת. כפי שאתם יודעים, בחברה יש פשע מאורגן, הומוסקסואליות, שימוש בסמים, חופש מיני והפקרות מינית. הכול מבולגן. אלה העוסקים בדברים אלה לא מתנהגים כמו שאדם אמור להתנהג, בעוד שאלה שאינם עוסקים בהם זוהמו עד כדי כך שהם אדישים ושווי-נפש, כך שגם הם אינם מתנהגים כפי שאדם אמור להתנהג. כולם שקועים בחבית הצביעה הגדולה הזאת, ובלא מודע המושגים שלך הולכים עם כל זה ומתאימים לכל זה, נסחפים רחוק יותר ויותר ממה שהוא אנושי. אז התרחשות ההתדרדרות האנושית אינה מקרית. מדוע אלוהויות לא עשו דבר לגבי זה? מדוע הן אִפשרו למצב להתדרדר עד כדי כך? זה משום שכל הישויות החיות ברמות השונות סטו מהפא היסודי של היקום. אם רמה אחת סוטה, אז רמות אחרות יכולות לראות את הסטייה שלה; אם ישות אחת הופכת לרעה, אז אפשר להוריד אותה ברמה או להפיל אותה. אבל אם כל היקום עבר סטייה במהלך תקופת זמן ארוכה, אז הישויות החיות בתוכו לא יבחינו בהתדרדרות שלו. זה אותו דבר כמו שהמין האנושי אינו יודע שבני האדם של ימינו התדרדרו עד כדי כך. רק אנשים המטפחים בדאפא יוכלו, ברמה מסוימת, להסתכל לאחור ולראות כמה זה מפחיד שהאנושות הגיעה למצב שבו היא נמצאת כיום.  

צריך להחזיר את כל זה למצב המקורי הטוב ביותר שלו ולא לתת לאסון הגדול של היקום להתרחש. במילים אחרות זה כדי למנוע מהאסון הגדול של האנושות להתרחש. שינויים כבר מתרחשים. אנשים רבים בעולם האנושי הפכו להיות טובים. יש 100 מיליון אנשים המטפחים בדאפא, וכל אחד מהם מנהל את עצמו באופן שבו הוא דורש מעצמו להיות אדם טוב, להיות אדם טוב יותר.  לפיכך, כאשר עוד ועוד אנשים בעולם הזה מנהלים את עצמם באופן זה – כאשר אנשים שואפים לטוב וכאשר המוסריות עולה – האם האסונות האלה יתרחשו? לחלוטין לא! אין תופעות שהן פשוט "טבעיות", משום שלכל דבר יש התכנון שלו. מה שנקרא "במקרה" אינו קיים. בני אדם פשוט אינם מאמינים באלוהויות. הם מכנים את מה שאינם מבינים "תופעות טבעיות", וקוראים "טבעי" לכל דבר שהם אינם מסוגלים להסביר. אבל אין התרחשויות טבעיות בכלל – אלוהויות שולטות בכל רמה ורמה. אבל כאשר אמת-המידה לישויות החיות בכל רמה ורמה סוטה, זה כמו שמישהו יורה ברובה: סטייה קטנה בכיוון וכבר קשה לדעת לאן הכדור יגיע. כלומר, כשיש סטייה קטנה בקצה העליון, אז הפא יסטה בצורה איומה כשזה יגיע לרמות הנמוכות. כשזה מתבטא ברמה האנושית, זוהי דרגת ההתדרדרות הקיימת במין האנושי של ימינו. אז צריך להחזיר את זה למצב המקורי שלו.

בזמן שהמשימה הזאת מתבצעת, יש אנשים שאולי הגיעו מרמות שונות. כשהם יחזרו לשם, הם יגלו שהסביבה של מרחב המחייה המקורי שלהם אינה כפי שהייתה בעבר. אתם תדעו שהיא בערך זהה לצורה המקורית ושזה עדיין העולם המקורי, אבל הוא הפך להיות כה מופלא שהוא אפילו יותר מופלא ממה שהוא היה כאשר נולדתם. ישויות רבות נולדו אחרי שהישויות החיות סטו מהפא במהלך הממושך של הזמן, אז הן אינן יודעות איך היה היקום בשלב ההתחלתי.

ובאשר להשארת "לקחים עמוקים", אין לקחים עבור ישויות מוארות שהגיעו לשלמות. ברגע שטיפחת לרמות גבוהות, הכול יהיה נפלא. ואתה תדע מה התרחש בעבר ביקום, זה הכול. מה יקרה לבני האדם בעתיד? אנשים רבים עושים טיפוח, ומטרת הטיפוח היא להגיע לשלמות. נניח שרבים מהתלמידים שלנו ישלימו את הטיפוח שלהם. אלו שיישארו יהיו אנשים רעים ואנשים שלא השיגו את הפא. אז מה צריך יהיה לעשות כאשר אנשים אלה ימשיכו להתדרדר? לבטח לא ירשו להם להמשיך להתדרדר כך! זה אסור לחלוטין שתהיה ביקום פיסת צואה שישויות חיות וחיים ברמה גבוהה יצטרכו להריח, אז צריך לטפל בזה. כמובן, אינני מדבר על אסונות. האסונות שאנשים דיברו עליהם כבר לא קיימים. אספר לכם: סוג האסון שאנשים דיברו על כך שיתרחש בשנה כזו וכזו כבר לא קיים. נביאים רבים ידעו שאם דבר מסוים יתרחש בשנה מסוימת, אז הנבואות שלהם כבר לא יהיו תקפות. הסיבה לכך היא שהדאפא מופץ היום והלב של כל כך הרבה אנשים שואף לטוּב. אם הבעיה הייתה מתרחשת, אז מה היה קורה לאנשים הטובים האלה? זה העניין. אבל אלה שיישארו וייכנסו לעידן הבא יזכרו את הלקח העמוק ביותר, שאותו הם ילמדו ברגע האחרון ממש. 

מתרגל: רבים מאיתנו הם מתחומי מדע שונים. איך עלינו להתייחס למצב הזה?

המאסטר: אנשים רבים הלומדים את הדאפא הם אינטלקטואלים מבוססים. במילים אחרות, אנשים רבים גדלו על המדע. למעשה בימינו, כל עוד למדת בבית ספר – וכולם עשו את זה – אז אתה מישהו שגדל על המדע. המדע הזה חדר לכל ההיבטים של החברה האנושית, כך שכל מה שאתה משתמש בו, כל מה שאתה בא איתו במגע וכל דבר שאתה רואה – נוצר מהמדע הזה. לפיכך, אינך יכול להשתחרר ממנו, ולכן הסוגיה שהרגע העלית לא קיימת. היות שהחברה האנושית הפכה לכזאת, זה מספיק אם פשוט תלך ותעשה את עבודתך היטב. באשר לטיפוח, הוא עניין אחר מעבודה. אבל הרמה שתשיג בטיפוח ומצב הטיפוח שלך ישתקפו בעבודתך – אתה תפעל היטב ותמיד תהיה אדם טוב, לא משנה היכן אתה. יש אנשים רבים העובדים בתחומי מדע שונים. אחרי שהם לומדים את הדאפא הם מגלים שרק זאת היא האמת האמיתית, ויתר על כן, שהמדע הנוכחי של המין האנושי כלל לא ניתן להשוואה לדאפא. תלמידי הדאפא הנוכחים כאן: המצב והאמת של היקום שאתם מבינים עברו בהרבה את המדע הנוכחי של המין האנושי, ואפילו החלקים המתקדמים ביותר שלו הם מאחוריכם. לאנשים רגילים תמיד יהיה אסור לדעת דברים הגבוהים מבני אדם, הם לעולם לא יוכלו לגלות את מצב היקום שחשפתי בפניכם. אתם כולכם יכולים לטפח בדאפא לא משנה באילו מקצועות אתם עוסקים. ככל שהבנתכם את הפא תיעשה בהדרגה עמוקה יותר ויותר, החשיבה שלכם תשתנה באופן טבעי, כי אדם יאמין בָּאמת כאשר היא מוצגת מולו. אבל יש דבר אחד שצריך להסביר בצורה ברורה: אף אחד לא מורשה להשיג את השלמות בזמן שהוא מחזיק בהחזקות של אנשים רגילים, וזה כולל את ההחזקה למדע. מותר לכם להתחיל את הטיפוח עם החזקות אנושיות שונות, אבל צריך לסלק אותן במהלך הטיפוח. 

מתרגל: האם האישיות של אדם רגיל היא ביטוי של החיים האלה בלבד? איזה חלק ממנה קשור לתחום שבו חייו נוצרו על ידי הפא?

המאסטר: אם חייו של מישהו הגיעו מרמה גבוהה, אז הוא יישא איתו את המאפיינים החזקים שלו מהרמה הגבוהה ההיא. לאנשים רגילים קשה להבחין בזה. רוב הדברים שאתה עושה, איך שאתה מתנהג ואיך שאתה פועל שייכים כולם לאנשים רגילים והם ביטויים של החיים הנוכחיים – דפוסי ההתנהגות שלך, הגישות שלך ודרכי החשיבה שלך נובעים מהתפיסה שלך את החיים, את החומר ואת העולם האובייקטיבי בחיים האלה. הדברים הנובעים מהטבע המקורי שלך יכולים להופיע באופן קלוש, אבל רק כאשר אתה במצב מחשבה של טוב-לב (שָן) רב מאוד. ואילו כאשר יש לך החזקה חזקה לדברים של אנשים רגילים, כשאתה מתרגז וחושב מחשבות מוטעות, אז זה לא יכול להופיע בכלל. 

באשר לחלק שהגיע לסטנדרט בטיפוח, קשה מאוד ליותר מדי ממנו להופיע בקרב אנשים רגילים לפני שאתה מגיע לשלמות. 

מתרגל: לבודהות יש לא רק חמלה עצומה, אלא גם היכולת להציל אנשים. האם היכולת הזאת תתבטא במהלך הטיפוח? 

המאסטר: כאשר אתה לומד את הפא, עליך באמת לוותר על ההחזקות האלה. אלוהות – כל עוד היא חיים שמעבר לעולם האנושי, אפילו אם היא ישות ברמה נמוכה שבתוך שלושת העולמות – מסוגלת לשלוט בבני אדם. כל הבודהות והבודהיסאטוות שמעבר לשלושת העולמות מסוגלים להציל אנשים. היות שהם אלוהויות, יש להם יכולות כאלה, בדיוק כפי שבני אדם נולדים עם התנהגויות מסוימות. הם אלוהויות, אז יש להם היכולת הזאת. זה לא כמו איך שדמיינת את זה – שבמהלך הטיפוח יהיו לזה התבטאויות שונות. אינך יכול לחשוב על דברים כאלה במחשבתך, כמו למשל: "אני רוצה להציל מישהו אחרי שאשלים את הטיפוח שלי, אני רוצה להציל את בני המשפחה שלי, את הקרובים והחברים שלי, ולהציל ישויות חיות". הייתי אומר שזאת פנטזיה לא סבירה. זאת החזקה ומכשול חזק, וזה יגרום לך להיכשל בטיפוח. רק כאשר תוותר על כל המושגים וההחזקות תוכל להתקדם בלי הפרעה על נתיב הטיפוח שלך. 

יש אנשים דתיים שנדרו: "אני אחזור להציל אנשים אחרי שאצליח בטיפוח". זאת למעשה ההחזקה שלהם להתפארות, והתנהגות אנושית הנובעת מפסיכולוגיה מסובכת שיש בקרב אנשים רגילים. הם כלל אינם יודעים מהו מצב הקיום של בודהא. אם יש לך ההחזקה הזאת אתה אפילו לא תצליח בטיפוח, משום שתהיה לך החזקה להציל אנשים. אם בודהא מציל אנשים או לא, זה משהו שקורה באופן טבעי. האם אתם יודעים כמה בודהות באו להציל אנשים במשך מאות או אלפי השנים האחרונות? במערב היה ישוע ובמזרח שאקיאמוני. איך זה שלאורך זמן כה ממושך רק שניים מהם ירדו לכאן? הסיבה היא שלא משנה איזו אלוהות רוצה לרדת לעולם האנושי כדי להציל אנשים, היא ראשית חייבת לקבל אישור מכל האלוהויות שבשמים לפני שתוכל לבוא. זה משום שהבעיות שהיא תעמוד בפניהן ותיתקל בהן יהיו בעלות מידה מסוימת של אוניברסליות, ויהיו מעורבים בהן הדברים של בודהות, אלוהויות, ואפילו טאואים אחרים. זה מסובך מאוד, ולא כפי שאנשים דמיינו את זה. ברגע שאתה נעשה נלהב מדי וההחזקות שלך "נדלקות", אז אתה תגיד: "אני גם כן רוצה להציל אנשים". זאת ההחזקה האנושית שלך – ההחזקה להתפארות – והחזקות שלא ויתרת עליהן שמשפיעות עליך. 

מתרגל: אני חש שעקרונות הפא שהתעוררתי אליהם מ"ג'ואן פאלון" אינם רבים כמו אלה שהתעוררתי אליהם מההרצאות של המורה. 

המאסטר: "ג'ואן פאלון" הוא החוק הגדול (דאפא) השיטתי, סודות השמים היכולים לאפשר לאדם להגיע לשלמות. עם זאת, למעט קלטות הווידיאו של ההרצאות בג'י-נאן, ההרצאות בדא-ליאן וההרצאות בגואנג-ג'ואו, הדומות ל"ג'ואן פאלון" ושהוציאו אותן לאור, ההרצאות בכל שאר האזורים הן רק הרצאות שניתנו בהתאמה לרמות הספציפיות השונות, או שניתנו כאשר הן מכוונות למצבים של המתרגלים באזורים השונים. הן אינן אוניברסליות. אנשים רבים, כאשר הם מחזיקים בהחזקות שלהם, רוצים להשיג את זה ולרדוף אחרי ההוא, כאילו שזו הדרך היחידה שבה הם ירגישו סיפוק לגבי האופן שבו הם מטפחים. אלה הן החזקות. אם אינכם מטפחים את עצמכם באופן יציב ומוצק, אז אתם למעשה מבזבזים את זמנכם. אלמלא ההפצה של הדאפא שתוכננה בהיסטוריה, חִשבו על זה כולכם: האם היה יכול להיות איזה שהוא סידור אחר להתפתחות של המין האנושי? אל תהיה כה חסר אחריות לגבי עצמך כאילו שזה משחק ילדים. אם מחמיצים את ההזדמנות… אם היום הדאפא שלי לא יכול להציל אותך, אז אף אחד לא יציל אותך יותר לעולם, וגם אף אחד לא יוכל להציל אותך. 

עדיין לא הבנתם מה היה הדבר שהכי הדאיג אותי כשהתחלתי להעביר את הדאפא אז, בימים המוקדמים. למין האנושי יש כל כך הרבה תיאוריות ודוקטרינות, שאנשים אפילו לא מאמינים למה שנאמר בדתות. כמה אנשים באמת מאמינים בישוע או בבודהא? מה שדתות רבות שומרות עליו הוא הדת, והם אפילו לא רציניים לגבי טיפוח אמיתי. האם עדיין יש להם הלב הקדוש הזה כלפי ישוע (או בודהא)? כמה אנשים יכולים לטפח את עצמם? אתם צריכים לקרוא את הספר! אני כבר לקחתי את הנושא הזה בחשבון אז בימים המוקדמים. מה שאעמוד מולו יהיה מספר גדול מאוד של אנשים, ובעתיד זה יהיה בלתי אפשרי עבורי ללמד כל אחד מהם פנים אל פנים ולומר להם איך לטפח כולל כל היבט והיבט.

אז כדי לאפשר לכם לטפח ולהגיע לשלמות, וכדי להיות אחראי כלפיכם, השארתי לכולם את "ג'ואן פאלון". באמצעות "ג'ואן פאלון" אתם יכולים להשיג את השלמות. דחסתי לתוך הפא הזה את כל מה שאתם אמורים להשיג. זאת הסיבה שכאשר אתם קוראים את הפא אתם תחושו שינויים בגופכם, תחוו ותתעוררו לעקרונות הפא ברמות שונות, ותשתפרו בדאפא. הפא הזה הוא פשוט כה יקר-ערך. לא משנה אם מדובר בהרצאות שנתתי באופן אישי או בהסברים שאתם מחשיבים כמפורטים מאוד, כל הדברים שאני מרצה עליהם נמצאים ב"ג'ואן פאלון". בה בעת, כל מה שנדון ב"ג'ואן פאלון" מוכל ב"לוּן יוּ"[1]

מתרגל: האם זה בסדר שהאגודה תארגן כמה תלמידים לתרגם את הספרים של הרצאות המורה מחוץ לסין?

המאסטר: זה נהדר. אתם יכולים לעשות את זה. לגבי לארגן כמה מתרגלים, אפשר רק לומר שצריכה להיות לכם ההתלהבות לזה. מי מכם שיש לו היכולת יכול לעשות זאת. אבל עליכם להסביר זאת בבירור לאנשי הקשר המקומיים שלכם, וליצור איתם תקשורת טובה. זה יקל על האגודה להיות אתכם בקשר, ושהיא תוכל להסתכל על העבודה שלכם ולאשר אותה.  

מתרגל: המילים של המורה מצוטטות בחומרי מידע להיכרות עם הדאפא, אבל חומרי מידע אלה אולי יושלכו. האם זה בסדר לעשות את זה?

המאסטר: אם משהו כזה נעשה מחוץ לסין, אז אני יכול רק לומר שבזמן הנוכחי מותר לכם לעשות את זה, ושאתם יכולים לעשות כך. אבל אין לעשות זאת בתוך סין, משום שכמעט כולם שם יודעים על הדאפא וכעת כבר אין צורך שתעשו דברים כאלה, ואם אדם רוצה לטפח או לא – זה עניינו. אבל באזורים רבים מחוץ לסין, אנשים עדיין לא באמת יודעים על הדאפא או מבינים אותו, אז הרשיתי לכם לעשות את זה. לגבי המילים שלי המצוטטות, אם אין מאחוריהן גורמים ומשמעויות פנימיות, אז הן רק דיו שחור על נייר לבן ואין להן כל השפעה. תנוח דעתכם בנקודה הזאת. אבל אתם צריכים לדעת להוקיר את הדאפא, להוקיר כל מילה שלו. עליכם לדעת להיות רציניים כשזה נוגע לדברים האלה.

מתרגל: יש מתרגלים הרוצים להשתמש בנישואים שלהם כדי לאפשר לאנשים ללמוד את הפא. איך הפא-שנים של המורה יתכננו את זה?

המאסטר: באשר לעניין הזה, אני רוצה לומר לכולכם: אל תערבבו את החיים האישיים שלכם עם הטיפוח, ואל תערבבו את העבודה שלכם עם הטיפוח. הטיפוח הוא רציני מאוד. הדאפא הוא רציני. אין זה שעלינו להתחנן בפני אנשים שהם ישיגו את הפא. אם הם אינם רוצים, ניחא. כמובן שהכוונה של המתרגלת היא טובה, והיא חושבת: "אני אקריב ואתחתן כדי שתשיג את הפא". אני יכול לראות שהכוונה מצוינת. אבל אני חושב שאת לא בהכרח צריכה לטפל בזה בדרך הזאת. הפא הוא רציני, וההקרבה שלך למענו משמעה שהוא משיג את הפא מתוך רדיפה אחר משהו. הוא ילמד את הפא רק כדי להשיג משהו, וזה לא יעבוד עבורו, משום שמלכתחילה הוא לא עמד בדרישות. אין זה כך שהוא חייב להשיג את הדאפא. יש אנשים האומרים: "המורה, עליך ללמד את הפא שלך באופן הזה והזה. מדוע בודהות לא מצילים אנשים באופן כזה וכזה?" האם אתם חושבים שלבודהות אין שום דבר טוב יותר לעשות ושהם מחויבים להציל אתכם? לבודהות יש חמלה (צְה-בֶּיי) כלפי בני אדם, אבל הם אלוהויות אדירות! החמלה שלהם היא לחלוטין לא סוג החמלה שאנשים מדמיינים בצורה אנושית. לעומת זאת, החמלה שאנשים מדברים עליה ומדמיינים היא רק סוג של טוב-לב (שָן). בודהות הם טובי לב (שָן), זה בטוח. אבל החמלה ההיא היא ביטוי של הכוח האדיר של פא הבודהא. לא משנה כמה האדם הוא רע, או כמה מרושע הוא משהו, דברים חזקים כמו ברזל ופלדה נמסים מול הכוח האדיר והחמלה של פא הבודהא. זאת הסיבה ששדים מפחדים כשהם רואים אותה – הם באמת מפחדים.  הם יימַסוּ וייעלמו. זה שונה לחלוטין ממה שבני אדם מדמיינים.

מתרגל: קל יותר לחוות ראשית את הפאר של תחומי ה"גֶ'ן" וה"שָן". האם ב"רֶן" יש רק סבל?

המאסטר: זאת ההבנה של חשיבתך כאדם רגיל. זה בדיוק כמו העיקרון שהסברתי: אם כאשר יש לך החזקה למשהו ואינך מצליח להשיג מטרה אתה מתרגז כל כך שאינך יכול לשאת את זה אבל אינך מעז לאבד את מזגך מתוך פחד לפגוע בדימוי שלך ומתוך חשש למוניטין שלך – אז הייתי אומר שזה ה"רֶן" של אדם רגיל ולחלוטין לא ה"רֶן" של מטפח. אתה לגמרי לא הבנת את זה. ב"רֶן" שלנו אין כלל החזקה, והוא כלל אינו מייצר כעס. זה סוג ה"רֶן" שעליך לשאוף אליו, ורק ה"רֶן" הזה עומד בסטנדרט. הלב שלך כלל לא זז מול הדברים האלה. בעיני אחרים יש לך יכולת טובה לשאת דברים, כשלאמיתו של דבר הלב שלך לא זז. וזהו ה"רֶן" של טיפוח. 

