הדברים הקשים ביותר לאנשים לוותר עליהם הם דעות. יש אנשים שלא מוכנים להשתנות אפילו אם יאבדו את חייהם בגלל העקרונות הכוזבים. אבל הדעות האלה בעצמן נוצרו אחרי הלידה. בני אדם תמיד חושבים שהמחשבות הבלתי מעורערות שלהם – אלה שבגללן הם מוכנים לשלם כל מחיר בלי לחשוב פעמיים – הן המחשבות שלהם. הם אפילו דוחים את האמת כשהם רואים אותה. למעשה חוץ מהטוהר והתמימות המולדים של האדם, כל הדעות נוצרות אחרי הלידה והן אינן האדם עצמו.
אם הדעות האלה שלאחר הלידה הופכות להיות חזקות מאוד, הן מתהפכות ושולטות על החשיבה ועל ההתנהגות האמיתיים של האדם. ברגע זה ייתכן שאדם זה יחשוב שזו המחשבה של עצמו. כמעט כל אחד מהאנשים המודרניים הוא כזה.
אם יצור חי מסוגל, בקשר לנושא חשוב ורלבנטי, לאמוד דברים באמת בלי שום דעות מוקדמות, אז אדם זה באמת מסוגל לשלוט על עצמו. הצלילות הזאת היא חוכמה – מה ששונה מהכביכול "שכל" של אנשים ממוצעים. אם הוא לא מסוגל להיות כך, אדם זה יישלט על-ידי הדעות של אחרי הלידה או מחשבות זרות. ייתכן שהוא יקדיש את כל חייו למענן. אבל אחרי שיזדקן הוא אפילו לא ידע מה הוא עשה בכל החיים. למרות שהוא לא משיג שום דבר כל החיים, הוא ביצע אין ספור מעשים מוטעים בשליטת הדעות שנוצרו אחרי הלידה. זה גורם לכך שיצטרך לשלם בחיים הבאים את הקארמה בהתאם למעשים המוטעים שביצע בעצמו.
כשאדם יוצא משליטה, מה ששולט על המחשבה ומצב הרוח שלו אינו היגיון אלא רגש. כשכל הדעות השונות של האדם, כמו האמונה במדע, בדת, או באידיאולוגיה כלשהי, מנוגחות על-ידי האמת של פא הבודהא, הוא גם כן יוצא משליטה וזה יגרום לצד הרע של הטבע האנושי להוביל, כך שזה יגרום לו להיות לא הגיוני בגלל שליטת הדעות שנרכשו אחרי הלידה. הוא יקפוץ למסקנות באופן עיוור או יסבך את העניין. אפילו אנשים עם גורל שנקבע מראש מאבדים את הקשר הגורלי בגלל זה והופכים את הפעולות שלהם לחרטה נצחית ועמוקה.
לי הונג-ג'י
11 ביולי, 1998