כשכמה אנשים קיבלו את הפא לראשונה והחלו לקרוא את "ג'ואן פאלון", הם אמרו: "הו, אני מצליח עם 'גֶ'ן' ו'שָן'". למעשה, אפילו לא היית מסוגל ליישם "גֶ'ן" או "שָן". אתה רק השתמשת בסטנדרט האנושי שהתדרדר כדי לאמוד את עצמך. כשבאמת תיכנס לטיפוח, תגלה שאתה רחוק מלעמוד בסטנדרט. יתר על כן, כאשר כל הזמן תעלה את רמתך במהלך הטיפוח, תגלה שההבנה הקודמת שלך לגבי "גֶ'ן, שָן, רֶן" ברמות השונות לא הייתה כה גבוהה. כאשר רמת הטיפוח שלך תעלה עוד ועוד, אז "גֶ'ן, שָן, רֶן" ברמות השונות יתבטאו בצורות שונות, בדרישות שונות ובמצבים שונים. וזה בדיוק מה שמתכוונים אליו כשמדברים על תחום מחשבה ועל סטטוס פרי. "רֶן" אכן יכול להביא תחומים יפים, וזאת הדרך היחידה להסתכל על זה. כאשר אינך מסוגל להשיג את המטרה של מה שאתה עושה, אתה "חופר לתוך קרן של פר"[2] ואינך יכול לאכול טוב או לישון טוב – אתה בעצם מאפשר לאחרים לשלוט ברגשות שלך ומאפשר לאחרים להוביל את חייך. אתה חי חיים מעייפים מבלי להתעורר לזה, חי בשביל אחרים. אם באמת תוכל לקחת צעד אחד אחורה ולהניח לזה, אז זה יהיה כמו: "עם הרים ירוקים, אין חשש שיחסרו עצים למדורה", ועל אף שזאת אמרה רגילה, אם תוכל לקחת צעד אחורה, אז תגלה שהאופק שלך יתרחב ללא סוף, ושנקודת המבט שלך תשתנה לחלוטין. חשל את כוח הרצון שלך והנח לזה, ואז התחום[3] שלך ישתנה מיד. במצב ההוא אתה תגלה שאתה קליל ומלא חיים. זהו "רֶן". אבל אני מבקש שתלמד את הפא עוד, ושתגיע לתחומים אפילו גבוהים מזה.

מתרגל: לפעמים אינני יכול להבחין בקו המפריד בין התחום של מטפח לבין התחום של אדם רגיל. 

המאסטר: אני לא צריך לומר לך הרבה על זה. כל עוד תתקדם יותר ויותר במרץ בטיפוח, אז תבין את הכול. אתה עושה טיפוח, אז זה בלתי אפשרי עבורך להשיל את כל ההחזקות שלך בבת אחת. זה בדיוק כמו שאמרתי קודם: התחום שתגיע אליו בטיפוח יתבטא בכל הסביבות. אנשים יגידו שאתה אדם טוב – בעבודה, בחיי היום-יום, בבית או בחברה. מדוע? מצב הטיפוח שלך יתבטא בכל היבט של חייך. לא מדובר בעשיית משהו בכוונה כאילו אתה עושה אותו בכוונה תחילה, כי אז אתה עושה דברים בכוח. אבל כמטפחים, צריכים להיות לנו ריסון עצמי ומחשבה רגועה. עשו את הכול בלב טוב (שָן), משום שזה מה שעלינו לעשות, ואי אפשר לקרוא לזה החזקה. זאת השיטה שאנחנו משתמשים בה כדי לדכא את הטבע הדמוני, כדי להגיע לסטנדרט של "שָן" וכדי לעמוד בדרישות ובסטנדרטים של תחומים גבוהים יותר ויותר. זאת לא החזקה. 

מתרגל: כאשר מבינים את הפא ברציונליות זה יכול לסלק ישירות את המושגים של אנשים רגילים, וכך להאיץ את התקדמות הטיפוח. 

המאסטר: אפילו כשאתם התחלתם לקבל הבנה של הפא הייתה לכולכם בהתחלה תקופה של הבנה ראשונית. אנשים רבים אומרים, אחרי שקראו את "ג'ואן פאלון", שהוא טוב, ממש טוב. במה הוא טוב? אם אתה שואל אותם, הם לא יוכלו להסביר את זה בבהירות. במקרה כזה זו הבנה תפיסתית, תחושה שהוא טוב. אם מישהו שואל: "אז מה בדיוק טוב בו?" – רק אחרי שאתה נכנס לטיפוח אמיתי אתה יכול לגלות מה באמת טוב בספר, משום שרוממת את ההבנה שלך לרמה רציונלית. אם בחיי היום-יום שלך כל ההתנהגות שלך עומדת בסטנדרט של מטפח, ואינך משתמש בחשיבה אנושית או במושגים כדי להבין את הפא, אז אתה מבין את הפא ברציונליות ובאופן מפוכח ואתה אחראי כלפי עצמך.  

מתרגל: האם אנחנו יכולים להשתמש בדברים מהטיפוח כדי לשלם על דברים בקרב אנשים רגילים?

המאסטר: לא, אינכם יכולים, ולא אמרתי לכם לעשות את זה. זה משום שדברים מהטיפוח הם יקרים לאין-ערוך. המאסטר מטפל בהם למען ההגעה לשלמות שלכם, אבל אתם מייחסים להם ערך מועט כל כך. הם לא רק מה שאתם טיפחתם: חלק מזה הוא מה שהמאסטר נשא עבורכם ועשה עבורכם. לא צריכה להיות לכם אפילו מחשבה כזאת. אין כל סיבה לחשוב כך. 

מתרגל: האם תלמידים שהם מוארים-למחצה יכולים לראות את עקרונות הפא בממדים אחרים?

המאסטר: אתה צריך להפסיק לחקור את זה. יש מספר גדול של מתרגלים שנכנסו למצב הזה, בפרט אלה שהשיגו את הפא במהירות או בשלב מוקדם יותר. הם יודעים הכול, רואים הכול, ויכולים להבין הכול. אבל בשל הרמות שהם נמצאים בהן, הם לא יכולים להביע את זה במילים, אז הם לא מדברים או אומרים משהו על אף שהם יודעים הכול. זה רק שאין להשתמש בכוחות השמימיים וביכולות שלהם. זה משום שכל כך הרבה מכם עושים טיפוח, ואם הם היו משתמשים בכוחות השמימיים שלהם אז כדור הארץ לא היה מסוגל לעמוד בזה. יש אנשים רבים כאלה.

מתרגל: יש אנשים שיש להם ביטחון ממש עצום בטיפוח של פא הבודהא, עד כדי כך שהם לא מוכנים להשתמש בשיטות של אנשים רגילים כדי לפתור כמה בעיות של חיי היום-יום.

המאסטר: אומר לכם שבטיפוח שלנו יש סוג של מצב כזה: יש אנשים האומרים: "אחרי שהשגתי את הפא, אני לא רוצה לעשות את זה, לא רוצה לעשות את ההוא. אני לא רוצה לעשות את העבודה שלי ואני לא רוצה יותר לעשות עסקים". אני רוצה לומר לכם שזה נראה כאילו ששֹמת את הפא במקום החשוב ביותר והפכת את הטיפוח לעדיפות היחידה שלך. אבל מזווית אחרת, לא באמת הבנת את הפא. אני רוצה לומר לכולכם שאתם חייבים להיות בהתאמה לאנשים רגילים במידה המקסימלית בזמן שאתם מטפחים. אנשים לרוב לא מקדישים מספיק תשומת לב למה שהרגע אמרתי. חשבו על זה כולכם: יש לנו 100 מיליון אנשים העושים טיפוח, מה יקרה אם יהיו לנו עוד יותר בעתיד? אם אף אחד לא יעשה כלום אז מה יקרה לחברה? אז איך החברה תסתכל על הדאפא? האם זה לא יהיה להכתים את הדאפא? כמובן, אינני צריך להגיד דבר על המצבים המופיעים אחרי שמגיעים לרמות גבוהות – מה שאני מדבר עליו הוא מה שנפוץ כרגע. לאלה מכם שלא הגיעו למצב מהסוג ההוא, זה מוטעה אם אתם רוצים לעשות משהו בכוח. לגבי השאלות שאתם נתקלים בהן בחיי היום-יום ואיך שאתם אמורים להתמודד איתן, אלה הם דברים שבטיפוח שלכם ואני לא אענה לכם על שאלות ספציפיות. האופן שבו אתה מתמודד איתן ואיך אתה משפר את עצמך – תלוי בך. 

מתרגל: המורה אמר: "אחרי שמשיגים פאלון, זה שווה-ערך לכך שהשלמת חצי מהטיפוח שלך". יש מתרגלים שמבינים את המשמעות של "השלמת חצי מהטיפוח שלך" כ"הצלחת בחצי מהטיפוח שלך".

המאסטר: כשזה מגיע לדברים של טיפוח, מדוע לאנשים הסינים של ימינו יש חשיבה כזאת? זה משום שמאז הזמנים העתיקים צורת החשיבה שלכם עוצבה באופן המאפשר לכם להשתמש בסוג זה של מצב מחשבה וחשיבה כדי להבין את הפא. למען הטיפוח שלכם נתתי לכם את "ג'ואן פאלון", התקנתי בכם פאלון, המאסטר טיהר את כל הדברים שלכם באמצעות הפאלון הגדול, ומחצית הבעיות שלכם בטיפוח אכן נפתרו – זה נכון לחלוטין. אבל זה לא מוגבל רק לזה. משום שהכוח של הדאפא הזה הוא כה עצום, אז זה גורם לאנשים להיות מסוגלים לטפח אפילו מהר יותר. לגבי המחשבה: "המאסטר התקין בי פאלון אז זה אומר שהצלחתי במחצית מהטיפוח שלי ואפילו אם היום אפסיק לטפח אז עדיין הצלחתי במחצית הדרך" – זה לא הרעיון.

מתרגל: אמרת שפעם אחת התחברת עם ארבעה-חמישה מוארים גדולים וטאואים גדולים. אין לי הבנה טובה מדוע דיברת על זה.

המאסטר: זה משום שיש מכשולים בחשיבה האנושית שלך. אי אפשר ללמד את הפא בהתאם למה שאתה אוהב! העובדה שאין לך הבנה טובה של זה מצביעה על כך שהמכשול שיש לך החזקה אליו הוא משמעותי. אל תחפור לתוך המילים עם כוונה כלשהי. אם תחפור עם כוונה לתוך המשמעות של כל משפט וכל שורה אז אתה טועה לחלוטין. תמיד אמרתי לכם שעליכם לקרוא מההתחלה ועד הסוף כאשר אתם קוראים את "ג'ואן פאלון", אבל אתם חייבים לדעת מה אתם קוראים. כשאתה אמור להתעורר להבנה ברמה מסוימת, אז בודהות, אלוהויות וטאואים ירמזו לך עליה, ואתה מיד תבין את המשמעות של המשפט. לא יתנו לך רמזים לגבי מה שאינך אמור להתעורר אליו. אתה לא תבין את זה ולא משנה כמה תחפור. אם תגיד: "אני פשוט חייב להבין את העקרונות של רמות גבוהות כאלה באמצעות המילים האלה בלבד", אז אתה עושה את זה בכוח. טיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר. לא משנה אילו שיטות תמציא בעצמך, הן לא יביאו אותך לשמים – זו המשמעות של זה. יש מספר חלקים ב"ג'ואן פאלון" שיש אנשים שלא מתחשק להם לקרוא אותם. הם רוצים לקרוא רק את החלקים לגבי שין-שינג. אומר לכם, שאף על פי שנראה שחלק ממה שאני מדבר עליו עוסק ביכולות על-טבעיות או בדברים אחרים, מאחורי כולם יש עקרונות שונים המוכלים בהם, והמצבים של הדרישות השונות שצריך להגיע אליהן בטיפוח שזורים לכל האורך. אתה צריך לקרוא את כולו ברצף. בכל פעם שאתה קורא, אין עליך לדלג אפילו על קטע אחד או אפילו על מילה אחת. אתה חייב לקרוא אותו באופן הזה. הסדר של הספר ממלא תפקיד מדויק ביותר בטיפוח של האדם.

כשלימדתי את החלק הזה של הפא, לא דיברתי סתם כלאחר-יד ולא סיפרתי לכם סתם איזה שהוא סיפור. על פני השטח סיפרתי לכם מהו המצב אחרי שמגיעים לשקט ברמה ההיא, ואיך הרגשתי אחרי שהתחברתי אליהם. יש לי עדיין דברים להשלים בקרב אנשים רגילים, יש לי עדיין גוף של אדם רגיל, ואני עדיין רוצה להציל אתכם. לולא כן, השקט שלהם אולי אפילו לא היה נחשב לשקט ברמה שלי. אם אתה כאדם רגיל היית מתחבר אליהם, אז המחשבה שלך הייתה מיד נמחקת לגמרי. כל המחשבות האנושיות היו מסולקות לחלוטין. המחשבות שלהם הן כה בעלות עוצמה. בהחלט ייתכן שמיד היית עומד בדרישות של רמות גבוהות מאוד, אבל זה לא היה משהו שאתה טיפחת. יש בזה משמעות פנימית עמוקה מאוד. אל תשתמשו בחשיבה אנושית כדי לאמוד את הפא.

מתרגל: מה ההבדל בין שני החומרים המיקרוקוסמיים מאוד שביקום לבין התכונה "ג'ן-שן-רן"? מדוע זה כך שככל שהרמה נמוכה יותר כך שני החומרים האלה מנוגדים יותר זה לזה?

המאסטר: למעשה כשאתה שואל את השאלות האלה באמצעות החשיבה האנושית שלך, אז אתה נוהג ממש בחוסר כבוד. אם היית יכול להיות כמו אלוהות אז לבטח לא היית מעז לשאול שאלות באופן הזה. זהו מה שהדאפא – החוק הגדול – של היקום יצר עבור הישויות החיות. שני החומרים נוצרו על ידי הדאפא. זאת פחות או יותר הדרך היחידה שבה אני יכול להסביר לך את זה. כאשר ישות חיה בסביבה כלשהי, החיים שלה אמורים להיות מגוונים וצבעוניים. קחו את בני האדם כדוגמה: אם לבני אדם לא הייתה כל שמחה, אז הם היו חיים חיים משעממים ומייגעים – הם היו מרגישים בערך כך. צריך לאפשר לישויות חיות לחיות חיים שיש בהם עניין.  הדאפא יכול ליצור חברות משגשגות עבור הישויות ברמות שונות. זה לא משהו שבני האדם יכולים להמציא. אני רק דיברתי בקיצור על הקיום של שני החומרים הגורמים ליצירה הדדית וניגוד הדדי, כמו גם יין ויאנג, ורק בהקשר לדיון על המקור של יין ויאנג ושל יצירה הדדית וניגוד הדדי ציינתי את שני החומרים האלה. אבל מספר הגורמים המסובכים שביקום הוא הרבה מעבר לזה. בחרתי לדון בדברים היכולים לאפשר לכם להתעורר לעקרונות של הפא והיכולים לאפשר לכם להשתפר, ועשיתי זאת במונחים כלליים. אם הייתם יודעים יותר מדי, אז המחשבה שלכם הייתה מסתובבת תמיד סביב מחשבה מסוימת, וזה היה משפיע על הטיפוח שלכם. 

מתרגל: מתרגלים רבים הולכים לאותו פארק לתרגל ביחד בסופי שבוע. האם זה יהיה מועיל יותר להפצת הפא אם אנשים ילכו לפארקים שונים?

המאסטר: זה קשור לפרטים הספציפיים של מה שאתם עושים. אתם מרגישים שכאשר אתם מתרגלים ביחד, כשיש יותר אנשים, השדה חזק יותר וההשפעה עשויה להיות משמעותית. כשאנשים אחרים יראו את זה הם יאמרו: "וואו, יש כל כך הרבה אנשים המתרגלים פאלון גונג! האנרגיה היא כה חזקה! בואו נתרגל את זה גם כן". אבל ייתכן גם שיהיו אנשים שיחשבו: "אנשים במקום הזה כבר יודעים על זה, אבל אנשים במקומות אחרים לא. הבה נתפצל ונלך למקומות אחרים כדי לעודד אנשים במקומות האלה ולעזור להם להשיג את הפא". אלו העניינים הספציפיים שלכם. לכו ועשו את מה שאתם מרגישים שאתם אמורים לעשות. לגבי העניינים האלה, אי אפשר שאני אגדיר משהו בשבילכם. יש אזורים שונים, יש מצבים שונים, וישנם מצבי הבנת הפא שלכם ברמות שונות. כל זה חלק מהטיפוח שלכם עצמכם. דונו ביניכם כיצד לעשות דברים, ועשו את מה שאתם מרגישים שהוא הטוב ביותר.

מתרגל: יש אנשים החושבים שהמשמעות של להפיץ את הפא היא לעשות את התרגילים ולדאוג שספרי הדאפא יהיו זמינים, ושאין צורך לעשות תרגול קבוצתי בקנה מידה גדול או להקרין את הווידאו של הרצאות הפא.

המאסטר: זה תלוי בכם איך לטפל בפרטים של הדברים האלה, בדיוק כמו בדרך שבה אתם מתנהלים בטיפוח שלכם. אספר לכם שצפייה בהרצאות הווידאו, לימוד קבוצתי, תרגול קבוצתי וועידות פא כמו זו שאנחנו עורכים היום, הן הצורות היחידות של טיפוח בדאפא שהשארתי עבורכם. כל השאר מאורגן באופן חופשי, כולל האם תבואו לכאן או לא. אף אחד לא עושה מִסְדר נוכחות ומבקש מכם לבוא. כולם באים מרצונם החופשי. הטיפוח תלוי בלב שלך עצמך. אם אינך רוצה לבוא ואינך רוצה לטפח אז אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. 

מתרגל: מתרגלים מהגזע הלבן נלהבים לגבי התנדבות בקהילה, והם רואים בזה ביטוי של חמלה ושל היותם אנשים טובים. 

המאסטר: זה רק הסוג של טוב לב שיש לאנשים רגילים, אבל אינני מתנגד לזה, משום שאני מבקש מאנשים להיות אנשים טובים בכל הסביבות. אבל אם נותנים לדברים האלה עדיפות על פני לימוד הפא וטיפוח, אז הייתי אומר שזה לא נכון. כל דבר שמחזיקים בו יכול להיות החזקה. אך עם זאת, אם אינך יכול לנהל את עצמך היטב בכל סביבה, אז לא עמדת בסטנדרט למטפח. במילים אחרות, ככל שתתקדמו בפא יותר ויותר במרץ, אז הנושאים האלה ייפתרו ותדעו מה לעשות. 

מתרגל: אם מישהו מתמיד בעשיית התרגילים בחוץ במהלך החורף, האם אופן זה של סילוק קארמה יכול להחליף את סילוק הקארמה המתרחש כשיושבים ברגליים משוכלות? 

המאסטר: אין דבר כזה. אתה רוצה למצוא לך דרך החוצה מהקושי, ללכת בנתיב טיפוח שאין בו סבל או כזה שיש בו דרכים קלות יותר לשאת סבל. זה לא מתקבל. אבל כפי שאני רואה את זה, טיפוח הוא בשביל להשתפר, ולא תמיד תישאר באותו המצב. האם החשש לשבת עם הרגליים משוכלות אינו החזקה גם כן? 

מתרגל: אפילו אם הפו-אי-שה של האדם טיפח ליישות מוארת, אז הג'ו-אי-שה שלו עדיין עלול להיכנס למעגל הגלגול מחדש. נראה שהם שתי ישויות שונות. 

המאסטר: הסברתי את העניין הזה בצורה בהירה מאוד. בעולם הזה, באשר לך, גם הג'ו-אי-שה שלך וגם הפו-אי-שה שלך הם אתה. אתה צריך להכיר בכל אחד מהם. הם חולקים ביניהם את השם שלך, עושים אותם הדברים כמוך ושולטים במוח שלך – הם שניהם אתה. אבל, לגבי מי באמת שולט באדם – כשאתה באמת הכי צלול מחשבה, אז זה הג'ו-יואן-שן שלך ששולט בכל ההכרות שלך. מדוע זה כך? מפני שכאשר הפו-יואן-שן משיג את השלמות באמצעות טיפוח, אז אתה לא תדע על זה. הוא כמוך, יש לו אותה הופעה, והוא עוזב אחרי שהוא משלים את הטיפוח – אבל אתה עדיין צריך להיכנס למעגל הגלגול מחדש. כשהג'ו-אי-שה שלך מצליח בטיפוח, אז אתה בעצמך תדע את זה: "וואו, הצלחתי בטיפוח ואני עומד להגיע לשלמות". אבל הפו-אי-שה שלך הוא גם חלק ממך, אז הוא מטפח איתך בזמן שאתה מטפח. כשתגיע לשלמות אז הוא יגיע לשלמות איתך. זה היחס ביניהם. 

מתרגל: בעבר הייתי רוקח ואני מכיר כמה שיטות של תרפיה בעיסוי. האם אני עדיין יכול לעשות עיסוי לאחרים בהתנדבות?

המאסטר: הדגשת כאן את לעשות עיסוי בהתנדבות ולא להרוויח כסף, אז האם זה נחשב לעשיית מעשה טוב? אומר לכם: טיפוח הוא עניין רציני מאוד, אני כל הזמן מטהר את הגוף שלכם, ואין עליכם לזהם אותו שוב – זה מה שזה אומר. הסיבה היא שמגע גופני עם עור של אדם אחר יכול לחבר את השדות של שני האנשים. מדוע שדה האנרגיה של אתר התרגול הוא חזק מאוד כשאתם עושים את התרגילים בקבוצה? זה משום שכל השדות שלכם, שדות טובים כל כך, הם מחוברים, אז ההתקדמות מהירה וכולם מרגישים נהדר. לגבי אנשים רגילים, הם אינם עושים טיפוח, והשדה שהגוף שלהם נושא מלא בקארמה. ברגע שאמרתי את זה אז אנשים רבים יחשבו: "או, האם זה אומר שאני לא יכול להיות עם המשפחה שלי?!" אתם מטפחים, וכבר פתרתי עבורכם את הבעיה הזאת, אז אינכם צריכים לחשוב על זה, ואתם לא צריכים בצורה מודעת לפחד ממשהו. כלומר, אם אתה רוצה לעשות משהו מתוך כוונה, אז זה שווה-ערך לכך שאתה מקבל מתוך כוונה את הדבר הזה. כשאתה עושה למישהו עיסוי, אז אולי יש לך מחשבה: "אני אגרום לו להחלים". אינך משתמש באמצעים רפואיים מודרניים או בתרופות כדי לטפל בו – אלא במקום זאת משתמש בגוף שלך לטפל בו – אז סביר מאוד שתזוהם. זה מה שזה אומר. לגבי המתרגלים שלנו שעובדים כמטפלים בעיסוי כדי להתפרנס, אם הם באמת אינם מצליחים למצוא מקצוע אחר, אז אני אחתום את גופם כדי לפתור את בעיית הפרנסה. אבל אם אינך במקצוע הזה, אז אל תעשה את זה. זה מה שאני אומר. לגבי לעשות דיקור, או להיות רופא הרושם תרופות וזריקות לאחרים, זה לא משנה. אלו הן טכניקות.

מתרגל: האם אדם יכול לטפח אם למישהו במשפחה שלו הייתה מחלת נפש אבל לאדם עצמו לא הייתה? 

המאסטר: אמרתי שאתה לא בהכרח תיעשה חולה נפש אם מישהו במשפחתך הוא חולה נפש. האם לא צריך להסתכל על זה כך? צריך להסתכל על זה משני הצדדים. במילים אחרות, זה בסדר שאדם שהוא רציונלי מאוד – מישהו שיש לו ג'ו-אי-שה חזק – יעשה טיפוח. אבל אם יש לך היסטוריה משפחתית של מחלת נפש אז עליך להיות זהיר. אם יש לך מחלת נפש אז אינך יכול לתרגל. זה משום שהג'ו-אי-שה של אדם חולה נפש הוא לרוב במצב מעורפל, אז אין זה כך שאינני רוצה להציל אותך. מי שאמור לקבל את הפא שלי זה הג'ו-אי-שה, והפא שלי מיועד להציל את האדם, אבל אם האדם הזה הוא מעורפל מחשבה, אז למי אנחנו נותנים את הפא? כשהבעיה הנפשית תוקפת אותך, אז אלו הן הקארמה שלך, המחשבות הרעות וישויות זרות שפועלות. האם אנחנו יכולים לתת להן את הפא? לא. וזאת הסיבה. אז אלה שיש להם היסטוריה משפחתית של מחלת נפש חייבים להיות זהירים בזמן שהם עושים טיפוח! אז אם אתה מרגיש שאינך יכול לשלוט בעצמך, אל תשתתף. ובאשר לאלה שיש להם מחלת נפש כרגע: אינני מעודד אתכם להגיע לאתרי התרגול, ואין עליכם לבוא לוועידות פא כדי להקשיב לפא.

מתרגל: הבן שלי הוא בן 12. הוא מתרגל פעם בשבוע ומקשיב לפא לפני שהוא הולך לישון בלילה. האם התרגול ולימוד הפא שלו נחשבים נורמליים?

המאסטר: לילדים יש המצבים שלהם. אם הם נחשפו לפא והם לומדים ומתרגלים, אז הם למעשה גם כן עושים טיפוח, זה בטוח. יש לנו הבחנה ברורה בין ילדים למבוגרים. היות שלילדים אין החומר שנוצר על ידי המושגים והמחשבות המסובכות ההן שיש למבוגרים, אז הם פשוטים מאוד, וכך הם משיגים את הפא במהירות. 

מתרגל: כשאני חושב מחשבות רעות במחשבתי אז בממדים אחרים ייווצרו חומרים רעים. מה עליי לעשות?

המאסטר: נסה כמיטב יכולתך לא לחשוב דברים רעים, ואתה תתקדם בהדרגה בטיפוח שלך. אפילו אם תחשוב עליהם, אל תקדיש להם תשומת לב ואל תפחד. ברגע שאתה נעשה מפוחד – "מה אני עושה עכשיו?" – אז זאת החזקה. זאת הסיבה שעלינו ללמוד את הפא ולקרוא את הספר כמה שאפשר יותר, ועדיף לשמור על מחשבה טהורה ושלווה. אבל זה בלתי אפשרי עבורך לא לחשוב בכלל על דברים רעים. לא תהיה מסוגל לעשות את זה אם לא השגת את השלמות. לגבי איזה סוג של חומר נוצר, אתה הנך מטפח עכשיו, אז אני יכול לספר לך שאתה, כמטפח, לא נחשב בעיני השמים כבן אדם. הם מתייחסים אליך כאלוהות. אתם תהיו האלוהויות של העתיד ברמות שונות אחרי שתשיגו את השלמות. זאת הסיבה שברגע שאתה מתעלה מעל האנשים הרגילים ונושא בגופך דברים שמתעלים על האנשים הרגילים – ובפרט כאשר אתה עושה טיפוח במהלך התרחשות תיקון הפא – אז לא רק שאני דואג לך, אלא שישנם גם "שמונה סוגים של שומרי פא שמימיים" של בודהא מסביב לגופך השומרים על הפא. פשוט אינך יודע את זה. אנשים רבים נעשים אמיצים אחרי שהם מתחילים לתרגל. מדוע זה כך? זה לא קשור רק לגורמים שלך. זה משום שיש לך צד שיודע דברים. זאת הסיבה שהאומץ שלך הוגבר.

מתרגל: אני ביישן מאוד מאז הילדות. האם זאת החזקה חזקה?

המאסטר: כבן אדם, אם למישהו אין תחושת בושה אז הייתי אומר שהוא אדם רע מאוד. אם כמטפח יש לך החזקה לסוג זה של דברים, אז אתה רק בן אדם. אבל בעבר היו אנשים רבים שאחרי שהחלו לטפח נעשו מרושלים, מלוכלכים ובעלי הופעה מוזנחת. אם תלמיד דאפא הוא כך, אז הייתי אומר שאתה מכתים את הדימוי של הדאפא. כפי שאתם יודעים, כשאני מרצה לכם על הפא, לא משנה באילו נסיבות, אני חושב שאני לבוש בצורה מסודרת למדי, באופן יחסי. למעשה אני עושה את זה כדי להראות לכם דוגמה. יש אנשים שאפילו מחקים את האופן שבו אני מדבר ואת האופן שבו אני חי, אז אני מקדיש תשומת לב מיוחדת לדברים האלה. אינני יכול להשאיר לכם דוגמה גרועה. היות שאתם חיים בקרב אנשים רגילים, עליכם להקדיש לזה תשומת לב מסוימת.. 

שמתי לב למשהו: אנשים סינים לא מקדישים תשומת לב לדברים שטחיים והם די לא רשמיים. זה כמו בבדיחה שסיפרתי לכם בפעם הקודמת: סינים מקדישים הרבה תשומת לב למהות, יש להם שפע של דברים בראש, הם מלאים בכישרונות גדולים והמנות שהם מבשלים הן מעולות, אבל ההגשה היא רשלנית ומלוכלכת. אבל אנשים מהגזע הלבן – תתייחסו לזה רק כבדיחה – האוכל שלהם אינו טעים כמו זה שהסינים מבשלים, אבל הסכינים והמזלגות שלהם מונחים יפה ויש סכו"ם שונה למנות שונות וכוסות שונות למשקאות שונים. הם מייחסים חשיבות רבה לאיך שהדברים נראים והם מנומסים מאוד. זה ההבדל בין לבנים לסינים. אבל אני חושב שאם אפשר היה לשלב את התכונות האלה, כשהסינים יתייחסו ביותר תשומת לב לכללי התנהגות ואנשים מהגזע הלבן יתייחסו קצת יותר למהות, זה יהיה טוב יותר (מחיאות כפיים)

אנשים מהגזע הלבן מקדישים תשומת לב רבה לנימוסים הנאותים שלהם. זאת התרבות שלהם. מדוע לבנים לפעמים כועסים עליכם? יש כאלה שאפילו חשים שהם כועסים עליכם בלי סיבה. אם אתם פוגעים בתרבות שלהם, אפילו אם זה עניין קטן, הם ממש יכעסו. סינים רבים לא מקדישים תשומת לב לדברים קטנים. לדוגמה, כשאתה נכנס לחנות ומישהו נמצא מאחוריך, אחרי שפתחת את הדלת אתה לא שם לב לשום דבר, והדלת נטרקת בדפיקה מאחוריך. אם מי שרואה את זה הוא מהגזע הלבן, הוא יכעס מאוד, משום שאתה פוגע בתרבות שלו והוא אינו מתייחס לזה כעניין קטן. הוא ממש יכעס על גסות הרוח וגסות הדיבור שלכם. אתם חיים בחברה שלהם, אז עליכם להקדיש לכך תשומת לב. 

מתרגל: אני מתרגל מסין. כשראיתי את המאסטר הפעם לא הצלחתי לעצור את דמעותיי, ואינני יכול לבטא את עצמי במילים. 

המאסטר: אתם רואים, בזמן שאני בארה"ב נראה שבמהלך ששת החודשים האחרונים פגשתי אתכם שוב ושוב, ושזה היה די קל. אבל בסין יש כל כך הרבה מתרגלים שאינם יכולים לראות אותי. הם מתגעגעים מאוד למאסטר שלהם, ואני גם כן חושב עליהם. זה המצב.

מתרגל: יש "אני" הקיים בממדים השונים. האם הממדים השונים נמצאים בשלושת העולמות?

המאסטר: זה נכון, הם בתוך שלושת העולמות. ממדים בשלושת העולמות הם המורכבים ביותר. אם תהיה הזדמנות אני אסביר לכם בעתיד יותר על ההרכב של החומר – מידת המורכבות היא מדהימה. אבל אין כל שפה שיכולה לתאר את זה, וגם ציורים אינם יכולים להמחיש את זה. זאת הסיבה שלפעמים כאשר אני מלמד אתכם את הפא זה כל כך מאתגר, שאפילו כאשר ממצים את כל הביטויים האנושיים עדיין קשה לתפוס את הפאר של היקום.

מתרגל: שמעתי שמחלקות של מחקר מדעי בסין משכפלות פנדות.

המאסטר: אתה מתכוון לשיבּוט, נכון? בואו לא נתעכב על הדברים האלה. המין האנושי הורס את עצמו. בעבר אמרתי שהמין האנושי מְשַבֵּט את זה ומְשַבֵּט את ההוא, ושברגע שהמין האנושי יתחיל לְשַבֵּט בני אדם, זאת תהיה ההתחלה של להזמין חיזרים להחליף בני אדם. בדיוק משום שאנשים לא יכולים לראות את הצד של הקיום שהוא שמימי, אז הם עדיין חשים שהרדיפות הבלתי נלאות שלהם, הכביכול מחקרים שלהם, הם דברים הנשמעים כטובים. למעשה הם הורסים את המין האנושי. בני אדם הורסים את עצמם.

מתרגל: יש אנשים בחוגים בודהיסטים התוקפים את הדאפא כדרך לא ישרה. 

המאסטר: אז פשוט תתעלמו מזה. הם הגיעו לשלב הסופי של תקופת סוף הדהרמה. אם כשאנחנו מתמודדים עם הבעיות האלה נאמץ את הדרכים שלהם להתמודד עם דברים – שכאשר הם תוקפים את הדאפא אתם שולחים חומרים להשיב מלחמה – אז האם הדאפא לא יהיה כמותם? הדאפא שלנו הוא החוק הגדול של היקום, ועל אף שנראה שהם גורמים נזק, הם למעשה שום דבר. כשמסתכלים הרבה אחורה לתקופה בה הופיע שאקיאמוני, הדת הברהמינית עשתה אותו דבר.

מתרגל: האם תהליך הטרנספורמציה החֵל מהחלק המיקרוקוסמי לחלק המאקרוקוסמי הוא התהליך של טרנספורמציית הבֶּן-טִי[4]

המאסטר: אתה יכול להבין את זה כך. ככל שאדם מטפח את עצמו מהר יותר, כך הטרנספורמציה מהירה יותר.

מתרגל: מדוע זה כך שבממדים הרבים רבים הנמצאים בתחום מסוים של היקום יש "הוא" המתקיים בו זמנית?

המאסטר: ההרכב של היקום הוא אכן כה מסובך. כשאתה נולד, יש "אתה" שנולד בממדים רבים רבים. אתם נראים בערך אותו הדבר, עושים כמעט אותם הדברים, יש לכם אותו שם, אתם נולדים באותו הזמן ומתים באותו הזמן, אבל איכות החיים היא שונה. איך הם קשורים אליך? הרגע אמרתי שהם נולדים באותו הזמן ומתים באותו הזמן, ומעבר לזה אין איזה שהוא קשר משמעותי. אמרתי שאתם נולדים באותו הזמן וזה אומר שאם הם לא היו נולדים אז אתה לא היית יכול להיוולד, אפילו אם היית רוצה. ואם הם לא מתים, אז יהיה לך קשה מאוד למות, אפילו אם אתה רוצה. אז הסיבה ש"נשמות בודדות ורוחות משוטטות" שאנשים דיברו עליהן לא יכולות להתגלגל מחדש היא שלא כל ה"הם" מתו. רק אחד מה"הם" התאבד והתעקש למות, אז אין לו לאן ללכת אחרי שהוא מת. הוא צריך לחכות עד שכל אלה שחיים יסיימו את מסעות חייהם לפני שיוכלו לחפש את המקום שלהם ביחד. באשר ליואן-שן, כפי שלפני רגע אמרתי, היואן שן הוא אתה – הג'ו-יואן-שן שלך הוא אתה עצמך – ומקור המחשבות שלך הוא אתה. לגבי היואן-יינג, זהו גוף בודהא המתפתח במהלך הטיפוח שלך מתוך החוכמה שלך ומתוך הפא. הפא שלנו יכול לאפשר לגוף האנושי לעבור שינויים יסודיים, והגוף הזה עצמו יכול להפוך לגוף בודהא. 

מתרגל: המאסטר אמר: "כשתשיג את הטאו, ייתכן שבעתיד אנשים רבים יפיקו מכך תועלת".

המאסטר: זה נכון. חִשבו על זה: אם אדם מצליח לטפח לבודהא, אז ההורים שלו והאחים שלו – או בוא נאמר רק ההורים שלו, שהולידו בן או בת נפלאים שכאלה – האם לא יהיה להם חלק במזל הטוב? לבטח יהיה להם. לגבי כמה גדול יהיה המזל הטוב שלהם ואיפה ימקמו אותם, זה בוודאות ייעשה בהתאם לגודל החלק שלהם במזל הטוב שנקבע מראש. אבל זה לחלוטין אינו אפשרי שאם אדם משיג את השלמות והופך לבודהא, אז גם ההורים שלו יהפכו לבודהות על אף שהם לא עשו טיפוח – משום שהם לא עשו טיפוח. זה נקבע בהתאם לחלק שלהם במזל הטוב שנקבע מראש, ובהתאם לשין-שינג שלהם. כמות הקארמה של האדם היא גם כן קריטית. היות שזה המצב, אז זה לא מוגבל רק להורים ולאחים. זה כולל גם את האנשים ואת החיים הרבים רבים שהאדם היה איתם בקשר בעולם האנושי, ובקשרים הקארמתיים שנוצרו מטינה ותרעומת. אתה הרגת בעבר, אבל אז אתה הופך לבודהא, אז מה לגבי החיים ההם שהרגת? אתה צריך להציל אותם. כמובן, המאסטר יטפל בדברים האלה עבורך כשתצליח בטיפוח ותשיג את השלמות, וגם אלה ייחשבו כמי שאתה הצלת. צריך להציל אותם לגן העדן שלך, אז באופן הזה פותרים עבורך את הבעיות. יש גם אנשים רבים רבים שפעם עשו דברים שהועילו לך, ואי אפשר להתעלם מהם. יש גם כל מיני סוגים של גורמים. אפילו טיפוח אינו עניין פשוט, ואתה אינך יכול לפתור בעצמך את הסוגים הרבים של קשרים גורליים של סיבה ותוצאה הקיימים בדברים רבים. גם זה נעשה על ידי המאסטר.

מתרגל: כאשר המאסטר נפגש עם כמה מתרגלים מאזורים שונים, אף אחד לא רצה להחמיץ את זה. האם זאת גם כן החזקה?

המאסטר: זה אולי המצב היום. כשבעבר לימדתי את הפא בסין, כל המתרגלים ידעו – ואולי שמעתם על כך – שביום הראשון של הסמינר כולם חיפשו לשבת בשורה הראשונה מתוך תקווה להיות קרובים יותר למורה ולקבל אנרגיה גדולה יותר. בסוף היום השלישי של הסמינר, אף אחד כבר לא עבר לקדמת האולם. כולם שמרו את המקומות הטובים למבוגרים או לאחרים, אף אחד לא נלחם על מקומות, וכל האולם עטה שלווה. כל האנשים עוברים תהליך של שינוי. כמובן, רבים מכם כאן היום מיהרו לכאן מחוץ לעיר או שלא ראו אותי במשך זמן רב. אתם רוצים להיות קרובים יותר כדי לראות את המורה טוב יותר, ואני יכול להבין את ההרגשה שלכם. אבל להילחם על מקומות – אנשים מהגזע הלבן לא יעשו דבר כזה. על פי רוב אלה הם דברים שברמת פני השטח.

מתרגל: השין-שינג של מתרגלים ותיקים הוא גבוה ועוצמת האנרגיה שלהם נעשית גדולה יותר ויותר. למילים ולמעשים שלהם יש השפעה על מתרגלים חדשים. איך על מתרגלים ותיקים ומתרגלים חדשים לנהל את עצמם?

המאסטר: רוב המתרגלים הוותיקים טיפחו טוב מאוד, אבל אי אפשר לומר שכל אחד מהמתרגלים הוותיקים הוא טוב כל כך. בה בעת, אינני יכול לומר שאתה לא עומד בסטנדרט ושלפיכך לא אתן לך לבוא לתרגל – איך אני יכול להיות כך? אינני יכול. לפיכך, אמנם הרבה מהמילים ומהמעשים שלכם יכולים להשפיע על אחרים, אבל הפא ישנו, אז אל תחששו. אפילו מתרגל חדש, אחרי שהוא למד את הפא כמה פעמים, ישתמש בפא כדי לאמוד כל דבר. גם אם אתה מתרגל ותיק, הוא עדיין יֵדע מתי אתה עושה משהו מוטעה. לאנשים יש מחשבה משל עצמם, וישנו הפא – אז הבעיות האלה אינן בעיות. כולכם עברתם זאת באופן כזה. כסייעים, כמתרגלים ותיקים, ייתכן שהבעיה הזאת מדאיגה אתכם. העניין שמדאיג אותך והשיקולים – הם כולם טובים. אם אתה רואה את זה, אז עשה כמיטב יכולתך למצוא דרך לפתור את זה, ולנסות לבקש מאנשים לשים לב לזה. לגביכם כמתרגלים ותיקים, עליכם באמת להיות ערניים לזה כשאתם מול מתרגלים חדשים. אפילו אם אינכם מודאגים לגבי המוניטין של עצמכם, עליכם עדיין לקחת בחשבון את המוניטין של הדאפא. כאן זוהי ארץ טהורה, אז אינני רוצה שלא תסתכלו פנימה לתוך עצמכם כשאתם נתקלים בבעיות. זה לא מתקבל אם זה יתפתח למשהו הדומה ליחידות העבודה בחברה [הסינית].

מתרגל: לפני שהתחלתי לטפח, לילה אחד חשתי שקַר לי מאוד ולא יכולתי לזוז.

המאסטר: הייתי אומר שעדיף לא לשאול כלל שאלות הנוגעות למצבים אישיים. יש עשרות מיליונים, עשרות מיליארדים של מצבים – לךָ לבדך יש כה רבים מהם – איך אני יכול לענות על זה בשבילך? אומר לכם שכל המצבים האלה הם טובים. ציינתי אתמול משהו: בין אם אתה מרגיש טוב או רע, למעשה אינך יכול לדעת. אומר לכם דבר אחד: זה מספיק אם תתייחסו לכל זה כמשהו טוב (מחיאות כפיים). אתן לכם דוגמה. חִשבו על זה כולכם: האדמה בחברה האנושית היא הצואה של ישויות ברמה גבוהה. כשחיים בסביבה כזו מלוכלכת, כאילו שהאדם קפץ לבור צואה – כולכם עכשיו בבור צואה – אבל אתם עדיין מודאגים לגבי מה זה אומר שמשהו מרגיש לכם טוב או לא כל כך טוב. מה הטעם בדאגה לגבי הדברים האלה? עליכם להזדרז בטיפוח, ולא משנה במה אתם נתקלים עליכם לחשוב שזה טוב. וזה באמת טוב. אם לא הייתם עושים טיפוח, אז לעולם לא הייתם חשים את התחושות האלה, וזה כולל את אלה שאינן נעימות. לא משנה כמה טוב הוא שינוי מסוים, הוא לא ירגיש לכם נעים כשהוא יתבטא בגופכם. זה משום שנוכחות של כל סוג של גונג או אנרגיה נושאת חשמל, וזה יגרום לתגובות בגוף שלכם. הגונג הוא כה חזק ולכם יש עדיין גוף אנושי. אפילו אם הוא זז מעט בתוך הגוף, אז הגוף האנושי שלכם יחוש כמובן חוסר נוחות. כשתשלימו את הטיפוח לא יהיו לכם התחושות האלה. כשכמה אנשים מרחפים באוויר אז יש להם מצבים מסוימים באוויר. התעלמו מכולם, הם כולם דברים טובים. ככל שאתם מפחדים יותר, כך סביר יותר שהדברים האלה יקרו לכם מספר פעמים, משום שזה לא נכון עבורך שתהיה לך החזקה של פחד.

מתרגל: להתקיים עבור עצמנו, ובה בעת להיות חסר אנוכיות ואלטרואיסטי – איך עלינו להבין את זה?

המאסטר: חִשבו על זה: אדם הוא חיים הקיימים ברמת הפרט, ואם לוקחים את חוסר האנוכיות והאלטרואיזם עד לנקודה שבה אתה אפילו אינך רוצה לטפח את עצמך, ושבה אתה כבר לא חוזר לאני המקורי האמיתי שלך, ובכן, זה פשוט יותר מדי "חוסר אנוכיות". איך אתה יכול להבין את זה כך? האם הטיפוח שלך אינו למען עצמך? אבל, במהלך מסלול הטיפוח אתה מטפח את עצמך להיות יותר ויותר טוב-לב, עד לנקודה שבה כל פעם שאתה חושב על משהו אתה חושב על אחרים, וכך אתה מצליח להפוך ליישות חסרת אנוכיות. טיפוח הוא במהותו לטפח את עצמך. אתה מגיע לשלמות ובה בעת מצליח להפוך ליישות חיה אדירה החושבת על אחרים ויכולה להקריב למען אחרים. חיים אינדיווידואליים צריכים תמיד להתקיים. אם כולכם הייתם מטפחים את עצמכם עד לנקודה שבה כבר אינכם ישויות אינדיווידואליות, האם אפשר היה להרשות את זה? אז אני רוצה לומר לכם: אתם רוצים לחזור – אתם רוצים להשיג את השלמות – ובהתאמה, מה שהקרבתם יביא לכם אושר עצום. זה מה שתשיגו באמצעות ההקרבה. חזרה לתחום שהוא גבוה יותר ונפלא יותר – זה אומר לשאוף לטוב-לב ולשאוף לעלייה ברמה. יש אנשים המבינים "ווּ-וֶוי"[5] כלהיות ללא ה"אני", שאין כל קיום של האני. העובדה היא שזה אינו כך בכלל. ביקום אכן יש רמות, ולמען האמת לישויות החיות אכן יש היררכיות – זה נקבע על ידי סטטוס הפרי והמוסריות האדירה שאתם מאמתים ומשיגים באמצעות טיפוח. 

מתרגל: האם נוקשות ברגליים נגרמת מכמויות גדולות של קארמה?

המאסטר: כבר דנתי בכך. אצל אנשים מסוימים הכאב ברגליים נגרם מקארמה, בעוד שלגבי אחרים, הם מרגישים נוקשות משום שרגליהם מעולם לא היו כפופות באופן הזה. אלה הם המצבים הפיזיולוגיים של הגוף על פני השטח. אבל בין אם זה בשל כמויות גדולות של קארמה או בשל גורמים פיזיולוגיים, כולם יכולים לשבת עם הרגליים משוכלות. ובאשר לחוסר כאב בכלל, יש מקרים מעטים מאוד כאלה. 

מתרגל: יש כבר יותר מ-100 מיליון אנשים ברחבי העולם שקיבלו את הפא. האם הפצת הפא היא עדיין חשובה כפי שהייתה בעבר?

המאסטר: האם אתה באמת כל כך לא רוצה לעשות דברים בשביל להפיץ את הפא? כפי שאתם יודעים, במהלך הטיפוח אתם מטפחים "שָן", וכשאתם רואים אנשים בתוך סבל, אתם רוצים לעזור להם להשיג את הפא. זה משהו שעליך להשיג בהדרגה במהלך הטיפוח. לא משנה מה תיתן לאחרים, זה לא יהיה טוב כמו לתת להם את הפא. לא משנה כמה טוב מה שאתה נותן למישהו, ולא משנה כמה כסף אתה נותן לו, הוא שמח רק לתקופת חיים אחת, או רק לרגע אחד. אבל אם אתה נותן לו את הפא, החיים שלו יהיו שמחים לנצח. מה יכול להיות טוב יותר מהפא? (מחיאות כפיים) אז אני חושב שלהציג את הפא לאחרים זה בפני עצמו הפצה של הפא, וזה מעשה טוב. אבל אינך צריך לעשות זאת בכוח. אם האדם לא רוצה ללמוד ואתה מכריח אותו ללמוד, אז זה לא טוב. אתה עשית את מה שרצית לעשות וסיפרתָ לו על הפא, וזה מספיק. זה עניין שלו אם הוא יתחיל לטפח או לא. אנשים רבים עשו רבות כדי להפיץ את הפא והשקיעו זמן רב, ואף פעם אי אפשר יהיה להגיד שזה חסר משמעות. במהלך הטיפוח אתה תפוצה באופן מלא על הזמן שהפסדת, משום שאחרי הכול אתה עושה דברים למען הדאפא ואתה עושה מעשה טוב. כמובן, יש דבר שעליך להקדיש לו תשומת לב מעתה ואילך: אל תנסה לדחוק באנשים. זה מספיק שתיידע אותם על הפא בדרך טבעית כלשהי. אם הם ידעו עליו אבל לא ירצו לטפח, אז הנח להם. 

מתרגל: המאמר "ראש בהיר" אומר שאדם חייב להבחין בין קארמת מחשבה לבין מחשבות רעות רגילות.

המאסטר: זה נכון. זה לא קל לאנשים רגילים לזהות הפרעה המגיעה מקארמת מחשבה. אם מטפח אינו מתקדם במרץ ואינו מחפש את המניעים היסודיים מאחורי המחשבות שלו, אז יהיה לו קשה להבדיל בין אלה לאלה. מדוע יש אנשים שבמשך זמן רב אינם מצליחים לסלק קארמת מחשבה? זה משום שהם אינם מנסים לזהות אילו מהמחשבות הן שלהם. מדוע אנחנו מבקשים ממך לטפח את עצמך? עליך ראשית לסלק באמצעות הטיפוח מחשבות רעות. הסיבה שאתה יכול להיפטר מהדברים הרעים האלה היא שאינך מכיר בכך שהם אתה. זה קריטי ביותר. משום שאינך מכיר בהם כעצמך יש לך היכולֶת לסלק אותם. למעשה, הם באמת לא אתה. הם מושגים שונים, או אפילו קארמה, שהתפתחו בעקבות דברים שעשית אחרי הלידה – הם הדברים האלה. אבל אנשים רואים בהם לרוב חלק מעצמם: "יש לי מחשבה פקחית, אף אחד לא יכול לגבור עליי. אני טוב יותר מאחרים בכל ההיבטים". הם מסתכלים על הדברים האלה שנוצרו אחרי הלידה כחלק מעצמם, או שהם אפילו מאמינים שהם הכי טובים. מה שאדם רוצה תלוי בו, ורק כשאינך רוצה את הדבר הזה אז אפשר לסלק אותו עבורך.  

מדוע זה קשה להציל מישהו שיש לו מחלת נפש? זה בדיוק משום שאין לו יכולת הבחנה בכלל. למתרגל חדש קשה מאוד לזהות קארמת מחשבה ולהבחין אילו מחשבות אינן הוא. אם הוא מסוגל לעשות את זה אז הוא באמת יוצא מן הכלל. השתמשו בדאפא כדי לאמוד – אף אחת מהמחשבות הרעות שלך אינה למעשה אתה. אם תוכל לעשות זאת, אז תוכל לזהות אותן ולראות: "או, המחשבה הזאת אינה טובה וצריך לסלק אותה. אני צריך להיפטר ממנה. אינני צריך לחשוב כך". זה כשלעצמו הוא סילוק שלה. האם אתם חושבים שאלה העושים דברים רעים, כמו לבצע פשעים מתועבים, או אפילו אלה העוסקים בפעילות הומוסקסואלית, רוצים לעשות את הדברים כך ושהם נולדו לעשות את זה? זה נובע מכך שהם יצרו לעצמם מושגים מוטעים במהלך חייהם, והמושגים נעשו חזקים יותר ויותר, וחזקים יותר ויותר, ואז הם הפכו כיוון ושלטו בהם. כך הם השתנו לכאלה. 

מתרגל: הישויות המוארות המצילות אנשים הן בדרך כלל טאתאגאטות, אבל איך הן מבצעות הפיכה של גונג עבור מטפחים החל מהמקורות השורשיים של החומר?

המאסטר: אף פעם לא אמרתי לכם משהו כזה. לא אמרתי ששאקיאמוני עשה זאת כך, הלא כן? אי אפשר להשוות פא של טאתאגאטה עם הפא הגדול (דאפא) של הקוסמוס. אלוהות רגילה לא תהיה מסוגלת לעשות זאת בעתיד, וגם אף אלוהות לא הייתה מסוגלת לעשות זאת בעבר. הפא שהשתמשו בו בעבר להציל אנשים היה קטן. הצלת אנשים נעשתה בסיוע של טאתאגאטות אחרות, או אפילו של אלוהויות גבוהות יותר. גם הן היו צריכות לסגוד לשמים ולכבד אלוהויות גבוהות יותר. אין זה כפי שאנשים מדמיינים, שבודהא טאתאגאטה הוא מספר אחת בשמים – זה לא כך. אם פא הוא קטן, אז תקופת חיים אחת אינה מספיקה להציל אדם, ואדם צריך להיות מוצל במשך כמה תקופות חיים לפני שהוא (מחיאות כפיים) באמת יכול להיות מוצל. אבל הדאפא מסוגל לעשות את זה [בתקופת חיים אחת]. (מחיאות כפיים) זה משום שהוא הפא הגדול של הקוסמוס, המתעלה על כל הפא האחרים. כל הפא האחרים הם מה שישויות מוארות מאמתות ומתעוררות אליו במהלך הטיפוח מתוך הפא הגדול של הקוסמוס. אינני יודע אם הבנתם את היחס הזה בצורה בהירה. בין אם מדובר בכל ישות מוארת המצילה אנשים, או בכל טאתאגאטה, בודהא, או אלוהות בשמים, המאפיינים של גני העדן שלהם או סטטוסי הפרי שהם השיגו – הם כולם מה שהם אימתו והתעוררו אליו מתוך הפא הגדול של הקוסמוס (מחיאות כפיים). אלו אינם דברים שהם העתיקו ישירות מהפא הגדול של הקוסמוס, משום שבעבר בכלל לא הרשו להם לדעת על הפא הגדול של הקוסמוס. הם רק ידעו על הסטנדרט בתחומים שונים שישויות ברמות שונות צריכות לדבוק בו, והם ידעו רק את זה. זאת הסיבה שהם יכלו לאמת ולהתעורר להבנות של עצמם, כמו גם לאופן שבו ניתן להגיע לסטנדרט הזה. אלה הם הדברים שהם אימתו והתעוררו אליהם. מה ששאקיאמוני אימת והתעורר אליו נקרא: "איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז וחוכמה". האם הסברתי זאת בצורה בהירה? (מחיאות כפיים) הם מסתמכים על הפא של היקום והם מסתמכים על אלוהויות גבוהות יותר שיעזרו להם. הם לא יכולים לעשות זאת בעצמם. 

יתר על כן, יש טאתאגאטות שהם שונים. לדוגמה, בודהא שאקיאמוני אינו כפי שדמיינתם – טאתאגאטה רגילה. בתחום הנוכחי הוא טאתאגאטה, כשלמעשה יש לו גם מצבי קיום שהם מיקרוקוסמיים יותר ושבודהות אחרים אינם יודעים עליהם. הרמה שהוא הגיע ממנה היא גבוהה מאוד. הוא אימת והתעורר ל"ארבעת הגדולים": "אדמה, מים אש ורוח". חלק מכם אולי ראה את המונח הזה בכתבים. הרמה הזאת היא גבוהה מאוד, הרבה מעבר לגופים הקוסמיים שבהם קיימים חיים ממוצעים. משמעות הדבר היא שהוא אימת והתעורר לרמות גבוהות מאוד, וזה מראה שהמקום שממנו הוא הגיע הוא גבוה מאוד. אבל כשהוא בא לכאן להציל אנשים הוא הביא איתו רק את כוח הפא של תחום הטאתאגאטה.

מתרגל: האם אחת הסיבות שהחברה האנושית התעוותה היא שהתאים המולקולריים של רוב האנשים הרגילים עברו שינוי על ידי חייזרים?

המאסטר: החיים והחומרים של הגוף האנושי שאנשים מתייחסים אליהם – כלומר ההרכב של הגוף הזה – יחד עם התעוותות המחשבה, יכולים לשנות את ההתנהגות ואת דרך החיים של אדם. בה בעת, דרך החיים יכולה גם היא [בתורה] לשנות את הרכב החלקיקים בגוף האנושי. אם סוג ההתעוותות הזה הוא פסיבי, כזה הנשלט על ידי יצור כלשהו, אז זה נורא ביותר עבור בני אדם. זה דומה לשאלה מדוע בני אדם יכולים לפתח מושגים אחרי הלידה, ומדוע המושגים האלה יכולים להפוך את היוצרות ולשלוט באדם. אם אינך מסלק אותם, הם יהפכו לחלק ממך בחיים האלה, ואולי אף יהפכו לחלק ששולט בך. במילים אחרות, התרבות שהחייזרים כופים על אנשים בכדור הארץ יצרה מערכת שלמה של השקפות איך לחיות ואיך לתפוס את העולם החומרי. זה כבר הגיע לידי כך. אז, ברגע שעומד לרשותם משהו כזה, אפשר שיתפתח גוף מהסוג שציינתי. איך אתה נוהג במכונית? אתה צריך להשתמש בדרכים שלהם. איך אתה בונה מכונה? איך אתה מתַפְעל את הדברים שהם יצרו? הסדרה הזאת של הדברים חדרה לתוך כל דרכי החיים של האדם. היא פיתחה סוג כזה של גוף, יצרה סוג כזה של חשיבה, ופיתחה דברים מהסוג הזה. בפעם הקודמת אמרתי שכל מי שמשתמש במחשב קוטלג על ידי החייזרים וקיבל מספר. זה נכון לחלוטין. אבל לתלמידים שלנו אין הבעיה הזאת. אני ניקיתי את זה עבורם, ויתר על כן, חייזרים הם בשלב האחרון של סילוקם. אמנם יש עדיין כמה שמתחבאים, אבל כיום רואים אותם לעתים נדירות. הם נהגו להתחבא בממדים של חומר-על כדי לשלוט בבני אדם. דיברתי בעבר על חומר-על, ושם הם התחבאו, אז היה קשה מאוד להבחין בהם. בני אדם מאמינים שרק המולקולות הקיימות הן החומריות ביותר, בעוד שלמעשה יש דברים שהם חומריים יותר ממולקולות. הם התחבאו במקומות האלה כדי לשלוט בבני אדם. אנחנו כבר השלמנו את הממדים האלה – דברים בממדים האלה כבר נוקו.

מתרגל: כשמישהו עובר מעבר ל"שה-ג'יאן-פא", האם הוא לא הגיע כבר לסטטוס הפרי של ארהאט? מדוע שהוא יהיה עדיין ישות חיה?

המאסטר: לא קראת את הפא בתשומת לב ולא ניסית להבין אותו לעומק. יש אנשים העושים טיפוח אך לא מצליחים בטיפוח, וכך הם יכולים רק לחיות באותה הרמה בשלושת העולמות שאליה הם הגיעו. אנשים בשמים, אנשים שמימיים, הם גם כן אלוהויות בעיני בני אדם. אם מישהו עובר מעבר לשלושת העולמות, סטטוס הפרי הראשון שהוא מגיע אליו הוא ארהאט. יש מצב מיוחד נוסף, שבו האדם לא החל לטפח, אבל הוא הגיע לסטנדרט טוב מאוד. זה רק שאין לו סטטוס פרי. סביר שיש לו קשר גורלי עם בודהא, או שיש לו קשר גורלי עם אחד מכם בקהל שיצליח להפוך לבודהא בעתיד. כנראה שהוא יהפוך לישות חיה בעולם שלך, כלומר, אזרח בעולם שלך. בעולם של בודהא אין רק בודהות ובודהיסאטוות, אלא זה עולם משגשג. בודהות הם מלכי פא, והם טובי לב. זה המצב. אם אתה רוצה להשתמש בחשיבה אנושית כדי להבין דברים שבשמים אז אף פעם לא תבין אותם. כשהראש שלך מלא בדברים האלה לא תהיה מסוגל לטפח. גוף קוסמי גדול כפי שסיפרתי לכם עליו הוא למעשה רק גרגיר אבק. לא ניתן לתאר את מורכבות היקום, היא מעֵבר למילים. על כדור הארץ ניתן לראות אנשים עם צבע עור לבן, צהוב ושחור, ויש הבדלים מסוימים בין הגזעים. הגזעים השונים בגופים הקוסמיים הם לאין ספור – יש כל מיני סוגים שלהם – יש אפילו מרובי צבעים. משמעות הדבר היא שהיקום הזה הוא מורכב ביותר. 

מתרגל: הקארמה של המין האנושי מצטברת יותר ויותר, אז מדוע תוחלת החיים הממוצעת גדלה?

המאסטר: אולי שמתם לב שתוחלת החיים הממוצעת של אנשים היום היא ארוכה יותר מזו של אנשים בימים ההם. זה המזל העצום של האדם להגיע לעולם הזה כאשר הדאפא מופץ באופן נרחב (מחיאות כפיים). אלה שאני רוצה להציל אותם, אני לבטח אתן לכל אחד הזדמנות. לא קל להתגלגל לתקופת חיים שבה הדאפא מופץ באופן נרחב, או להיתקל בדאפא הזה. לאנשים ניתנת הזדמנות. אבל אם האדם מתחיל לטפח או לא, זה עניין שלו. יש אזורים רבים שהדאפא לא התפשט אליהם, אז אנשים צריכים להחזיק מעמד ולהמשיך לחיות כדי להקשיב לפא בנקודת זמן מסוימת, ובזמן ההוא המחשבה שלהם תיבחן לראות איך הם מגיבים. זו הסיבה שזה עניין מרכזי ושזה קריטי לספר לאנשים על הפא. כוונתי היא שכאשר אתם מפיצים את הפא עליכם לאפשר לאנשים לדעת על הפא, אבל אם מישהו רוצה לטפח או לא, זה עניין שלו. נניח שאתה מתגלגל בתור החיים האלה כאן, אתה נתקל בפא הבודהא ושומע אותו, אבל לא אכפת לך, אתה לא מטפח בו ולא למדת אותו. אז זאת תהיה החרטה שלך! השאלה ששאלת הרגע הייתה מדוע הקארמה כה גדולה אך עדיין החיים לא התקצרו אלא דווקא התארכו. זאת הסיבה.

מתרגל: האם זה בסדר שמתרגלים ותיקים עדיין יחזיקו בביתם פסלים של גואן-יין ושל אחרים אם הם עברו גואן-דינג[6] עם תמונת המאסטר?

המאסטר: להחזיק אותם אינה בעיה משום שהם כולם אלוהויות אדירות. אם הם עברו קאי-גואנג[7], אז זה בסדר שיש אותם, ואם כבר שמת אותם שם אז שמת. אבל עליך לדעת בלבך באיזו דרך טיפוח אתה מטפח. ועליך לדעת בלבך למי עליך לחלוק כבוד.

מתרגל: האם זה מדויק לחשוב שכולנו חיים בתוך הגוף של המורה?

המאסטר: אתה יכול להבין את זה כך (מחיאות כפיים). למעשה, אומר לכם שבמהלך הטיפוח של אדם נפח הגוף שלו הולך וגדל. אחרי שאדם נופל לממד הזה, כדי לחזור, כדי לטפח בחזרה, הגוף שלו צריך להשתנות. כדי להתחיל את השינויים מהרמה המיקרוקוסמית ביותר, הוא חייב לעמוד בסטנדרט של הרמה המיקרוקוסמית של היקום והוא חייב לחזור למיקרוקוסמי ביותר. במקרה זה, נפח גופו צריך להתאים למצב המקורי בממד ההוא. אז הוא יגדל. ככל שזה יותר מיקרוקוסמי, כך הנפח גדול יותר. כל מטפח יעבור שינוי מהסוג הזה. אבל אנשים רגילים לא יוכלו לראות אותך. אסור להם לראות את זה. מתרגלים רבים ראו שהגופים שמאחורי הגוף של המורה הם לאין-ספור, שכבה אחר שכבה, וכל שכבה גדולה מקודמתה. יש שהן כה גדולות שלא ניתן לראות את הסוף, וזה מקיף את הכול. אם זה מקיף את כדור הארץ… האם אינכם נמצאים במקום הזה שבו נמצא כדור הארץ? זה הרעיון (מחיאות כפיים)

מתרגל: היות שאנחנו מטפחים את הג'ו-יואן-שן, מדוע מדי פעם כל מה שמסביבנו נראה מוזר ולא מוכר?

המאסטר: באשר לתחושה הזאת, כן, יש מצבים כאלה. אם חלק מסוים מהמחשבה שלך עבר ניקוי או שהחשיבה שלך השתנתה, אז זה יכול לגרום למשהו כמו שתיארת. אבל לא משנה מה, אם אתה יודע שאתה עדיין כאן ושהאדם הזה הוא אתה, אז זו אינה בעיה.

מתרגל: אני מרגיש ש"ג'ואן פאלון" כבר הסביר את הדברים בצורה בהירה. אין צורך לדון עם אחרים ולהחליף התנסויות. 

המאסטר: אז זהו המצב האישי שלך בטיפוח. אי אפשר לכפות בכוח משהו כזה על אחרים. אבל אינני יכול לומר שאתה טועה, משום שלכל אחד יש מצבים שונים. כמו כן, מתרגלים חדשים נכנסים כל הזמן, אז צריכה להיות לכם חלקה של ארץ טהורה.

מתרגל: האם אפשר לומר שככל שאדם נופל עמוק יותר בקרב אנשים רגילים, אם הוא יכול לחזור, אז המוסריות האדירה שלו תהיה גדולה יותר אחרי שיצליח בטיפוח?

המאסטר: לא, זה לא כך. ככל שאדם נופל עמוק יותר, כך יש לו פחות תקווה. לולא ההפצה הנרחבת של הדאפא הכול היה גמור. 

מתרגל: מדוע תמיד בטיפוח הדתי הנושא שהמאסטר מסלק קארמה עבור תלמידיו אינו מאוד מפורש?

המאסטר: אין שום "מדוע". מדוע הדברים שישוע לימד שונים מאלה ששאקיאמוני לימד? מדוע כולם צריכים להיות אותו הדבר? שאקיאמוני כן דיבר על הנושא של סילוק קארמה. אין זה כך שהוא לא דיבר על זה. גם בבודהיזם של ימינו מדברים על סילוק קארמה. שאקיאמוני דיבר על דברים רבים במהלך 49 השנים של הוראת הפא שלו. הדברים שאנשים לא הבינו לא הועברו הלאה. הדורות המאוחרים יותר בחרו את החלקים שהתאימו לצורת החשיבה שלהם. זה כמו המתרגלים שלומדים את הפא באופן סלקטיבי: "אני מרגיש שהפרק הזה הוא טוב, אז אני קורא רק את הפרק הזה". הם הבינו רק את החלק ההוא, אז הם ירשו אותו והעבירו אותו הלאה. מה שהם לא יכלו להבין ומה שלא התאים למושגים שלהם לא הועבר הלאה. כששאקיאמוני העביר את הפא שלו בזמן ההוא, שום דבר לא נכתב. רק חמש מאות שנה מאוחר יותר התחילו לארגן את מילותיו של שאקיאמוני. כמה טעויות התרחשו במשך חמש מאות השנים של ההעברה בעל-פה?! בודהיזם כן דיבר על סילוק קארמה, רק שאתם לא יודעים על זה. את ישוע מסמרו אל הצלב. האם הנוצרים לא אומרים שישוע כיפר על חטאי האנשים?

מתרגל: המונח "מטפח עמית" משמש לעתים קרובות מתרגלים מסוימים כאשר הם מתייחסים למתרגלים אחרים. היות שהמורה מעולם לא הזכיר את המונח הזה, אני חש שהוא לא הולם. בבודהיזם יש מוסכמות כאלה.

המאסטר: זה מונח שהמציאו אנשים בעולם הזה, והוא אינו משהו המיוחד לבודהיזם. אין זה מונח מיוחד. למעשה, המונח המיוחד הוא בכלל לא "מטפח עמית". הוא מונח אחר, שאנשים מאוחר יותר, כמו למשל במספר השנים האחרונות, יצרו. לגבי השאלה באיזה מונח עלינו להשתמש, זה לא ממש משנה. לדאפא אין העדפות בעניין הזה ככל שזה נוגע לצורת פני השטח שלו. עליכם להתאים לאנשים הרגילים במידה המֵרבית בזמן שאתם עושים טיפוח. היו אנשים שנהגו לשאול אותי איך לפנות זה לזה. אמרתי להם שזה בסדר אם תקראו אחד לשני פלוני אלמוני או פלונית אלמונית. אם היינו קובעים מונחים מיוחדים כלשהם, אז אחרים היו באמת חושבים שאנחנו דת ממוסדת. עדיף שנהיה קצת יותר גמישים בהיבט הזה במגעינו עם אנשים רגילים.  

מתרגל: איך עלינו להתייחס לבעיה של "המין האנושי סוגר את עצמו"?

המאסטר: זה נושא רחב, נושא שחל על המין האנושי בכל ההיבטים. אתן לכם את הדוגמה הכי פשוטה. לדוגמה, הבה נדבר על החוקים של ימינו. אתם יודעים שבזמנים העתיקים לא היו חוקים. היות שכל האנשים היו יחסית טובי-לב, לא היה כל צורך בכל כך הרבה חוקים כדי להשליט סדר באנשים. הם ידעו בעצמם איך לנהל את עצמם והתנהגו כראוי. היום הלבבות של האנשים אינם טובים והם הושחתו, וזאת הסיבה מדוע נחקקו כה הרבה חוקים כדי לנהל את האנשים. בני אדם מנוהלים כפי שחיות מנוהלות. זהו כלוב שאינו מוחשי. אבל אנשים עדיין נעשים מושחתים יותר ויותר, וחוקים עדיין מתווספים כל הזמן. כמה רחוק תגיע בסופו של דבר חקיקת החוקים הזאת? החוקים ייעשו כה רבים, שאנשים אפילו לא יהיו מודעים לכך שהם מבצעים פשע, משום שאי אפשר יהיה לזכור את כולם. בסופו של דבר זה יגיע אפילו לכך שאתה תפר חוק בכל פעם שתעשה תנועה או בכל פעם שתצא מביתך. האם לא ייתכן שזה יתפתח עד כדי כך? המין האנושי פשוט סוגר את עצמו בלי סוף. הם סוגרים את עצמם לא רק מבחינת חוקים, אלא גם בכל היבט של כל דבר. בסופו של דבר בני האדם יהיו כה סגורים שלא תהיה להם כל דרך מוצא, והיוצרות יתהפכו כך שהחוקים שאנשים חוקקו יתחילו להעניש את האנשים. לכל האנשים שמחוקקים את החוקים יש כוונה להעניש אחרים, משום שעם לב של אדם רגיל, הם לא אוהבים איך שאנשים אחרים הם, ורוצים להעניש אותם מתוך קנאה. הם לא חשבו על זה שהם גם כן חלק מהאנשים, ושהחוקים תקפים לגביהם גם כן. בסוף אנשים יהיו כה סגורים שלא יהיה להם מקום לנשום, ואז כבר לא יהיו להם אופציות. כשזה יגיע לנקודה ההיא, איך אנשים יצליחו עדיין לחיות? לפיכך, מה שפותר את הבעיות היסודיות של בני אדם אינו חוקים, אלא לבבות האנשים (מחיאות כפיים).

כל המדינות מתוסכלות מהתהפוכות ומאי-היציבות שהחברה עומדת בפניהם, כמו למשל בעיות של ביטחון ציבורי וכדומה, ואין פתרונות טובים. הם רוצים להחזיק את הדברים האלה תחת שליטה באמצעות חקיקת חוקים המכוונים לתופעות הרעות. עוד ועוד חוקים כאלה מופיעים. אבל אלה שעושים דברים רעים עדיין עושים אותם כשהחוק לא משגיח עליהם. למעשה, איש לא מצא את הגורם היסודי, שהוא שלֵב האנשים צריך להיות מרוסן ושלֵב האנשים צריך לשאוף לטוב-לב. כשלב האנשים ייעשה טוב, כבר לא יהיה צורך בחוקים כה רבים. אף על פי שלא תהיה משטרה, אנשים לא יעשו דבר נגד החוק. אם כל אחד ירסן את עצמו מלעשות מעשים מוטעים, לא יהיה צורך במשטרה. דמיינו איזה סוג של חברה זאת תהיה. הלא כן? בה בעת, גם אם בעתיד יהיו כל כך הרבה שוטרים ועל כל אדם ישגיח שוטר, אנשים עדיין יעשו דברים רעים אם הלב שלהם לא יהיה טוב. שוטרים הם גם כן בני אדם, ויש שוטרים שעושים דברים רעים. אז מה ניתן לעשות? שופטים הם אנשים רגילים גם כן, אז מי יהיה שם שיוכל להתערב אם יש גם שופטים שעושים דברים רעים?  

מה שאני מתכוון הוא שהפתרון לבעיות היסודיות של האנשים אינו טמון בחקיקת מספר מסוים של חוקים ותקנות, וגם אינו טמון בהגבלת אנשים, בריסון אנשים או בשליטה בהם. הוא טמון בכיצד לעורר את טוב-הלב של האנשים ובכיצד להפוך את החברה האנושית לאצילית באמת. אף ריסון חיצוני הנכפה על אנשים אינו יכול לרסן את לבם. במילים אחרות, האמצעים האלה אינם פותרים את שורש העניין.

אני יודע הכול לגבי המין האנושי. כמובן, על אף שחשפתי את הדברים האלה, אינני רוצה לעשות דבר לגבי המין האנושי כרגע, ולא אטפל בו. גם אינני מתערב בעניינים פוליטיים. ובאשר למה שאנשים מתייחסים אליו כ"פוליטיקה", לחלוטין אינני אוהב את זה, ואינני רוצה לשמוע על זה או לשאול לגבי זה. אבל אני יכול להסביר בבירור את הכול לגבי המין האנושי, וכרגע אני אחראי רק למתרגלים שלי העושים טיפוח. אבל אחרי שיותר אנשים יטפחו היטב, הכוח הישר החזק הזה יגרום לחברה להשתנות בדרכים מסוימות. אנשים לבטח ישאפו להיות טובי לב, והחברה תתייצב. אבל זה לא משהו שהתכוונתי לעשות. זוהי התוצאה של הפצת הדאפא.

מתרגל: המורה, אמרת שאתה היחיד שמפיץ פאלון גונג בעולם הזה ושאף אחד אחר לא מעז לרדת לכאן כדי ללַמד. 

המאסטר: זה נכון. אני פשוט ה… של עולם הפאלון. עולם הפאלון נוצר על יָדִי (מחיאות כפיים). אני היחיד שמפיץ את הדאפא, ולמעשה אין אף אחד אחר [שיכול לעשות את זה]. הרעיון שדמיינת אינו קיים.

מתרגל: אנחנו חשים לעתים קרובות שאנחנו מסוגלים להבחין שמחשבה היא מוטעית בו ברגע שהיא עולה. 

המאסטר: זה טוב. אמנם הג'ו-אי-שה שלך אינו חזק כמו זה של ישות מוארת, אבל בכל פעם שעולה מחשבה לא נכונה אתה יכול לתפוס אותה ואתה יודע שהיא מוטעית. זה משום שחלק המחשבה שלך שהשלים את הטיפוח הוא כבר חזק מאוד, כך שהוא ממלא את תפקידו. ברגע שעולות מחשבות רעות, אתה מודע לכך, וכך הן נתפסות.

מתרגל: מה מסמל ה"לוטוס"? האם הוא מסמל את המטפחים המגיחים מתוך הזוהמה בלי להיות מוכתמים?

המאסטר: "פרח הלוטוס"[8] אינו נוצר בממד האנושי. אנשים חושבים שפרח לוטוס נראה כמו "פרח הלוטוס", אבל הוא לא ה"לוטוס". "פרח הלוטוס" נוצר בעולמות של בודהות. בעולמות של בודהות "פרח הלוטוס" אינו נחשב כפרח, אלא כ"סטטוס פרי" וכמוסריות אדירה של בודהא. "פרח הלוטוס" אינו הפרח כפי שהוא מובן על ידי מושגים אנושיים, אבל ניתן לדמות אותו לפרח. בימינו, פרח הלוטוס משמש בבודהיזם לסמל קדושה וטוהר – מגיח מהזוהמה מבלי להיות מוכתם. הוא צומח מהבוץ אך איננו מוכתם, והוא נותר כה נקי, קדוש וטהור. משתמשים בו כמטאפורה, אבל הוא לחלוטין אינו "פרח הלוטוס" של בודהות. 

מתרגל: במהלך הטיפוח, איך נחווה את ההתקדמות ברמה ואת פריצת הרמות? אני לעתים קרובות חווה בגופי הישנות של מצבים.  

המאסטר: כל זה טבעי. אז אתה חושב שאתה אמור להיות מסוגל לחוש את הרמה שהגעת אליה בטיפוח? זה לא אפשרי. איך לומר זאת… יש כל כך הרבה אנשים. ויתר על כן, לומר לכל אחד ואחד מה המצב שלו בפרוטרוט זה קודם כל בלתי אפשרי, ושנית, אתה תְפַתֵח בגלל זה החזקה לדברים המוחשיים האלה, ולא טוב שתמקד את תשומת הלב שלך בזה. כתלמידי דאפא אתם מטפחים את עצמכם בהתאם לדאפא, ורק הדרך הזאת היא המהירה ביותר. 

מתרגל: האם האישיות של מישהו קשורה לאיכות המולדת שלו?

המאסטר: אם אלה ההתנהגויות הייחודיות שנוצרו לאחר הלידה, אז זה לא האישיות שלך, אלא ההחזקות שלך, והן נוצרות לאחר הלידה. אם, למשל, לאנשים מסוימים יש באמת המאפיינים של עצמם – האדם הזה פועל במהירות בעוד שהאדם השני הוא פשוט איטי מאוד – או אם יש הבדלים ביניהם מבחינת המאפיינים המולדים שלהם, אז זה משהו השייך למקור שלהם. הדברים הנוצרים במהלך חייך הם מהסוג של, למשל, המחשבה האומרת: "אני פשוט אוהב את זה כך", "אני פשוט כזה", "אני פשוט אוהב לעשות את זה כך" או "זה פשוט איך שאני עושה את זה" – המגיעה כאשר עושים דברים מסוימים. זה מוטעה להתייחס להחזקות האלה, להתנהגויות הייחודיות האלה, כמאפיינים שלך עצמך או כאישיות שלך. את כל הדברים האלה צריך לסלק. 

מתרגל: איך עלינו להבין את המושגים "יקום", "גוף קוסמי" ו"מרחב-זמן"?

המאסטר: דיון במושגים יקום, גוף קוסמי ומרחב-זמן צריך להתחיל משלוש המילים האלה. הסיבה היא שהשפה האנושית היא מוגבלת ביותר. אנשים מאמינים לעתים קרובות שהיקום הוא מה שהעיניים יכולות לראות ומה שאנשים יכולים לדמיין. סיפרתי לכם על כך שיש כל כך הרבה רמות של היקום, ועל המושג של כל כך הרבה רמות של היקום, וכשהולכים אפילו יותר למעלה, יש גם רמות שהן מעבר למושג של היקום. אני קורא להם גופים קוסמיים. זה המונח והמושג הניתן לתפיסה חושית שהסברתי לכם, ומה שבני אדם מתכוונים אליו כ"גוף קוסמי" הוא שונה ממה שאני מדבר עליו. אז קיימים ממדים שונים ביקומים השונים הנמצאים בתוך גוף קוסמי, ולממדים שונים יש כמובן הזמנים של עצמם. אלה הם מרחבי-הזמן שלהם. הממדים הקיימים בזמנים שונים נקראים מרחבי-זמן שונים. כך מבינים את המושג על פני השטח. 

מתרגל: ההפצה הנרחבת של הדאפא בחברה היא שחוקי היקום מתבטאים שוב מחדש בעולם האנושי. האם נכון להבין את זה כך?

המאסטר: כן, אבל זה לא מדויק לגמרי. משום שאין זה שעקרונות פא עצומים שכאלה מתבטאים שוב בעולם האנושי: מעולם לאורך כל הקיום של השמים והארץ לא התרחש דבר כזה – זאת הפעם הראשונה בכל בריאת היקום (מחיאות כפיים)

מתרגל: אמריקנים שרק התחילו ללמוד את התרגול מקווים שלהנחיות בקלטת המוסיקה יהיה תרגום סימולטני באנגלית. 

המאסטר: עבודת התרגום מתרחשת כרגע. אבל אני חושב שלא כל כך טוב להוסיף את ההנחיות המתורגמות בקלטת התרגול. זה בדיוק כמו המילה "בודהא": בהתחלה למערביים לא היה מושג מה משמעות המילה, אבל עכשיו כולם יודעים. כלומר, דברים מסוימים פשוט אי אפשר לתרגם, בעוד שאת ההסברים בקלטת התרגול אפשר. מונחים כמו גְ'ֶיה-יִין והֶה-שְה לא יהיו בדיוק מה שהם ברגע שתתרגמו אותם. הם יאבדו את המשמעויות המקוריות שלהם. אז את המונחים האלה אי אפשר לתרגם.        

מתרגל: איך אנחנו יכולים לעזור לאלה שיש להם הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו להמשיך בנתיב הטיפוח?

המאסטר: ראשית אינני יכול לומר שהם מתרגלים טובים, משום שלמתרגל הפועל היטב בטיפוח לעולם לא תהיה הבעיה הזאת. המחשבה שלו, כה איתנה בדאפא, מוצקה כסלע, תכה את השדים בפחד כשהם רק יראו אותה, קל וחומר שהם לא יוכלו להפריע לו (מחיאות כפיים). לנסות לגעת בו יהיה כמו לזרוק ביצים על סלע, והם לא יעזו לגעת בו כלל וכלל. אז זה עדיין משום שלאנשים אלה יש בעיות במחשבה שלהם, וזה במיוחד כך כשיש ישויות זרות המנצלות את ההחזקות במחשבה שלהם כדי להפריע להם באמצעות הטעייה. זה במאה אחוז בגלל העובדה שעדיין יש להם דברים מהעבר שהם לא ויתרו עליהם – [זה מה שתגלו אם] תסתכלו על הסיבות מאחורי זה. אם הם לא היו רודפים אחרי הדבר הזה, אז הוא לחלוטין לא היה מעז לבוא. לא משנה אם מדובר בישויות חיות ביקום מהעבר או בכל הישויות החיות שכבר עברו תיקון, כולן צופות. אתה מושך את הדברים הרעים האלה רק משום שהמחשבה שלך לא ישרה. אם המחשבה שלך ישרה, אף אחד לא יעז לבוא. ואפילו אם הם באמת היו באים, האלוהויות לא היו מרשות את זה. באשר לכיצד לתקן את האדם הזה, כיצד לעזור לו להבין את זה, הדרך היחידה היא שהוא יוותר על ההחזקות שלו וילמד יותר את הפא. ברגע שמתפתחת הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו, קשה מאוד לאדם להתעורר לדברים בעצמו. ככל שאחרים מדברים על זה אתו יותר, כך הוא נעשה יותר אובססיבי. הוא פשוט לא רוצה להבין. כשזה המקרה אין שום דרך מוצא, אז פשוט הניחו לו. אז אף אחד לא צריך לטרוח לגביו יותר. אל תתנו לו קהל – פשוט נהגו כאילו הוא לא קיים. אולי הוא יירגע כשהוא יתחיל לגלות שאין בזה טעם. אבל אלה שגרמו נזק גדול לפא לעולם לא יקבלו הזדמנות נוספת להשיג את הפא. ויתר על כן, בעתיד הם יצטרכו לכפר על החטאים שלהם. זה מעשה ידיהם – זה לא מפני שחסרה לנו חמלה כלפיהם. דנתי שוב ושוב בהיבט הזה של הפא.

מתרגל: אני מודע מאוד לכך שאני כל הזמן מתגבר על מצוקות, אבל מעולם לא חשתי שום שינויים מיוחדים בגוף.

המאסטר: רבים מהמתרגלים שלנו נשאו קשיים רבים. ההקרבות שלהם והקשיים שהם נשאו אכן היו גדולים מאלה של אחרים. יש שתי סיבות מאחורי זה. אחת היא שהקארמה שהם יצרו בעבר היא ממש עצומה, או שהדברים הרעים שהם עשו היו אפילו גרועים יותר מהרגיל. אתה אולי תאמר שעכשיו בחיים האלה אתה לא יודע על זה ושאתה לא תשלם את זה. אבל איך אפשר להרשות את זה? אתה עושה טיפוח בדאפא, אז אני אדאג לך. אני גם צריך לאפשר לך להשתפר בטיפוח ולהשיג את השלמות. אבל בה בעת אינני יכול לספר לך שאתה פעם עשית דברים מהסוג הזה. ואילו אתה עדיין שואל אותי מדוע זה ומדוע ההוא. (כמובן, אינני מתייחס למתרגל ששאל את השאלה. אני פשוט נותן לכם דוגמה כדי להסביר את הדברים האלה). אז מה אתם חושבים שאפשר לעשות? כשאני רואה שאתה נושא קשיים וסובל אז אני באמת מודאג לגביך. אבל באופן יחסי מה שכבר סולק הוא כבר משמעותי מאוד. מה שהמאסטר סילק בשבילך ונשא בשבילך הוא כבר עצום. לסלק יותר מזה לא יעבוד, וגם לא יורשה. אז מה אפשר לעשות? אתה צריך לשאת קצת יותר קושי עבור מה שנותר. 

תרחיש נוסף הוא שיש אנשים הקשורים לדברים של עצמם ואינם מוותרים עליהם. אתה פשוט לא מוותר על זה, וזה מוסתר כה עמוק שאפילו כשאתה מבין את זה אתה עדיין לא רוצה לוותר על זה. ברגע שזה מנוגח, אתה מיד מתחמק ולא רוצה להקדיש לזה יותר מחשבה. משום שאינך רוצה לוותר על זה – אתה לא רוצה לוותר על זה אבל אתה עדיין רוצה לטפח, ואני רואה שיש לך האיכויות הנדרשות ושאתה מסוגל לטפח – אז אני צריך לגרום לך להבין. כשאתה כל הזמן תקוע במצב הזה, אז המצוקות שתחווה ייעשו נרחבות. מה [עוד] ניתן לעשות? אין שום דרך אחרת. אז זה תרחיש שבו המצוקות נכפות על ידי האדם עצמו. 

נוסף על כך, בזמן הטיפוח לא כולם חווים את השינויים בגוף בצורה הניתנת להבחנה כפי שאחרים חווים. יש אנשים שפשוט לא חשים משהו הניתן להבחנה. לא משנה מה, הם פשוט לא חשים שום דבר. היו מקרים כאלה. אומר זאת כך: לא משנה כמה גדול השינוי שעברת במיקרוקוסמוס – אפילו כזה שהופך את השמים ואת הארץ מלמעלה למטה – הגוף שלך בפני-השטח נעשה לא-רגיש בעקבות החיים שלך לאחר שנולדת, נעשה חסר-תחושה ולא מרגיש דבר. ישנם גם מקרים כאלה. אבל לא משנה עד כמה גופך בפני-השטח התנוון ולא מרגיש דבר, זה לא ישפיע על הטיפוח שלך, וההתקדמות שלך לא תהיה איטית יותר משל אחרים. כשלבסוף תשיג את השלמות, החסימות בפני-השטח יהיו שום דבר. ברגע שהגונג שלך יבוא לכאן, הכול ייעשה בהרף עין. אבל [השינויים בגופך שקרו לאחר הלידה] אכן עשויים להפוך אותך ללא-רגיש. 

מתרגל: המאסטר דיבר על חברה מעוותת ובני אדם מעוותים. האם תוכל להרחיב על זה יותר בשביל התלמידים?

המאסטר: אתם יודעים, בין אם מדובר באנשים מהמזרח או באנשים מהמערב, בזמנים העתיקים החשיבה, ההתנהגות וצורת החֲבָרוֹת של האנשים היו שונות לחלוטין מאלו של ימינו. כל האלוהויות התייחסו לזה כאל דרך החיים האנושית. אבל גם לה היה תהליך התפתחות. אתם יודעים שסין עברה דרך שושלות רבות. אמנם סגנון הבגדים השתנה ובכל שושלת הוא היה שונה, אבל המושגים של האנשים והמחשבות שלהם כיצד לחיות כבני אדם, וכל דבר שהם עשו בחברה, היו באמת דרך חיים אנושית. אז מה לגבי מצב העניינים כרגע? החברה הזאת נראית מתקדמת מאוד, אבל כל זה הגיע בעקבות המדע של ימינו. 

אז מדוע אלוהויות הרשו לחברה האנושית להתעוות? ברגע שדנים בשאלה הזאת, טווח שלם של נושאים מעורב בזה, אז אני מעדיף לא לדון בזה. אבל אני יכול לתת לכם סקירה כללית קצרה במשפטים ספורים. כלומר, ביקום הזה ישנם כוחות ישנים. כוחות ישנים אלה אינם שדים: הם ישויות חיות שהתהוו אחרי שדברים סטו במשך תקופת זמן ארוכה מהפא. אין להם מושג שהיקום התנוון. ישות מהסוג הזה היא בדיוק כזאת שכדי להגן על כל הדברים שלה ושל כמותה, חוסמת את הישויות החיות מלהשיג את הפא, מעכבת את תיקון הפא, ויצרה כוח מרושע ביותר. אבל הם אינם שדים, על אף שהם עושים דברים ששדים אפילו לא היו חולמים לעשות. הם מעמידים פנים בצביעות שהם לטובת האנשים, אבל הנזק שהם גורמים הוא אמיתי. יש להם הופעה של אלוהויות, כשלמעשה הם אינם ישויות טובות לב. לכוחות האלה הייתה השפעה רצינית של חסימה תוך כדי העברת הדאפא הזה שלי היום. ברגע שהגונג שלי מגיע אליהם, הם למעשה הופכים לשום דבר. ברגע שהם יגיעו להבין זאת, הם יגלו שהם עצמם עוברים השמדה מוחלטת. אף אחד מהם לא יימלט מהגורל של הכחדה על ידי תיקון הפא. זהו התהליך . בכל מקרה, ברגע שדנים בנושא הזה זה מערב משהו עצום, הסוגיות הן פשוט עצומות. אז במילים אחרות, הכוחות הישנים האלה מתקיימים במשך זמן ארוך למדי, ולכן הם אינם מאמינים שהישויות החיות סטו מהפא, וגם אינם מאמינים שהתרחש איזשהו שינוי ביקום.

אז באשר למשימה הזאת שלי, ישויות חיות מלמעלה עד למטה יודעות עליה. האלוהויות שהן הגבוהות ביותר רוצות לשתף איתה פעולה, אז הן עשו סדרה של תכנונים. הן מאמינות שלפעול באופן הזה הוא הטוב ביותר עבורי. נעשה תכנון כזה ברמות שונות, המקושר מלמעלה למטה. אבל הן לא הבינו שהסטנדרטים שלהן והתכנונים שלהן נעשו, במהופך, למכשולים למשימה שלי. הן אפילו תכננו את החברה האנושית מהזמנים העתיקים ועד להווה כדי לקבוע איך המין האנושי של ימינו ישיג את הפא. הן רוצות להשתמש בגופים אנושיים ובמחשבת האנשים כדי לשמר את החוכמה של חייזרים. זוהי גם צרה, קושי שנוצר עבורי ברמה הנמוכה ביותר של תיקון הפא שלי ושל הצלת אנשים. אז בעוד שכל מה שהם עשו נועד לעזור למשימה הזאת, כולו למעשה פועל כמכשול. אבל הנזק הגדול ביותר שזה מביא למין האנושי הוא שזה חוסם את האנשים מלהשיג את הפא. זה ניכר במיוחד בחוסר האמונה בישויות שמימיות שניתן לראות במדע המודרני, כמו גם זה שהוא שולל את הדרכים המסורתיות של חשיבה והתנהגות של בני אדם אמיתיים. כל הדברים האלה הם מכשולים לאנשים להשיג את הפא. חייזרים אינם אלוהויות, והם אינם יודעים שהאלוהויות האלה תכננו את הדברים באופן הזה. זה רק שהאלוהויות שלטו בהם ופתחו להם את הדלת להיכנס. בכך, החייזרים השיגו הזדמנות, משום שהגוף האנושי הוא משהו שהם חמדו מזמן. אז אף אחד כבר לא יכול לרסן אותם לא משנה מה הם עושים, אז הם עושים כל שביכולתם כדי להשיג את הגוף האנושי ולתפוס את המקומות המיועדים לאדם. אז זה עניין ממש מסובך אם נדבר עליו. מה שאמרתי כרגע כבר מערב סוגיות עצומות. זאת הסיבה מדוע הופיעו החברה המעוותת והמצב של המין האנושי של ימינו. 

יש מתרגלים שאמרו: "לא משנה כמה תלמידים יש כעת, בעתיד המורה יוכל לקחת רק תלמידים ספורים לשלמות". שמעתי אנשים אומרים את זה באזורים שונים. זה גורם נזק רציני לדאפא. אם מה שאמרת היה נכון, אז מה הטעם בכך שאני מרצה היום על הפא כאן? זה יספיק שאני אאסוף את המעטים האלה ואלמד רק אותם. מדוע שאציע הצלה לכל הישויות החיות? ובכל זאת כמה מהמתרגלים שלנו אכן מאמינים במילים האלה. אז אני שואל אותך, איך למדת את הפא? זו בעיה אחת. יש גם אנשים שאומרים: המורה ייצמד לגוף של מתרגל מסוים כדי לדבר, כדי לתת רמזים לאחרים או כדי להגיד דברים מסוימים לאחרים". זה לחלוטין לא יתרחש. אני אולי לעתים קרובות אשתמש בפה של אנשים אחרים, בפה של בני המשפחה שלך, או בפה של כל אחד – אני אולי אשתמש בפה שלהם כדי לומר לך כמה מילים וכדי לתת לך רמזים – זה אפשרי. אבל להיצמד לגוף של מישהו… מי מיוחד עד כדי כך? אין שום דבר כזה בכלל. מי שאומר את זה יש לו בעיה. זה בטוח שהוא זה שיש לו בעיה, וזה נגרם ממה שפוּ-טִי עשו. 

מתרגל: כשאני מקדם את הפא לאנשים רגילים, אני מבקש מהם לקרוא את "ג'ואן פאלון" שלוש פעמים תחילה. אם הם אז ירצו ללמוד, אני אלמד אותם את התנועות.

המאסטר: אל תעשה את זה כל כך מוחלט. למתחילים יש תמיד שיקולים כאלה או אחרים, אז אתה יכול ללמד אותם את התנועות גם כן, וזה גם בסדר אם הם יגיעו להבין את הדברים בהדרגה. או שאתה יכול לתת להם את הספר, וזה בסדר אם הם רוצים ללמוד אחרי שהם קוראים אותו. אין שום דבר מוחלט. יש אנשים שקוראים את הספר פעם אחת וחושבים שזה טוב, והם להוטים ללמוד את התנועות. אבל אתה אומר להם: "לא, אתם צריכים להמשיך לקרוא אותו תחילה". זה לא טוב לעשות את זה כך. 

מתרגל: יש מתרגלים האומרים: "מצטרפים חדשים לא צריכים לקרוא את הספר תחילה. הם צריכים להרהר, להתעורר לדברים ולחשוב על דברים". 

המאסטר: "בין אם מדובר בהתעוררות, בהרהור או במחשבה, במצב שבו שהם לא השיגו את הפא זה לא משנה מה תבקש מהם לחשוב עליו או להתעורר אליו – הם לא יתעוררו, נכון? כולם צריכים לקרוא את הספר, ולקרוא אותו יותר, וכך תוכלו להתמודד כהלכה עם כמה מהנסיבות שיופיעו במהלך הטיפוח שלכם. זוהי התעוררות נכונה. אז אם היית הולך להרהר ולחשוב, על מה היית חושב? עליך באמת לנפות את כל המחשבות שמופיעות, ולראות אלו מהן הן אתה ואלו מהן הן מחשבות רעות. אם זאת מחשבה רעה, אתה לא יכול לאפשר לה להמשיך להיות במחשבתך. בנוגע להרהור, אינך צריך לנסות להרהר במשהו. כשהגעתם להבין את הפא, כולכם עברתם תהליך כזה: מיד אחרי שלקחתם את הספר ליד וקראתם אותו, חשבתם שהוא טוב. מדוע חשבתם שהוא טוב? אתם רציונליים, יש לכם חשיבה משלכם, ויש לכם ניסיונות חיים מעשיים בחברה הרגילה, אז אתם יודעים שהפא הוא טוב. ידעתם את זה ברגע שקראתם את הספר, אבל זה היה רק ברמה התפיסתית. בכך שאתם כל הזמן קוראים את הספר אתם מגיעים להבין יותר ויותר את ערכו, וזה מרומם את ההבנה שלכם להבנה רציונלית. אז על מה עוד יש להרהר? אם אתה חושב: "האם קטע הפא הזה שלמדתי היום הוא נכון? האם הפרק הזה הגיוני?" אז ההבנה שלך סטתה. לעשות כך זה מוטעה בהחלט. 

מתרגל: בשל החסרות בהפצת הפא, עד היום אין עדיין בכירים רבים בקהילה המדעית והטכנולוגית שהם מטפחים אמיתיים. מה עלינו לעשות?

המאסטר: באשר לכך, אין זה משנה באיזו מחלקה מדובר או באיזה מעמד חברתי מדובר, הפצת הדאפא מכַוונת ללב האנשים, היא מכַוונת לאינדיווידואלים ולא לקבוצות חברתיות כלשהן. לדוגמה, נניח שלמישהו יש סמכות מסוימת והוא מורה לאנשים: "כולם צריכים לבוא ללמוד. אין אופציה לא ללמוד". אז מי יגיע מתוך כנות? הם יבואו כי הכרחת אותם, כי הורית להם, או מתוך חבֵרוּת. הם לא יבואו כדי לקבל את הדאפא. זה עובד רק כאשר אדם באמת רוצה ללמוד מתוך רצונו שלו. אז לא משנה כמה גבוה התפקיד של האנשים או כמה כוח יש להם, אנחנו מסתכלים רק על הלב שלהם. אף אחד אינו יכול לייצג מישהו אחר. חלק מאיתנו אומרים שאחרי שאנשים בארגונים מסוימים יקבלו את הפא, הם עשויים להועיל לנו יותר במובנים של הפצת הדאפא והאימות שהדאפא הוא מדעי. אני לא נגד שיהיו לכם מחשבות כאלה. זה מצוין שאתם רוצים להגן על הדאפא ולעשות עבודה בשביל הדאפא. אבל המצב הוא לרוב לא כמו שדמיינתם אותו. זה תלוי בשאלה האם האדם רוצה לקבל אותו או לא. זה עובד רק אם הוא רוצה לקבל אותו. אם הוא אינו רוצה, אז זה לא יעבוד. הדאפא לא יינזק אם מישהו יחמיץ אותו. יש מתרגלים שנעשים מודאגים מאוד ואומרים: "אנחנו חוששים לומר למתרגלים איך לעשות דברים באתר התרגול. ברגע שנגיד להם איך לעשות דברים, אז המתרגלים יפסיקו לתרגל ויעזבו". הייתי אומר שזה אולי סביר במקרה שלמתרגל אין הבנה עמוקה של הדאפא. אבל אם מתרגל הוא עדיין כך אחרי תקופה של לימוד, אז תניחו לו ללכת אם הוא רוצה. מה שאנחנו רוצים זה מטפחים, לא אנשים המגיעים יחד עם ההמונים כדי לנסות להשיג משהו, או אנשים שהם כאן כדי למלא מכסה כלשהי. אם 99 מתוך 100 אינם כנים והם יעזבו, ורק אדם כֵּן אחד יישאר, אז זה עדיין יהיה ההישג שלכם. אפילו אם רק אדם אחד יינצל, זה יהיה יוצא מן הכלל. אבל זה לא יהיה כך. אחרי הכול יש כל כך הרבה אנשים שכבר כיום מטפחים בדאפא.

מתרגל: כשאני מתגבר על מבחן, לפעמים אני מרגיש שאני מתעורר לזה ומיד חש הקלה. אבל מאוחר יותר אני מגלה שאותו המבחן חוזר. 

המאסטר: לפני רגע מתרגל שאל אותי מדוע המצב של חיבור המעגל השמימי (ג'ואו-טיאן) שהוא חווה בעבר חוזר שוב. אומַר לכם שכדי להתאים באופן מקסימלי למצב האנשים הרגילים בטיפוח שלכם, החלק שטיפחתם מופרד עבורכם במיקרוקוסמוס. לחלק שעדיין לא השלים את הטיפוח אולי עדיין יש אותה הבעיה ועליו להמשיך לטפח. הוא יופרד כאשר הוא ישלים את הטיפוח. אסביר לכם את זה באמצעות דוגמה. יש מנגנונים בכל רמה של הגוף שלך. עלולות להיות מחשבות רעות ברמות הרבות של הגוף שלך. במילים אחרות, סביר שמחשבה רעה תהיה מורכבת מהדברים השטחיים מאוד שבפני-השטח החיצוניים ביותר. יכול להיות גם שהיא מורכבת מחומר שהוא במידה מסוימת מיקרוקוסמי יותר. אז ייתכן שכמה מחשבות רעות יהיו קיימות מהמיקרוקוסמוס ועד לפני-השטח. לפיכך, אף על פי שהצד הזה שלך הגיע לסטנדרט ושכבה עברה ניקוי והופרדה, עדיין יש חלק מזה בשכבה הבאה. את הדברים שעליך לוותר עליהם במהלך הטיפוח שלך צריך לסלק שוב ושוב.

יש אנשים האומרים: "אני חש שטיפחתי טוב למדי ודברים הולכים טוב במשך זמן מה. אז מדוע מופיעות שוב מחשבות רעות עכשיו?" מה שקורה הוא שהחלק שטיפחת היטב הופרד, בעוד שהחלק שעדיין לא טופח צריך להמשיך לטפח; אבל הוא נעשה חלש יותר ויותר. אני יודע – לפעמים המחשבות שמופיעות הן פשוט איומות. אינך צריך לדאוג; ככל שהחומר מיקרוקוסמי יותר, כך האנרגיה שלו גדולה יותר, כלומר, ככל שיש לו יותר כוח יש לו השפעה רעה גדולה יותר והוא יכול לשלוט באנשים. בפני-השטח החיצוניים ביותר, ככל שהחומר קרוב יותר לפני-השטח, כך יש לו פחות אנרגיה, וככל שיש לו פחות אנרגיה, יש לו פחות יכולת. אבל ככל שהוא מתמעט יותר וככל שהוא קרוב יותר לפני-השטח, כך הוא נעשה גרוע יותר. כלומר, ככל שהוא גרוע ונמוך יותר, כך יש לו פחות אנרגיה. זה היחס. זאת הסיבה שעל אף שסילקת והפחתת הרבה מהחומר הרע, והוא נחלש, סביר שהוא ייראה אפילו גרוע יותר. אינך צריך לדאוג לגבי הדברים האלה משום שכבר טיפחת עד לשלב הזה, ומשמעות הדבר היא שאתה תיעשה מודע למחשבה רעה ברגע שהיא מופיעה. קשה לעשות זאת בשלב ההתחלתי. מחשבות רעות מסולקות בהדרגה, שכבה אחר שכבה. אבל עליך להבין בבירור את מה שאמרתי. אתה עשוי לחשוב: "או, אז זה כך. לא יהיה לי אכפת כשמחשבות רעות יופיעו שוב". אם אינך מרסן את עצמך, ואם אינך מתנגד להן, אז אינך עושה טיפוח. זה בדיוק היחס. אתה מצליח להבחין בהן, אתה מרסן אותן, ואתה יודע לטפח את עצמך ולרסן מחשבות רעות. כשאתה עושה את זה אז אתה עושה טיפוח, ואתה כל הזמן מסלק אותן, שוב ושוב, והחלקים שמגיעים לסטנדרט הולכים ומתרבים. כשכולם מגיעים לסטנדרט, זוהי השלמות המלאה. זהו התהליך.

מתרגל: תלמידים בצפון אמריקה השתמשו בהזדמנויות רבות להפיץ את הפא לאמריקנים, אך בכל זאת עדיין יש רק מעט אמריקנים שבאמת קיבלו את הפא. 

המאסטר: לכוחות הישנים ביקום יש סדרה של תכנונים, והתכנונים שלהם עיכבו באופן חמור את הדברים שאני רוצה לעשות כיום.

אף אחד מהם אינו יודע מאיפה באתי. בעבר הסברתי לכם עיקרון. ניקח כדוגמה אלוהויות. לא משנה באיזו רמה אלוהות נמצאת, היא אינה יודעת אם יש עדיין אלוהויות גבוהות ממנה. יתר על כן, הקיום של אלוהויות שונה מהקיום של בני אדם. כשאני מספר לכם היום שיש שמים מעבר לשמים, כולכם מאמינים לזה ברמה העקרונית, אבל החשיבה שלכם שונה מזאת של אלוהויות. כולכם מבינים את זה מהפא, בעוד שאלוהות חושבת שהיא רואה הכול ויודעת הכול. אם תאמר לה שיש עוד מעבר לה, היא לא תאמין לך – היא באמת לא תאמין לך. זה נקבע על ידי סטטוס הפרי והרמה שלה, וזה גם מה שהחוכמה שלה אימתה והתעוררה אליו. מתחת לרמה שלה, או ברמות כמו שלה, היא רואה את הכול במבט אחד ויכולה לעשות כל מה שהיא רוצה. כל הישויות החיות מתחת לרמה שלה מעריצות אותה באופן מוחלט. באשר לי, הן כולן יכולות לראות את הדמויות שלי שמתבטאות ברמות שלהן ואת צורות ההתבטאות שלי שברמות שלהן, אבל אף אחת מהן אינה יכולה לראות את צורות הקיום שלי שהן גבוהות מהן. לכן הם [הכוחות הישנים] מעזים לעשות את מה שעשו. 

הם חושבים שאני גם כן שייך למקום שבו הם נמצאים – "כך תכננתי את זה וזה מועיל עבורך". למעשה הם אינם יודעים שהדברים שיש לי לעשות הם גבוהים יותר. הם עושים את זה באופן הזה, רמה אחר רמה, כאשר הרמה הזאת חושבת באופן הזה והרמה ההיא חושבת באופן הזה – הם כולם חושבים באופן הזה – אז הם ארגנו מכשול בכל רמה, בזו אחר זו. לגבי הפצת הפא, במקור רציתי ש-200 מיליון איש ישיגו את הפא במהלך תיקון הפא. היות שיש יותר מ-7 מיליארד איש בעולם, 200 מיליון זה עדיין מספר קטן, הלא כן? אבל הם הגבילו את זה ל-100 מיליון כשהם מחזיקים בעקשנות בדברים המעוותים שלהם ואינם מרפים. בכל פעם שאני פורץ דרך רמה אחת, קיימים עדיין תכנונים שלהם ברמה הבאה שמעליה. אני צריך לפרוץ דרך כולם, רמה אחר רמה… רק אז סדרת התכנונים שלהם לא תגביל אותי. כך שהתכנונים שלהם יצרו מכשול עצום לתיקון הפא שלי.

מתרגל: אנשים רבים מחפשים מוטיבציה לטיפוח, כמו למשל ליצור את המושג של "לחזור הביתה". אני תוהה אם לא טוב יותר לטפח ללא כל כוונה.

המאסטר: ליצור סוג של ביטחון, מוטיבציה או שאיפה להגיע למקום כלשהו כמוטיבציה לטיפוח – אינו מוטעה עקרונית. אבל אני חושב שיש עדיין החסרה, משום שאתה עדיין מטפח עבור משהו. כמובן, אם אתה רוצה לטפח כדי לחזור, או כדי להגיע למצב מסוים, אני חושב שכל עוד אתה קובע מטרה או שביססת מחשבה נכונה, אז אינך צריך לחשוב על זה מעבר לכך. אחרי שאתה יוצר את המשאלה הזאת, עליך להתרכז רק בלטפח את עצמך, ואינך צריך לדאוג לגבי שום דבר אחר. אם אתה תמיד חושב באופן ההוא, משתמש בזה כסוג של כוח מניע כדי לתת לעצמך מוטיבציה, אז אחרי שתגיע לרמה מסוימת, הדרישה ממך תהיה גבוהה יותר, ואני חושב שאז זה לא בהכרח יהיה כוח מניע אלא משהו שנראה כמו החזקה. אבל אין כלל בעיה בשלב ההתחלתי. אמרתי שטאתאגאטה מלמד חמלה. אבל כשאלוהות ברמה גבוהה מאוד מסתכלת, היא תגיד: "איזו חמלה? מה זאת אומרת חמלה?" היא לא מבינה את זה. זה לא באמת שהיא לא מבינה – היא מבינה את הכול – אבל היא חושבת שהחמלה שלך היא החזקה. העקרונות מתעלים יותר ויותר גבוה, וגם הפא מתעלה יותר ויותר גבוה ללא הרף. ברמות שונות תמיד יש דרישות כלפי הישויות החיות המסוימות של התחומים ברמות האלה. 

מתרגל: בכל פעם שאני נוכח בוועידת פא, אני מרגיש לאחר מכן מרוֹמָם ביותר ומעוֹדָד ביותר. אבל אחרי שאני חוזר הביתה ונמצא שם זמן מה, אני מגלה ששוב אינני מתקדם במרץ.

המאסטר: דיברתי אתמול על השאלה הזאת עם המתרגלים שלנו. כולכם חוויתם את זה. אחרי שאתם מקשיבים למורה מדבר בסביבה של הדאפא, כולכם יודעים שעליכם להתקדם במרץ. אבל אחרי הכול אתם מטפחים בחברת האנשים הרגילים, ולפיכך כל דבר שאתם באים איתו במגע עוסק באינטרס אישי רגיל, וכל הדברים משפיעים על האינטרס האישי שלכם. אז אפילו האווירה שהחברה הרגילה כולה משדרת היא שחיים בשביל זה. בסביבה ההיא, אפילו בלי להיות מודע לזה, אתה עשוי לחוש שהכול פשוט אמור להיות כך, וזה יגרום לך לא להתקדם במרץ. זוהי סיבה מרכזית שבגללה לא מצליחים להתמיד בהתקדמות במרץ. אבל מנגד, בדיוק משום שהסביבה הזאת יכולה לגרום לאדם להרפות, יכולה לגרום לאדם להתקלקל, ושמסובך וקשה לטפח בה – משמעות הדבר היא שאם אתה יכול להגיח ממנה אז אתה אדיר, אתה יכול להגיע גבוה מאוד, אתה יכול לחזור, ואחרים יאמרו שאתה יוצא מהכלל. האם אין זה כך? אז בכל סביבה, ובסביבה הזאת של היום, כדי שנוכל להגיע למצב שבו אנחנו מתמידים בהתקדמות במרץ, אני חושב שעלינו לקרוא את הספר הרבה, ולקרוא את הספר יותר. 

מתרגל: ככל שיותר מיקרוקוסמי, כך הרמה גבוהה יותר. המורה ציין אתמול שהרמות השונות של השמים מתקדמות מטה לכיוון המיקרוקוסמוס.

המאסטר: אין כלל "למעלה" או "למטה" כפי שדמיינת. כדור הארץ הוא עגול – "למטה" זה גם "למעלה". כדור הארץ הוא מלכתחילה עגול, ובני אדם הם רגע אחד כלפי מטה ורגע אחד כלפי מעלה. המושג האנושי של "למעלה" ו"למטה" אינו קיים. ארבעת הצדדים ושמונת הכיוונים שבכל הכיוונים סביבנו, הם כולם "למעלה". כשאני אומר "מתרוממים מעלה" אפשר למעשה להבין את זה כנעים לכיוון המיקרוקוסמוס. אם לדייק, לנוע למעלה אל השמים משמעו ללכת לכיוון המיקרוקוסמוס.

מתרגל: המורה השתמש ב"שנת אור" כדי לתאר זמן ב"ג'ואן פאלון", אבל האם "שנת אור" בפיזיקה לא מתייחסת למרחק? 

המאסטר: כשדיברתי על הגוף הקוסמי, השתמשתי במרחק של המושג מרחב-זמן כדי לדון בזמן הנדרש. בתוך אותה רמה אפשר לדון במרחק. מהמאקרוקוסמוס אל המיקרוקוסמוס, המושג של מרחק משתנה יחד עם ההבדלים במרחב ובזמן. למין האנושי אין מושג או מונח עבור מרחקים של מרחב-זמן קבוע או של זמן אחיד. אני פורץ מעבר לכל הזמנים כשאני מבצע את המשימה הזאת – זאת הגישה שלי. אבל כל הישויות החיות, כל עוד הן בתוך סביבה ספציפית, יהיו מוגבלות על ידי הזמן בסביבה הזאת. זאת הסיבה שכאשר דנים במבנה של הגופים הקוסמיים, המושג של מרחק לא ניתן להפרדה מזמן וממהירות. בתוך תחום מסוים, קיימים עולמות שונים או חלקיקים שונים של אותה הרמה. אפשר למדוד אותם באמצעות מרחק משום שהם שייכים לאותה הרמה ומשום שלכולם יש זמן ומרחק אחידים. אבל בתהליך שבו נעים מהמיקרוקוסמוס אל המאקרוקוסמוס, אין זמנים אחידים או מרחקים אחידים. כל הדברים ביקום נוצרו על ידי הדאפא למען הישויות החיות, כולל התרבויות של ישויות חיות ברמות שונות. תיקון הפא לא רק מתקן את כל מה שאינו ישר, הוא גם יוצר תרבות אנושית חדשה. תרבויות העבר לוקות בחסר. אני חושב שהסברתי זאת בבהירות (מחיאות כפיים).

מתרגל: בכל פעם שאני חווה אתגרים הקשורים לרגש (צ'ינג), תמיד יש לי הרגשה שלא משנה מה, אני לא מצליח לוותר. האם אני אחד מהאנשים האלה שאינם מוכנים לשנות את הטבע הפנימי ביותר שלהם?

המאסטר: זאת טעות אם אתה מתייחס לרגש כאל הרציונליות שלך עצמך או כאל משהו שהוא חלק מהגוף שלך. אבל אם אתה בכוונה דוחף את עצמך לוותר על משהו כשעדיין לא הגעת לסטנדרט הנדרש עבורו, אז אתה עושה את זה בכוח. באמצעות התהליך של טיפוח מתמשך, קריאת הספרים ועשיית התרגילים, אדם יכול בהדרגה להבין את הפא מתוך הפא. אתה מציב לעצמך דרישה גבוהה יותר, ואתה עושה את מיטבך לרסן את המחשבות הרעות האלו ואת הדברים שיש לך החזקה אליהם, אתה עושה את מיטבך לקחת אותם בקלות או להתנגד להם. החלק שלך שמצליח להגיע לסטנדרט, אפילו אם זה רק להרף עין, יקובע שם. אז כל הזמן ובאופן עקבי נעשות פריצות דרך באופן הזה לכיוון פני השטח. כאשר בסופו של דבר זה ייפרץ לחלוטין, כשתתבצע פריצת דרך דרך השכבה האחרונה ביותר, תגלה שהחשיבה והמחשבות שלך שונות לחלוטין מבעבר. אפילו צורת החשיבה שלך תהיה שונה מבעבר. זה האני האמיתי שלך, הטבע האמיתי שלך, בעוד שכל הדברים וכל דבר שאתה חושב עליו ושאינך יכול להרפות ממנו הם מושגים שנרכשו אחרי הלידה שאתה מסובך בהם. 

בנוסף למושגים האלה, לאדם יש גם סביבה מיוחדת בממד הזה, כלומר רגש (צ'ינג). בשלושת העולמות הכול ספוג ברגש. אינך מסוגל אפילו להפריד את עצמך מהרגש הזה – אתה נמצא בתוכו. למעשה, מה שעליך לעשות הוא למצוא דרך להתנתק מהרגש. אף על פי שמה שאמרתי נאמר בצורה מפורשת מאוד, אלה המטפחים במשך תקופה קצרה אינם יכולים לעשות את זה. זה קשה גם עבור מתרגלים ותיקים לעשות את זה באופן מלא לפני ההגעה לשלמות. היה קפדן עם עצמך בטיפוח וסלק את הדברים הרעים האלה. בטיפוח בדאפא הכול ניתן לשינוי. אם תתמיד בקריאת הספר ותנסה את מיטבך לנהל את עצמך כמטפח בחיי היום יום, זה יאפשר לך לעבור שינוי מלא, משום שהדאפא מחשל אותך.  

מתרגל: יש אזור המתכנן לערוך ועידות שיתוף התנסויות בקנה מידה גדול פעם בחודש. עד כה הם ערכו כבר שלוש ועידות. אני חושב שזה יותר מדי. 

המאסטר: זה יותר מדי. אל תערכו אותן בתדירות כה גבוהה. אני חושב שזה מספיק אם ועידות כאלה בקנה מידה גדול ייערכו פעם או פעמיים בשנה. אם עורכים אותן לעתים קרובות מדי, סביר שזה ישפיע על הטיפוח שלכם. אני אומר את זה משום שהטיפוח הוא בעדיפות הראשונה, והפצת הפא שאתם עושים גם היא עוזרת לאנשים להשיג את הפא. הסיבה שאנחנו עושים דברים להפיץ את הפא היא כדי שתשתפרו באמת וכדי שהביטחון שלכם בטיפוח יגדל, אבל אין עלינו להתדרדר לפורמליות בלבד.  

מתרגל: אתמול המאסטר אמר: 'התוכנית המקורית שלי הייתה 200 מיליון איש'. האם זה אומר שהפוטנציאל להפצת הפא הוא 200 מיליון איש? 

המאסטר: כל דבר החוסם את תיקון הפא הוא בשלב האחרון של היותו מסולק. אבל יותר מדי מהזמן שהוכן כדי לאפשר לאנשים לטפח אבד, ולא ניתן להשיבו. אם עוד 100 מיליון אנשים יבואו, אז זה בטוח שהם לא יהיו בדיוק כמוכם, והם לא יעמדו בקצב ולא יצליחו להגיע להיכן שאתם הגעתם. אבל האם נובע מכך שנפסיק לעשות דברים כדי להפיץ את הפא? לא, עלינו עדיין לעשות אותם. זה משום שיש עדיין דברים שיש לעשות עבור השלב הבא של המין האנושי, ויש עדיין אנשים רבים שלא טיפחו או למדו. עליכם לאפשר לאנשים שלא יודעים על הפא לדעת עליו.

מתרגל: כשאנחנו נוסעים לאזורים נידחים להפיץ את הפא, אני מודאג שתוכנית הטיפוח שהמאסטר תכנן עבור התלמידים תופרע מכך.

המאסטר: היא לא. אם באזור נידח איש לא יודע על הפא, אז זה אינו מוטעה שתלכו לשם להפיץ אותו, והטיפוח שלכם לא יתעכב בשל כך. המשיכו לקרוא את הספר ולעשות את התרגילים בשעה שאתם עושים דברים להפיץ את הפא, וזה בפני עצמו טיפוח. 

מתרגל: לאיזה גובה רמה יכולה "אנוכיות" לחדור? איך נוכל לפרוץ דרך הרמה הזאת?

המאסטר: הסיבה שישויות חיות יכולות לסטות מהפא ושישויות חיות יכולות ליפול למטה מרמות גבוהות היא שהן מפתחות אנוכיות. הסיבה שהמין האנושי מפתח אנוכיות היא שמושגים רעים רבים הנוצרים לאחר הלידה מתפתחים במחשבה של האנשים. למעשה זהו זיהום של המחשבה. אלוהויות ברמות גבוהות יותר הן טהורות יותר וקדושות יותר. אם הן מפתחות דברים שאין עליהן לפתח, אז הן לא טהורות. המושג של רמה, או ההתבטאות שלה, כפי שאתה תופס אותם אינם קיימים.

מתרגל: המורה אמר שאולי לא נחזור רק למקומות שבהם החיים שלנו נוצרו, אלא נגיע גבוה אף יותר.

המאסטר: עשויים להיות מקרים כאלה, אבל למעשה זה קשה מאוד. עם זאת, יש נקודה אחת שעליי לציין: כל עוד תמשיכו לטפח, וזה כולל את אלה שקיבלו את הפא – אינני רוצה להותיר מאחור אפילו אדם אחד (מחיאות כפיים). אני לבטח אמצא דרכים לאפשר לך לחזור למקום שבו נוצרת (מחיאות כפיים). לגבי להגיע למקומות גבוהים יותר, זה תלוי בך עצמך. יש מקרים מיוחדים, מיוחדים ביותר. למעשה אתה משתמש בחשיבה אנושית לחשוב על זה. הדבר החשוב ביותר בחייך הוא לחזור למקום המקורי שלך – זאת המשאלה הגדולה ביותר שלך והמשאלה הנפלאה ביותר. משמעות החיים אינה טמונה בכמה גבוהה הרמה שבה הישות נמצאת, אלא טמונה בכך שישות מצליחה להשיג את מה שהיא אמורה להשיג, ואז היא תהיה מסופקת. זאת המשמעות של אושר. אבל כשאומרים את זה במילים אנושיות זה נשמע גס. לכל בני אדם יש תשוקה בלתי פוסקת הדוחפת אותם לחקור כל דבר, והמנטליות הזאת אינה טובה. לאלוהויות אין המנטליות הזאת. עבור הישויות החיות היקום הוא חסר גבולות ולא ניתן לראות את קצהו. אז כל תשוקה לדעת על דברים גבוהים יותר היא סוג של דבר נורא שלא ניתן להשביע אותו, וזה פשוט לא יעבוד. 

בין אלה שטיפחו בעבר היו אכן אנשים שטיפחו גבוה מאוד, אבל המצוקות שהם נשאו היו באמת ענקיות! אתן לכם דוגמה. בשעה שאני מבצע את המשימה הזאת, אני עושה ככל יכולתי לפרוץ ברציפות אל עבר המיקרוקוסמוס ולעשות את תיקון הפא. האופן שבו אני עושה זאת הוא מלמטה כלפי מעלה. וכשאני עושה זאת, לאן הגעתי? הגעתי למקום שהוא הרבה מעבר למקום שבו קיימים גופים אנושיים. במקום ההוא אין דבר פרט לחומר, וממלאים אותו חיים שצורתם חומר. 

במשך תקופה היסטורית מיוחדת שבה התרחשו שינויים גדולים ביקום, היו מספר אלוהויות שנסחפו לרמה מסוימת ולא יכלו לרדת, אז הן פשוט נשארו שם. הן חשו שזה משעמם ביותר, ורצו מכל הלב לרדת ולחזור למקומות המקוריים שלהן. זה שונה ממה שדמיינתם לעצמכם. אין זה כך שככל שגבוה יותר טוב יותר. מאוחר יותר, כשהגעתי לרמה ההיא במהלך המשימה שלי, שלחתי אותן חזרה והן כולן היו מאושרות (מחיאות כפיים). לחלק ממה שאני אומר אולי די קשה להאמין. כשאני יושב כאן, אני רק לי הונג-ג'י, עם המראה השלם של בן אדם. מה שסיפרתי לכם הם עקרונות הפא, מה שסיפרתי לכם הם כולם אירועים אמיתיים. אך אף אחת מהיכולות אינה מתבטאת בממד של אנשים רגילים. זה משום שאינני צריך להשתמש בסוג כזה של יכולת כדי לגרום לכם להיטמע ולהתעלות. באמצעות שימוש בעקרונות הדאפא אתם יכולים להביא את הכול לשלמות. 

מתרגל: שמעתי שכל פעם אחרי שאנחנו מסיימים לקרוא את "ג'ואן פאלון" אנחנו יכולים להיפטר משכבה או מקליפה? (צחוק בקרב המתרגלים)

המאסטר: אל תצחקו. אני חושב שאכן יש לו הכוח הזה. מה שאתה לומד כשאתה קורא את "ג'ואן פאלון" בפעם הראשונה לא יחזור על עצמו כשאתה קורא את הספר בפעם השנייה. זאת הסיבה שאני אומר לכם לקרוא יותר, ולקרוא הרבה. הסיבה שאתם יכולים להתעורר לעקרונות גבוהים יותר היא שהתקדמתם לתחום נוסף. אם אינכם מגיעים לתחום ההוא, אז לא ירשו לכם לדעת את העקרונות שברמה ההיא.

מתרגל: האם יש קשר בין קריאת הפא מִסְפָּר מסוים של פעמים לבין הרמה שמשיגים בהגעה לשלמות?

המאסטר: מספר הפעמים שקוראים את הפא יכול להאיץ את ההתקדמות לקראת השלמות. אבל אם תוכל להשיג את השלמות או לא – תלוי גם בטיפוח שלך עצמך ובכמה היבטים אחרים. למעשה, אם אתה יכול לקרוא את הספר באופן זה, אז אני יודע שתפעל היטב בכל דבר. 

מתרגל: אם המעמד החברתי של שני אנשים שיש להם אותה איכות מולדת הוא שונה, האם הם יגיעו לאותה רמה בהגעה לשלמות?

המאסטר: טיפוח אינו מתחשב במעמד החברתי בחברה האנושית. אין ההבחנה שאנשים עושים בין עשיר לעני, או בין מעמד גבוה למעמד נמוך – כולם מקבלים יחס שווה. אם שני אנשים באו מאותה רמה, אז אין הבדל כלל, והרמה שלהם לבטח תהיה אותו הדבר. ואם הם מדרכי טיפוח שונות, גם זה לא אמור להיות בעיה. אם יש אנשים שהייתה להם תרומה מיוחדת, אז זה יעזור להם לקחת צעד עצום קדימה מבחינת ההתקדמות של הטיפוח שלהם (מחיאות כפיים). אבל אני חושב שאין עליכם להתמקד בחזית הזאת ואז לחפש קיצור דרך ולנסות לעשות יותר מעשים טובים אחרי שתחזרו הביתה. סביר שהתוצאות יהיו בדיוק ההפך. אין זה כך שכל מה שאתם רוצים לעשות אתם יכולים להשיג.

מתרגל: יש סייעים מסוימים שאינם עומדים בדרישות של הדאפא, וחלק מהמתרגלים ביקשו להחליף אותם. איך עלינו לטפל בזה? 

המאסטר: אם האדם הזה גורם נזק לפא, אז חייבים להחליף אותו. אפילו אם לא מחליפים אותו, אז אני חושב שאף אחד מהמתרגלים לא יישאר איתו יותר, ובאופן טבעי הוא לא יהיה סייע. אם זה לא משום שהוא גורם נזק לדאפא אלא פשוט משום שיש בעיות בשיטות העבודה שלו, אז אתם יכולים מלב טוב לומר לו איפה הוא פעל לא נכון. אולי הוא יבין את זה, ואולי לא. אבל הוא גם כן מטפח, ובסופו של דבר הוא יצטרך להבין את זה. אולי נדרש תהליך. במקרה כזה, האם במשך התהליך הזה נעשינו קשורים מאוד לטעויות שלו ואיננו יכולים להניח לזה? אם זה המצב, אז פיתחתם לזה החזקה, ובעצם אתם מסתכלים החוצה. מדוע אינכם מסוגלים לחשוב למה ראיתם את הטעות שלו? זאת הטעות שלו, אז מדוע אתם כל כך לא מרוצים לגביה? האם זה משום שיש משהו שאתם עשיתם לא נכון? מדוע אתם מתייחסים לזה כעניין כה גדול? לא משנה מה הסיטואציה, כשאתה נתקל בבעיה עליך תמיד לטפח את עצמך ולבחון את עצמך.

אם הסייע הזה באמת טיפח טוב למדי, אז כשיש לו בעיה ואתה מצביע עליה בפניו, הוא לבטח יבחן את עצמו. אם אחרים מצביעים לַסייע על בעיות והוא אינו בוחן את עצמו, אז הייתי אומר שהסייע למד את הפא באופן גרוע, והוא נדרש לעשות שיפורים גדולים (מחיאות כפיים). אין מדובר בלהיות סלחנים ולוותר למישהו. זה משום שכולכם נמצאים בתהליך של לטפח את עצמכם, ולכולכם יש החזקות ודברים שאינכם יכולים להרפות מהם. אולי אתה צודק, אולי לא. זה שאתה טועה אולי יגרום לך לראות את הנכון של מישהו אחר כלא נכון, וה"צודק" שלך יגרום לך לראות את הדבר הלא נכון של מישהו כנכון.

כולכם עושים טיפוח. כולכם מחאתם כפיים לפני רגע כששמעתם אותי אומר את המילים הבאות – אמרתי שאעשה ככל יכולתי כדי לא להותיר מאחור אפילו תלמיד אחד שהשיג את הפא. אם אני יכול לעשות אפילו את זה, האם אינכם יכולים לכל הפחות להתייחס לכל אחד בטוב לב? (מחיאות כפיים). אם כולכם תוכלו לחפש עמוק בתוך עצמכם בכל פעם שאתם נתקלים בקונפליקטים – ולשאול: "האם זה משום שלי יש בעיה?" – אז הייתי אומר שיהיה קל להתמודד עם כל דבר, ומהירות הטיפוח שלכם תהיה מהירה מאוד מאוד. אבל אני יכול לדבר איתכם על הנושא הזה רק באופן הזה. תוך כדי הטיפוח שלכם, אתם עשויים לדעת היטב שאתם טועים, אבל עדיין יהיה לכם קשה להתמודד עם זה, אז אני יכול רק לומר לכם לעשות את מיטבכם לפעול היטב, ולשמור על התקדמות במרץ. קונפליקטים הם בלתי נמנעים. ללא קונפליקטים לא תהיה כל השתפרות. אם הסייעים היו פועלים היטב, המתרגלים היו פועלים היטב, ולאף אחד לא היו כל קונפליקטים בסביבה הזאת, אז את מי זה היה משמח? שדים היו שמחים, ואני לא. הסיבה היא שהייתם מאבדים את סביבת הטיפוח שלכם, לא הייתם מסוגלים להשתפר, ולא הייתם מסוגלים להשיג את המטרה של לחזור. לפיכך אין עליכם לראות קונפליקטים כדבר רע.  

לעתים קרובות אני אומר שאין כל נזק בנשיאת מעט קושי. האם לא הבנתם שקונפליקטים הם גם סוג של קושי? (מחיאות כפיים) זאת הסיבה שבזמן האחרון דברים מהסוג הזה היו תדירים יותר בקרב תלמידי הדאפא שלנו בארה"ב. כמובן, אחרי הכול לא השגתם את הפא מוקדם כמו המתרגלים שבסין. ההבנה שלכם התקדמה מהר כל כך שהתהליך הזה כבר הסתיים. אני חושב שמעתה ואילך… במיוחד בתקופת הזמן האחרונה, המצב היה טוב למדי, והבנות הפא של מתרגלים ותיקים הן גבוהות מאוד, והם לא יעשו דברים קיצוניים כבעבר. זה טוב מאוד. אני חושב שמעתה ואילך המצב ישתפר עוד ועוד, משום שאתם נעשים בשלים יותר והבנת הפא שלכם מטפסת גבוה יותר ויותר. 

יש אנשים שאמרו: "המורה, אני ממש מודאג שכאשר אני יושב ברגליים משוכלות הרגליים שלי לא חשות כל כאב. האם זה נכון שללא קשיים הטיפוח שלי אינו מתקדם כה מהר?" אם אנשים אחרים יכולים להגיע עד להבנה כזאת, מדוע אינך יכול לחוש שמחה כאשר מופיעים קונפליקטים? [מדוע לא לחשוב:] "אה, הנה הזדמנות עבורי להשתפר". כשאנשים נתקלים בקונפליקט הם כולם דוחפים אותו הלאה מהם, מנסים לשים אותו על מישהו אחר. זאת הסיבה שאתה נעשה רגוע וחושב שזה טוב למדי שאין לך כלל קונפליקטים, ואז כאשר קונפליקטים מופיעים אתה לא אוהב את זה. קונפליקט בפני עצמו הוא חלק מטיפוח בתוך הקשיים. יש אנשים האומרים שאין להם אינטראקציות רבות עם החברה משום שהגיל שלהם מתקדם. אולי הגיל שלך מתקדם, אבל כדי שתוכל להשתפר ולהשיג את השלמות יגרמו לך לחשוב על דברים מטרידים מהעבר שלך כמו "שמונה שנים של דוחן ועשר שנים של מוץ". אפילו כאשר אינך עושה דבר מלבד לשבת על המיטה שלך. יגרמו לך לחוש כעס כשאתה יושב שם, תכעס כל כך שלא תוכל לשאת את זה, ואחרי זה תבין: "הי, אני מטפח. אינני צריך לכעוס כך". זה נועד לסלק את ההחזקה שלך. בכל מקרה, אם אתה רק רוצה שהדברים יהיו נעימים לא תהיה לך כל דרך להשתפר, אז אינני יכול לאפשר לזה לקרות (מחיאות כפיים)

רק בתוך קונפליקטים ההחזקות האנושיות יכולות להיות מסולקות, ורק בתוך קונפליקטים אדם יכול להבין איפה הוא טעה. בכל פעם שאתה נקלע לקונפליקטים עם אחרים, אני יכול להבטיח לך שזה משום שההחזקה שלך עלתה על פני השטח, והיא די ברורה. אם אינך מנצל את הרגע ואתה ממשיך להתעקש ומציג את הטיעונים שלך, אז התהליך שבו אתה מתווכח בעקשנות הוא בדיוק ההחזקה שלך שמראה את עצמה. אם תוכל לחפור יותר כדי למצוא מה נמצא מאחורי ההחזקה, אז תגלה את השורש שלה (מחיאות כפיים). אז במהלך הטיפוח עליכם לטפח את עצמכם בכנות ובמסירות, ואינכם יכולים תמיד לחשוב על לבקש מהפא-שנים שלי לתת לכם רמזים. פא-שנים לעולם לא יאמרו לכם ישירות מה לעשות.  

כפי שאתם יודעים, מקודם אמרתי לכם שבמהלך תיקון הפא שלי אני כל הזמן פורץ דרך לקראת המיקרוקוסמוס. מה מאפשר את זה? זה משום שאני תפסתי את החלק העיקרי מכל הרמות האינדיווידואליות השונות והבאתי אותם הנה איתי (מחיאות כפיים) כך שהם לא יוכלו להימלט. כמובן, יש בעיה אחת: במהלך ההשמדה, כאשר הם עוברים השמדה למשהו שהוא כמו אבק והם נופלים למטה – הם מושמדים משום שהם מנוונים, גרועים אפילו משדים, וכאשר הם נשמדים, כיוון שהם ישויות רעות, הם עדיין רוצים לעשות דברים רעים רגע לפני שהם מתים – אז הם בכוונה נופלים על בייג'ינג. 

כפי שאתם יודעים, אנשים מודאגים מאוד לגבי מזג האוויר בבייג'ינג. מה הבעיה עם בייג'ינג? מזג האוויר בשנתיים האחרונות היה כזה שנראה מעונן אבל אלה אינם עננים, והוא נראה ערפילי אבל איננו ערפל. החלקיקים של החומרים המרחפים באוויר הם כולם גדולים למדי, ואפשר לראות אותם אפילו בעין בלתי מזוינת. אומרים שזה אדי פליטה ממכוניות, אז אנשים החלו לפקח על פליטה ממכוניות. אני חושב שזה אינו קשור כלל למכוניות. מה שמכוניות פולטות זה בעיקר פחמן חד-חמצני ופחמן דו-חמצני, בעוד שהחומרים המרחפים באוויר הם ברובם ניטרידים. יש כל כך הרבה מכוניות בארה"ב – המכוניות בכבישים המהירים זורמות כמו מים. זה כך כבר עשורים, אבל אין להם דרגת זיהום כמו זאת של בייג'ינג. אז זו אינה בעיה שנגרמה ממכוניות. נאמר גם שזה נובע מזיהום מהתעשייה. אמנם הזיהום במדינות מתפתחות הוא רציני למדי, אך הוא בכל זאת לא הגיע לדרגה הזאת, שלא לדבר על כך שבבייג'ינג אין כל כך הרבה תעשיות שהן מזהמות מאוד. יש אנשים האומרים שזה נובע משריפת פחם. אבל היום אנשים משתמשים במערכות הסקה מרכזית, וארובות הן נדירות. ואפילו בימים ההם כשהשתמשו בתנורי פחם ובכל משק בית היה תנור ששרף פחם, זה עדיין לא היה מזוהם כמו עכשיו. היום זהו סוג אחר של זיהום. כמובן, אנשים לא יאמינו לזה, ואני לא צריך לספר להם. מה שאנשים יגידו שזה – זה בסדר. 

אלו הם למעשה החומרים המנוונים ביותר מהממדים המיקרוקוסמיים שהושמדו, הנופלים ללא הרף למטה. כשאתה טס במטוס, אחרי שהמטוס ממריא 500 מטר משדה התעופה, אתה תראה שמים כחולים יפים, אבל כשתסתכל למטה: "אוי" – זה נראה כאילו מִכְסה מְכַסה את הכול. מאיפה זה הגיע ומדוע זה אף פעם לא מתפזר? זה הגיע מהמיקרוקוסמוס. זו הסיבה שאי אפשר לזהות מה המקור שלו. הוא מגיע מחלקיקים שהם קטנים מהמולקולות של פני-השטח, אז אנשים לא יכולים לפענח מאיפה זה מגיע. בסופו של דבר נקבע שזה ניטרידים. באשר לניטרידים (אלה מכם הלומדים כימיה אולי יודעים את זה), הם האבק של חומרים אורגניים, והם זהים לעשן היוצא ממשרפה. למעשה, הם נוצרו מההשמדה של הישויות החיות המנוונות המיקרוקוסמיות האלו. 

מתרגל: המאמרים "בריאת האנושות מחדש", "התעוותות" ו"שיחה עם הזמן" נכתבו ב-1996 ו-1997. מדוע חיכית עד 1998 לפני שאפשרת לנו לראות אותם? 

המאסטר: היו סיבות לתזמון שבו הוצאתי אותם ואפשרתי לכם לראות אותם. הם פורסמו מאוחר יותר משום שכתבתי אותם כשראיתי דברים מסוימים צצים. ברגע שהדברים האלה נעשו נפוצים, פרסמתי את המאמרים (מחיאות כפיים).

מתרגל: ככל שמבנה היקום שהמורה דן בו גדל עוד ועוד, נראה שנקודות המבט שלי ורוחב המחשבה שלי מתרחבים. המטרה שהמורה דן בזה היא…?

המאסטר: האם לא אמרת זאת בעצמך הרגע? למעשה, אני מרחיב את הקיבולת שלכם, וכל דבר ששייך לכם צריך גם כן להתרחב ולגדול יחד איתה. אמרתי שגוף קוסמי הוא רק חלקיק אבק ביקום. כל מה שאמרתי לכם שאתם יכולים להבין, כמו גם מה שגדול ממנו פי מיליארדי או טריליוני פעמים, הוא עדיין רק גרגיר אבק ביקום. אף אחד אחר אינו יודע מהו בסופו של דבר היקום (מחיאות כפיים). יתרה מזאת, היקום ומה שהוא מכיל הוא עצום ומסובך, והמחשבה האנושית אינה יכולה להכיל את כל כולו. אין בנמצא שפה כזאת, אז זה בלתי אפשרי עבורי לתאר אותו עבורכם. למעשה, לא משנה איך תיארתי אותו, באופן הזה או באופן ההוא, זה לא עבר מעבר למערכת אחת. הדבר דומה לעובדה שכדור הארץ הוא חלקיק, אבל אומַר לכם שחלקיקים הדומים לכדור הארץ נפוצים בגופים הקוסמיים של היקום. זה בדיוק כמו החלקיקים בגודל מסוים שבאוויר המרכיבים את מולקולות האוויר, שחודרים את הכול ונמצאים בכל מקום. אז כמה עצומים, לדעתכם, הגופים השמימיים שלהם אם כך?! מה שסיפרתי לכם הוא הסבר מתוך מערכת אחת, ודרגת המורכבות היא פשוט מעֵבֶר למילים. ואי אפשר גם כן להמחיש את זה באמצעות ציורים, משום שמורכבות המבנה היא מעֵבֶר למה שטריליוני מישורים תלת-ממדיים מצטלבים יכולים להמחיש, אז קשה מאוד להסביר לכם את זה בצורה בהירה (מחיאות כפיים). עם זאת, באמצעות "ג'ואן פאלון", או כשתגיעו לרמה מסוימת בטיפוח, תגיעו להבין את זה בתוך מחשבתכם ותחושו כמה זה עצום – אף על פי שלא תוכלו להביע את זה במילים (מחיאות כפיים).

מתרגל: מדוע כל כך קשה להיפרד מהצ'ינג?

המאסטר: אומר לכם: בן אדם, המעטפת הזאת שלכם, נולד בתוך הצ'ינג הזה והוא שקוע בצ'ינג מאז לידתו. תאי הגוף המרכיבים את המעטפת הזאת נולדו בסביבה של הצ'ינג. אם אתה מפריד את עצמך ממנו אז כבר אינך בן אדם אלא אלוהות. כאשר אנשים קשורים לצ'ינג הם למעשה פסיבים, אבל הם חושבים שהם אקטיבים. 

מתרגל: הומוסקסואליות כרוכה בחטא, אבל שקעתי לייסורים וייאוש. אני מאמין בג'ן-שן-רן, אבל האם אני ראוי לטיפוח?

המאסטר: אנשים שהונחו באופן לא נכון על ידי החשיבה השולטת, כשהם נוּגְעוּ על ידי הדברים הלא נכונים, על ידי הדברים שזוכים לפרסום הרב ביותר ועל ידי הסביבה הזאת, עלולים לעשות טעויות רבות, אבל זה לא אומר שאין להם תקווה. אתה יכול ללמוד את הדאפא ולתקן את המחשבות וההתנהגויות המוטעות האלה שלך. זה בדיוק כפי שאמרתי – מדוע שאדם יהיה הומוסקסואל? למעשה, בני אדם קשורים לצ'ינג באופן פסיבי. וכאשר אתה קשור לצ'ינג, זה ייצור כל מיני סוגים של החזקות במחשבתך. מתוך ההחזקות האלו ייווצרו כל מיני סוגים של מושגים, או אפילו מושגים מנוונים. אתה אולי פתאום תאהב התנהגות אופיינית של אותו אדם, או שאולי תאהב את ההופעה החיצונית שלו, ואז למשך זמן רב למדי אתה מוקסם מאותם דברים. או שאולי אתה פשוט אוהב את הגישה ואת אופן ההתנהגות של אותו אדם, ואז במשך הזמן נוצר מושג כך שאתה פשוט אוהב את אופן ההתנהגות המסוים שלו. אז, כאשר הדבר הזה נעשה חזק יותר ויותר, זה יגיע לכך שהוא ישלוט במחשבה שלך. אחרי שהאהבה שלך למשהו יוצרת מושג, הוא ייעשה חזק יותר ויותר. ואם המצב המנטלי הזה הוא מעוות, אז בהדרגה המחשבה המנוונת הזאת תתפתח ותתרחב, ותהפוך להיות אפילו מעוותת יותר. אז הומוסקסואליות היא משהו מעוות הקיים בתוך הצ'ינג. היא גם למעשה מושג שנוצר, רק שהוא מעוות. 

אבל בזמן הנוכחי כל האנשים מתייחסים לדברים האלה כחלק מעצמם. למעשה אלו הם דברים שנוצרו על ידי התפיסות הלא נכונות שלך שנוצרו אחרי הלידה, ושהשתלטו עליך, אבל אתה חושב שהן המחשבות של עצמך. אנשים לעולם לא מאמינים שהמושגים שלהם אינם חלק מעצמם, אז זה בטוח שאינך יודע על קארמת המחשבה שאתה עצמך יצרת. אף פעם לא חשבת אם כל אחת מהמחשבות המופיעות מתוך קארמת המחשבה היא באמת אתה. למעשה, המחשבות המופיעות במחשבתך אולי לא תמיד יהיו אתה. אבל זה לא בלתי אפשרי שהמחשבות הלא נכונות האלו יתוקנו, משום שלימוד הדאפא הוא כדי לאפשר לאנשים לקחת נתיב ישר ולפעול טוב יותר. אני חושב שכל דבר ניתן לתיקון בתוך הדאפא. אין שום בעיה, ואתה יכול ללמוד את הפא. אבל עליך להיות באמת אחראי כלפי עצמך, ובמיוחד לדחות את המחשבות האלו. הן פוגעות בך, הן מבקשות ממך לעשות דברים שאינם אנושיים, והן גוררות אותך לכיוון הגיהינום. אבל אנשים שיש להם צורות חשיבה מעוותות עדיין מאמינים שזה חלק מעצמם. ברגע שהמחשבה הזאת מופיעה, האומרת לך לאהוב מישהו מאותו המין, אתה חייב לזכור שהיא לא אתה, ושהיא כאן כדי שוב לגרום לך נזק. אבל משום שהלכת איתה באופן פסיבי במשך זמן ארוך, אז אתה חושב שהיא די טובה אחרי שהלכת איתה, וכך הפכת להומוסקסואל. חייבים לתקן את צורת החשיבה הזאת.

מתרגל: אני בן חמישים, אבל יש מתרגלים שכאשר הם מסתכלים הם רואים שאני בן שש עשרה או שבע עשרה. האם זה ה"אני" שבממד אחר? או שזה ה"אני" שעושה טיפוח?

המאסטר: דנתי בשאלה הזאת בעבר. כשאתה יושב כאן, לא משנה בן כמה אתה, זה לא הגיל של הטבע המקורי שלך וזה גם לא הגיל האמיתי שלך. זה מה שמתבטא בתוך הזמן והסביבה של בני אדם. אולי אתה בשנות השישים או השבעים שלך, אבל הג'ו-יואן-שן שלך הוא רק בן שבע או שמונה; אולי אתה בשנות הארבעים או החמישים שלך והג'ו-יואן-שן שלך הוא רק בן שבע עשרה או שמונה עשרה. אבל באמצעות הטיפוח שלך – וזה כולל את שכבת פני-השטח שלך ברמה האנושית – אתה עובר טרנספורמציה למצב הטוב ביותר והצעיר ביותר שלך. זה בטוח. 

מתרגל: אני מערבי, וקוסם מקצועי. אני חושב שאת הקסמים של דיוויד ניתן לבצע מבלי להשתמש ביכולות על-טבעיות. אני מאמין שמה שאמרת הוא נכון, אבל עמוק בפנים אני עדיין לא בטוח.

המאסטר: קוסמות היא טכניקה, והיא מתבססת על זריזות ידיים או על אביזרי במה מתעתעים. לעולם אין לבלבל את זה עם יכולות על-טבעיות. אבל, כאשר אדם מחדד כישורים ספציפיים ספורים, יכול להתפתח מצב הדומה ליכולות על-טבעיות. לדוגמה, יש אנשים המורידים את הכובע שלהם ומעיפים אותו באוויר הלוך וחזור – יד אחת זורקת והיד השנייה תופסת. הם זורקים אותו מהר מאוד, ואף על פי שנראה שידיהם אינן זזות מהר מאוד, הם עדיין יכולים לתפוס אותו. משמעות הדבר היא שאחרי תקופת זמן ארוכה הם יכולים לפתח סוג של הפרש זמנים שווה הדומה ליכולת על-טבעית, ואז ניתן להשיג סוג כזה של תוצאה.

כפי שאתם יודעים, טאי-צ'י צ'ואן הוא איטי ונינוח. אז איך זה שניתן להשתמש בו בקְרָב אמיתי? הוא אמנם נראה איטי ונינוח, אבל היכולת העל-טבעית שלו יכולה להשוות את הזמן. הוא אינו משתמש בזמן שבממד הזה. העיניים האנושיות שלך רואות שזה איטי, אבל למעשה זה נע במהירות גבוהה מאוד. לא משנה כמה מהר אתה מוציא אגרוף, אינך מהיר כמוהו. הוא נע לאט ובנינוחות, אך הוא פוגע בך לפני שבכלל קלטת את זה. בשל העובדה שאף אחד מהעקרונות המנחים את המחשבה שבטאי-צ'י צ'ואן לא הועבר הלאה, אנשים כיום אינם יודעים על הגורמים האמיתיים שמאחורי הטאי-צ'י צ'ואן. כולכם יודעים שההבדל הזה קשור לזמן ולמרחב, ושהפער הוא גדול למדי. אנחנו מהמזרח שמענו על "רגלי הקסם" האגדיות, כאשר רואים איש זקן הולך לאט מאוד ובנינוחות, אבל לא מצליחים להדביק אותו אפילו אם רוכבים על סוס. זה אומר שהוא אינו נע באותו הממד. גיליתי שכאשר קוסמות מגיעה לרמת מיומנות גבוהה מאוד, הקוסמים לעתים נושאים צורה חלשה מאוד של הדבר הזה, אבל הם עצמם לא מבחינים בזה. הם אינם יודעים זאת בעצמם וחושבים שזוהי מיומנות. "אימון מביא לשלמות בביצוע" – אולי זאת המשמעות של זה. אבל הם אינם מסוגלים לבצע קסם של יכולת על-טבעית.

מתרגל: כשאנחנו מתרגמים או מגיהים את ספרי הדאפא, איך ניתן להימנע מלערב פנימה את המושגים האנושיים שלנו עצמנו, או דברים אנושיים?

המאסטר: בסין, כשהם רק התחילו לתרגם את הגרסה האנגלית, היו להם ויכוחים רבים. מדוע הם התווכחו? הם תמיד חשו שהתרגומים של האחרים לא היו טובים, בעוד שהאחרים חשו, באותו אופן, שהתרגומים שלהם לא טובים. זה נובע מהעובדה שאין שני אנשים באותו תחום או באותה רמה. הם אינם יכולים לבטא במילים את מה שהם התעוררו אליו, אז הם חשים שהאדם השני טועה. ברגע שמישהו מבטא את זה מילולית, אפילו הוא עצמו מוצא שזה אינו נכון, וגם אחרים מוצאים שזה אינו נכון. מדוע זה כך? עקרונות ברמות גבוהות ניתן להבין רק בלב ובמחשבה, ולא ניתן להביע במילים. לפני זמן רב אמרתי משהו, כלומר שאם רוצים לפרט את העקרונות שברמה גבוהה שב"ג'ואן פאלון", אז זה אסור לחלוטין, ולא ניתן לעשות את זה אפילו אם רוצים. זה משום שאי אפשר להציג עקרונות של רמה גבוהה לאנשים, והם אינם יכולים להתבטא בעולם האנושי. מרשים לך לראות אותם רק במהלך הטיפוח שלך. מטפחים יכולים לדעת אותם, אבל אנשים אחרים לא יכולים. כך זה עובד. אז אם אתם רוצים לתרגם את הספרים, אתם יכולים רק לתרגם את משמעות המילים הכי על פני-השטח, וזה מספיק. אם משמעויות המילים על פני-השטח מתורגמות בצורה מדויקת אז כשאוסיף את המשמעויות הפנימיות שמאחוריהן, זה יהיה באופן טבעי הפא, וזה יעבוד. כך הם ענייני התרגום. 

לעתים קרובות כולכם חושבים: "אתה טועה", או "אני צודק", ואז אתם מתחילים להתווכח. למעשה אחרי שאתה אומר את מה שאתה רוצה לומר, אתה מגלה שאפילו מה שאמרת אינו נכון. זה אומר שאתה יכול להבין את זה רק בלב ובמחשבה, ולא להביע את זה במילים. עקרונות שמבינים ברמות גבוהות לא ניתן לכתוב בשפה אנושית. אז אם אתם רוצים לכתוב את זה, זה מספיק אם תתרגמו במדויק את משמעות פני-השטח של המילים. עשו את המיטב למצוא מילים מדויקות לתרגם את הפא, ובאופן זה יהיה קשה לכם להוסיף את המושגים שלכם פנימה. 

מתרגל: פעמים רבות ראיתי פאלון בהיר, לבן. באמצע הייתה 卍 אדומה. האם סטיתי?

המאסטר: לא, לא סטית. הצבעים שראית היו תוצאה של סיבות הקשורות לטיאן-מו שלך, ואתה לא סטית. הפאלון הוא מיניאטורה של היקום, וביקום יש לו כמה וכמה צבעים המשתנים כל הזמן – אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, סגול, לבן וחסר-צבע – יש לא מעט צבעים, לא רק אחד. לתחושתנו, הצבע הזה הוא בהיר יחסית, אז אנחנו משתמשים בו כסמל של הדאפא שלנו. למעט הצבע הזהוב של ה-卍 והצבעים של הטאי-צ'י שאינם משתנים, שאר הצבעים עשויים להשתנות. יתר על כן, מה שמרכיב את הצבע של דברים בממדים אחרים הוא שונה מזה המרכיב את הצבעים בממד הזה של בני האדם, המורכבים ממולקולות. צבעים בממדים ההם מורכבים מחלקיקים חומריים שהם עדינים יותר. זאת הסיבה שהם נראים כה מרהיבים ועדינים, והם יפים להפליא.

ועידת הפא ביומיים האחרונים, ובפרט ההתנסויות של המתרגלים אתמול אחר הצהריים, ריגשו עמוקות מתרגלים רבים. ועידות פא הן הזדמנות עבורכם לגלות איפה אתם מפגרים מאחור ולבנות ביטחון בטיפוח. אז עליכם לשלב את מה שקיבלתם והבנתם מהוועידה הזאת לתוך הטיפוח שלכם מעתה ואילך, להשתפר כמה שיותר מהר, ולהזדרז בלי לאבד אף דקה להגיע למצב שאתם מתקדמים במרץ. זה הדבר הקריטי ביותר. 

עריכת ועידות פא אינה מטרה בפני עצמה. המטרה היא לעזור לכם להשתפר עוד יותר. אני גם יודע שהבנת הפא שלכם הופכת גבוהה יותר ויותר. יש דברים רבים שאינני צריך להגיד עליהם כלום, כולל השאלות שעניתי עליהן היום – אתם מבינים דברים רבים.

במקור נועדה ועידת הפא הזאת להיות ועידת שיתוף התנסויות אזורית עבור מערב ארה"ב, אבל כעת היא הפכה להיות ועידה מורחבת. לא משנה מאיפה הגעת, קח איתך חזרה את התובנות שהפקת מהוועידה הזאת. לכל הפחות היית אמור לשפר את עצמך במידה מסוימת מהוועידה הזאת, ורק אז אלפי הקילומטרים שנסעת לא יהיו לשווא (מחיאות כפיים).

מתרגל: תלמידים מאזורים שונים ומדינות שונות מבקשים, בשם התלמידים מהאזורים או המדינות שלהם, לשלוח את ברכותיהם למאסטר.

המאסטר: אני מודה לכולכם (מחיאות כפיים).

אינני רוצה לומר שום דבר נוסף. אני מקווה שתתקדמו עוד יותר במרץ, שיהיו לכם הבנות גבוהות יותר, שתפרצו דרך רמות מהר יותר, שתגיעו לשלמות ושתשיגו קאי-גונג[9] והארה מלאה כמה שיותר מהר. 

 

[1] לוּן יוּ – (בסינית: דיון, הערה). לוּן יוּ (על אודות הדאפא) הוא החלק הפותח את הספר "ג'ואן פאלון", שהוא הספר העיקרי של הפאלון דאפא. 

[2] ביטוי המתייחס למשהו שיסתיים בלא כלום.

[3] ניתן להבין גם כ"רמה".

[4] הגוף האמיתי - הגוף הפיזי של האדם והגופים שלו הקיימים בממדים האחרים.

[5] "ווּ-וֶוי" – wuwei – ללא כוונה, ללא עשייה.

[6] "מילוי (אנרגיה) דרך כתר הראש".

[7] "פתיחת אור", טקס קידוש בודהיסטי לפסל הבודהא.

[8] בסינית יש שתי סימניות המשמשות ל"פרח לוטוס". כאן שמנו אחת מהן בגרשיים ואת השנייה ללא גרשיים כדי להבדיל ביניהן.

[9] השחרור הסופי של אנרגית הטיפוח.

 

השאלות והתשובות בעברית הוכנסו ביום 2.4.2021

עודכן בתאריך 8.9.2021